מחשבות יום ירושלים-הר הביתנחשון מהרחברון
מזכירים לנו כל הזמן שהר הבית זה כרת! ולכן צריך מאד מאד להקפיד להזהר לא לחלל את קדושתו ולהתחייב כרת כרת!!!

ואני הקטן והדל שואל מדוע זה מלחיץ עבירה שענשה כרת? ז''א ברור שמלחיץ. אבל ע''פ הגמרא איסורי מיתות בי''ד (שבת למשל) חמורים יותר מכרת.
וכיום שאין לנו בי''ד מי שעובר במזיד על עבירה שדינה מיתה בידי אדם-מתחייב כרת... (כך זכור לי למדתי.אשמח אם תביאו מקור אם לא אני אחפש שוב)

שורה תחתונה-כרת פחות חמור ממיתה בידי שמיים. לא צריך לחשוש ולהחמיר כי זה כרת.



נ.ב. יש סיבה אחרת לחשוש שהיא שטומאת מקדש וקדשיו צריכה 32 שעירים להתכפר... אבל לא זו הטענה.

שוטו...
מה אתה רוצה?!ק"ש
ברור שמחמירים מאוד גם בהלכות שבת, תלמד קצת הלכה ותראה.
ממש לא באותה רמהנחשון מהרחברון
בהר הבית פתאום אומרים זה כרת רז צריך לחשוש לכל השיטות. אומרים זה כרת אז רק גדולי הדור יכולין להכריע
אומרים זה כרת לכן כ''כ חוששים שיצא מזה תקלה ויעלו חילונים בטומאה (לא שזה הםריע למישהו למכור רכב לחילוני שמאה אחוז יסע בו בשבת. ועוד
כמו חזיר ולשון הרע?טיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ח באייר תשע"ח 18:33
בחזיר כמעט לא נפגשים, אז למה להקל?

(נניח מאכל שמיוצר בחו"ל שיש בו שומן מן החי, ויש כמה צדדים להקל. בכל זאת הגיוני להחמיר)

אבל אם נאסור כל שיחה בגלל חשש לשוה"ר נתמוטט נפשית..





בשבת נפגשים כל שבוע

אפשר (ורצוי) לומר שלא להפקיר את ההר זו סיבה מספיק טובה להכריע. אבל זה כבר לא שחור או לבן..
''זה ספק כרת - ועם ספק כרת לא מתעסקים''ימ''ל
כך אמר לי רב אברום כשהתעקשתי להבין למה אסור לעלות במקומות הודאיים (אם כי גם אחרי המשפט הנ''ל לא הבנתי ).
גם שבת זה אותו דבר! ועם שבת כן מתעסקים!נחשון מהרחברון
כל אברך מתחיל מתעסק בהלכות שבת ובצדק.

זו בדיוק השאלה
לא מתעסקים = לא נכנסים לספק, לא לא לומדים.ימ''ל
רב אברום מאוד עודד לימוד ענייני טהרה ומקדש, לנהוג היתר בדבר שלדעתו הוא ספק דאורייתא וכרת זה משהו אחר.
בספק הלימוד - יש כלים להתמודד - סברא ועיוןאניוהוא
בספק במציאות - אין כלים להתמודד.
בטח שיש כלים - לברר את המציאותסביון
ספק בלימוד מבררים בכלים תלמודיים, וספק במציאות מבררים בכלים מציאותיים
אין לך באמת דרך לברר. יש כ'כ הרבה שיטות.אניוהוא
ואין לך באמת דרך לברר.
יש דרך, והיא לא מוחלטת כמו כל דבר בעולם הזהסביון
גם בהלכה יש עניין של שיקול דעת שיכול להשתנות לפעמים. כשיש חשיבות לפסוק בעניין מסוים, משתדלים לברר את הספקות שמתעוררים. להישאר בספק זה לא אידיאל.
תקשיב שניה. כמה פעמים אתה רואה בגמראנחשון מהרחברון
סיפור ויש מחלוקת מציאותיתמה היה שם. למשל בסוכה לגבי הסוכה של הלני המלכה. אין מסורת על קיטוניות או שהדפנות לא הגיעו לגג או האם זקני ב''ש אמרו או לא אמרו דבר. מחלוקות מציאותיות. ועם סברות לימודיות מבררים ומעמידים את המציאות ופוסקים.
יכול להביא דוגמאות נוספות שמביאים מקרה שיש לך ספק מציאותי וכל אמורא/ראשון מבין את המציאות אחרת ופוסק אחרת ולא צריך להחמיר ע''פ כל האפשרויות.

הסברא שאפשר להוכיח ע''י ארכאולוגיא כבר מצויה בכפתור ופרח.

הסברא שקה''ק היה בראש ההר-היא למדנית עם מקור.
הסברא של רובו מן הדרום היא למדנית נטו
(רמבם ושאר פוסקים לעומת הרא''ש והר''ש שניתן להסביר גם אחרת והם קשים מאד במציאות)

יש מקומות שע''פ ההכרעה ההלכתית הלמדנית ניתן להכריע. ואף לברר את המציאות. על כן לא נכון להגיד שזה ספק. ישנם מקומותשהם וודאי אינם ספק
בפסקי תשובת מביא דעה שביהמ'ק היה בשטח הפנויאניוהוא
שבין אל אקצא לבין כיפת הסלע.
דעת טוביה שגיב שנדחתה ע''י כל החוקריםנחשון מהרחברון
ולא מסתדרת עם מקורות חזל.
או דעת הכפתור ופרח שקשה עליה מאד בגלל שאין שם שום שער. מלבד זאת עדיין רובו מן הדרון צריך להכריע ולפסוק.

לא חכמה לחשוש לכל שיטה אופציונאלית או לא ריאלית. אפשר לחשוש בכל דבר. זה לא נכון הלכתית
לא יודע מי זה טוביה שגיב. הוא מביא את זה ממקובלים.אניוהוא
זה בדיוק ההבדל בין מחלוקת במציאות לבין מחלוקת הלכתית.
מה גם שמקובלנו מרבנו הרצי'ה שאין בגמ' מחלוקת במציאות.
אם אין מחלוקת במציאותנחשון מהרחברון
מה היה הסיםור עם הסוכה של הלני? אמרו לה או לא אמרו לה? היה שם קיטוניות אח שהיה שם דפנות שלא הגיעו לסכך?
א''א להגיד ככה!!!

לא מכיר את דעת המקובלים הזו אני מכיר מקובלים שכתבו דברים אחרים.

בגמרא יש עשרות מחלוקות במציאות שנפסקו והוכרעו ע''פ סברות.

או שהגמרא הביאה סיפור וכל ראשוו םירש את המציאות אחרת וםסק ממנה. ומכריעים בסברא
א. אני לא מונח בסוגיה הזו של הלני - אבל כך דרכו של הרצי'האניוהוא
להסביר סיפור וללמוד ממנו הלכה - זה לא מח' במציאות.
עכ'פ אמי לא מבין את ההשוואה. יתכן שהיה להם קבלה על הסיפור איך היה(- כדברי רבנו חננאל בכמה מקומות שיש לו קבלה מהגאונים.)
כאן אין לנו קבלה מדוייקת.
תחילת סוכה עין שםנחשון מהרחברון
זה אומר כך היה מעשה וזה אומר כך היה מעשה.
מחלוקת מה הספור היה
תפתח שם זה דוגמא קלאסיתנחשון מהרחברון
א מחלוקת מה הסיפור.
ב פותרים את הסיפור לפי הסברות ואומריל למר מסתדר הסיפור ולמר לא מסתדר. אז הסיפור כנראה היה כך. פ
גם שבת זה כרת.נחשון מהרחברון
והוא התיר ספק דאורייתא של שבת?ימ''ל
בהמון מקרים יש מחלוקות בשבת בדאורייתאנחשון מהרחברון
ידוע לי שלא בהכל החמיר
מתי שלא מחמירים זה כי אין ספקימ''ל

לא כל מחלוקת היא ספק, מי שמקל זה כי לו ברור שאין ספק (זה שמישהו אחר אוסר לא הופך את זה לספק). הכלל שספק דאורייתא לחומרא לא נתון במחלוקת ככל הידוע לי (יש מחלוקת אם הוא עצמו מדאורייתא או מדרבנן אבל לא אם הוא מחייב או לא).

דיברנו על איזורים וודאיים לא?נחשון מהרחברון
על זה הוא אמר ספק כרת...

יש מחלוקות בדאורייתא. למשל בקציצת ירק דק דק. למשל בהגדרות ברירה. למשל במלאכה שאינה צריכה לגופא. בהלכות בישול.

השאלה היא מדוע כאן אתה מוכן להכנס לעובי הסוגיא ללמוד ולהכריע וכאן אתה לא.
כנראה לדעתו אין כאלהימ''ל

וההר כולו הוא בספק (אני יודע שזה תמוה אבל יש דעות כאלה). זה ההסבר שלי אבל כבר בהתחלה אמרתי שלא ממש הבנתי את התשובה שלו.

 

לא חושב שהוא נמנע מלהיכנס לעובי הסוגיה אבל כאן יש קושי גדול יותר כי הספק הוא לא בסוגיה אלא ספק מציאותי-היסטורי ולא בטוח שיש את הכלים להכריע.

מדוע?נחשון מהרחברון
רובו מן הדרום הלכתי ולא מציאותי.

לפחות יותר הלכתי מהרבה סיפורין בגמרא שהראשונין עושים להם אוקימתות וע''פ זה פוסקים הלכות שבת.
הוא לא הסכים לראות מפות ואמר רקיקה מק''ונחשון מהרחברון
אז בבקשה. אל תגיד שהוא נכנס לעובי הסוגיא ע''מ לפסוק.

הוא למד את הסוגיא אין ספק. אבל שלא ע''מ לפסוק. לא ע''מ להכריע.
חמור מאודימ''ל

אתה טוען שהוא במזיד פסק הלכה בלי לדעת ואף סירב לברר אותה, זו האשמה חמורה.

אין לי איך להפריך אותה אבל מי שטוען אותה צריך להביא ראיות לדבריו, וגם אז ספק אם אאמין.

 

רקיקה מק''ו זה אכן יכול להיות טיעון (הרמב''ם בפיה''מ שם אומר שאסור לעלות להר הבית שלא לשם עבודה) אבל ודאי לא ספק כרת ולא מטעם זה אמר מה שציטטתי בשמו.

כך טוען הרב מגנסנחשון מהרחברון
א טוען שבמזיד. טוען שעיקר האיסור הוא כמו בישיבות הקו. בסיסו מחשבתי הגותי ועל גבי זה הלכתי.
טעות שלי. זה היה הרצי''ה לא רב אברוםנחשון מהרחברון
גם הוא לא הסכים לדון במפות...
אבל לא אמר רקיקה מקל וחומר...

מהרב מגנס שמעתי על הרצי''ה.

בכ''מ הנקודה היא שהוא לא נכנס מעולם לדיון אמיתי על כך ולא היה מוכן לשמוע את ההוכחות והבירורים המציאותיים וההלכתיים.

לדעתי זה מצד השקפתי ועל בסיסו בונים הלכה.
הקו ההגותי כמנחה בדיונים הלכתיים מצויסתם 1...
בהרבה מקומות, בעיקר מצאתי אותו בשמיטה. בדרך כלל חריף יותר בסוגיות על ארץ ישראל.
נכון שזה כך במציאותנחשון מהרחברון
השאלה אם נכון שזה יהיה כך
שבת זו לא הדוגמה הכי מוצלחת להעביר את המסר.סתם 1...
אולי אכילת דם או חמץ בפסח.
בדרך כללימ''ל

בויכוח הזה מביאים את איסור נידה כדוגמה לאיסור כרת שכן מתעסקים בספקות שלו, למרות שגם זו דוגמה לא הכי מוצלחת (מכמה סיבות).

סתם 1...
נכון, מכמה סיבות גם לא רציתי להיכנס לזה.
למה לא?נחשון מהרחברון
שבת זה כרת? כן ואף חמור יותר.
בשבת יש המון הכרעות במחלוקות? כן
האם המחלוקות האלו הם בדאורייתא? כן.

מה ההבדל בין שבת להר הבית? לא ברור.
מדוע זו דוגמא לא טובה? לא ברור.

הרי אם הנקודה היא חומרת העוון-מדוע יש הבדל?
לא אמרתי שהדוגמהסתם 1...
עבר עריכה על ידי סתם 1... בתאריך כ"ח באייר תשע"ח 19:38
לא טובה אלא שיש מקבילות מוצלחות יותר. שבת היא אכן חמורה יותר- סקילה.
איסור אכילת דם הוא איסור כרת שלא מחמירים בו, בטח לא כמו בהר הבית. מדוע נתפסו להר הבית? מכל מיני סיבות חלקן משניות לסוגיה.

קרבן פסח הוא מצות עשה שביטולה בכרת והיא באמת סוגיה כאובה ובעייתית.
בכוונה לקחתי משהו חמור יותרנחשון מהרחברון
ולהראות שזה לא מצד החומרא אלא בגלל סיבות משניות וסתם תולים את זה בחומרת האיסור. ושזה לא נכון!
כרת חמור ממיתה בידי שמים. שערי תשובה מפורש.אניוהוא
נכון אך מיתה בידי אדם חמורה מכרתנחשון מהרחברון
שבת-סקילה בידי אדם-חמור מכרת
אתה זוכר את המקור המדויק? אשמח, תודהסתם 1...
הרמב''ם בפיה''מ אבותימ''ל

על המשנה הוי מחשב הפסד מצווה וכו' מפרט את דרגות החומרה של האיסורים.

את זה אני מכיר אך שם הכרת קלה יותר ממיתות בית דין.סתם 1...
נכון, זה מה שהוא אמרימ''ל


ממיתה בידי שמים, הוא צודקימ''ל

"והן שמונה מדרגות:

המדרגה הראשונה, והיא החמורה שבהן - הם הדברים אשר חייב בהם סקילה.

והמדרגה שלמטה מזו - מחוייבי שריפה.

והשלישית - מחוייבי הרג.

והרביעית - מחוייבי חנק.

והחמישית - מחוייבי כרת.

והששית - מחוייבי מיתה בידי שמים.

והשביעית - מחוייבי מלקות.

והשמינית - לאוין שאין לוקין עליהן.

ומאלה המדרגות נדע גודל החטא וקוטנו"

סתם 1...
התבלבלתי בין מה שנחשון כתב על מיתות בית דין לדבריו.
מה שבלבל אותי הוא הטיית הדיון לכיוון מיתה בידי שמים.סתם 1...
דיברו על שבת שזה סקילה או עליה להר הבית שבכרת...
מחול טעיתי בהודעה הראשונהנחשון מהרחברון
נסחתי שם בסוף בידי שמיים במקום בידי אדם.

לגופו של עניין.
אני מניח שגם אתה וגם @ימ''ל מודים שיש יותר 'נחת' הלכתית להקל בהלכות שבת מאשר בהר הבית. למרות שזה כמה וכמה מדריגות מעל הר הבית בחומרת העוון. שבת זה הכי חמור כרת זה המדריגה החמישית בלבד.

או בעברית מדוברת-הטיעון בגלל שזה ספק כרת אנו מחמירים אינו יותר מדמגוגיה.
אינני אומר שזה לא חמור אבל הטיעון הזה הוא דמגוגי במהותו.יש סיבה אחרת לאסור אך אנו תולין בסיבה ש'נשמעת טוב'
לא הייתי אומר דמגוגיה.סתם 1...
עבר עריכה על ידי סתם 1... בתאריך כ"ח באייר תשע"ח 20:23
כרת זה דבר חמור. גם אם יש חמור ממנו אין נפקא מינה חוץ מסוג העונש. אף אחד לא בא להתיר איסורים מחמת חומרה "פחותה" יותר.
השימוש במילה 'דמגוגיה' מקומםימ''ל

בגדול אני מסכים איתך בתוכן הדברים אבל היחס המבזה שלך לת''ח עצומים הוא חמור מאוד, לא בטוח שפחות מספק כרת כזה או אחר. ופה אני מפסיק את הדיון מצידי עד שתחזור בך.

אני חוזר בי לא התכוונתי שזה נעשה בכוונהנחשון מהרחברון
אלא כך זה נראה בעיני.

ותמוה לי מאד הדבר. איני אומר זאת כטענה אלא כשאלה.

אני אמנם עולה אך דעתי היא שבכל אחד צריך 'לבעור' הנושא כי זה בית חיינו וביתו של בורא עולם. העת לכם שבת ספונים בבתיכם והבית הזה חרב?

בעיני עדיף מי שלא עולה אך כך הזמן זה מפריע לו והוא מחפש איך לפעול בעניין מאשר אחד שעולה מידי פעם ולא עושה כלום מעבר לכך
ובכןימ''ל

קרה לי כמה וכמה פעמים שרב אברום דחה אותי בקש, זו הייתה דרכו עם נודניקים. ייתכן שהוא לא באמת סבר שמדובר בספק כרת בכל ההר ובכל זאת אמר ככה כדי להרחיק (מצינו התנהגות כזו גם בחז''ל), לא יודע אם זה היה המצב וכנראה גם לא נדע.

 

אבל שני דברים ברורים לי:

א. הוא לא היה אדיש, אני משוכנע שהכיסופים שלו לגאולה ולמקדש היו לא פחותים משלך.

ב. הוא לא היה לא עם הארץ ולא אחד שבורח מללמוד סוגיות ולהכריע, ברור לי שהייתה לו דעה ברורה ומבוססת ועל פיה הוא פסק(כמובן אפשר לחלוק עליו).

אענה על ראשון ראשוןנחשון מהרחברון
לגבי דחיה בקש אני מקבל אבל הרבה רבנים נוסםים אומרים טענה זו חדשים לבקרים.
לגבי א לא אמרתי עליו אלא על תלמידים וסתם אנשים שנתלים בפסק שכזה ומניחים בצד את כל העניינים שקשורים למקדש ולחילול ה הנוראי שיש שם. אף אחד לא חושב שיש לי עשירית מהכיסופים של הקב נבנצאל למשח. ברוק שיש לו הרבה יותר אך הוא לא עולה ואני כן. אך הוא פועל לכך בדרכו וזה הכי לגיטימי.

ב אני חושב כמוך אך עם כל תשובותיו הרבות מעולם איש לא שמע ממנו הסבר מפורט מדוע. אין שום התייחסות כתובה מפורטת למימד ההלכתי ולבירור ההלכה. ושאלתי היא מדוע? זו בדיןק השאלה
אן יש תשובה וסברא הלכתית מנומקת מדוע לא לומר אותה ולדון כמו שצריך. ואם איו מדוע לאסור. איני אומר שאין לו סברא מנומק. שאלתי מדוע לא אמהץר אוצה מעולם ורק אמר ספק כרת שזה כבר כמו שאמרנו לא מספק אותנו
אגב דחייה בקש - סיפורימ''ל
כשהרב לא היה משוכנע בהלכה הוא ידע להגיד שהוא לא יודע וכשהוא לא רצה לפסוק הוא ידע לומר גם את זה:

פעם הייתה לי שאלה הלכתית בנושא מסוים ושאלתי אותו שאלה והוא אמר לי שהוא יעיין בסוגיה ויחזיר לי תשובה, חבר שלי מהכיתה שמע על השאלה וביקש שאשאל את הרב ליאור בשבילו אז שאלתי את הרב ליאור והוא פסק לו.
אחרי שלושה ימים התקשר אליי מישהו מבית הרב ואמר לי שהרב שמע ששאלתי את הרב ליאור ולכן הוא לא מוכן לפסוק לי.
זה מה שהוא כתבנחשון מהרחברון
שער ג' - קז המדרגה השישית - מיתה בידי שמיםאניוהוא
קיט המדרגה השביעית חומר הכרת
ההבדל - הפיסקא קכד.

ויש המדרגה חמורה יותר ממיתות בית דין- והיא שאין לעושיהן חלק לעוה'ב - המדרגה העשירית - פסיקא -קמד.
תודה סתם 1...
אז אני אשאל כאן..מבקש אמונה

מי התחיל עם העליה? צעירים או גדולים?

 

מחילה @ירושלים של זהב  אני מעדיף לסמוך על הגדולים..

כל שכן שיש כאן גם בעיה של כרת וגדולי ישראל בטח למדו את העניין.

 

 

היי אתהמבקש אמונה

@ברגוע בא לפה חיוך

לא ראיתי שהניצלוש הפריע לפותחתברגוע
אז עניתי לך שם..
הרב גורן מגדולי הדורנחשון מהרחברון
הרב אלבויים ת''ח גדול ובקיא עצום בסוגיות אלו עוד מלפני שיחרור הר הבית. הרב ישראל אריאל שהיה רב העיר ימית לפני גיל 30 כבר (שתבין את גדלו בתורה שלצערינו היום לא מכירים בכך מספיק כי הוא על טיקט של הר הבית)
הייתי רוצה לשמוע לגבי הרבנים שהזכרת..מבקש אמונה

לאן הם עלו, באיזו סיטואציה וכו'..

הרב אלבויים והרב ישראל אריאל עדיין עוליםנחשון מהרחברון
מתירים מאד עולים כמעט לכל מקום מלבד חלק מן הרמה.

הרב גורן עשה חישובים והכריע אחרת ועלה לםי החישובים שלו (כתב על זה ספר שלם לא יכול לסכם בתשובה אחת
חתנו של הרב םיינשטיין עולהנחשון מהרחברון
הרב טנדלר.

עושה את הסיבוב הרגיל ומביע בשמו שהתיר.
יש גם מכתב ממנו שמשמע שמתיר לעלות
חתנו של הרב םיינשטיין עולהנחשון מהרחברון
הרב טנדלר.

עושה את הסיבוב הרגיל ומביע בשמו שהתיר.
יש גם מכתב ממנו שמשמע שמתיר לעלות
הנכד של הרב פיינשטיין עולהנחשון מהרחברון
הרב פיישטיין בספרו דרש משה מתייחס לכך ומתיר.
תלמידו של הרב פיינשטיין הרב חיים עוזר חייט ראש ישיבה במודיעיו עולה.
אוקיי.. מעניין..מבקש אמונה


על כן אני אומר שניתנחשון מהרחברוןאחרונה
זו מחלוקת שהחלה בהלכה בין גדולי הדור וכך תוכרע
הולך על הדרך הקלה... מקווה שתקבל תשובותוירושלים של זהב

בהצלחה לך

ביראה, רק לא פחד

ה' מחכה לנו..

ומצטערת שאני לא עניינית, 

דיון הלכתי אני אעשה בשמחה עם מי שלמד וחקר את הנושא. 

לא חצי שעה חיפש בגוגל, אלא כמה שבועות קרא ספרי הלכה ומאמרי גדולים.

 

אני מודה שלא למדתי.. לכן לא דיברתי על ההלכהמבקש אמונה

אבל גם מישהו שלמד את ההלכה, ויבוא אלי עם טענות של

 

"כנראה אנחנו יותר חכמים מגדולי ישראל"  "אנחנו מביאים את הגאולה" וכו' 

זה יעורר בי חשד שכנראה יש לו מניעים אחרים מההלכה. -  יותר רגש מאשר שכל.. ואני לא אוהב את זה

נכון חלקיתנחשון מהרחברון
אם לא היה שום פוסקים שאומרין כך.
אך במחלוקת בין אריות אני לא יכול להכריע אני כן יכול ללמוד ולעשות כפי שהורו גדולי עולם שהורו כפי הבנתי בסוגיא. אני לא חולק עליהם. הרב ליאור חולק, הרב גורן חולק, הרב פיינשטיין חולק. אני פשוט לומד ומצטרף לצד שבעיני דעתו קרובה יותר להלכה למעשה (כי 2 הצדדים הם תורה וקדושה השאלה היא מה נכון למעשה. עיין חגיגה ג: וברש''י שם)
על זה אני לא יכול להתווכח או להסכים מבקש אמונה


חחח באמת יש לי מניעים אחרים מאשר הלכהוירושלים של זהב

לא מניעים שסותרים את ההלכה חס וחלילה.

אבל כן רעיונות מדוייקים של "אנחנו מביאים את הגאולה".

ולא אמרתי מילה על חכמת גדולי ישראל.

שוב, תסתכל באופן כללי על מה שקורה בהסטורייה במאה שנים האחרונות ומי עשה מהפכות. 

ואני לא הולכת לשים בצד את הרגש שלי. בכל זאת, אתה מדבר עם אישה. לא חושבת שזה סותר.

מי אמר שזה מביא את הגאולה ולא להפך?מבקש אמונה


את זה צריך ללמוד בעיוןוירושלים של זהב

השאלה האם יכול להיות שגדולי ישראל הגאונים,  יחשבו שלא, והעם יחשבו שכן?

יכול לקרות? היפוטטית?

כן. ואז מה? אבל חייב לציין..מבקש אמונה

שברור שה"חושבים" של גדולי ישראל, זה לא ה"חושבים" של המון העם

התכוונתיוירושלים של זהב

אם יכול להיות שגדולי ישראל מחכים להמון העם ?

האם יכול להיות שדווקא רצון ה' מתגלה בעם, ולאו דווקא בכל גדולי ישראל.

לא יודע. אבל אפשר להלביש את זה על כל דבר שיתחשק לנומבקש אמונה

איפה הגבול?

הגבול הןא שאין אף אחד מגדולי הדורנחשון מהרחברון
שאומר כמוך.
אם יש מחלוקת כל עוד אתה בתוך דיעה של אחד מגדולי ישראל אתה לגיטימי.אם אתה לבד בדעתך אז לא לגיטימי
אני חושבת ששנינו שואלים שאלות יפות באוירוירושלים של זהב

אבל לא עונים תשובות.

עושה רגע סדר.

אנחנו לא דנים כאן הלכתית,(נסכים פשוט שיש רבנים גדולים שמתירים ויש שאוסרים), אלא השקפתית.

אתה ראית בעולי הר הבית חבר'ה צעירים ומתלהבים. שיש להם "אש זרה",

אני רואה בהם עזות דקדושה (כי גם אם מתירים, העולים להר הבית מלאים אהבה יותר מיראה).

באופן כללי אני רואה תהליכים גדולים שקרו בדיעבד, שיכול להיות שמתלכתחילה אף רב לא היה מתיר אותם, ובכל זאת קידמו אותנו לגאולה, כך שגם כשעושים משהו בטעות ונגד ההלכה זה לא ברור שזה ירחיק אותנו מהגאולה.

סומכת על ה' שעצם ריבוי הדיעות בנושא מקדם אותנו לגאולה, גם אם אנחנו לא מבינים איך. 

ואני יכולה להגיד את זה על כל מיני תהליכים אחרים שבטוחה שהם חלק מהגאולה, אבל מניחה שאתה לא תסכים עם זה.

ההשכלה, החילוניות, נטיות הפוכות, ועוד ועוד.

וזה שזה נגד ההלכה לא סותר את זה שזה מקדם לגאולה. 

אני חושבת שכל דיעה וחידוש שעולים הם חלק מתהליך שה' מסדר כאן, שום דבר לא התפלק.

צריך להבין מה הרעיון האלוקי העומד מאחוריו ולדייק אותו. 

אבל שום דבר הוא לא "סתם".

ב"ה

 

לפי הגר'א את מרחיקה את הגאולה.אניוהוא
מקובל בשם הגר'א ששלושת השבועות הן לא על א'י - ולכן הוא ניסה לעלות ושלח את תלמידיו.
שלושת השבועות הן על הר הבית. ולכן עד שלא נקבל רשיון האומות אסור לעלות ולדחוק את הקץ.
ואם עולים, לפי דעתו, זה מרחיק את הגאולה?וירושלים של זהב


ברור כי זה לדחוק את הקץ. שזה איסור ודוחה את הגאולהאניוהוא
ולפי הרצי''ה בטלו השבועותנחשון מהרחברון
ואינם להלכה.

זה מי שסובר שהשבועות על א'י. -אניוהוא
כמו שכותב המשך חכמה 'סר פחד השבועות
'
אבל אם הן על הר הבית -לא ברור בכלל שהן בטלו.
שוב והרצי''ה סובר שהם אינם להלכהנחשון מהרחברון
נכון. אבל יש גם את הזוהר שאומר שזה רק לאלף שנה והם עברו
תייגת לא טובנחשון מהרחברון
את @116964|ירושלים של זהב]
במקום את @וירושלים של זהב
אה סליחה.. מבקש אמונה


אין מספיק מקום בשרתים של ערוץ 7פשוט אני..

אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈

כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳

הדסה הדסה למה את הלב שלי לקחת הדסההה קפיץ

שנים לא הייתי פה.הלב בוער למלך!

לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים

אתה קיים גם מחוץ לווצאפ???אריק מהדרום

לאט לאט חוזרים למקורותהלב בוער למלך!אחרונה

מה אתם חושביםהתלמיד העייף

הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??

עצוב ממשכְּקֶדֶםאחרונה

הפיצ'ר האהוב עליי בתקופה הזועשב לימון

שנכנסים לאתר אינטרנט והוא מציע לי לאשר שימוש בקוקיות 🤭

אם יש שיער מספיק ארוך אני מאשרת

עד עכשיו אני לא מבינה מזה הקוקיס האלהנחלת

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

תודה!נחלתאחרונה

משה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אני מכיר את הבן אדם בתור ילדל המשוגע היחידי

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

כמה טוהר, אמת וכנות יש בונחלתאחרונה

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

סרטונים מה7.10 - מה קורה לנפשחוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעזור לנתח, מה קורה לנפש שלנו, מה היא מרגישה כשהיא רואה סרטונים מה7.10?

מה קורה לנו שם עמוק בפנים?

נ.ב.

צפיתי בסרט הזוועות כבר לפני שנה וחצי.. הכל מזכיר לי את מה שהיה שם..

כזה נוראי..

דווקא הייתי בהלם מעצמי שלא קרסתי ודווקא הייתי סבבה אחרי זה.

אבל עמוק בפנים היתה לי הרגשה שזה הרס אותי.

מה אומרים?

לא ראיתי ולא מתכוונת לראותעשב לימון

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

מצטרףמשהאחרונה

אני גם לא מאמין בלצפות בזה.

ראיתי פירוש של אחד הראשוניםכְּקֶדֶם

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

חבר שלי הצליח לפרוץ, אבל אחרי זה נחסם לוחוזר תמיד לאשתי

חושבת שזה יצר הרע לחזות בזה.נחלת

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

וואלה מענייןכְּקֶדֶם

עזרא שיינברג - מישהו יודע מה סוף הסיפור?חוזר תמיד לאשתי

הסוף עוד לא הגיע לצערינו...הסטורי

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

זה השאלה... מתפתח שם משהו?חוזר תמיד לאשתי

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מעניין... אנשים כאלו תמימים?חוזר תמיד לאשתי

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

לא יודע, איך חזרו שוב ושוב למוטי אלון?!הסטורי

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אין לך לעקוב אחרי כל דבר בעולםנקדימון

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

נדמה לימשה

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

אני חושבת שדווקא במקרה שלו, הוא מנודה עד היום והלואוריןאחרונה

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.

למיטב ידיעתי גר היום בקצרין ומנודההריון ולידה

עוד יש איזו הפגנה קטנה כל מוצש מתחת לביתו בקצריןיהודי שואף לטוב

תגובתי נוגדת את תקנון האתר 4ne1

עוד פעם גולש יותר זמן ממה שתכננתיחוזר תמיד לאשתי

בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.

כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.

לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.

מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?

כמו בקניון, מטשטש תחושת זמןעשב לימון

ונועד להיות כזה.

אני באמת דקה מחזירה תשאלה אליךSeven

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

הממחתול זמני

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

אפשרoo

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

כנראה שיש לך יותר מידי זמן פנוי?פ.א.אחרונה

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

אולי יעניין אותך