מחשבות יום ירושלים-הר הביתנחשון מהרחברון
מזכירים לנו כל הזמן שהר הבית זה כרת! ולכן צריך מאד מאד להקפיד להזהר לא לחלל את קדושתו ולהתחייב כרת כרת!!!

ואני הקטן והדל שואל מדוע זה מלחיץ עבירה שענשה כרת? ז''א ברור שמלחיץ. אבל ע''פ הגמרא איסורי מיתות בי''ד (שבת למשל) חמורים יותר מכרת.
וכיום שאין לנו בי''ד מי שעובר במזיד על עבירה שדינה מיתה בידי אדם-מתחייב כרת... (כך זכור לי למדתי.אשמח אם תביאו מקור אם לא אני אחפש שוב)

שורה תחתונה-כרת פחות חמור ממיתה בידי שמיים. לא צריך לחשוש ולהחמיר כי זה כרת.



נ.ב. יש סיבה אחרת לחשוש שהיא שטומאת מקדש וקדשיו צריכה 32 שעירים להתכפר... אבל לא זו הטענה.

שוטו...
מה אתה רוצה?!ק"ש
ברור שמחמירים מאוד גם בהלכות שבת, תלמד קצת הלכה ותראה.
ממש לא באותה רמהנחשון מהרחברון
בהר הבית פתאום אומרים זה כרת רז צריך לחשוש לכל השיטות. אומרים זה כרת אז רק גדולי הדור יכולין להכריע
אומרים זה כרת לכן כ''כ חוששים שיצא מזה תקלה ויעלו חילונים בטומאה (לא שזה הםריע למישהו למכור רכב לחילוני שמאה אחוז יסע בו בשבת. ועוד
כמו חזיר ולשון הרע?טיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ח באייר תשע"ח 18:33
בחזיר כמעט לא נפגשים, אז למה להקל?

(נניח מאכל שמיוצר בחו"ל שיש בו שומן מן החי, ויש כמה צדדים להקל. בכל זאת הגיוני להחמיר)

אבל אם נאסור כל שיחה בגלל חשש לשוה"ר נתמוטט נפשית..





בשבת נפגשים כל שבוע

אפשר (ורצוי) לומר שלא להפקיר את ההר זו סיבה מספיק טובה להכריע. אבל זה כבר לא שחור או לבן..
''זה ספק כרת - ועם ספק כרת לא מתעסקים''ימ''ל
כך אמר לי רב אברום כשהתעקשתי להבין למה אסור לעלות במקומות הודאיים (אם כי גם אחרי המשפט הנ''ל לא הבנתי ).
גם שבת זה אותו דבר! ועם שבת כן מתעסקים!נחשון מהרחברון
כל אברך מתחיל מתעסק בהלכות שבת ובצדק.

זו בדיוק השאלה
לא מתעסקים = לא נכנסים לספק, לא לא לומדים.ימ''ל
רב אברום מאוד עודד לימוד ענייני טהרה ומקדש, לנהוג היתר בדבר שלדעתו הוא ספק דאורייתא וכרת זה משהו אחר.
בספק הלימוד - יש כלים להתמודד - סברא ועיוןאניוהוא
בספק במציאות - אין כלים להתמודד.
בטח שיש כלים - לברר את המציאותסביון
ספק בלימוד מבררים בכלים תלמודיים, וספק במציאות מבררים בכלים מציאותיים
אין לך באמת דרך לברר. יש כ'כ הרבה שיטות.אניוהוא
ואין לך באמת דרך לברר.
יש דרך, והיא לא מוחלטת כמו כל דבר בעולם הזהסביון
גם בהלכה יש עניין של שיקול דעת שיכול להשתנות לפעמים. כשיש חשיבות לפסוק בעניין מסוים, משתדלים לברר את הספקות שמתעוררים. להישאר בספק זה לא אידיאל.
תקשיב שניה. כמה פעמים אתה רואה בגמראנחשון מהרחברון
סיפור ויש מחלוקת מציאותיתמה היה שם. למשל בסוכה לגבי הסוכה של הלני המלכה. אין מסורת על קיטוניות או שהדפנות לא הגיעו לגג או האם זקני ב''ש אמרו או לא אמרו דבר. מחלוקות מציאותיות. ועם סברות לימודיות מבררים ומעמידים את המציאות ופוסקים.
יכול להביא דוגמאות נוספות שמביאים מקרה שיש לך ספק מציאותי וכל אמורא/ראשון מבין את המציאות אחרת ופוסק אחרת ולא צריך להחמיר ע''פ כל האפשרויות.

הסברא שאפשר להוכיח ע''י ארכאולוגיא כבר מצויה בכפתור ופרח.

הסברא שקה''ק היה בראש ההר-היא למדנית עם מקור.
הסברא של רובו מן הדרום היא למדנית נטו
(רמבם ושאר פוסקים לעומת הרא''ש והר''ש שניתן להסביר גם אחרת והם קשים מאד במציאות)

יש מקומות שע''פ ההכרעה ההלכתית הלמדנית ניתן להכריע. ואף לברר את המציאות. על כן לא נכון להגיד שזה ספק. ישנם מקומותשהם וודאי אינם ספק
בפסקי תשובת מביא דעה שביהמ'ק היה בשטח הפנויאניוהוא
שבין אל אקצא לבין כיפת הסלע.
דעת טוביה שגיב שנדחתה ע''י כל החוקריםנחשון מהרחברון
ולא מסתדרת עם מקורות חזל.
או דעת הכפתור ופרח שקשה עליה מאד בגלל שאין שם שום שער. מלבד זאת עדיין רובו מן הדרון צריך להכריע ולפסוק.

לא חכמה לחשוש לכל שיטה אופציונאלית או לא ריאלית. אפשר לחשוש בכל דבר. זה לא נכון הלכתית
לא יודע מי זה טוביה שגיב. הוא מביא את זה ממקובלים.אניוהוא
זה בדיוק ההבדל בין מחלוקת במציאות לבין מחלוקת הלכתית.
מה גם שמקובלנו מרבנו הרצי'ה שאין בגמ' מחלוקת במציאות.
אם אין מחלוקת במציאותנחשון מהרחברון
מה היה הסיםור עם הסוכה של הלני? אמרו לה או לא אמרו לה? היה שם קיטוניות אח שהיה שם דפנות שלא הגיעו לסכך?
א''א להגיד ככה!!!

לא מכיר את דעת המקובלים הזו אני מכיר מקובלים שכתבו דברים אחרים.

בגמרא יש עשרות מחלוקות במציאות שנפסקו והוכרעו ע''פ סברות.

או שהגמרא הביאה סיפור וכל ראשוו םירש את המציאות אחרת וםסק ממנה. ומכריעים בסברא
א. אני לא מונח בסוגיה הזו של הלני - אבל כך דרכו של הרצי'האניוהוא
להסביר סיפור וללמוד ממנו הלכה - זה לא מח' במציאות.
עכ'פ אמי לא מבין את ההשוואה. יתכן שהיה להם קבלה על הסיפור איך היה(- כדברי רבנו חננאל בכמה מקומות שיש לו קבלה מהגאונים.)
כאן אין לנו קבלה מדוייקת.
תחילת סוכה עין שםנחשון מהרחברון
זה אומר כך היה מעשה וזה אומר כך היה מעשה.
מחלוקת מה הספור היה
תפתח שם זה דוגמא קלאסיתנחשון מהרחברון
א מחלוקת מה הסיפור.
ב פותרים את הסיפור לפי הסברות ואומריל למר מסתדר הסיפור ולמר לא מסתדר. אז הסיפור כנראה היה כך. פ
גם שבת זה כרת.נחשון מהרחברון
והוא התיר ספק דאורייתא של שבת?ימ''ל
בהמון מקרים יש מחלוקות בשבת בדאורייתאנחשון מהרחברון
ידוע לי שלא בהכל החמיר
מתי שלא מחמירים זה כי אין ספקימ''ל

לא כל מחלוקת היא ספק, מי שמקל זה כי לו ברור שאין ספק (זה שמישהו אחר אוסר לא הופך את זה לספק). הכלל שספק דאורייתא לחומרא לא נתון במחלוקת ככל הידוע לי (יש מחלוקת אם הוא עצמו מדאורייתא או מדרבנן אבל לא אם הוא מחייב או לא).

דיברנו על איזורים וודאיים לא?נחשון מהרחברון
על זה הוא אמר ספק כרת...

יש מחלוקות בדאורייתא. למשל בקציצת ירק דק דק. למשל בהגדרות ברירה. למשל במלאכה שאינה צריכה לגופא. בהלכות בישול.

השאלה היא מדוע כאן אתה מוכן להכנס לעובי הסוגיא ללמוד ולהכריע וכאן אתה לא.
כנראה לדעתו אין כאלהימ''ל

וההר כולו הוא בספק (אני יודע שזה תמוה אבל יש דעות כאלה). זה ההסבר שלי אבל כבר בהתחלה אמרתי שלא ממש הבנתי את התשובה שלו.

 

לא חושב שהוא נמנע מלהיכנס לעובי הסוגיה אבל כאן יש קושי גדול יותר כי הספק הוא לא בסוגיה אלא ספק מציאותי-היסטורי ולא בטוח שיש את הכלים להכריע.

מדוע?נחשון מהרחברון
רובו מן הדרום הלכתי ולא מציאותי.

לפחות יותר הלכתי מהרבה סיפורין בגמרא שהראשונין עושים להם אוקימתות וע''פ זה פוסקים הלכות שבת.
הוא לא הסכים לראות מפות ואמר רקיקה מק''ונחשון מהרחברון
אז בבקשה. אל תגיד שהוא נכנס לעובי הסוגיא ע''מ לפסוק.

הוא למד את הסוגיא אין ספק. אבל שלא ע''מ לפסוק. לא ע''מ להכריע.
חמור מאודימ''ל

אתה טוען שהוא במזיד פסק הלכה בלי לדעת ואף סירב לברר אותה, זו האשמה חמורה.

אין לי איך להפריך אותה אבל מי שטוען אותה צריך להביא ראיות לדבריו, וגם אז ספק אם אאמין.

 

רקיקה מק''ו זה אכן יכול להיות טיעון (הרמב''ם בפיה''מ שם אומר שאסור לעלות להר הבית שלא לשם עבודה) אבל ודאי לא ספק כרת ולא מטעם זה אמר מה שציטטתי בשמו.

כך טוען הרב מגנסנחשון מהרחברון
א טוען שבמזיד. טוען שעיקר האיסור הוא כמו בישיבות הקו. בסיסו מחשבתי הגותי ועל גבי זה הלכתי.
טעות שלי. זה היה הרצי''ה לא רב אברוםנחשון מהרחברון
גם הוא לא הסכים לדון במפות...
אבל לא אמר רקיקה מקל וחומר...

מהרב מגנס שמעתי על הרצי''ה.

בכ''מ הנקודה היא שהוא לא נכנס מעולם לדיון אמיתי על כך ולא היה מוכן לשמוע את ההוכחות והבירורים המציאותיים וההלכתיים.

לדעתי זה מצד השקפתי ועל בסיסו בונים הלכה.
הקו ההגותי כמנחה בדיונים הלכתיים מצויסתם 1...
בהרבה מקומות, בעיקר מצאתי אותו בשמיטה. בדרך כלל חריף יותר בסוגיות על ארץ ישראל.
נכון שזה כך במציאותנחשון מהרחברון
השאלה אם נכון שזה יהיה כך
שבת זו לא הדוגמה הכי מוצלחת להעביר את המסר.סתם 1...
אולי אכילת דם או חמץ בפסח.
בדרך כללימ''ל

בויכוח הזה מביאים את איסור נידה כדוגמה לאיסור כרת שכן מתעסקים בספקות שלו, למרות שגם זו דוגמה לא הכי מוצלחת (מכמה סיבות).

סתם 1...
נכון, מכמה סיבות גם לא רציתי להיכנס לזה.
למה לא?נחשון מהרחברון
שבת זה כרת? כן ואף חמור יותר.
בשבת יש המון הכרעות במחלוקות? כן
האם המחלוקות האלו הם בדאורייתא? כן.

מה ההבדל בין שבת להר הבית? לא ברור.
מדוע זו דוגמא לא טובה? לא ברור.

הרי אם הנקודה היא חומרת העוון-מדוע יש הבדל?
לא אמרתי שהדוגמהסתם 1...
עבר עריכה על ידי סתם 1... בתאריך כ"ח באייר תשע"ח 19:38
לא טובה אלא שיש מקבילות מוצלחות יותר. שבת היא אכן חמורה יותר- סקילה.
איסור אכילת דם הוא איסור כרת שלא מחמירים בו, בטח לא כמו בהר הבית. מדוע נתפסו להר הבית? מכל מיני סיבות חלקן משניות לסוגיה.

קרבן פסח הוא מצות עשה שביטולה בכרת והיא באמת סוגיה כאובה ובעייתית.
בכוונה לקחתי משהו חמור יותרנחשון מהרחברון
ולהראות שזה לא מצד החומרא אלא בגלל סיבות משניות וסתם תולים את זה בחומרת האיסור. ושזה לא נכון!
כרת חמור ממיתה בידי שמים. שערי תשובה מפורש.אניוהוא
נכון אך מיתה בידי אדם חמורה מכרתנחשון מהרחברון
שבת-סקילה בידי אדם-חמור מכרת
אתה זוכר את המקור המדויק? אשמח, תודהסתם 1...
הרמב''ם בפיה''מ אבותימ''ל

על המשנה הוי מחשב הפסד מצווה וכו' מפרט את דרגות החומרה של האיסורים.

את זה אני מכיר אך שם הכרת קלה יותר ממיתות בית דין.סתם 1...
נכון, זה מה שהוא אמרימ''ל


ממיתה בידי שמים, הוא צודקימ''ל

"והן שמונה מדרגות:

המדרגה הראשונה, והיא החמורה שבהן - הם הדברים אשר חייב בהם סקילה.

והמדרגה שלמטה מזו - מחוייבי שריפה.

והשלישית - מחוייבי הרג.

והרביעית - מחוייבי חנק.

והחמישית - מחוייבי כרת.

והששית - מחוייבי מיתה בידי שמים.

והשביעית - מחוייבי מלקות.

והשמינית - לאוין שאין לוקין עליהן.

ומאלה המדרגות נדע גודל החטא וקוטנו"

סתם 1...
התבלבלתי בין מה שנחשון כתב על מיתות בית דין לדבריו.
מה שבלבל אותי הוא הטיית הדיון לכיוון מיתה בידי שמים.סתם 1...
דיברו על שבת שזה סקילה או עליה להר הבית שבכרת...
מחול טעיתי בהודעה הראשונהנחשון מהרחברון
נסחתי שם בסוף בידי שמיים במקום בידי אדם.

לגופו של עניין.
אני מניח שגם אתה וגם @ימ''ל מודים שיש יותר 'נחת' הלכתית להקל בהלכות שבת מאשר בהר הבית. למרות שזה כמה וכמה מדריגות מעל הר הבית בחומרת העוון. שבת זה הכי חמור כרת זה המדריגה החמישית בלבד.

או בעברית מדוברת-הטיעון בגלל שזה ספק כרת אנו מחמירים אינו יותר מדמגוגיה.
אינני אומר שזה לא חמור אבל הטיעון הזה הוא דמגוגי במהותו.יש סיבה אחרת לאסור אך אנו תולין בסיבה ש'נשמעת טוב'
לא הייתי אומר דמגוגיה.סתם 1...
עבר עריכה על ידי סתם 1... בתאריך כ"ח באייר תשע"ח 20:23
כרת זה דבר חמור. גם אם יש חמור ממנו אין נפקא מינה חוץ מסוג העונש. אף אחד לא בא להתיר איסורים מחמת חומרה "פחותה" יותר.
השימוש במילה 'דמגוגיה' מקומםימ''ל

בגדול אני מסכים איתך בתוכן הדברים אבל היחס המבזה שלך לת''ח עצומים הוא חמור מאוד, לא בטוח שפחות מספק כרת כזה או אחר. ופה אני מפסיק את הדיון מצידי עד שתחזור בך.

אני חוזר בי לא התכוונתי שזה נעשה בכוונהנחשון מהרחברון
אלא כך זה נראה בעיני.

ותמוה לי מאד הדבר. איני אומר זאת כטענה אלא כשאלה.

אני אמנם עולה אך דעתי היא שבכל אחד צריך 'לבעור' הנושא כי זה בית חיינו וביתו של בורא עולם. העת לכם שבת ספונים בבתיכם והבית הזה חרב?

בעיני עדיף מי שלא עולה אך כך הזמן זה מפריע לו והוא מחפש איך לפעול בעניין מאשר אחד שעולה מידי פעם ולא עושה כלום מעבר לכך
ובכןימ''ל

קרה לי כמה וכמה פעמים שרב אברום דחה אותי בקש, זו הייתה דרכו עם נודניקים. ייתכן שהוא לא באמת סבר שמדובר בספק כרת בכל ההר ובכל זאת אמר ככה כדי להרחיק (מצינו התנהגות כזו גם בחז''ל), לא יודע אם זה היה המצב וכנראה גם לא נדע.

 

אבל שני דברים ברורים לי:

א. הוא לא היה אדיש, אני משוכנע שהכיסופים שלו לגאולה ולמקדש היו לא פחותים משלך.

ב. הוא לא היה לא עם הארץ ולא אחד שבורח מללמוד סוגיות ולהכריע, ברור לי שהייתה לו דעה ברורה ומבוססת ועל פיה הוא פסק(כמובן אפשר לחלוק עליו).

אענה על ראשון ראשוןנחשון מהרחברון
לגבי דחיה בקש אני מקבל אבל הרבה רבנים נוסםים אומרים טענה זו חדשים לבקרים.
לגבי א לא אמרתי עליו אלא על תלמידים וסתם אנשים שנתלים בפסק שכזה ומניחים בצד את כל העניינים שקשורים למקדש ולחילול ה הנוראי שיש שם. אף אחד לא חושב שיש לי עשירית מהכיסופים של הקב נבנצאל למשח. ברוק שיש לו הרבה יותר אך הוא לא עולה ואני כן. אך הוא פועל לכך בדרכו וזה הכי לגיטימי.

ב אני חושב כמוך אך עם כל תשובותיו הרבות מעולם איש לא שמע ממנו הסבר מפורט מדוע. אין שום התייחסות כתובה מפורטת למימד ההלכתי ולבירור ההלכה. ושאלתי היא מדוע? זו בדיןק השאלה
אן יש תשובה וסברא הלכתית מנומקת מדוע לא לומר אותה ולדון כמו שצריך. ואם איו מדוע לאסור. איני אומר שאין לו סברא מנומק. שאלתי מדוע לא אמהץר אוצה מעולם ורק אמר ספק כרת שזה כבר כמו שאמרנו לא מספק אותנו
אגב דחייה בקש - סיפורימ''ל
כשהרב לא היה משוכנע בהלכה הוא ידע להגיד שהוא לא יודע וכשהוא לא רצה לפסוק הוא ידע לומר גם את זה:

פעם הייתה לי שאלה הלכתית בנושא מסוים ושאלתי אותו שאלה והוא אמר לי שהוא יעיין בסוגיה ויחזיר לי תשובה, חבר שלי מהכיתה שמע על השאלה וביקש שאשאל את הרב ליאור בשבילו אז שאלתי את הרב ליאור והוא פסק לו.
אחרי שלושה ימים התקשר אליי מישהו מבית הרב ואמר לי שהרב שמע ששאלתי את הרב ליאור ולכן הוא לא מוכן לפסוק לי.
זה מה שהוא כתבנחשון מהרחברון
שער ג' - קז המדרגה השישית - מיתה בידי שמיםאניוהוא
קיט המדרגה השביעית חומר הכרת
ההבדל - הפיסקא קכד.

ויש המדרגה חמורה יותר ממיתות בית דין- והיא שאין לעושיהן חלק לעוה'ב - המדרגה העשירית - פסיקא -קמד.
תודה סתם 1...
אז אני אשאל כאן..מבקש אמונה

מי התחיל עם העליה? צעירים או גדולים?

 

מחילה @ירושלים של זהב  אני מעדיף לסמוך על הגדולים..

כל שכן שיש כאן גם בעיה של כרת וגדולי ישראל בטח למדו את העניין.

 

 

היי אתהמבקש אמונה

@ברגוע בא לפה חיוך

לא ראיתי שהניצלוש הפריע לפותחתברגוע
אז עניתי לך שם..
הרב גורן מגדולי הדורנחשון מהרחברון
הרב אלבויים ת''ח גדול ובקיא עצום בסוגיות אלו עוד מלפני שיחרור הר הבית. הרב ישראל אריאל שהיה רב העיר ימית לפני גיל 30 כבר (שתבין את גדלו בתורה שלצערינו היום לא מכירים בכך מספיק כי הוא על טיקט של הר הבית)
הייתי רוצה לשמוע לגבי הרבנים שהזכרת..מבקש אמונה

לאן הם עלו, באיזו סיטואציה וכו'..

הרב אלבויים והרב ישראל אריאל עדיין עוליםנחשון מהרחברון
מתירים מאד עולים כמעט לכל מקום מלבד חלק מן הרמה.

הרב גורן עשה חישובים והכריע אחרת ועלה לםי החישובים שלו (כתב על זה ספר שלם לא יכול לסכם בתשובה אחת
חתנו של הרב םיינשטיין עולהנחשון מהרחברון
הרב טנדלר.

עושה את הסיבוב הרגיל ומביע בשמו שהתיר.
יש גם מכתב ממנו שמשמע שמתיר לעלות
חתנו של הרב םיינשטיין עולהנחשון מהרחברון
הרב טנדלר.

עושה את הסיבוב הרגיל ומביע בשמו שהתיר.
יש גם מכתב ממנו שמשמע שמתיר לעלות
הנכד של הרב פיינשטיין עולהנחשון מהרחברון
הרב פיישטיין בספרו דרש משה מתייחס לכך ומתיר.
תלמידו של הרב פיינשטיין הרב חיים עוזר חייט ראש ישיבה במודיעיו עולה.
אוקיי.. מעניין..מבקש אמונה


על כן אני אומר שניתנחשון מהרחברוןאחרונה
זו מחלוקת שהחלה בהלכה בין גדולי הדור וכך תוכרע
הולך על הדרך הקלה... מקווה שתקבל תשובותוירושלים של זהב

בהצלחה לך

ביראה, רק לא פחד

ה' מחכה לנו..

ומצטערת שאני לא עניינית, 

דיון הלכתי אני אעשה בשמחה עם מי שלמד וחקר את הנושא. 

לא חצי שעה חיפש בגוגל, אלא כמה שבועות קרא ספרי הלכה ומאמרי גדולים.

 

אני מודה שלא למדתי.. לכן לא דיברתי על ההלכהמבקש אמונה

אבל גם מישהו שלמד את ההלכה, ויבוא אלי עם טענות של

 

"כנראה אנחנו יותר חכמים מגדולי ישראל"  "אנחנו מביאים את הגאולה" וכו' 

זה יעורר בי חשד שכנראה יש לו מניעים אחרים מההלכה. -  יותר רגש מאשר שכל.. ואני לא אוהב את זה

נכון חלקיתנחשון מהרחברון
אם לא היה שום פוסקים שאומרין כך.
אך במחלוקת בין אריות אני לא יכול להכריע אני כן יכול ללמוד ולעשות כפי שהורו גדולי עולם שהורו כפי הבנתי בסוגיא. אני לא חולק עליהם. הרב ליאור חולק, הרב גורן חולק, הרב פיינשטיין חולק. אני פשוט לומד ומצטרף לצד שבעיני דעתו קרובה יותר להלכה למעשה (כי 2 הצדדים הם תורה וקדושה השאלה היא מה נכון למעשה. עיין חגיגה ג: וברש''י שם)
על זה אני לא יכול להתווכח או להסכים מבקש אמונה


חחח באמת יש לי מניעים אחרים מאשר הלכהוירושלים של זהב

לא מניעים שסותרים את ההלכה חס וחלילה.

אבל כן רעיונות מדוייקים של "אנחנו מביאים את הגאולה".

ולא אמרתי מילה על חכמת גדולי ישראל.

שוב, תסתכל באופן כללי על מה שקורה בהסטורייה במאה שנים האחרונות ומי עשה מהפכות. 

ואני לא הולכת לשים בצד את הרגש שלי. בכל זאת, אתה מדבר עם אישה. לא חושבת שזה סותר.

מי אמר שזה מביא את הגאולה ולא להפך?מבקש אמונה


את זה צריך ללמוד בעיוןוירושלים של זהב

השאלה האם יכול להיות שגדולי ישראל הגאונים,  יחשבו שלא, והעם יחשבו שכן?

יכול לקרות? היפוטטית?

כן. ואז מה? אבל חייב לציין..מבקש אמונה

שברור שה"חושבים" של גדולי ישראל, זה לא ה"חושבים" של המון העם

התכוונתיוירושלים של זהב

אם יכול להיות שגדולי ישראל מחכים להמון העם ?

האם יכול להיות שדווקא רצון ה' מתגלה בעם, ולאו דווקא בכל גדולי ישראל.

לא יודע. אבל אפשר להלביש את זה על כל דבר שיתחשק לנומבקש אמונה

איפה הגבול?

הגבול הןא שאין אף אחד מגדולי הדורנחשון מהרחברון
שאומר כמוך.
אם יש מחלוקת כל עוד אתה בתוך דיעה של אחד מגדולי ישראל אתה לגיטימי.אם אתה לבד בדעתך אז לא לגיטימי
אני חושבת ששנינו שואלים שאלות יפות באוירוירושלים של זהב

אבל לא עונים תשובות.

עושה רגע סדר.

אנחנו לא דנים כאן הלכתית,(נסכים פשוט שיש רבנים גדולים שמתירים ויש שאוסרים), אלא השקפתית.

אתה ראית בעולי הר הבית חבר'ה צעירים ומתלהבים. שיש להם "אש זרה",

אני רואה בהם עזות דקדושה (כי גם אם מתירים, העולים להר הבית מלאים אהבה יותר מיראה).

באופן כללי אני רואה תהליכים גדולים שקרו בדיעבד, שיכול להיות שמתלכתחילה אף רב לא היה מתיר אותם, ובכל זאת קידמו אותנו לגאולה, כך שגם כשעושים משהו בטעות ונגד ההלכה זה לא ברור שזה ירחיק אותנו מהגאולה.

סומכת על ה' שעצם ריבוי הדיעות בנושא מקדם אותנו לגאולה, גם אם אנחנו לא מבינים איך. 

ואני יכולה להגיד את זה על כל מיני תהליכים אחרים שבטוחה שהם חלק מהגאולה, אבל מניחה שאתה לא תסכים עם זה.

ההשכלה, החילוניות, נטיות הפוכות, ועוד ועוד.

וזה שזה נגד ההלכה לא סותר את זה שזה מקדם לגאולה. 

אני חושבת שכל דיעה וחידוש שעולים הם חלק מתהליך שה' מסדר כאן, שום דבר לא התפלק.

צריך להבין מה הרעיון האלוקי העומד מאחוריו ולדייק אותו. 

אבל שום דבר הוא לא "סתם".

ב"ה

 

לפי הגר'א את מרחיקה את הגאולה.אניוהוא
מקובל בשם הגר'א ששלושת השבועות הן לא על א'י - ולכן הוא ניסה לעלות ושלח את תלמידיו.
שלושת השבועות הן על הר הבית. ולכן עד שלא נקבל רשיון האומות אסור לעלות ולדחוק את הקץ.
ואם עולים, לפי דעתו, זה מרחיק את הגאולה?וירושלים של זהב


ברור כי זה לדחוק את הקץ. שזה איסור ודוחה את הגאולהאניוהוא
ולפי הרצי''ה בטלו השבועותנחשון מהרחברון
ואינם להלכה.

זה מי שסובר שהשבועות על א'י. -אניוהוא
כמו שכותב המשך חכמה 'סר פחד השבועות
'
אבל אם הן על הר הבית -לא ברור בכלל שהן בטלו.
שוב והרצי''ה סובר שהם אינם להלכהנחשון מהרחברון
נכון. אבל יש גם את הזוהר שאומר שזה רק לאלף שנה והם עברו
תייגת לא טובנחשון מהרחברון
את @116964|ירושלים של זהב]
במקום את @וירושלים של זהב
אה סליחה.. מבקש אמונה


דייטיםאבוד
בנות תעזרו לי, אני לא מבין אני לוחם משוחרר נראה באמת טוב, אבל בנות פוסלות אותי סתם, מה קטע?
הפורום הלא נכוןארץ השוקולד

יש פורום לנו שנועד לזה.

לגופו של עניין, יש מגוון סיבות להחליט שכן או לפסול, לא הייתי מניח שהמראה היה הסיבה.

מוזמן לשאול בפורום לקראת נישואין וזוגיותפשוט אני..אחרונה
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך א' בטבת תשפ"ו 22:03

ו...

בנות הן לא בנים, תחליף דיסקט 🤭

פלאפון חדש. באיזה מחיר כדאי? מה היתרון של דגם יקר?מתיעצת28

אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..

ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים..  מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?

 

השאלה מה חשוב לךפשוט אני..

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

 

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

 

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

מצטרף לנאמרנפשי תערוג

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש


לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

את חייבת להגדיר לעצמך מה אופי השימוש שלך בוזיויק

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

כמו שכתבו כולםפצל"פ

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות


אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מה הצורך?משהאחרונה

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

חברים - אלו שצופים מדי פעם בסרטים\סדרותשפיכת לב

כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה?  אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).

לא הבנתי מה השאלהבנות בזות לי

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

בעיתונות הכתובה פתרו את הבעיה בצורה יותר חכמהפ.א.

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

אם זה חותך לגמרי את החלקים הבעייתיים..בנות בזות לי

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

לא הבנתי כלוםכְּקֶדֶם
ומרגיש לי לא מתאים בכלל 
אם הייתי צופה, הייתי משלם אלף שקל לכלחסדי הים
דקה, אבל הכסף זה גם סיבה לא לצפות.


יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

הבהרה חשובהשפיכת לב

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

אם זה נקיהרמוניה

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

 

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

הייתי קוראת לזה נקודות למחשבה/ מסר, אבל לימוד?נפש חיה.
חינוך בעיניי הוא לא דרך סרטים ודומיהם
למה?הרמוניה

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

אנשים הולכים לסרטים, להצגות, כדי להתענג, להתנתקפ.א.

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃


 

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

 

אני חשבתי על סיבה אחרתנפש חיה.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

..הרמוניה

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

..הרמוניה

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

מנסה להבין אותך - למה את מתכוונת לברוח מהמציאות?פ.א.

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

התכוונתי לגבי המטרה של הצפיה.הרמוניה

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

המטרה היא הנאה נטו, בילוי חברתי נעיםפ.א.
הולכים לסרט, להצגה בתיאטרון , להופעה של אומן מוכשר, כדי להינות. כדי לגוון את השגרה של עבודה, בית, נסיעות. אנחנו מחפשים רגש. בין אם זה לצחוק מכל הלב, להתרגש עד דמעות, או פשוט להתפעל מיצירה טובה.


וככה גם מספר טוב.


נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

אין בעיה עם בילוי מדי פעםהרמוניה

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

חזרתי לקרוא עכשיו את התגובה מאתמולפ.א.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

 

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אוקייהרמוניהאחרונה
לא ברור לי איך זה יעבודברגוע
אתה תוריד את הסרט בצורה לא חוקית ואז תצנזר אותו בעזרת התוכנה שלך? אתה הרי לא יכול לצנזר את הסרטים/סדרות כשהם באתר המקורי שלהם (רימון אולי כן יכולים).
המקום שלכם בעולםזיויק

הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?

יהיה ברור אי פעם?

איך אחרים רואים את המקום שלכם?

זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?

רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂

אולי הבנתי, אז-הרמוניה

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

זה לא יוצר פיזור? לא עדיף מיקוד? יש דבר כזה בכלל?זיויק
תלוי אולי בסוג האנשים? איך הקב"ה עובד עם היצורים שברא?
לא, כיהרמוניה

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

בלבלתזיויק
כי אישרת שבאופן כללי יש מיקוד בתכונה, גם אם יש יוצא מן הכלל.
התכונה היא לא המיקוד בעינייהרמוניה

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

הטלת כאן פצצהזיויק

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

אין לי כוחהרמוניה
בעיהזיויק
😆
היעוד שליoo

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום


אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

זה לא יעוד של כל אחד?זיויק
חשבתי יותר בכיוון של משהו ממוקד: לדוגמא חסד, רפואה, שליחות ציבורית, יצירה, חינוך, ביטחון, קדושה וכאלה
זה יכול להיותoo

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

לגמרי הבנתי את השאלה. עונה:די שרוט

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

 

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

מתברר עם הזמן-יש כיוון אבל רק ה' יודעהרשפון הנודדאחרונה
לשבור הרגלים קבועיםזיויק

יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?


כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.

איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?

ההובי של חייoo

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים


כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל


ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

אמיתי? זה קל לך?זיויק
אחפש את הספר
לשנותoo

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך


הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים


אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

נשמע נדיר ממשזיויק
זה באמת קשה מאד מאד, מתאים לאנשים ספציפייםנפש חיה.
חדמשזיויק
עם זאת זה מאתגר תסכימי איתי
כןנפש חיה.אחרונה
לאט לאטנפש חיה.

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

תהיי ספציפית?זיויק
וזה עזר?
אשתדלנפש חיה.

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.


לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)


כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....


היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי


רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

תודההזיויק
מתחילים לאט לאטנפשי תערוג

ומוסיפים כמה שיכולים

לאמיצים בלבדזיויק
אתם מחזיקים פה פצלשים? [אני לא]
מי שאמיץoo

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

לפעמים לשאלות נקודתיות...הרמוניה
בדיוק חשבתי על זהזיויק
נשקול🙂
לא! עיניי יתהלך במישרים והייתי כשוכב בלב 'ים'.חסדי הים
איזו מן שאלה זאת?כְּקֶדֶם
#גם_פצלשים_בני_אדם@


כן. במקום אנונימי בפורומים שאיןיעל מהדרום
אני בעצמי😅פצל"פ

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

כנ"ל חחפצלשי"ת
לא הבנתי את התגובהפצלשי"ת
שהשאלה הקפיצה את אלה שזה השם שלהםזיויק
בעוד אני כיוונתי לכלל משתמשי הפורום. קפיש?
לאנפש חיה.

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

יש לי פצלש בחיים האמיתיים.די שרוט
הבעיה שהוא תמיד מנצח בויכוחים.
מאחורי כל אישה עומד גבר שלא יודע מה קרה הפעםדי שרוט
בערךמבולבלת מאדדדד
יש לי כמה שפתחתי כל פעם לשאלה ספציפית. אבל הם לא פעילים (ואני לא זוכרת את השמות שלהם בכלל😂
לאארץ השוקולד

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אה הא! תמיד ידעתי שאתה פצלש של מבולבלתדי שרוט
ארץ השוקולד

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אופס🫢מבולבלת מאדדדד
אני חושבת שנעבור להשתמש רק בפצלש השלישי שלנו, @די שרוט
רעיון טוב💪ארץ השוקולד
נקווה שלא יזהו
בניגוד למה שחושבים אין לי הרבה..בנות רבות עלי

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

מעניין ממה זה נובעזיויק
האם פצלש בניקים נובע מפיצלוש בנפש? 🫢
זהו?זיויק
לאבחור עצוב
אבל משום מה האתר מדי פעם מקפיץ לי הודעה "האם יש לך פיצול אישיות?" 
זה קורה כשאתה מנסה לכתוב לעצמך בשיחה אישיתיעל מהדרום
כל פעם שנכנסתי לשיחה אישית זה כתב ליבחור עצוב
כדי להיכנס לשיחה אישיתoo

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

תודהבחור עצוב
בינתיים נעלמו לי כל השיחות האישיות. 
כנראה המשוחח השניoo

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

לא נוראבחור עצובאחרונה
זה לא באמת חשוב 
כתיבה ברשתות חברתיות: מה אתם אומרים עלחסדי הים

הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?

איזה צד עדיף.

תמיד עדיף לבחור באופציה הראשונה.בנות מרכלות עלי

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

הבעיה שזה מונע יצירתיות וכנות.חסדי היםאחרונה

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

חכמת ההמונים: קרה לכם שכעסו עליכם ולא רצו להסביר?זיויק
נגיד והשדר הוא "תבין לבד" כשזה באמת לא לגמרי מובן, או שמורגש שיש כאן משהו מעבר. מה עשיתם?
בטח, קרה ליפצלשי"ת

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

 

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

מעניין ללמוד מהמקרה שלךזיויק

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

לדעתי גם אם זה חבר וגם אם לאפצלשי"ת
אם רואים שאי אפשר לדבר- עדיף תמיד לקחת צעד אחורה.
זה ברור... במצב שאין ברירהזיויק
מה שניסיתי להבין פה מכם זה אם יש ברירה כדי לא להשאר בפער עצוב כזה 🫥
זה קורה ל100% מהגברים הנשואיםדי שרוט


אני לא בטוח שנכון לקבוע כזאת עובדה מבלי לבדוקנפשי תערוג

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

מה שחשבתי גםארץ השוקולדאחרונה

אולי יעניין אותך