1. כשמשה עלה למרום לקבל את התורה, אמרו המלאכים לקב"ה שלא יתן את התורה לילוד אישה, ענה להם הקב"ה שאצל אברהם הם אכלו בשר בחלב, אז באיזה זכות הם מתלוננים? לכן, אנחנו אוכלים חלב ואחר כך בשר כפי הדין. (דעת זקנים מבעלי התוספות בפרשת וירא.)
ניתן ללמוד מזה, שגם מעשה קטן שאנחנו עושים בלי מחשבה יתרה יכול להיות עם משמעות, ואכילה קטנה של המלאכים אצל אברהם הכריעה את הכף לטובת מתן תורה לעם ישראל.
2. חלב זה לבן כמו שבעת ימי ליבונה של המיטהרת לבעלה. (זוהר מובא במגן אברהם באורח חיים סימן תצד)
מזה אנחנו יכולים ללמוד כשמגיעים ללימוד תורה ולמעשים טובים צריך להתכונן, כדי שנוכל לעשות אותם בדרך הראויה והטהורה.
3. חלה אחת למאכל חלבי ושוב צריך לאכול מלחם אחר עם בשרי בסעודה, וכך אוכלים שני לחמים בארוחה זכר לשתי הלחם. (רמ"א באורח חיים סימן תצד)
מזה אנו רואים שצריך לחוש שהחג שלנו לא שלם בלי מקדש, כי זה חלק משמעותי מהחג.
4. נהגו לאכול חלב ודבש בשבועות, כי התורה נמשלה לחלב ודבש ככתוב "דבש וחלב תחת לשונך". (כל בו מובא בחק יעקב באורח חיים סימן תצד)
מזה אפשר ללמוד, שיש מתיקות בתורה ועלינו לנסות למצוא אותה ולחוש את היופי בדבר ה' אלינו.
5. חלב דורש פחות הכנה מבשר, ולכן בני ישראל אכלו מאכלי חלב מיד אחרי מתן תורה. (משנה ברורה באורח חיים סימן תצד)
ניתן ללמוד מזה, שעלינו לחוש את עצמנו כמקבלי התורה ברגע זה ונחוש את החוויה. (זה כבר מתקשר לוורט של הגרי"ד בהררי קדם ביחס לאופי הקריאה בשבועות)
6. טעם הסטורי, פרות מספקות חלב רק החל מהאביב, ובתחילת העונה של החליבה צריך לתת את החלב לעגלים שלא ימותו ורק החל מסביבות שבועות בני אדם יכולים לאכול מהחלב. לכן, חגגו את תחילת אכילת מאכלי חלב בשבועות.
סיבה זו יכולה ללמד אותנו על הכבוד לחגים, שאם יש לנו משהו מיוחד אנו נכין אותו לקראת את החג כדי לכבד את הזמנים שה' בחר לנו כימים טובים.


