הייתי מזה בלחץ ועל כל ציר רצתי לבית חולים בתקוה שאני יולדת והיא תמשיך לגדול בחוץ. לא עזרה שום סגולה כולל בקבוק שמן קיק שלם. רק לשתות חלב אם לא נסיתי אולי זה היה עוזר למרות שאחר כך שמעתי ממישהי שהיא יודעת ששכנה שלה ניסתה ולא עזר... בסוף ילדתי בתאריך בלידה מאוד מהירה וקלה (לא היו צירים מסודרים וחזקים שיקדמו את הלידה היה רק פתיחה וצואר רך וקדמי) משקל של 3900. אבל! וזה אבל מאוד עצוב לפחות בשבילי. נקרעתי בדרגה שלא מאפשרת לידות רגילות אלא רק ניתוחים. בגלל שהיתה לי לידה כיפית אני כל כך כואבת את המצב הזה לא כי ניתוח זה משהו בלתי עביר. בכלל לא! 

יש לי משהו לומר: אני זלזלתי בהוראות של המילדת בקורס ההכנה ולא השתמשתי בשום תכשיר שיכין את האזור ויגרום לו להיות אלסטי ולמנוע קרעים. לא שמן נר הלילה ולא כלום מלבד שמן שקדים תוך כדי לידה. הייתי בטוחה שיהיה בסדר. לא יודע למה.

יש לי חברה שילדה שבועיים לפני תינוק במשקל 4440 ונקרעה בצורה יותר חמורה ממני. היא יצאה בנס מהסיפור בלי נזק משמעותי מלבד הצורך בניתוחים בכל ההריונות הבאים. כשהיא ילדה היא הייתה נשמעת מאוד מסכנה אז אמרתי לה שתשמח כי לא היה לה ניתוח אז היא אמרה לי "יש דברים יותר גרועים מניתוח" ולא ידעתי מה היא רוצה אבל אחרי שבועיים כבר ידעתי מצוין. לצערי.

המלצה שלי:

זרוז טבעי על ידי מילדת שמתמחה בזה. תמצאי מישהי שמתמצאת ותספרי לה הכל.  את יכולה גם לספר את הסיפור שלי כדי שתבין ממה את חוששת. היא יכולה לעזור גם עם עצות אחרות. יש לי מישהי בביתר אם את רוצה.

כדאי לך להתקשר לבית טבע ולבקש כל דבר שיכול להכין את המקום במהירות ולמנוע קרעים שישאירו נזק.

שלא תטעי. הלידה שלי היתה כיפית. חויה עולמית. התפרים הבעייתים נתפרו בחדר ניתוח ע"י צוות מומחה מאוד! לא סטזרים בחדרי לידה ולא רופאי נשים במשמרת. הביאו בשבילי כירוג מומחה מהבית (נראה לי אפילו מהמיטה...) והוא עשה את העבודה שלו היטב. לא היו הכאבים של נשים שילדו עם תפרים ותפרו להן רופאי נשים. ראיתי אישה אחרי לידה רגילה מתכופפת למקפיא בשביל להכניס פד ולא הבנתי מה עובר עליה.בכלל לא היה לי כאבי תפרים. מלבד פעם אחת שלא הקפדתי על שטיפה וכאב לי (זה כבר היה 3 שבועות אחרי הלידה).

אם את מאוד רוצה להמנע מניתוח למרות שאת מבינה שלידה במשקל גבוה מגבירה את הסיכון בהרבה אני ממליצה לך לא לפנות לשערי צדק כי ידוע שידם קלה על ההדק בנושא ניתוחי חירום. הדסה נחשבים לטובים בתחום הזה ואני חושבת שבתל השומר יש התמחות בלידות בעיתיות כמו עכוז אז יכול להיות שכדאי לך לבדוק.

אם יש לך עוד שאלות אני כאן בשביל לענות. מקוה שאמנע את המקרה העצוב הבא. שיהיה בהצלחה בקלות ובבריאות.

אני שומעת מדבריך שאת מאשימה את עצמך שיכולת למנוע את הקרעים ולא עשית זאת.

אנא, אל תאשימי את עצמך! אני מכירה נשים שעשו הכל וזה לא עזר - הקרעו או שהמילדת חתכה

ומכירה הרבה נשים שילדו לידה ראשונה, לא עשו שום דבר להכין את האיזור וילדו בלי שריטה!

אז את לא אשמה במה שקרה. גם אם היית מכינה את האזור זה לא בהכרח היה עוזר. זה לא רק המשקל של התינוק, זה גם המבנה שלא ראש התינוק, הקף הראש, המבנה שלך. או במילים אחרות - לא תמיד יש הסבר, זו גזרת שמים, כך בורא עולם סובב את הדברים. 

כ10-16 קילו 

4 ו4 וחצי צדקו 

לידה רגילה

א. נראה לי 10 קילו

ב. 3600 וילדתי כמה ימים אח"כ 3720. שמעתי שבכל שבוע בגיל הזה העוןבד גדל ב200 גרם בערך.

ג. כן ב"ה. עשיתי עיסויים באיזור בחודש התשיעי ותודה לה' היו לי רק קרעים קטנים. תעשי את ההשתדלות שלך, תעשי עיסויים, ותסמכי על ה' שיסדר לך את הלידה שנכונה לך.

שמענו על מקרים שבהם הערכת משקל היתה לא קרובה בכלל למציאות, שבנות עשו עיסויים ולא עזר להם, או שלא עשו ולא היה להן קרעים וחתכים.. אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות שלנו ולסמוך על ה'. וכמובן תפילות תפילות תפילות...

תתיגו לי

@ת"ר

מוכר הוואקום

בעיניי מוזר להגיד למישהי גם בפרטיות, אין הגבלת זמן ואין תשלום נוסף

מול נשים אחרות ברור שלא לעניין

לא מול כולן ובטח לא בנזיפה.

יותר מזה - מסוג המקרים שלדעתי צריך לפתוח תלונה במועצה הדתית. 
 

אם כי - מקווה שאני אומרת את זה בצורה עדינה

אצלנו קובעים תורים, כל תור למשך שעה עגולה

אם אישה תהיה בחדר שעתיים שלמות - הייתי מקבלת את זה בהבנה שיגידו לה בעדינות בשקט בפינה, אולי אפילו להתקשר אליה יום אחרי ולהגיד שלהבא כדאי להקפיד על שעה אחת כי יש תורים שנקבעים לחדר הזה. אם חשוב לה יותר משעה שתקבע עוד תור או תבוא הראשון ככה יש לה יותר זמן עד צאת הכוכבים

מדובר בשעה+- במקום בלי קביעת תורים

הם רגילים שכולן באות מוכנות

כשמישהי מגיעה לא מוכנה מהבית זה לא בא להם טוב בעין

ובטוחות שזה הנורמלי, להיכנס כמה דקות ולצאת

בשביל זה יש מחיר נפרד לאמבטיה, בשביל התארגנות!

מי שמגיעה מאורגנת משלמת פחות.

באחד המקוואות שהייתי, באמת מקווה עמוס מאוד ותמיד נשים ממתינות, והיה בכל חדר שלט (לא זוכרת ניסוח מדויק, זה הרעיון): מקלחות בלי התארגנות 20 דקות, אמבטיה עם התארגנות - שעה. אם את צריכה את החדר ליותר זמן, תתאמי עם הבלנית.

בכל מקרה, גם אם במקרה זה באמת לא מקובל מאיזושהי סיבה, יש דרך להעיר. גם אם ההערה מוצדקת, מאוד מאוד לא יפה לעשות את זה מול נשים נוספות. בטח כשההערה לא מתבקשת, אולי מקסימום להסב את תשומת ליבך לכך שזה לא מקובל כאן כי יש עומס למשל.

אני גרתי בכל מיני מקומות.

גרתי במלא מקומות

והייתי במלא מקוואןת,

ולא ידעתי בכלל שיש דבר כזה

ולא קובעים תור, אלא פשוט מגיעים.

מה תגידי אחרי שאת מחכה כבר שעה?

ששרותי דת צריכים להיות מאד מאד נגישים ומסבירי פנים

לא הרגשה של משהו קשה להשגה

לא עם תורים

ולא עם הערות על זמן שלוקח

יש נשים מסורתיות, שאחרי הערה כזאת אולי לא יחזרו למקווה כרגע

ולא רק למסורתיות.

קיום הלכה בסיסית וחשובה

לא אמור להבין או להשפיל מישהי

כמן בית כנסת לדוגמא

שפתוח חינם לכל אחד

ותמיד אפשר להכנס ולהתפלל

אגב, בכל המקוואות שהייתי, וזה לא מעט, היה יחס חם מאד 

אם באופן קבוע מחכים הרבה זמן בתור,

המועצה הדתית במקום צריכה לדאוג למקווה נןסף.....

בעיני עד שעה, זה הכי הגיוני שיש.

מעבר לזה, פשוט שהיא תגיד לבלנית כשהיא נכנסת למקווה, שיקח לה זמן

יש כל כך הרבה סיטואציות שבהם אי אפשר להתארגן בבית

זה לגמרי חלק מהעניין במקווה

איזו השפלה

ממש כואב לקרוא דבר כזה

יש לי פחד ממים, ויש תקופות שהוא משתלט עליי יותר.

בפעם אחת כזו חיפשתי מקווה נעים במיוחד, עם בלניות שרגילות לכל מיני תופעות, ואפילו התקשרתי מראש כדי לוודא שתהיה בלנית שתלווה אותי בנעימות.

הגעתי להתארגן שם, ואחרי חצי שעה בערך הבלנית דפקה לי על הדלת ושאלה, "מה קורה, מותק? עוד לא סיימת?"

ככל הנראה היא לא הכירה את המנהג (שאני נוהגת) לעשות הכנות במשך שעה (לא פחות ולא יותר)...

בכל אופן, היא הייתה נחמדה ומכילה בטבילה עצמה, אבל עדיין הציק לי המשפט שאמרה קודם... (לא חזרתי יותר למקווה הזה)

אבל הסיפור שאת מתארת הוא פי כמה גרוע! ואם את זו שחווית אותו - אז חיבוק❤️

יש לך קישורים לדברים ספציפיים?

כדי להביש מעל הטיטול.

או לפחות פעם היה... את כל אלה שהיו לי זרקתי, כי אני לא אוהבת להלביש ככה (מעדיפה טייץ או גרביון).

אולי תחפשי מישהי כזו שעושה כמוני, ותבקשי ממנה את התחתונים האלה? הם במידה קטנה יותר מתחתון רגיל...

גם אני לא מלבישה ככה, ויכול להיות ששמרתי.

לא יודעת אם זה באמת יותר קטן, כי זה מיועד להיות מעל טיטול.

השאלה אם זה מתאים בתור ממש תחתונים, בלי טיטול מתחת.

לי זכור שזה היה איכותי.

בכל אופן, אם זה לשמלה שמתאימה לגיל חצי שנה - אז גם אם התחתון גדול יותר הוא עדיין קטן מספיק...

אם אני אמצא תחתונים שנשארו לי מהגדול, אני אוכל לבדוק.

אבל בדרך כלל המידה הכי קטנה זה אפילו לא 2, אלא 2-4.

וגם לאחרים שהיו די קטנים אבל לא פיצים כמוה

ואני ראיתי שבדווקא בבזארים הזולים כמו "ביגוד" המידות של התחתונים קטנות מהרגיל. אני קונה לילדים שלי מידה מעל

ה1.5-2 של נקסט היה הכי קטן שמצאתי.

קניתי אותם והצרתי עם תפר בגומי.

עכשיו אמנם קיץ אבל אני בחורף שאחרי הגמילה הסתבכתי גם עם למצוא גופיות שאין להם סגירה של תיקתקים למטה...

תקני אחד מכל סוג: בנים רגיל, בנים בוקסר, בנות,

ותבדקי מה הכי מתאים.

מקסימום אפשר להצר קצת עם חוט ומחט

שיש חברה אחת שקניתי לילד ולילדה שנגמלו במידות האלה.

אולי בבזאר שטראוס?

הגומי למעלה עבה מהרגיל. זה מידה 2-4 אבל קטנהה וזה היה להם מצוין. (כשהגיעו ל2-4 שלך חברות אחרות זה היה להם צפוף ממש) וממש רואים שהם קטנים יותר.

תמיד בחנות פתחתי חבילה והוצאתי אחד להשוות. 

זה נתפס עם המכנסיים.

יש בזה יתרון שלא צריך להתאמץ להוריד שני בגדים כשמתפנים.

תקני את של נקסט, אם יהיה גדול מדי תשמרי לו, ותחפשי יותר קטן.

לא הייתי קונה את של הבנות.

ההכי פשוטים, כמו שכתבו לך.

אצלי דווקא הבעיה היתה עם המכנסיים, כי רוב הגזרות שלהן בנויות לטיולים, וזה פשוט נראה מוזר בלי.

אבל זה מה יש (שלי לא היה קטן, אבל כן נגמל מוקדם).

גם הבת שלי פצפונת וזה היה לה טוב. נגמלה בגיל 2.5.

בהצלחה 

נראה לי אני אזמין מידה 1.5-2 מנקסט, ונראה אם זה יהיה לו בסדר.

@גפן36 ו@יראת גאולה, אם אתן מצליחות למצוא לי בדיוק על מה מדובר, אני אשמח.

ניסיתי לחפש באלי אקספרס ובשיין, אבל לא הצלחתי למצוא משהו.

אם למישהי יש קישור למשהו ספציפי, אשמח שתשלח.

התחתונים הרגילים, מידה 2-4, אני לא מאמינה שיהיו טובים עליו.

הבת שלי שבת 4.5 עדיין במידה הזאת. (עם תחתונים שהתרחבו קצת במהלך הזמן).

אבל זה של בנות.

הילדים שלי גם קטנטנים. ומידה 2-4 הרגיל לא התאים לחלקם.

לשרייבר יש מידות קטנות באופן כללי. התנסתי עם תחתוני בנות שלהם. לבת שלי היה מצוין! גם היתה במידות בגדים כמו הבן שלך.

ולבן קניתי משילב. התחתונים שלהם גם ממש קטנים (ויותר יקרים. ויותר יפים). גם ממליצה. 

אבל נראה לי שדי דומה.

אני מכינה בעיקר בשרי:

נקניקיות, קציצות בלי רוטב, חזה עוף, עוף

וגם צ'יפס ותפוחי אדמה אפויים.

יש לי תבנית עמוקה שבה אני מכינה עוף ותפוחי אדמה, כתחליף לתנור.

יש מגש של טיגון באוויר חם, שבו אני מכינה צ'יפס ונקנקיות.

ויגש של גריל, שבו אני מכינה קציצות וחזה עוף.

נראות לי דומות.

אני מכינה בזה גם שניצלים ושניצל דג, בתוכנית של air fry, לא יוצא ממש כמו מטוגן אבל אם שמים שמן מתחת ומעל יוצא טוב.

על רשת גריל עושים המבורגרים, שיפודים וכו', מוכנים בבית או קנויים, וגם סתם חזה עוף עם קצת תבלינים. אוהבת גם' לשרוף' בזה תפוחי אדמה שלמים או בטטות חצויות לשניים, יוצא כמו ממדורה אם את יודעת למה הכוונה.

גם סתם לחמם דברים מהמקרר, על תוכנית reheat יוצא ממש טעים, נניח שניצל יוצא קריספי.

בתכנית אייר פרי- מכינה שניצלים שיוצאים פגז (צריך להתיז עליהם שמן משני הצדדים), מחממת אוכל (מרגיש טרי) ואפשר גם ירקות ופרגיות.

בתכנית גריל- שמה פרגיות ונקניקיות, חושבת שבתכנית של מדיום.

השימוש העיקרי שלי בו הוא לחימום אוכל- זה יוצא טעים ברמות! 

שכותבת המון על השימוש שלה בנינג'ה גריל..

@המקורית

אנחנו מתלבטים אם לקנות נינג'ה גריל אבל יהיה צפוף לשים גם וגם...

משפחה עם עוד מעט 7 נפשות בעז"ה

עושה אוכל די פשוט, תבנית אחת כל פעם

בעיקר מנסה להבין אם יש גודל של נינג'ה מומלץ שיכול להכיל תבנית עוף גדולה עם תפוחי אדמה או שקטן מדיי?

ואם יש עוד דברים חוץ מהגודל שנפסיד אם נעבור לניגג'ה במקום לתנור....?

כשאני מכינה לכל המשפחה אני עושה 2 נגלות או בתנור בתבנית גדולה..

לעצמי מכינה שם המון! 

כי אנחנו כרגע רק 3 נפשות,

אבל מבחינת שימוש - אצלי הנינג'ה מחליפה לגמרי תנור בשרי!! אני מכינה בה ההההכככללללל

עוף וירקות, תפוא, מוסקה, שיפודים, על האש, שניצלים, צ'יפס, רולים, מה שבאלך.

יש בזה כלכך הרבה אופציות ועובד כל-כך מהר ומצוין שמבחינת השימוש נטו זה שיא המשתלם, לדעתי ומניסיוני

נראלי אני אבקש מהם אחוזים על שיווק🤭

שלנו רק מפסח..

אז אנחנו עוד צריכים ללמוד איך לנצל אותו. אבל מאז שיש לנו אותו התנור הבשרי לא עבד אפילו פעם אחת (משפחה של 8 נפשות).

ציפס בפסח (לא אןכלים קטניות. אז הכנו כמעט כל יום והרבה) היה הרבה יותר מהיר איתו מאשר בתנןר. ככה שבארוחה יכולנו לעשות 2 נגלות כדי שיספיק לכולם.

תפוא כמו של מדורה, מאוד אוהבים פה. לוקח הרבה פחות מבתנור.

שניצל תירס כנל.

ירקות כנל.

השאר עוד לא יודעת. בנתיים שניצלים ועוף עשינו בסיר. מניחה שזה גם מהיר יותר מתנור. ככה אומרים.  

מכינה בו בשרים, ירקות, אופה והשוס - הוא מחמם אוכל למצב שהוא טעים כאילו עכשיו הכינו אותו.

אבל יש לי דגם אחר האמת

מכל מקום, זה נורא תלוי מה אוכלים בדכ. אני למשל לא מכינה בו שניצלים/ חצילים ואצלי הוא לא מחליף טיגון אבל אני מתחזקת (מנסה לפחות😅) תפריט תזונתי מסוים שממש מקל עליי להשתמש בו

אני משתמשת בתכניות reheat, grill, bake, roast בעיקר.

שעועית ירוקה,  אנטיפסטי,  נקניקיות צ'יפס המבורגר סטייק, עוף, תפוחי אדמה, עראייס, דגים,שניצלים, לביבות, קציצות טונה

מקצר זמנים ממש!

רק כשאני מכינה עוף לכל המשפחה אני משתמשת בתנור הבשרי..

או רוצה לפרט מה הכללים?

שלנו חדש ובנתיים משמש בעיקר לציפס ותפו"א.

עשיתי גם חציל שלם אבל נראה לי היה אפשר לעשות אותו טוב יותר.

עוף, דגים, שעועית ירוקה, קציצות אשמח לדעת איך לעשות.

יש לנו את הדגם מקס פרו נראה לי. 

וזה הרבה ניסוי וטעייה, להבין את המכשיר..

שניצלים מצפה כרגיל, מרססת ספרי שמן על כל צד ועל תוכנית אייר פרי ל13-16 דקות תלוי בעובי של השניצל (יותר ארוך מטיגון אבל היתרון מבחינתי שזה לא דורש השגחה צמודה כמו טיגון ויותר בריא)

שעועית ירוקה עושה גם על אפיה וגם אייר פריי. שמה קפוא מהשקית, שמן זית ומלח (אפשר גם קצת רוטב סויה ושומשום אם זה באפיה) ל10 דקות.

אנטיפסטי-חותכת את כל הירקות שיש לי במקרר (גזר קישוא בצל סגול, בצל רגיל, שום, בטטה גמבה שעועית, ברוקולי וכרובית.. או חלק כל פעם) לגודל אחיד, מתבלת

על אפייה או אייר פריי. הזמן מאוד משתנה לפי הגודל של הירקות. מרבע שעה עד 35 דקות בערך. כדאי לערבב באמצע

עוף על אפיה עם רוטב שאוהבת/פירורים כמו שניצל ל35 דקות פלוס (תלוי בכמות של העוף, זה בד"כ מכינה בתנור כי מכינה כמות גדולה. כשעושה רק לעצמי רבע עוף אז כחצי שעה..)

דגים עם רוטב שאוהבת/עשבי תיבול על אפייה לרבע שעה 20 דקות..

מה בעצם היתרון של הנינג'ה בהנחה שיש לי בבית תנור בשרי, פלנצ'ה איכותית ואפילו גריל גז בחצר?

מה היתרון שלו?

צ'יפס בתנור לוקח שעה לפחות על החום הכי גבוה, בנינג'ה לוקח לי 17 דקות... וזה הרבה היה יותר טעים.

אין לי גריל גז.. אבל את הפלנצה מסרתי אחרי שקניתי את הנינג'ה כי כבר לא היה לי בו שימוש 

בנינג'ה אנחנו עושים סתם ככה כנפיים וקבבים לבן שלי כשהוא רוצה, סטייקים פה ושם, המבורגרים. לא צריך לצאת, וזה זריז מאוד.

אני משתמשת בו הרבה אבל האמת שקניתי לצורך ספציפי, של טיגון ללא שמן. בלי זה לא יודעת אם הייתי ממליצה, זה תופס מקום על השיש

איפה מאחסנים???
זה מכשיר ממש ענק לא? 
ומבינה שהוא לא מכיל הרבה (הפלסטיקה מסביב יותר תופסת מקום)?
מצד שני, מבינה שהוא מהיר, וניתן להכין בפחות שמן.
יש עוד חסרונות או יתרונות?

בפינה נסתרת. וחוץ ממנו יש לי רק קומקום על השיש

אם הייתי צריכה להכניס ולהוציא מהארון, סביר להניח שלא הייתי קונה/ משתמשת כמו עכשיו

זה נשמע שהוא קטנטן ממש ואתם ממש בהתחלה, נכון?

תני לכם זמן. הרבה זמן ובנחת. אתם תלמדו אחד את השני, הוא יגדל וזה כבר יהיה הרבה פחות אינטנסיבי...

אימהות זה למידה והתפתחות כל הזמן, פשוט תני לזה לקרות בטבעי... לא צריך להיות בלחץ, בטח לא בשלב כל כך התחלתי של האימהות🩷

זו תקופה מעורבבת ומבלבלת אחרי כל לידה, לא רק אחרי לידה ראשונה. אבל בלידה ראשונה פי כמה, כי הכול חדש לחלוטין.

זה הזמן שלך לישון בכל פעם שאפשר, לבקש שיכינו לך אוכל טוב ולא לחשוב בכלל מחשבות מעמיקות.

בעוד חודש-חודשיים, כשקצת תתאוששי, תתחילי לחשוב יותר על מהות האימהות. יכול להיות שזה כבר יגיע לך באופן טבעי

אני תמיד מסתכלת על הפיצים האלה וחושבת לעצמי, מה הוא יודע שאני לא? מאיפה באת? מה אתה זוכר משם?

קטנטן כזה, תלוי כל כך, שייך לעולם אחר...כמעט רק נשמה, בגוף הקטנטן הזה שתלוי בי כל כך...

תחשבי שיש נשמה חדשה בעולם

שזוכה להגיע לזוג ידיים אוהבות, מכבדות, שרוצות בטובתה

יש זוג אנשים בעולם שמוכנים להיות ערים בלילה וגמורים ביום, ולרוץ לסופר פארם מאה פעם, ולהחזיק על רגל אחת עם הפנים לצפון מערב כי רק ככה הוא נרגע, שכל יישותם רוצה את טובתו, שאהבתם אליו תלך ותגדל ותעמיק.

תחשבי על זה שהחוויה שלו מהעולם היא אתם, הגישה הכי ראשונית שלו לעולם - היא אתם.

ואם כואב לו יש מי שיחבק, ואם הוא בוכה יש מי שמנסה להבין למה, והוא מחובק ומנושק ומנוקה ומלבישים אותו, והוא שומע את הלב שלכם.

זה מאד סזיפי, וגם בלידה הרביעית שלי הרגשתי את מה שאת מתארת

אבל יותר ויותר מצליחה להפנים שלא צריך דברי תורה גדולים

את נוגעת בנשמה חדשה בעולם הזה, את בוראת לה דרך הסתכלות בריאה לעולם הזה, איפה יש נס גדול כזה?

ואחרי כל זה, אני רק אומר שבחופשת לידה, בטח בשלב שלך, אני אמנם מרגישה וחושבת דברים כאלה, אבל גם דברים אחרים לגמרי - חוסר אונים זה כל כך הגיוני בהתחלה, בטח בהתחלה ראשונה וענקית כזאת. ולא לדעת מה הוא רוצה - הוא לא יודע לדבר, ואת רוצה לדעת, ולא תמיד את יכולה. את יכולה לעשות את מה שביכולתך.

ואני גם קוטרית על כאבים ועל עייפות, כי הנשמה המיוחדת הזאת הגיעה דרך הגוף שלי, הזה ממש, שעשה את הבלתי ייאמן אמנם אבל הגב כואב ואני עייפה ורעבהההה ומותשת וחסרת אונים...

בקיצור

בליל של תחושות

הגיוניות מאד והגיוניות פחות

תהיו יחד, זה העיקר, ומזל טוב ענק

בזמן הזה הגיוני בהחלט להיות כל היום סביבו, הטיפול מאוד מאוד אינטנסיבי. בהמשך זה נרגע ונהיה קל יותר וגם כיף יותר כי הוא גדל ומתקשר.

עכשיו זה הזמן לישון הרבה, להתפנק, לתת לעצמך קצת זמן שקט כשמתאפשר, ולנשנש ולהסניף את התינוק מדי פעם😍

התקופה הזאת עוברת מהר ממש ומתגעגעים אליה אחר כך🙂 אבל במקביל היא גם יכולה להיות ממש לא קלה, בטח בילד ראשון. כל מה שאת מרגישה זה בסדר, תשתדלי לא להיכנס למצפון על מה שאת עדיין לא מצליחה איתו. אימהות זה תהליך ארוך שלא נגמר אף פעם🙂

להנות מהזמן איתו, להתענג על הרגע....

משם כבר מגיע תחושת המשמעות..

אני חושבת שבגיל הקטן הטיפול מצד אחד הוא מאוד טכני להאכיל, לחתל, לקלח להלביש

מצד שני מאוד חשוב גם לתינוק וגם לך קשר רגשי של לדבר אליו ולהיות קרובה אליו.

ומצד שלישי הוא עדיין לא נותן לך משוב מעבר לבכי.

לי אישית בגיל יותר גדול כשגדלו פתאום נפל האסימון עד כמה אמא היא משמעותית לילדים 

כמה שידעתי קודם, רק כשהילדים גדלו חילחלה לי ההבנה.

בייחוד שנראה שאינן עושות דבר".

בעיני ספר חובה לכל אמא (אני קראתי בהריון)

לגבי נוכחות- אני רואה שמה שהכי עוזר לי זה פשוט לחשוב: זה חד פעמי, לא יהיה לי את זה שוב. איתו, ואולי גם לא יהיה לי עוד ילדים (כרגע עם שניים ואין תוכניות לעוד מבחינתי)

את ממש לא שם כרגע

כל מה שאת צריכה לעשות כרגע זה לדאוג לצרכים החיוניים של התינוק, ולאכול ולישון טוב בעצמך

לא מעבר בעיניי

איך אפשר לחשוב על רוחניות כשאת גמורה מעייפות? עליי זה היה גדול ממש. הכי קרוב לזה אצלי היה להתפעל מהפלא הזה של אדם חדש בעולם שיצא מהגוף שלי, הפלא של ההנקה, ולנשנש קצת את הדבר החמוד הזה, אבל זה קרה בשלב יותר מאוחר.

הטיפול האינטנסיבי הזה, הנתינה הזו, בונה את הקשר שלך אליו וזו האמהות כרגע

חיבוק♥️

אין זכרונות קונקרטיים

הוא לא יזכור כשיגדול שהרמת אותו, שקילחת אותו, שקמת אליו בלילה, שדיברת אליו וכו' וכו'.

אז מה נשאר מכל זה?

התחושה הבסיסית של הקשר הבטוח,

הצרכים שלי נענים

יש מי שדואג לי ומטפל בי ויודע מה לעשות

יש מישהו שנמצא איתי כל הזמן ומשגיח ושומר עלי.

אני יכול להיות רגוע, אני פנוי ללמוד את העולם

לחקור, להבשיל.

ילדים שזוכים להיקשרות בטוחה בינקותם, יגדלו בסבירות גבוהה לנהל קשרים בטוחחם ובריאים במערכות היחסים השונות שלהם, בדגש על קשר זוגי.

כשאת מרגיעה כשבוכה, מאכילה כשרעב, מרדימה כשעייף - את בונה לו דפוס היקשרות בריא. אנשים משלמים במיטב כספם לפסיכולוג כדי לשנות דפוסי היקשרות. ואת מעצבת לו מפש בריאה מלכתחילה.

מה הבעיה בעצם?

את יוצאת לעבודה בקרוב?

והוא יהיה גם יותר מזה, אני חוזרת לעבודה.

וגם, הימים הולכים ונהיים יותר ויותר חמים אז עוד יותר מלחיץ שהוא לא מסכים לקחת בקבוק

היו פה בפורום כמה פעמים המלצות על בקבוק של לנסינו לסרבנים.

לפעמים גם טמפרטורה שונה יכולה להשפיע.

אפשר לבקש מהמטפלת שתיתן לו קצת חלב/ מים בכפית או במזרק. זה לא בכמות של ארוחה, אבל לפחות שיהיה משהו.

ואם הוא ממשיך לסרב, אולי אפשר להתחיל טעימות ואפילו כבר לתת יותר מזה, אם הוא מסתדר עם המוצקים.

לנסות שמישהו אחר יתן.

הקטנטנים האלה חכמים... למה להסכים לבקבוק כשיש אותך?

להתפלל שאצל המטפלת או מי שנשאר איתו הוא יבין שאין לו ברירה ויסכים.

בהצלחה, מוכר ומלחיץ בו זמנית

אני יכולה להגיד שאלתי חלק מהנאמנים לקחו ואחת נותרה בעקשנותה

תנסי בבוקר בעצמך ובערב ע"י מישהו אחר.

לפעמים דווקא הרוגע של האמא וההכירות הקרובה שלה עם התינוק יעילים יותר מאשר כשאדם אחר מנסה.

אז לנסות גם וגם.

לק"י

אלייך.

ובהצלחה!

אני גם חייבת לנסות כבר בקבוק.

אפשר להשקות בכוס

זו כמובן מיומנות שלוקח זמן להשתפשף בה אבל את יכולה להתחיל.

בגיל ארבעה חודשים זה נשמע לי הזוי, אבל אולי...

זה מה אני עושה

שלי בן 7 חודשים ונאמן מוחלטות להנקה

התחלתי איתו מוצקים שזה משביע אותו יותר

ועד אז שיתרגל לבקבוק הוא חלק בלתי נפרד ממני

אין לי אפשרות לקחת אותו איתי, כבר חזרתי לעבודה פשוט השבוע יצאתי מוקדם בכל הימים כי הוא בכה ולא לקח בקבוק, אבל זה פיתרון גרוע, גם כי ככה אני ל יכולה למלא את כל השעות שלי בעבודה וגם זה יהיה סיוט למטפלת שלו לשרוד איתו עד שאחזור. אולי עכשיו הוא עוד לא קלט שאין ברירה כי ארבע חמש שעות הוא הצליח להחזיק מעמד ואז קיבל הנקה.

אז זה עונה גם לשאלה מי יתן לו את הבקבוק, הוא מסרב מכולם, ממני, מבעלי, מאמא שלי מאחותי ומשתי מטפלות שונות. לא היה אף אחד שהצליח לתת לו. נותנים לו חלב מחומם בטמפרטורה נעימה, ניסינו גם שמישהו אחר יתן לו את החלב מיד אחרי ששאבתי כשזה הכי טרי ועדיין חמים מהגוף.

אז נשאר מכל מה שכתבתן רק בקבוק לנסינו, כמה הוא עולה? יש אפשרות איכשהו לנסות אותו קודם? כי מכל סוגי הבקבוקים שניסינו (שלושה סוגים) הוא לא הסכים אף אחד, אז לא תולה בזה מלא תקוות...

עד שחזרתי לעבודה לא השארתי אותו בלעדי בכלל חוץ מהטבילה אחרי הלידה...

סביב ה-40 אם אני זוכרת נכון.

גם אצלנו הוא היחיד שעזר🙃