אז כל מי שלומד .B.Sc הוא האליטה, ומי שלומד B.A. מתחת,  ומי שלומד B.Ed. הוא בתחתית?

איפה נכנסים שאר התחומים, אגב?

מעניין אותי הדירוג הזה.

דרישות קבלה לתואר נקבעות בעיקר ע"י היצע וביקוש, כמו בכל עסק (אוניברסיטאות הן עסקים כבר די הרבה זמן, קצת לפני שנולדנו לענ"ד).

נ.ב, יש פה רשימה של סוגי תארים ראשונים, אשמח אם תוכל לדרג לי אותם. סה"כ 93.

https://en.wikipedia.org/wiki/Category:Bachelor

אני לא בא לדרג אנשים. אני רק חושב שאם אני יחליט לחלק בין סגנונות של אנשים אני יצליח לחסוך לי ולה זמן מיותר .

אני גם חושב שאין כאן חילוק עקרוני אלא חילוק "סגנוני" ברור לי שאין לחלק בין אנשים ולתת ציונים . אבל אולי הציונים יכולים להעיד על סגנון של האדם. אדם המתעניין בפיזיקה ופילוסופיה ימצא פחות במשותף עם מי שמעסיק אותה קניות ואיפור .

לגבי תואר בחינוך בתור מי שיש לו בין היתר את התואר הזה (בתור תואר שני לא ראשון) אני יכול להגיד לכם בפה מלא כי הוא מיותר וכליל ותעשו עוול אם נשווה אותו לכמעט כול תואר אחר. 

אם את רוצה את התשובה המלאה אני ינסה להסביר.

קודם כול אין ספק כי חינוך הוא דבר חשוב (ובגלל זה בזבזתי 3 סמסטרים להוציא תעודה כזאת ).

מצד שני אם את באמת רוצה לחנך הבית ספר הוא המקום האחרון שכדאי לך ללכת אליו... הוא מושתת על אג'נדות פוליטיות ופועל על פי אינטרס לא חינוכי.

לגבי לומדי תואר בחינוך -

1. מי שלומד אותו בתור "מקפצה" לתואר שני עושה טעות מכיוון שאף אוניברסיטה לא תסתכל עליו .

2.  הלימודים אליו קלילים ביותר... אפשר גם להגיד כי עם היגיון בריא אפשר לעבור את כול המבחנים בלי ללמוד אליהם..

3. לצערי הרב מי שבוחר ללמוד חינוך הם לא "העיפרון הכי חד" לצורך הוכחה הממוצע של המורים בישראל הוא מתחת ל600!

ומנגד, גם במשרה חלקית את לוקחת את אותה האחריות והעבודה כמעט כמו במשרה מלאה.

תכלס לא באמת אכפת לי להגיד שחינוך זה "בא מתוך אידיאל" אם זה עושה לכן טוב.

רק אני רוצה לסייג אותכן ולהגיד לכן שיש המון אבל המון אנשים שאומנם אין להם תואר בחינוך. אבל הם משפיעים הרבה יותר מכול מורה .

סתם סיפור ששמעתי היום.

מארק צוקרברג (מייסד פייסבוק) בשנים הראשונות שלו בתור מנכ"ל הוא העביר שיעורים לילדים אחרי שעות בית ספר במוסד לילדים שאחד ההורים בכלא.

בזכות מארק הוא הצליח להוציא את הילדים האלו ממעגל העוני,

הוא הניע אותם ללימודים ומממן להם את האוניברסיטה .

בתור מורה הוא כנראה לא היה מצליח כנראה לממן לילדים שלו את הלימודים  ואני מניח שבזכות הערצה והערכה שיש כלפיו הוא גם הצליח (ועדיין ממשיך ) לעזור להמון ילדים

מקווה שלא פגעתי ברגשות של אף אחד/אחת ממכם , אם כן סליחה . אני כבר לא יגיב כאן זה איבד כול כיוון

בהצלחה ולילה טוב

ואל תשכחו דבר אחד תואר בחינוך זה לא תואר!

בעיניי הוא גם באמת מיותר,

כל הקורסים בחינוך הם בעיניי מיותרים ולא יעילים. הדבר היחידי שבאמת מועיל זה לצפות בכיתות ...ולצבור נסיון.

אבל כדי להתמקצע במקצוע שאתה הולך ללמד, אתה חייב קורסים. וזה ממש לא מיותר.

כדי ללמד מתמטיקה (ולא רק ברמה של יסודי) צריך ללמוד קורסים ברמה גבוהה.

כנ"ל ביולוגיה, אנגלית.. וכו'.. 

מבינה על מה אתה מדבר.

אולי היה עדיף אם הניסוח היה יותר עדין ופחות מכליל.

נושאי שיחה משותפים ומעניינים תורמים המון לקשר,

וקצת מעצבן לנסות ולהיפגש שוב ושוב אם אין את זה.

ועדיין לסנן רק על פי גובה ציון, בהנחה שהוא לא נמוך מידי, 

וסוג התואר,

עלול לסנן לך גם הצעות שיכולות ממש להתאים.

ויש גם כאלה חכמים ++ עם קשב וריכוז שיכולה להיות לך איתם שיחה מעמיקה וכיפית ממש,

בלי הנתונים לעיל.

ממליצה לך לבדוק יותר את הסגנון חיים, עיסוק עכשווי, תחביבים,

שמנסיוני מלמדים מאד על איכות השיחה ועל אופציה לתחומי עניין משותפים.

בהצלחה!!

עם שאר הדברים אני עוד איכשהו מבינה,

אבל עם הקטע של החינוך, זאת בושה בשביל האנטלגנציה הגבוהה שלך לומר דברים כאלו.

זה לגיטימי לחפש בחורה אינטלקטואלית ולהרגיש שאלו הבחורות שאתה

יותר מתחבר אליהן ומוצא נושאי שיחה איתן.

זה פחות לגיטימי לסנן לפי ציון ואיזה תואר הן עושות כי זה לא מדד.

יש המון בחורות שלומדות תארים "קלים" אבל הן מאד חכמות, 

והם בחרו בתואר הזה בגלל שהוא מעניין אותן / בגלל תחושת שליחות או

מאלף ואחת סיבות אחרות שבגללן עושים תואר (אני אומרת את זה בתור

אחת שלמדה תואר שמאד מזלזלים בו).

לפי הסינון הזה, בחורה מאד אינטלקטואלית שיציעו לה אותך לא תרצה לצאת

איתך כי "למדת חינוך" אז "הוא לא בחור אינטלקטואלי מספיק". 

היא צודקת? נשמע שלא...

משום מה בחברות אחרות אין את כל המסננים האלה. שני בני אדם פשוט מוצאים חן האחד בעיני השני, יש תקשורת טובה ורצון לבנות יחד עתיד משותף וזהו!!!

מה שאתה צריך לבדוק זה:

א. האם היא יציבה ומסוגלת לפרנס משפחה (אא"כ השאיפה של הבחור היא שאשתו תיהיה עקרת בית-לא רלוונטי במקרה שלך).

ב. האם הבחורה מסוגלת להבין עניין ולתקשר איתך - היא לא צריכה להיות "גאון" ולא החברותא שלך, היא לא אמורה לזכות בפרנסי נובל ולא להיות קרייריסטית - זה לא התפקיד שלה וזה לא מה שיתן לך חיי זוגיות מתוקנים.

ודרך אגב בעתיד, אתה לא תשב איתה כל היום ותדבר על תחומי העיסוק שלה. אתה כן תדבר איתה על ענייני המשפחה, על גידול הילדים ותצפה לדיבורים קצת יותר עמוקים ופנימיים מאשר שפות תכנות למיניהן.

ופשוט שכל מילה שלי מיותרת לאחר שלל התגובות שנאמרו לך.

וודאי שגם אצלינו יש כאלה, על זה אין מה להתווכח

שיש את זה גם בחברה שלנו. אבל אני בדר"כ רואה את זה אצל הציבור שאינו שומר תורה ומצוות.

זה הכל!

אמנם יתכן שמענינים אותך תחומים שונים, או שחשובה לך מישהי עם רמת חשיבה גבוהה (שזה לא ביטוח אוטומאטי לדברים חשובים אחרים) - 

אבל לחשוב שזה יימצא לפי "ציון", זו שטות.

ואני גם מניח שבת חכמה שאתה תשאל על הציונים שלה - לא תרצה לפגוש בך.

[והאמירה, "לא חינוך זה לא באמת תואר", לא באה לדעתי מהצד החכם שלך. חינוך זה לא רק תואר, אלא הרבה למעלה מזה, למי שאכן מתאימה לכך וטובה בזה. גם שכל וגם רגישות. ובהחלט יכולות להיות בנות חכמות מאד ואידיאליסטיות, שתלכנה להיות מחנכות כי רואות בכך שליחות]

אז תסנן לפי ציונים, למה לא

אתה לא גמר של תוכנית ריאליטי, אתה בנאדם שמחפש מה שמתאים לו

אם סיננת מישהי זה לא אומר שהיא נכשלה, אלא שהיא לא מה שאתה מחפש

לא חינוך זה לא באמת תואר?!

אתה יודע כמה בנות ג-א-ו-נ-ו-ת לומדות חינוך?

אני ממש לא חושבת שרק ציון משקף חכמה. יש אנשים עם חכמות חיים ואינטיליגנציה שלומדים תואר "פחות שווה", או לא לומדים תואר אפילו ולא עשו פסיכומטרי!

אמרתי שלא הגיב עוד אבל כמה שטויות אפשר להגיד ??

קודם כול כול הכבוד למי שהצליח להבין את הנקודה ששאלתי ! 

אני יקח לצומת לבי יותר את התחומים האלו ואסנן לפני

ועכשיו לכול שאר המורים והמורות שבקהל.

ניתן למצוא תמיד צדיק בסדום , אבל זה לא הופך את סדום לצדיקים.

ברור שיש בנות חכמות מאוד שהלכו ללמוד הוראה מתוך אידיאל וכמובן שלא עליהן אני מדבר.

אני מדבר על רוב המורים .

נערך סקר לאחרונה על ציוני הפסיכומטרי של המורים בישראל

פסיכומטרי למורים: ציון גבוה יותר לחילונים

מוזמנים לעיין.

שורה תחתונה מה שאומרים שם שיש ירידה בציון המורים בפסיכומטרי (כבר כמה אפשר לרדת???)

כיום הוא עומד על 497. 

מה שעוד רשום שעוד יותר מעצבן הוא שבציבור הדתי לאומי יש ירידה גדולה יותר.

אגב אני ביררתי על הסקר הזה ולא הכניסו מי שלא נבחן.

מה שאומר בשורה תחתונה. מי שמתחת לממוצע הארצי להוראה! (בושה)

בגלל שחלק רשמו הודעות פוגעניות כלפי חיי האישים אני טיפה יפרט .

תואר ראשון עשיתי בתיכון (הנדסת תוכנה).

במהלך הצבא בגלל שהרגשתי שאני עוזר לחיילים שלי ומקדם אותם נרשמתי באוניברסיטה הפתוחה ללימודי פסיכולוגיה וחינוך.

בגלל שלא רציתי להעביר שיעורים בכיתות ולהיות מורה באמת הצלחתי לשנות את זה לתואר שני עם תזה בחינוך .

מאז שהשתחררתי אני לומד תחום אחר בכלל (רפואה) .

אני רואה את החומר של המורים לחינוך גם כי הם איתי בקמפוס וגם בגלל חברים שלומדים את החומר .

ואני אומר לכם הרמה נמוכה מאוד! אני מצטער על הילדים בישראל ובמיוחד בציבור שלנו ש"זוכים" לחינוך כזה לקוי.

אם כבר נכנסים לחיים האישים שלי. אני מלמד קורסים של פסיכומטרי (ומרגיש תחושת סיפוק אמתית לעוזר לאנשים להתקבל לתואר עם עתיד). 

והמוטו שלי בשיעור הוא כזה. "לא נורא מקסימום תלמד הוראה" (וזה פועל יופי אנשים נרתעים ומשקיעים)

שוב מצטער לכול מי שפגעתי בו / בה . 

כול מה שרציתי להגיד בהתחלה כי אין להכניס תחת קטגוריה אחת לומדי תארים כמו פיזיקה ופילוסופיה שהם תארים שמעידים על אופי מסויים.  לבין לומדי חינוך כי הקטגוריה שלהם היא יחד עם מי כול העוסקות במניקור פדיקור לבשל ולכבס.

בהצלחה לכולם

מה לעשות, יש מתאם בד"כ מבחינת

יופי

עושר

אינטילגנציה

רמת דתיות ועוד..

אין פער עצום אצל רוב הזוגות, ואם יש הוא צץ בהמשך.

ובאמת בגלל שתנאי הקבלה להוראה הם נמוכים, אז למה שאנשים ישקיעו בפסיכומטרי שלהם??!

הרי כל העניין של פסיכומטרי זה השקעה ולמידה.. (ולא רק)

ואני חייבת להגיד עוד נקודה- זה יישמע מוזר אבל לדעתי אין באמת ביקוש ללימודי הוראה, הביקוש שיש היום זה בגלל תנאי הסף הנמוכים כל כך, והידיעה הרווחת שהלימודים בד"כ קלים ומאפשרים שילוב של משפחה ותואר. לדעתי אם יעלו את תנאי הסף יהיה משבר נרשמים חח ויהיה צורך דחוף לשפר את תנאי המורים (במיוחד ביסודי..)

לדעתי אם אוכלוסיית המורים הייתה באמת מבעלי רמת המשכל הגבוהה (שוב, באופן כללי), הם לא היו מסכימים להמשיך ללמד בתנאים מחפירים כאלה. 

זה טיפה מפריע לי שאתה מתייחס לנשים בתור משרתות.

מה אתה חושב שלוקחים לך את היכולת לשטוף רצפה בציון מסויים?

מה זה קשור בכלל בישול רצפה וכו .?

וגם מי אמר שאני עשיר? כאילו זה לא קשור בכלל.

אני לא מחפש אישה כי חסר לי מי שינקה אחרי אני מחפש קשר עמוק ובנייה של מערכות חיים ומערכות מוסר עליונות .

תאמין לי אני מקנה יופי אחרי גם שהמנקה לוקח חופש

אני לא צריך באמת שיהיה לה תואר או כסף... רק חשוב לי שיהיה ניתן לדבר איתה ותצליח לשבת בשולחן שבת בבית של ההורים שלי ולהשתתף גם בדיונים אחרים (וכן אנחנו מדברים על פיזיקה ומתמטיקה ).

נכון, כשנותנים לאשה איי קיו זה לא לוקח ממנה יכולות ניקיון / בישול / שטיפת רצפה

אבל זה נוטע בה מוטיבציה לעסוק בדברים שמפעילים את השכל שלה, והעיסוקים האלה יכולים להיות מועדפים עליה מאשר יותר מאשר שטיפת רצפה.

לעומת זאת, מישהי עם איי קיו לא גבוה יכולה להיות בשלנית בחסד-

אף בנאדם לא מקבל את כל הכשרונות כולם.

לכן כתבתי שאם שניכם מדעני אטום תצטרכו עוזרת ויהיה לכם גם ממה לשלם.

נושא השעמום בשיחה וההפרעה לתקשורת הוא חשוב אבל לא קשור למורים בכלל - יש מורים חכמים שהלכו למקצוע מתוך שליחות אם כי במשכורות הנוכחיות צריך להיות אידאליסט רציני בשביל זה

גם לגבי ציון פסיכומטרי- בטווח של 100 נקודות כמעט זה לא מדויק. רוצה לאמר שאם אתה מלמד לקורסים אתה יודע שאנשים יכולים לשפר לפחות 50 נקודות אם הם מוכשרים...

נסכם שפסיכומטרי 450 כנראה יפריע לך, אבל 620 ומעלה שווה בדיקה (חיוך)

אגב - אתה יודע מה הפסיכומטרי הדרוש ללימודי פיזיקה באוניברסיטה? לא רחוק מזה  של הוראה.. עניין של היצע וביקוש

ככה שלא פשוט להגדיר -כן יש מקום לשאול על הבגרות כמדובר בבנות זה מדד יותר טוב

  1. תפסיקו להגיד שאתם מכירים אנשים עם פסיכומטרי גבוה שלמדו חינוך . כול מי שמכיר אותי יכול להגיד אותו דבר ,ועובדה שזה לא אומר כלום.

   2. נכון שאפשר להתקבל ללימודי פיזיקה /  מתמטיקה בציונים לא גבוהים . והסיבה לכך היא כי אין ביקוש (לצערי הרב ) ללימודים ללא עתיד תעסוקתי ברור. אבל אם תשוו בין מי שמתעסק בפיזיקה למי שמתעסק בהוראה בהחלט תמצאו הבדל.

  3.נכון כי הציון הפסיכומטרי לא אומר הרבה , וכול שכן בגרויות. אבל אין לנו אפשרות לערוך מבחני אינטליגנציה ותפקוד מוח לכלל האוכלוסיה. לכן אנו משמשים במדד הפסיכומטרי שאמור לשקף הצלחה בלימודים אקדמיים בתור מדד לחוכמה מכיוון שהוא הכי משקף שיש כיום. 

בגרות מעידה על בנות.

מתמטיקה ופיזיקה "מקצועות גבריים" כי המוח שלכם בנוי קצת אחרת

כן שווה לשאול איך היא מבחינת לימודים ומה המקצוע אבל הוראה פשוט לא משקפת. מבינה שאתה מחפש מסננת אבל המקצוע הזה ספציפית,  לא יאפשר לך להבחין

תאלץ לשלב מדדים.

אגב שיחות טלפון הן מדד טוב. אפשר לעשות יותר מאחת לפני שקובעים דייט.

גסות התגובות כלפיך הייתה מביכה  - אם כי גם אתה התנסחת לא בעדינות יתרה

וכן - זה אחד הנושאים הכי רגישים, אז לעולם אל תאמר שפסלת על איי קיו, אלא על השכלה. 

בוא נסכם ככ את הדיון ככהה: לקבל עצה בנושא התאמת קשר ממישהי לא עם אינטיליגנציה גבוהה זה תמיד יהיה "תתפשר".

הגיוני לגמרי שאתה לא יכול להסתדר עם מישהי שלא מבינה את מה שאתה מדבר

ובהתחשב בעובדה שחלק נכבד מהתקשורת הוא בדיבור - אז אם הנקודה מפריעה, היא מפריעה

יש בנות חכמות ומשכילות ואפילו גאונות, אבל יכול להיות שהן לומדות באוניברסיטה ולא במכללה.. 

מניחה שכבר ניסית להתפשר והרגשת לא טוב עם זה - לא יודעת מה הטעם לשכנע אותך דווקא לוותר על הדיבור שהוא כל כך חשוב. וכן, עם בחורה חכמה השיחה תהיה לגמרי שונה.

זה מעייף כל הזמן ל"תרגם" את המחשבות שלך.

בקיצור - יתרון החוכמה על הכסילות הוא כיתרון האור מן החושך

אבל ימי בין המיצרים וזה...

ואני רואה שמלא נפלו בשרשור הזה.

אז לא אגיב.

ואקווה שלא יפלו עוד אחרים (ואחרות)

שממוצע ציונים גבוה בבגרות- מעיד על אנטלגנציה גבוהה, רמת משכל וכו'

ציון גבוה בפסיכומטרי- מעיד על אנטלגנציה גבוהה , רמת משכל וכו'

תואר במקצועות ריאלים- מעיד באופן כמעט מובהק על חשיבה ריאלית ועל רמת משכל גבוהה

תואר בחינוך- לא מעיד על רמת אנטגלנציה נמוכה/רמת משכל נמוכה.

מה שכן, וכאן חשוב להדגיש את ההערה שלך: בגלל שתנאי הקבלה הם נמוכים ואף אפסיים, והרבה קורסים מהתואר נחשבים קלים, לכן באמת אפשר למצוא גם אוכלוסיה עם רמת משכל יותר נמוכה שבוחרת ללמוד בזה מהשיקולים האלו. (זה לא סותר שיכולות להיות להן יכולות ניהול גבוהות, או יכולות יוזמתיות מדהימות, יצירתיות, הובלה, כרזימתיות וכו'..)

מסכימה שבנות כאלו לא יתאימו לך.

אבל וזה אבל ענק- יש בנות חכמות מאוד, אנטלגנטיות שבחרו הוראה כי:

* מתחברות לתחום החינוך, נתינה, קשר עם אנשים, יכולת השפעה, כרזמתיות וכו'

* תואר שאפשר לשלב אותו עם הקמת משפחה. (הרבה בנות בשנים הראשונות לתואר מצליחות לשלב את זה.. )

* שילוב של מקצוע עם עשיה (או ראש ריאלי עם הומני) לדוג': ביולוגיה עם הוראה, מתמטיקה עם הוראה , אנגלית עם הוראה וכו'..

תראה, אני מסכים איתך שיש בעיה בתחום ההוראה, הן מצד המורים/מורות, והן מצד הלימודים. כמו שיש עוד בעיות בתחומים אחרים.

באופן כללי, אני לא אתווכח על עצם העניין לגבי תואר בחינוך והקטלוג הכללי שעשית, כי לדעתי זה רק הסימפטום אצלך. השורש, לפי איך שאני רואה את זה -  אתה מודד הכל באינטליגנציה/ציונים/הצלחות וכו', כי ככה התקדמת עד עכשו, וגם כי העולם החומרי המערבי הוא הישגי, ומתאים מאוד לתחרותיות הגברית, וכולנו מושפעים ממנו במידה זו אחרת.

אבל - ציונים והישגים זה לא הכל. זה גם, אבל יש עוד דברים. דרך ארץ קדמה לתורה. אם לתורה היא קדמה בודאי שלציונים והישגים. נתקלתי בלא מעט "גאונים"/חכמים מאוד, שהמידות שלהן היו די זוועה. זה שאשתך תדע לפתור לך אינטגרלים, זה לא אומר שיהיו לך חיים מאושרים, אם היא תתנהג אליך כמו בהמה, עם אף למעלה (ונתקלתי בכאלו..) 

מעבר לזה, יש IQ ויש גם חכמת חיים, דבר שנצרך לא פחות בחיים. אינטליגציה רגשית זה גם דבר שנצרך בחיים. בד"כ לגאונים וכאלה לא תמיד הצדדים האלו יהיו מפותחים מספיק (ככה זה, אין מושלמים, בד"כ כל אחד חזק בתחום אחר). יש כאלו שיש להם IQ גבוה אבל טאקט ברצפה. קח את זה בחשבון.

גם הפתיחה שלך "אני יודע שזה יכול להישמע לא טוב אבל ***מה אכפת לי**?" למה לא אכפת לך? יש כאן כאלו שיכולות להיפגע? איפה הטאקט הבסיסי? סבבה, אם אתה לא נעלב מתגובות של אחרים, כי אתה פחות רגיש, זה לא אומר שכולן כאן כמוך. סתם, תתחשב קצת באחרים, לא יזיק.

כמה הארות שאשמח לשמוע את דעתך עליהם, כי אני מרגיש מדבריך שיש מס' נקודות ששווה להתעכב עליהם.
אתה צודק בכך שקיים הבדל ברמת המשכל בין אנשים שונים, בין מוכר בשוק לבין מהנדס מחשבים וכדומה. האם זה אומר שסטודנט לפיזיקה ירגיש קרבה יותר למהנדס מחשבים מאשר למוכר בשוק ? תלוי. תלוי מה המטרה בהיכרות שלי עם המהנדס.
אם המטרה היא לחפש שותף למחקר ופיתוח בעולם ההייטק, אין ספק שהמכנה המשותף הגדול שלך עם מהנדס המחשבים ייצור קירבה עצומה מאשר עם מוכר בשוק.
אך אם המטרה היא לעשות עסקים ולדעת איך לדבר עם אנשים, אין ספק שהמכנה המשותף שתיצור עם המוכר בשוק יוביל לקרבה עצומה יותר.

מערכת זוגית בנויה בצורה כזו, שהנישואין אמורים להיות אמצעי מרכזי ועיקרי בחיי האדם על מנת להגיע למטרה שלשמה הוא נברא (ואין כאן המקום להרחיב כרגע)
כשאנחנו מחפשים צד ל"עסק" שנקרא זוגיות ונישואין, אנחנו צריכים להסתכל איך יוצרים מכנה משותף שמתאים למטרה שלשמה התכנסנו. כשהמטרה שלנו היא לדון על נושאי מחקר, טכנולוגיה וכו', אנחנו לא צריכים אישה או גבר, אנחנו צריכים חברים ואנשי עבודה שמתאימים לנו.
כדי להגיע לזוגיות ונישואין מוצלחים, נדרש ליצור מכנה משותף בסקלה אחרת לגמרי, בסקלה שנקראת השקפה ואמונה.
 הערה - אדם יכול להיות עם רמת משכל גבוהה מאוד, ועדיין לא מבין בכלל במושגי הטכנולוגיה ובשפה שאתה מדבר.
אני בכוונה מדגיש זאת, כי לפי מה שכתבת אני מבין שאתה לא מחפש מישהי בעל רמת משכל גבוהה, אתה מחפש מישהי שתהיה שותפה לשיח על נושאים שמעניינים אותך. וכאן ההבדל הדק מאוד.

יש מה להרחיב, אבל כדי לתת טעם של עוד אסכם:
2 ההודעות הראשונות שכתבת בשרשור, הם מעולות - כשהדיון הוא כלפי חברים לעבודה.
כשמבקשים בת זוג לחיים, הסקלה היא שונה לגמרי וההתייחסות היא אחרת.
נקודת המוצא שלנו צריכה להיות שעל מנת לקיים זוגיות בצורה מאושרת, אנחנו צריכים לקדוח חורים בעצמנו ולהכיל את השני במקומות שבהם לא נוח לנו.
אבל.... מה אנחנו צריכים לעשות כדי שלא נפגע ? (בכל זאת..זה הרבה חורים..)
יצירת מכנה משותף בעולם המתאים למערכת זוגית ולנישואין - השקפת חיים, ודרך אמונה.

ברגע שהמכנה המשותף שלנו בתחום הזה יהיה זהה, עשינו צעד וחצי לאושר.
ולשאלתך - סינון ע"פ ציון הוא לא רלוונטי מסיבה פשוטה. הנחת היסוד שציון יוביל את מערכת היחסים לפיתוח נושאי שיחה מעניינים - היא נכונה.
הנחת היסוד שפיתוח נושאים מעניינים תוביל לזוגיות טובה - היא שגויה.
גם אם שניכם מהנדסים, מערכת היחסים שלכם שתבוסס ע"ב נושאי שיחה מעניינים, לא תהיה שונה ממערכת יחסים בין שני חברים לעבודה,
וברגע שאין את המימד החשוב, זה יוביל לכשלון.
 

מהנסיון שלי, גם כאלה בתחומי מדע מדוייקים, לא שונות סטטיסטית ברמה השכלית מכאלה שלא עשו תארים בכלל.

אבל אולי הנסיון שלי מוטה מכל מיני סיבות.

אני באופן אישי לא נותנת לגיטימציה לאופן הסינון הזה או לשאר הדעות שהבעת במהלך השרשור הזה. 

לא אטרח ואנמק בצורה מסודרת את טיעוניי כיוון שמקריאת תגובותיך אני מבינה כי אתה נמצא בעמדת התגוננות ולא פנוי כלל לשמוע דעות שונות משלך.

אני דנה לכף זכות ומבינה את עמדותיך לאור גילך והעובדה שאתה בעל מנת משכל גבוהה מהרגיל.

(אגב, אני מתעניינת כיצד הייתי מסווגת על פי מערכת הסינון שלך, בהיותי מדריכה לפסיכומטרי, בעלת תואר בחינוך- הנעשה מטעמים אידאולוגיים)

קודם כול תודה על ההבנה . באמת זה נובע מיאוש כול שהוא מדייטים מיותרים וזמן שרוף

והייתי מסווג אותך תחת אחת מההאופציות הבאות

1.עשית עוד תואר חוץ מחינוך.

2. את מורה במקום כושל.

האמת, שתי האופציות נכונות....  

וכמובן שלא הייתי מודה בזה אילולא הייתי אנונימית....

שאפילו הרב הנזיר והרב קוק עצמם הם בוגרי אקדמיות אירופאיות, שלמדו שם פילוסופיה ועוד, ואפילו הרב קטן למשל-אשתו בוגרת אקדמיה לרפואה. משמע-יש לזה ערך מוסף. מצד שני, זה לא קשור בכלל לאישיות. זה עניין של השכלה. בלבד. שבזכותה לפעמים גם מקבלים עבודה ומעלים משכורת. למי שלא מאמין, מוזמן להיכנס להצעות עבודה של חינוך פשוט: בלי תואר, צריך להתרגל לאבטלה או משכורת מינימום לצערינו.

אם צד מסויים הוא שכלתני וסקרן והצד השני לא, תיאורטית-אתה יכול להחזיק פוסט דוקטורט ולהיות אדם משעמם. ולהיפך, להיות חסר תואר ואפילו מעניין. לכן, אל תסנן לפי ציון. אלא תשאל: היא סקרנית? היא מתעניינת? שאל את עצמך-חשוב לי שהיא תקשיב לי? אני מוכן להיות הדברן או שחשוב לי שגם היא תדבר ותשתף?

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

אולי בעיניהם זה דומה להשקפה אחרת,

זה שמישהו בוחר מסיבות אידיאולוגיות להימנע ממוצרים מן החי וכו'.

יש צמחונים שחשוב להם להקים בית צמחוני ולחנך הלאה את ילדיהם,

ויש כאלו שמוכנים להרים בית שאיננו צמחוני, אך מכבד את בחירתו.

אישית זה לא משהו שפסלתי עליו - אבל זכור לי מקרה שמישהו שתריע בפני מראש שהוא צמחוני.

מי יודע, אולי היה לו קשר לפני זה שנפל סביב הסוגיה הזו, ולכן הוא רצה לוודא שמי שהוא יוצא איתה מסוגלת להכיל ולכבד את זה.

אני שאלתי אותו אם הוא צופה שביתו העתידי יהיה כזה - כלומר, האם הוא מצפה ממני להיות צמחונית ולגדל ככה ילדים,

והוא אמר שלא, אז יצאנו.

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.

לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.

אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.

במבחן התוצאה, התרופה עדיפה. לפסיכולוגיה חיובית יש השפעה קטנה מאוד. העולם שלנו מאוד, אבל מאוד חומרי וגשמי.

לא, אין שום סיבתיות בין חזרה על טקסט/טקס בואכה הפרשת חלה כלשהו לרצונו של ה' להיעתר או לא להיעתר לבקשה. אחרת המגזר החרדי היה המצליח, הבריא והעשיר ביותר בין כל המגזרים, והוא לא, בלשון המעטה.

תרופה היא אלמנט תומך בלבד, בהקשר הנפשי. פיגום, או קביים, אם תרצה. טכניקות מנטליות, כאשר מבוצעות נאון ובהתמדה, משיגות אפקטים יציבים יותר. יותר מזה, יש פעולות שאדם יכול לעשות ששוות בערכן, מבחינה מחקרית נכון להיום, לתרופות ברמות מסויימות - כמו כושר ברמת מאמץ בינונית באופן קבוע. אפילו אכילה מודעת, כלומר ללא טלפונים ועם מעט דיבורים ועם ניסיון להרגיש את תהליך האכילה בשרירים וכו', התגלתה כאירוע/טכניקה שמחזק מערכות מוחיות. זה שמעתי מד"ר טרייסי מרקס.

והפיסקה השנייה שלך נהדרת, היא הודאה מפורשת בכך שאתה אנטי-רוחני. אתה שולל מראש ומניח שאין היתכנות לקשר כזה, גם אם קשר מורכב. יש תרופות שעוזרות ב40% ועדיין אתה תקבל אותן, אבל סגולה של 40% אתה תטען שזה רק מתאם מקרי. זה לא היגיון, לא רציונליות, ולא כלום. זה אמונה הפוכה; דוגמטיזם מהצד השני.

לאירוע בעל אופי רוחני בהחלט תיתכן השפעה משמעותית (נניח, לפלוני היה דייט מדהים שבעקבותיו הוא לא הצליח להירדם, קיבל אנרגיות והשלים את העבודה הסמינריונית שהיה צריך להגיש מזמן). מאידך, אם פלמוני יטען שדייטים הם סגולה להגשת עבודות סמינריוניות, זאת הכללה והטעיה.

אזי הייתי מייחס אפילו לסגולות המפוקפקות ביותר סיכוי גדול יותר להביא לריפוי על פני התרופות הנ"ל לאחר ניכוי אפקט הפלצבו...

כמובן שאם מדד היעילות הוא לא יעילות בריפוי, אלא יעילות בתחומים אחרים, למשל בגרימת תופעות לוואי - התרופות לוקחות ללא ספק.

*הבהרה - אני לא טוען שלא תיתכן השפעה חיובית לתרופות הנ"ל, אך לא בתור גורם ישיר לריפוי. (כמובן שמדבור בתחום רחב ויש הבדלים גדולים בין סוגי ההפרעות וסוגי התרופות, ואין לראות בדברים ייעוץ רפואי וכו'...)

"וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - יחזקאל מד, ל

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

"חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עיקר הדת.

ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא".

תקרא אותה להרחבה.

"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ומסביר: "ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו – אין זה ראיה, כי היה להם עוון הגורם, או ייסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה". כלומר, העובדה שאיננו רואים תמיד צדק גלוי בעין אינה סותרת את העיקרון, שכן "אין דעתנו משגת דיני הבורא".

ולכן, כפי שכולנו יודעים ורואים וחשופים יום יום הן בחדשות ואירועים אקטואליים והן באירועים היסטוריים מהעבר הלא רחוק, מהתקופות של הורינו והסבים והסבתות, לא רואים שום קשר ישיר בין קיום מצוות ושכר ועונש.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

לסיעתא דשמיא למציאת זיווג.

לזה התכוונתי אתם לא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית.

אתם בגדול מאמינים שיש שכר על מצוות, אבל שאי אפשר להקדיש אותו.

אחרת לא הייתם מזלזלים בדבריי.

וזה טעות, "הנותן צדקה כדי שיחיה בנו הר''ז צדיק גמור" (גמרא)

לפיו יש להאמין שהקדשת שיר השירים מועילה למציאת זוגיות. בניגוד למה שכתוב בגמרא לגבי צדקה עליה נאמר במשלי: "וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת".

עם זאת, אני לא שולל את האפשרות הזו. וגם לא זלזלתי בדבריך.

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.

אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.

האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.

כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.

מקור: ילקוט יוסף, הלכות פסח, כרך ג, עמ' תשמז — מובא שם בשם יש אומרים שקריאת שיר השירים ארבעים יום היא סגולה לזיווג. (מביא שברוקח כתוב שעל ים סוף המלאכים אמרו את שיר השירים. וזיווג דומה לקריעת ים סוף)

ו40 יום ע"פ הגמ' שכותבת "יש תפילה שנענית לאחר 40 יום". וכן משה שהתפלל 40 יום לאחר חטא העגל ונענה.

והסברה: כשאתה מעורר את האהבה הזוגית בינך לבין ה' יתברך, שזו מהות שיר השירים, מידה כנגד מידה ה' יתן לך לחוות אהבה זוגית על אשתך אי''ה.

בפרט שאחרי הקריאה מתפללים ישירות על הזווג.

מעתיקה - לקראת נישואין וזוגיות

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.