בס"ד
בגלל שאנחנו כמה אנשים שעונים מאנונימי אני מציין מי אני.
וקודם כל תודה רבה על התגובות!!
אבל שימו לב.. גם מי שאמרה שהיא מכירה מישהי שעברה טסט שמיני. אני לא מכירה מישהו שעשה טסט ראשון אחרי 70 שיעורים!!! אני גם מכיר מישהי שעשתה 80 וקצת שיעורים וניגשה לטסט ראשון. והיא עברה!! ב"ה. {היתה לה ממש סיעתא דשמיא. הוא בכלל לא ביקש חניה. וזה היה רק רבע שעה. ממני הוא דרש 24 ד"ק.. }
ואני מבין שהשם לא רצה שאני אעבור. כי הרי אם הוא היה רוצה אז זה לא משנה כמה אני טוב או לא. {כמו ההוא שהיה בפקקים 25 דק ופשוט עבר בלי לעשות יותר מדי}.
אבל.. כשחבר שלך אומר שהוא עבר ראשון וכל העולם לוחץ עלייך. זה קשה!!! זה המון 70 שיעורים. כל מי ששומע את זה םוער את השפה של "וואו!! מה נסגר איתך? איך בכלל מגיעים למצב כזה??" כן.. כן.. תחושת התסכול גוברת. והרגש של כמה אני לא גרוע ולא מוצלח עולה אף הוא במלא הדרו. זה גם משהו שאין לו מועד ב'. אין מועד ב' לטסט ראשון. מועד ב' נקרא טסט שני. זה מתסכל.. בתור אחד שרגילים לראות אותו כאחד שב"ה מצליח..
אתם לא מבינים כמה התפללתי!! {באמת אתם לא מבינים כמה!!!} וכמה התפללו עלי!!
ואני לא חושב שאני אצליח להתפלל ככה לפני הטסט השני. גם כי אני שבור וגם כי זה קשה להמשיך להתפלל כשאתה מרגיש שהוא לא מקשיב. אדם לא צריך להרוג את עצמו לפי דעתי. אלא לעשות לפי השתדלותו.
ועכשיו אני רוצה דווקא להתייעץ אתכם-
מישהו אמר לי שלא טוב שהרבה התפללו עלי. כי אז כאילו אומרים בשמיים: "מה? הוא עד כדי כך צדיק שכל גע מזכירים אותו?" ואז בודקים את אותו אדם. מצד שנני אומרים לקבל ברכה מכל מי שרק אפשר.
אני לא יודע מה לעשות!!!
ולהתפלל עוד, לקרוא עוד ספרי תהילים, שיר השירים, נשמת כל חי ועוד ועוד.. כוחות הנפש שלי לא בטוח יצליחו.
מה לעשות?? 
נ.ב שוב יש הפסקה של יותר משבוע מאז השיעור הקודם {שהיה הטסט}. כי לו היה חופש כשאני יכולתי, ואני הייתי בנופש כשהוא יכול היה.
יאווו!! דיי!! אני מרגיש פשוט ייאוש..
י-א-ו-ש
ואני כל כך רוצה לדבר עם אבא שבשמיים!! אבל זה קשה. אני יודע שזה ישמע אנוכי שאני אומר שקשה לי כי הוא לא שמע לבקשתי. אבל זה לא בא ממקום כזה של "רציתי ולא קיבלתי"זה בא ממקום של "אבל.. אבל אבא.. התפללתי. וכל כך השתדלתי. וכל התקופה הזו של הלמידה גם היא היתה נסיון עצום!! וכל שיעור מעל ה28 היה כאב. וחשבתי שזה הכנה לטוב שיבוא בטסט הראשון. וכל כך האמנתי בך. בתפילות שלי". זה בא ממקום של עקרון- מה קרה לתפילות שלי?
{כי זה כבר תקופה שאני "שומע" מד' לא ולא ולא ולא. ועכשיו זה ה"לא" שדי שבר את גב הגמל {או את גג האוטו}. }
אנא אל תשפטו..