שרשור חדש
מישהו מכיר מקום חינוכי שמחפשים בו מזכירהאני12345
או ספרנית?
חינוך מיוחד..באהבת ישראל
אני רוצה בע"ה ללמוד חינוך מיוחד.. אשמח אם יש מישו שמבין קצת להתייעצות..
מה עדיף ללמוד חינוך מיוחד (גילאי 6-21) או חינוך לגיל הרך ולעשות התמחות בחנ"מ?..
אני מתלבטת כיוון שאני מאוד אוהבת את הגיל הרך ומעדיפה להיות (לפחות בשנים הראשונות) גננת בחנ"מ או גננת שילוב.. אבל השאלה אם הלימודים של ההתמחות בחנ"מ (בגיל הרך) הם באמת מקיפים את כל סוגי החנ"מ ובאמת כדאי יותר המסלול הזה.. או שאפשר ללמוד חנ"מ ולעבוד בזה גם בגילאים יותר קטנים?..
אבל.. אולי בהמשך אני ארצה להמשיך לכיוון של איבחון דידקטי או תרפיה באומנות וכו שאז בטח יהיה יותר טוב ללמוד לגילאי 6-21..
אגב, אני מודעת לזה שיכול להיות ילד בן 13 ברמה של ילד בן 6 ואף להראות כמוהו.. אך אני עדיין מעדיפה עבודה עם ילדים עד גיל 8 או 9..
 
 
שאלה למורים....ימית1
השבוע אני מסיימת שנתיים עם המורה שלי ואנחנו נפרדות, זאת מורה שאני מאוד מעריכה והיא נתנה לי המון לחיים!!!
רציתי קצת להביע את הערכתי אליה ולתת לה מתנה שתראה שאני מעריכה את כל מה שהיא עשתה לי...
אין לי שום רעיון מה להביא לה....
בתור מורים(בעבר, בהווה, בעתיד...) מה הייתם רוצים לקבל או מה היה מראה לכם את הערכתו של התלמיד???
(יותר בכיוון של עבודת יד....)
 
------------------------------------------------------------------------------------
כרטיס מושקע עם ברכה מהלב....מישהי
עבודת יד לכל הדעות.
זה הכי מרגש ונישמר לאורך שנים.
אולי תמונה יפה . אבל בהחלט הכרטיס זה מה שחשובאם הבנים12
ומה לא להביא:...מישהיאחרונה
לא נרות ריחניים, לא פמוטים בגדלים וצורות.
לא כוסות צבעוניות  ולא תמונות ענקיות.
 
תחשבי שכל מורה מלמדת במשך כמה שנים טובות...
ולרוב מקבלת מתנות שלא כ"כ שימושיות שנערמות ונאגרות.
(בייחוד אם הן מתלמידים ביסודי שמביאים מה שהם היו רוצים לקבל).
 
 
מנסיון אישי ומשמיעת עוד כמה מורות- את המכתבים הן שומרות והשאר מעבירות הלאה..
תפילת רבים לא ימאס!ה' הוא המלך!
בעזרת ה'
 
תפילת רבים לא ימאס

אנחנו מכריזים על תפילה משותפת ביום שישי כ"ט סיוון הבא עלינו לטובה בשעה 11.00 בבוקר 11/6/10
בעזרת השם יתברך נאמר יחד תיקון הכללי ולאחר מכן נתבודד ונתפלל יחד חמש דקות של בקשת רחמים ולימוד זכות עבור עם ישראל.

אנא צרפו חברים נוספים לתפילתנו.

"כל הצרות הבאות עלינו שאיננו ניצלים מהן המה מפני שאין אנו צועקים ומרבים בתפילה עליהם, כי לו התפללנו ושפכנו שיח לפני הקדוש ברוך הוא, בוודאי לא ישובו תפילותינו ובקשותינו ריקם. ולא יסתפק האדם במה שמתפלל השמונה עשרה שלש פעמים בכל יום, אלא כמה פעמים ביום צריך לשפוך תפילות ובקשות בינו לבין עצמו כשהוא בביתו מעומק הלב".
(ה"חפץ חיים", "ליקוטי אמרים" פרק י' עמ' מ"ז)
רעיונות לפעילות גיבוש כיתתי ביסודיאם הבנים12
לאחרונה נוצרו קצת חבורות בכיתה הייתי רוצה להחזיר את השמחה אחת בשניה.
 
יש לכם רעיונות לפעילויות יפות?
 
"כל המציל נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו...ימית1
קיים עולם ומלואו"...

רק לקרוא ולענות זה יציל אותי....

(עניין של חיים ומוות....)

 

אנשים תקשיבו אני עושה עבודה ממש חשובה לבגרות שלי בתורת חיים....

ואני צריכה את עזרתכם...

כי אני צריכה מגילאים שונים...

כל מי שיוכל לענות על הסקר ברצינות ממש יעזור לי...

הסקר:

שם(לא חובה):

גיל(חובה!!!!):

1.האם יש פרסומת שהושפעת ממנה?

2.מה גרמה לך הפרסומת הזאת?

3. מה הדבר שהכי משך אותך לפרסומת?

4.כיצד הרגשת בזמן ראית/שמיעת הפרסומת?

5. האם שכנעת אנשים לטובת/נגד הפרסומת?

6. האם יש פרסומות שאת זוכר באופן מיוחד?

7. מה גורם לך לזכירה הפרסומת?

8.איפה אתה נתקל בחיי היום יום שלך הכי הרבה בפרסומות?(עיתונים, רדיו, טלוויזיה, אינטרנט...)

9. האם את נחשף לפרסומות בחיי היום יום(לדרג עד כמה מ 1-5)

10. מה דעתך כלפי ההשפעה של הפרסומות על הציבור היום?

 

בבקשה תענו ברצינות

זה פשוט יציל אותי.... ומצווה להציל אדם מישראל...

שאלי בנוג"ה, פה לא מי יודע מה פעילצחקן
אם יש פה מישהוא אשמח אם יקדישו כמה דקות...ימית1אחרונה
אני צריכה גם גילאים גדולים....
שעת חינוך או שאט נפש?נפשי ישובב
שלום!! (לא חדשה, אך בפורום הזה כן.. גם אני לומדת חינוך, ובע"ה שנה הבאה סטאז'..))
 
כבר מזה זמן מה שרציתי להביא לפניכם את השרשור הזה שהופיע בפורום נוער- נוג"ה, כי זה נראלי ממש חשוב לדון בזה.. קבלתי את אישורה של המפרסמת- להביא את זה לכאן..
 
אשמח לתגובותיכם ובעיקר מהצד החינוכי- גם של המורה... עד כמה ואם בכלל מותר למורה להגיב ב"חופשיות יתר"? מה מותר להגיד, מה בוודאי לא, וכדו'..
 
השרשור המלא מופיע בעמוד הזה:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f22-8

 
 
תודה רבה, וכל טוב..!
 
מצוטט, מילה במילה:
 

דיון /סקר אבל אני אשמח שהוא יהיה בוגר כי בקלות הוא יכול להיות ההפך מז'ה.

 

 

יש תלמידה בכיתה ו' מתוקה חמודה מדהימה שאני מקדמת אותה-חונכת שלה בקיצור

עוזרת לה בלימודים ומשתדלת גם להיות "אחות" גדולה..

 

היום היא הגיעה אלי במצב רוח גרועה לחלוטין והיא סיפרה לי שהיה לה תקר עם המורה

ו.

המורה אמרה לה את פשוט ילדה בלתי נסבלת

במילים האלה ממש.

 

שאלתי אותה איך היא הגיבה והיא אמרה לי שהיא לא אמרה כלום רק חייך חיוך שווצירי כזה וחזרה לכיתה.

 

--

עכשיו לדיון

 

את כמה באמת אתם חושבים שמורה יכולה להגיד לתלמידה מה היא חושבת?!

 

איך אתם הייתם עונין מגיבים במצב הזה?!

 

היא הגיבה נכון?!

 

האם זה מסוג הדברים שמותר להתחצף?

 

 

 

 

[קיבלתי ממנה אישור לפרסם את זה פה.. ]

זה נראה ליראו כי טוב
מסוג התגובות שאנחנו מרגישים ופשוט לא מצליחים להתאפק שלא להגיד.
זה בודאי לא דבר שמורה יכול/ה להגיד, אך בוודאי שהוא מרגיש לא מעט פעמים, כי להיות מורה זה בהחלט יכול להיות דבר מאוד מתסכל.
(דרך אגב, גם כהורה אתה יכול להגיע למצבים האלה, ואז אם אתה מאלה שעושים חשבון נפש, אתה מבין שנהגת בצורה מאוד לא חינוכית, ומתפלל שתשלוט בעצמך בפעם הבאה. ואם אתה ממש רוצה לעבוד על עצמך, אז אתה מחפש דרכים איך לפתור את הבעיה מהשורש ולפעול כדי לא להרגיש כך כלפי הילד / התלמיד).
ולגבי השאלה השניה - לא שייכת התחצפות בשום מקרה, לא כתלמיד ולא כהתנהגות בהמשך החיים - לא משיגים מזה כלום, בוודאי שלא מידות טובות...
אפשר להציע לתלמידה להסתכל על זה כטעות מצערת של המורה, וכנפילה שלה, ולחשוב איך מבחינתה (התלמידה) היא מנסה למנוע הישנות של האירוע.
אם הייתי כותבת למורה - הייתי מציעה לה כמובן להתנצל, ולחשוב איך להימנע מכך בעתיד.
"וגר זאב עם כבש"?...
נראה לי ממש נורא שמורה אומרת כזה דבר לתלמידה!חילא דמשכנא
אמנם להיות מורה זה אכן מקצוע מאוד קשה אבל יש דברים שלא באים בחשבון ולומר משפטים כאלה זה אחד מהם.
מסכימה מאוד עם חילא.בצי.ג
בנוסף, אני חושבת שכשדרך חינוכית של מורה היא לעודד ולפרגן, היא אף פעם לא תגיד כאלו דברים גם לתלמידה מאוד מעצבנת.
אסור להגיד דבר כזה. נקודה.ד.אחרונה
זה בלתי נסבל..
כעת, ללימוד זכות: לפעמים יכול להיות שרשרת התחצפויות שבסופה תיאמר אמירה כזו (גם אז זה אסור - אלא אפשר לומר "את מדברת בצורה בלתי נסבלת", אך לא "פלומבה" על אישיותה. אלא שיכול להיות יציאה מן הכלים אחרי דו-שיח כזה). אך בלי סיבה כזו - בוודאי לא.
אם את עומדת להיות מורה - כדאי להחליט מראש: לא מעליבים ילד. גם הביטוי "חופשיות יתר" לא מכשיר זאת.
אמנם חז"ל אומרים שמותר "להכלים תלמיד" כדי לזרזו בלימוד.  אך זה כדי לזרזו, מתוך שיקול, ולא מתוך עצבים או מידות רעות. נוסף על כך, בזמננו אנו רואים בחוש שדבר כזה אינו מזרז אלא להיפך - ממילא חזר להיות אסור ככל איסור "הונאת דברים" (עלבון) בין אדם לחבירו. 
כמה קטן ככה שטן...צחקן
גישה מאוד צינית לילדים. לא אהבתיבצי.גאחרונה
יש פה מורה לכיתה יא כי רציתי לנסות להבין לדבר על..L ענק
יש פה.עוד כינויאחרונה
הצעה לשיעור/פעילות לחג השבועות כיתות ב-דראו כי טוב
בעקבות בקשה לשיעור לשבועות, אני מצרפת קובץ עם רעיון, שאולי יסייע לעוד כמה.
חג שמח!
שיעור לשבועותאנונימי (פותח)
מחפשת רעיון לשיעור לליל שבועות לבנות בכיתה ג' בערך שלושת רבעי שעה. תודה
לקינוחראו כי טוב
רעיון לשיעור אני מקווה שעוד תקבלי, אך רק רציתי להאיר, שלימוד בערב הוא לא כמו בבוקר, ולכיתה ג' עוד יותר, אז אולי כדאי בסוף הלימוד (שייארך כחצי שעה) להוסיף לקינוח שעשועונים שקשורים, כמו: תפזורת, תשבץ, חידות של מי אני? על מגילת רות ויציאת מצרים ועוד.
שנזכה לקבל תורה מתוך שמחה!
רק שימו לב שתפזורת ותשבץ צריךלכתוב ומדובר על חג...עוד כינוי
סליחהראו כי טוב
חשבתי שמדובר בלימוד בבי"ס לקראת שבועות.
כקינוח אפשר בכל זאת לכתוב על דפי A4 מילים מבולבלות (מילה אחת על כל דף) שקשורות לחג והן צריכות לגלות.
צריך להיות לי דווקא חומר לכיתה ג' על שבועות, בלי נדר אשתדל לחפש אותו ולעדכן.
בחוץ או בפנים?עידית לקס
בחוץ - אפשר חפש את המטמון על החג (ראי הפעלופדיה) או לקחת חיטים וברוח רות המואביה לתת להם להוציא את הגרגירים ולקלות אותם במחבת. תלוי מי התלמידים ומה הכיוון?
רעיון יפה! אהבתי. ולמורים בינינו (ולא רק) למה שלאתודעה
תעלו חומרי למידה לתועלת כולנו? זה חלק ממטרת הפורום- לחלוק עזרים (למרות שעד עכשיו לא קרה בפועל)
 
לא הבנתי אם את מחפשת שיעור על ליל שבועות או למסורתודעה
שיעור בליל שבועות?
השיעור הוא לליל שבועות (אחרי התפילה והסעודה)!אנונימי (פותח)
בכל מקרה - בינתיים תודה על הרעיונות אולי אעזר בהם בפעמים אחרות. אני עדיין מחפשת רעיון לליל שבועות עצמו.
במסר אישיראו כי טובאחרונה
כתבתי לך רעיון במסר אישי, אם זה נראה לך מוצלח אשמח שתעדכני כדי שנוכל להעשיר עוד אנשים.
זה פשוט די ארוך, אך אם זה שווה הפצה, אעשה מאמץ ללמוד איך אפשר להביא את זה כקובץ.
שחיקה כבר בשנה הרביעית ?גםזולטובה
אולי זה התקופה, אולי זה כי אני באחרי החגים, אולי כי כבר מרגישים את סוף השנה... אני כבר לא המורה שהייתי פעם...
אך להרגיש ככה בשנה הרביעית למקצוע?!.. יש כאלו שהם20 שנה במקצוע ולהם מותר להרגיש שחיקה..
זה יותר מורגש אצלי כשאני מלמדת בנים ונאלצת להתמודד כל הזמן עם בעיות משמעת או בדיקת גבולות..
לא שמתי לב שזה קורה לי עד ש:

לא האמנתי שזה קורה לי ונאמר עלי, הייתי צריכה להסתובב כשנאמר ,אתלמיד אמר בקול רם אחרי שהרמתי את הקול עליו כמה פעמים להרים את הנייר שהוא הרגע זרק על הרצפה "וואי וואי המורה עצבנית היום..."    אני יודעת שאסור לקחת אישית מה שתלמידים אומרים אחרת שחיקה מגיעה במהירות, אך במקרה הזה הוא צדק.. הייתי עצבנית... יש לי בעיות אישיות בבית  שכנראה גם נכנסות לי לחיי העבודה... ותמיד תמיד הצלחתי להפריד! אף תלמיד לא היה מצליח בחיים לנחש מה עובר עלי.. והילד הזה כן... חזרתי הביתה וחשבתי שאולי המקצוע הזה לא מתאים לי. התלמידים בדרך כלל ממש מעריכים ואוהבים אותי ואת השיעורים שלי אך אם לא אצליח להפריד בין חיי האישיים לבין העבודה אני לא ניראה לי מתאימה יותר...

איך מפרידים בין החיים האישיים לבין העבודה?
השחיקה הידועה בחינוךנחשונית
אין לי תשובה בשבילך על השאלה שבסוף, אבל גם אני בהחלט הרגשתי שחוקה כבר בשנה הרביעית ללימודים, כלומר בסטאז'!  ואחרי כמה עוד ניסיונות פרשתי מהתחום. הרגשתי שזה או העבודה או המשפחה שלי וברור מה בחרתי. לא כולם ככה ולא חייבים לפרוש אבל ככה זה אצלי.
אי אפשר להפריד לגמרי בין החיים האיישים לעבודה~א.ל
אבל אפשר לנסות. ולהצליח במידה זו או אחרת.
נראה שיש פה 2 דברים שהזכרת:
א. לפעמים בגלל השחיקה הגדולה אנחנו מרגישים שהעבודה נדחקת הצידה ואז כל מצבור המטענים האישיים מתבטא בעבודה.
ב. בעיות משמעת מה שמקשה על התנהלות נינוחה של השיעור וגורם לך להרגיש כך.
 
לגבי א'-  הייתי ממליצה לך להשתלם / ללמוד/ לקרוא/ לאתגר את עצמך בקורס או שניים במכללה-אוניברסיטה וכו' שגם יוסף לך כלי עבודה ל"ארגז הכלים", וגם- יעשה לך טוב לנפש.
 
לגבי ב'- חשבי, אולי אפילו יחד עם התלמידים, אילו נושאים מעניינים אותם, איך תוכלי לאתגר יותר את רמת השיעור כך שתמנעי מבעיות המשמעת. יש לי כמה טיפים מעולים מעולים (שעבדו בפועל מנסיון) לאיך אפשר למזער אותן. אם תרצי במסר / כאן - בשמחה. אפשר אפילו להכניס שעת חברה ולדבר על העניינים הפחות טובים בכדי להשתפר
 
 
ממליצה לך להכנס לאתר הבא ולהעזר בו:
 
 
(בצד שמאל יש חיפוש לפי נושאים)
 
בהצלחה.
 
 
וכמובן..........~א.ל
אני בטוחה שאת מורה מקסימה!
עצם זה שהנושא מפריע לך מראה שיש בך כנראה את הרצון להטיב רק שכרגע זה קצת לא הולך.
בע"ה אני מאמינה שדברים ישתפרו
 
 
אם את אוהבת את עבודתך, וגם התלמידים בדרך כלל,ד.
אל תחפזי להסיק מסקנות נמהרות  כולם בני אדם ולפעמים קושי אישי משפיע בלי להתכוון. צריך לא לעשות מזה אידיאולוגיה אלא להשתדל לתקן במהירות אם מישהו נפגע שלא בצדק בגלל בעיותייך.
יש מקום להסתכל בעין טובה על התלמידים, ולומר לעצמך: אם אעשה את הדברים פה ברוח טובה, בשמחה - זה עצמו יתן לי כח גם להתמודד יותר טוב ובנחת אם בעיותי.
כך העבודה אינה "נפעלת" בלבד מבעיותייך, אלא פועלת ומשפיעה על פתרונן.
יש גם מקום להשתדל אולי ללמד גיל אחר, או בנות. בעיות משמעת של מורות מול בנים זה דבר לא נדיר.
מחשבה על הפסקה, ולו זמנית, של העבודה, זה רק אם באמת באופן קבוע הילדים סובלים מזה. לא נראה שאצלך זה כך.
תתעודדי ואל תחשבי מחשבות "מפילות". במקום זה תחשבי איך את מוסיפה בכיתה טוב ושמחה.
בהצלחה.
תודה לכםגםזולטובה
היום היה לי יום קצת יותר מוצלח, מספיק לי איזה תלמיד שיזרוק לי "וואי את המורה הכי מעולה /מצחיקה בבית ספר"
ויש לי כוחות לעוד שבוע...
יש לי הגיגים ולבסוף שאלה:
מורה לחשבון מהצוות שלנו נחשבת למורה מוערכת מאוד מבחינת הצוות ,ההנהלה וההורים.
היא מורה קפדנית ביותר מצליחה לעמוד בזמנים מספיקה את כל החומר שצריך מאוד מאוד קשוחה עם התלמידים ,תמיד בסוף שיעור אצלה יש מלא מעונשים מעתיקם בהפסקה /אצל המנהל/מכתב הביתה וכו'. התלמידם משקשקים ממנה מפחדים פחד מוות ,אך מה הם לומדים! ועוד איך לומדים, מביאים ציוד לשיעור ממשחבון עד עיפרון,עושים שיעורים ומי שלא חבל"ז...
אך מה עוד: הם לא סובלים אותה אני שומעת איך הם מדברים עליה ואיך הם בוכים מהעונשים שלה...
אני לעומת זאת כתלמידה לשעבר שקיבלה הרבה עונשים בצעירותה של להעתיק ,חושבת שזאת שיטה מטומטמת.. אני יותר מדברת עם המחנך/ת עם יש בעיה עם תלמיד ואם צריך אז גם מערבת הורים.. אני לא קשוחה בכלל לא מענישה אם שכחו עיפרון/חוברת רק עוקבת ומזכירה ומעירה..אני נותנת שיעורי בית ולא מי יודע מה מכינים אצלי.. ני גם מצליחה ללמד אך יש אצלי הרבה יותר דיבורים והפרעות בשיעור. אני לא מספיקה את כל החומר כי אם אני רואה תלמיד שנפגע מחבר אני עוצרת ומתייחסת, ואם הם באים מההפסקה והיה ריב בהפסקה והם מדברים על זה וצועקים אני לא  אומרת "טוב זה לא מעניין אותי פיתחו בבקשה בעמוד בלה בלה בלה" אני רוצה לשמוע ונותנת דקה או 2 למצב..

אה וכמובן ששכחתי להגיד שהתלמידים ממש אוהבים אותי..יודעת זאת כעובדה(כמה שאני ענווה..)

והשאלה שלי:
לשאוף להיות כמו המורה לחשבון שמצליחה להעביר שיעור כמו שצריך שתלמידים אצלה מגיעים להישגים ומצליחים. אך מצד שני לא כ"כ מחבבים?

איזה סוג מורה השפיע עליכים כצעירים?


מה את חושבת?מאמע צאדיקה
אולי החתימה שלי תענה לך הכי טובVV -כי את בעצמך- בתיאור שלך- שיקפת את דתך בנדון
 
יש היום בעיה חמורה במערכת ה"חינוך" בישראל שהמטרה היא לדחוף חומר ולהצליח במבחנים- ואין חינוך...
לדעתי ללמד איך לפשר ולגשר מריבות כמו בני אדם זה הרבה הרבה יותר חשוב מעוד שני תרגילי במחשבון....
את מלמדת כאן משו שהרבה יותר חשוב מכל "חומר לימודים"
 
מצד שני- גם גבולות צריך בחיים.
 
אז אולי את צריכה קצת יותר לתת עונשים או תמריצים כדי שיביאו\יכינו\יקשיבו\יעשו
אבל את לא חייבת להיות מפלצת הבי"ס כדי להצליח ללמד או לחנך...
תהיי כמו שאת. יותר טוב. ויותר מועיל לטווח ארוך.ד.
את נשמעת מורה טובה!אודי4
בהמשך לדיון הפורה....

זה נשמע שיש לך משוואה: או להספיק חומר או לחנך/להיות נחמדה ושיאהבו אותך.
זה נשמע שאת אכן מצדדת לכיוון מסוים (לחצי השני) כמו שצדיקה כתבה, אבל אולי את רוצה להיות שלימה עם מה שאת.
אז קודם כל - לדעתי אפשר גם וגם. זה לא כ"כ סותר. אמנם לי ברור שהעיקר זה "ללמד תלמידים" ולא "ללמד חומר". בקיצור, צריך את האיזון המתאים, כשהשאיפה היא לחנך ולתת להם כלים ללמידה.

חוצמיזה, זה יפה וטוב שאוהבים מורים, אם כי לא תמיד זה המדד ולא ע"פ זה נלך. כי לפעמים נצטרך להעניש, כמובן הכל מאהבה, אבל אנחנו לא נשתדל שהם יאהבו אותנו, להיפך, אנחנו רוצים לאהוב את התלמידים ולקדם אותם, בלי קשר למה הם אומרים או חושבים עלינו.

בקשר להפרדה בין העבודה למשפחה, אני מניח שרק את תוכלי לראות כמה זה פוגע בעבודה שלך או אולי במשפחה, ולראות אם אפשר להתמלא כוחות. לפעמים, דווקא העבודה יכולה לתת כוחות להתמודדות בבית, ולפעמים אולי צריך לעשות "פוס", או להמעיט קצת מהעבודה. תסמכי על עצמך!
שיהיה לך בהצלחה.
מורה לחייםראו כי טוב
נראה שלהרבה מורים שבינינו יש את הרצון הפנימי להיות "מורה לחיים" של התלמידים. המורה שאותו יזכרו גם לאחר 20 שנה, ולטובה!
לא כתבת אם את מורה מקצועית או מחנכת, אך לפי הסיפורים הבנתי כנראה שאת מורה מקצועית.
אז קודם כל, אם הבנתי נכון ואת מורה מקצועית, תתנחמי - בעיות משמעת הן ה-ב-ע-י-ה של המורים המקצועיים. לא רק שלך!
דבר שני - ללמד בנים זה פרויקט, ובעיות משמעת X 100.
דבר שלישי - לחנך וללמד בדור של היום זה יותר ממקצוע, זו משימה לאומית קשה מאוד.
אז אל תעמיסי הכל על הגב שלך.
כמורה (בחופשה) אוכל להעלות כמה נקודות:
1. חשוב להתחיל את השנה עם גבולות, וקצת קשיחות לא תזיק. תמיד אפשר לרופף ולהתקרב. להיפך זה מאוד קשה ולעיתים בלתי אפשרי.
2. החליטי על 3 דברים לכל היותר שעליהם את מקפידה בשיעורים שלך ואל תוותרי עליהם, וכל היתר השאירי בהקפאה (גם אם זה לא ממש מקובל בביה"ס).
3. אל תנסי להיות דומה למורים אחרים, אם כי בהחלט את יכולה לאמץ דברים מהם.
ובסופו של דבר אומר לך, שלפעמים כדאי לנסות כיוון קצת אחר, כדי לא להרגיש שאת במלחמה מתמדת (כי זה גם מוריד את הביטחון העצמי המקצועי) ואולי תנסי ללמד בנות כי זה לפעמים יותר קל.
המון הצלחה!
אני מורה חדשאנונימי (פותח)אחרונה
ולמען האמת אני יודע שהשחיקה עלולה לבוא מהר ולכן בראשי כל הזמן המחשבות הבאות:
א. להיות מורה זוהי שליחות מאתגרת ומלאה משמעות ואם בוחרים להכנס למסגרת כזו צריך להחליט מראש ש"אין יאוש בעולם כלל" כי הפירות יגיעו רק מאוחר יותר, אם לא מחליטים מראש כל "תקל" קטן מוביל ליאוש.
ב. לא מביאים עבודה הביתה!, נישארים עוד שעתיים בבית הספר או באים ביום החופשי כדי לבדוק מבחנים.
ג. ככול שמספר השנים עולה צוברים יותר נסיון וותק, בינתיים לא צריך להתרגש מכל תעלול של כל זאטוט, תמיד יבוא אחד יותר גרוע מקודמו.
ד. המחשבה שהתנאים שלנו המורים הם תנאים שכל עובד יכול לחלום עליהם(חוץ מהמשכורת), יום חופשי בשבוע, חופשות בתשלום מטורפות בדיוק כשצריך להיות עם הילדים, אפשרות קידום למי שמעוניין להיות בעל תפקיד בבית הספר או במשרד החינוך.
ה. "הדשא של השכן ירוק יותר" אם נתייאש בשנותינו הראשנות מהמקצוע אנו עלולים להיכנס לרוטינה שבה כל עבודה שנמצא נשחק תוך שלש ארבע שנים ונשנה עוד הפעם מקצוע-ויש לי המון חברים כאלו שלא מצליחים להתקבע והם מוצאים את עצמם בגיל 40 עם חובות וילדים, מקצוע ביד אך בלי נסיון ובלי עצבים להתחיל למצוא עוד פעם עבודה חדשה.
ו. אני תמיד אומר "בעקבות משיחא חוצפא ישגא" אשרינו המורים שאנו זוכים לקבל את פני המשיח בראותינו את חוצפתם של תלמידינו המבשרים את בואו, רק דור חוצפן ושובר גבולות מסוגל להביא את המשיח!!!
כעת החוצפה לא כל כך מנותבת אך זו בגלל גיל ההתבגרות, אתם תראו שהם עוד יתעשתו, אנחנו רק צריכים לתת להם את הכלים והם עוד יפנימו.
 
ניפגש בעוד 20 שנה ונראה מי באמת שינה את העולם אנחנו המורים העניים או אנשי ההיטק המעונבים
מכירות את מכללת חכמה ומרפא?אמונהה
ספסל סביבתיאמא ל-5
מישהו יודע איך מכינים? הכוונה מצמיגים
איזה מדהים!!קרנלהאור
העברתי את הקישור לועדת היגוי ירוקה של ישובינו .
אולי נעשה כזה עם הנוער.
תודה לך, זה מקסים!!
איזה יופי!! אהבתי ממש..נפשי ישובבאחרונה
אבקש את עזרתכם....אנונימי (פותח)
איך מוציאים נער מתמרד ממעגל הקסם של:התמרדות-> בעיה-> עונש-> התמרדות וכך חוזר חלילה?האם מישהו נתקל במקרה ויודע על שיטה יעילה בנושא?
 
להתחבר לטוב שבואם הבנים12
למצוא משהו שהוא טוב בו ולתת לו תפקיד

לעזור לו להפוךלהיות יוצר/עושה חיובי

לעודד אותו כשמצליח להיות טוב ולחזק את הטוב שבו

ב"ה זה פועל!

איך מוצאים בהתמרדות משהו טוב?אנונימי (פותח)
לא בהתמרדות אלא בילד!!!אם הבנים12
קודם כל - לעקוף:ד.
יחס טוב וחם בלי קשר לכך; התעניינות בענייניו בהקשבה אמיתית. וא,ז כשיש משהו שאינו נראה לו - יש כבר מצע לשוחח בנחת, לברר בהתענינות אמת מה מפריע, לפעמים לתת לו אופציה להציע חלופות..
אני מאמינה שנתקלתם בילד כזה....אנונימי (פותח)
במקרה שלי, אותו ילד לא יודע לנהל שיחה כי הוא מיד מרגיש מותקף..:שיחה גורמת לו להרגיש שכנראה "יש עניין שדורש טיפול".  בתקופה הזו שולטת האגוצנטריות:הוא מרגיש שהוא העיקר וכולם משניים לו ולכן מי אנחנו שנציע לו חלופות? הרי הוא יודע מה טוב עבורו, וזה מה שעושה לו טוב
ניסיתי למצוא בו חיוב-בוודאי שיש כזה,והצעתי לו לעבוד באותו תחום וכך גם להרוויח כסף(תוך כדי תחושת הערך העצמי תעלה) אבל הוא מתעצל ומעדיף לעשות את העולה על רוחו.....
נראה שפשוט צריך לגלות סבלנות,אהבה ורוגע עד שתעבור הסערה..
 
אני התכוונתי שכשהוא מתמרד להציע לו שיציע חלופות.ד.
גם השיחה - הכוונה היתה שכאשר הוא מתמרד נגד משהו, אפשר לשאול אותו, בנחת, בהתענינות, מה מפריע לו בזה. ואם יגיד - אז אפשר להציע שהוא יציע אפשרות אחרת.   לפעמים "לא רוצה" - ואז באמת צריך לקחת נשימה עמוקה ולחכות להמשך הגדילה.  אך דומני שרושם ההתענינות של ההורים גם בתקופה זו, האיכפתיות והרצון לעזור, נשארים גם כשלא רואים "על הרגע" תוצאות מעשיות.
ד. כמעט שאין לי מה להוסיף על תגובותייך המדוייקות!קרנלהאור
אני רוצה להמליץ על ספר חדש שיצא עכשיו לשוק: "איך לדבר כך שהמתבגרים יקשיבו, ולהקשיב כך שהמתבגרים ידברו". הספר הזה הוא האח של קודמו הותיק והמומלץ כל כך: "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו". נמצא בחנויות סטימצקי וצומת ספרים. הם הצילו חיים של משפחות שלמות מקרעים ומשברים גדולים! מעניק דרכים מעשיות לצאת מה"לופ" של "התנהגות=כעס=עונש=ניתוק" , ומחזק את תחושת המסוגלות של ההורה להוביל את ילדיו לבגרות אמיתית, אחריות ואכפתיות.
 
מבקרת לפעמים- את מוזמנת להכנס לאתר לייף סנטר ולשאול שם את שאלתך. תקבלי תשובה משושנה היימן או אילנה, שהן המומחיות מספר אחת בארץ!
המון הצלחה עם האתגר.
חיבוק,
קרן
תודה. רק עתה ראיתי את תגובתך.ד.אחרונה
עלי לציין שזה לא "תגובותייך", אלא "תגובותיךָ"..
המלצה להרצאה חנוכית בתחום מורשתאנונימי (פותח)
   הרצאה מרתקת המתאימה במיוחד לתקופה זו של השנה,ימי חג החרות,יום העצמאות ויום ירושלים.
                          "הקרב לשחרור ירושלים במלחמת ששת הימים"
                                     עדות אישית של צנחן-מצגת מולטימדיה
     פרטים באתר מורשת קרב בלינק הר"ב:     www.moreshetkrav.fav.co.il
למי יש רעיון פעילויות יפות לפורים ??אם הבנים12
עזרה=חנוכהליברלית
שלום לכוווווולכם וחג שמח!
אני צריכה להכין פעילות לחנוכה שמיועדת לחיילות צעירות ,פעילות לחנוכה שאמורה להיות קלילה ומצחיקה ורצוי שלא תיהיה קשורה לדתיים חילונים..
אשמח לכמה שיותר רעיונות ,המון תודה!
תודה!שרבובאחרונה
סיפורי חסד מגוש קטיףאנונימי (פותח)
שלום. אני כותב פה פעם ראשונה ומקווה שזה מקום מתאים.
אני בונה איזה מערך על גוש קטיף ומחפש סיפורים של חסד.
יש לכם אולי רעיונות, מכירים?
גמחים שפעלו שם? אנשי חסד שבלטו וכו'?
תודה מראש!
יש ספר שלם בנושא, מרגש ביותרנחשונית
זה נקרא: "על הניסים - סיפורים מגוש קטיף".
גמ"ח שפעל בגושאנונימי (פותח)
חבילות מזון לנזקקים של שלמה ירימי מנווה דקלים. איש צדיק!
שלמה ירימי מנוו"ד ומרדכי ואוסנת מינסרצון הרצונותאחרונה
משפחת מינס גרים עכשיו בניצן, לשעבר נוו"ד
בתור שכנה באנו אליהם ביום הגירוש להיפרד וכל הבית היה מלא בארגזים של ירקות מוכנים לחלוקה...
 
לכל המורות למינהן ולאלו שעוסקות בחינוך~א.ל
 
מצגת יפייפיה
 
תהנו...
מחפשת עבודה בדחיפות....אנונימי (פותח)
שלום,
אני כרגע בשנת סטאז� שאני מתפללת לה� שאצליח להמשיך.
סיימתי מילוי מקום של שלושה חודשים בשבוע שעבר ונשארו לי שלושה וחצי חודשים עד הלידה שלי.
אני מחפשת בנרות מילוי מקום לפרק השמן הזה , בחל מהיום מצידי.
כיתות א-ב זה רלוונטי וכן גן, כמעט בכל מקום בארץ, אני מוכנה ממש להשקיע.
אני ממש אשמח אם למישהי יש רעיון בשבילי....
תודה רבה

באיזה איזור בארץ?נחשונית
ברוך ה' נראה שמצאתי משהו...אנונימי (פותח)אחרונה
בחסדי ה' הסכימה איזו מנהלת חביבה לקבל אותי לתקופה של שלוש חודשים, גם כשלא ברור שאסיים את מילוי המקום, ממש סייעתא דשמייא...
תודה רבה על הרצון לעזור!