(ואולי אפשר להביא קישור)
מישו יודע באיזה עלון שבת היה כתובחילא דמשכנא
(ואולי אפשר להביא קישור)
עולם קטן שבוע שעבראורושקוש
הנה זה פה עולם קטן פרשת ראה בפורמט PDFotk100
http://groups.google.co.il/group/otk100/web/215%20m.pdf?hl=iw
אם זה לא עובד אז תכנס לפה http://groups.google.co.il/group/otk100?hl=iw ותוריד את הקובץ m215.pdf
א. אני בת. ב. רימון חוסם. ג. תודה בכל מקרה.חילא דמשכנא
א. סליחה לא ידעתי. ב. אם את צריכה את זה עדיין אזotk100
אני עדיין צריכה ומעדיפה לא לתת מייל.חילא דמשכנא
תשלח לה במסר..-Rעות-
הייתי שולח רק הבעייה שזה יותר מ5MB אז הערוץ לא מסכotk100
*אתotk100
חתכתי רק את הכתבה על דוגית אני מקווה שיצאה איכותotk100
תודה..יישר כוח..-Rעות-
וואוו.. אין לי מילים..המלכה של העולם
המחנכת שלי--חנהלה 2010

otk100 תודה רבה! חנהלה גם אני הייתי שם..חילא דמשכנא
תפסיקו לבלבל במוחיאירו
לפי מה שאני ראיתי יש הרבה אמת בכתבה היא רק כתובהחילא דמשכנאאחרונה
ואגסי 2 זה עניין לדיון מאוד ארוך ואין לי כ"כ הרבה זמן על המחשב (ב"ה!) אסכם את זה בקצרה ששלוחי מווה אינם ניזוקים.
היום - ח"י אלול - יום חשוב מאד בתולדות החסידותהשם הוא המלך!
ח"י אלול: יום הולדת המאורות הגדולים
היום גם מציינים 400 שנה לפטירת המהר"ל מפראגהשם הוא המלך!
הרבי מלובביץ': חמי ראה את מה שנשאר מהגולם של מהר"להשם הוא המלך!אחרונה
|
הרב דרוקמן תוקף הפרסומים: "הגולם - היה גם היה"
(יום ראשון, י''ז אלול ה'תשס''ט)
"'הגולם מפראג' - זוהי אחת הדוגמאות הנדירות שספרות דמיונית הופכת בעיני הציבור כמהימנה ואוטנטית, למרות שלכאורה אין לה כל ביסוס במציאות", כך נכתב בעלון דתי-לאומי ● הרב דוד-מאיר דרוקמן: לדעת רבותינו הק' נשיאי חב"ד בתוככי עוד גדולי ישראל – סיפור 'הגולם' אכן שריר וקיים, ואין זה פרי דמיונו של מחבר הספר 'נפלאות המהר"ל' ● בפנים: סקירה נרחבת וצילומים
לסיפור המלא מאת כתב COL עם מלאת 400 שנה להסתלקותו של המהר"ל מפראג זי"ע התפרסמו בשבת האחרונה מאמרים בעלונים שונים המופצים בבתי בארץ. באחד העלונים ("שבת בשבתו") נכתב כך: "אם תשאלו אדם ממוצע ברחוב (בין השאר גם לא-יהודים ברחובות פראג) תשמעו שהמהר"ל ידוע בעיקר - ואולי: רק - בשל יצירתו את "הגולם מפראג", שפעל בעיקר נגד עלילות הדם, עד שהחל לסכן את חיי הקהילה היהודית, ואז הוציא ממנו המהר"ל את רוח החיים, ושאריותיו נגנזו בעליית הגג של בית הכנסת "אלטנוישול" בפראג (בתמונה מוביל אליה הסולם). סיפור זה נוצר ונודע רק בשנת תרס"ט (1909, שנת ה-300 להסתלקותו של המהר"ל) באמצעות הספר "נפלאות המהר"ל" שכתב הרב יהודה יודל רוזנברג. זוהי אחת הדוגמאות הנדירות שספרות דמיונית הופכת בעיני הציבור כמהימנה ואוטנטית, למרות שלכאורה אין לה כל ביסוס במציאות". הרב דוד-מאיר דרוקמן מבקש להזכיר כי לדעת רבותינו הק' נשיאי חב"ד בתוככי עוד גדולי ישראל – סיפור 'הגולם' אכן שריר וקיים, ואין זה פרי דמיונו של מחבר הספר 'נפלאות המהר"ל'; הרבי עצמו כותב במענה למישהו שפקפק באמיתות יצירת הגולם ע"י המהר"ל – שבעצמו שמע מהרבי הריי"צ "שראה הנשאר ממנו – בעליית ביהכ"נ דמהר"ל מפראג". ודיבר עד"ז עם אביו כ"ק אדמו"ר נ"ע". ובאותו ענין: בימי השבעה אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ סיפר הרבי שפעם ביקר אדמו"ר הרש"ב עם אדמו"ר מוהריי"צ בפראג, וביקרו בבית הכנסת של המהר"ל, והרבי הריי"צ רצה לעלות לעליה בה מונח 'הגולם', שיחד את השמש, נטל סולם ועלה. אגב זה מספר הרבי (תורת מנחם, א', עמ' 6) , כשכנודע הדבר לרבי הרש"ב הוא הוכיח את בנו הרבי הריי"צ. כעבור זמן אמר לו: הייתה לי עבודה של חדשים (כנראה לתקן שלא יהיה נזק מזה. המספר). יצויין, שבקור רבה"ק בפראג היה כמסתבר בשנת תרס"ח, כלומר: עוד לפני שיצא לאור הספר 'נפלאות המהר"ל' הנזכר לעיל. הרבי אף מוסיף שסיפור 'הגולם' לא הומצא בשנת תרס"ט ע"י מחבר הספר "נפלאות המהר"ל", אלא היה מפורסם לא רק אצל יהודים אלא אפילו אצל גויים עוד כמה עשרות שנים לפני שיצא הספר הנ"ל. (עיין בכ"ז בקובץ כ"ב שבט שיצא מטעם ישיבת תו"ת). גם ידוע שגדולי הצדיקים לדורותיהם (כמו בעל ה'דעת קדושים' זצ"ל מבוטשטש) היו מספרים שהמהר"ל מפראג יצר את הגולם ע"י 'ספר יצירה'. ונסיים בדברי הרבי אודות המהר"ל שנאמרו בהתוועדות ח"י אלול ש"פ תבא ה'תש"ל (בתרגום חפשי): "היות והיום הוא יום ההסתלקות של המהר"ל מפראג שביום זה הרי "עולה כל עמלו", והרי "הימים האלה נזכרים ונעשים" - שנפעלים שוב העניינים מלמעלה, לפיכך, גדול זכות המהר"ל לסייע לכל אלה ש"רותחים" ("קאכן זיך") בתורתו של המהר"ל (והכוונה כמובן להגר"י הוטנר זצ"ל) – "שיהיה כמו שהיה אצל המהר"ל, שאם היו זקוקים לנס הרי התרחש נס, כשהיו צריכים לנס גלוי – הרי היה נס גלוי, כשהיו זקוקים נס שלמעלה מדרך הטבע – היה נס למעלה מדרך הטבע". |

| עליית הגג של 'הגולם פראג' בבית-הכנסת אלטנוישול בפראג ● צילום: |



מה דעתכם לגבי הנחת תפילין כל היום ?otk100
אם אתה חי בגבעות כמו שאתה אומר....יהודי מרמ"ג
קצת בעייתי.הסנה-בוער
לענ"ד זה למשוך תשומת לב מיותרת...-Rעות-
אפשר ללבוש בלי למשוך תשומת לבנועמיק
נכון..-Rעות-
לא ממש. יותר בעייתי שיש זוהמה גשמית.צחקן
כן בוואדי שלא כשאני הולך ברחוב אבל בשאר היום ?otk100
למה לא?יהודי מרמ"ג
זה תלוי באדם עצמו.עוזיה
דעתי.להבת-כוח
אני דווקא חושבת הפוך ממך...אוסנת
להבת-כוח
הלוואי. הלוואי שאת לא תמימה...
אוסנת
תמימה כן, אבל אם יש אפשרות לחשוב ככה עללהבת-כוח
בכיף, תחשבי. אני רק לא מעודדת את זה.אוסנת
מותר לדבר דברים בטלים.צחקן
חחח... למה בנות מגיבות על זה?? חח..!~אהרלה~!נתניה
חח.. מה אתה יודע? אני בעיקרון מניחה תפילין כל היוםאפשר לתקן
סתם, אבל מה כפת לך שהן מגיבות? זה ידוע שאנחנו דעתניות!
זה לא קשור לדיעה זה ענין של הלכהישמעאל
ההלכה אינה מחייבת כל היום.השם הוא המלך!אחרונה
...גירית
אוי, זה קורה לי מלא..יורבית

קפץ..אוסקר

אהמ..-Rעות-

..תשמחי שאת מתפללת!!דניאל5
וואי תודה צדיקים!!גיריתאחרונה
החזון איש פסק"יהרג ואל יעבור"חרדית!
פסקו שיש בהליכה לשירות לאומי יהרג ואל יעבור
שלום לך...-Rעות-
אפשר לדעת למה?קוגל ירושלמי
צניעות. וצריך להשאר בבית ולא לצאת.אוסנת
ראיתי שאלה בנושא באתר כיפה...-Rעות-
|
תוכן השאלה שמעתי אנשים רבים מהציבו הדתי שיש בעיה הלכתית בשירות לאומי ושבחורה צריכה להיות ברשות אביה או אימה בלבד. אם זה נכון למה עושים שירות לאומי??? וגם שמעתי שהרב מרדכי אליהו נגד שירות לאומי אלא אם כן הוא בבית. תודה |
|
תוכן התשובה שלום וברכה! מדובר בעמדה חרדית ולא בעמדה של רבני ציונות הדתית. לדעתם של פוסקי ציונות הדתית אין שום בעיה לעשות שירות לאומי, דווקא יש בכך מצווה - לתרום לעם ישראל. ברם יש מגבלות מסויימות איפה לעשות שירות לאומי כיוון שיש מקומות שיש בעיות חמורות של צניעות וכד´. לגבי הנימוק לאיסור. הוא מופרך ואין לו שום בסיס בהלכה, כיוון שבחורה מבחינה הלכתית ברשות אביה עד גיל 12 וחצי בלבד ולא מעבר לזה. כלומר עד גיל 12,5 האבא יכול להפר נדרי בתו ומעשה ידיה לו, אבל אחרי הגיל הזה אין מורות האב או האם על הבחורה. ברם ניתן להגיד רק שבחורה שייכת לבית הוריה מבחינת שייכות מקום, אך לא מבחינת שליטת ההורים. אך לאחר הנישואין אישה נכנסת לרשות בעלה והוא יכול להפר נדריה ומעשה ידיה לו. למסקנה: אני לא רואה שום איסור לעשות שירות לאומי אם הוא נעשה במקום טוב ולא גורר אחריו בעיות הלכתיות אחרות. בברכה, חיים דב בריסק, צוות ישיבת הר עציון |
הרב הרצוג?! איפה הוא אמר דבר כזה?עוזיה
מתוך ויקיפדיה:השם הוא המלך!אחרונה
חקיקה להסדרת השירות הלאומי
בשנת 1953 נחקק חוק שירות לאומי, הקובע כי כל בת דתייה שקיבלה פטור משירות בצה"ל חייבת לשרת בשירות לאומי. חוק זה עורר את התנגדותם הפעילה של גדולי הרבנים בציבור החרדי (ביניהם החזון איש, ר' איסר זלמן מלצר ואף הרב יעקב משה חרל"פ, מגדולי תלמידי הרב קוק ועוד) שאף הכריזו כי השירות אסור באיסור "יהרג ובל יעבור" (אליהם הצטרף גם הרב הראשי דאז ר' יצחק אייזיק הלוי הרצוג).
תקן בית-זה אחד הפתרונות..בעזרת ה' יתברך
כל מקום לגופו.רחלקה
תגידו... מה אתם אומרים על הסיפור של רבי אלעזר בןשירה =)
בן דורדייא. והסמכה אינה ערובה לשומדבר.השם הוא המלך!אחרונה
אהבה...אנונימי (פותח)
ביחד כבר 3 חודשים, בקושי בקושי נפגשים,שומרים נגיעה..
יש מצב ממש שנתחתן יום אחד..קורה..
שאלה-האם יכול להיות שיהיו לו הרהורי עבירה אם נפגשנו טיפונת, ואם כן- האם אני צריכה להיפרד ממנו?
יש בנות בגילי שכבר מתחתנות, אז זה מותר מבחינת ההלכה, כי זה קשר עם עתיד של חתונה בעז''ה בעיתו ובזמנו...מה אתם אומרים??
בשביל לענות ברצינות, אנחנו צריכים לדעת בת כמה את.עוזיה
אם אתם תתחתנו עכשיו- מזל טוב. אם לא- אז לא!שירה =)
כן-אלינור..צריך יותר פרטים כדי לענות נכון...-Rעות-
את מתקוונת להתחתן השנה?נצח לנצח!!!
האמת..-Rעות-
איני מכיר אותך אבל-זית שמן ודבשאחרונה
ד"ת לשבת. מתוק מתוק , קיצור - מומלץ באמת.
אח..

) , הוא הכרת הטוב. ו - הכרת הטוב חייבת להיות קודמת לאמירת התודה. כי כך ורק כך - זו אמירת תודה אמיתית. זו אמירת תודה בכל הכוונה. לכן , רק אחרי שמכירים בטוב - "וירעו אותנו המצרים ויעננו" וכו' - רק אז אפשר לומר בפירוש - "ה' , תודה. באמת"...יהודה (בראשית לח) ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני.
דוד אמר (תהלים קלח) הודו לה' כי טוב.
דניאל אמר (דניאל ב) לך אלהא אבהתי מהודא ומשבח אנה.



יישר כח!! יפה ממש!! לא הבנתי..נעמונת!!!
קפץ.. לא הבנתי את הקטע השנינעמונת!!!
הנה הרחבה:אח..


עכשיו הובנת!! תודה רבה! יישר כח שבוע טוב..נעמונת!!!אחרונה
^אז אני מכירה בטובה שאתה עושה לנו--יורבית

הכל מלמעלה.אח..


תודה רבה!! מדהים ממש ומתוק מדבש =]. שבת מבורכת.!!אחותי?!
פשוט יפה..-Rעות-
..ממש יפה!!!!דביבונת
אני מבקש בכל לשון של בקשה.עוזיהאחרונה
הביתה..........................................!!!*ים*
וואוו!!מדהיייםם!!t.s..
וואוו!!! שייא ה100מם!שכויעח
שירה =)
מזדההאיציק הג'ינג'י

כן זה ממש יפה..=)-Rעות-
עוצמתי..!שירה כיםאחרונה
דעתכם-התנדבות לבנות..-Rעות-
למה לא?אוסנת
אבל זה לא מכובד ...-Rעות-
אין שום בעיה לבת לנהוג.רחלקה
רחלקה..-Rעות-

ולדעתי זה שטויות.קוגל ירושלמי
איזה רבנים? ומה הנימוק ההלכתי?רחלקה
אני שמעתי ספצפית רב אחד..-Rעות-
לפי דעתיאורושקוש
לדעתי-הסנה-בוער

זה תלוי איך עושים את זה..נצח לנצח!!!
בקשר לנהיגה:לוטמניה
אני למדתי אצל בת,רחלקה
הן לבושות צנוע? כןמשה
אני גם חושבת ככה!דניאלה .ד.
דניאלהיפואית ג-א-האחרונה
"סוף דבר הכל נשמע..."- פורשת.אוהבת את אבא


אוף! מה קורה לכם??שירה =)
כל מי שנשאר..
בואו נשתדל לשמור על הרמה של הפורום

-----הסנה-בוער

]לאוהבת את האבא הצדיקה..!!אחותי?!


תודה..-Rעות-
...בהצלחה, חברה
קלמנטינה
תודה רבה רבה!!!מוריה(!)

אווופס--- אני "נצח לנצח!!!"מוריה(!)
ב"הצלחה נשמה...
רחלקה
אנשים..=)-Rעות-

טוב, לא ממש הסתובבתי כאן בפורום....real story

ואוו. שימחתם אותי ממש.אוהבת את אבא
]איפה שאת גרה
נצח לנצח!!!
יאא..נשמה, בהצלחה רבה!גייטל רייזל

בקרוב אצל כולנו בע"החילא דמשכנא
ואוהבת - ממש ממש תודה על כל הזמן שהשקעת!!יעל =)
ממש תודה!!
והמון ב"הצלחה בהמשך..

וRעות - מלא מלא ב"הצלחה בניהול פה..

סומכת עלייך שאת עושה את הצעד הנכון...בהצלחה נשמה!(=טליה=)
שתיכן, ממש אתן.אוסנת
אז אני פשוט מצטרפת לכולם, טוב? (:יורבית
נראלי זה היה: "צאו מהרדודים תגלשו בעמוקים" אאיעל =)
זה הלך כך..=)-Rעות-
"סוף דבר-הכל נשמע את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם" (קהלת)
צאו מהרדודים, תגלשו בעמוקים - פורום "בראש יהודי"...
בהצלחהזית שמן ודבש
בהצלחה בהמשך אוהבת את אבא!המלכה של העולם
כי זה כל האדם...אחד מאלףאחרונה
ברכות למנהלת הפורום החדשה והתותחית שלנו Rעות!!שירה כים
אוהבתותך..
בהצלחה רבה!
)הסנה-בוער
וואי מלא מלא מזל"ט וב"הצלחה!!!
יעל =)
תודה תודה..=)-Rעות-

זה מגיע לך נשמה בהצלחה..!@דניאלה .ד.
תותחית!! מלאא בהצלחה
שירה =)
רעותי הצדיקה!! המון ב"הצלחה!! אוהבים.אחותי?!
וואי!שבוע שבועיים שלא הייתי פה וכבר שינויים..שיהיה(=טליה=)

בהצלחהזית שמן ודבש
בהצלחה!
המלכה של העולם
הרבה בהצלחה ושיזכה להגיע לשיא גדלו ותפארתו.שלומי20104
בהצלחה!!!! רעותתת התגעגעתי!!!!!נצח לנצח!!!אחרונה
"עוד מטע תרד שבת , שבת המלכה..." - שבת שלום!אח..
אהלן לכווולם! 
אז...
עוד איזה "ממתק" טעים. קצר ו - וואו. נותן אור בהחלט.
בפרשת השבוע פרשת "כי תצא" - מופיעים כמה ענינים על "נישואין" וכו'...
לכן , אם כבר - אז כבר , ד"ת שקשור לנישואין. משו שימתיק את הנישואין. ו - את החיים בכלל.
אז...ברור לכל אדם (ו - אם לא , אז הנה) שאני לא יועץ נישואין וכדו' , ו - ת'אמת , גם לא כ"כ מבין בענין , אבל -
היסוד שנובע מכאן כ"כ אמיתי ש - את הד"ת הזה , אהבתי. ו - אני בעז"ה מאמץ אותו. אתם ביחד איתי? 
ו - כך כתוב בפרשת השבוע -
כִּי-יִקַּח אִישׁ, אִשָּׁה חֲדָשָׁה לא יֵצֵא בַּצָּבָא, וְלא-יַעֲבר עָלָיו לְכָל-דָּבָר:
נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ, שָׁנָה אֶחָת, וְשִׂמַּח, אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח.
שלמה המלך - האשכרה "חכם מכל אדם" - אומר לגבי אשה , שני דברים ש -
לכאורה , ממש סותרים אחד את השני:
"מצא אשה מצא טוב" < > "מוצא אני מר ממות את האישה"
ממש לא מובן. אז , רגע - שלמה , תחליט -
אישה זה טוב , או...שזה דבר שיא הגרוע?
ו...כאן , בואו נתבונן לרגע בפסוק ונראה איזה יסוד ענק שלמה המלך הנחיל לנו בדבריו:
אם נעמוד בקצרה על הבדלים בין הפסוקים - אז זה משו כזה:
בפסוק השני מובאים שני דברים שאינם מובאים בפסוק הראשון.
והם - "אני". ו - "האישה".
עכשיו , בואו נשים לב.
בפסוק הראשון נכתב - "מצא אשה , מצא טוב". אשה , זה דבר טוב.
אבל , בפסוק השני נאמר - "מוצא אני מר ממוות את האשה" -
כלומר , שהמצב בפסוק הוא שהאיש מגיע ב - "אני". הלו , תקשיבי , אני לא סתם בחור , אני זה אני. אז - כבוד.
שהאיש מגיע עם אגו מנופח , ו - לא רק זה - ממשיך שלמה ואומר לנו בפסוק , המצב - שהאשה מגיע ב -
"את האשה" - היי , אל תחשוב שאני כמו כולם - אומרת האשה , אני ה -- אישה. בה' הידיעה -
אומר שלמה , זה - המצב הזה - "מתכון" למוות.
ממילא , דברי שלמה לא סותרים אחד את השני - אלא , אדרבה -
משלימים אחד את השני נפלא! 
חבר'ה - בא שלמה ורומז לנו - בשביל לקבל מצב של "מצא אשה מצא טוב" -
צריך שכל אחד מבני הזוג יגיע במטרה לתת. לאהוב. לכבד. לעזור...
אבל , אם זה מגיע עם האגו שלו , ו - האשה עם האגו שלה - אומר לנו שלמה -
הלו , מוות. אין , אל תתחתן. עזוב. עדיף למות...
איי - זה כזה מתוק. זה הופך את הכל ו...
נותן אור חדש בענין. וואו. מחשבה חדשה לחיים.
אז...בעז"ה , שנזכה. שנזכה לחיות במצב של טוב. במצב של אהבה. מצב של נתינה. ו -
חלילה , שנתרחק כמה שאפשר ובמיוחד בכל מה שקשור לנישואין מה - "אני". מה - "אגו"...
זה , מתקשר לפרשה. רק ככה אפשר לשמח את האשה - שזה מצוה מהתורה.
רק כך אפשר לחיות בשמחה. באהבה. ו...באחדות.
מי שנהנה , אם אפשר - להקפיץ. בשביל החבר'ה שעוד לא נהנו.
ו...מומלץ לחרוט את זה בזכרון של החיים...
יאלה , אז שנזכה בעז"ה. ו - כמובן , שתהיה שבת שלום ומבורכת לעל עם ישראל -
שבת מלאה אור , שבת מלאה שמחה ו - הכי חשוב , אהבה , לכל עם ישראל.
א-מ-ן 
הקפצה
שבת שלום!עוד חוזר הניגון
מדהים מדהים מדהים!! שבת שלום צדיקים.אחותי?!
מקסים תודה..-Rעות-
מהמם!!תודה..!שירה כיםאחרונה
בן אדם מה לך נרדם....קום!אודה לך ה'
כיבוד הוריםאיציק הג'ינג'י
ואחד הדברים שאותו קריין אמר זה:
שעיקר מצוות כיבוד הורים היא
לכבד את האב/האם כשהם לא מכבדים אותך
גם כשהם מזלזלים או לא מתנהגים יפה.
אשמח לשמוע את דעתכם בנושא
ואם יש לכם מקור, אשמח עוד יותר.
שבת שלום ומבורך, איציק
העיקר?אח..אחרונה

שמרטפות\יחוד?צ.מ.צ
כן.יהודי מרמ"ג
שולחן ערוך אבן העזר סימן כבotk100
סעיף ה
לא תתייחד אשה אחת, אפילו עם אנשים הרבה, עד שתהיה אשתו של אחד מהם שם. וכן לא יתייחד איש אחד, אפילו עם נשים הרבה. הגה: וי"א דאשה אחת מתייחדת עם שני אנשים כשרים, אם הוא בעיר (טור בשם הרא"ש). וסתם אנשים, כשרים הם (ר"ן פ"י יוחסין). אבל אם הם פרוצים, אפילו עם י' אסור. וכל זה בעיר, ט אבל בשדה, או בלילה אפילו בעיר, בעינן שלשה. (ב"י בשם הראב"ד) אפילו בכשרים (גם זה טור בשם הרא"ש). (ח) ויש מתירין איש אחד עם נשים הרבה, י אם אין עסקו עם הנשים (טור בשם רש"י).
אבל הוא עדיין לא בן 13..אז מה הבעיה??(=טליה=)
יחוד קיים עם מישהו מגיל תשע שנים ויום אחד.יהודי מרמ"ג
מגיל 9?! אני שומרת קבוע על בנדוד שלי בן 9!!!שירס
דעתך יפה ואולי גם הגיונית אבל לפי מה שהבנתי את עודotk100
אני מתאר לעצמי שיש מחלוקות בנושא אז תשאלי את הרב שלך ואם אין כזה אז את הרב של אביך
אני לא שאלתי רב אבל ממתי יש בעיה עם ילדים קטנים-עין שלישית
תאמת שאני לא בקיא כל כך אבל אני מעריך שהוא הסתמךotk100
אגב יש הרבה הלכות שילד מקיים לפני הבר מצווה חלק בגיל 3 חלק בגיל 9 ואם אני לא טועה גם חלק בגיל 11
הוא צודקהרועה
טוב...-עין שלישית
בן דוד זה פחות בעיהנועמיק
אכן זה ייחוד עם בן מגיל 9 עם בת מגיל 3עדיאל
בת מגיל 3?קוגל ירושלמי
טוב זאת כבר ממש ממש הגזמה!!!עין שלישית
ח"ו אני בחיים לא יגיד על הלכה מפורשת הגזמה אלה א&qעין שלישית
****אלה אם כןעין שלישית
אמממ..אוסקר
מקור הדיןאנונימי (פותח)
מקור הדין
הגמ' בקידושין פ: אומרת: "רמז לייחוד מן התורה מניין?", ולומדת זאת מפסוקים ביחס למסית לע"ז. ברור גם לגמרא שם, שאין זה פשט הפסוקים "פשטיה דקרא במאי כתיב?". לאור גמרא זו היה ניתן להסיק שאיסור ייחוד הוא סמך מן הכתובים.
אולם, מהגמרא בסנהדרין (כא.-כא
עולה שמדובר באיסור תורה ממש. הגמרא שם אומרת שבעקבות מעשה אמנון ותמר (ששם היה ייחוד "הוציאו כל איש מעלי" - שמו"ב, י"ג) גזרו על הייחוד.
הרמב"ם (איסו"ב, פכ"ב הי"ב) כותב שאיסור ייחוד הוא "מפי הקבלה". משמע לכאורה שזהו איסור דרבנן. הב"י (אבה"ע סימן כ"ב) ביאר שהרמב"ם פסק כך בעקבות לשון הגמרא "רמז לייחוד מן התורה"; אולם הב"ח חולק על כך, בעקבות הגמרא בסנהדרין הכותבת בפירוש שייחוד דאורייתא. המשנה למלך הבין שגם כוונת הרמב"ם היא שייחוד דאורייתא (והמושג 'דברי קבלה' ברמב"ם נתון כידוע במחלוקת), אלא שאין זה מפורש בכתוב אלא רק רמוז.
להלכה כתב הרשב"א (שו"ת הרשב"א סין תקפ"ז) והחוות יאיר (סימן ע"ג) שייחוד של איש ואישה (שהם בגדר עריות) הוא מדאורייתא, אך כאשר יש יותר מאיש אחד או מאישה אחת, הרי שהאיסור (כשקיים איסור) הוא מדרבנן בלבד. וכך הכריע להלכה החכמת אדם (בינת אדם, קכ"ו).
יש להעיר, שלהלכה נפסק שגם ייחוד עם נערה מעל גיל שתים עשרה הוי דאורייתא
הרי שניתן לסכם: ייחוד עם ילדה מגיל שלוש ועד גיל שתים עשרה הוא מדרבנן, אך ייחוד עם אישה מעל גיל שתים עשרה הוא איסור תורה!
הנה בערך כל ההלכות של האיסור ייחוד...-Rעות-
| הלכות איסור ייחוד |
|
א. אסור להתייחד עם שום אשה, בין פנויה ובין נשואה, בין ישראלית ובין גויה, בין קרובתו (כגון דודתו או חמותו או כלתו, וכן לאשה עם דודהּ או חמיה או חתנה, וכדומה. ועיין לקמן סוף סעיף ט') ובין אינה קרובתו, בין אם היא ילדה (עיין לקמן סעיף ח') ובין אם היא זקינה. כי דבר זה עלול לגרום גילוי ערוה חס ושלום, ברצון או באונס: ב. ייחוד, פירושו שנמצאים לבדם בבית אחד שדלתו נעולה, או שאין רשות לאדם אחר שיכנס לשם, גם אם הם בחדרים נפרדים, וכן אם הם במקום שומם מאין עובר, וכל כיוצא בזה, אפילו אין כוונתם לשהות שם אלא למשך זמן קצר מאד. ואם הדלת סגורה ולא נעולה, מותר (ועיין עוד לקמן סעיף ז'). ומדרכי הצניעות, שתישאר הדלת פתוחה לכל־הפחות מעט: ג. האב מותר להתייחד עם בתו, והאם עם בנה, גם כשהם נשואים, ואפילו לגור עמהם בקביעות. ויש אומרים שהוא הדין לנכדיהם ושאר יוצאי חלציהם. ולפי כל הדעות הבעל מותר להתייחד עם אשתו בימי נדתה: ד. אח עם אחותו, יש אומרים שמותר להם להתייחד לפרקים (גם אם היא נדה, ואפילו נשואה) רק לא יגורו יחד בקביעות. וכן הוא מנהג העולם להקל. וטוב להחמיר אם אפשר: ה. אם אשתו נמצאת עמו, מותר לו להתייחד גם עם אשה אחרת, מפני שאשתו מְשַׁמְּרַתּוּ. אבל יהודית אסורה להתייחד עם גוי גם כשאשתו עמו, ואפילו עם הרבה גויים ונשותיהם עמהם אסורה להתייחד, מפני שהם פרוצים בעֲרָיוֹת ונשותיהם אינן מקפידות: ו. אשה אחת או שתים, גם אם הן כשרות וצדקניות, אסורות להתייחד אפילו עם הרבה אנשים, דהיינו עשרה או יותר, אף־על־פי שהם כשרים וצדיקים ותלמידי־חכמים. הן בלילה והן ביום, הן בשדה והן בבית שבתוך העיר, וכל כיוצא באלו. אבל אם אחת מהן לפחות, היא אשתו של־אחד מן האנשים, מותר, גם אם הם אנשים רגילים. ואם הם פרוצים, לעולם אסור להתייחד אפילו אם הם רבים, אלא אם כן נשותיהם עמהם. ובכלל פרוצים, אותם בני־אדם המסתכלים ב"טלויזיה" הטמאה וכדומה לה, או הקוראים בספרים וכתבים של־זמה ותועבה. כמו־כן איש אחד, אסור להתייחד בכל האופנים דלעיל, אפילו עם נשים רבות, אלא אם כן אשתו נמצאת עמהם. ואין היתר להתייחד אלא שלוש נשים (וכל־שכן יותר) עם שלושה אנשים (וכל־שכן יותר), כי אין לחשוש לפריצות גדולה כזו אפילו באנשים רגילים. אך אם הם פרוצים, אין להקל גם באופן זה: ז. אשה שבעלה בעיר, אין חשש להתייחד עמה, מפני שאימת בעלה עליה. וזה אפילו כשהעיר גדולה. וכן בית שפתחו פתוח לרשות הרבים (ואף אם הוא סגור אלא שאינו נעול, וכדלעיל סעיף ב'. וכן אם הדלת פתוחה לחדר המדריגות), אין שם איסור ייחוד ביום ובתחילת הלילה, כל זמן שבני אדם עוברים ושבים ברחוב, כיון שאפשר להיכנס. והוא הדין אם יש חלון שאפשר לראות דרכו. אך אם היה ליבו גס בה, דהיינו שהוא רגיל אליה כגון שגדלה עמו או שהיא קרובתו, וכן אם בעלה הזהיר אותה שלא תתייחד עם איש זה, הרי אלו אסורים להתייחד אפילו כאשר בעלה בעיר, ואפילו בבית שהפתח פתוח לרשות הרבים: ח. עם קטנה עד גיל שלוש שנים, מותר להתייחד. וכן קטן עד גיל תשע שנים, מותר לאשה להתייחד עמו. ומעל גיל זה, אסור, ואפילו אם הם "מאומצים" או "חורגים". ואדם חלוש, וכן זקן מופלג שאפסו חושיו ותשש כחו, יש אומרים שאף־על־פי כן אסור בייחוד: ט. צריך לשים לב שלא להיכשל באיסור ייחוד במקומות עבודה משותפים, וכן אשה או נערה ההולכת לבית אחרים לשמור על תינוק ("בֵּיְבִּי סִיטֶר"), וכן פנוי ופנויה הנפגשים קודם חתונתם. וכן אשה המבקרת אצל רופא, או איש המבקר אצל רופאה או "אחות". והאיסור הוא בין על האיש בין על האשה, ולכן על כל אחד מהם מוטל לפתוח את הדלת, או לצאת, ואפילו אם השני אינו יודע שיש איסור בדבר: י. "מעלית" אין בה איסור ייחוד, כיון שאחרים יכולים לפתוח בכל קומה וקומה, או על־כל־פנים תוך זמן מועט מאד. ודוקא במקומות ציבוריים, כגון בתי־חולים ובניינים משרדיים. אבל בבתים משותפים, ראוי להימנע משום צניעות, ומשום הרחק מן הַכֵּיעוּר, והכל לפי העניין: יא. גם בנסיעה ב"מכונית" אין איסור ייחוד בדרך־כלל, כיון שמצוי הרבה נוסעים בכבישים במכוניותיהם, או הולכים ושבים ברחובות, שיכולים לראותם דרך החלונות. אך בסמטאות חשוכות או ברחובות צדדיים או במקומות נדחים [או שחלונות המכונית מוגפים], וכן בשעות הלילה המאוחרות אף בעיר גדולה, אסור, ואפילו אם הנסיעה קצרה: יב. לדעת רבינו הרמב"ם ומרן השלחן ערוך, אסור לתלמיד־חכם לגור בקביעות בחצר שגרה בו אלמנה (והוא הדין שלא לגור בבניין־מגורים משותף, כמו שמצוי בזמנינו, ואפילו הם בקומות נפרדות) אף־על־פי שאין בזה משום ייחוד, מפני החשד. ואם אשתו עמו, מותר: יג. ישנם חמישה אופנים, שמותר בהם ייחוד איש אחד עם שתי נשים. א' אם הן כלה וחמותה, ב' או שהן צרות, ג' או אשה ובת חמותה, ד' או אשה ובת בעלה, ה' או ששתיהן יבמות. כי מפני שהן שונאות זו את זו, אינן מחפות זו על זו, ולכן האחת ירֵאה לזנות בפני השנייה. וכן מותר להתייחד עם אשה שיש עמה קטנה, או קטן, כשהם מגיל שש או שבע עד תשע. כי היא ירֵאה אם תזנה בפניהם, שהם יגלו את סוֹדהּ: יד. אין לך דבר בכל התורה כולה שהוא קשה לרוב העם, אלא הפרישׁה מן העריות והביאות האסורות, לפי שנפשו של־אדם מתאווה אליהן ומְחַמְּדַתן. הלכך מוטל על האדם לכוף את יצרו־הרע והחזק ביותר בדבר זה, ולהרגיל את עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה, כדי להינצל מהן. ויזָהר וישָׁמר מן הייחוד, שהוא הגורם הגדול. וכן יתרחק מן השחוק ומן השַּׁכְרוּת ומדברי עֲגָבִים. קל וחומר שיברח ולא יתקרב כלל לדברים המתועבים, ויפנה ליבו לדברי־תורה שנמשלה לאַיֶּלֶת אֲהָבִים: |
טוב...הבנתי... -תודה...עין שלישית
זה לא הגזמהנועמיק
בדוק.*ים*אחרונה

לגבי קבלה (לעם, מעשית, ובעל הסולם)אוסנת
|
"קבלה לעם"
כן יש תנועה כזאת! שם התנועה הוא "בני ברוך" והם מייחסים עצמם לאדמו"ר מאשלג, בעל הסולם. יש להם עיתון ששנו קבלה לעם המופץ במיליוני עותקים, וגם אתר אינטרנט המתורגם ל13 שפות. יש להם כסף, הרבה כסף! מטרתם היא להפיץ את הקבלה בעם. ללא צורך בשמירת מצוות. ראש התנועה בעצמו הוא אפיקורס שאינו שומר מצוות. יש להם מרכזי ענק בכל העולם. ועכשיו הבעיה: הם מפיצים את כל העסק, תחת מעטה אורטודוקסי. כל המפיצים שלהם חובשי כיפות, שמומחים בלהתחמק משאלות קשות. מידי יום נופלים ברשתם עוד ועוד אנשים. ומה אנחנו עושים? כלום! ...
[למען ההגינות, הרב כתב שהוא צריך לבדוק את הנושא לעומק. אני כן מפרסמת את זה, מכיון שדברים בסגנון הזה אמרו הרב שרלו ורבנים נוספים] אני מקבל מדיי פעם את העיתון קבלה לעם , או בצמתים או בכל מיני מקומות. אני תוהה כיצד להתייחס לעיתון - מצד אחד דברי תורה, מצד שני אני קצת חושש מכל אלה שהופכים את הקבלה למסחרה. האם מדובר בעיתון / ארגון לגיטימי ? האם מותר לקרוא את העיתון ? | ||||||
|
תוכן התשובה
שלום וברכה התשובה שלי לא מוסמבת כי לא התעמקתי בדבר ולא קראתי את כל החומר. ממה שקראתי, אני מציע לברוח מזה כמה שיותר מהר מה שעולה בין השורות הוא שמדובר במקום בו יש השתעבדות לאדם, חיפוש אחר הרבה כסף, וכדו´. זה סימן מובהק למשהו שצריך לברוח ממנו, בלוא שום קשר לתוכן.גם המסחריות של צורת ההפצה וכדו´ אינה מתאימה לחיים של סוד ורז. גם במעט שקראתי ראיתי שמדובר בסוג מסוים של זילות, אולם אני מדגיש כי הדברים שלי לא כבדים מספיק.
[הרב שרלו (!!!)]
|
טוב... אבל לא חבל על העיניים? ;)קוגל ירושלמי
לא. זה בריא לשכל.אוסנת
אוסנת תודה!..-Rעות-אחרונה

איסור יציאה מא"י..טימון!
ראיתי משהו שאולי יעזור לך..=)-Rעות-
בס"ד
אני לא יודעת אם יהיה לך כוח לקרוא אבל אני חושבת שזה יענה לך פחות או יותר..קרדית לגוגל..=)
אסור יצאה מא"י
רבי חזקיהו מדיני רבה של חברון לפני כמאה שנה, כתב תשובה להתיר יציאה לחו"ל לקברי צדיקים, מפני שהיא מצוה רבה. על כך ענה לו הרב קוק את הדברים הבאים:
"ולעניות דעתי צריך עיון טובא. דנהי שמצינו בכלב שהשתטח על קברי אבות... אבל ודאי לענין מצוה היש פנים לומר דעל כל קברי הצדיקים שבעולם מצוה להשתטח, זה לא ניתן להאמר כלל, א"כ הלא רבו מאד קדושים וטהורים, ועיקר הקדושה של הצדיקים הראשונים, למי כל חמדת ישראל, הלא הוא באה"ק, ולמה לן לאהדורי דוקא על קברי חו"ל...ואיך יתכן לומר שתהי' מצוה לצאת עבור זה לחו"ל. "
תשובה זו מבטאת את הבעייתיות שיש ביציאה לחו"ל, אפילו למטרות חשובות כמו תפילה אצל קברי צדיקים. במאמר זה ננסה להבין את המקור ואת הגדרים לאיסור היציאה מהארץ, ואת המקרים שבהם ניתן לצאת.
א. מקור הדין וגדרו
"אמר רב ספרא כי הוו מפטרי רבנן להדדי בעכו הוו מפטרי משום דאסור לצאת מארץ ישראל" (גיטין עו
הראשונים דנו בשאלה מדוע אסור לצאת מא"י. הרמב"ן (מקור1) לומד את מצוות ישוב א"י מהפסוק "והורשתם את הארץ וישבתם בה" (במדבר לג) וכתב שזו מצות עשה לדורות לכל ואפילו בזמן הגלות. וכן בפרושו על התורה שם כתב: "יצוה אותם שישבו בארץ... שאסור לצאת ממנה". לפי זה, היוצא מן הארץ מבטל מצות עשה. וכך הובא גם בתשב"ץ (מקור2), וכך גם הביא הרב קוק בשו"ת משפט כהן (מקור 3). ולפי הבנה זו, הטעם שאסור לצאת הוא משום קדושתה העצמית של ארץ ישראל, בין אם אפשר לקיים בה מצות התלויות בארץ בין אם לאו.
לעומתם מובא בתוס' במסכת כתובות (מקור 4) דעת ר' חיים כהן שעכשיו אין מצוה לדור בא"י, "כי יש כמה מצות התלויות בארץ וכמה עונשים שאין אנו יכולים להזהר בהם ולעמוד עליהם". בפשטות שיטה זו סוברת שהיוצא מן הארץ לא מבטל מצוות עשה, אלא שמפקיע עצמו מן המצות התלויות בארץ, וכך גם מובא בספר ארץ חמדה. בשיטה זו אחז גם הרשב"ם (מקור 5) בפרושו על הגמ' במסכת ב"ב שאמרה "אין יוצאים מן הארץ לחו"ל אא"כ עמדו סאתיים בסלע". ומפרש הרשב"ם שאין יוצאים משום ש"מפקיע עצמו מן המצות". לפי הבנה זו, איסור היציאה אינו נובע משום קדושתה העצמית של ארץ ישראל, אלא מכך שמפקיע עצמו מן המצות התלויות בארץ.
שיטת הרמב"ם אינה ברורה. בספר המצות אין הוא מונה את המצות ישוב א"י בתרי"ג מצות, מאידך גיסא פוסק הרמב"ם מספר הלכות שמשתמע מהן שיש מצות ישוב א"י והיא קיימת בכל הזמנים. לדוג' "הלוקח בית בארץ ישראל מן הגוי מותר לו לומר לגוי לכתוב לו שטר בשבת, שאמירה לגוי בשבת אסורה מדבריהם ומשום ישוב ארץ ישראל לא גזרו בדבר זה" (שבת ו, יא).
היו מהאחרונים כבעל פאת השולחן והרשב"ש שהבינו שהרמב"ם סובר שמצות א"י היא מצוה מדרבנן הקיימת בכל הזמנים, וכך הובא בארץ חמדה (סימן ה אות ח). בעל מגילת אסתר סבור שלפי הרמב"ם מצות ישוב הארץ היא מהתורה כל עוד לא גלו מארצם, אמנם משגלו אין מצוה זו נוהגת כיון שנצטווינו שלא למרוד באומות ולא לעלות בחומה. שיטה זו מתאימה לשיטת ר' חיים כהן שהובאה בתוס' לעיל. שהיות ולא נוהגת בזה"ז מצות ישוב ארץ ישראל, הרי שאיסור היציאה לא נובע מביטול מצות העשה, אלא מכך שמפקיע עצמו מהמצות התלויות בארץ.
אך יש שיטה נוספת באחרונים, שלפי הרמב"ם מצות ישוב א"י היא מדאורייתא ונוהגת גם בזה"ז כפי שראינו לעיל בדעת הרמב"ן. אמנם לשיטתם יש להסביר מדוע הרמב"ם לא מנה מצוה זו? התשובות לכך רבות, אך נסתפק בהסברו של הרב קוק, שהרמב"ם לא מנה את ישיבת א"י במנין המצות משום שזו מצוה הכוללת את כל התורה והרמב"ם עצמו מנה בשורש הרביעי שאין מונים מצות כלליות. לפי הבנה זו, הרמב"ם יסבור כמו הרמב"ן, שאיסור היציאה מהארץ נובע מביטול מצות ישוב הארץ.
הרב ישראלי מציין שיש מספר נפק"מ אם איסור היציאה מהארץ נובע מקדושתה העצמית של א"י או מהפקעת המצות התלויות בארץ:
(א) כשאין אפשרות לקיים את המצות התלויות בארץ, כפי שמציין התוס' בכתובות.
(ב) יציאה זמנית - אם האיסור נובע מהפקעת המצוות, הרי שיש גם איסור ביציאה זמנית, אך אם האיסור הוא בהפקעת הקדושה העצמית, אין איסור לצאת באופן זמני ע"מ לחזור.
(ג) יש שמבארים שלפי הרשב"ם איסור היציאה הוא רק מדרבנן, היות והמצות התלויות בארץ הם מדרבנן (עיניים למשפט, ב"ב, צא). ואילו לשיטת הרמב"ן, תוקפו של האיסור הוא מדאורייתא.
(ד) היתר המכירה - הרידב"ז (בקונטרס השמיטה) טען כנגד היתר המכירה בשמיטה שמכירת הקרקע מפקיעה את הקרקע מקדושתה, ומבטלים בכך את מצות ישוב א"י. ואילו הרב קוק (מבוא לשבת הארץ סעיף טו; אגרות הראי"ה ח"ב אגרת תקנה; שו"ת משפט כהן ,סב) ענה לרידב"ז שבמכירת הקרקע לא מבטלים את מצות ישיבת א"י, היות והמצוה לא נובעת מהמצות התלויות בארץ, אלא מקדושתה העצמית כרמב"ן.
ב. יציאה קבועה ויציאה זמנית
הגמ' בע"ז (מקור 6) אומרת ש "הולכים ליריד של עכו"ם ולוקחים מהם בהמה עבדים ושפחות... מפני שהוא כמציל מידם ואם היה כהן, מטמא בחו"ל לדון ולערער עמהם ...ומטמא ללמוד תורה ולישא אשה...ר' יוסי אומר אפילו בזמן שמוצא ללמוד יטמא... אמר ר' יוחנן הלכה כר' יוסי."
לכאורה עוסקת הסוגיא בטומאת ארץ העמים שאסורה לכהן ואולם גם הכהן מחויב בישוב א"י, וגם עליו חל האיסור, וא"כ כיצד התירה הגמ' בע"ז לרדת לחו"ל למצות מסוימות? ותרץ תוס' (מקור 7) שההיתר לצאת ע"מ לשאת אשה וללמוד תורה הוא דווקא אם כוונתו לחזור, אמנם עולה מהגמ' בכתובות (מקור 8) שיש איסור לצאת מהארץ לצורך נשיאת אשה, אך שם מדובר על יציאה קבועה.
לשיטת תוס', ההיתר לצאת מהארץ לצורך מצות חשובות הוא רק בירידה זמנית לעומת ירידה קבועה שאסורה לחלוטין. וכך גם סובר הרמב"ם לפי הכס"מ וראה לקמן.
הקשה הרב קוק (מקור 9), מנין שלישראל אסור לצאת מהארץ ליציאה זמנית? הרי הסוגיא בכתובות עוסקת ביציאה קבועה, ואילו הסוגיא בע"ז עוסקת בכהן, שמעבר לאיסור היציאה מהארץ יש לו גם איסור להטמא.
ותירץ הרב קוק שיתכן והמקור הוא מהסוגיא בקידושין (מקור 10) ששם אומרת הגמ': "שאל רב אסי את ר' יוחנן מהו לצאת מארץ ישראל לחו"ל אמר לו אסור...ולקראת אמא מהו? אמר לו איני יודע"
סוגיא זו תידון לקמן באריכות, ובכל אופן, נראה שאפילו לצורך יציאה זמנית לא התירו לצאת ולצורך כבוד הורים הסתפקו.
לאור האמור, יש מקום לברר האם המצות הנזכרות במסכת ע"ז - תלמוד תורה ונישואין, הם בדווקא, או שהן רק דוגמאות שמביאה הגמ'.
תוספות עצמו סבור שהמצוות המוזכרות בבריתא הן בדווקא. תלמוד תורה היא מצווה חשובה היות שגדול תלמוד שמביא לידי מעשה, ולישא אשה משום שלא תוהו בראה, דהיינו קיום העולם (מקור 7).
בעל השאילתות סבור שמצות אלו הן מצוות קלות וכ"ש שאר מצות שהם חשובות (מקור 7).
העמק שאלה והרב קוק (מקור 9א) הסבירו את דברי בעל השאילתות, שכיון שאפשר לקיים מצוות תלמוד תורה ונשיאת אשה גם בא"י וגם בחו"ל יש הווא אמינא שלא ידחו את מצות ישוב א"י ובמובן זה נחשבות המצות כקלות.
ג. יציאה לצורך כיבוד אב ואם - ביאור הסוגיא במסכת קידושין
בגמ' במסכת קידושין (מקור 10) מספרת שכאשר רב אסי עלה לא"י, בשעה שראה שהוא לא מסוגל לקיים כלפי אמו את מצוות כיבוד אב ואם. וכאשר הוא שמע שאימו באה אחריו לא"י, רצה לצאת מא"י על מנת לקבל את פניה, והוא פנה לר' יוחנן ושאל אותו: " מהו לצאת מארץ לחוצה לארץ?", ענה לו ר' יוחנן: "אסור". ושוב שאל אותו רב אסי: " לקראת אמא, מהו?" ועל כך ענה לו ר' יוחנן: "איני יודע". וממשיכה הגמ': "אתרח פורתא הדר אתא, אמר ליה: אסי, נתרצית לצאת? המקום יחזירך לשלום... אדהכי והכי שמע לארונא דקאתי, אמר: אי ידעי לא נפקי."
ויש לברר מדוע ר' יוחנן התלבט, האם ניתן להוכיח מהסיפור מהו הפסק במקרה זה?
א. רש"י מבאר שר' יוחנן הבין שרב אסי רוצה לחזור לבבל להיות שם עם אמו, ולכן התשובה של ר' יוחנן היתה: "המקום יחזירך לשלום", דהיינו - לבבל. ולפי זה, ר' יוחנן התלבט ואולי אף הכריע שעבור מצוות חשובות ככיבוד אב ואם ניתן לצאת מא"י לא רק באופן זמני, אלא אפילו באופן קבוע. ובהמשך לכך, יתכן שבאופן זמני יהיה מותר לצאת מא"י, אפילו שלא לצורך קיום מצוות אלו (וראה לקמן בשיטת המהרי"ט). מסקנה זו תהיה מנוגדת לשיטת התוס' במסכת ע"ז שמותר לצאת רק באופן זמני, ורק לקיום מצוות חשובות כתלמוד תורה ולישא אישה.
ב. ואמנם המהרש"א (מקור 11) כתב שלולי דברי רש"י היה מפרש שרב אסי שאל האם מותר לצאת באופן זמני כדי לראות את אמו, ותשובת ר"י היתה: "המקום יחזירך לשלום", דהיינו יחזירך לא"י לאחר שהייה זמנית בחו"ל (וכך גם הבין המהרי"ט בחידושיו לקידושין).
ג. בעל המנחת חינוך (מקור 12) באר שר"י התלבט האם פוסקים כתוס' או כשאילתות. כלומר, האם לצורך כיבוד או"א מותר לצאת מהארץ כשאילתות, או שאסור כתוס'. מיציאתו של רב אסי אומר המנ"ח שניתן להוכיח שנפסק כשאילתות.
ד. ניתן עוד לומר שר' יוחנן התלבט האם מצות כיבוד או"א נחשבת מצוה חשובה, ואף לשיטת התוס' יהיה מותר לצאת לחו"ל, שהרי ודאי גם לתוס' יש מצות חשובות נוספות כדוגמת פדיון שבויים שנקראת "מצוה רבה" ומוכרים ס"ת עבורה. ואכן התשב"ץ (מקור 13) והמבי"ט (מקור 14) נחלקו בשאלה האם כיבוד או"א נחשבת מצוה חשובה, על אף ששניהם סוברים כתוס'. לתשב"ץ מותר לצאת לצורך כיבוד או"א שהיא מצוה חשובה, ולמבי"ט אסור. המבי"ט למד את שיטתו משו"ת תרומת הדשן (מקור 15) שנשאל האם מותר לבן להמרות את אביו, וללכת ללמוד תורה. מוכיח תוה"ד שיכול הבן ללכת וללמוד תורה, מהסוגיא בעירובין (דף מז ע"א), ששם מצאנו שר' יוחנן פסק כר' יוסי שאפשר לצאת מא"י לצורך לימוד תורה, לעומת זאת ר"י הסתפק בסוגייתנו אם ניתן לצאת מהארץ לצורך כיבוד הורים. מכאן שת"ת דוחה מצות כיבוד הורים.
לשיטת תוס' בע"ז שרק עבור ת"ת ונשיאת אשה מותר לצאת מא"י, יש להבין כיצד רב אסי יצא לחו"ל? ייתכן ותוס' פרשו את הסוגיא כהבנת הרש"ש, שביאר שרב אסי לא יצא כלל מהארץ, ודבריו "אי ידעי לא נפקי" מוסבים על יציאתו מבבל. כלומר, אם היה יודע שאמו תצא אחריו לא היה יוצא לבבל. אמנם, ניתן להסביר את תוס' כדברי התשב"ץ שהובא לעיל, שמצות כיבוד או"א היא מצווה רבה.
ד. שיטת הרמב"ם
הרמב"ם כותב (מקור 16):
"אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ, וכן יוצא הוא לסחורה, אבל לשכון בחוצה לארץ אסור אלא אם כן חזק שם הרעב..."
בהשקפה ראשונה, נראה שהרמב"ם פסק כגמ' בע"ז וכתוס' שם שמותר לרדת באופן זמני בלבד ורק עבור ת"ת ולישא אשה. אך לאור זאת לא ברור מדוע התיר לרדת לסחורה. אמנם לגבי סחורה מופיע מקור בירושלמי מסכת סנהדרין פרק י הלכה ח: "...וכן הוא אומר לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד לישיבה אין את חוזר חוזר את לסחורה ולפרקמטיא..." אך בכל אופן צריך לברר מדוע סחורה שונה משאר מצות, שעבורה ניתן לצאת מא"י.
בהסבר שיטת הרמב"ם מצאנו מספר פרושים:
(א) הכס"מ על הרמב"ם (מקור 17), כתב שהרמב"ם פסק כתוס' שיציאה לחו"ל באופן קבוע נאסרה, ויציאה זמנית הותרה רק עבור נישואין ות"ת. כנראה שההסבר בדבריו הוא שהסחורה היא סניף של פיקוח נפש - פרנסתו של האדם, וכשם שלצורך פרנסה התירו להסתכן ולשוט בספינה וכדו', כך מותר לצאת לחו"ל. להבנה זו יוצא שלרמב"ם אסור לצאת לצורך כיבוד הורים, ורב אסי באמת לא יצא כהבנת הרש"ש, או שנאמר שכיבוד הורים נחשב כמצוה רבה כפי שהובא לעיל. כשיטת הכס"מ ברמב"ם הבינו גם המנ"ח והרב זצ"ל בשו"ת משפט כהן סימן קמז.
(ב) בעל ספר ארץ חמדה (חלק א סימן י) כותב שהרמב"ם סובר כשאילתות, שעבור כל מצוה מותר לצאת מהארץ, שהרי התיר גם לצאת עבור סחורה, אך רק באופן זמני. להבנה זו, הרמב"ם סבור שאיסור יציאה נובע ממצות ישוב הארץ, ולפיכך באופן זמני התיר שהרי לא פוגע בכך בישוב הארץ.
ה. המהרי"ט
המהרי"ט בחידושיו לכתובות (דף קי.) הביא את קושיית תוס' בע"ז ואת תרוצו לחילוק בין יציאה זמנית לקבועה (כפי שהובא לעיל). והקשה המהרי"ט מדוע מותר לצאת לחו"ל רק עבור ת"ת ונישואין, והרי מדובר ביציאה זמנית, ולכן גם עבור דבר רשות ולסחורה צריך להיות מותר. הנחת המוצא של המהרי"ט היא שאיסור היציאה לחו"ל נובע מקדושתה העצמית של א"י כדברי רמב"ן, ולפיכך סבר שביציאה זמנית אין פגיעה בקדושת הארץ.
לאור זאת, המהרי"ט תירץ באופן אחר את הסתירה שהעלה התוס'. לדעתו בכתובות מדובר שהיה ל"ההוא גברא" אשה ומשום מצוות יבום לא התירו לו להשתקע בחו"ל, שהרי מותר בחליצה. המהרי"ט מבין שגם בכתובות וגם בע"ז התירו לצורך מצוות חשובות להשתקע בחו"ל, ואמנם לצורך יבום לא התירו. לדעתו ביציאה זמנית מותר אפילו לדבר הרשות וכ"ש לדבר מצוה. את הגמ' בגיטין עו ע"ב שחכמים ליוו את חבריהם עד עכו הסביר כחומרא יתירא.
את ההתלבטות בגמ' קידושין של ר' יוחנן מסביר המהרי"ט שרב אסי היה כהן, והספק היה אם מותר לו להטמא בטומאה דרבנן משום כבוד אמו.
ו. ביאור הסוגיא במסכת מועד קטן
הגמ' במועד קטן דף יד ע"א עוסקת בגילוח במועד. המשנה אומרת: " ואלו מגלחין במועד: הבא ממדינת הים....". ובהמשך לכך אומרת הגמרא: "מתניתין דלא כרבי יהודה, דתניא, רבי יהודה אומר: הבא ממדינת הים - לא יגלח, מפני שיצא שלא ברשות. אמר רבא: לשוט - דברי הכל אסור, למזונות - דברי הכל מותר, לא נחלקו אלא להרויחא. מר מדמי ליה כלשוט, ומר מדמי ליה כלמזונות". (מקור 18)
הסביר רש"י (מקור 18) את דברי ר' יהודה "מפני שיצא שלא ברשות" שהואיל ולא יצא ברשות אחרים אלא ברצון עצמו לא אנוס הוא. לרש"י, אין מדובר על אדם שעבר על ההלכה ויצא שלא ברשות חכמים, אלא באדם שיצא ברצונו, ולא מאונס של אנשים אחרים. ולפרוש זה, הסוגיא קשורה גם לאדם היוצא ממקום למקום בחו"ל ואין לה קשר לאיסור יציאה מא"י.
הרא"ש (מקור 19) כתב שהראב"ד פירש שהמחלוקת של ר' יהודה וחכמים היא ביוצא לחו"ל. לדעת הראב"ד "שלא ברשות" פרושו יציאה מא"י לחו"ל שלא ברשות חכמים, כלומר באיסור. הרא"ש לומד את שיטת הראב"ד מהירושלמי (מקור 20):
"תני בשם רבי יודה הבא ממדינת הים אסור לו לגלח רבי יודה כדעתיה דרבי יודה אמר אסור לפרש לים הגדול מעתה כהן שיצא חוץ לארץ הואיל ויצא שלא ברצון חכמים יהא אסור לו לגלח חד כהן אתא לגבי ר' חנינה א"ל מהו לצאת לצור לעשות דבר מצוה לחלוץ או לייבם אמ' ליה אחיו של אותו האיש יצא ברוך המקום שנגפו ואת מבקש לעשות כיוצא בו".
ואם כן, רואים מהירושלמי שלאחר שהביא את שיטת ר' יהודה שהבא ממדינת הים לא יגלח כי בא באיסור מהים הגדול, דהיינו חו"ל, נימק הירושלמי שאיסור הגילוח נעוץ בכך שיצא מהארץ שלא ברצון חכמים. בהמשך עוד הביא הירושלמי חיזוק לדבריו מהסיפור של אדם שביקש לצאת לחו"ל כדי לייבם אשה, ור' חנינא ענה לו בחריפות שלא יכול לצאת מהארץ.
מסקנת הסוגיא לפי הרא"ש היא כשיטת חכמים, שהתירו לצאת לחו"ל ל"הרויחא", דהיינו לצורך כלשהו.
אמנם לשיטת הגר"א (מקור21) הסוגיא בירושלמי אינה עוסקת באיסור יציאה מא"י, אלא בקנס שקנסו חכמים אדם שעבר על איסור בכך שסיכן עצמו בחינם שהלך לשוט בים הגדול. וכן קנסו כהן שיצא באיסור לארץ העמים. כנראה שמחלוקת זו בין הרא"ש לגר"א נעוצה בגרסאות שונות בירושלמי. לרא"ש הגירסא בירושלמי היא: "אלא מעתה כיון שיצא מארץ העמים", ואילו לגר"א צריך לגרוס: "אלא מעתה כהן שיצא מארץ העמים". הגר"א מוכיח את שיטתו מכך שבהמשך הגמרא מסופר על כהן שבא לפני ר' חנינא ושאל אותו האם מותר לצאת לחו"ל, ומתוך ההדגשה שדווקא כהן בא לשאול משמע שלישראל פשיטא שמותר לצאת. הגר"א מציין בהמשך דבריו, שאותו מעשה מופיע גם בבבלי בהשמטת המלה כהן. והבין הגר"א שלדעת הבבלי האיסור הוא גם לישראל. כלומר, ישנו איסור לצאת מהארץ ואפילו באופן זמני
אמנם נראה שהרא"ש לא גרס גם כאן "כהן", כפי שבבבלי מובא שהיה זה ישראל ששאל ולא כהן.
נראה מדברי השולחן ערוך (מקור 22) שהבין את הסוגיא במועד קטן כהבנת הרא"ש, ולכן כתב המשנה ברורה (מקור 23) שאם יצא מא"י לחו"ל לצורך כלשהו וחזר בחול המועד יכול לגלח שנחשבת יציאתו כיציאה ברשות.
למה אסור לצאת מהארץ?שמחה ואמונה
בעיקרון נראה לי שזה מהגמרא איפשהו...ת.מ.
שאסור לצאת מא"י שלא לאחד מהדברים הבאים:
1)לשאת אישה
2)פרנסה
3)למוד תורה
4)רפואה
ונראה לי יש עוד אחד אבל אני לא זוכרת....
הרב אמנון יצחק אמר שבמלחמה האחרונה-עין שלישיתאחרונה
כולם להתפלל לרפואת הרב מרדכי אליהו שעובר ממש עכשיופחיחיחי
כן רפואה שלמה בעז"ה!-Rעות-אחרונה
א שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת:
בְּשׁוּב יְהוָה, אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן-- הָיִינוּ, כְּחֹלְמִים.
ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק, פִּינוּ-- וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה:
אָז, יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם-- הִגְדִּיל יְהוָה, לַעֲשׂוֹת עִם-אֵלֶּה.
ג הִגְדִּיל יְהוָה, לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ-- הָיִינוּ שְׂמֵחִים.
ד שׁוּבָה יְהוָה, אֶת-שבותנו (שְׁבִיתֵנוּ)-- כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב.
ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה-- בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ.
ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ, וּבָכֹה-- נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ-הַזָּרַע:
בֹּא-יָבֹא בְרִנָּה-- נֹשֵׂא, אֲלֻמֹּתָיו.
------
א שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת:
אֵלֶיךָ, נָשָׂאתִי אֶת-עֵינַי-- הַיֹּשְׁבִי, בַּשָּׁמָיִם.
ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים, אֶל-יַד אֲדוֹנֵיהֶם--
כְּעֵינֵי שִׁפְחָה, אֶל-יַד גְּבִרְתָּהּ:
כֵּן עֵינֵינוּ, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ-- עַד, שֶׁיְּחָנֵּנוּ.
ג חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ: כִּי-רַב, שָׂבַעְנוּ בוּז.
ד רַבַּת, שָׂבְעָה-לָּהּ נַפְשֵׁנוּ:
הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים; הַבּוּז, לגאיונים (לִגְאֵי יוֹנִים).



