פורום בית המדרש (עמוד 77)

תהנה מהמטעמים

היו אוגרים אותו במרכז המזבח ,בתפוח.

וכזה היה מתמלא היו קוברים אותו באתר מיוחד בהר הזיתים

-הדשן הוא אפר וגחלים.
-נלקח מערימת "שאריות" קרבנות יום האתמול.
-מונח ברצפת המקדש (והיתר מוצא אל מחוץ לירושלים במצווה הנקראת "הוצאת הדשן")
-תרומת הדשן/מזבח החיצון הן אותה המצווה.

תרומת הדשן (או תרומת המזבח) היא העבודה הראשונה בסדר היום במקדש.
הכהן שזכה בפייס לוקח את הגחלים ממרכז הערמה שנוצרה מעבודת הקרבנות של היום הקודם (מרמז על התוכן הפנימי של כל הקרבנות של יום האתמול)
את הדשן הוא מניח ברצפת העזרה בבית הדשן, שנראה לעיני הנמצאים בעזרת ישראל (מה שלפי הרש"ר הירש מסמל שעבודת היום שעבר היא חלק ממש מהמקדש. עלינו כל יום להתחיל מחדש [לשיטתו מפנים את התפוח כל יום] לכן גם מי שלוקח מהדשן- מועל בקדשים. למרות שלכאורה ה'שימוש' בן נגמר- הוא נשאר במטרה להזכיר את העבודה הקודמת, להראות שהיא חביבה בעיני ה' ולכן גם קדושתו נצחית) מראה את ההמשכיות של העבודה במקדש.

נראה לעיני עזרת ישראל כדי שעמ"י יראה כמה חביבים קרבנותיו- את התמצית שלהם שמים ברצפת המקדש!

בלי נדר אכתוב בהמשך השבוע, תזכירו לי בבקשה

כי המשמעות היא שחסרי בחירה יהיו באותה דרגה כמו בעלי בחירה

 

אולי אתה מתכוון למה שכתוב כאן ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן - תורה אור - ויגש - מג,ד | ספריית ליובאוויטש

 

או שאפילו זה ממש נובע מזה

 

(מה שכתוב בקישור - אם הבנתי אותו נכון - הוא בגדול שבגלל "סוף מעשה במחשבה תחילה", הדברים שבעולם הזה שפלים הם במקורם ממקום גבוה יותר, ולעתיד לבוא זה יתגלה)

 

ובקול דממה דקה אומרת חכמת ישראל, הקבלה, מדרגת החי דלעתיד לבוא תהיה כמדרגת המדבר דעכשיו, על ידי עליית העולמות. וזהו הוד התמונה אשר ציירו לנו הנביאים במצב התרבותי של בעלי החיים הדורסים: ] וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה. לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים".

אני יודע שיש חברות שבהן שאלה כזו היא לא מקובלת , אבל אשמח אם תוכל למצוא מקור (כתבי קבלה?) או הרחבה והסבר למה ומה זה אומר ואיך זה יתכן (כמו שציינתי, מדרגת המדבר היא בעל בחירה, שזה שינוי משמועתי מאד של מעמד העולם)

https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=143381&width=0&scroll=0&udid=0&pagenum=39

 

יש שם מקורות והסבר קצר בשני ניסוחים

דוסים, לייט, בר לב, דתל"ש?

אם זה מעורב , אז לדבר כזה על הפרשה והקשר שלה אלינו
שיחה שקשורה לחג / תקופה קרובה / חודש
אפשר לעשות סבב שיחות שכל ערב שבת מישהו אחר מהחבב עצמו מכין שיחה ולא להביא מישהו מבחוץ .
אפשר לעשות כמה שיחות על בית המקדש
אפשר לעשות כול שבוע חידון על הפרשה
שיחה על צניעות
אפשר גם לקחת ספר ספציפי , ועליו לעשות שיחה / שיחות

@חידוש@נחשון מהצפון

 

 

"מנהג עולמו בחסד ובריותיו ברחמים".
"נשמת כל חי תברך את שמך", ניתן להבין גם כ'נשמה' וגם כ'נשימה' שעל כל נשימה אנו צריכים להודות, רק שאין אנו מספיקים...

יכול להיות הרבה סיבות לצרות על האדם או בגלל שחטאיו גרמו לו להתנתק מהשפע שה' משפיע לעולם ומימלא מגיעות צרות או כדי לעורר את האדם להמשיך להתקדם ולא להיות בנוני או כדי לכפר.
לכן מצווה להודות על הרעה כשם שמודה על הטובה כי גם הרע מטרתו טובה.

יש מצווה להודות לה' כאשר נחלצים מצרה כדי או מפני שזה מורה על כך שתשובת האדם התקבלה או כדי לזכור שהכל ממנו ולא חס וחלילה נגיע לבחינת "וישמן ישורון ויבעט".

לא אמרנו תודה סתם כך

 

אז הגיעה סיבה רשמית

גם יולדת שזה בהחלט משמח מודה על הצלה. גם יורדי הים וטסים במטוס. כל אלה לא מרגישים לרוב שהקב"ה הביא עליהם משהו כדי שיודו. ולא בטוחה שבכלל אמורים להרגיש כך.

אבל אולי מהכיוון ההפוך יותר נכון להסתכל על הדברים: כדי שאנחנו נראה שיש כאן חסד מצד הקב"ה, זה הופך *אותנו* להיות אנשים טובים יותר בעצם הכרת הטוב, לשים לב למציאות סביבנו. הקב"ה לא צריך את התודה שלנו, הןא לא צריך כלום. אנחנו צריכים אותה.

היום מתחיל ב"מודה אני" - תודה.

יש קרבן תודה בבית המקדש.

 

הקב"ה לא צריך את העולם ואותנו ועדיין ברא את העולם בשבילנו

נשמע שיורדי הים אכן היו בסכנה.

ובכלל, בימי קדם, לידה ושיט בים היו הרבה יותר מסוכנים מאשר היום.

וכל דבר זה בונוס מטורף.

כשאני חושבת ככה אני מבינה שעצם זה שהוא הציל אותי ממצב כלשהו זה לא מובן מאליו בכלל בכלל, כי באמת שהוא לא חייב לי כלום!

כמו שהקב"ה עשה את האמהות עקרות כי התאווה לתפילתן.

ענין ההודאה היא מלשון להכיר. כמו 'ומודה על האמת'. הרבה עניינים מבטאים את הענין הזה (למשל עבודת התפילה/ הקרבנות).

גם כאן זה ככה. ה' מכניס אותנו לסיטואציה כדי שנודה לו, כלומר נשייך את מה שקורה לנו אליו- למקור האלוקי- וככה נגלה את שמו בעולם

הוא לא היה גורם שזה יקרה...

שאכן את הכל ה' עושה והכל לטובה, אבל את הדברים הטובים הוא עושה כביכול ברצון ואת הדברים הרעים הוא עושה כביכול באי-רצון. כשאדם סובל ואפילו אם הוא רשע, השכינה מצטערת (משנה בסנהדרין), וכן להיפך כשטוב לאדם אז יש למעלה נחת רוח מזה.
אז יש כל מיני סיבות טובות שגורמות להנהגה של דין וקשיים לאדם, וכשה' עוזר לאדם לצאת מזה הוא עושה את זה כביכול בשמחה, כי זה מה שהוא באמת רוצה, שיהיה לנו טוב בכל הרבדים גם ברוחניות וגם בגשמיות. אז לכן מודים לו על ישועה מצרות כי בישועה מתגלה בפועל הטוב שלו.

או בבתי חבד באשקלון ובאר שבע.

הרב שילת חדש יותר, הוצאה יפה יותר לכאורה. לגבי דיוק וכדו' כל מהדורה עם שיטתה שלה.
יש גם הערות והפניות שונות בכל אחת מהמהדורות.

ללימוד הרמבם עצמו זה לא כל כך משנה.
אני מעדיף את השורות הקצרות עם שתי העמודות של הרב קאפח במוסד הרב קוק.

מהדורת הרב קאפח, את מתכוון לשישה סדרי משנה בתרגום הרב קאפח, שכל הקדמה נמצאת במקומה?

יש למוסד הרב קוק גם הקדמות לפירוש המשנה כספר בפני עצמו, מנוקדות, שיצאו כחלק מ'רמב"ם לעם', והם בתרגום הישן (אבן תיבון).

במהדורות אחרות לא הייתי נוגע מעבר לשימוש שיש בהשוואה והבנת שגיאות שונות בדפוס, שהטעו רבנים שונים לאורך הדורות.

ע' במבוא של הרב שילת תחילת עמוד טו

"לא ראיתי מעולם תמוהים מהם בדברי אף אחד מן ההולכים בעקבות תורת משה רבנו"

 

החצי הראשון של הפרק מסביר למה הוא חושב ככה...

 

אתה שואל למה לחשוב אחרת - כלומר מה היה מחבר פרדר"א עונה על קושיות הרמב"ם? כדי ליתן שכר טוב לצדיקים וכו' (כלומר, כשתבין לעומק את "כדי ליתן שכ"ט וכו'" תבין את תשובת ר"א)

למצוא את כולם דרך הקטגוריות של ויקיפדיה

רוב הרשימה נכתבה באמצעות ויקי, אבל חסר עוד...

קטגוריה:רבנים חרדים ישראלים – ויקיפדיה

אבל אעבור מחדש.
תודה!

המלצות לספרים לקראת אלול והימים הנוראים - בית המדרש

מחשבה/הלכה?

יש את "מקור חיים השלם" של הרב חיים דוד הלוי (מחבר הספר קיצור שולחן ערוך שרבים מאיתנו למדו בבית ספר) שמשלב יפה בין אגדה להלכה. בעקבותיו הרב אליעזר מלמד עשה אותו דבר בפניני הלכה.

יש את הטור, באורח חיים יש לו מספר סימנים על ראש השנה (סביבות תר) ואני מת על הסגנון שלו.

יש את תורת המועדים של הרב גורן שדן בשאלות פילוסופיות עמוקות לראש השנה, אם יש לך ראש, מוזמנת לנסות. (יש לו גם את מועדי ישראל,  שזה אופי מחקרי-הסטורי יותר)

 

בהצלחה רבה

תורת המועדים נשמע טוב, אנסה לרפרף ולראות. ממש תודה תבורכו ;)

אזשם אני פחות בקי כמו שבטח שמת לב, אבל תורת המועדים אולי יכול להתאים. אם כי זה ספר קשה מבחינות מסוימות אז זה בסדר.
אמן וגם את

על עבודת הנפש לחודש התשובה. נראה שווה (לא קראתי עדיין)

מרוכב יותר - מי מרום חלק ז' - אורי וישעי (ספר למדני)

באמצע - על התשובה הרב סולובייצ'יק

יותר קל - קול דממה הרב ראם הכהן

 

מומלץ לבדוק באתרים של ההוצאות השונות כמו 'מעמק חברון'

אני חושב שראיתי פעם דיון פה שאולי אין בזה ייחוד במובן הלכתי מובהק אבל בעייתי.

כל יום חוזרים על אתמול וממשיכים וכל 5 דף חזרה על ה5 דפים. וסוף פרק חוזרים על כל הפרק.
ומכאן והלאה כל אחד כמה שיכול לחזור עוד, יותר טוב.

רק מוסיף חזרה על כל השבוע ביום שישי..

בהרבה ישיבות לימודי הבקיאות הם לא בקיאות.

אנשים מקשים לך שאלות וקושיות. פותחים ראשונים וכו.

יש כאלה.

 

אתה שואל לדעתי? סדר בקיאות נועד כדי להיות בקיא.

בשונה מסדר עיון.

 

מאוד תלוי בך ובקצב שלך. בקצב של החברותא ועד כמה אתה מעיין בסדר שלא אמורים לעיין בו..

כתבו פה קצב מסויים. עם 4 חזרות..

אני מכיר כאלה שלומדים בקצב הזה. אולי קצת יותר מהר בלי חזרות בכלל.. או עם חזרה קצרה.

 

תכלס? בסוף תלוי בך ובחברותא.

בהצלחה.

זה קריאה, לא לימוד.

הבנת את רשי, את תוספות? יופי.

 

אל תנסה לדון ולחלק לי חילוקים בסדר בקיאות.

זה חשוב.

אבל גם חשוב להיות בקיא

בצהרים מתחילים מההתחלה, בערב משליש האחרון של המסכת בערך

הקצב - צהרים - 4 דפים בשבוע והיום חמישי חזרה- השאיפה גפ'ת , למעשה יש דף תוס' נבחרים ביום חמישי למי שלא הספיק את הכל.
בערב - 2 דפים בשבוע וחמישי חזרה,
שישי שבת חוזרים על הכל..

החברה ב'ה מסיימים מסכתות בבקיאות יפה וגם נבחנים על רוב המסכת

למה בערב פחות?

כי סדר צהרים הוא 3 שעות וסדר ערב הא שעה וחצי בערך (יש שיעורים)

אה כן. שכחתי מהשיעורים

#מבריז מהשיעורים בראבקקק

יש שמה אנשים שאנ'לא מכיר בכלל

 

מקום גדול

בסוף וחצי מכם באים אלינו לשבו'ח.

קצב ההבנה שונה בין אנשים. יש אנשים שלימוד תוס' מעמיס עליהם ומבלבל אותם, וגורם להם שכל הסוגיא תהיה מעורפלת, ויש כאלה שהוא מועיל להם מאוד.

יש כאלה שאם יש להם נקודה מוקשית, או לא מספיק מובהרת, זה מאוד מפריע להם בלימוד, והם זקוקים להתעכב עליה, ויש כאלה שמבחינתם אפשר להניח את הנקודה בצד, להבין את השאר ולהמשיך הלאה. יש כאלה שעיקר ההנאה שלהם מהלימוד היא מלזכור, ואם הם לא יחזרו מספיק, הם פשוט ישברו מכל הלימוד.

להיות בגימטריא יהויריב, בצאתם לגלות, ואחרי חישוב זה לא יוצא..
אולי מישהו מכיר

זה תרגום 'יריב ריבי'- מקור יהויריב- בערבית תימנית

כלומר: 'הפילוסופים' זה שם רחב אבל היו שכן, אפילו הרוב, וזה כולל את רס''ג והרמב''ם עצמם (יש גם לא מעט פסוקים כאלה, אם מבינים אותם כפשטם או כמשל הקרוב לפשט).

אולי חוץ ממדברים. ואגב הרב קוק כותב שאי אפשר להפריך את זה בצורה מוחלטת

עמ''י אוהב חומרות.

צאת הצום היא בצאת הכוכבים, אבל יש דעות שונות מתי צאת הכוכבים. 

כנראה שבלוחות כותבים את צאת הכוכבים, לפי חישוב שמבוסס על 20 דקות מהשקיעה [בהתבסס על שיעור זמן שמופיע בגמרא/בראשונים], ואת צאת הצום לפי חישוב שמבוסס על הערכה לגבי הזמן שבפועל יוצאים הכוכבים.

קצת מצחיק שבאותו לוח צאת הכוכבים וצאת הצום לא באותה שעה

מי אמר למוציאי הלוחות איזה שימוש יעשה הקורא בזמן צאת הכוכבים שהם ציינו?

[אמנם יש דעה בראשונים שמתירה להקדים ק"ש, אבל לא פוסקים כמוה, ולא כ"כ נראה לי ששייך לצרף אותה אפילו כספק]. אבל זה אם לא קוראים אח"כ שוב את ק"ש כדין [כגון בק"ש שעל המיטה].

בכל אופן, איני יודע למה מוציאי הלוחות החליטו לכתוב כפי שהם כתבו.

שספק בין השמשות שלו אסור.

 

בתענית רגילה ספק בין השמשות מותר ולכן מקלים לאכול כשניתן לראות שלושה כוכבים גדולים.

 

יוה"כ דינו כשבת ומחמירים בו שאין לאכול ולעשות מלאכה עד שניתן לראות שלושה כוכבים קטנים.

 

על ת"ב מחד אמרו - כאמור - שספקו אסור, ומאידך הוא מדרבנן, ולכן מתירים לאכול כשניתן לראות שלושה כוכבים בינוניים.

 

צה"כ בלוחות הוא כמו בתעניות רגילות. לכן בת"ב צאת הצום מאוחר יותר מצאה"כ הרגיל.

 

הנושא מבואר בהרחבה בספר "בין השמשות" של הגרי"מ טוקצ'ינסקי.

 

(אגב - לדעתו, לא יוצאים יד"ח ק"ש של ערבית בצאה"כ שבלוחות

והמתפללים ערבית בזמן זה סומכים על ק"ש שעל המיטה).

אני יודע שבהרבה צומות יש מחמירים לעשות צאת הכוכבים של 36 דק אחרי שקיעה

עד כמה שהבנתי מגעת הסרטון מדגיש את הנקודות האלו.. (נק' ההבדל, לאו דווקא מבחינה דוסית אבל גם)

מבחינה דתית,

ישנם חרדלים שמקפידים על כשרויות חרדיות, כמו הבד"ץ או הרב לנדאו ולא סומכים על הרבנות.

חרדלים בדרך כלל גם הולכים עם ציציות, הרבה פעמים בחוץ.

 

לא יודעת אם ישנם עוד הבדלים דתיים.

 

הבדלים תרבותיים, כמו בידור, חומר קריאה, נופש, מוסדות חינוך, כאלו ישנם הרבה. 

אבל יש את האנשים שגם ידקדקו ויפריע להם אם יש בזה בעיה

ויש שיעשו בגדול.

 

יש דתי של פלטה בשבת

ויש דתי של הרבה יותר מפלטה

 בזמני הציונות הדתית יוצגה רק על ידי המפדל. כעת אני שומע מושגים  כמו חרדלניקים,  תקומה, הבית היהודי, נעם

ועוד ובתמימות (כן יש דבר כזה) אני רוצה לברר בבית המדרש קודם אם יש הבדל דתי מהותי בין כל  הקבוצות חללו

ההבדל עד כמה שידוע לי זה בדיקדוק ההלכתי, ובחוסר התפשרות או הכנעות בממשלה לדברים שעקרוניים או שחשובים.

ברור לך הרי שנפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ שונים מאוד אחד מהשני מכל כיוון שרק לא תסתכל?



בגלל שאני לא כזאת אובייקטיבית אז ערכתי את מה שכתבתי.

אבל בקיצור לפי מה שנראה לי -
ההבדל מבחינה דתית הוא בעיקר בין המפדלניקים לבין האיחוד הלאומי הוא בהקפדה ופחות התפשרות.
ההבדלים בין שאר המפלגות מבחינה דתית קטנים.
עוצמה מדגישה יותר את המובן האידאולוגי.
נעם בכלל לא באים מהכיוון הדתי. אלא מתוך מקום שמרגישים שלא מספיק מבטאים את הדעות ה''נורמאליות''.
(לדעתי, זו ממש לא הדרך לעשות את זה. ככה הם לא יגיעו לתוצאות הרצויות. אבל זה לא הדיון כרגע)

תלך לפורום של פוליטיקה יעזרו לך יותר

זה לא מצדיק לשון הרע.

זה לא מצדיק שנאת חינם.

זה לא מצדיק פילוג.

זה לא מצדיק מריבות.

 

אם זה מצדיק 3 מפלגות? זאת הבעיה האחרונה שלי.

למפלגה שדתי בשבילה זה פלטה אני לא מסוגל להצביע

ומפלגות שלא יעברו את האחוז גם לא.

 

 

עריכה: עכשיו ראיתי שאמרו לפני. לך לפורום פוליטקה.

רק תיזהר מלשון הרע. הוצאת דיבה. שנאה וכיוצב.

בהצלחה.

ולמה החלוקה למפלגות צריגה דווקא להתבסס על הבדלים דתיים.

אולי שתתבסס על הבדלים כלכליים?

‏‏ודווקא במדינת ישראל הרבה פעמים קורה שיש מפלגות שאין ביניהן הרבה הבדל

אבל זה לא אומר שאין להן זכות קיום

 

סתם דוגמא

איזה הבדלים אידיאולוגיים יש בין ליברמן לליכוד?

אין ממש הבדלים משמעותיים  ‏שאפשר להצביע עליהם

 

הכל פרסונלי

 

ככה גם קורה הרבה במפלגות הדתיות

ומי סובל בסוף מזה? אתם.

כמו שאמרתי בעבר:

במקום שיש הרבה חכמים יש הרבה יותר טפשים.

לא ידוע לי.

מה ההבדלים?

 

החרדלים, אני מתארת לעצמי שאצלם "אסור אסור אסור" על כל דבר.

 

לדתיים יש השקפה אחרת?

המפד"לניקים הרבה יותר ממלכתים.

תחש המשכן – ויקיפדיה

יש גם ביבמות בפרק יב,אם זה קריטי אני אחפש..

פשוט נתקלתי בכל מיני דעות ולא הצלחתי להבין.

עכשיו ראיתי את ההודעה של ימ"ל, לפני כן לא ידעתי שיש דיון כזה.

יש דיון בגמרא לגבי רכיבה על בעלי חיים (רק ששם הדיון הוא: א. לגבי הלשון, אם צנוע להתבטא כך לגבי אישה, ולא לגבי המעשה עצמו. ב. אם יש בזה רגילות ולא אם המעשה בעייתי כשלעצמו. ובכל זאת יש שלמדו מזה איסור) ויש שמשליכים על כל רכיבה, אבל בשורה התחתונה השאלה העיקרית היא אם זה צנוע או לא וזה תלוי באופן הרכיבה ובסביבה החברתית.

 

נ"ב

יש אופניים שמותאמים לנשים עם חצאיות.

אני מפנטזת על אופניים כבר הרבה זמן (וגם על אופנוע)

הברזל נמוך

ב. מוזכר שנשים רוכבות בשתי רגליים בצד אחד.
יכול להיות כדי שהחצאית לא תעלה, מה שמוסדר באופניים של נשים, שהברזל נמוך.
יכול להיות גם ללא קשר.