״ וַיַּצֵּ֣ב אַבְרָהָ֗ם אֶת־שֶׁ֛בַע כִּבְשֹׂ֥ת הַצֹּ֖אן לְבַדְּהֶֽן
וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה הֵ֗נָּה שֶׁ֤בַע כְּבָשֹׂת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר הִצַּ֖בְתָּ לְבַדָּֽנָה׃
וַיֹּ֕אמֶר כִּ֚י אֶת־שֶׁ֣בַע כְּבָשֹׂ֔ת תִּקַּ֖ח מִיָּדִ֑י בַּעֲבוּר֙ תִּֽהְיֶה־לִּ֣י לְעֵדָ֔ה כִּ֥י חָפַ֖רְתִּי אֶת־הַבְּאֵ֥ר הַזֹּֽאת׃״ (בראשית פרק כ״א פסוקים כח-ל)
אבל למה דווקא שבע כבשות ?
הפרשנים מציעים שלשון ״שבע״ נופל על לשון ״שבועה״ וזה בהחלט מסתבר. אבל למה דווקא כבשות ?
אחרי עיון באונקלוס
ואֲקֵים אַבְרָהָם יָת שְׁבַע חוּרְפָן דְּעָאן בִּלְחוֹדֵיהוֹן
וַאֲמַר אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם מָא אִנִּין שְׁבַע חוּרְפָן אִלֵּין דַּאֲקֵימְתָּא בִּלְחוֹדֵיהוֹן
וַאֲמַר אֲרֵי יָת שְׁבַע חוּרְפָן תְּקַבֵּיל מִן יְדִי בְּדִיל דִּתְהֵי לִי לְסָהֲדוּ אֲרֵי חֲפַרִית יָת בֵּירָא הָדֵין
חשבתי להציע שאולי גם כאן לשון ״חורפן״ נופל על לשון ״חפירה״.
מוזמנים להביע ערעורים או חיזוקים.
*הנחה סמויה כאן היא שהם דיברו בארמית או בשפה קרובה לה. אמנם התורה מתארת את הדו שיח ביניהם בעברית, אבל זאת לא בהכרח השפה בה הם דיברו בפועל. |
ג. כן ולא. כלומר כבר תכננתי מה לכתוב לפני ששאלת, ואז כששאלת אמרתי לעצמי 'טוב חילונים זה הדוגמא הכי מובהקת ומקובלת למרות שהיא קשורה רק למהפך הראשון'. ד. נוראות המלחמה גרמו הלם להרבה אנשים. זו 'הקידמה' וזו שכרה? ובמילים של הרב קוק - 
