המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש

פורום בית המדרש (עמוד 83)

בהנהלת: טיפות של אור
מכתב פתיחה
שרשור חדש
מישנו יודע מתי מתחיל המנין של תפילת ההלל החגיגית מחר בחברון?פריפריאלי

תודה

כדאי שתשאל גם בצמ"ענאור97
אאל''ט 5 וחצינחשון מהרחברוןאחרונה
שירות לאומיעד עלות השחר

לא יודעת אם זה קשור לפורום הזה.. אבל מישהו\י יודעים במקרה אם הרב יעקב יוסף התיר או אסר על שירות לאומי לבנות?

לא בקיאדעתן מתחיל
אבל נראה שאסר. חשש לפרסם זאת בחייו ולכן פרסם כחלק מהצוואה.
אפשר לשאול מה זה משנה?
...עד עלות השחר

בעיקרון אני מתכננת בעז"ה לעשות שירות שנה הבאה, אבל אם הוא אוסר יכול להיות שאבטל.. לא יודעת עדיין

הוא הפוסק ההלכתי שלך?דעתן מתחיל
אם כן, אין לי מה לומר. אם לא בדיוק, אני לא חושב שנכון לבטל שליחות חשובה כזו בגלל זה.
מקווה שיהיו החלטות אמיתיות מכוונות לרצון ה' יתברך. בהצלחה
מסובך קצתעד עלות השחר

בעז"ה אני אמורה להתחיל לצאת עוד מעט עם בחור שהולך לפי הפסיקות של הרב יעקב יוסף.. ואם הרב לא מתיר, במידה ונחליט שכן אז בתור נשואה לו כנראה שלא אוכל להיות בת שירות .. רק לא הצלחתי להבין אם הוא אוסר או לא

השתדלתי לדייקדעתן מתחיל

כתבתי "אם לא בדיוק". וזה מתאים בדיוק לכאן.

אבל אני לא יודע אם את רוצה לשמוע את דעתי, אז לא אכתוב אם לא תרצי. במידה וכן, אשמח לפרט.

 

ולשאלה המקורית, הוא לא "אוסר" כי כבר נפטר, ולא בדיוק אסר כי לא אסר בחייו. בצוואה שלו הוא ביקש לפרסם שלדעתו אסור, למרות שמעולם לא אמר זאת בחייו. בפשט, נראה שאסר שירות לאומי לבנות.

אשמח לשמוע את דעתך..עד עלות השחר


אנסה להסבירדעתן מתחיל
חוויתי בעבר משהו דומה. החלטה חשובה לחיים שאותה תליתי בזאת שאיתה יצאתי. היום אני מבין שזו טעות. יכול לפרט יותר באישי אם זה חשוב לך.
אנחנו צריכים לחיות את חיינו כמו שאנחנו מבינים שנכון עד שהחלטנו סופית שאנחנו מתחתנים עם בן הזוג. אחרת תחיי כל פעם ע"פ מה יאמר מי שאיתו אולי תצאי, ואלו חיים לא נכונים לדעתי. לא ככה אדם בונה את עצמו נכון.
הרי מראש, לצאת זה לבדוק. אף אחד לא יודע אם תחליטו שכן. וגם אם כן, הרי החיים המשותפים מתחילים אחרי החתונה, אולי אחרי האירוסין, לא לפני.
אני מבין את הרצון. קראתי את השרשור עליו. וגם אני רציתי. אבל אני חושב שזו טעות.

את הבירור האם לעשות שירות רק את יכולה לעשות וההחלטה בידייך. אבל צריך לעשות בירור אמיתי. יכול להיות שבאמת לא נכון לך ללכת לשירות, אבל ממה שקראתי בינתיים את חושבת שכן ורק בגלל דעת רבו של הבחור לא. ויותר, אפילו הבחור לא בטוח מהי דעת רבו משמע שהסוגיה לא גבוהה בסדר העדיפויות. אם כך המצב, אני חושב שנכון להחליט את ההחלטה שלך בעצמך, אחרת תתחרטי על הפספוס כל חייך. גם אם תתחתני איתו, ובטח אם לא.

וגם פרקטיקה. פגישות לוקחות זמן. ועד חתונה לוקח עוד הרבה זמן. כך שלא צריך להישאר לך הרבה זמן בשירות במידה וכן, וגם אז תמיד אפשר לנסות עם סיכויים גבוהים לצאת מהשירות כנשואה. תקני אותי אם אני טועה.

סיכומון; צריך לשקול אם לעשות או לא, אבל זה שיקול לא נכון לדעתי, ופוגע.
מקווה שלא כתבתי משהו לא במקום.
אני פשוט לא רוצה לדפוק את המקום של השירות ולעזוב באמצעעד עלות השחר

סגרתי במקום הספציפי הזה כי זה קרוב אליו לישיבה, בעיקרון רציתי בכלל מדרשה במקום אחר.. לכן אם מעכשיו אני יודעת שאם ב"ה נתחתן אצטרך לעזוב את השירות באמצע השנה נראה לי שכבר עדיף לבטל עכשיו ושימצאו מחליפה.. ואז גם אם נחליט שלא אני אוכל להיות במדרשה שרציתי בהתחלה ולהשלים את השירות אח"כ..

לא הצעתי לך מה להחליטדעתן מתחיל
אמרתי שאני מבין מאיפה נובע השיקול הזה, ואני מבין שקשה רגשית להתעלם ממנו. אבל זה מה שנכון לדעתי. לא נכון להחליט החלטות על שיקולים רגשיים של "אם".
לדעתי, תבררי מה חשוב *לך* בחיים. מה הכי נכון לך לעשות. מה רצון ה' ממך. ולכי על זה.
אם ובע"ה תחליטו להתחתן, אז יכנס השיקול הזה. כרגע הוא לא שיקול נכון לדעתי. השיקול הזה יכול לפגוע בך מאוד.
אוקי. תודה רבה!עד עלות השחר


שיהיו החלטות טובותדעתן מתחילאחרונה

(ולא משנה מה תחליטי, ממליץ להגיע לשם באמת ולא כברירת מחדל)

המ. אפשר פשוט לשאול את הבחור שאת יוצאת איתו..עברי אנכי

אמ

 

ציטוט מויקישיבה:

 

בלווייתו אמר המקובל, הרב יעקב עדס שבצוואתו ביקש להכריז שהוא מתנגד לשירות לאומי לבנות וכן שאין לפנות לבית המשפט בנוגע להפליית בנות ספרדיות בסמינרים.

 

 

בילקוט יוסף גם אסר שם..

..עד עלות השחר

אבל גם הוא לא בדיוק יודע למה הוא התכוון.. אנחנו מנסים לברר

את מכירה את הדעה של הרב שמואל אליהו בנושא?עברי אנכי

אני אישית מאוד אוהב אותה.

מאוד התחברתי אליה.

ממליץ.

 

 

ובלי קשר,

קראתי גם פעם את הרב מלמד שאומר שגם להתחתן זה סוג של לעזור לעם ישראל

ואם היא רוצה להיות אחות או רופאה או חינוך מיוחד, דברים כאלה.. אז עדיף כבר שתתחיל בלימודים עכשיו - כי זה שירות יותר טוב לעם ולמדינה.

מכירה ומתחברתעד עלות השחר

ובוודאי שלהקים בית לה' זה השירות לאומי הכי טוב לעמ"י אבל רציתי לעשות שירות בלי קשר.. קצת קשה לי לראות את עצמי מתחילה ללמוד לתואר פתאום(ועוד אפילו לא התחלנו לצאת, אני לא יודעת מה נחליט בסוף..) זה אומר כבר להתחיל לחשוב איזה כיוון אני רוצה וכו' ואני עוד לא סיימתי בגרויות.. אם הבחור לא היה בתמונה אז כנראה שבכלל לא הייתי חושבת לוותר על השירות

המ. אם עוד לא התחלתם לצאת זה נראלי אחרת..עברי אנכי

והזמן לוחץ לסגור שירות.. אני מבין.

 

בואי נעשה את זה ככה. הרי גם הבחור לא ממש יודע ולא ממש מחזיק בדעה בעניין.

תתיחסי לזה כמו שאת חושבת כרגע, וגם אם בע"ה הוא יהיה האחד אז הוא לא ממש נגד

 

אם שניכם באותה דעה (כמו שכתבתי בהודעה הקודמת) תשקלי את הדברים ככה.

מתוך הבנה שאולי את מתחתנת בקרוב ואז עדיף לוותר

ומנגד שאת לא מרגישה בוגרת

ולחשוב מה את רוצה שהחתן שלך יחשוב בנושא

 

תנסי להכניס בשכלול את כל הדברים

תחשבי מה מתאים לך

מבחינתו הוא מעדיף שלא אבל אין לו בעיה עם זהעד עלות השחר

רק שאולי יכולה להיות פה בעיה הלכתית אם הרב אוסר כי אם ב"ה נתחתן אז גם אני צריכה ללכת לפי הפסיקות שלו...לא בגלל הדעה האישית של הבחור

מישהי יודע על אפליקציה של תנך שגםרציתי לשאול
יש קריאה? שמע?
הרהורי הלב..ה' רצה
אז למה באמת ככ משמעותי כל פירור של חמץ?
הרעיון הכללי מובן וברוור אך בפועל-למה הילכות החג כאלה נוקשות ? הקרצופים הכי קטנים והחחמרות במאכלים (לפתית וכדומה)דברים שלא קרובים ללהיות חמץ...
מה העיניין בעצם?
יישמע שוביניסטי, אבל לדעתי הסטורית ומציאותית נכוןארץ השוקולד
הלכה שהופקדו עליה נשים, החמירו בה מעל ומעבר (לדעתי כי הן לא היו בקיאות בהלכה.)

ומעבר לכך, חומרת כרת, שכבר גרם לאי רציונליות טוטלית, כי כבר התרלקנו משם ממש...

לא איש של "מחשבה" ככה שאני לא מחפש הסברים רעיוניים מדי לעניין, מחילה
ע.י.צ'יאל

החומרה היתרה בפסח היא בגלל שחמץ לא בטל אפילו באלף.

כולי האי ועדיין...ארץ השוקולד
רבנו הארי כתב שמי שנזהר מחמץ אפילו ממה שמותר ובטל לפניעברי אנכי

וכו וכו וכו

 

כמה שיותר להיזהר מובטח לו שיינצל מחטא

סבבהנחשון מהרחברון
מומלץ. אבל למה מלכלוך? ולמה לנקות עד כדי כך דברים שאפילו לא משתמשים בהם בפסח?
אה. אמא אומרת שאם כבר מנקים. אז *מנקים*עברי אנכי


זה כבר לא קשור לאר''י זלנחשון מהרחברון
זה מה שזה מסמלמושיקו

חמץ זה גאווה

 

פירור גאווה גם יכול להזיק.

 

לכן בפסח מנקים את הלב מחמץ ומתחילים לברר את המידות עד שבשבועות הקורבן עצמו חמ.

 

פרקטית  - כדאי לבדוק הלכתית איך צריך לנקות, מצד אחד  יש מנהג נשים שהוא דבר חשוב מצד שני חבל עבוד קשה על דבר שלא צריך...

 

 

אבל עם חמץ זה גאווה, למה מותר חמץ כל השנה?הגיגים בע"מ


כי בחיים הנורמליים חשוב גם לפעמים גאווהארץ השוקולד
אז למה בפסח כל גרגר מזיק?הגיגים בע"מ


לפי הוורט: כי לפעמים צריך להזכיר לעצמנו מי אנחנו באמתארץ השוקולד
ולא צריך לבנות חלומות שווא תמיד עם גאווה.

אבל כעיקרון הוורט מוזר גם לי וכבר נהגו לומר "אין מקשין על הוורט"
אבל העיר לי חבר "הבעיה היא כשהוורט מקשה עלינו"
גאווה זו מידה שצריכים להשתמש בה במינון הנכון - ויגבה ליבו..מושיקו

בדרכי השם.

 

והזמן של הבדיקה והעבודה עליה זה פסח וספירת העומר

דיני קטניות יש הרבה דברים לא ברוריםהיא שיחתי
בפשטות החומרות של קטניות פשוט לפי המנהג ולא לפי דיני 'ספק ספיקא' ו'ביטול ברוב' וכו.
מצד שני וודאי שיש דברים שהם 'כמעט' מופרכים שמחמירים בהם.
אם כי גם בהם תמצא מי שאוסר. .
מפורש ברמ"א שאם נפלו קטניות לתבשיל - התבשיל מותרק"ש
המ"ב מעיר שכל עוד שזה לא רוב - שאז התבשיל הוא של קטניות.
(אם רואים את הקטניות להדיא לא אוכלים אותם)
אני יודע. זה מה שכתבתי.היא שיחתי
נראה לי שענית בכותרתדעתן מתחיל

אם אתה שואל הלכתית, ההלכות באמת לא כאלו מחמירות אלא אנחנו.

רעיונית, זה בדיוק הכותרת, הרהורי הלב. החמץ מסמל את הרע שבנו. את הרע שאנחנו רוצים להוציא ולשרוף ולא רק את מה שאנחנו מחויבים בו אלא כמה שרק אפשר. וחלק מהפירורים הקטנים האלו הם הם הרהורי הלב. העבירות הקטנות שהרבה פעמים הן אפילו לא עבירות אלא הרהורים בעלמא. גם אותן אנחנו רוצים לנקות מהלב ולהשאיר אותו כמה שיותר טהור לקראת החג הקדוש.

למען האמתהמדלג

בס"ד

 

הרב אבינר אומר שלרוב החומרות בימינו אין טעם כלל וכלל , ולעיתים זה עושה יותר נזק מתועלת (כגון שלום בית וכו')

 

אגב, אכן חמץ לא בטל אפילו באלף וזהו איסור כרת .  אבל איסור זה נאמר על אכילה לכן באמת יש להחמיר בכל מה שקשור במטבח, אך לגבי "בל יראה ובל ימצא" לא נאמר כן , אלא האיסור הוא בפירור כזית לפחות שראוי למאכל כלב.   כך דברי הרב אבינר.

 

יצא לי לקרוא את המאמר שלו לפני שבועיים , מאוד ממליץ. (נקרא ניקיון הבית לפסח - הרב אבינר או משהו כזה).

זה אכן מאמר יפה של הרב אבינרארץ השוקולד
נהניתי ממנו כשקראתי אותו לפני שנים
ב.ג.ל.אורות מאופלאחרונה
יש לי תחושה שמהתור למאפייה במוצאי החג לא ייעדר אף דרשן שכילה חמתו בימי החג על חמצי הלב ושאור שבעיסה...

ניתן לראות מהסוגיות שרבנן הקפידו בכל מיני הקפדות על כך שהחמץ יתאדה לחלוטין בחג. יש בדיקה, ושריפה, וביטול, והפקעה דרבנן, והפקר לא מועיל בחמץ לביעור, ולא בטל בשיעור, ועוד ועוד. מתוך כך ניתן להבין את הביסוס ההלכתי לחשש.
בנוסף ניתן להבחין שיש מצוות מסוימות מאוד שבהן נהוג בכל בית ישראל מדורי דורות להקפיד ולהחמיר, כדוגמא גם בנר חנוכה, שכל בית בישראל נוהג כמהדרין מן המהדרין. יש שמוצאים טעמים למה דווקא מצוות אלה, אך גם בלעדיהם, עצם התורשה הלאומית ההיסטורית מחייבת כבוד למנהגים האלה.

בנוסף יש להוסיף שכשהדברים מביאים לידי קילקולים גדולים, כציטוטי הרב אבינר שהובאו, יש לשקלל את העניין מחדש.

כמובן שכל הנ"ל מיוסד על אי הבנתי ועל אי היותי רב או דמות תורנית מכל סוג שהוא, ולכן אם יש לך דמות כזאת, פנה אליה.

מועדים לשמחה.
לאשתאבא בגופא דמלכאושמתי כדכד..

לאשתאבא בגופא דמלכא

 

הערגה אל מה שמעבר למילים,

אל מה שדלות שפתותינו ומזלג

בינת הבנתנו אינם יכולים 

לבטא ולהבין-לשם אנו שואפים

 

אל השלימות הרדיקלית,המוחלטת,

האינסופית.אליה אנו חותרים

להשאב בגוף המלך

ב.ג.ל.אורות מאופלאחרונה
כיוון שנקטת בביטוי מדויק בכותרת, ראיתי לנכון להעיר על הבילבול השורר בתוכן עצמו.
א. תוכן הדיבור נגמר בספירות נמוכות בהרבה מאינסוף, ודאי ממה שממעל לו.
ב. אין כל קשר בין גבול הדיבור לגבול הבינה.
ג. לא הבנתי משמעות 'בינת הבנתנו' ולא 'בינתנו' או 'הבנתנו'.
ד. השאיפה גבוהה מהדיבור ונמוכה מגופא דמלכא.
ה. רדיקליות, מוחלטות, ואינסופיות הן כינויים למעלות שונות בתכלית, ולא הבנתי את החיבור.
ו. להשתאב*
ביטול חמץשחר אורן

איך עובד העניין של ביטול חמץ?

איך אני יכול לבוא ולהגיד על משהו שהוא משהו אחר. (גם אם אני אגיד על הכסא שאני יושב עליו שהוא מכונית הוא לא יתחיל לסוע)

גזירת הכתוב.הדרכה
אגב ביטול בפה לא מספיק וצריך לבטל גם ובעיקר בלב
כלומר?שחר אורן


כלומר:הדרכה
שכונת הכתוב "תשביתו שאור מבתיכם", כתרגומו " תבטלון חמירא" כפי שמסרו לנו חז"ל שזהו הביטול שהתורה קבעה שבמחשבה ובדיבור כאילו ביער את החמץ ועשהו כעפר.
,,חידוש

חמץ מבוטל הוא עדיין חמץ -אסור כמובן לאכול אותו - אבל לא עוברים עליו בבל יראה כי התורה אסרה דוקא שיהיה לך חמץ שאתה רוצה אותו ולא חמץ שהבהרת שמבחניתך הוא עפר. ומלבד זאת יש שיטה שהביטול הוא הפקר, ואז זה בכלל לא שלך

תשובהשחר אורן

אם אני לא רוצה משהו כי אמרו לי שאני צריך לא לרצות אותו זה נחשב? (הרב שלי אמר שאם כשאני נכנס לבניין בשבת והאור נדלק זה לא נחשב פס"ר דלא ניחא ליה אע"פ שמאוד הייתי רוצה לא לחלל שבת). 

 

זו גזירת הכתוב אך ורק בנוגע לחמץ בפסח.הדרכה
ליתר דיוק רק לעניין איסור בל ייראה ובל יימצא כמו שחידוש כתב
לא אומרים שהוא משהו אחרימ''ל
אומרים מה הוא נחשב בשבילך.
אם בשבילך הוא חסר ערך והפקר אז בשבילך הוא חסר ערך, לא משנה כמה הערך האובייקטיבי שלו.
מדין הפקר.יוסי לאחרונה

הר"ן בתחילת פסחים מסביר שאמנם ב'הפקר' צריך שמישהו אחר יזכה כדי שזה יצא מרשותי. אך בחמץ הדין שונה כיון ש"שני דברים אינם ברשותו של אדם ועשאם הכתוב כאילו הם ברשותו: חמץ ובור ברשות הרבים". כלומר, באמת החמץ אינו של האדם בפסח כיון שהוא באיסור (לכן המקדש בחמץ- אינם קידושין כי החמץ לא שלו). אך הכתוב עשאו כאילו הוא ברשותו והוא צריך לגלות דעתו שאינו חפץ בו. לכן מספיק ביטול בחמץ. זו שיטת הר"ן.

השחרור העליוןושמתי כדכד..

השחרור העליון

 

הבשר..אוי הבשר,כמה צרות מעולל החסר,

רק רעב יודע,לא שבע.רק צמא,לא רוויה

ממעמקי הוויתי פורצת בצעקה הנשמה

רוצה לדבוק בשלימות,לצאת מהמוגבלות.

רק אתה, ד',המזור.רק בך ובתורתך נדבק,

רק אתה,ד',רופא כל בשר

הסבר ל"אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה"?לללללל
מישהו יכול להסביר מי זה הבונים? ומה המשפט בכללי אומר?
בונים של בניין, פועליםימ''ל
המשפט אומר - האבן שבסוף הבניין, כשכבר נמאס לפועלים לראות אבנים, היא הכי חשובה בפינה העליונה של הבניין.
איך הבנת את זה מהמשפט? איפה זה כתוב?לללללל
השפה הספרותית-שירית משחקת באותיות שימוש.מי האיש? הח"ח!אחרונה

זו צורת התהלים, בדומה ל"מקימי מעפר דל" [מקים מעפר דל] "להושיבי עם נדיבים" [להושיב{ו} עם נדיבים]. במקרה הזה, בשפתנו המדוברת היינו אומרים "האבן שמאסו הבונים - היתה לראש פינה", דימוי שמזכיר את הפסוקים לעיל. ההלל עניינו היפוך הגורל, כשם שבני ישראל זכו לצאת בן רגע מעומק העבדות לשיא החירות. גם האבן המושלכת, שבנאים כלל לא חפצו לשלבה באבני הבניין, הופכת בן רגע לאבן הראשה של הבניין כולו.

ריסוק קרח בשבתנאור97
עבר עריכה על ידי נאור97 בתאריך ט"ז בניסן תשע"ט 13:52
ערוך השולחן מעלה סברא שאין איסור ריסוק קרח בשבת.
מכירים אחרונים שפסקו כך למעשה?

וז"ל ערוה"ש (סימן שכ):
בחורף כשנקרשו המים - מותר לשבר הקרח וליטול המים מתחתיו, ואין זה כריסוק שלג, דהא המים שתחת הקרש לא נקרשו. ואי משום שבירת הקרח, הא גדולה מזו אמרו: שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות.

והנה רבינו הב"י בסעיף י"א כתב: "צריך ליזהר בחורף שלא יטול ידיו במים שיש בהם שלג או ברד, ואם יטול יזהר שלא ידחקם בין ידיו שלא יהא מרסק" עכ"ל, וכלשון הזה כתבו התוספות שם וזה לשונם: "ומים שמתקרשים ויש ברד מעורב בהם - אין לרחוץ, שאי אפשר שלא ירסק הברד" עכ"ל.

ואני מסתפק בלשון רבותינו, דמשמע להדיא שלא הקפידו רק על ריסוק שלג וברד, ולא על ריסוק הקרח. ואולי מפני שהקרח היה מקודם מים, אין בזה לא משום נולד ולא משום גזירת סחיטת פירות. ויש להתיישב בזה, דלכאורה יש בזה נולד כבשומן שקרש בסימן שי"ח סעיף ל"ב, והמתירים בשם היינו טעמא משום שאינו מרסק בידים ע"ש, אבל בידים שפיר הוי נולד. אלא דלשון הש"ס והפוסקים לא משמע כן, וצ"ע לדינא.
חלוקת גרסאות בתוספתאנחשון מהרחברון
ער''פ אין לי ספרים ופנאי לפתוח אבל הרמב''ם גורס שמותר לרסק בתוך מים ואין חשש להולדת דקמא קמא בטיל.
הנוסחאות המדויקות של הרמב''ם והתוספתא הם שמותר לרסק (נותן לתוך הקערה או מאבק לתוך הקערה)

לרסק קרח כשמתערבב עם מים אין בעייה גם למשקה לגירסא זו.

ועכשיו לדוגמאות שהבאת.
איסור הקרח ע''מ להגיע למים שתחת הקרח לא בא במטרה להוציא מים. ואין צורך במים אלו כלל.

לעומת שטיפת הידיים אתה משפשף והקרח נמס ומנקה את ידיך.
זו לא הנקודהנאור97
את זה אני יודע...
הנקודה היא שערוך השולחן מעלה סברא שאין בכלל איסור לרסק קרח בשבת (תסתכל בפסקה האחרונה). לא גזרו עליו כי הוא היה כבר פעם נוזל, בניגוד לשלג וברד.
מצד בונה וסותר לא מצד נולדנחשון מהרחברון
לגבי נולד הוא כותבנאור97
שלא משמע מהשס ופוסקים שיש בעיה ונשאר בצ"ע עליהם.
לגבי גזירת סחיטת פירות ונולד (כאן זה במשמעות מוליד (רשי- "שבורא המים הללו". ) הוא כותב שמכיוון שהקרח היה פעם מים אין לגזור. ולגבי נולד במשמעות הרגילה הוא כותב את מה שכתבתי בתחילת הנודעה הזו
אאל''ט הוא מביא זאת בשם הרןנחשון מהרחברון
הבנתי. חשבתי שהסיפא זה אתה...נחשון מהרחברון
👍נאור97
שנזכה..
..נאור97אחרונה
עבר עריכה על ידי נאור97 בתאריך כ"ג בניסן תשע"ט 12:45
@ק"ש
@הדרכה

@היא שיחתי
וכמובן שאר הת"ח פה.
יודעים משהו בעניין?
שאלה חשובה!סריוס בלק
תפילין בחול המועד אני אשכנזי והולך לפי הרמא,
יש אפשרות להניח תפילין בבית בצענה?
אם כן עם ברכה או בלי?ומה להגיד אחרי שהנחתי תתפילין?
לפי הרמ"א מניחים ומברכים.הדרכהאחרונה
שאלה!י"שי

חיבים לספור ספירת העומר עם ערבית?

כאילו אם אמרתי לא אחרי לתפילת ערבית זה נחשב?

זה נחשבנאור97
הסיבה שסופרים סמוך לערבית היא כי מצוות ק"ש ותפילה תדירות יותר
יותר מכךrafidאחרונה

נכון שרצוי ברוב עם וכו'

אבל אם אתה בנסיעה וייתכן שלא תגיע למניין ונזכרת בתחילת הערב עדיף לספור מיד שלא תשכח.

העצה הטובה להתפלל במניין תמיד [גם לא בספירה]

משהו לפסחמבשר שלום
אנחנו עומדים לפני חג החירות.
הקב"ה שחרר אותנו ממצרים.
נהיינו בני חורין.
אמרו רבותינו במסכת אבות （פרק ו משנה ב）אין לך בן חורין אלא שמתעסק בתלמוד תורה.
על ספר המצוות של הרמב"ם בסוף מניין מצוות עשה מונה הרמב"ן את המצוות שלדעתו הרמב"ם שכח,במצווה ט"ו כותב הרמב"ן-
שנצטוינו להודות לשמו יתברך בכל עת שנקרא בתורה על הטובה הגדולה שעשה לנו בתתו תורתו אלינו והודיענו המעשים הרצויים לפניו שבהם ננחל חיי העולם הבא, וכאשר נצטוינו בברכה אחר כל האכילה כן נצטוינו בזו.

המגילת אסתר（הרב יחזקאל די סילוא）כותב על כל מצווה בשכחת עשין מה הסיבה שהרמב"ם לא מנה אותה.
זו המצווה היחידה שהמגילת אסתר מודה לרמב"ן ולא יודע למה הרמב"ם לא מנה מצווה זו.

יוצא שיש מצוות עשה מהתורה להודות להקב"ה.

היום בלילה בעז"ה נגיד כולנו（בתקווה שיבנה המקדש ונאכל בירושלים）את ההגדה.
יש בסיפור יציאת מצרים（הגדה）מצוות עשה מן התורה.
וכן פסק הרמב"ם בהלכות חמץ ומצה （פרק ח הלכה ה）
ואומר לפיכך אנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר להדר לרומם לגדל ולנצח למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו והוציאנו מעבדות לחירות מיגון לשמחה ומאפלה לאור גדול ונאמר לפניו הללויה.

אנחנו אומרים תודה לה' שהוציאנו ממצרים.

יהי רצון שנזכה לדעת להגיד תודה,להכיר בחסדי ה' עלינו（כמו שכתב בפירוש על הלכות יסודי התורה שמתוך מעשיו אתה מכיר את הבורא והיוצר）ומתוך כך את הקב"ה,ושנזכה לצאת לחירות מכל השעבודים ולאכול מן הזבחים ומן הפסחים.
חג שמח,אני אשמח להערות/הארות ותגובות
אמן!דעתן מתחיל
ישר כח גדול. אכן מצווה דאורייתא לפי הרמב"ן להודות תמיד, ולכולי עלמא בפסח. שנזכה להודות באמת.
חג שמח באמת בגאולה לכולנו בקרוב.
אמן.מבשר שלום
תודה רבה
יפה מאוד, שכוייחארץ השוקולדאחרונה
חג שמח
שאלה בספר נצח ישראל(פרק ג')שלמה אאצי
הסתירות שמובאות שם זה סתירות בין כוחות בטבע כמו למשל אש ומים? חום וקור? או יותר סתירות בכוחות הנפש כמו למשל אהבה ושנאה? ועוד שאלה אם מישהו יוכל להסביר לי בצורה איך לפי אריסטו נברא העולם ואיך לפי המהר"ל(לא הבנתי עד הסוף את העניין של הראשית)?
תודה רבה
עד כמה שידוע לי אריסטו חשב שהעולם קדמוןאריק מהדרוםאחרונה
כלומר תמיד היה, מצב נתון.
שאלההבעטליר החמישי

זוכרים צדיקים שקיבלו משכורת מן הקהל?
לרגע שכחתי.. כולם זוכרים רק את הצדיקים שעבדו לפרנסתם (כחיי אדם וכו')

או את המקורות שאפשר לקבל מן הקהל (חוץ מההתבטאות הקצרצרה של הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה)?

הרוצה להנות יהנה כאלישע, הרוצה לא להנות אל יהנה כשמואלצריך עיון

(ציטוט בעל פה, אבל זה הרעיון)

אני ממהרמבשר שלום
תסתכל ברמבם ספר זמנים הלכות שקלים פרק ד הלכה ד שמלמדי הלכות קמיצה קיבלו משכורת מבדק הבית.
וכן עיין בכסף משנה על הלכות תלמוד תורה כמדומני פרק ג
הרב עובדיה ביביא הכריע שעדיף לאברך שיכול ללמוד כל היום שילמדעברי אנכיאחרונה


אתר לשינון משניות בעל פהיוסף6

שלום לכולם, 

הקמתי אתר שמסייע לשנן משניות בעל פה,

מי שבקטע מוזמן להיכנס ולשתף אחרים

קל שינון:  קל שינון

וואו איזה יופיבן_אהובאחרונה
תודה רבה!
שלום לכולם,רק בשמחה.

ראיתי שבתלמוד כתוב שהסלמנדרה אינה מתה מאש או משהו בסגנון הנ"ל,

וראיתי שהרמבם  במורה נבוכים כותב שזה לא מחייב שבתלמוד יטעו בעניינים שכאלה.

 

האם יש הסברים אחרים בנוגע למקרה הזה ולסיפורים דומים מהתלמוד?


מוזמנים לענות...רק בשמחה.
עבר עריכה על ידי רק בשמחה. בתאריך י"א בניסן תשע"ט 00:34


לדעתי חז"ל אמרו לפי ההבנה שלהם במציאותארץ השוקולד
ולכן לא קושיה על הבנתנו במציאות.

לא הבנתי את שאלתך על הרמב"ם, תרצה להסביר בבקשה?
כמו דעת הרמבם?רק בשמחה.

רק הבאתי את דעתו...

השאלה היא האם יש עוד הסברים חוץ משל הרמבם לסיפורים כאלה ואחרים שכתובים בתלמוד...

סביר להניח שהמהר"ל והמהרש"א דורשים שם דברים אחריםארץ השוקולד
איזה דברים?רק בשמחה.


רעיונות מחשבתיים-מוסריים וכן על זה הדרךארץ השוקולד
שוב, זה מניחוש על סמך ההיכרות עם אופי כתיבתם מעט ולא כי פתחתי כאן לראות מה הם אומרים.
(יכול להיות גם מעניין לראות אם השפת אמת בפירושו לש"ס כאן התייחס)
מה זאת אומרת?רק בשמחה.

לדוגמא זה שכתוב שהסלמנדרה לא נשרפת באש,איך אפשר לפרש את זה מחשבתית מוסרתית?

תפתח אותם ותראהארץ השוקולד
אני לא בטוח, אלא משער שככה הם כתבו.
(ניתן לדרוש באמצעות תכונות שחז"ל מספרים על סלנדרא לדוגמא:
היא זוחלת עם דם קר, כלומר שאת כל חומה היא יורשת מהסביבה. אבל בגלל שהיא זורמת עם כולם, היא לא נשרפת על ידי האש שמנסה להשמיד את הכל.)
אבל כל מה שהסברתי בסוגריים היה ניחוש שלי, אין לי מושג אם יש בו אמת.
תרצה לראות משהו שונה, תפתח על הסוגיא אצל המהרש"א בחידושי אגדות (אחרי הגמרא במסכת), אצל המהר"ל (תפארת ישראל או נצח ישראל או חידושי אגדות), בבן יהוידע לבן איש חי על הגמרא ובשפת אמת על הגמרא (בן יהוידע ושפת אמת נמצאים בספרים אחרים)

בהצלחה
תודה על המקורות,רק בשמחה.

אפתח בעזרת השם.

בשמחה, בהצלחה רבה (קישורית פה לשני דברים)ארץ השוקולד
1. מאמר בנושא

פורטל הדף היומי: סלמנדרה כתומה - "סלמנדרא ..." (חגיגה כז ע"א)


2. שרשור בנושא תוקף מדעי אצל חז"ל

https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=24&topic_id=3106001&forum_id=1364
בשמחהארץ השוקולדאחרונה
אשמח לקרוא תובנות לכשיהיו אם יהיה לך כח לפרט
תבדוק מה אמר הרב בא-גדמי האיש? הח"ח!

בנחלי לימוד
לא יודע אם זה יעזור

אפתח שתהיה לי יכולת,תודה.רק בשמחה.


להעביר גילולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתוןמושיקו
זה יבוא מבחירה שלהם. לא משריפה.נאור97אחרונה
לפחות אצל רובם. זו הגאולה השלמה ולא גאולה מתוך כפיה.
שלום, רציתי להמליץ לכולםאלילימי

על אתר מעולה, עם סוגיות בנושאים הלכתיות בפרשת שבוע. כתוב בצורה בהירה וטובה, ונושאים ברמה. כדאי להיכנס, מאוד מומלץ!

 

https://sites.google.com/view/tora2338/home?authuser=1

👍נאור97אחרונה
תודה
אהלן חבר'ה שאלה אשמח לתשובות..שלמה אאצי
אשמח לדוגמאות שאתם מכירים לגבי
"בטל הטעם לא בטלה התקנה" מתי אומרים את זה? יש כלל לזה? אם אפשר לדוגמאות לשני הצדדים, כלומר גם מתי אם בטל הטעם גם בטלה התקנה
תודה רבה
עיין קצות השולחן גבי תרופות בשבת מביא שםנחשון מהרחברון
וכן תורת חסד מלובלין דן בעניין זה בדיוק בהגדרות של מה ששאלת
קיצור לתשובת התורת חסד (סימן יז)-אדם כל שהוא

תורת חסד - חלק א - פרדקין, שניאור זלמן בן שלמה, 1830-1902 (page 1 of 308)

קישרתי לתחילת התשובה, אבל החילוקים מתי אומרים ומתי לא נמצאים מאות ה' ואילך. (תחילת התשובה עוסקת בלהוכיח שיש עיקרון כזה, שבטל הטעם לא בטלה התקנה].

הרא"ש כותב שכאשר טעם הגזירה ידוע לכל,נאור97
אז אם היא כבר לא שייכת הגזרה בטלה.
כגון האיסור לשתות משקים מגולים שמא שתה מהם נחש והטיל בהם ארסו.
קישור לשיעור בנושא:
בטל הטעם- בטלה התקנה? | vbm haretzion
דווקא בזה למשל כותב החידא אאלטנחשון מהרחברון
שאסור וזה נחשים 'רוחניים'
אבל השו"ע מתירנאור97
יש שיטה של המקובלים שלכל גזירה יש גם טעם פנימי נסתר שתמיד קיים. ולכן הגזרה לא מתבטלת גם אם הטעם החיצוני בטל.
דוגמאות למחלוקות אצל בטל הטעם, בטלה התקנהארץ השוקולד
1. מים אחרונים, בעלי התוספות - בטל, שלחן ערוך לדעתי אמר שלא בטל.
2. ריקודים ומחיאת כפיים בשבת שהגמרא אסרה, בעלי התוספות - בטל, שלחן ערוך - לא בטל ואסור.
לא מדוייקנחשון מהרחברון
שוע כותב בסימן הנ''ל גבי מין אחרונים בסעיף א חובה ובסעיף י יש מי שאומר רשות.
לגבי 2 זה לא שבטל טעם. אלא שנחשב כמו מקום שבו לא גזרו.

לגבי 2- התוספות כותביםנאור97
אנו לא בקיאים לעשות כלי שיר ולכן אין לגזור.
משמע שבגלל שטעם הגזירה בטל הגזרה בטלה.
למה לחדש ולהגיד שזה כמו מקום שלא גזרו בו?
ועוד מניין לנו שבזמן שגזרו את הגזרה הזו לא גזרו על כל המקומות אלא תלו את זה רק במקום שהטעם שייך בו?
זוכר שכך למדתי. אני עכשיו מטפל בילדים. לא פנוי לפתוחנחשון מהרחברון
אכן, אך באגר"מ מסביר שזה אחרי שכבר בגמרא התקנה לא תפסהק"ש
כפי שהגמ' מעידה, שלא מוחים במקלים היות שמוטב יהיו שוגגים וכו'. ע"ג זה פסקו התוס' שהיות שאצלם לא שייכת הגזירה, שגם במקומות שהיית שייכת לא תפסה, זה כאילו נימנו והתירו בפירוש. אבל בגזירות שכן פשטו, גם התוס' לא יתירו גם אם בטל הטעם.

(אני מסכים שיש בהסבר הזה חידוש גדול. לכאו' פשט התוס' והרמ"א שמביא דבריהם, כדברך)
אכן לזה התכוונתי.נחשון מהרחברון
שכוייח. לא דייקתי.
יפה מאוד. ובאמת יש על זה כמה שאלותנאור97
וצריך גם לראות אם זה מסתדר עם שאר המקומות שהתוס' אומרים שגזרה בטלה כי בטל הטעם.
ואיך זה עובד עם מים אחרונים לדוגמא?ארץ השוקולד
שם לא זכור לי שהתקנה לא תפסה אצל הגמרא.
האמת שגם בגלל זה נשארתי בצ"ע על הסברוק"ש
מלבד מה שציינתי למעלה, שיש בדבריו אוקימתא משמעותית שלא מצויינת בתוס'.
שכוייח, תודהארץ השוקולדאחרונה
תודה שהבאת את הסברא בכל מקרה
שכוייח על התגובהארץ השוקולד
לגבי מים אחרונים מקבל.
לגבי כלי שיר, נאור הגיב לך יפה
תראה בספר שולחן המערכת לראשל"צ הרב יצחק יוסףעברי אנכי

ערך בטל הטעם

וואו תודה אנשים עזרתם לי מאוד..שלמה אאצי
חזרת הש"צ במקום שכולם בקיים, ברכה מעין שבעהדרכה
במקום שאין מתאחרים, ברכות התורה במקום שאין נכנסים ויוצאים, תשובת הרמב"ם בנושא חזרת הש"צ וקידוש בבית הכנסת (מזכרון חופשי כותב שם שבדיקת מציאות לטעם התקנה הינו היפך עניין התקנות והגזרות)
הרב רבינוביץmotiml77
איך ניתן לשאול שאלה את הרב נחום רבינוביץ'? יש למישהו מייל? פלאפון?
יש 'שאל את הרב' באתר ישיבת מעלה אדומים-אדם כל שהוא
הרב כבר מבוגר, ממה שידוע לי הוא לא עונה תשובותצריך עיוןאחרונה
האם יש בידינו את הנוסח המקורי של התנך?רק בשמחה.

כלומר-בלי חלוקת הפרקים של הנוצרים..

כן ודאי. זה מחולק לסדרים.נאור97
יש הוצאה שמוציאה תנך כזה. רק לא זוכר את השם שלה.
אם תיזכר אשמח אם תגיד לי.רק בשמחה.


יש בתנך קורןנאור97
לקוח מתוך הערך חלוקת הפרקים בתנך בויקיפדיה:
מהדורת תנ"ך קורן היה התנ"ך הראשון המודפס, שהציג את החלוקה לסדרים בציון האותיות (לצידו של הכתוב), אף שכאמור חלוקה זו אמנם הופיעה בספרי המדרשים ובמהדורות של פרשנות לתנ"ך[23]. לתנ"ך קורן צורפה הקדמה המסבירה את השתלשלות החלוקה היהודית לסדרים, ההשערות לגביה, וחשיבותה לישראל כיום.
יש הוצאה שנקראתנרו יאיר.אחרונה

"שיבה לביצרון" שהוציאו רק את הפרקים העבריים... את יכולה לרכוש את זה בכל מיני חנויות של ספרי קודש.
ונראה לי יש להם אתר באינטרנט. זו עמותה 'שרוצה לקדם את הרעיון (הדי אבוד הזה) של להשתמש רק בחלוקה היהודית.
זה לא יקרה כי אפילו הגמרות שלנו (איפה שיש תורה אור) שמות פרקים נוצריים אז זה כבר לא רלוונטי כל כך 

לגבי הנוסח. הקדום ביותר שיש לנו הוא "כתר ארם צובא" וגם ממנו נגנבו כמה חלקים...