פורום בית המדרש (עמוד 85)

בגלל שיכול להיות שדווקא תמונהשל אותה אחת תחטיא את הנכנס.

בס"ד

הרי זה לא פוטר מעניין הלהחטיא , שהרי לומר שכל אחד שנכנס יודע על דעת מה הוא נכנס זה עניין סבוך שאין כלל אחד לגבי כולם, ועניין "לפני עיור" זה עניין פשוט שתקף תמיד מצידה.

ת"חים תקנו אותי אם אני טועה.

[אין לי זמן כרגע להביא מקורות, אבל אם יש צורך אשתדל להביא בהמשך].

כל שכן במקרה שהוא לא רוצה, אבל לוקח את הסיכון.

מעבר לערך של שמירת הצניעות, שאיננו רק בגלל הכשלה באיסור.

היא עצמה לא דתייה, אבל היא מאמינה בה' ולא רוצה להטיא תא מי ששומר...

לך תסביר להם שכל עם ישראל חייבים לשמור את תהורה ואת המצוות.

על המסך שלי התופעה הזו לא מאוד מצויה, כנראה בגלל האוכלוסיה שאני איתה במגע.

בכל אופן, חבל להראות היתר להחטיא גם את מי שכן נכנס, ובפרט שאין היתר כזה.

זה מה שאני חושבת.

למה שמישהי תרגיש אשמה, אם היא עושה משהו שלדעתה הוא בסדר.

הבחורה הזו סובלת משעבוד מחשבתי, היא נכנעת לתרבות שהיא לא מקבלת ולא מבינה.

זה סוג של סינדרום פסיכולוגי שנקרא "ריצוי"

האם זאת מצוות עשה מהתורה ועשית מעקה או מצוות לא תעשה מהתורה לא תשים דמים?

שתי מצוות.

אבל האיסור הוא לקיים דבר מסוכן.

לא יודע.

נקרא עבודה זרה

יש מחירים מיוחדים גם לבני ישיבות...

לא יודע עד כמה נחשב זול, אבל האיכות מנצחת כאן...

אבל עם מפרשים יותר יקר...

רמב"ם בכרך אחד (מהדורת מקבילי)  עולה 160 (באתר שלהם) יכול להיות שיש מהדורות יותר זולות בכרך אחד, אני לא יודע איפה קונים אותם.

רמב"ם קטן עם מפרשים (מהדורת מושקוביץ) עולה בערך 180 - 190. (כאן מצאתי אפילו ב170) זה לא הפרש כזה גדול. 

עוד מהדורה שאני ממליץ עליה (אבל הפרש המחירים כבר יותר משמעותי) זה מהדורת יד שבתאי קטנה (זה רמב"ם פרנקל, רק בלי המפתח). מצאתי אותה כאן ב280 

אם היית שואל אותי הייתי אומר שככל הנראה לא, אבל לא ראיתי את התפילין ואני לא רב.

החשש הזה שיש להרבה מאוד בחורי ישיבות תוקע אותם בישיבות שלא בצדק, הם לא יהיו דיינים או רבנים אבל ממשיכים להיות בישיבה כי הם חוששים שהרמה שלהם תיפול, אז תיפלו, מה יש? ואז תקומו, איך עשיתם צבא? עיקר מצוות ישוב הארץ הוא שיהיה לך מקצוע בארץ שתעבוד בו וכשם שלא אומרים לאדם לא להניח תפילין כי זה ביטול תורה כך לא אומרים לאדם אל תעבוד כי זה ביטול תורה, זהו, מצווה, אתה גם התחייבת לפרנס את אשתך בכתובה, היא לא חייבת למחול לנצח, בטח כשאתה לא מתעד את עצמך להיות רב או דיין, וזה גם לא בריא בכלל לשלום הבית שהיא מוחלת לך.

יש דרכים לגרום לנחיתות רכות, קביעת עיתים, תפילות במניין, קשר מתמיד עם רב מקומי (לרוב חב"דניקים תותחים בזה) מסגרת בית מדרש עם מילגה של תורה אחרי צבא (נעשים נסיונות רבים, אני לא חושב שמצליחים יותר מידי כי תמיד הציונים יהיו חשובים מהמילגה, לא משנה מה הגובה שלה) אתה גם לא חייב ללמוד מקצוע תובעני אבל זה תלוי בך, ובכלל מקצוע תובעני, באופן פרדוקסלי, זה גם יעזור לך לא ליפול כי יהיה לך פחות זמן לשטויות, (זה שאתה גם נשוי גם ישמור עליך.

בקיצור, אל דאגה, הרמה שלך תיפול גם תיפול, ואתה תקום, בעז"ה.

אתה גם כנראה לא תיפול חזק מידי.

רציתי לערוך ..נמחק..כותב שוב כי חושב שזה דיון חשוב.

שיעור ז בישיבה.שנה הבאה בע"ה מתחיל לימודים.

חושב שכדאי להקדים הקדמה- באופן עקרוני כל מפגש עם עולם החומר יוצר 'כובד' מסוים עלינו,דוגמא פשוטה-אדם אוכל ארוחה,מרגיש אחריה 'כבדות' מסוימת,הנפש 'מתגשמת',נעשה יותר אגואיסטי וכו'(זה הרגשה קצת עדינה,צריכים לשים לב אליה..).מפגש עם 'שכל'-תורה בנידון דידן(בלשון המהרל) מביא עמו שאר רוח,שאיפות,הנפש יוצאת ממיצריה המוגבלים ..עד למפגש הבא עם החומר,זה רצוא ושוב,תכלס כל החיים הם ככה. גם בישיבה יש מפגשים עם עולם החומר,רק במסות פחותות בהרבה ממה שיש בחוץ(מה יש לך בישיבה?ארוחות,עונג שבת,הפקר בפינת קפה..חח וכו').הקב"ה שם אותנו בעולם הזה כדי להתמודד,צריכים לראות בזה אתגר,כשרואים ככה את המציאות כ'אתגרית',ושזה הלכתחילה יש יותר חשק לעבוד.

באופן כללי אני חושב שמי שהיה רציני,מתמיד,מעמיק בישיבה ובנה כהוגן את עולמו הרוחני,וגם כשחזר לבית שמר על קימה למניינים,קביעת עיתים מסודרת וכו'-מסתבר שלא יירד בצורה משמעותית .

קיבלתי מרבותיי 3 נק' שחשוב לקיים כדי לשמור על 'רמה רוחנית'(רמה רוחנית כוונתי באופן כללי שהשאיפות שלך יהיו למעלה,כלומר להתקדם ביראת שמיים ותורה ולהוסיף טוב בעולם וכו'.אלו השאיפות בישיבה ועם השאיפות הללו אנחנו צריכים ורוצים להמשיך,תבניות החיים משתנות מישיבה ללימודים -עבודה וכו' אבל המטרות,המגמות צריכות להשאר אותו הדבר.לא אוהב כ"כ שזה משתמע כניסוח של מלחמה..קצת שטייטלי-גלותי.אבל הכוונה מובנת)-1)לימוד תורה משמעותי-לא 10 דק..כמובן שיש זמנים לחוצים,אבל שבאופן כללי יהיה זמן משמעותי,לפחות שעה.הצעת לימוד -חצי שעה הלכה,חצי שעה אמונה.ללמוד מה שאתה נמשך ומזין אותך ביראת שמיים(לענ"ד גמ' לא מזינה את רוב האנשים ביראת שמיים ושאר רוח ושאיפות כאשר לומדים אותה במתכונת דף יומי..).כדאי מדי פעם אולי לעשות איזו סוגיה בעיון.לענ"ד משהו שיכול לחזק(חושב שזה די חובה) זה גם לקבוע מטרות בלימוד.להגדיר ספרים מסויימים שאתה רוצה ללמוד(הלכה,.אמונה,מוסר וכו') ולהתקדם אט-אט,להקיף.להמשיך את ההתקדמות מהישיבה(אע"פ שמן הסתם זו התקדמות יותר איטית,זה קו רציף,תמיד יש לך 'לאיפה לחזור',אתה לא 'תלוש',מחפש מה ללמוד,כדאי אפילו אולי לעשות את זה בגמ'.בקיצור כיד ד' הטובה עליך.אבל העקרון חשוב לפי דעתי).2)קשר לת"ח ובית מדרש.3)קהילה תומכת שבאופן כללי המגמה שלה היא גם להתקדם בתורה ויראת שמיים.בהצלחה אחי!

מי שהיה רציני ומתמיד ומעמיק יפול מגבוה יותר.

אבל עם השאר אני מסכים איתך.

מי שלומד שלושה סדרים גמרא ותוך זמן קצר עובר לדף יומי+שמו"ת+חפץ חיים+הלכה יומית+חוק לישראל (במקרה הטוב, בדרך כלל זה הרבה פחות מזה) לא יכול לצפות שיתנהג אותו הדבר, הוא עובר מחברה שבה שיחת היום היא אידאלים ותורה לשיחה שבה שיחת היום היא שיעורי בית, מין וסדרות, ואדם חייב להיות מעורב בחברה, הוא רוצה להצליח אז הוא חייב לשמור על שפיות.

אז מה עושים, עוברים, מחזיקים את הראש מעל המים, האקדמיה היא לא מקום קל מבחינה רוחנית (לא חייבים גם ללמוד באקדמיה אגב), אבל בדרך כלל מוצאים אחים לצרה, חבר'ה דוסים שגם באותו הלם תרבות כמו שלך, ומשם לעבודה, בדרך כלל בעבודה יותר קל מבחינה רוחנית.

אבל הישיבה, חשוב לציין, היא מקום סטרילי, תיבת נוח רוחנית, לא תגיע לרמה הספיריטואלית הזו כנראה אף פעם, עכשיו לעבודה.

התרחק משכן רע..איך שאמרת שמוצאים חבר'ה דוסים בנוסף ללימוד ולכל מה שאני חושב שיכול לעזור(וכתבתי לעיל) .סתם לדוגמא הייתי בצבא,עם הרבה חילונים,התחברתי אליהם אחלה.אבל היו הרבה גבולות ברורים ובדכ כיבדו אותך(אני יודע שזה די לא אותו דבר אבל רוצה להראות עקרון..),הנק' שאני רוצה להבהיר היא שכיוון שהייתי גם עם חבר'ה דוסים הייתה גם אווירה של 'אוויר פסגות'..אגב רוב המשפחה שלי המורחבת לא דוסים.מקס מסורתיים.מיעוטם דתיים.לא מישיבות.אולי אצלי זה קצת שונה כי לא הייתי בסביבה סטרילית-דוסית מינקות..אז קצת יותר יודע מה כן ומה לא..

...

אני מאמין שהיהדות לא נמצאת בבית המדרש בלבד. אולי אפילו להפך.

אני מאמין שיהדות לא שווה לתורה ושיראת שמים לא נמדדת בכמות הידע התורני.

ממילא, אם אדם הוא עובד ה', אין שום סיבה בעולם שיעבוד את ה' יתברך בישיבה יותר מבחוץ. ושוב, אולי להפך.

זה הדברים שראיתי במוחש שמשפיעים הכי הרבה על יראת שמים של אנשים מחוץ למסגרת הישיבה.

זה לא כל כך קל כמו שזה נשמע מתוך הישיבה...

שצאצאיו יהיו חסידים

סתם לידע כללי..

חנות ספרי קודש - זול ספר ספרי קודש - פסקי הגר"א על ארבעה חלקי שלחן ערוך/ מכון הגר"א

?

אבל אתה לא חייב.

מותר לך לבחור לבד את דרכך בעבודת ה'. אבל לא כדאי להחליף כל הזמן דרך. עדיף שתמצא דרך אחת ותלך בה.