לא היה יותר הגיוני לקרא למדינה בשם יהודה? הרי בשם הזה היה גדול הקשר שלנו עם החלקים יהודה ושומרון שבזמן הקמת המדינה הם לא היו חלק מגבולות החלוקה.
מדוע קראו למדינה היהודית ישראל ולא יהודה?אעלהבתמר
לא היה יותר הגיוני לקרא למדינה בשם יהודה? הרי בשם הזה היה גדול הקשר שלנו עם החלקים יהודה ושומרון שבזמן הקמת המדינה הם לא היו חלק מגבולות החלוקה.
ארץ ישראל?חופשיה לנפשי
ישראל זה שם כולל לכלבולי
אז מה!אעלהבתמר
מאז פיצול הממלכות בימי ירובעם ורחבעם השם הדומיננטי שנשאר היה יהודה.
ע.י.צ'יאל
עדיין קוראים להם ישראל.
עיין נחמיה ב י
אז נמשיך להשריש את הפיצול?44444
לא בדיוק נכון...מול שקיעה
המדינה הכי דומיננטית הייתה ישראל.
ולא פלא שאחרי כ-2500 שנה מהגלות הראשונה וחורבן ממלכת ישראל החילונית, קמה מדינה בשם ישראל, וראו איזה פלא - היא חילונית!
ברור שהשם 'יהודה' עושה קונוטציה של מדינה קנאית דתית, ולכן בקום המדינה לא רצו לקרוא לה ככה. לעומת זאת השם 'ישראל' הוא כמו ממלכת ישראל שהייתה ממלכה מסורתית, מערבית, ואנטי 'יהודית'. זו הסיבה העיקרית לענד שלמדינה שלנו קוראים 'ישראל'
כי דווקא יהודה לא היתה בתחום מדינת ישראל בשנת 1948.44444
בנוסף, אנחנו לא רק משבט יהודה- קודם כל שבט בנימין. בנוסף, לירושלים הגיעו הרבה ישראלים מעשרת השבטים לאחר שסנחריב מלך אשור כבש את ישראל.
אם שם המדינהשלומית.
הוא "יהודה" אז איך קוראים לתושביה?
יהודים.
והרי יש גם יהודים במקומות נוספים בעולם, וכמו כן, יש בארץ בני מיעוטים
שאינם יהודים. (דמיינו במקום "ערבים ישראלים" "ערבים יהודים" )
על מנת למנוע 2 בלבולים אפשריים אלו, לא נקראה המדינה יהודה.
כאילו שלהגיד 'ישראלי' על לא יהודי זה נורמלי.כתר הרימון
כל שישראלי זה יהודי ברמת ישראל.
סתם התרגלנו...
צודקת, אבלאמא ל6 מקסימים
ובאמת פעם הייתי בפדיון הבן, של משפחה לא דתית שלא ממש ידעו הרבה, וכשהאב אמר לכהן "אשתי הישראלית ילדה לי..." האמא והסבתא תמהו מה הכוונה? אם היא היתה מחו"ל אז לא עושים? ואז הסברתי להם את מה שכתבת למעלה
בארמניה יש אזרחים ארמנים.אעלהבתמר
המושג יהודי מקורו משבט יהודה.אעלהבתמר
לדעתי יש גם שיקול משיחי לגבי השם יהודה.
עוד הרבה קודםק"שאחרונה
תשובהאמא ל6 מקסימים
האזרחים של מדינת יהודה ייקראו "יהודים", ומה עם האזרחים הלא יהודים? הערבים, הבדואים וכו',.. זה יהיה מבלבל ומוזר. לכן העדיפו לקרוא למדינה "מדינת ישראל", וכך נוצר מושג אבסורדי: ערבי-ישראלי.
מצחיק אותי שפוליטיקאים יהודים לא שומרי מצוותאעלהבתמר
לדעתי צריך לשנות את השם של מדינת ישראל לשם מדינת יהודה. אף גורם בעולם לא יכול למנוע זאת לא מימין ולא משמאל, לא דתיים ולא חילונים, לא גויים ולא יהודים. שינוי השם יוריד מהפרק את השטות הזאת שנקראת ״הכרה במדינה כמדינה יהודית״ ואז תוסר מסכת הצביעות של אותם פוליטיקאים .
זה מה שנקרא גזענות..וזה פשוט הזוי..צ'ופצ'יקה
הם פשוט אנשים חשוכים ומגעילים שבטוחים שהם עליונים כי הם פשוט כאלו. אפס ביסוס.
זה מטורף איך שהעם לא שם לב לזה שיש מגמה כזאת גדולה של פוליטיקאים שטוענים שיש לנו זכות הסטורית ודתית על הארץ, אבל שבת?! עד פה.
והלוואי שזה היה מצחיק...
לא ברור לי..בן-גרא
מי גזען? ומי נקרא "חשוך ומגעיל"??
לאבא שלך קוראים ישראלהלוי מא
אתה לא מצפה לעשרת השבטים?הלוי מא
ברור. על זה אני אשאל ביום הדין.אעלהבתמר
מענה לשון מפורטאתר מענה לשון
מתוך קישור זה:
https://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/6336-sFile.pdf
מגילה יב/ב מיהו "יהודי"?
הרבה סבורים כי היהודי הראשון הוא אברהם אבינו. אך בדברים שלהלן נגלה כי אין זה כה פשוט.
בראשית דרכו של הכינוי "יהודי", הוא התייחד לשמו של יהודה בן יעקב ולאה, ובמובן זה ניתן לומר כי ה"יהודים" הראשונים הלוא הם בניו: עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָה וָפֶרֶץ וָזָרַח. כשם שהשם "יהודה" התייחס בהמשך גם לשבט שיצא מחלציו, שֵׁבֶט יְהוּדָה (או כפי שנקרא בתורה: מַטֵּה יְהוּדָה ), כך הכינוי "יהודי" התייחס לצאצא שבט יהודה .
משמעות בסיסית זו של הכינוי המקראי "יהודי" היא ההנחה הראשונית (בפי הלומדים "ההוה אמינא") של סוגייתנו הדנה ב"מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי": "קרי ליה 'יהודי' - אלמא מיהודה קאתי, וקרי ליה 'ימיני' - אלמא מבנימין קאתי". ואכן לדעת ר' יהושע בן לוי בסוגייתנו, כינויו של מרדכי כ"יהודי" הוא על שם מוצאו המשפחתי, אך מצד אִמו ("אביו מבנימין ואמו מיהודה").
לכאורה, נראים דברי רבי יוחנן בסוף סוגייתנו (יג/א) רחוקים מפשוטו של מקרא: "לעולם מבנימן קאתי, ואמאי קרי ליה יהודי? על שום שכפר בעבודה זרה, שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי". האמנם, הכתוב המציג לנו לראשונה את מרדכי "אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר וכו'" - רוצה לומר שהוא כפר בעבודה זרה?!
גם ההוכחה שמביא רבי יוחנן לכללו, איננה חד משמעית. רבי יוחנן לומד זאת מכך שחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מכונים בדניאל (ג/יב) "גֻּבְרִין יְהוּדָאִין", בהקשר של אי סגידתם לצֶלֶם. אך, כפי שהעירו ראשונים, אין הכרח לפרש כך (ראה תוס' כאן ד"ה כל הכופר והערת מסורת הש"ס, ומהרש"א). יתכן שכינויָם כ"יְהוּדָאִין" איננו על שם כפירתם בע"ז, אלא על שֵם היותם "מִבְּנֵי יְהוּדָה" (דניאל א/ו; וכך פרש רש"י בדניאל: יהודאין - משבט יהודה). אמנם, בשאלת ייחוסם של חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה נחלקו אמוראים בפרק חלק (סנהדרין צג/ב).
לכאורה, ניתן לבאר את הכינוי "יהודי", על שֵם משמעות נוספת לשֵם "יהודה", שנוצרה בתהליך לשוני הנקרא "מעתק משמעות" ("מטונימיה" בלעז), בו שֵם נושׂא משמעות של שֵם אחר, עקב קִרבה נסיבתית ביניהם : האזור הגיאוגרפי שעלה בגורל שבט יהודה - "אֶרֶץ יְהוּדָה" (דברים לד/ב; וביהושע טו/יב: "גְּבוּל בְּנֵי יְהוּדָה" ). לפי זה, ניתן לפרש, אף לדברי האמוראים שחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לא היו משבט יהודה, שהבבלים כינו "יְהוּדָאִין" את כל מי שגלה מיהודה לבבל בתוך "גלות יהודה", ללא קשר לייחוסו מבחינה ביולוגית. כיוצא בו, אף את הכינוי "מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי" ניתן לפרש על שם שגלה מארץ יהודה עם "הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה".
ברם, המדקדק בלשון המגילה יראה כי לא לחינם פרש כן רבי יוחנן, ודבריו אינם רחוקים כלל מפשוטו של מקרא. נ"ב ההיקרויות של השֵם "יְהוּדִי" במגילת אסתר (ביחיד וברבים), וגם הפֹעַל (הגזור משֵם זה) "מִתְיַהֲדִים" (אסתר ח/יז) - אינם מוגבלים לשבט יהודה בלבד. המן לא רצה להשמיד רק את גולי יהודה, אלא את כל העם היהודי, עַם ישראל . ברור כי בשלב כלשהו, לפני מגילת אסתר, נזדהו הכינויים "יהודי" ו"ישראלי", ונעשו שמות נרדפים. וכך דרש רבי שמעון בן יוחאי את הכתוב בברכת יעקב ליהודה "יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ" (בראשית מט/ח): "יהיו כל אחיך נקראין על שמך: אין אדם אומר: ראובני אנא, שמעוני אנא, אלא: יהודי אנא" (בראשית רבה צח, ו ).
לכן, כשמוצג מרדכי לראשונה "אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה", הוא מוצג כמי ששייך לעם ישראל, בניגוד לכל המוזכרים במגילה עד כה, בסביבתו של המלך הגוי. המשמעות של היותו "אִישׁ יְהוּדִי" - היינו "ישראלי" - הולכת ומתבארת בהמשך, כשהכל "כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן" חוץ ממרדכי היהודי: "וַיַּגִּידוּ לְהָמָן לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מָרְדֳּכַי כִּי הִגִּיד לָהֶם אֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי". נראה כי מכאן למד רבי יוחנן שמרדכי נקרא "יהודי", על שום שכפר בעבודה זרה. הכופר בע"ז ומודה באלוהותו של ה', הרי הוא בן נאמן לעם ישראל ולeלוהיו, ועל כן ראוי להיקרא "איש יהודי".
וצריך עיון, למה זכה יהודה שעל שמו נקרא כל "ישראלי"?
בפשטות ניתן להסביר, כי לאחר גלות עשרת השבטים נהיה שבט יהודה המרכיב העיקרי של עַם ישראל, מבחינה כמותית. ברם, ע"פ המהרש"א נראה להסביר כי הדבר קשור בשמו המיוחד של יהודה, המשלב את שם ה' (הוי"ה) יחד עם לשון הודיה, כפי שעולה מדברי ר' שמעון חסידא במסכת סוטה (י/ב): "יוסף שקִדש שם שמים בסתר, זכה והוסיפו לו אות אחת משמו של הקב"ה, דכתיב עדות ביהוסף שמו; יהודה שקִדש שם שמים בפרהסיא, זכה ונקרא כולו על שמו של הקב"ה. כיון שהודה ואמר צדקה ממני, יצתה בת קול ואמרה: אתה הצלת תמר ושני בניה מן האור - חייך שאני מציל בזכותך ג' מבניך מן האור, מאן נינהו חנניה מישאל ועזריה".
אהבתי . תודה. לכן....אעלהבתמר
מידע מענייןיהונתןב
שתי סיבות מרכזיותמי האיש? הח"ח!
(לא טוען שזה כל הסיפור אבל לסיבות לקמן בוודאי יש משקל)
סיבה אחת היא שהמושג "יהודי" ו"יהדות" היה טעון באפר השואה הנוראה והאנטישמיות הפסוודו-מדעית הגרמנית, שבשפתה ובמונחיה העם השנוא היה כמובן מוכר כ - Jude ו - Judentum, כמו גם אגב תמונת הראי שלו מגרמניה שהיה מוכר בכינוי Judentumswissenschaft, שלשפתנו תורגם דווקא כ"חוכמת ישראל". בניסיון קצת חלש להתרחק מכל המטען הכבד להחריד הזה ברור שפנו אל המושג הקל והנינוח לנו-עצמנו, "ישראל" על הסיומת התיאופורית העתיקה והמזרחית-שמית, המרוחקת מהגטו האירופי.
סיבה אחרת היא שצירוף המילים "מדינת ישראל" היה כבר מוכר מכתבי הרב קוק, ולהערכתי השפעתו היתה חשובה מאוד בלשון הדיבור ובטרמינולוגיית השאיפות של ארגוני המרי לחירות, ההגנה, תנועת העבודה, הרוויזיוניסטים ורוב הקבוצות הציוניות הנוספות.
רק אני חושבת פה על שתי האופציות הכי פשוטות בעולם?חופשיה לנפשי
בלי קשר לשבטים. זה השם הכי נעלה של יעקב אבינווהוא ישמיענו
זה לעומת יעקב, לא לעומת יהודה
בטח שם שלא מבטא צניעות.אעלהבתמר
ויגבה ליבו בדרכי ה'. בזה לא צריך צניעותמבקש אמונה
^^^^^והוא ישמיענו
מלכות ישראל זה מלכות ה' בעולם. כמו שאנחנו אומרים ה' מלך גאות לבש, גאוות עם ישראל היא גאוות ה'.
וכן כתוב במסכת חגיגה (ה': )
"ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה (ירמיהו יג, יז) אמר רב שמואל בר איניא משמיה דרב: מקום יש לו להקדוש ברוך הוא ומסתרים שמו. מאי מפני גוה? אמר רב שמואל בר יצחק: מפני גאוותן של ישראל שניטלה מהם ונתנה לנכרים. רבי שמואל בר נחמני אמר: מפני גאוותה של מלכות שמים"
שים לב שיש כאן הקבלה בין גאוותן של ישראל לבין גאוותה של מלכות שמים; עיין שם ברש"י שהכוונה לגדולה, ועל הקשר שבין שתי הגדולות
השם "ישראל" זה בחינת עלמא דאתכסיא כנגד לאה, והוא נעלהעף על עצמו
מהשם "יעקב" שהוא בחינת עלמא דאתגליא כנגד רחל,
ועל כן לאור זה - מבואר בספרות האמונית העמוקה, שכל מה שנאמר בתורה שיעקב אהב את רחל יותר מן לאה, זה רק כשהוא השיג את מדריגת יעקב שבו גרידא, אבל לאחר המלחמה עם שרו של עשיו, שהוא בירר ליעקב שמעתה לא יקרא שמו יעקב כ"א ישראל, דהיינו לאחר שניצח את שרו של עשיו, הוא השיג את מדריגת ישראל שבו, אזיי הוא התוודע אל מדריגתה העלאית של לאה, והוא כבר לא אהב את רחל יותר מן לאה!!!, זה נפלא ביותר!
עוד יש להעמיק ע"פ משנתו של מרן הגרי"מ חרל"פ זיע"א - שיעקב זה כנגד תורה שבכתב, וישראל זה כנגד תורה שבעל פה, [כידוע יעקב הוא עמוד התורה, אך מאידך נודע שמשה רבינו הוא כנותן התורה - ולהבין זה, מבואר במדבר שור דרוש ג כמדומני למרן הראי"ה קוק זיע"א בהקדם דברי הזוהר המפורסמים "יעקב מלבר ומשה מלגיאו" פירוש מילולי יעקב מבחוץ ומשה מבפנים, והכוונה בזה בקצרה לפמש"כ במדבר שור שם - שיעקב הוא עניין "ההכנה לתורה" ואילו משה רבינו הוא עניין "התורה גופה", דהיינו שיעקב איבנו בנשמתו הכללית הוריש לכל אחד ואחד מישראל בטבע נשמתו, את הכישרון, שצריך לצאת מן הכוח אל הפועל, להיות מוכן לקבל את התורה - הוא מידות טובות ואמכ"ל, ואילו משה רבנו בנשמתו הכללית מוריש לכל אחד מישראל, גם כיום לאחר שהוא מת (וזה המשמעות העמוקה בדברי התורה שאף אחד לא יודע את מקום קבורת משה - דהיינו שנשמתו הכללית מופיעה בכל דור ודור ובכל רגע ורגע ומקיימת את העולם מאין ליש! ודוק ויש לזה מקורות), את גוף התורה האלוקית, עד כאן הערת סוגריים],
ועפ"י תורות רבות ועמוקות שמשוקעות במשנת מרן הרב חרל"פ זיע"א, אפשר יהיה להבין את המשמעות העמוקה של מלחמת יעקב עם שרו של עשיו - שתורה שבע"פ היא גנוזה בנשמת עשיו, ועל כן עיקרה-מהותה באה לעולם ע"י גרים!! ואחד המקורות לזה בספרי הקבלה זה בספר עשרה מאמרות לרמ"ע מפאנו שרבי עקיבא וכן רבי מאיר הם יסודי תורה שבעל פה, והם כנודע היו גרים.
ועפי"ז נלע"ד המלחמה עם שרו של עשיו היא עניין "הכניעה של של עשיו ליעקב" שמבואר בהרחבה בכמה וכמה תורות של הרב חרל"פ כדוגמת מי מרום חלק ח' פרשת וישלח מאמר הכנעת עשיו ליעקב כמדומה עיי"ש ועוד, שתורף העניין הוא העלאת הניצצות הגנוזים הקדושים בנשמת עשיו ע"י כניעתו, ובכך להחזיר לעם ישראל את תושבע"פ,
ותורה שבע"פ היא עליונה מן תורה שבכתב כנודע ואכמ"ל להאריך בסוגיה ארוכה זו שאיננה פשוטה כלל, אך נציין שני מקורות מפורסמים בחז"ל לזה, שהרב חרל"פ מציין אותם פעמים רבות לראיה שתושבע"פ עליונה מן תושב"כ: "חביבין דברי סופרים יותר מן דברי תורה" וכן התנדב"א המפורסם "ישראל קודמין" שתושבע"פ היא בחינת ישראל וכפי הניסוח באורות התורה א', א' "תורת האדם" וכפי הניסוח ברב חרל"פ על דברי חז"ל כל מה שתלמיד וותיק עתיד לחדש נאמר למשה בסיני - שהתלמיד וותיק הזה הוא עמ"י שמחדש את תושבע"פ עכ"ד,
ועל כן מובן מדוע השם ישראל שהוא כנגד תושבע"פ הוא עליון מן השם יעקב שהוא כנגד תושב"כ, ועל כן עם ישראל - שהם ביחס לאבות כענפים מול שורשים כמש"כ ברמח"ל דרך ה' ח"ב פ"ד ועוד, נקראו על שם המדרגה העליונה שהשיג אביהם והיא "ישראל"! (יש שאלה אחרת מדוע אנחנו נקראים על שם ישראל שהוא השם השני והגבוה של יעקב, ולא על שם אברהם או יצחק - אך אכמ"ל, וכן לא התייחסתי לעיקר השאלה מדוע לא קראו לה מדינת היהודים), עד כאן בסיעתא דשמיא
השם "ישראל" זה בחינת עלמא דאתכסיא כנגד לאה, והוא נעלהעף על עצמו
מהשם "יעקב" שהוא בחינת עלמא דאתגליא כנגד רחל,
ועל כן לאור זה - מבואר בספרות האמונית העמוקה, שכל מה שנאמר בתורה שיעקב אהב את רחל יותר מן לאה, זה רק כשהוא השיג את מדריגת יעקב שבו גרידא, אבל לאחר המלחמה עם שרו של עשיו, שהוא בירר ליעקב שמעתה לא יקרא שמו יעקב כ"א ישראל, דהיינו לאחר שניצח את שרו של עשיו, הוא השיג את מדריגת ישראל שבו, אזיי הוא התוודע אל מדריגתה העלאית של לאה, והוא כבר לא אהב את רחל יותר מן לאה!!!, זה נפלא ביותר!
עוד יש להעמיק ע"פ משנתו של מרן הגרי"מ חרל"פ זיע"א - שיעקב זה כנגד תורה שבכתב, וישראל זה כנגד תורה שבעל פה, [כידוע יעקב הוא עמוד התורה, אך מאידך נודע שמשה רבינו הוא כנותן התורה - ולהבין זה, מבואר במדבר שור דרוש ג כמדומני למרן הראי"ה קוק זיע"א בהקדם דברי הזוהר המפורסמים "יעקב מלבר ומשה מלגיאו" פירוש מילולי יעקב מבחוץ ומשה מבפנים, והכוונה בזה בקצרה לפמש"כ במדבר שור שם - שיעקב הוא עניין "ההכנה לתורה" ואילו משה רבינו הוא עניין "התורה גופה", דהיינו שיעקב איבנו בנשמתו הכללית הוריש לכל אחד ואחד מישראל בטבע נשמתו, את הכישרון, שצריך לצאת מן הכוח אל הפועל, להיות מוכן לקבל את התורה - הוא מידות טובות ואמכ"ל, ואילו משה רבנו בנשמתו הכללית מוריש לכל אחד מישראל, גם כיום לאחר שהוא מת (וזה המשמעות העמוקה בדברי התורה שאף אחד לא יודע את מקום קבורת משה - דהיינו שנשמתו הכללית מופיעה בכל דור ודור ובכל רגע ורגע ומקיימת את העולם מאין ליש! ודוק ויש לזה מקורות), את גוף התורה האלוקית, עד כאן הערת סוגריים],
ועפ"י תורות רבות ועמוקות שמשוקעות במשנת מרן הרב חרל"פ זיע"א, אפשר יהיה להבין את המשמעות העמוקה של מלחמת יעקב עם שרו של עשיו - שתורה שבע"פ היא גנוזה בנשמת עשיו, ועל כן עיקרה-מהותה באה לעולם ע"י גרים!! ואחד המקורות לזה בספרי הקבלה זה בספר עשרה מאמרות לרמ"ע מפאנו שרבי עקיבא וכן רבי מאיר הם יסודי תורה שבעל פה, והם כנודע היו גרים.
ועפי"ז נלע"ד המלחמה עם שרו של עשיו היא עניין "הכניעה של של עשיו ליעקב" שמבואר בהרחבה בכמה וכמה תורות של הרב חרל"פ כדוגמת מי מרום חלק ח' פרשת וישלח מאמר הכנעת עשיו ליעקב כמדומה עיי"ש ועוד, שתורף העניין הוא העלאת הניצצות הגנוזים הקדושים בנשמת עשיו ע"י כניעתו, ובכך להחזיר לעם ישראל את תושבע"פ,
ותורה שבע"פ היא עליונה מן תורה שבכתב כנודע ואכמ"ל להאריך בסוגיה ארוכה זו שאיננה פשוטה כלל, אך נציין שני מקורות מפורסמים בחז"ל לזה, שהרב חרל"פ מציין אותם פעמים רבות לראיה שתושבע"פ עליונה מן תושב"כ: "חביבין דברי סופרים יותר מן דברי תורה" וכן התנדב"א המפורסם "ישראל קודמין" שתושבע"פ היא בחינת ישראל וכפי הניסוח באורות התורה א', א' "תורת האדם" וכפי הניסוח ברב חרל"פ על דברי חז"ל כל מה שתלמיד וותיק עתיד לחדש נאמר למשה בסיני - שהתלמיד וותיק הזה הוא עמ"י שמחדש את תושבע"פ עכ"ד,
ועל כן מובן מדוע השם ישראל שהוא כנגד תושבע"פ הוא עליון מן השם יעקב שהוא כנגד תושב"כ, ועל כן עם ישראל - שהם ביחס לאבות כענפים מול שורשים כמש"כ ברמח"ל דרך ה' ח"ב פ"ד ועוד, נקראו על שם המדרגה העליונה שהשיג אביהם והיא "ישראל"! (יש שאלה אחרת מדוע אנחנו נקראים על שם ישראל שהוא השם השני והגבוה של יעקב, ולא על שם אברהם או יצחק - אך אכמ"ל, וכן לא התייחסתי לעיקר השאלה מדוע לא קראו לה מדינת היהודים), עד כאן בסיעתא דשמיא
יישר כח גדול!והוא ישמיענו
תודה רבה על כל המקורות
יופי. אבל מה בין ישראל ליהודה.אעלהבתמר
ישלך כוח לקרוא עוד טור ארוך כזה?
עף על עצמו
כן זה מעניןאעלהבתמר
סתם השערה פשוטה שלי, ובלי מקורות...efyefy
ארץ ישראל על כל גבולותיה המפורשים הובטחה לשלושת האבות - אברהם, יצחק ויעקב.
האחרון שההבטחה נאמרה לו הייתה יעקב, ולו שינו את השם לישראל, שם שאח"כ הוענק לכלל עמנו.
לעומת זאת, שבט יהודה מעולם לא קיבל הבטחה על כל ארץ ישראל, והשטח שעליו הוא מלך לא חופף לשטח שה' הבטיח לאבותינו הקדושים.
מכאן ארץ ישראל, ולא "רק" ארץ יהודה.
[אולי היה אפשר לשאול, אם לעתיד לבוא, כשהמשיח יבוא, ומלכות דוד תשוב על כנה בע"ה, האם יהיה נכון לקרוא אז לארץ ישראל - ארץ יהודה, אבל אז הייתי מציעה, שיקראו לארץ - ארץ דוד...? חחח]
תשובהאעלהבתמר
דבר זה יפתור את הבעיה לכל הדמגוגים ״שרוצים״ שמדינת ישראל תוכר כמדינה יהודית. אנשים אלו חלקם לא מקיימים תורה ומצוות ומשתמשים בטענה הזאת לא לשם שמיים אלה לשם מחלוקת בלבד.
ארץ הצבי --בן-גרא
"ישראל" שמו של יעקב אבינו!
אברהם ויצחק - ע"ה - לא הביאו צאצאים רבים!
יעקב הוא אבינו ואנו "בני ישראל" ! ולכן זו ארצנו - "ארץ ישראל"!
ואם יש גויים שרוצים לחיות בשלום במדינה יהודית - ינתנו להם זכויות וחובות! אך אין לאויבים מקום פה! יש לחסלם ולגרשם!
האמת, לא מבינה בכלל את הצורך בהצטדקות/ בהכרה כמדינה יהודית.efyefy
רש"י מוכר לכולם, ובכל זאת -
רש"י: (א) בראשית - אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ'החודש הזה לכם', (שמות יב ב) שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית? משום 'כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים' (תהלים קיא ו), שאם יאמרו אומות העולם לישראל: לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו:
אם ה' היה רוצה שיקראו לארץ ישראל, ארץ יהודה, היו קוראים לה כך.
אבל זו בוודאי לא הייתה הסיבה שמדינת ישראל הייתה מוכרת כמדינה יהודית.
זה, להבדיל, כמו לשים פלסטר על מחלה ממארת, ולומר שעכשיו הכל יהיה בסדר...
הסיבה היחידה שבגינה מדינת ישראל תוכר כמדינה יהודית היא כשעם ישראל יבין שהוא עם ישראל, ושהוא קיבל את תורת ישראל, ועליו לשמור על כל מצוותיה, ולא לעשות טובה לאנושות ולהיות מסורתיים... ואז העם "הישר בעיני ה'" יהיה באמת ראוי לקבל את ארץ ישראל, והארץ לא תקיא אותנו בגלל מעשים לא ראויים.
כוונתי, שברגע שיהודים יתנהגו כיהודים (ואני בתוכם, ובע"ה עוד היום, כי כולנו מאמינים בני מאמינים),
ארץ ישראל תהיה ארץ ישראל ולא רק מדינת ישראל,
בזכות, ולא בחסד.
[למרות שבאמת הכל חסד]
[לצערי, העיסוק בדיון הזה מזכיר לי קצת את הרצל, שלא ברור מאיזה מניעים בדיוק הוא פעל, אבל על פניו נראה ש"בזכותו" אנחנו כאן.]
לא ארץ יהודה! אלה מדינת יהודה בארץ ישראל.אעלהבתמר
הבנתי. טוב, התייאשתי.efyefy
מאין הידע?בן-גרא
ברור שהכהנים והלויים אינם!
צריך להזהר מקביעת עובדות ללא בסיס מוצק!
אין לי מושג אם אפשר לדעת מה היה ה-DNA של שבט יהודה, ואם אפשר יהיה לקבוע זאת !
אם מרדכי היה משבט בנימין - בית קיש - יש סכוי שיש משבט בנימין בין יהודי פרס! ולפי מסורת אפגניסטן, יהודים שם הם מבני בנימין.. קרוב לפרס..
השם ישראל כולל את כל השבטים !
הבריטים קראו לארץ ״פלשתינא ארץ ישראל״ - תמצא על מסמכים ושטרות כסף מאותה תקופה!
היחידים שאין ספק שהם משבט יהודה הם....אעלהבתמר
נכון בתעודת העליה של הורי רשום פלסטינה ארץ ישראל. לגבי פלסטינה ידוע לך שהמקור הוא רומי לאחר מרד בר כוכבא. לגבי ארץ ישראל אין לי ספק בשם נהפוך הוא. מה שאני רציתי להעלות הוא שאפשר לקרא למדינה שנמצאת בארץ ישראל מדינת יהודה ואז לא יהיה ספק לאף אחד שמדינת יהודה בארץ ישראל היא מדינה יהודית.
דבר זה יפתור את הבעיה לכל הדמגוגים ״שרוצים״ שמדינת ישראל תוכר כמדינה יהודית. אנשים אלו שחלקם לא מקיימים תורה ומצוות ומשתמשים בטענה הזאת לא לשם שמיים אלה לשם מחלוקת בלבד.
לא משכנע...בן-גרא
כמו שציינתי, מרדכי היה איש ימיני...מצאצאי קיש...
אולי הרוב... אך אין ודאות...
היהודים איבדו מידע רב בגלויות... ולא כל מה שאמרו חז״ל הוא נכון, אמת או אפילו חכם!
בימינו, עם הטכנולוגיה של ה- DNA , אולי אפשר יהיה לאשר דברים מסוימים...
לצערי יש ״יהודים״ שמנסים לקעקע את היהדות עם טענות ״מדעיות״, וניסיונם להראות שהיהודים אינם מצאצאי אברהם, ואינם מהמזרח התיכון!
לי יש ידע מספיק במדעים שונים, ואוכל לנהל דיון חכם עם כל מאן- דבעי!
מה שברור שרוב היהודים הם בני-ישראל!!! ולא חשוב מאיזה שבט! ולכן השם ״ישראל״ מתאים, ולמרות שאיני ״דתי״ במונח המקובל, אני בעד מדינה יהודים!!
כה לחי! שלום על ישראל!
בהנ״ו
ועוד אוסיף:: משפחת אימי - מיהודי ספרד! - היא. בית-דוד בן-ישי!!
ופגשתי אדם מצרי שמשפחתו בית-ישי ולבנונית, שגם משפחתה בית- ישי!! וזה סביר, כיון ששלמה נשא את בת פרעה וגם את בת חירם מלך צור!! ויתכן מאד שהם צאצאי שלמה !!!
גם הגנטיקה תפתר בעתיד הקרוב!
עם ישראל חי!
תסכים שמדינה יהודית שאתה בעדה...אעלהבתמר
כמו שציינו לפני, ההחלטה לקרא למדינת היהודים ישראל היתה במטרה להתנער מהגלותיות. אבל מה לעשות, אנחנו עדיין בגלות אם נרצה או לא נרצה אבל הרצון להתנער גרם במידה מסויימת לרחוק מן היהדות. המושג חילוניות התפתח בצורה רחבה במדינת ישראל. רוב היהודים במדינה הם חילוניים. כמובן שיש כאלה שרואים את עצמם ״מסורתיים״ אבל מי שנוסע בשבת למשל הופך אותה ליום חול ולכן יהיה לו קשה להגדיר את עצמו מסורתי.
לא מבין מה הסיבוך.ישראלי מאמין!!
"ישראל קדם לעולם"
ישראל זה מושג של גילוי ד' בעולם.
לכן:
ארץ ישראל- הארץ שבה מתגלה ד'.
עם ישראל- העם שמגלה את ד'.
ותורת ישראל- הדרך של עם ישראל לגלות את ד'.
ישראל זה שם נצחי וקדום,
ישראל זו המדריגה שאליה אנחנו שואפים.
אז כשמקימים מדינה כחלק מתהליך גאולה, כמובן שנקרא לה מדינת ישראל!
המושג "יהודי" כמו שאמרו לפניי נובע משייכות לממלכת יהודה שהגלתה/התנגדות לע"ז- דהינו מושג גלותי!
כמובן שגם עכשיו צריך להתנגד לע"ז, אבל לא בצורה שבה היינו צריכים בגלות וכו'.
וכמובן שאנחנו לא רק משבט יהודה,
לא זוכר באיזו גמרא מובא שדניאל הלך לאסוף את עשרת השבטים(לדעתי במגילה כששואלים איפה דניאל היה בסיפור הצלם כי הוא לא מוזכר), ועשרת השבטים שאנחנו מחכים להם הם רק *נדחי* השבטים.
ומשוער על האתיופים שהם משבט דן, וג'רבאים משבט זבולון, וכמובן כהנים ולויים משבט לוי וכו'
ישראל הוא שמו של יעקב!בן-גרא
והערבים לא נקראים ״ישראלים״ אלא ״אזרחי- ישראל״!
וכיון שזו ארץ שהובטחה לזרעו של אברהם, יש לנו בעיה קטנה - לאברהם היה גם בן בשם ישמעאל... שאינו ״ישראל״ !
מדינת "ישראל" רומזת לקשר עם אבותינולאהימ
המדינה נקראת "ישראל" כי היא רומזת (אקרוסטיכון) לשמות האבות והאמהות
י - יצחק, יעקב
ש - שרה
ר - רבקה, רחל
א- אברהם
ל - לאה
גם אם לא חשבו על כך מלכתחילה, ואמנם היו גם הצעות אחרות (ציון, ישורון..); הרי שהשם מעיד על דרך החיים הברורה - בעקבות אבותינו.
אני לא יודע עליכם אבל אני מחכה למשיח...אעלהבתמר
האבות כבודם במקומם מונח אבל זכות אבות שייך לעבר.
מה זה יהודי בתנ''ך? הרי ''איש יהודי היה... איש ימיני''...רמי אופק
בס''ד
מה זה ''יהודי'' בתנ''ך?
''איש יהודי היה בשושן הבירה - איש ומיני'' [ משבט בנימין]
בספר מלכים, לקראת סוף בית ראשון, כתוב- שרצין מלך ארם כבש את אילות - מידי היהודים.
כלומר- יהודים - הם אלה שבאו ממדינת יהודה [ בניגוד ליוצאי מדינת ישראל - שנחרבה ע''י אשור ].
בן גוריון רצה לחזור לחיבור לישראל [ של דוד בן ישי וכו'] , ולדלג על ההיסטוריה היהודית של אחרי בית שני - ומה שהתפתח מאז
משנה ואילך - ההיסטוריה ה''גלותית'']...
בן גוריון החליט על כך בלעדית?אעלהבתמר
יהודים הם לא רק משבט יהודה...בן-גרא
ומכיון שמלכות ישראל חרבה קודם, נקראה הארץ ״יהודה״ ללא קשר להרכב השבטים !
ברור שהיו שם אנשים לפחות מארבעה שבטים- יהודה, שמעון , בנימין ולוי! הכהנים ולויים היו משרתים בכל נחלות השבטים!
אסור לומר שיש ודאות, וללא ספק! יש חוסר מידע וגם חוסר הבנה !
נחלות השבטים השונים היטשטשו עם הזמן, כאשר דוד איחד את העם... והיו יותר נשואים בין השבטים מאשר בעבר!
זה היה נוגד את מטרת הציונות לו היו קוראים לה יהודהיהונתןב
מטרת הציונות היתה להפוך את ישראל מעם גלותי בעל זהות דתית. לשנות את זהותו על ידי הפיכתו לעם ככל העמים שמוגדר על ידי שפה וארץ דגל וכו'. ויחד עם זאת שיש לו גם את היהדות כדת.
כלומר למחוק את היהדות כחלק מהזהות הדתית שלנו. כפיתרון לאנטישמיות.
ועל כן כפי שאת שמעת המדינה נבנתה עם כל מוסדותיה כך שיוכלו לחנך בכפיה את כל האזרחים להיות ישראלים ולא יהודים.
ניתקו ילדים מהוריהם חייבו אותם לדבר רק עברית.
לקחו את מוסד הבג"ץ שהיה משמש כמוסד משפטי הבריטי לארצות נכבשות ולא המשפט שלהם המקורי והפוכוהו למשפט הישראלי. לקחו משפטים מכל העמים חוץ מהמשפט העברי.
שמרו על כך שהבית משפט יוכל לבחור את עצמו ולשמר את החזון של הציונות הזה.
וכך הדבר לגבי כל מוסדות המדינה השב"כ וכו' כל המוסדות מטרתם להגן אחת מפני השניה במידה שתהיה ניסיון השתלטות מצד גורם זר שאינו תואם את חזון הציונות. כך שהאנשים בוחרים את עצמם. כיום למשל חיילי צהל כמפקדים עולים לא החיילים הטובים אלא מי שמתאים לאותו כיוון של צה"ל מניסיון לנצח את האויב שלא יודעים מיהו האויב.
ומנסים להכיל אותו. וכן יש מה שנקרא שלטון הפקידים שלא משנה מה האדם בממשלה רוצה לעשות הפקידים עושים החלטות משלו.
מתווי הדרך של הסכם אסולו הודה אחד מהם שמטרת אוסלו לא היתה השלום אלא לעשות ישראליזציה של הציבור.
כלומר בסופו של דבר מכירים בכך שהיהדות יש לו קשר מהותי עם עם ישראל ולכן מנסים ליצור תרבות אחרת כך שתוכל להחליף את היהדות.
בן גוריון אמר שהוא אינו רוצה לעשות הפרדה בין דת ומדינה כי רצה להחזיק את הרבנים בידיים שלו. בשליטתו כפי שרואים כיום שעל ידי כסף מוכנים החרדים הכל אפילו למסור את הארץ לערבים.
כל המדינה בנויה על מנגנון של שליטה 93 אחוז מקרקעות המדינה מוחזקים על ידיה. ומשחררים את הקרקעות למכירה לאט לאט וכך אין הרבה הצע ועל כן המחיר עולה. והם משחררים על בסיס קירבה וכו' ואיזו אוכלוסיה רצונם לטפח וכו'.
כך הדבר לגבי מס המס הוא גבוה מאוד. בתחילה רק מי שהיה שייך למפלגת העבודה (נדמה לי או מפלגת עם אחר מה שחשוב זה העיקרון) היה יכל לקבל הטבות סוציאליות מסויימות מהמדינה.
וכך היום כל מי שמקבלים הטבות מס וכו' זה גם כן על בסיס מקורבים נקודות זכות שמטרתם לקדם ערכים מסויימים וכו'. וגם על ידי חוקים ורגולציות לרוב המעקבות קידום ערכים אחרים. למשל עם כל החוקים בג"ץ יכל לפרש כפי שהוא רוצה לטובת אויבי ישראל ונגד אזרחי ישראל.
וכן החוקים גם באים ליצור מסך עשן כאילו הם מקבלים הטבות אבל מטרתם להקשות כל כך. וכך לא יקבלו האוכלוסיות באמת את זכויותיהם. כך למשל יש ארץ שעשתה לגיליזציה לקנביס אבל החוקים כל כך מקשים לקבל רישיון כך שבאמת המחיר גבוה ויש שם שוק שחור בקנביס פורח.
בקיצור המדינה נוצרה בשביל לכפות ערכים חדשים על עם ישראל. מאותה סיבה הפוליטיקה מלוכלכת. כי למשל כחלון על מנת לעשות את מה שרצה לעשות כשר האוצר לא יכל לעשות בלי לקבל הסכמת של הועדים של הנמל שהרי בפוליטיקה כזאת שכל הצלחה כספית במדינה נדרש גם שאותם מצליחים יהיו מקורבים כדי לקבל זכויות. ומכיון שכך ישנם קבוצות לחץ פוליטיות שמטרתם לשמר את האינטרסים שלהם.
למשל ביבי שאומרים שהיה שר האוצר אחד מהטובים ביותר. שחרר את השוק קצת להיות יותר חופשי כתוצאה מכך בבחירות הבאות קיבל 12 מנדטים ומאז למד את הלקח לא להתעסק עם קבוצות הלחץ.
פיגלין במפלגת זהות רוצה להרחיק את המדינה כמנגנונים על האדם היחיד לחנכו בכפיה. במצב של חינוך בכפיה כל מגזר רוצה לחנך כי אם לא יחנך בעצמו יחנכו אותו אי אפשר לחיות כיום בלי לבטא את הזהות שלך בחוקים שלך ואז כמובן באים חוקים נגדיים. פייגלין רוצה לשים סוף למלחמה הזאת. לתת לשיחה לשנות בני אדם. ולא לכפייה.
התייחסות של מס שווה לכל אחד באופן נמוך ומבלי ניסיון לחנך את האדם.
חבל שכל מה שכתבת ימשיך להתקיים בזכות....אעלהבתמר
הפוך אני בוחר ב'זהות' ולכן אני אתמוך בשיטת השלטון לגמרייהונתןב
כשכל מגזר מנסה לחנך בכפיה את כל המדינה על כל חוק יש חוק נגדי. וכמובן לא יוצא שום דבר. אז התשובה לחזור כמה שקרוב לתקופת השופטים. שאז שמואל ניסה להפחיד אותם שיהיה לכם מלך יעביד אתכם וכו' הוא צודק זה מה שקרה מכיון שהרצון במלך לא היה ממקום בריא.
הפיתרון הפשוט הוא להפסיק לחנך בכח. להיות מדינה יהודית שאיננה מחייבת את הפרט ולתת לו לבחור את יהדותו מתוך הזדהות ולא מתוך כפייה.
להפסיק את הועדים חוקים מיותרים וכו' שהמדינה תהיה יותר בתפקיד של יצירות תקן ומבקרים. מקפחים מלמעלה. ולשחרר אותנו מהדבר היחיד שמניע את הפוליטיקה במדינה כסף כסף כסף.
בחורות חשופותmotyo
שלום להנהלת ערוץ 7
איך אפשר שהאתר שלכם מלא בפרסומות של נשים חשופות
נא רחמו על הנשמה שלנו ושל ילדנו
תודה
פניות להנהלה כדאי לכתוב בפורום משובטיפות של אור
אלו לא פרסומות של אתר ערוץ 7 - אלא של גוגל, לפיפ.א.אחרונה
היסטורית הגלישה של הדפדפן במחשב שלך.
לפני כשבועיים הימה תלונה ברוח דומה, על בגדי ים לא צנועים. מתברר שקרה לאחר גלישה של המשתמש באלי אקספרס - והפרסומות היו של אתר אלי אקספרס.
דוד המלך עדיין חייכְּקֶדֶם
כי השאיפה למלכות ישראל בעם ישראל חיה.קעלעברימבאר
ויעקב חי כי עם ישראל קיים
גם ה' העביר חטאתך לא תמותכְּקֶדֶםאחרונה
שמואל ב יב יג
ליקוטי מוהר"ן 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'שנונימי
שלוש נקודות: הצדיק, ה' יתברך וחברים.
נקודת ה' יתברך ונקודת החבר 》》》
צריכין לקבל מנקודה הכללית שהיא הצדיק שהוא שורש נשמות ישראל (משה רבינו ע"ה).
וכשאינו מקושר לצדיק האמיתי ומקבל ממנו,
הוא יוצא מגבול הקדושה אל החכמות החיצוניות והאמונות הכוזביות שהן רשות הסיטרא אחרא והקליפות.
מה עם כלל האומה?קעלעברימבאר
חשוב לדבוק בצדיקים רבים לא רק בצדיק אחד מסויים!דורש טוב לעמי
הרבה רעות חולות נובעות מכך שאנשים מנסים לדבוק דווקא בצדיק אחד מסויים. וזה מביא אותם בסוף גם לזלזל בצדיקים אחרים, וגורר פילוגים ושנאה.
מטרת ההתדבקות בצדיקים היא ההתדבקות בנשמת האומה בכללותהּ.
"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי־נשלמת, היא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד, וידבק בו דבקות פנימית הויתית, וידבק גם כן בחסרונותיו, הם יפעלו לפעמים על הדבק במידה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי. אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב". - אורות ישראל ג, ג
יש הבדל בין הגלות לארץ ישראל.קעלעברימבאר
בגלות אפשר, כי במילא הכל זה תורת הפרט.
גם אמר הרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים (כלומר שחיים את ענייני הכלל והממלכה) זה עצמו דבקות בכלל ישראל
(המקור בפנקסים אפילו יותר חריףטיפות של אור
"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי נשלמת, הוא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל הוא צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד וידבק בו דבקות פנימית הוייתית, ידבק גם כן בחסרונותיו, ולפעמים חסרונותיו יפעלו על הדבק במדה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי, ויהיה קרוב מאד להפסד נפשי עצום. ישראל צריכים להיות דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב")
תמיד הצחיק אותי שפה הרציה ה"מיסנגד" מגןקעלעברימבאר
על החסידים🙃 (למרות שכל מה שבאורות זה עריכה על פי החלטת הרב קוק עצמו)
יישר כחדורש טוב לעמי
היכן המקור בפנקסים?ליפא העגלון
פנקסי הראיה כרך ז עמוד קמאטיפות של אור
אגב, ייתכן שהרציה ערך ל"לפעמים",קעלעברימבאר
כי הרציה אמר שדבקות בצדיקים כלל ישראלים היא עצמה נחשבת דבקות בכלל האומה ולא בצדיק.
ואילו הרב קוק התכוון בפסקה לצדיקים שאינם כלל ישראלים.
(שמעתי מהרב שרקי ששמע ישירות מהרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים זה נחשב דבקות בכלל האומה ולא בצדיק)
אני תמיד תוהה איך אמירות כאלו לא מטרידות אנשיםטיפות של אור
"צריך להיזהר בהתבטלות לרבי. רק בהתלבטות לרביים שלנו לא צריך להיזהר, כי אצלנו הם שונים, הם ככה וככה"
לא לרביים שלנו.קעלעברימבאר
לצדיקים כלל ישראלים.
לא יודע מה הכוונה צדיקים כלל ישראלים. אולי כאלה שעוסקים בחיי הכלל? אולי רבנים שהם גם פוליטיקאים? אולי כאלה שהם כמו הרב גורן ובצבא? אין לי מושג. לא בטוח שזה כולל את הרצי"ה עצמו. רק זוכר שהרב שרקי אמר זאת (והוא לא מן הסוג של האנשים שיאמרו "ברב שלנו תדבק ובאחרים לא" לזכרוני זו היתה שאלה של הרב שרקי עצמו את הרציה לגבי צדיקים כלל ישראלים. אני מנסה לחפש זאת)
אחרי חיפוש שעשיתי - זה לא המלצה להדבק בצדיקים כאלה, אלא שהסכנה שהובאה בפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כאלה.
בכל מקרה לא ראיתי מישהו שהפך את הרציה לאדמור עד כה
"ובמקרה" התכונה הזאת מתאימהטיפות של אור
לרבנים מהקבוצה של האומר 
כן אבל לא נראה לי זו הסבה שהרציה או הרב שרקי אמרוקעלעברימבאר
זאת. הסיבה היא מן הסתם שדבקות בצדיק כלל ישראלי היא עצמה גורמת לדבקות בכלל האומה ולא באותו צדיק, כי הרי הוא כלל ישראלי.
בכל מקרה זו אמרה שכלל לא ידועה בחוגי תלמידי הרציה, כפי שהיסטורי העיד. כך שאין חששא. וגם אני מעולם לא שמעתי את זה חוץ מפעם או כמה פעמים בודדות משיעור של הרב שרקי ומעולם לא שמעתי זאת מאף רב אחר. לא שמעתי את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנוכי לא שמעתי בלתי מהרב שרקי.
מאוד מוזר ולא מתאים לדברים מפורשים בשיחותיוהסטורי
לא ראיתי בשיחות פרוטקציות לצדיקים מסויימים, אלא דיבור על דבקות בכלל ישראל.
גם ב'לשלושה באלול' מביא דברי הרב עצמו ש'אל לעשות לי קוקיסטים'.
דיבר על דבקות כנראה, לא על התמסרות טוטאלית.קעלעברימבאר
גם למילה "דבקות" יש כמה רבדים.
הנה:קעלעברימבאר
# שיעור מספר 152 - ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם
דקה 18.50
אחרי חיפוש שעשיתי.
שם הוא לא אומר "שמעתי ישירות" אלא "שאלו את הרציה". אבל אני זוכר שבשיעור אחר הוא אמר שהוא שמע ישירות מהרציה, אם זכרוני אינו מטעני
לא התווכחתי על האם הרב שרקי אמרהסטורי
אלא שזה לא מתאים לדברים שכתובים מדברי הרב צבי יהודה בעצמו ולדברים זשמעתי באזני מרבים מתלמידיו.
מדייק -קעלעברימבאר
הוא לא אמר "מומלץ להדבק בצדיקים כלל ישראלים" אלא "הסכנה שבפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כלל ישראלים לפי הרציה". אולי לא מומלץ להדבק מסיבות אחרות, לא מפני הסכנה, אלא כי פשוט אפשר לדבוק בכלל האומה פשוט
לא פשוט בכללדוס91אחרונה
תורת רבי נחמן עמוקה מאודד..
חשוב לומר שגם הוא עצמו אמר שרק רבני נתן גדול תלמידיו הבין אותו..
אז צריך לחשוב טוב, לפני שחושבים שמבין משהו מדבריו הקדושים
אורות ישראל יצא שנים אחרי פטירת הראי"הטיפות של אור
הודפס כקובץ לבד בתש"ג. צורף לאורות במהדורת תש"יהסטוריאחרונה
איסלם היא עבודה זרהשנונימי
בתקופת העולם הפגאני הערבים האמינו באלים רבים.
אחד מהם הוא "אללה" (ימח שמו ויאבד זכרו) ופולחנו באבן השחורה בעיר מכה שבסעודיה.
'מוחמד בן עבד' נולד למשפחה המיוחסת לעבודה זרה זו ולכן גם החליט לשעבד את העולם לעצמו ולדרכו.
הקוראן הוא ספר חוקי עבודה זרה של האליל הטמא, ובחוצפתו משווה עצמו לנביאי ישראל.
הרמב"ם טעה בזה!!! מסגד הוא בית עבודה זרה.
כמובן שיבואו ויגידו שהם מאמינים באל אחד - אל אחד פגאני המנסה לבטל את אלוהי ישראל!!!
מוחה על העזות לכתוב ככה על גדול ישראל!Kayom
כתוב במלאכיטיפות של אור
"כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר ה' צ-באות'
המפרשים מסבירים על פי הגמרא במנחות, שגם עובדי העבודה זרה מאמינים שיש אלוקים עליון, רק שהם מייחסים לו תכונות שגויות וגם חושבים שיש אלילים אחרים תחתיו (אליהם הם עובדים). ולמרות זאת זה נחשב שהם מכירים בהקב"ה
אז אני חושב שקל וחומר כאן - מכיוון שהמוסלמים מייחדים אותו ייחוד גמור, וגם שוללים ממנו כל גוף וכל דמות הגוף
המצוות הפאגניות שלהם היו דומות אז להיוםשנונימי
לדוגמא: מסכת שבת ו' או ישעיהו פרק ג'
מדובר על ערביות רעולות (ברעלה) ויהודיות גם כן רעולות כמנהג המקום.
גם לפני 2,500 שנים הערביות היו רעולות וצנועות אבל לא מצד הקדושה בכלל.
או ההקרבה למולך (שהידים) בהשוואה לעקידת יצחק.
ושוב אנו רואים שעבודה זרה מדמה עצמה לאלוקי ישראל.
ואם אנחנו מאמינים בה' שברא הכל אז בוודאיי שגם השקר מדמה לאמת כי ה' אמת הוא ברא את השקר.
זה נכון שיש באסלאם מימדים אליליים, זה עדיין לאקעלעברימבאר
עושה אותו ע"ז.
כשם שאדם שיקריב את בנו לה' על גבי מזבח, לא פסל את המזבח משום ע"ז
אין כאן הקרבה למולך, מדובר בייחס של להבדיל למות עלאברהם יאיר שטרן
קידוש ה', אין כאן מצווה למות בגלל המוות, אלא למות למען אידיאה...
צודק. אך הכתוב במלאכי אינה ראיה.קעלעברימבאר
כי שם מדובר שלמרות שמאמינים באלהא דאלהין הם עדיין מוגדרים עובדי ע"ז (השאלה אם עבודת אלהא דאלהין עצמה נחשבת עבודה זרה הלכתית. למשל האם מקדש שהוקדש רק לאל עליון הכנעני, נישב עבודה זרה? מצד שני במילא עשו לו פסלים אז כמו שעגל הזהב הוא ע"ז הלכתית כנל כל פסל.
או השאלה האם כמדברים על מיתולוגיה כנענית ומדברים על "אל", זה בעייתי להגות את שמו משום שם אלוהים אחרים לא ישמע על פיך? או מכיוון שמדברים על הבורא זה מותר?)
ב. הכתוב במלאכי לא טוען שזו לא ע"ז, אלא בא לגעור בישראל - "כולם מכבדים אותי ואתם לא!"
ג. לזכרוני עובדי ע"ז בשיתוף זה רק אם עיקר עבודתם זה את האל העליון הבורא. אחרת מעולם לא היה כזה דבר אדם שהלכתית הוא נחשב עובד ע"ז רגיל
כתבתי - "הם עובדים לאלילים שתחתיו"טיפות של אור
לכן זו עבודה זרה. אם הם עובדים גם את אלוקים (העליון), זו עבודה זרה בשיתוף
אני חושב שאפשר להתלבט במקרה שמגשימים את אותו אלוקים עליון. שזה כאמור לא רלוונטי לאיסלאם
אם הם עובדים בעיקר את האלילים וקצת את הבורא,קעלעברימבאר
הם לא מוגדרים לזכרוני לפי הפוסקים עובדי ע"ז בשיתוף, אלא עובדי ע"ז רגילים. כי כל אדם בעולם עובד גם בורא כלשהו, ואז אין לך עובדי ע"ז רגילים.
רק אם בעיקר עובדים את הבורא ורק משני את האלילים אז הם בגדר של עובדי עז בשיתוף.
למה שהגשמה/אי הגשמה היא המשנה?
אני מסכים שלגבי אל מופשט (לא רק חסר גוף אלא שמרומם מעל תואר אלילי) כמו "ברהאמאן" או "דאו" , הוא עצמו לא נחשב ע"ז, אבל מה לגבי אם כנעני יאמר לך שאל עליון ללא גוף, או יווני שיאמר לך שאוראנוס ללא גוף, או תיהאמאת ללא גוף?
לא יודע מה ההבדל בין מופשט ל-ללא גוף ודמות הגוףטיפות של אור
ההבדל הוא:קעלעברימבאר
שהברהאמאן או הדאו הוא לא "ראש הפנתאון חסר הגוף" כמו אוראנוס תאורטית ללא גוף, תיהאמאת ללא גוף, נו ללא גוף וכדומה.
אלא לפי תפיסתם יש הבדל מהותי בין הברהאמאן והדאו לבין האלילים שנובעים ממנו. מה גם שהם לא הילדים שלו בניגוד למיתולוגיות אלא אווטרים של מהויות שמבטאות אותו (דומה ליחס בין ישו לאל האב בנצרות).
גם אין לו שיוך של קפריזות או תכונות אליליות בניגוד לראשי פנתיאון, והוא הרבה יותר קרוב למושג התיאולוגי "אלוהים" מאשר לעוד אל שניצב בראש פנתיאון רק אין לו גוך עשוי בשר או אין לו גוף. לזכרוני האל אתון אצל אחאנתון היה אמנם ללא גוף , אך לא מופשט לגמרי.
יש גם מדרגות בהפשטה. הרי במילא אוראנוס זה כל השמים ותיהמאת זה כל המים. אז מי שיטען על ראש פנתיאון שהוא רוח נושבת שממלאת את כל היקום, או האור שממלא את הכל, מגשים או לא?
בפולתאיזם זה רלוונטי. בניגוד למונותאיזם שלא כזה משנה מה רמת ההפשטה, כי במילא אתה יוצא אנטי ונגד אלילות וריבוי אלים (ביהדות באסלאם וחצי בנצרות) אז כבר לא כזה משנה אם אתה מגשים את אלוקים או מפשט אותו. שהרי הדתות האברהממות הן אנטי פגאניות בצורה אקטיבית (שוללות אמונת ריבוי), ולא רק א-פגאניות (אדישות לאמונת ריבוי).
ב. ברמה הפרקטית : אם עושים לו פסל או לא. אם עושים לו פסל לבורא גם אם טוענים שהוא מופשט- זה עבודה זרה.
אך בהינדואיזם ובדאואיזם/נאו קונפוציאיזם אין פסל לברהמאן או הדאו או ה"לי/טאי ג'י" (אם האחרון בכלל ראוי להחשב אלוהים ולא פאנתאיזם נוסח שפינוזה)
אבל כן, אפשר לראות זאת כתנא דמסייעא, לכךקעלעברימבאר
שגם אם קוראים לבורא בשם אחר ומייחסים לו סיפורים אחרים ומעשים אחרים ותכונות אחרות, זה עדיין נחשב אמונה בבורא
כן, זו כוונתיטיפות של אור
מה המקור?ה' אלהים אמת
על פי איזו גמרא במנחות?
הקביעה שההגדרה לעבודה זרה זה אמונה ביותר מאל אחד אינה פשוטה כל כך. אמנם זו אכן דעת הרמב"ם, אך בגאונים יש שחולקים עליו, ואני הקטן לא הבנתי מה המקור והבסיס לסברת הרמב"ם. למה שזה לא יחשב עבודה זרה אם הם מאמינים באל שמצוותיו שונות והדברים שהוא עושה הם שונים וכו'?
כי עבודה זרה זה לעבוד מישהו שאינו הבורא.קעלעברימבאר
לא לטעון שהבורא ציווה אחרת. אחרת קורח גם עובד ע"ז
מנחות קי עמוד א, רשי ומלבים (למשל) על הפסוק במלאכיטיפות של אור
איפה בגאונים?
לא הבנתי למה מהגמרא במנחות מוכח כמוך. מוסבר שםה' אלהים אמת
שהרי לא עובדים את ה', אלא אלו תלמידי החכמים. או שפיספסתי משהו
לא, תלמידי חכמים זה דרשה על החצי השני של הפסוקטיפות של אור
"אמר רבי אבא בר רב יצחק אמר רב חסדא, ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים, ומצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח אין מכירין את ישראל ולא את אביהן שבשמים.
איתיביה רב שימי בר חייא לרב: 'ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה'?
אמר ליה: שימי את? דקרו ליה אלהא דאלהא.
'בכל מקום מוקטר מוגש לשמי' - בכל מקום סלקא דעתך? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום, מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי.
'ומנחה טהורה' - זה הלומד תורה בטהרה, נושא אשה ואחר כך לומד תורה"
האם כשמלכיצדק אמרקעלעברימבאר
"ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ" זה עבודה זרה?
כי הוא לא דיבר על ה' דווקא. אלא על זה שיש כזה אחד אל עליון והוא קונה שמים וארץ
לאו דווקא ביותר מאל אחד,קעלעברימבאר
הלכתית גם להקריב לפסל של אל אחד זה עבודה זרה, וגם אם זה פסל לשם ה'. למשל עגל הזהב ועגלי ירבעם. אבל זה בישראל. לא בטוח שנכרי שעשה פסל לה' והקריב יש לנכרי דין עובד ע"ז
תוכיח.ימח שם עראפת
ממש לא נכון.קעלעברימבאר
כי ברגע שאדם מאמין רק בבורא אחד ומשגיח אחד ללא שום אלים אחרים, לא משנה מאיפה הוא לקח את שמו. הוא יכול לכנותו יוסי, זרובבל, צמכטחלצמההפ או אפילו זאוס.
זה לא משנה, ברגע שהוא מאמין באל אחד אז הוא כבר לא עובד עבודה זרה. וכבר לא משנה מה מקור השם שנתנו לו או מאיפה אמונה זו התפתחה במקור.
ב. משמעות השם "אללה" בערבית היא "האלוה" פשוט. איִלהּ זה אלוהּ בערבית (כמו אלהּ בארמית בספר דניאל), אל-איִלהּ זה האלוהּ בה"א הידיעה (כמו אלהא בארמית בדניאל), והלחמת אל-איִלהּ הופך לאָלּהּ (או אללהּ בכתב ערבי שבה ל דגושה מוכפלת לשני ל).
ג. האמת שהמקור לאל אללה כחלק מפולחן הרבה אלים הוא מהשפעה יהודית ונוצרית.
הערבים הושפעו מהיהודים והנוצרים, והתחילו לטעון 300 שנה לפני מוחמד שמעל כל האלים יש בורא ששמו אללה, והם עובדים את שאר האלים רק כמתווכים, חלק מהם אפילו טענו שהם צאתאי אברהם וישמעאל ושאברהם היה במעחה גדולה לעבוד רק את אללה והם לא במעלה גדולה אז צריכים את שאר הרלים כמתווכים. ומוחמד פשוט ביטל את עבודת המתווכים.
ד. נכון שכל אמונה באל אחד שאינה דרך עםישראל היא בחינת עבודה זרה כי בעצם לא יודעים למי עובדים ובעצם אדם עובד לציור שיש לו בראש. אבל בחינת ע"ז אינה ע"ז ממש
ה. אמרת "אל אחד פגאני" תגדיר מה זה אומר. זו סתירה. כי פגאניות היא עבודת כמה אלים.
ו. מבטל את האמונה באלוהי ישראל. חלקית נכון אך לא לגמרי. בסןף גם האסלאם מודה שהבורא בחר ב3 האבות.והוציא את ישראל ממצרים ונתן להם תורה והיה אלוהי ישראל, רק הם טוענים שהוא נטש את ישראל וכבר לא אלוהי ישראל.
אז בגלל שהוא כבר לא לטענתם, אז זה "בחינת" ע"ז, לא ע"ז ממש
ז. מוחמד לא ממש טען שאללה שהוא מתנבא בשמו זה בדיוק אותו אללה שהערבים לפניו עבדו. מבחינת מוחמד אללה שהוא מתנבא בשמו זה אותו האלוקים שהיהודים עובדים אלא שלטענתו עוותו את תורתו המקורית
פשוט מכמה טעמים שזה כפירה ועבודה זרהחסדי הים
ואסור להאריך בדבר פשוט
כפירה כן. עבודה זרה לא.קעלעברימבאר
נפקא מינא שאין איסור לגוי לכפור אך כן יש איסור ע"ז.
ומותר להכנס לבית כפירה
אמנם כפירה כן ועבודה זרה לאדורש טוב לעמי
אך ברור שלגויים אסור לכפור. כלומר אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, והקב"ה לא מצפה משבטים ילידים פרימיטיביים ביערות הגשם של דרום אמריקה להאמין שתורת משה היא אמת, ואולי גם לא מצפה לכך ממוסלמי טיפוסי מאינדונזיה. אך גם הגויים מחוייבים להאמין באמונה האמיתית עד כמה שידם משגת. וזה התפקיד שלנו להפיץ בעמים את בשורת האמונה.
סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו:
יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל ה' כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כׇּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם:
תביא מקור שאחד מ7 מצוות בני נוח זה להאמין.קעלעברימבאר
ברור שזה לא טוב שבן נוח לא מאמין.
ושהאידאל הוא שכל אדם בעולם יאמין.
ובן נוח שיודע להאמין ומתכחש לאמונה בזדון אז הוא נבל ברשות 7 מצוות.
אך הלכתית, בית כפירה לא נחשב בית ע"ז.
לגבי החשבת גוי שלא מאמין כחסיד אומות עולם, זה מחלוקת ב2 גרסאות ברמבם, האם גורסים "ולא מחכמיהם" או "אלא מחכמיהם"
ב. ישראל לא גרמו להפצת האמונה, אלא לשלילת העבודה זרה. ובמילא באה אמונה בטהרתה. אבל אמונה כלשהי היתה לפני עם ישראל. הברירת מחדל של האנושות זה אלילות, לא אתאיזם
ג. גוי שמאמין שלה' יש גוף נחשב עובד ע"ז?
גויים מחוייבים בהרבה יותר מאשר 7 מצוות בני נחדורש טוב לעמי
זה אמנם נתון לדיון
אך כך עולה בבירור מדברי רב ניסים גאון בהקדמתו לתלמוד, מדברי רבנו בחיי בכמה מקומות בחובות הלבבות, ואני הבנתי כך גם מהכוזרי. אני זוכר שכך כותבים גם ראשונים נוספים, אך לא זוכר כרגע מי ובאלו ספרים. (אולי רס"ג? רמב"ן? מאירי? רד"ק?)
הנצי"ב כותב שאומות העולם חייבים בכל המצוות השכליות. אני די בטוח שגם הרב קוק מאמץ את דבריו, אך לא יודע להפנות למקור.
בכל אופן, התשתית של המחוייבות של הגויים למצוות/ הנהגות מוסריות כלשהן היא האמונה באלהים, ובהחלט ישנם יסודות אמוניים נוספים שגם גויים חייבים בהם לדברי הכל. האם הם חייבים להאמין בגמול העולם הבא? בביאת המשיח? בתחיית המתים? ייתכן שלא.
האם יש היתר גורף לגויים לכפור כל עוד לא עובר על מצוות לא תעשה של עבודה זרה?
בוודאי שלא.
כמו שאמרתי, משום "נבל ברשות 7 מצוות" ומשוםקעלעברימבאר
ועשית הישר והטוב שנכון גם לגוים.
זה לא הופך גוי כופר ללא גר תושב, או לשאר דיני גויים שומרים 7 מצוות
יכול להיות שאללה הוא אחד מהאלים הפגאנייםאברהם יאיר שטרן
לא זה קובע אם משהו הוא עובדה זרה או לא...
מח' בכלל אם נוכרים מצווים על שיתוף... לא הבאת פה שום טענה עניינית מלבד זה שהגדירו את אללה כאל אחד מיני רבים, אם היום הוא מוגדר כאל יחיד ע"פ האיסלם אז לא מדובר בעבודה זרה...
יש הרבה דברים רעים שאפשר להגיד על האיסלאם, ע"ז זה לא אחד מהם...
אתה מוזמן להסביר את עצמך טוב יותר... (הטענה הכי טובה ששמעתי זה שכתוב בכוזרי ש"מוחמד מבטל כל תורה שלפניו וקורא את כולם אל דגל האיסלם" ואם הוא מבטל תורת משה אז זה עבודה זרה, למצער הדבר לא נכון במציאות...)
אני באמת לא מצליח להבין.פונס ויטאי
אני לא חולק עליך אם אתה מתכוון לטעון שאמונת האיסלאם אינה אמונת ישראל ובתוך זה כלול גם שתפיסת האלוקות של ישראל שונה משל האיסלאם.
עם זה אני מסכים לגמרי.
אבל אתה מתאר תאור היסטורי שנוגע לעבר כלומר לאיך נוצרה אמונת האיסלאם ובכן אני מניח שאתה צודק וכך נוצרה אמונת האיסלאם אבל בסוף האמונה היא באל אחד שברא את העולם ונתן תורה למשה ואחריו הוא בחר במוחמד כנביא. אז איפה פה האלילות ? בסוף מה שנוצר בתהליך הוא אמונה באל אחד ואם תקרא את הפילוסופים הערביים המוסלמים תראה שהם מרוממים את האל מכל הגשמה ומכל ריבוי.
בקיצור בהחלט נשצע לי סביר שהאיסלאם התפתח מן האלילות אבל השאלה החשובה היא למה הוא התפתח, ומה הם אמונותיו אחרי שקמה דת האיסלאם.
בקיצור לא מבין את הטענה שלך.
מכל רעות האיסלאם למה נתפסת דווקא לנקודה החיובית?רודף מצוות
המוסלמים מייחדים לאל יחוד כראוי יחוד שאין בו דופי, אין שום הבדל בין אמונת הייחוד היהודית לזו המוסלמית, עובדים לאותו האל ולו לבדו.
המוסלמים כופרים בתורת משה ובבחירה הנצחית בעם ישראל ומאמינים בנביא השקר המשוגע שלהם, ובזה הם חוטאים מאד לאלהים, אבל אין שום קשר בין זה לעבודה זרה, לא כל חטא הוא עבודה זרה.
קשה עד בלתי אפשרי לדעת מה באמת בדיוק אמר ועשה מוחמד ההיסטורי ומה סיפורים מאוחרים שהלבישו עליו, זה גם לא כל כך משנה לנו,
לעניינו אין שום ספק שאלהי הקוראן הוא הוא אלהי המקרא (התנ"ך), הקוראן מניח שקוראיו מכירים כבר את סיפורי המקרא ואת גיבוריו ומתייחס אליהם כידועים ומפורסמים שלא צריך להציגם, וכן האל שבקוראן הוא אלהי התנ"ך ואפילו שמו בקוראן נגזר משמו במקרא.
אחרי אלפי שנים, כשסוף סוף מאמציו של אברהם אבינו נושאים פרי והוא מצליח להביא לכך שכמעט רוב העולם מאמינים באלהיו - יש שמתעקשים לאמר שלא ואין קשר וזה בכלל אל אחר, למה זה טוב?
(הדברים אינם שלי, העתקתי דברים שחברי, תלמיד חכם רציני, כתב בעבר)
אומנם זה לא עבודה זרה.קעלעברימבאר
אבל השאלה אם אנחנו מגדירים את ה' רק כ"בורא המחויב " וכו כרמבם. או "כאלוהי אברהם יצחק ויעקב, אלוהי ישראל אשר הוציאם ממצרים וכו'" ככוזרי. כי אז זה כבר לא בדיוק אלוהי ישראל לפי האסלאם, שהרי זנח את ישראל
אין מחלוקתרודף מצוות
אין צורך להציג דגשים שונים בדברי ראשונים כאילו מדובר במחלוקת מהותית. ולא נפק"מ מידי, בוודאי לא להלכה.
השאלה מה עשה האל אחרי שבחר בעם ישראל בוודאי לא משליכה על עצם ההגדרה של האל.
לא על הגדרה האם זה ע"ז או לא, אבל וודאי שזה כברקעלעברימבאראחרונה
לא אותו תיאור אותה התגלות אל.
אנחנו מאמינים באלוהי ישראל. הם לא.
לא מדובר פה במחלוקת ראשונים אלא בבסיס של התנך שמתאר את ה' כאלוהי ישראל דווקא ואלוהי אברהם יצחק ויעקב. הרמבם במורה נבוכים הוא המחדש בראשונים, בעוד הכוזרי ממשיך את הבסיס התנכי הפשוט.
בסיס התנך שעניין מהותי בתיאור ה' הוא היותו אלוהי ישראל. "אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאיתך מארץ מצרים" ולא "אנכי האל האחד בורא העולם". "אלוהי העברים נגלה אלינו" "ה' אלוהי אברהם יצחק ויעקב זה שמי לעולם" וכו בתפילה אנו מציגים אותו קודם כ"אלוהינו ואלוהי אבותינו אברהם יצחק ויעקב" ורק אחר כך כ"קונה הכל".
אין כמובן נפקא מינא להלכה אבל אמונית כן.
כשהכוזרי שואל את החבר מה הבעיה בנצרות הוא לא אומר לו השילוש, אלא זה שהם לא מתפללים לירושלים. נכון שאין כאן נפקא מינא הלכתית, אך אמונית כן
קונסרבטיזםטיפות של אור
(דיון שמעניין אותי כבר כמה שנים, ונפתח בעיקר בגלל שנראה לי של@דורש טוב לעמי יש משנה סדורה כנגד הגישה שלהם)
איפה אתם משרטטים את הגבול בין אורתודוקסיה לקונסרבטיביות? בעמדות מסויימות? בקצב השינויים? במשהו אחר? האם יש לכם טענות עקרוניות נגד הגישה הקונסרבטיבית? אולי אתם חושבים שההבחנה מלאכותית? תובנות אחרות? אשמח לכל תגובה. תודה!
מצאתינוגע, לא נוגע
ואני מבין למה, לבושתנו, לא חשבנו על כך לפני.
אני לפחות לא ידעתי, אבל מי שידע..
הקונסרבטיבים לא מחפשים לבנות מקדש. זה לא חלק מהאידיאלים שלהם. מבחינתם זה היה ונגמר.
גם בלי קשר לקרבנות מן החי, מבחינתם בית המקדש זה לא משהו מהותי.
זה כבר לא נגד חז"ל, זה כבר נגד התורה.
זה כבר לא שינוי פרטני, זו תפיסת עולם שונה לגמרי.
מה לדעתכם עדיף, מגילת אנטיוכוס או ספר מכבים?קעלעברימבאר
עדיף למה?הסטורי
לקרוא לחנוכהקעלעברימבאר
אפשר לקרוא את מה שיכניס אותך לאוירההסטורי
אם המטרה היא ידע הסטורי - אז פשוט שספר מקבים (בעיקר א) הוא מקור הרבה יותר מהימן.
המטרה לזכור את מאורעות חנוכהקעלעברימבאר
והשאלה לא רק לי אלא גם באופן כללי מה ראוי להנהיג לעם ישראל יותר ולציבור.
ובאופן כללי למה הבכורה, לנרטיב או לאמת ההיסטורית.
ולמה אתה קורא "מהימן"? למה שמכיל את מה שראוי להזכר, או תיעוד יבש של כל פרטי מה שקרה?
האם תיעוד מדעי ומחקרי של מצב קיני הנמלים המדויק בימי ינאי מכיל אמת היסטורית יותר מהמדרשים על ימי ינאי?
לענ"ד בימינו, גם הנרטיב כדאי שיהיה מחובר להיסטוריההסטורי
לגאוגרפיה הממשית של ארץ ישראל ולעובדה שנוהלה מלחמה ממשית, מתוכננת וראלית.
עם כבר - לציבור הרחב, נראה לענ"ד שמגילת חנוכה של חגי בן ארצי - עונה על הצרכים השונים.
מצד שני נס פח השמן לאקעלעברימבאר
קיים בראליה ההיסטורית (עובדה שבמכים לא מוזכר) ועדיין זכרונו הלאומי חזק יותר מכל מחקר היסטורי, כאילו הוא באמת התרחש.
לגבי הגיאוגרפיה הממשית של הארץ, מסכים, כי הארץ לעולם עומדת ולא חלק מהעבר
נס פח השמן מופיע בגמראהסטורי
גם קמצא ובר קמצא מופיעים, ועוג שזרק הר.קעלעברימבאר
הגמרא והמדרשים לא מדברים תמיד אמת היסטורית אלא מסר. הרי עוג לא באמת היה 4 פרסאות וזרק הר. והרומאים לא החריבו את ירושלים כי אחד בשם קמצא שנעלב ממשתה גרם להם
ועדיין - הנידונים אינם דומים לראיההסטורי
מגילת אנטיוכוס היא נסיון של קהילות מסוימות לקבוע נובח, שלא תפס בכלל ישראל. זה לא דומה לכל הדוגמאות האחרות שהבאת.
לכאורה המגילה יותר ידועה מאשר מדרש עוגקעלעברימבאר
אז אשאל כך:
מגילת תענית אל מול ספר מכבים
*פךאריאל יוסף
ברור שספר מקביםמי האיש? הח"ח!
ורצוי בוודאי להוסיף מקור כגון אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, או אפילו עותק - אם ניתן להשיג - של "אחיי גיבורי התהילה" מאת הווארד פאסט. מגילת אנטיוכוס זה חסר משמעות כמו "ללמוד" על "הנס" מספר יהודית.
השאלה מה עדיף, הנרטיב או האמת הההיסטוריתקעלעברימבאר
ההבדל בין יהודית לאנטיכוס, שיהודית נחשב ספר חיצוני , ומגילת אנטיכוס למדרש חזל/גאונים.
אילו התפילה היתה מתנסחת לפי מכבים, היה כתוב "בימי יהודה בן מתתיהו" אבל כתוב בימי מתתיהו בעל הניסים
אה, עכשיו הבנתימי האיש? הח"ח!
אתה התכוונת לשאול "אם הייתם מנסחי התפילות, מה היה לדעתכם עדיף וכו'". סליחה שלא הבנתי אותך. כן, בנוסח התפילות באמת לא עדיפה האמת ההיסטורית.
לא שאלתי רק על תפילה אלא גם על קריאה.קעלעברימבאר
כמובן לא סותר ואפשר לקרוא את שניהם, השאלה לאיזה מהם יש בכורה (וכמובן את אנטיוכוס מסיימים תוך כמה דקות אז זה לא שיקול של זמן).
ולמה שיהיה חילוק בין תפילה לקריאה, אם מטרת התפילה היא שבח על הזכרון הלאומי?
תלוי את מי אתה שואל על תכלית התפילהמי האיש? הח"ח!
כבר היו כאן בעבר דיונים מספיק ממצים בעניין, כולל עד רמת הפילוסופיה של מי שאמר "אתה יודע שאינך צריך למסור אינפורמציה להשם יתברך על צרכיך".
כאן התפילה היא שבח בעל הניסים, לא בקשהקעלעברימבאר
כך שהדיון על התפילה מעניין, אבל לא רלוונטי.
אם זה השבח שתיקנו חכמים אז הוא זה שראוי
יש בתפילה שלוש ברכות ראשונות ושלוש אחרונותמי האיש? הח"ח!
וברור שהן או בעלות משמעות של שמחה והודאה, או שאין לנו זכות לנבור ולחפש בהן את המשמעות. לצורך העניין היה אפשר לנסח גם "בימי פופיליוס לנאס, אשר הכריח את אנטיוכוס אפיפנס לעזוב את כיבוש מצרים ואז מתוך תיסכול לחזור לארץ ישראל ולהתנפל על היהודים ועל דתם ומקדשם". ברור שמנסחי התפילה החליטו שהעובדות ההיסטוריות היבשות אינן הנקודה. השבח לבורא עולם הוא בהקשר זה עירבובייה דקה מן הדק, בין הרלוונטי לתיאולוגי האבסטרקטי.
השבח הוא על זכרון של מאורע היסטורי: "על הניסיםקעלעברימבאר
שעשית לאבותינו בימים ההם".
להפוך אותו ממאורע היסטורי לתוכן מופשט גרידא זו גישה נוצרית, שכן היהדות היא אומה ולא דת, וחגיה הם על מאורעות שקרו בהיסטוריה לאומה, וכן זכרון האומה הוא היסטורי דרך יציאת מצרים וזכרון ימי דוד ושלמה וכו דרך החורבן וכו, כדברי הכוזרי ופשט התנך. וכן התנך ברובו ספריו הם ספרים המתעדים את תולדות ישראל. "אנכי ה אשר הוצאתיך מארץ מצרים" "חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים" "חי ה אשר העלה את בית ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם" כל תאורי ה' הם לאומיים-היסטוריים-נרטיבים.
לכן אם חזל החליטו לומר "בימי מתתיהו" ולא "בימי יהודה המכבי" זה לא סתם ולא במקרה. אין פה שום דבר תאולוגי אלא זכרון של נרטיב לאומי של העבר טהור, ורק על גבי הזכרון הלאומי של העבר בונים את הקומה התאולוגית.
ברור שיש לנו זכות לנבור ולחפש משמעות. הרי לא סתם בחרו בנוסח הזה.
ב. "ברור שחזל החליטו שהעובדות היבשות אינן הנקודה". זה בדיוק העניין: עיקר זכרון הנרטיב הלאומי הוא הנרטיב עצמו, ולא העובדות ה"יבשות" שכבר נשכחו ולא בנרטיב, או שבימי זכרון המאורע ראו מתעדי ההיסטוריה הלאומיים (הנביאים או חזל) שהנושא הזה פחות רלוונטי לזכרון. (וכמו שאמרתי, הגישה ש"זה סך הכל תאולוגיה" היא נוצרית מובהקת. שכן היהדות היא נרטיבית-היסטורית בבסיסה, ולא תאולוגיה מופשטת).
מי אתה שתקבע מהי גישה נוצרית?מי האיש? הח"ח!
אתה האפיפיור?
תירגע עם הקביעות שלך.
האם אתה זוכר את יציאת מצרים של ישראל בבשר?קעלעברימבאר
או את יציאה האלגורית של ישראל שברוח?
אם את הראשון, אז גם אתה בעל תודעה היסטורית-נרטיבית-לאומית. כנ"ל פורים חנוכה ועל הניסים. אתה אומר הלל אגב בחנוכה על היציאה משעבוד מלכויות, לא על תובנות תאולוגיות
האם כשאתה מברך גאל ישראל ומקפיד להסמיך גאולה לתפילה אתה מזכיר את יציאת מצרים וקריעת ים סוף הנרטביות-היסטוריות-לאומיות או שמא תובנות תאולוגיות רוחניות?
אני מקיים - כמיטב יכולתי - מצוות.מי האיש? הח"ח!
לא אומר שאני מצמיד לזה בכוח פרשנויות תיאולוגיות מטאפיזיות על בסיס יומיומי. אבל לא זכור לי שבמחלוקות מהסוג הזה התשובה כתובה בשמיים בעננים.
לא הבנתי. בסוף זכרון כל אלו הוא זכרון של מאורעקעלעברימבאר
עבר לאומי בנרטיב.
אפשר על גבי זה להעמיס תכנים תאולוגים, אבל זה לא הבסיס.
גם אם אדם יתאמץ לראות במאורעות אלו רק תכנים תאולוגים, הרי זכרון הנרטיב של האומה לדורותיה כפוי עליו מכיוון שהוא חלק מאומה
אני לא אומר שהעובדות היבשות לא חשובות, אבלקעלעברימבאר
הנרטיב חשוב ורלוונטי יותר
אפשר גם להרחיב את השאלה על התנך.קעלעברימבאר
מה עדיף, לקרוא מלכים על אחאב שלא מביא לנו את כל הפרטים ההיסטורים המלאים,
או לקרוא ספר היסטוריה על התקופה שמכיל גם את קרב קרקר האיום האשורי וברית הממלכות ביניהם ארם וישראל נגד אשור?
זו דוגמא אחת.
או לקרוא את מלכים על סיפור הנס של הצלת ירושלים בימי חזקיהו, או לקרוא ספר היסטוריה מקיף שיתאר את הצלת ירושלים לצד השואה שקרתה בשאר ערי יהודה שנחרבו כולן ויושביהם נהרגו הוגלו או נהיו פליטים בירושלים?
אין הנידון דומה לראיה כללהסטורי
אני לומד ספר מלכים לא בגלל נרטיב כזה או אחר, אלא כי זו מצוות תלמוד תורה בכלל וספציפית זה דבר ד' המתגלה אלינו דרך נביאיו. שום מקור חיצוני לא עונה על ההגדרה הזאת.
אחרי שאמרנו את זה, נכון שבדרכים עקיפות ונעלמות, גם הידע ההסטורי, מגלה לנו את הנהגת ד' בדרכים נסתרות. ממילא השאלה אינה מה עדיף ללמוד, אלא למה הכתוב לא פירט את קרב קרקר וגדלותו של אחאב (חוץ מפסוק אחד במותו). פשוט שחז"ל שאמרו שאחאב משל בכיפה - לא סתם מצאו לזה רמז בפסוק, אלא ידעו על קרב קרקר.
אבל זה דבר ה' שמתגלה בנרטיב היסטורי.קעלעברימבאר
ספר מלכים הוא רשומה היסטורית ולא רק סיפורי מסר כמו מעשיות רבי נחמן או אגדות.רבה בר בר חנה.
אז כנל, כמו שה' מתגלה דרך נביאיו בתנך, כך ה מתגלה דרך חזל/גאונים במגילת אנטיוכוס.
משל בכיפה זה עדיין לא קרב קרקר ונסיבות הברית עם בן הדד וכו' , ולא כתוב בתנך שמשל בכיפה.
מצוות תלמוד תורה אתה יכול לעשות גם בספר איוב, ובכל זאת חזל ועם ישראל מתייחסים לספר מלכים כזכרון ההיסטורי שלהם, ולאיוב כמשל.
האם אתה שואף לתור הזהב של ירבעם בן יואש? כי היסטורית ישראל היו עשירים אז כבימי שלמה (וגם רמטז בעמוס וחזל).
לא. למה לא? כי עם ישראל זוכר את ימי שלמה ואת ימי ירבעם בן יואש שכח. כי מבחינתינו שפע גשמי שלא מחובר לרוחניות, ראוי לו שלא ייזכר.
אז בסוף הנרטיב קובע מה ראוי להזכר ומה ראוי להשכח.
כמו אצל בן אדם פרטי, גם אצל עם הזכרון הוא סלקטיבי
ספר מלכים זה ספר זכרון תולדות, ולא ספורי מוסר השכלקעלעברימבאר
נוסח כה עשו חכמינו או אגדות רבי נחמן או רבה בר בר חנה
חשמונאיםחסדי הים
למה?קעלעברימבאר
כמו לשאול האם ללמוד נ"ך או מדרש רבה עליוחזק וברוך
מכבים א הוא מזמן חז"ל, ומאותה תקופה.וגם מכבים ב הוא בערך מאותה תקופה, רק באיזור מצרים..
משא"כ המגילה שכתבת, שהיא פשוט מדרש מאוחר..
ההבדל הוא שנ"ך הוא מכתבי הקודש, תמיד עם ישראל למדקעלעברימבאראחרונה
אותו ותמיד היווה בסיס הנרטיב של עם ישראל.
בעוד שספר מכבים לא. הוא לא חלק מכתבי הקודש, מעולם לא החשיבו אותו כטקסט תורני בכלל, מעטים מאוד מיהודים במשך ה2000 שנה למדו אותו (הנוסח היחיד נשמר ביוונית בכלל ונשמר רק בזכות שהכנסיה שמרה אותו כחלק מהברית הישנה בשבילם יחד עם התנך), חזל כלל לא מתייחסים אליו, וגם בתפילה ובנרטיב היהודי אנו מדגישים את מתתיהו (כמו במגילת אנטיוכוס), ויהודה כלל לא מוזכר (עד שהציונות החילונית החליטה להעלות אותו על נס), בעוד שבספר חשמונאים יהודה המכבי הוא העיקר.
נכון שחמונאים מדויק היסטורית ואילו מגילת אנטיוכוס ממש לא מדויקת.
אבל זה בדיוק השאלה, מה חשוב יותר: נרטיב הקודש החי של עם ישראל או האמת המחקרית ההיסטורית היבשה שעם ישראל שכח וזרק לתהום הנשיה?
אם זה דבר ה' החי באומה, אז במילאקעלעברימבאר
מה שהאומה וחכמיה למשך טווח דורות גדול קבעו בפרשנות לתורה שבעל פה=תורה, ולא ההבנה האובייקטיבית של כל אדם את הטקסט של הגמרא. אחרת זה כבר שיטה שכתובה בטקסט ולא דבר ה' החי באומה.
זו סתירה עצמית מה שאתה טוען, כי אם האומה לדורותיה עם חכמיה במשך 500 שנה יכולים לעשות הלכה מוטעת לשיטתך שצריך לוותר עליה כי היא נגד הגמרא, אז דבר ה' כבר לא חי באומה
תודה שנתת הצצה קטנה לדמיונותיךדורש טוב לעמי
עבור מי שחדש כאן
לא ענית לי על הסתירה שכתבתקעלעברימבאר
ערב שבת היוםדורש טוב לעמי
וכבר טחנו את הנושא