א. (בבקשה לא לפתוח דיון בנושא) מישהו יודע מה המקור לזה שהנזיר אומר שלא רשב"י כתב את הזוהר?
ב. מה אתם אומרים על אכילת חמץ מכור? (זה כן לדיון).
א. (בבקשה לא לפתוח דיון בנושא) מישהו יודע מה המקור לזה שהנזיר אומר שלא רשב"י כתב את הזוהר?
ב. מה אתם אומרים על אכילת חמץ מכור? (זה כן לדיון).
באיזה מצב זה ברור לך לחלוטין?
אע''פ שאני לא סומך על המכירה אני קונה חמץ מכור (או 'מכור') שכן עליו לענ''ד לא חלה גזירת חמץ שעבר עליו הפסח.
חלק מההוצאות של אגרות הראי"ה ד בנספח. וזה לא מדויק שרשב"י לא כתב בכלל או שמי שכתב לא הסתמך על תורתו. ויש גם אזכור ביומנו של הרב הנזיר, אבל לא חושב שהוא הודפס. ובאותה נשימה כדאי להסתכל באגרת תרכ"ו של הראי"ה.
הספר כרגע לא לפני ואיני יכול לציין מקור מדוייק, אבל נראה לי שאפשר למצוא את זה די בקלות ע"פ התוכן.
[והתכוונתי רק להפנות לשם, מתוך הנחה שהדברים מועילים למי שמתעניין בדעתו של הרב הנזיר בנושא, לא לכתוב מה בדיוק נאמר שם, והאם זה תואם את מה שהוזכר כאן בשמו]
הרב שרקי הראה לנו פעם צילום איגרת של הרב זצ"ל לרב הנזיר,
בה כתוב שהשיטה העיקרית היא כמו המטפחת ספרים (יעב"ץ),
שהמון מקומות בזוהר רשב"י לא כתב (כמה מאות).
אגב, הרב טאו טוען שהאיגרת מזויפת.
עד כאן הידוע לי בנושא.
שנה שעברה כמעט הקאתי
וכשהוא שותה הרב תירוש הוא רוצה להקיא
זה לא מחייב
יש יינות עם אלכוהול מתוקים
מרים
מעט אלכוהול
אפשר לערבב
תבדוק.
במקרה הכי גרוע, תקח יין לבן ותערבב אותו ביין אדום (עדיף לשים את היין האדום קודם כדי לצאת ממחלוקת צביעה במשקים)
ככה שצבע היין לא יהיה חוור, אבל הטעם השולט יהיה של היין הלב.
שו"ע או"ח תעב י
מי שאינו שותה יין, מפני שמזיקו או שונאו, צריך לדחוק עצמו ולשתות לקיים מצות ארבע כוסות:
אני חושב שאתה לא צודק. רק אם זה מוביל לממש חולי של לשכב במיטה פטורים.
אמר ששנה שעברה כמעט הקיא. זה רחוק מהמצב שאתה מתאר.
וזה לא תמיד מגיע לכבוד הבריות (אפשר להקיא בשירותים וכו').
ולא יהא גרוע ממזיקו?
1. כי הוא לא אמר שבכל פעם שהוא שותה הוא מקיא, אלא ששנה שעברה, פעם אחת, הוא כמעט הקיא, שזה לפעמים ביטוי כללי לתחושת גועל.
2. יש הבדל. להקיא בדר"כ לא מגיע לכזאת רמה של חוסר כבוד.
1. אז מיץ ענבים?
מגעיל לא מועיל. אפ' אם שונאו או מזיק לו.
מי שלא יכול לשתות יין בכלל וגם לא מיץ ענבים, יכול לצאת י"ח בחמר מדינה (מ"ב תע"ב ס"ק ל"ז).
חמר מדינה- מיץ תפוזים או אשכוליות טבעי (הרב אוירבך והרב אלישיב). ולפי הספרדים צריך שחמר מדינה יהיה משכר קצת ולכן יוסיף למיץ מעט עראק או אלכוהול וכדו' (חזו"ע).
פסידוניתתודה
לא יודעת אם זה קשור לפורום הזה.. אבל מישהו\י יודעים במקרה אם הרב יעקב יוסף התיר או אסר על שירות לאומי לבנות?
בעיקרון אני מתכננת בעז"ה לעשות שירות שנה הבאה, אבל אם הוא אוסר יכול להיות שאבטל.. לא יודעת עדיין
בעז"ה אני אמורה להתחיל לצאת עוד מעט עם בחור שהולך לפי הפסיקות של הרב יעקב יוסף.. ואם הרב לא מתיר, במידה ונחליט שכן אז בתור נשואה לו כנראה שלא אוכל להיות בת שירות .. רק לא הצלחתי להבין אם הוא אוסר או לא
כתבתי "אם לא בדיוק". וזה מתאים בדיוק לכאן.
אבל אני לא יודע אם את רוצה לשמוע את דעתי, אז לא אכתוב אם לא תרצי. במידה וכן, אשמח לפרט.
ולשאלה המקורית, הוא לא "אוסר" כי כבר נפטר, ולא בדיוק אסר כי לא אסר בחייו. בצוואה שלו הוא ביקש לפרסם שלדעתו אסור, למרות שמעולם לא אמר זאת בחייו. בפשט, נראה שאסר שירות לאומי לבנות.
סגרתי במקום הספציפי הזה כי זה קרוב אליו לישיבה, בעיקרון רציתי בכלל מדרשה במקום אחר.. לכן אם מעכשיו אני יודעת שאם ב"ה נתחתן אצטרך לעזוב את השירות באמצע השנה נראה לי שכבר עדיף לבטל עכשיו ושימצאו מחליפה.. ואז גם אם נחליט שלא אני אוכל להיות במדרשה שרציתי בהתחלה ולהשלים את השירות אח"כ..
(ולא משנה מה תחליטי, ממליץ להגיע לשם באמת ולא כברירת מחדל)
אמ
ציטוט מויקישיבה:
בלווייתו אמר המקובל, הרב יעקב עדס שבצוואתו ביקש להכריז שהוא מתנגד לשירות לאומי לבנות וכן שאין לפנות לבית המשפט בנוגע להפליית בנות ספרדיות בסמינרים.
בילקוט יוסף גם אסר שם..
אבל גם הוא לא בדיוק יודע למה הוא התכוון.. אנחנו מנסים לברר
אני אישית מאוד אוהב אותה.
מאוד התחברתי אליה.
ממליץ.
ובלי קשר,
קראתי גם פעם את הרב מלמד שאומר שגם להתחתן זה סוג של לעזור לעם ישראל
ואם היא רוצה להיות אחות או רופאה או חינוך מיוחד, דברים כאלה.. אז עדיף כבר שתתחיל בלימודים עכשיו - כי זה שירות יותר טוב לעם ולמדינה.
ובוודאי שלהקים בית לה' זה השירות לאומי הכי טוב לעמ"י אבל רציתי לעשות שירות בלי קשר.. קצת קשה לי לראות את עצמי מתחילה ללמוד לתואר פתאום(ועוד אפילו לא התחלנו לצאת, אני לא יודעת מה נחליט בסוף..) זה אומר כבר להתחיל לחשוב איזה כיוון אני רוצה וכו' ואני עוד לא סיימתי בגרויות.. אם הבחור לא היה בתמונה אז כנראה שבכלל לא הייתי חושבת לוותר על השירות
והזמן לוחץ לסגור שירות.. אני מבין.
בואי נעשה את זה ככה. הרי גם הבחור לא ממש יודע ולא ממש מחזיק בדעה בעניין.
תתיחסי לזה כמו שאת חושבת כרגע, וגם אם בע"ה הוא יהיה האחד אז הוא לא ממש נגד
אם שניכם באותה דעה (כמו שכתבתי בהודעה הקודמת) תשקלי את הדברים ככה.
מתוך הבנה שאולי את מתחתנת בקרוב ואז עדיף לוותר
ומנגד שאת לא מרגישה בוגרת
ולחשוב מה את רוצה שהחתן שלך יחשוב בנושא
תנסי להכניס בשכלול את כל הדברים
תחשבי מה מתאים לך
רק שאולי יכולה להיות פה בעיה הלכתית אם הרב אוסר כי אם ב"ה נתחתן אז גם אני צריכה ללכת לפי הפסיקות שלו...לא בגלל הדעה האישית של הבחור
החומרה היתרה בפסח היא בגלל שחמץ לא בטל אפילו באלף.
וכו וכו וכו
כמה שיותר להיזהר מובטח לו שיינצל מחטא
חמץ זה גאווה
פירור גאווה גם יכול להזיק.
לכן בפסח מנקים את הלב מחמץ ומתחילים לברר את המידות עד שבשבועות הקורבן עצמו חמ.
פרקטית - כדאי לבדוק הלכתית איך צריך לנקות, מצד אחד יש מנהג נשים שהוא דבר חשוב מצד שני חבל עבוד קשה על דבר שלא צריך...
בדרכי השם.
והזמן של הבדיקה והעבודה עליה זה פסח וספירת העומר
אם אתה שואל הלכתית, ההלכות באמת לא כאלו מחמירות אלא אנחנו.
רעיונית, זה בדיוק הכותרת, הרהורי הלב. החמץ מסמל את הרע שבנו. את הרע שאנחנו רוצים להוציא ולשרוף ולא רק את מה שאנחנו מחויבים בו אלא כמה שרק אפשר. וחלק מהפירורים הקטנים האלו הם הם הרהורי הלב. העבירות הקטנות שהרבה פעמים הן אפילו לא עבירות אלא הרהורים בעלמא. גם אותן אנחנו רוצים לנקות מהלב ולהשאיר אותו כמה שיותר טהור לקראת החג הקדוש.
בס"ד
הרב אבינר אומר שלרוב החומרות בימינו אין טעם כלל וכלל , ולעיתים זה עושה יותר נזק מתועלת (כגון שלום בית וכו')
אגב, אכן חמץ לא בטל אפילו באלף וזהו איסור כרת . אבל איסור זה נאמר על אכילה לכן באמת יש להחמיר בכל מה שקשור במטבח, אך לגבי "בל יראה ובל ימצא" לא נאמר כן , אלא האיסור הוא בפירור כזית לפחות שראוי למאכל כלב. כך דברי הרב אבינר.
יצא לי לקרוא את המאמר שלו לפני שבועיים , מאוד ממליץ. (נקרא ניקיון הבית לפסח - הרב אבינר או משהו כזה).
לאשתאבא בגופא דמלכא
הערגה אל מה שמעבר למילים,
אל מה שדלות שפתותינו ומזלג
בינת הבנתנו אינם יכולים
לבטא ולהבין-לשם אנו שואפים
אל השלימות הרדיקלית,המוחלטת,
האינסופית.אליה אנו חותרים
להשאב בגוף המלך
איך עובד העניין של ביטול חמץ?
איך אני יכול לבוא ולהגיד על משהו שהוא משהו אחר. (גם אם אני אגיד על הכסא שאני יושב עליו שהוא מכונית הוא לא יתחיל לסוע)
חמץ מבוטל הוא עדיין חמץ -אסור כמובן לאכול אותו - אבל לא עוברים עליו בבל יראה כי התורה אסרה דוקא שיהיה לך חמץ שאתה רוצה אותו ולא חמץ שהבהרת שמבחניתך הוא עפר. ומלבד זאת יש שיטה שהביטול הוא הפקר, ואז זה בכלל לא שלך
אם אני לא רוצה משהו כי אמרו לי שאני צריך לא לרצות אותו זה נחשב? (הרב שלי אמר שאם כשאני נכנס לבניין בשבת והאור נדלק זה לא נחשב פס"ר דלא ניחא ליה אע"פ שמאוד הייתי רוצה לא לחלל שבת).
הר"ן בתחילת פסחים מסביר שאמנם ב'הפקר' צריך שמישהו אחר יזכה כדי שזה יצא מרשותי. אך בחמץ הדין שונה כיון ש"שני דברים אינם ברשותו של אדם ועשאם הכתוב כאילו הם ברשותו: חמץ ובור ברשות הרבים". כלומר, באמת החמץ אינו של האדם בפסח כיון שהוא באיסור (לכן המקדש בחמץ- אינם קידושין כי החמץ לא שלו). אך הכתוב עשאו כאילו הוא ברשותו והוא צריך לגלות דעתו שאינו חפץ בו. לכן מספיק ביטול בחמץ. זו שיטת הר"ן.
השחרור העליון
הבשר..אוי הבשר,כמה צרות מעולל החסר,
רק רעב יודע,לא שבע.רק צמא,לא רוויה
ממעמקי הוויתי פורצת בצעקה הנשמה
רוצה לדבוק בשלימות,לצאת מהמוגבלות.
רק אתה, ד',המזור.רק בך ובתורתך נדבק,
רק אתה,ד',רופא כל בשר
זו צורת התהלים, בדומה ל"מקימי מעפר דל" [מקים מעפר דל] "להושיבי עם נדיבים" [להושיב{ו} עם נדיבים]. במקרה הזה, בשפתנו המדוברת היינו אומרים "האבן שמאסו הבונים - היתה לראש פינה", דימוי שמזכיר את הפסוקים לעיל. ההלל עניינו היפוך הגורל, כשם שבני ישראל זכו לצאת בן רגע מעומק העבדות לשיא החירות. גם האבן המושלכת, שבנאים כלל לא חפצו לשלבה באבני הבניין, הופכת בן רגע לאבן הראשה של הבניין כולו.
חיבים לספור ספירת העומר עם ערבית?
כאילו אם אמרתי לא אחרי לתפילת ערבית זה נחשב?
נכון שרצוי ברוב עם וכו'
אבל אם אתה בנסיעה וייתכן שלא תגיע למניין ונזכרת בתחילת הערב עדיף לספור מיד שלא תשכח.
העצה הטובה להתפלל במניין תמיד [גם לא בספירה]
זוכרים צדיקים שקיבלו משכורת מן הקהל?
לרגע שכחתי.. כולם זוכרים רק את הצדיקים שעבדו לפרנסתם (כחיי אדם וכו')
או את המקורות שאפשר לקבל מן הקהל (חוץ מההתבטאות הקצרצרה של הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה)?
(ציטוט בעל פה, אבל זה הרעיון)
למרות שיצחק לא מודע כלל שעומד מולו יצחק אלא חושב שזה יעקב ובכלל זאת יעקב מתברך על חשבון עשו.
ממתי מצינו ברכה שמעבירים בלי להיות מודע למי?
ממתי מצינו ששהות פיזית חשובה בעת הברכה?
הברכות נראות כנותנות ייעוד. יש עוד משהו דומה כזה שאפשר ללמוד ממנו על עניינו?
אשמח לתשובות רבותי
ראיתי שבתלמוד כתוב שהסלמנדרה אינה מתה מאש או משהו בסגנון הנ"ל,
וראיתי שהרמבם במורה נבוכים כותב שזה לא מחייב שבתלמוד יטעו בעניינים שכאלה.
האם יש הסברים אחרים בנוגע למקרה הזה ולסיפורים דומים מהתלמוד?
רק הבאתי את דעתו...
השאלה היא האם יש עוד הסברים חוץ משל הרמבם לסיפורים כאלה ואחרים שכתובים בתלמוד...
לדוגמא זה שכתוב שהסלמנדרה לא נשרפת באש,איך אפשר לפרש את זה מחשבתית מוסרתית?
אפתח בעזרת השם.

בנחלי לימוד
לא יודע אם זה יעזור
תורת חסד - חלק א - פרדקין, שניאור זלמן בן שלמה, 1830-1902 (page 1 of 308)
קישרתי לתחילת התשובה, אבל החילוקים מתי אומרים ומתי לא נמצאים מאות ה' ואילך. (תחילת התשובה עוסקת בלהוכיח שיש עיקרון כזה, שבטל הטעם לא בטלה התקנה].
ארץ השוקולדאחרונהערך בטל הטעם