א. (בבקשה לא לפתוח דיון בנושא) מישהו יודע מה המקור לזה שהנזיר אומר שלא רשב"י כתב את הזוהר?
ב. מה אתם אומרים על אכילת חמץ מכור? (זה כן לדיון).
2 דבריםשחר אורן
לגבי חמץ מכורהדרכה
אם מדובר א. בחמץ גמור, ב. שעבר עליו הפסח בודאות, ג. שברור לי לחלוטין שבעליו לא מכרו אותו במכירה גמורה, אז לא אוכל ממנו לאחר הפסח. בכל מקרה אחר, (רוב מוחלט של המקרים) לא רואה צורך להחמיר.
מה הפירוש של תנאי ג'?אדם כל שהוא
באיזה מצב זה ברור לך לחלוטין?
ב.ימ''ל
אע''פ שאני לא סומך על המכירה אני קונה חמץ מכור (או 'מכור') שכן עליו לענ''ד לא חלה גזירת חמץ שעבר עליו הפסח.
א.דעתן מתחיל
עבר עריכה על ידי דעתן מתחיל בתאריך כ"ד בניסן תשע"ט 10:08
עבר עריכה על ידי דעתן מתחיל בתאריך כ"ד בניסן תשע"ט 10:07
עבר עריכה על ידי דעתן מתחיל בתאריך כ"ד בניסן תשע"ט 10:03
חלק מההוצאות של אגרות הראי"ה ד בנספח. וזה לא מדויק שרשב"י לא כתב בכלל או שמי שכתב לא הסתמך על תורתו. ויש גם אזכור ביומנו של הרב הנזיר, אבל לא חושב שהוא הודפס. ובאותה נשימה כדאי להסתכל באגרת תרכ"ו של הראי"ה.
יש בקול הנבואה סקירה על הדיון בנושא.אדם כל שהוא
הספר כרגע לא לפני ואיני יכול לציין מקור מדוייק, אבל נראה לי שאפשר למצוא את זה די בקלות ע"פ התוכן.
אני מניח שאתה מתכווןדעתן מתחיל
לפרק שבחלק הראשון, החכמה הפנימית, ח. ספר הזהר (עמ' קמו). אבל שם דווקא הוא כותב שספר הזהר הוא של הרשב"י.
יכול להיות שהתכוונת להערה שם (כז) שם יש סקירה קצרה. אבל אני לא יודע מי כתב את ההערות.
יכול להיות שהתכוונת להערה שם (כז) שם יש סקירה קצרה. אבל אני לא יודע מי כתב את ההערות.
ההערות בקול הנבואה הן גם של הרב הנזיר.אדם כל שהוא
עבר עריכה על ידי אדם כל שהוא בתאריך כ"ד בניסן תשע"ט 15:27
[והתכוונתי רק להפנות לשם, מתוך הנחה שהדברים מועילים למי שמתעניין בדעתו של הרב הנזיר בנושא, לא לכתוב מה בדיוק נאמר שם, והאם זה תואם את מה שהוזכר כאן בשמו]
קיבלתידעתן מתחיל
א.כי בשמחה תצאו.אחרונה
הרב שרקי הראה לנו פעם צילום איגרת של הרב זצ"ל לרב הנזיר,
בה כתוב שהשיטה העיקרית היא כמו המטפחת ספרים (יעב"ץ),
שהמון מקומות בזוהר רשב"י לא כתב (כמה מאות).
אגב, הרב טאו טוען שהאיגרת מזויפת.
עד כאן הידוע לי בנושא.
חייב לשתות יין בפסח או אפשר מיץ ענבים?הולך בטל
לכתחילה יין כי דווקא יין משמח ומסמל חירות.נאור97
אם קשה, אפשר לערב חצי יין חצי מיץ ענבים.
אם גם זה קשה, לערב כמות קטנה יותר של יין. כמה שאפשר.
אם לא יכול לשתות יין בכלל ישתה רק מיץ ענבים.
(סיכום מהספר של הרב אופיר מלכה).
אם גם זה קשה, לערב כמות קטנה יותר של יין. כמה שאפשר.
אם לא יכול לשתות יין בכלל ישתה רק מיץ ענבים.
(סיכום מהספר של הרב אופיר מלכה).
תאמת שגם מיץ ענבים מגעיל בשביליהולך בטל
שנה שעברה כמעט הקאתי
אבא שלי שותה הרבה יין בדכעברי אנכי
וכשהוא שותה הרב תירוש הוא רוצה להקיא
זה לא מחייב
יש יינות עם אלכוהול מתוקים
מרים
מעט אלכוהול
אפשר לערבב
תבדוק.
במקרה הכי גרוע, תקח יין לבן ותערבב אותו ביין אדום (עדיף לשים את היין האדום קודם כדי לצאת ממחלוקת צביעה במשקים)
ככה שצבע היין לא יהיה חוור, אבל הטעם השולט יהיה של היין הלב.
אז במצב כזהנאור97
שאתה ממש לא יכול נראה שאתה פטור. תבדוק את זה.
אתה לא יכול לחסום את חוש הריח וחוש הטעם לשתי שניות כשאתה שותה (מבין למה כוונתי, נכון)? אח"כ הטעם שישאר לך בפה יהיה חלש וסביל.
אתה לא יכול לחסום את חוש הריח וחוש הטעם לשתי שניות כשאתה שותה (מבין למה כוונתי, נכון)? אח"כ הטעם שישאר לך בפה יהיה חלש וסביל.
אוקי תודההולך בטל
ע.י.צ'יאל
שו"ע או"ח תעב י
מי שאינו שותה יין, מפני שמזיקו או שונאו, צריך לדחוק עצמו ולשתות לקיים מצות ארבע כוסות:
ע.י.צ'יאל
אני חושב שאתה לא צודק. רק אם זה מוביל לממש חולי של לשכב במיטה פטורים.
לא חושב שמי שיכול להקיאנאור97
מוגדר רק כ"שונאו" של היין אלא יותר מזה.
בכל אופן לא פסקתי. אמרתי לו מה נראה לי ושיבדוק.
בכל אופן לא פסקתי. אמרתי לו מה נראה לי ושיבדוק.
ולקשור ראשן מפסח ועד עצרת?נחשון מהרחברון
זה יותר מלהקיא לדעתי וגם שם אנס את עצמו לשתות.
רק מי שממש יהיה חולה פטור לגמרי...
רק מי שממש יהיה חולה פטור לגמרי...
זה שונה. פה זה עניין של כבוד הבריותנאור97
אם אכן יש חשש סביר שיקיא.
קשה לי לקבל את הסברא הזונחשון מהרחברון
למה? כי זה לא כבוד הבריות אונאור97
כי לא יתירו דבר כזה משום כבוד הבריות?
התירו דברים יותר חמורים משום כבוד הבריות. וכ"ש פה שכן יקיים את המצווה רק באופן אחר.
התירו דברים יותר חמורים משום כבוד הבריות. וכ"ש פה שכן יקיים את המצווה רק באופן אחר.
כי כבוד הבריות שהתירונחשון מהרחברון
התירו במקומות מאד ספציפיים ולא כמשהו שאפשר ללמוד ממנו מדבר לדבר. התירו טלטול מוקצה מחמת כבוד הבריות. באבנים לניגוב (שי''ב) שום פוסק לא הוסיף להתיר מוקצה משום כבוד הבריות בנושא אחר.
מה שהתירו התירו.
מה שהתירו התירו.
כבוד הבריות זה היתר שצריך זהירות עצומה לדעתנחשון מהרחברון
מתי להשתמש בו ומתי לא.
זה לא פיתרון קסם
אגב. למשל בכלאיים דרבנן לא מתירים בגלל כבוד הבריות וצריך להוריד בגדים אף בשוק
לעומת זאת ציצית פסולה שיש איסור דאורייתא ללכת איתה ברה''ר מותר להמשיך משום כבוד הבריות ואפילו טלית גדול שאין בה בעיה של כבוד הבריות - התירו משום לא פלוג.
א''א לצרף את זה לבד...
זה לא פיתרון קסם
אגב. למשל בכלאיים דרבנן לא מתירים בגלל כבוד הבריות וצריך להוריד בגדים אף בשוק
לעומת זאת ציצית פסולה שיש איסור דאורייתא ללכת איתה ברה''ר מותר להמשיך משום כבוד הבריות ואפילו טלית גדול שאין בה בעיה של כבוד הבריות - התירו משום לא פלוג.
א''א לצרף את זה לבד...
1. הראשונים והאחרונים לא הבינו ככה. הם הוסיפונאור97
היתרים שלא כתובים בגמ'. כגון השהית נקבים עד שימצא מקום צנוע ועוד (או"ח צב).
2. לגבי מוקצה דווקא כן יש היתרים נוספים כגון גרף של רעי. מת המוטל בחמה או ביזיון אחר (ומחלוקת האם בכהג צריך כיכר או תינוק).
לכן לא שכיח עוד משהו שהיה "צריך" להתירו משום כבוד הבריות.
3. בכלאיים דרבנן לא צריך להוריד (יו"ד ש"ג).
4. יש מחלוקת ראשונים האם התירו אפילו איסורי דאורייתא בשב ואל תעשה מפני כבוד הבריות (בניגוד לציצית שזה בקום עשה).
צריך לשים לב שפה זה אפילו לא איסור דרבנן זו מצווה דרבנן. וכ"ש שבסוף כן יקיים אותה ע"י חמר מדינה.
2. לגבי מוקצה דווקא כן יש היתרים נוספים כגון גרף של רעי. מת המוטל בחמה או ביזיון אחר (ומחלוקת האם בכהג צריך כיכר או תינוק).
לכן לא שכיח עוד משהו שהיה "צריך" להתירו משום כבוד הבריות.
3. בכלאיים דרבנן לא צריך להוריד (יו"ד ש"ג).
4. יש מחלוקת ראשונים האם התירו אפילו איסורי דאורייתא בשב ואל תעשה מפני כבוד הבריות (בניגוד לציצית שזה בקום עשה).
צריך לשים לב שפה זה אפילו לא איסור דרבנן זו מצווה דרבנן. וכ"ש שבסוף כן יקיים אותה ע"י חמר מדינה.
ע.י.צ'יאל
אמר ששנה שעברה כמעט הקיא. זה רחוק מהמצב שאתה מתאר.
וזה לא תמיד מגיע לכבוד הבריות (אפשר להקיא בשירותים וכו').
ולא יהא גרוע ממזיקו?
1. לא הבנתי למה רחוק.נאור97
2. לענ"ד כבוד הבריות זה גם כלפי האדם עצמו כשהוא לבד (כך נראה לי מההיתר לטלטל אבנים לבית הכסא (שיב)).
לכן אולי זה קל יותר ממזיקו.
אני לא פוסק כמובן. אני דן. כבר אמרתי לו שיבדוק.
לכן אולי זה קל יותר ממזיקו.
אני לא פוסק כמובן. אני דן. כבר אמרתי לו שיבדוק.
ע.י.צ'יאל
1. כי הוא לא אמר שבכל פעם שהוא שותה הוא מקיא, אלא ששנה שעברה, פעם אחת, הוא כמעט הקיא, שזה לפעמים ביטוי כללי לתחושת גועל.
2. יש הבדל. להקיא בדר"כ לא מגיע לכזאת רמה של חוסר כבוד.
1. בד"כ הוא פשוטנאור97
לא שותה יין. חוץ מפסח.
ובגלל זה כתבתי "חשש סביר" שיקיא.
הבנתי ממנו שזה כפשוטו.
2. מה שלמדתי משם זה את העיקרון שכבוד הבריות זה גם כשהאדם לבד.
לגבי אם להקיא נקרא כבוד הבריות ולא סתם סבל (באופן שהאדם לבד), אפשר לדון.
לדעתי הגיוני מאוד שכן. אדם מרגיש גועל לא קטן כשהוא מקיא, זה לא סתם סבל.
ופה שיש יותר סיבה להקל כי הוא יקיים את המצווה בחמר מדינה
ובגלל זה כתבתי "חשש סביר" שיקיא.
הבנתי ממנו שזה כפשוטו.
2. מה שלמדתי משם זה את העיקרון שכבוד הבריות זה גם כשהאדם לבד.
לגבי אם להקיא נקרא כבוד הבריות ולא סתם סבל (באופן שהאדם לבד), אפשר לדון.
לדעתי הגיוני מאוד שכן. אדם מרגיש גועל לא קטן כשהוא מקיא, זה לא סתם סבל.
ופה שיש יותר סיבה להקל כי הוא יקיים את המצווה בחמר מדינה
ע.י.צ'יאל
1. אז מיץ ענבים?
הוא כתב שזה גם מגעיל אותונאור97
ההודעה השלישית בשרשור.
אתה לא עוקב...
אתה לא עוקב...
ע.י.צ'יאל
מגעיל לא מועיל. אפ' אם שונאו או מזיק לו.
נראה לי שאפשר גם מיץ ענבים, אך מקורות מפתיעיםארץ השוקולד
כי הוא נקרא בלשון חז"ל "יין מגיתו"
דברי הרב מלמד בפניני הלכה
"ואף שבדיעבד יוצאים ידי חובה במיץ ענבים, צריך לדעת שכאשר תקנו חכמים לשתות ארבע כוסות, לא העלו בדעתם שישתו מיץ ענבים, כי לא היתה בימיהם אפשרות לשמר מיץ ענבים מעת הבציר בסתיו עד חג הפסח בלא שיחמיץ. וגם מי שהיין לא היה טעים לו או ששתייתו גרמה לו כאבי ראש, היה חייב לשתות ארבע כוסות. וכן מסופר על רבי יהודה בר' אלעאי שהיה צריך לכרוך סודר על ראשו מפסח עד חג השבועות, מחמת כאב הראש שנגרם משתיית ארבע כוסות. ורק מי שהיין גרם לו לחלות וליפול למשכב, היה פטור מהמצווה (נדרים מט, ב. שו"ע תעב, י; מ"ב לה). הרי שכוונת חכמים בתקנתם היתה שנאמר את ההגדה ונספר ביציאת מצרים מתוך שתייה של יין משמח, והשותה מיץ ענבים אינו מקיים את המצווה כפי שתיקנוה חכמים. אמנם כיוון שיש לנו כיום מיץ ענבים, מי שסובל מהיין, כגון שהוא גורם לו כאבי ראש, רשאי לצאת ידי חובתו במיץ ענבים."
https://ph.yhb.org.il/04-16-07/
הלכה יומית בשם הרב עובדיה:
"מיץ ענבים
מי שקשה לו לשתות יין בליל הסדר, רשאי לשתות "מיץ ענבים", ויוצא בו ידי חובת שתיית ארבע כוסות. והמחמיר לקחת יין דוקא, או לערב יין עם מיץ ענבים, תבוא עליו ברכה. וכן היה מייעץ רבינו הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל, לערב עם היין מיץ ענבים, שבזה לפי שיטתו, יוצאים ידי חובה לכל הדעות."
סדר ליל פסח – "קדש" : הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל
דברי הרב מלמד בפניני הלכה
"ואף שבדיעבד יוצאים ידי חובה במיץ ענבים, צריך לדעת שכאשר תקנו חכמים לשתות ארבע כוסות, לא העלו בדעתם שישתו מיץ ענבים, כי לא היתה בימיהם אפשרות לשמר מיץ ענבים מעת הבציר בסתיו עד חג הפסח בלא שיחמיץ. וגם מי שהיין לא היה טעים לו או ששתייתו גרמה לו כאבי ראש, היה חייב לשתות ארבע כוסות. וכן מסופר על רבי יהודה בר' אלעאי שהיה צריך לכרוך סודר על ראשו מפסח עד חג השבועות, מחמת כאב הראש שנגרם משתיית ארבע כוסות. ורק מי שהיין גרם לו לחלות וליפול למשכב, היה פטור מהמצווה (נדרים מט, ב. שו"ע תעב, י; מ"ב לה). הרי שכוונת חכמים בתקנתם היתה שנאמר את ההגדה ונספר ביציאת מצרים מתוך שתייה של יין משמח, והשותה מיץ ענבים אינו מקיים את המצווה כפי שתיקנוה חכמים. אמנם כיוון שיש לנו כיום מיץ ענבים, מי שסובל מהיין, כגון שהוא גורם לו כאבי ראש, רשאי לצאת ידי חובתו במיץ ענבים."
https://ph.yhb.org.il/04-16-07/
הלכה יומית בשם הרב עובדיה:
"מיץ ענבים
מי שקשה לו לשתות יין בליל הסדר, רשאי לשתות "מיץ ענבים", ויוצא בו ידי חובת שתיית ארבע כוסות. והמחמיר לקחת יין דוקא, או לערב יין עם מיץ ענבים, תבוא עליו ברכה. וכן היה מייעץ רבינו הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל, לערב עם היין מיץ ענבים, שבזה לפי שיטתו, יוצאים ידי חובה לכל הדעות."
סדר ליל פסח – "קדש" : הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל
תיכנס לכתובת, מאמר מפורט בנושאאלילימי
אתר מדהיםנאור97
תודה
כדאי לפרסם גם למשפחה ולחברים כדי שכולם יהנו...אלילימי
עוד משהו שהתחדש לינאור97
עבר עריכה על ידי פסידונית בתאריך י"א בניסן תשע"ט 17:13
מי שלא יכול לשתות יין בכלל וגם לא מיץ ענבים, יכול לצאת י"ח בחמר מדינה (מ"ב תע"ב ס"ק ל"ז).
חמר מדינה- מיץ תפוזים או אשכוליות טבעי (הרב אוירבך והרב אלישיב). ולפי הספרדים צריך שחמר מדינה יהיה משכר קצת ולכן יוסיף למיץ מעט עראק או אלכוהול וכדו' (חזו"ע).
איך וויסקי בפסח?צריך עיון
א וויסקי בפסח זה חמץ גמורבטח התכוונת אלכוהול כלשהו אחרנחשון מהרחברון
ב כדי להתיר חמר מדינה ולא יין זה צריך להיות מצב שיש איסור רפואי לשתות יין או מיץ ענבים. לא סתם קשה/לא אוהב/עושה כאב ראש/כאב בטן
א. כן צודקים..נאור97
הדוגמא שהייתה שם זה עראק או אלכוהול.
יישר כח. לא מצליח לערוך.
ב. אני יודע. חושב שמצב שאדם כמעט הקיא כמו שהוא תיאר (באחת התגובות) חמור מהדוגמאות שהבאת. לא חושב שאדם צריך להתבזות. כבוד הבריות. בכל אופן שיבדוק עםמפוסק מוסמך כמו שאמרתי לו לפני.
יישר כח. לא מצליח לערוך.
ב. אני יודע. חושב שמצב שאדם כמעט הקיא כמו שהוא תיאר (באחת התגובות) חמור מהדוגמאות שהבאת. לא חושב שאדם צריך להתבזות. כבוד הבריות. בכל אופן שיבדוק עםמפוסק מוסמך כמו שאמרתי לו לפני.
אפשר לתייג את ראשי בית המדרש שיערכוארץ השוקולד
תודהנאור97
יש מחלוקת האם זה חמץ גמורגושניק מצויאחרונה
האם זה נחשב חמץ גמור מדאורייתא או זעת חמץ(תערובת חמץ שעבורה מדרבנן) השאלה נוגעת לדרך שבה מופק הוויסקי.
כמדומני שרוב הפוסקים אומרים שזה תערובת חמץ אבל לאחרונה ראיתי שהגרז"ן גולדברג והרב רבינוביץ מחמירים לומר שזה חמץ גמור כך שיש לך על מי לסמוך
כמדומני שרוב הפוסקים אומרים שזה תערובת חמץ אבל לאחרונה ראיתי שהגרז"ן גולדברג והרב רבינוביץ מחמירים לומר שזה חמץ גמור כך שיש לך על מי לסמוך
בוצע 
פסידונית
אז תערכו את התגובות שלנו גםנחשון מהרחברון
שלא נצא אהבלים
נראה לי מספיק מובן מההקשר שנערך פה תיקוןפסידונית
אוףנחשון מהרחברון
אנשים לא מבינים צחוקים
זה היה בצחוק!
זה היה בצחוק!
מישנו יודע מתי מתחיל המנין של תפילת ההלל החגיגית מחר בחברון?פריפריאלי
תודה
כדאי שתשאל גם בצמ"ענאור97
אאל''ט 5 וחצינחשון מהרחברוןאחרונה
שירות לאומיעד עלות השחר
לא יודעת אם זה קשור לפורום הזה.. אבל מישהו\י יודעים במקרה אם הרב יעקב יוסף התיר או אסר על שירות לאומי לבנות?
לא בקיאדעתן מתחיל
אבל נראה שאסר. חשש לפרסם זאת בחייו ולכן פרסם כחלק מהצוואה.
אפשר לשאול מה זה משנה?
אפשר לשאול מה זה משנה?
...עד עלות השחר
בעיקרון אני מתכננת בעז"ה לעשות שירות שנה הבאה, אבל אם הוא אוסר יכול להיות שאבטל.. לא יודעת עדיין
הוא הפוסק ההלכתי שלך?דעתן מתחיל
אם כן, אין לי מה לומר. אם לא בדיוק, אני לא חושב שנכון לבטל שליחות חשובה כזו בגלל זה.
מקווה שיהיו החלטות אמיתיות מכוונות לרצון ה' יתברך. בהצלחה
מקווה שיהיו החלטות אמיתיות מכוונות לרצון ה' יתברך. בהצלחה
מסובך קצתעד עלות השחר
בעז"ה אני אמורה להתחיל לצאת עוד מעט עם בחור שהולך לפי הפסיקות של הרב יעקב יוסף.. ואם הרב לא מתיר, במידה ונחליט שכן אז בתור נשואה לו כנראה שלא אוכל להיות בת שירות .. רק לא הצלחתי להבין אם הוא אוסר או לא
השתדלתי לדייקדעתן מתחיל
כתבתי "אם לא בדיוק". וזה מתאים בדיוק לכאן.
אבל אני לא יודע אם את רוצה לשמוע את דעתי, אז לא אכתוב אם לא תרצי. במידה וכן, אשמח לפרט.
ולשאלה המקורית, הוא לא "אוסר" כי כבר נפטר, ולא בדיוק אסר כי לא אסר בחייו. בצוואה שלו הוא ביקש לפרסם שלדעתו אסור, למרות שמעולם לא אמר זאת בחייו. בפשט, נראה שאסר שירות לאומי לבנות.
אשמח לשמוע את דעתך..עד עלות השחר
אנסה להסבירדעתן מתחיל
חוויתי בעבר משהו דומה. החלטה חשובה לחיים שאותה תליתי בזאת שאיתה יצאתי. היום אני מבין שזו טעות. יכול לפרט יותר באישי אם זה חשוב לך.
אנחנו צריכים לחיות את חיינו כמו שאנחנו מבינים שנכון עד שהחלטנו סופית שאנחנו מתחתנים עם בן הזוג. אחרת תחיי כל פעם ע"פ מה יאמר מי שאיתו אולי תצאי, ואלו חיים לא נכונים לדעתי. לא ככה אדם בונה את עצמו נכון.
הרי מראש, לצאת זה לבדוק. אף אחד לא יודע אם תחליטו שכן. וגם אם כן, הרי החיים המשותפים מתחילים אחרי החתונה, אולי אחרי האירוסין, לא לפני.
אני מבין את הרצון. קראתי את השרשור עליו. וגם אני רציתי. אבל אני חושב שזו טעות.
את הבירור האם לעשות שירות רק את יכולה לעשות וההחלטה בידייך. אבל צריך לעשות בירור אמיתי. יכול להיות שבאמת לא נכון לך ללכת לשירות, אבל ממה שקראתי בינתיים את חושבת שכן ורק בגלל דעת רבו של הבחור לא. ויותר, אפילו הבחור לא בטוח מהי דעת רבו משמע שהסוגיה לא גבוהה בסדר העדיפויות. אם כך המצב, אני חושב שנכון להחליט את ההחלטה שלך בעצמך, אחרת תתחרטי על הפספוס כל חייך. גם אם תתחתני איתו, ובטח אם לא.
וגם פרקטיקה. פגישות לוקחות זמן. ועד חתונה לוקח עוד הרבה זמן. כך שלא צריך להישאר לך הרבה זמן בשירות במידה וכן, וגם אז תמיד אפשר לנסות עם סיכויים גבוהים לצאת מהשירות כנשואה. תקני אותי אם אני טועה.
סיכומון; צריך לשקול אם לעשות או לא, אבל זה שיקול לא נכון לדעתי, ופוגע.
מקווה שלא כתבתי משהו לא במקום.
אנחנו צריכים לחיות את חיינו כמו שאנחנו מבינים שנכון עד שהחלטנו סופית שאנחנו מתחתנים עם בן הזוג. אחרת תחיי כל פעם ע"פ מה יאמר מי שאיתו אולי תצאי, ואלו חיים לא נכונים לדעתי. לא ככה אדם בונה את עצמו נכון.
הרי מראש, לצאת זה לבדוק. אף אחד לא יודע אם תחליטו שכן. וגם אם כן, הרי החיים המשותפים מתחילים אחרי החתונה, אולי אחרי האירוסין, לא לפני.
אני מבין את הרצון. קראתי את השרשור עליו. וגם אני רציתי. אבל אני חושב שזו טעות.
את הבירור האם לעשות שירות רק את יכולה לעשות וההחלטה בידייך. אבל צריך לעשות בירור אמיתי. יכול להיות שבאמת לא נכון לך ללכת לשירות, אבל ממה שקראתי בינתיים את חושבת שכן ורק בגלל דעת רבו של הבחור לא. ויותר, אפילו הבחור לא בטוח מהי דעת רבו משמע שהסוגיה לא גבוהה בסדר העדיפויות. אם כך המצב, אני חושב שנכון להחליט את ההחלטה שלך בעצמך, אחרת תתחרטי על הפספוס כל חייך. גם אם תתחתני איתו, ובטח אם לא.
וגם פרקטיקה. פגישות לוקחות זמן. ועד חתונה לוקח עוד הרבה זמן. כך שלא צריך להישאר לך הרבה זמן בשירות במידה וכן, וגם אז תמיד אפשר לנסות עם סיכויים גבוהים לצאת מהשירות כנשואה. תקני אותי אם אני טועה.
סיכומון; צריך לשקול אם לעשות או לא, אבל זה שיקול לא נכון לדעתי, ופוגע.
מקווה שלא כתבתי משהו לא במקום.
אני פשוט לא רוצה לדפוק את המקום של השירות ולעזוב באמצעעד עלות השחר
סגרתי במקום הספציפי הזה כי זה קרוב אליו לישיבה, בעיקרון רציתי בכלל מדרשה במקום אחר.. לכן אם מעכשיו אני יודעת שאם ב"ה נתחתן אצטרך לעזוב את השירות באמצע השנה נראה לי שכבר עדיף לבטל עכשיו ושימצאו מחליפה.. ואז גם אם נחליט שלא אני אוכל להיות במדרשה שרציתי בהתחלה ולהשלים את השירות אח"כ..
לא הצעתי לך מה להחליטדעתן מתחיל
אמרתי שאני מבין מאיפה נובע השיקול הזה, ואני מבין שקשה רגשית להתעלם ממנו. אבל זה מה שנכון לדעתי. לא נכון להחליט החלטות על שיקולים רגשיים של "אם".
לדעתי, תבררי מה חשוב *לך* בחיים. מה הכי נכון לך לעשות. מה רצון ה' ממך. ולכי על זה.
אם ובע"ה תחליטו להתחתן, אז יכנס השיקול הזה. כרגע הוא לא שיקול נכון לדעתי. השיקול הזה יכול לפגוע בך מאוד.
לדעתי, תבררי מה חשוב *לך* בחיים. מה הכי נכון לך לעשות. מה רצון ה' ממך. ולכי על זה.
אם ובע"ה תחליטו להתחתן, אז יכנס השיקול הזה. כרגע הוא לא שיקול נכון לדעתי. השיקול הזה יכול לפגוע בך מאוד.
אוקי. תודה רבה!עד עלות השחר
שיהיו החלטות טובותדעתן מתחילאחרונה
(ולא משנה מה תחליטי, ממליץ להגיע לשם באמת ולא כברירת מחדל)
המ. אפשר פשוט לשאול את הבחור שאת יוצאת איתו..עברי אנכי
אמ
ציטוט מויקישיבה:
בלווייתו אמר המקובל, הרב יעקב עדס שבצוואתו ביקש להכריז שהוא מתנגד לשירות לאומי לבנות וכן שאין לפנות לבית המשפט בנוגע להפליית בנות ספרדיות בסמינרים.
בילקוט יוסף גם אסר שם..
..עד עלות השחר
אבל גם הוא לא בדיוק יודע למה הוא התכוון.. אנחנו מנסים לברר
את מכירה את הדעה של הרב שמואל אליהו בנושא?עברי אנכי
אני אישית מאוד אוהב אותה.
מאוד התחברתי אליה.
ממליץ.
ובלי קשר,
קראתי גם פעם את הרב מלמד שאומר שגם להתחתן זה סוג של לעזור לעם ישראל
ואם היא רוצה להיות אחות או רופאה או חינוך מיוחד, דברים כאלה.. אז עדיף כבר שתתחיל בלימודים עכשיו - כי זה שירות יותר טוב לעם ולמדינה.
מכירה ומתחברתעד עלות השחר
ובוודאי שלהקים בית לה' זה השירות לאומי הכי טוב לעמ"י אבל רציתי לעשות שירות בלי קשר.. קצת קשה לי לראות את עצמי מתחילה ללמוד לתואר פתאום(ועוד אפילו לא התחלנו לצאת, אני לא יודעת מה נחליט בסוף..) זה אומר כבר להתחיל לחשוב איזה כיוון אני רוצה וכו' ואני עוד לא סיימתי בגרויות.. אם הבחור לא היה בתמונה אז כנראה שבכלל לא הייתי חושבת לוותר על השירות
המ. אם עוד לא התחלתם לצאת זה נראלי אחרת..עברי אנכי
והזמן לוחץ לסגור שירות.. אני מבין.
בואי נעשה את זה ככה. הרי גם הבחור לא ממש יודע ולא ממש מחזיק בדעה בעניין.
תתיחסי לזה כמו שאת חושבת כרגע, וגם אם בע"ה הוא יהיה האחד אז הוא לא ממש נגד
אם שניכם באותה דעה (כמו שכתבתי בהודעה הקודמת) תשקלי את הדברים ככה.
מתוך הבנה שאולי את מתחתנת בקרוב ואז עדיף לוותר
ומנגד שאת לא מרגישה בוגרת
ולחשוב מה את רוצה שהחתן שלך יחשוב בנושא
תנסי להכניס בשכלול את כל הדברים
תחשבי מה מתאים לך
מבחינתו הוא מעדיף שלא אבל אין לו בעיה עם זהעד עלות השחר
רק שאולי יכולה להיות פה בעיה הלכתית אם הרב אוסר כי אם ב"ה נתחתן אז גם אני צריכה ללכת לפי הפסיקות שלו...לא בגלל הדעה האישית של הבחור
מישהי יודע על אפליקציה של תנך שגםרציתי לשאול
יש קריאה? שמע?
הרהורי הלב..ה' רצה
אז למה באמת ככ משמעותי כל פירור של חמץ?
הרעיון הכללי מובן וברוור אך בפועל-למה הילכות החג כאלה נוקשות ? הקרצופים הכי קטנים והחחמרות במאכלים (לפתית וכדומה)דברים שלא קרובים ללהיות חמץ...
מה העיניין בעצם?
הרעיון הכללי מובן וברוור אך בפועל-למה הילכות החג כאלה נוקשות ? הקרצופים הכי קטנים והחחמרות במאכלים (לפתית וכדומה)דברים שלא קרובים ללהיות חמץ...
מה העיניין בעצם?
יישמע שוביניסטי, אבל לדעתי הסטורית ומציאותית נכוןארץ השוקולד
הלכה שהופקדו עליה נשים, החמירו בה מעל ומעבר (לדעתי כי הן לא היו בקיאות בהלכה.)
ומעבר לכך, חומרת כרת, שכבר גרם לאי רציונליות טוטלית, כי כבר התרלקנו משם ממש...
לא איש של "מחשבה" ככה שאני לא מחפש הסברים רעיוניים מדי לעניין, מחילה
ומעבר לכך, חומרת כרת, שכבר גרם לאי רציונליות טוטלית, כי כבר התרלקנו משם ממש...
לא איש של "מחשבה" ככה שאני לא מחפש הסברים רעיוניים מדי לעניין, מחילה
ע.י.צ'יאל
החומרה היתרה בפסח היא בגלל שחמץ לא בטל אפילו באלף.
כולי האי ועדיין...ארץ השוקולד
רבנו הארי כתב שמי שנזהר מחמץ אפילו ממה שמותר ובטל לפניעברי אנכי
וכו וכו וכו
כמה שיותר להיזהר מובטח לו שיינצל מחטא
סבבהנחשון מהרחברון
מומלץ. אבל למה מלכלוך? ולמה לנקות עד כדי כך דברים שאפילו לא משתמשים בהם בפסח?
אה. אמא אומרת שאם כבר מנקים. אז *מנקים*עברי אנכי
זה כבר לא קשור לאר''י זלנחשון מהרחברון
זה מה שזה מסמלמושיקו
חמץ זה גאווה
פירור גאווה גם יכול להזיק.
לכן בפסח מנקים את הלב מחמץ ומתחילים לברר את המידות עד שבשבועות הקורבן עצמו חמ.
פרקטית - כדאי לבדוק הלכתית איך צריך לנקות, מצד אחד יש מנהג נשים שהוא דבר חשוב מצד שני חבל עבוד קשה על דבר שלא צריך...
אבל עם חמץ זה גאווה, למה מותר חמץ כל השנה?הגיגים בע"מ
כי בחיים הנורמליים חשוב גם לפעמים גאווהארץ השוקולד
אז למה בפסח כל גרגר מזיק?הגיגים בע"מ
לפי הוורט: כי לפעמים צריך להזכיר לעצמנו מי אנחנו באמתארץ השוקולד
ולא צריך לבנות חלומות שווא תמיד עם גאווה.
אבל כעיקרון הוורט מוזר גם לי וכבר נהגו לומר "אין מקשין על הוורט"
אבל העיר לי חבר "הבעיה היא כשהוורט מקשה עלינו"
אבל כעיקרון הוורט מוזר גם לי וכבר נהגו לומר "אין מקשין על הוורט"
אבל העיר לי חבר "הבעיה היא כשהוורט מקשה עלינו"
גאווה זו מידה שצריכים להשתמש בה במינון הנכון - ויגבה ליבו..מושיקו
בדרכי השם.
והזמן של הבדיקה והעבודה עליה זה פסח וספירת העומר
דיני קטניות יש הרבה דברים לא ברוריםהיא שיחתי
בפשטות החומרות של קטניות פשוט לפי המנהג ולא לפי דיני 'ספק ספיקא' ו'ביטול ברוב' וכו.
מצד שני וודאי שיש דברים שהם 'כמעט' מופרכים שמחמירים בהם.
אם כי גם בהם תמצא מי שאוסר. .
מצד שני וודאי שיש דברים שהם 'כמעט' מופרכים שמחמירים בהם.
אם כי גם בהם תמצא מי שאוסר. .
מפורש ברמ"א שאם נפלו קטניות לתבשיל - התבשיל מותרק"ש
המ"ב מעיר שכל עוד שזה לא רוב - שאז התבשיל הוא של קטניות.
(אם רואים את הקטניות להדיא לא אוכלים אותם)
(אם רואים את הקטניות להדיא לא אוכלים אותם)
אני יודע. זה מה שכתבתי.היא שיחתי
נראה לי שענית בכותרתדעתן מתחיל
אם אתה שואל הלכתית, ההלכות באמת לא כאלו מחמירות אלא אנחנו.
רעיונית, זה בדיוק הכותרת, הרהורי הלב. החמץ מסמל את הרע שבנו. את הרע שאנחנו רוצים להוציא ולשרוף ולא רק את מה שאנחנו מחויבים בו אלא כמה שרק אפשר. וחלק מהפירורים הקטנים האלו הם הם הרהורי הלב. העבירות הקטנות שהרבה פעמים הן אפילו לא עבירות אלא הרהורים בעלמא. גם אותן אנחנו רוצים לנקות מהלב ולהשאיר אותו כמה שיותר טהור לקראת החג הקדוש.
למען האמתהמדלג
בס"ד
הרב אבינר אומר שלרוב החומרות בימינו אין טעם כלל וכלל , ולעיתים זה עושה יותר נזק מתועלת (כגון שלום בית וכו')
אגב, אכן חמץ לא בטל אפילו באלף וזהו איסור כרת . אבל איסור זה נאמר על אכילה לכן באמת יש להחמיר בכל מה שקשור במטבח, אך לגבי "בל יראה ובל ימצא" לא נאמר כן , אלא האיסור הוא בפירור כזית לפחות שראוי למאכל כלב. כך דברי הרב אבינר.
יצא לי לקרוא את המאמר שלו לפני שבועיים , מאוד ממליץ. (נקרא ניקיון הבית לפסח - הרב אבינר או משהו כזה).
זה אכן מאמר יפה של הרב אבינרארץ השוקולד
נהניתי ממנו כשקראתי אותו לפני שנים
ב.ג.ל.אורות מאופלאחרונה
יש לי תחושה שמהתור למאפייה במוצאי החג לא ייעדר אף דרשן שכילה חמתו בימי החג על חמצי הלב ושאור שבעיסה...
ניתן לראות מהסוגיות שרבנן הקפידו בכל מיני הקפדות על כך שהחמץ יתאדה לחלוטין בחג. יש בדיקה, ושריפה, וביטול, והפקעה דרבנן, והפקר לא מועיל בחמץ לביעור, ולא בטל בשיעור, ועוד ועוד. מתוך כך ניתן להבין את הביסוס ההלכתי לחשש.
בנוסף ניתן להבחין שיש מצוות מסוימות מאוד שבהן נהוג בכל בית ישראל מדורי דורות להקפיד ולהחמיר, כדוגמא גם בנר חנוכה, שכל בית בישראל נוהג כמהדרין מן המהדרין. יש שמוצאים טעמים למה דווקא מצוות אלה, אך גם בלעדיהם, עצם התורשה הלאומית ההיסטורית מחייבת כבוד למנהגים האלה.
בנוסף יש להוסיף שכשהדברים מביאים לידי קילקולים גדולים, כציטוטי הרב אבינר שהובאו, יש לשקלל את העניין מחדש.
כמובן שכל הנ"ל מיוסד על אי הבנתי ועל אי היותי רב או דמות תורנית מכל סוג שהוא, ולכן אם יש לך דמות כזאת, פנה אליה.
מועדים לשמחה.
ניתן לראות מהסוגיות שרבנן הקפידו בכל מיני הקפדות על כך שהחמץ יתאדה לחלוטין בחג. יש בדיקה, ושריפה, וביטול, והפקעה דרבנן, והפקר לא מועיל בחמץ לביעור, ולא בטל בשיעור, ועוד ועוד. מתוך כך ניתן להבין את הביסוס ההלכתי לחשש.
בנוסף ניתן להבחין שיש מצוות מסוימות מאוד שבהן נהוג בכל בית ישראל מדורי דורות להקפיד ולהחמיר, כדוגמא גם בנר חנוכה, שכל בית בישראל נוהג כמהדרין מן המהדרין. יש שמוצאים טעמים למה דווקא מצוות אלה, אך גם בלעדיהם, עצם התורשה הלאומית ההיסטורית מחייבת כבוד למנהגים האלה.
בנוסף יש להוסיף שכשהדברים מביאים לידי קילקולים גדולים, כציטוטי הרב אבינר שהובאו, יש לשקלל את העניין מחדש.
כמובן שכל הנ"ל מיוסד על אי הבנתי ועל אי היותי רב או דמות תורנית מכל סוג שהוא, ולכן אם יש לך דמות כזאת, פנה אליה.
מועדים לשמחה.
לאשתאבא בגופא דמלכאושמתי כדכד..
לאשתאבא בגופא דמלכא
הערגה אל מה שמעבר למילים,
אל מה שדלות שפתותינו ומזלג
בינת הבנתנו אינם יכולים
לבטא ולהבין-לשם אנו שואפים
אל השלימות הרדיקלית,המוחלטת,
האינסופית.אליה אנו חותרים
להשאב בגוף המלך
ב.ג.ל.אורות מאופלאחרונה
כיוון שנקטת בביטוי מדויק בכותרת, ראיתי לנכון להעיר על הבילבול השורר בתוכן עצמו.
א. תוכן הדיבור נגמר בספירות נמוכות בהרבה מאינסוף, ודאי ממה שממעל לו.
ב. אין כל קשר בין גבול הדיבור לגבול הבינה.
ג. לא הבנתי משמעות 'בינת הבנתנו' ולא 'בינתנו' או 'הבנתנו'.
ד. השאיפה גבוהה מהדיבור ונמוכה מגופא דמלכא.
ה. רדיקליות, מוחלטות, ואינסופיות הן כינויים למעלות שונות בתכלית, ולא הבנתי את החיבור.
ו. להשתאב*
א. תוכן הדיבור נגמר בספירות נמוכות בהרבה מאינסוף, ודאי ממה שממעל לו.
ב. אין כל קשר בין גבול הדיבור לגבול הבינה.
ג. לא הבנתי משמעות 'בינת הבנתנו' ולא 'בינתנו' או 'הבנתנו'.
ד. השאיפה גבוהה מהדיבור ונמוכה מגופא דמלכא.
ה. רדיקליות, מוחלטות, ואינסופיות הן כינויים למעלות שונות בתכלית, ולא הבנתי את החיבור.
ו. להשתאב*
ביטול חמץשחר אורן
איך עובד העניין של ביטול חמץ?
איך אני יכול לבוא ולהגיד על משהו שהוא משהו אחר. (גם אם אני אגיד על הכסא שאני יושב עליו שהוא מכונית הוא לא יתחיל לסוע)
גזירת הכתוב.הדרכה
אגב ביטול בפה לא מספיק וצריך לבטל גם ובעיקר בלב
כלומר?שחר אורן
כלומר:הדרכה
שכונת הכתוב "תשביתו שאור מבתיכם", כתרגומו " תבטלון חמירא" כפי שמסרו לנו חז"ל שזהו הביטול שהתורה קבעה שבמחשבה ובדיבור כאילו ביער את החמץ ועשהו כעפר.
,,חידוש
חמץ מבוטל הוא עדיין חמץ -אסור כמובן לאכול אותו - אבל לא עוברים עליו בבל יראה כי התורה אסרה דוקא שיהיה לך חמץ שאתה רוצה אותו ולא חמץ שהבהרת שמבחניתך הוא עפר. ומלבד זאת יש שיטה שהביטול הוא הפקר, ואז זה בכלל לא שלך
תשובהשחר אורן
אם אני לא רוצה משהו כי אמרו לי שאני צריך לא לרצות אותו זה נחשב? (הרב שלי אמר שאם כשאני נכנס לבניין בשבת והאור נדלק זה לא נחשב פס"ר דלא ניחא ליה אע"פ שמאוד הייתי רוצה לא לחלל שבת).
זו גזירת הכתוב אך ורק בנוגע לחמץ בפסח.הדרכה
ליתר דיוק רק לעניין איסור בל ייראה ובל יימצא כמו שחידוש כתב
לא אומרים שהוא משהו אחרימ''ל
אומרים מה הוא נחשב בשבילך.
אם בשבילך הוא חסר ערך והפקר אז בשבילך הוא חסר ערך, לא משנה כמה הערך האובייקטיבי שלו.
אם בשבילך הוא חסר ערך והפקר אז בשבילך הוא חסר ערך, לא משנה כמה הערך האובייקטיבי שלו.
מדין הפקר.יוסי לאחרונה
הר"ן בתחילת פסחים מסביר שאמנם ב'הפקר' צריך שמישהו אחר יזכה כדי שזה יצא מרשותי. אך בחמץ הדין שונה כיון ש"שני דברים אינם ברשותו של אדם ועשאם הכתוב כאילו הם ברשותו: חמץ ובור ברשות הרבים". כלומר, באמת החמץ אינו של האדם בפסח כיון שהוא באיסור (לכן המקדש בחמץ- אינם קידושין כי החמץ לא שלו). אך הכתוב עשאו כאילו הוא ברשותו והוא צריך לגלות דעתו שאינו חפץ בו. לכן מספיק ביטול בחמץ. זו שיטת הר"ן.
השחרור העליוןושמתי כדכד..
השחרור העליון
הבשר..אוי הבשר,כמה צרות מעולל החסר,
רק רעב יודע,לא שבע.רק צמא,לא רוויה
ממעמקי הוויתי פורצת בצעקה הנשמה
רוצה לדבוק בשלימות,לצאת מהמוגבלות.
רק אתה, ד',המזור.רק בך ובתורתך נדבק,
רק אתה,ד',רופא כל בשר
הסבר ל"אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה"?לללללל
מישהו יכול להסביר מי זה הבונים? ומה המשפט בכללי אומר?
בונים של בניין, פועליםימ''ל
המשפט אומר - האבן שבסוף הבניין, כשכבר נמאס לפועלים לראות אבנים, היא הכי חשובה בפינה העליונה של הבניין.
איך הבנת את זה מהמשפט? איפה זה כתוב?לללללל
השפה הספרותית-שירית משחקת באותיות שימוש.מי האיש? הח"ח!אחרונה
זו צורת התהלים, בדומה ל"מקימי מעפר דל" [מקים מעפר דל] "להושיבי עם נדיבים" [להושיב{ו} עם נדיבים]. במקרה הזה, בשפתנו המדוברת היינו אומרים "האבן שמאסו הבונים - היתה לראש פינה", דימוי שמזכיר את הפסוקים לעיל. ההלל עניינו היפוך הגורל, כשם שבני ישראל זכו לצאת בן רגע מעומק העבדות לשיא החירות. גם האבן המושלכת, שבנאים כלל לא חפצו לשלבה באבני הבניין, הופכת בן רגע לאבן הראשה של הבניין כולו.
ריסוק קרח בשבתנאור97
עבר עריכה על ידי נאור97 בתאריך ט"ז בניסן תשע"ט 13:52
ערוך השולחן מעלה סברא שאין איסור ריסוק קרח בשבת.מכירים אחרונים שפסקו כך למעשה?
וז"ל ערוה"ש (סימן שכ):
בחורף כשנקרשו המים - מותר לשבר הקרח וליטול המים מתחתיו, ואין זה כריסוק שלג, דהא המים שתחת הקרש לא נקרשו. ואי משום שבירת הקרח, הא גדולה מזו אמרו: שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות.
והנה רבינו הב"י בסעיף י"א כתב: "צריך ליזהר בחורף שלא יטול ידיו במים שיש בהם שלג או ברד, ואם יטול יזהר שלא ידחקם בין ידיו שלא יהא מרסק" עכ"ל, וכלשון הזה כתבו התוספות שם וזה לשונם: "ומים שמתקרשים ויש ברד מעורב בהם - אין לרחוץ, שאי אפשר שלא ירסק הברד" עכ"ל.
ואני מסתפק בלשון רבותינו, דמשמע להדיא שלא הקפידו רק על ריסוק שלג וברד, ולא על ריסוק הקרח. ואולי מפני שהקרח היה מקודם מים, אין בזה לא משום נולד ולא משום גזירת סחיטת פירות. ויש להתיישב בזה, דלכאורה יש בזה נולד כבשומן שקרש בסימן שי"ח סעיף ל"ב, והמתירים בשם היינו טעמא משום שאינו מרסק בידים ע"ש, אבל בידים שפיר הוי נולד. אלא דלשון הש"ס והפוסקים לא משמע כן, וצ"ע לדינא.
חלוקת גרסאות בתוספתאנחשון מהרחברון
ער''פ אין לי ספרים ופנאי לפתוח אבל הרמב''ם גורס שמותר לרסק בתוך מים ואין חשש להולדת דקמא קמא בטיל.
הנוסחאות המדויקות של הרמב''ם והתוספתא הם שמותר לרסק (נותן לתוך הקערה או מאבק לתוך הקערה)
לרסק קרח כשמתערבב עם מים אין בעייה גם למשקה לגירסא זו.
ועכשיו לדוגמאות שהבאת.
איסור הקרח ע''מ להגיע למים שתחת הקרח לא בא במטרה להוציא מים. ואין צורך במים אלו כלל.
לעומת שטיפת הידיים אתה משפשף והקרח נמס ומנקה את ידיך.
הנוסחאות המדויקות של הרמב''ם והתוספתא הם שמותר לרסק (נותן לתוך הקערה או מאבק לתוך הקערה)
לרסק קרח כשמתערבב עם מים אין בעייה גם למשקה לגירסא זו.
ועכשיו לדוגמאות שהבאת.
איסור הקרח ע''מ להגיע למים שתחת הקרח לא בא במטרה להוציא מים. ואין צורך במים אלו כלל.
לעומת שטיפת הידיים אתה משפשף והקרח נמס ומנקה את ידיך.
זו לא הנקודהנאור97
את זה אני יודע...
הנקודה היא שערוך השולחן מעלה סברא שאין בכלל איסור לרסק קרח בשבת (תסתכל בפסקה האחרונה). לא גזרו עליו כי הוא היה כבר פעם נוזל, בניגוד לשלג וברד.
הנקודה היא שערוך השולחן מעלה סברא שאין בכלל איסור לרסק קרח בשבת (תסתכל בפסקה האחרונה). לא גזרו עליו כי הוא היה כבר פעם נוזל, בניגוד לשלג וברד.
מצד בונה וסותר לא מצד נולדנחשון מהרחברון
לגבי נולד הוא כותבנאור97
שלא משמע מהשס ופוסקים שיש בעיה ונשאר בצ"ע עליהם.
לגבי גזירת סחיטת פירות ונולד (כאן זה במשמעות מוליד (רשי- "שבורא המים הללו". ) הוא כותב שמכיוון שהקרח היה פעם מים אין לגזור. ולגבי נולד במשמעות הרגילה הוא כותב את מה שכתבתי בתחילת הנודעה הזו
לגבי גזירת סחיטת פירות ונולד (כאן זה במשמעות מוליד (רשי- "שבורא המים הללו". ) הוא כותב שמכיוון שהקרח היה פעם מים אין לגזור. ולגבי נולד במשמעות הרגילה הוא כותב את מה שכתבתי בתחילת הנודעה הזו
אאל''ט הוא מביא זאת בשם הרןנחשון מהרחברון
הבנתי. חשבתי שהסיפא זה אתה...נחשון מהרחברון
👍נאור97
שנזכה..
..נאור97אחרונה
עבר עריכה על ידי נאור97 בתאריך כ"ג בניסן תשע"ט 12:45
@ק"ש@הדרכה
@היא שיחתי
וכמובן שאר הת"ח פה.
יודעים משהו בעניין?
שאלה!י"שי
חיבים לספור ספירת העומר עם ערבית?
כאילו אם אמרתי לא אחרי לתפילת ערבית זה נחשב?
זה נחשבנאור97
הסיבה שסופרים סמוך לערבית היא כי מצוות ק"ש ותפילה תדירות יותר
יותר מכךrafidאחרונה
נכון שרצוי ברוב עם וכו'
אבל אם אתה בנסיעה וייתכן שלא תגיע למניין ונזכרת בתחילת הערב עדיף לספור מיד שלא תשכח.
העצה הטובה להתפלל במניין תמיד [גם לא בספירה]
משהו לפסחמבשר שלום
אנחנו עומדים לפני חג החירות.
הקב"ה שחרר אותנו ממצרים.
נהיינו בני חורין.
אמרו רבותינו במסכת אבות （פרק ו משנה ב）אין לך בן חורין אלא שמתעסק בתלמוד תורה.
על ספר המצוות של הרמב"ם בסוף מניין מצוות עשה מונה הרמב"ן את המצוות שלדעתו הרמב"ם שכח,במצווה ט"ו כותב הרמב"ן-
שנצטוינו להודות לשמו יתברך בכל עת שנקרא בתורה על הטובה הגדולה שעשה לנו בתתו תורתו אלינו והודיענו המעשים הרצויים לפניו שבהם ננחל חיי העולם הבא, וכאשר נצטוינו בברכה אחר כל האכילה כן נצטוינו בזו.
המגילת אסתר（הרב יחזקאל די סילוא）כותב על כל מצווה בשכחת עשין מה הסיבה שהרמב"ם לא מנה אותה.
זו המצווה היחידה שהמגילת אסתר מודה לרמב"ן ולא יודע למה הרמב"ם לא מנה מצווה זו.
יוצא שיש מצוות עשה מהתורה להודות להקב"ה.
היום בלילה בעז"ה נגיד כולנו（בתקווה שיבנה המקדש ונאכל בירושלים）את ההגדה.
יש בסיפור יציאת מצרים（הגדה）מצוות עשה מן התורה.
וכן פסק הרמב"ם בהלכות חמץ ומצה （פרק ח הלכה ה）
ואומר לפיכך אנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר להדר לרומם לגדל ולנצח למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו והוציאנו מעבדות לחירות מיגון לשמחה ומאפלה לאור גדול ונאמר לפניו הללויה.
אנחנו אומרים תודה לה' שהוציאנו ממצרים.
יהי רצון שנזכה לדעת להגיד תודה,להכיר בחסדי ה' עלינו（כמו שכתב בפירוש על הלכות יסודי התורה שמתוך מעשיו אתה מכיר את הבורא והיוצר）ומתוך כך את הקב"ה,ושנזכה לצאת לחירות מכל השעבודים ולאכול מן הזבחים ומן הפסחים.
חג שמח,אני אשמח להערות/הארות ותגובות
הקב"ה שחרר אותנו ממצרים.
נהיינו בני חורין.
אמרו רבותינו במסכת אבות （פרק ו משנה ב）אין לך בן חורין אלא שמתעסק בתלמוד תורה.
על ספר המצוות של הרמב"ם בסוף מניין מצוות עשה מונה הרמב"ן את המצוות שלדעתו הרמב"ם שכח,במצווה ט"ו כותב הרמב"ן-
שנצטוינו להודות לשמו יתברך בכל עת שנקרא בתורה על הטובה הגדולה שעשה לנו בתתו תורתו אלינו והודיענו המעשים הרצויים לפניו שבהם ננחל חיי העולם הבא, וכאשר נצטוינו בברכה אחר כל האכילה כן נצטוינו בזו.
המגילת אסתר（הרב יחזקאל די סילוא）כותב על כל מצווה בשכחת עשין מה הסיבה שהרמב"ם לא מנה אותה.
זו המצווה היחידה שהמגילת אסתר מודה לרמב"ן ולא יודע למה הרמב"ם לא מנה מצווה זו.
יוצא שיש מצוות עשה מהתורה להודות להקב"ה.
היום בלילה בעז"ה נגיד כולנו（בתקווה שיבנה המקדש ונאכל בירושלים）את ההגדה.
יש בסיפור יציאת מצרים（הגדה）מצוות עשה מן התורה.
וכן פסק הרמב"ם בהלכות חמץ ומצה （פרק ח הלכה ה）
ואומר לפיכך אנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר להדר לרומם לגדל ולנצח למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו והוציאנו מעבדות לחירות מיגון לשמחה ומאפלה לאור גדול ונאמר לפניו הללויה.
אנחנו אומרים תודה לה' שהוציאנו ממצרים.
יהי רצון שנזכה לדעת להגיד תודה,להכיר בחסדי ה' עלינו（כמו שכתב בפירוש על הלכות יסודי התורה שמתוך מעשיו אתה מכיר את הבורא והיוצר）ומתוך כך את הקב"ה,ושנזכה לצאת לחירות מכל השעבודים ולאכול מן הזבחים ומן הפסחים.
חג שמח,אני אשמח להערות/הארות ותגובות
אמן!דעתן מתחיל
ישר כח גדול. אכן מצווה דאורייתא לפי הרמב"ן להודות תמיד, ולכולי עלמא בפסח. שנזכה להודות באמת.
חג שמח באמת בגאולה לכולנו בקרוב.
חג שמח באמת בגאולה לכולנו בקרוב.
אמן.מבשר שלום
תודה רבה
יפה מאוד, שכוייחארץ השוקולדאחרונה
חג שמח
שאלה בספר נצח ישראל(פרק ג')שלמה אאצי
הסתירות שמובאות שם זה סתירות בין כוחות בטבע כמו למשל אש ומים? חום וקור? או יותר סתירות בכוחות הנפש כמו למשל אהבה ושנאה? ועוד שאלה אם מישהו יוכל להסביר לי בצורה איך לפי אריסטו נברא העולם ואיך לפי המהר"ל(לא הבנתי עד הסוף את העניין של הראשית)?
תודה רבה
תודה רבה
עד כמה שידוע לי אריסטו חשב שהעולם קדמוןאריק מהדרוםאחרונה
כלומר תמיד היה, מצב נתון.
שאלההבעטליר החמישי
זוכרים צדיקים שקיבלו משכורת מן הקהל?
לרגע שכחתי.. כולם זוכרים רק את הצדיקים שעבדו לפרנסתם (כחיי אדם וכו')
או את המקורות שאפשר לקבל מן הקהל (חוץ מההתבטאות הקצרצרה של הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה)?
הרוצה להנות יהנה כאלישע, הרוצה לא להנות אל יהנה כשמואלצריך עיון
(ציטוט בעל פה, אבל זה הרעיון)
אני ממהרמבשר שלום
תסתכל ברמבם ספר זמנים הלכות שקלים פרק ד הלכה ד שמלמדי הלכות קמיצה קיבלו משכורת מבדק הבית.
וכן עיין בכסף משנה על הלכות תלמוד תורה כמדומני פרק ג
וכן עיין בכסף משנה על הלכות תלמוד תורה כמדומני פרק ג
הרב עובדיה ביביא הכריע שעדיף לאברך שיכול ללמוד כל היום שילמדעברי אנכיאחרונה
השבוע לפני 6 שנים
איך אפשר להבין את עניין הברכה ליעקב?advfb
למרות שיצחק לא מודע כלל שעומד מולו יצחק אלא חושב שזה יעקב ובכלל זאת יעקב מתברך על חשבון עשו.
ממתי מצינו ברכה שמעבירים בלי להיות מודע למי?
ממתי מצינו ששהות פיזית חשובה בעת הברכה?
הברכות נראות כנותנות ייעוד. יש עוד משהו דומה כזה שאפשר ללמוד ממנו על עניינו?
אשמח לתשובות רבותי
יישר כחנוגע, לא נוגעאחרונה
שלום לכולם,רק בשמחה.
ראיתי שבתלמוד כתוב שהסלמנדרה אינה מתה מאש או משהו בסגנון הנ"ל,
וראיתי שהרמבם במורה נבוכים כותב שזה לא מחייב שבתלמוד יטעו בעניינים שכאלה.
האם יש הסברים אחרים בנוגע למקרה הזה ולסיפורים דומים מהתלמוד?
מוזמנים לענות...רק בשמחה.
עבר עריכה על ידי רק בשמחה. בתאריך י"א בניסן תשע"ט 00:34
לדעתי חז"ל אמרו לפי ההבנה שלהם במציאותארץ השוקולד
ולכן לא קושיה על הבנתנו במציאות.
לא הבנתי את שאלתך על הרמב"ם, תרצה להסביר בבקשה?
לא הבנתי את שאלתך על הרמב"ם, תרצה להסביר בבקשה?
כמו דעת הרמבם?רק בשמחה.
רק הבאתי את דעתו...
השאלה היא האם יש עוד הסברים חוץ משל הרמבם לסיפורים כאלה ואחרים שכתובים בתלמוד...
סביר להניח שהמהר"ל והמהרש"א דורשים שם דברים אחריםארץ השוקולד
איזה דברים?רק בשמחה.
רעיונות מחשבתיים-מוסריים וכן על זה הדרךארץ השוקולד
שוב, זה מניחוש על סמך ההיכרות עם אופי כתיבתם מעט ולא כי פתחתי כאן לראות מה הם אומרים.
(יכול להיות גם מעניין לראות אם השפת אמת בפירושו לש"ס כאן התייחס)
(יכול להיות גם מעניין לראות אם השפת אמת בפירושו לש"ס כאן התייחס)
מה זאת אומרת?רק בשמחה.
לדוגמא זה שכתוב שהסלמנדרה לא נשרפת באש,איך אפשר לפרש את זה מחשבתית מוסרתית?
תפתח אותם ותראהארץ השוקולד
אני לא בטוח, אלא משער שככה הם כתבו.
(ניתן לדרוש באמצעות תכונות שחז"ל מספרים על סלנדרא לדוגמא:
היא זוחלת עם דם קר, כלומר שאת כל חומה היא יורשת מהסביבה. אבל בגלל שהיא זורמת עם כולם, היא לא נשרפת על ידי האש שמנסה להשמיד את הכל.)
אבל כל מה שהסברתי בסוגריים היה ניחוש שלי, אין לי מושג אם יש בו אמת.
תרצה לראות משהו שונה, תפתח על הסוגיא אצל המהרש"א בחידושי אגדות (אחרי הגמרא במסכת), אצל המהר"ל (תפארת ישראל או נצח ישראל או חידושי אגדות), בבן יהוידע לבן איש חי על הגמרא ובשפת אמת על הגמרא (בן יהוידע ושפת אמת נמצאים בספרים אחרים)
בהצלחה
(ניתן לדרוש באמצעות תכונות שחז"ל מספרים על סלנדרא לדוגמא:
היא זוחלת עם דם קר, כלומר שאת כל חומה היא יורשת מהסביבה. אבל בגלל שהיא זורמת עם כולם, היא לא נשרפת על ידי האש שמנסה להשמיד את הכל.)
אבל כל מה שהסברתי בסוגריים היה ניחוש שלי, אין לי מושג אם יש בו אמת.
תרצה לראות משהו שונה, תפתח על הסוגיא אצל המהרש"א בחידושי אגדות (אחרי הגמרא במסכת), אצל המהר"ל (תפארת ישראל או נצח ישראל או חידושי אגדות), בבן יהוידע לבן איש חי על הגמרא ובשפת אמת על הגמרא (בן יהוידע ושפת אמת נמצאים בספרים אחרים)
בהצלחה
תודה על המקורות,רק בשמחה.
אפתח בעזרת השם.
בשמחה, בהצלחה רבה (קישורית פה לשני דברים)ארץ השוקולד
1. מאמר בנושא
פורטל הדף היומי: סלמנדרה כתומה - "סלמנדרא ..." (חגיגה כז ע"א)
2. שרשור בנושא תוקף מדעי אצל חז"ל
https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=24&topic_id=3106001&forum_id=1364
פורטל הדף היומי: סלמנדרה כתומה - "סלמנדרא ..." (חגיגה כז ע"א)
2. שרשור בנושא תוקף מדעי אצל חז"ל
https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=24&topic_id=3106001&forum_id=1364
תודה!רק בשמחה.
בשמחהארץ השוקולדאחרונה
אשמח לקרוא תובנות לכשיהיו אם יהיה לך כח לפרט
הקישורית השניה הפעם באמתארץ השוקולד
תבדוק מה אמר הרב בא-גדמי האיש? הח"ח!
בנחלי לימוד
לא יודע אם זה יעזור
אפתח שתהיה לי יכולת,תודה.רק בשמחה.
אהלן חבר'ה שאלה אשמח לתשובות..שלמה אאצי
אשמח לדוגמאות שאתם מכירים לגבי
"בטל הטעם לא בטלה התקנה" מתי אומרים את זה? יש כלל לזה? אם אפשר לדוגמאות לשני הצדדים, כלומר גם מתי אם בטל הטעם גם בטלה התקנה
תודה רבה
"בטל הטעם לא בטלה התקנה" מתי אומרים את זה? יש כלל לזה? אם אפשר לדוגמאות לשני הצדדים, כלומר גם מתי אם בטל הטעם גם בטלה התקנה
תודה רבה
עיין קצות השולחן גבי תרופות בשבת מביא שםנחשון מהרחברון
וכן תורת חסד מלובלין דן בעניין זה בדיוק בהגדרות של מה ששאלת
קיצור לתשובת התורת חסד (סימן יז)-אדם כל שהוא
תורת חסד - חלק א - פרדקין, שניאור זלמן בן שלמה, 1830-1902 (page 1 of 308)
קישרתי לתחילת התשובה, אבל החילוקים מתי אומרים ומתי לא נמצאים מאות ה' ואילך. (תחילת התשובה עוסקת בלהוכיח שיש עיקרון כזה, שבטל הטעם לא בטלה התקנה].
שכוייחנחשון מהרחברון
הרא"ש כותב שכאשר טעם הגזירה ידוע לכל,נאור97
אז אם היא כבר לא שייכת הגזרה בטלה.
כגון האיסור לשתות משקים מגולים שמא שתה מהם נחש והטיל בהם ארסו.
קישור לשיעור בנושא:
בטל הטעם- בטלה התקנה? | vbm haretzion
כגון האיסור לשתות משקים מגולים שמא שתה מהם נחש והטיל בהם ארסו.
קישור לשיעור בנושא:
בטל הטעם- בטלה התקנה? | vbm haretzion
דווקא בזה למשל כותב החידא אאלטנחשון מהרחברון
שאסור וזה נחשים 'רוחניים'
אבל השו"ע מתירנאור97
יש שיטה של המקובלים שלכל גזירה יש גם טעם פנימי נסתר שתמיד קיים. ולכן הגזרה לא מתבטלת גם אם הטעם החיצוני בטל.
עוקבדעתן מתחיל
דוגמאות למחלוקות אצל בטל הטעם, בטלה התקנהארץ השוקולד
1. מים אחרונים, בעלי התוספות - בטל, שלחן ערוך לדעתי אמר שלא בטל.
2. ריקודים ומחיאת כפיים בשבת שהגמרא אסרה, בעלי התוספות - בטל, שלחן ערוך - לא בטל ואסור.
2. ריקודים ומחיאת כפיים בשבת שהגמרא אסרה, בעלי התוספות - בטל, שלחן ערוך - לא בטל ואסור.
לא מדוייקנחשון מהרחברון
שוע כותב בסימן הנ''ל גבי מין אחרונים בסעיף א חובה ובסעיף י יש מי שאומר רשות.
לגבי 2 זה לא שבטל טעם. אלא שנחשב כמו מקום שבו לא גזרו.
לגבי 2 זה לא שבטל טעם. אלא שנחשב כמו מקום שבו לא גזרו.
לגבי 2- התוספות כותביםנאור97
אנו לא בקיאים לעשות כלי שיר ולכן אין לגזור.
משמע שבגלל שטעם הגזירה בטל הגזרה בטלה.
למה לחדש ולהגיד שזה כמו מקום שלא גזרו בו?
ועוד מניין לנו שבזמן שגזרו את הגזרה הזו לא גזרו על כל המקומות אלא תלו את זה רק במקום שהטעם שייך בו?
משמע שבגלל שטעם הגזירה בטל הגזרה בטלה.
למה לחדש ולהגיד שזה כמו מקום שלא גזרו בו?
ועוד מניין לנו שבזמן שגזרו את הגזרה הזו לא גזרו על כל המקומות אלא תלו את זה רק במקום שהטעם שייך בו?
זוכר שכך למדתי. אני עכשיו מטפל בילדים. לא פנוי לפתוחנחשון מהרחברון
אכן, אך באגר"מ מסביר שזה אחרי שכבר בגמרא התקנה לא תפסהק"ש
כפי שהגמ' מעידה, שלא מוחים במקלים היות שמוטב יהיו שוגגים וכו'. ע"ג זה פסקו התוס' שהיות שאצלם לא שייכת הגזירה, שגם במקומות שהיית שייכת לא תפסה, זה כאילו נימנו והתירו בפירוש. אבל בגזירות שכן פשטו, גם התוס' לא יתירו גם אם בטל הטעם.
(אני מסכים שיש בהסבר הזה חידוש גדול. לכאו' פשט התוס' והרמ"א שמביא דבריהם, כדברך)
(אני מסכים שיש בהסבר הזה חידוש גדול. לכאו' פשט התוס' והרמ"א שמביא דבריהם, כדברך)
אכן לזה התכוונתי.נחשון מהרחברון
שכוייח. לא דייקתי.
יפה מאוד. ובאמת יש על זה כמה שאלותנאור97
וצריך גם לראות אם זה מסתדר עם שאר המקומות שהתוס' אומרים שגזרה בטלה כי בטל הטעם.
ואיך זה עובד עם מים אחרונים לדוגמא?ארץ השוקולד
שם לא זכור לי שהתקנה לא תפסה אצל הגמרא.
האמת שגם בגלל זה נשארתי בצ"ע על הסברוק"ש
מלבד מה שציינתי למעלה, שיש בדבריו אוקימתא משמעותית שלא מצויינת בתוס'.
שכוייח, תודהארץ השוקולדאחרונה
תודה שהבאת את הסברא בכל מקרה
שכוייח על התגובהארץ השוקולד
לגבי מים אחרונים מקבל.
לגבי כלי שיר, נאור הגיב לך יפה
לגבי כלי שיר, נאור הגיב לך יפה
תראה בספר שולחן המערכת לראשל"צ הרב יצחק יוסףעברי אנכי
ערך בטל הטעם
וואו תודה אנשים עזרתם לי מאוד..שלמה אאצי
חזרת הש"צ במקום שכולם בקיים, ברכה מעין שבעהדרכה
במקום שאין מתאחרים, ברכות התורה במקום שאין נכנסים ויוצאים, תשובת הרמב"ם בנושא חזרת הש"צ וקידוש בבית הכנסת (מזכרון חופשי כותב שם שבדיקת מציאות לטעם התקנה הינו היפך עניין התקנות והגזרות)