אנשיםםם... 105 הודעותת!!!eliya
לא חבל על השרשור...יהודי מא"י
מתוך הכללים, ;( סתם בצחוק)יהודי מא"י
8. חל איסור לכתוב הודעה כל פעם שיש לך מספר עגול של הודעות (בגלל זה אין מונה הודעות, אלא רק בכרטיס אישי.).
את זה הוספתי רק אתמול.מוריה
לכן, אין לי זכות לנעול.
אז בואו ננצל..חני.
את שלי אני צריכה לבדוק

אז לי יש 322.. לבנתיים..חני.
לי יש 3695.[:HoDi
איך בודקים כמה הודעות יש לי??החיפושית
בכרטיס האישי שלך כתוב.רוחמה הקראסיבה
וואו יש לי ממש טיפה..הייתי בטוחה שיש לי בהרבה יותרחב"דניקית
זה בכלל לא טיפה..!רוחמה הקראסיבה
הכל יחסיתפוזה 1אחרונה
סקר-סקר-סקר ; ;כיפות ;(מיועד לבנות) &nbsמיטל
רואה מירי רואה?? חח סתם
האם את יודעת לסרוג? כן/לא (אם לא אין טעם שתמשיכי לענות)
את סורגת עכשיו? כן/לא
כיפה? (אם לא אין טעם להמשיך לענות)
למי את סורגת? ____________________________
למה? ___________________
זהו תודה לכם!!
תשובות:מוריה
האם את יודעת לסרוג? כן.
את סורגת עכשיו? כן.
כיפה? כן.
למי את סורגת? לא עיניינכם. סתם.
למה? כי ביקש..
לא..~רבקי~
לא חח זה כמו גיאומטריה- או שקולטים או שלא חחחמיטל
את לא חייבת לפרט חחחמיטל
אה..מוריה
לא אפחד ממה שכתבת.. אולי הוא נחשב ידיד..
אהמ...קראתיך
ואני עכשיו סורגת לאח שלי כיפה כי הוא ביקש...
תשובות:גוש קטיף לנצח!
)תשובות...איתי'ה
האם את יודעת לסרוג?משהו כזה....
את סורגת עכשיו? אני באמצע כיפה של "האש שלי" ופשוט נשברה לי המסרגה ואין לי גם ממש זמן.. אז היא מחכה בנתי'ים...
כיפה? לא.. סוודר.... בטח כיפה.
למי את סורגת? לחבר שלי.. סתם.. לאפחד... מחפשת...
למה? כי חורף... סתם.. מה למה?
יאא אני גם רוצה כיפה של "האש שלי"!רוח חדשה
מה זה כיפה של "האש שלי"??מיטל
חחחחחחחחחחחחחחחחחחח....איתי'ה
לקח לי לא הרבה לעשות את הדוגמא.... והיא ענקית...ז'תומרת שתצא לי כיפה נורא ענקית...
אם אני הי'יתי בן הי'יתי שמה אותה... אבל...
אני אחפש מישהו בשביל זה..
תשובות:ליטללל
את סורגת עכשיו? לא
כיפה? כן
את לא הגיונית. את לא סורגת עכשיו אבל את סורגת כיפהמיטל
חחחח התבלבלתי... חשבתי שזה משו אחר עד שהבנתי...ליטללל
תשובותי:רעות =)
האם את יודעת לסרוג? כן.
את סורגת עכשיו? בערך.. בין הבגרויות...
כיפה? כן.
למי את סורגת? לאח שלי
למה? כי הוא ביקש..
התשובות שלי-----החיפושית
את סורגת עכשיו? כן, בערך בעקרון יש כיפה שמחכה שאני אמשיך אותה
כיפה? ברור, אלא מה?? צעיף עם שתי מסרגות??
למי את סורגת? עדין לא ידוע אני אוהבת לסורג סתם ככה
למה? כובע!
מירייייי זה לא מה שהיית אמורה לענות! חחחחמיטל
תשובעותאנונימי (פותח)
האם את יודעת לסרוג? כן.אם לא אין טעם שתמשיכי לענות)
ואם יש טעם?
את סורגת עכשיו? כן.
כיפה? (אם לא אין טעם להמשיך לענות)לא אבל אני ממשיכה.
אני סורגת סוודר.
למי את סורגת? _לאח שלי הקטן.___________________________
למה? כי הוא חמוד___________________
תשובותתח"ל
לאתפוזה 1
עקרונית אני יודעת לסרוג, אבל אין לי עצבים לזה.. זה משעמם אותי..
אם אחים שלי כ"כ צריכים שילכו לקנות =)
הנה:פלספניתאחרונה
אממ לא משנה מה הכותרת, כנסו..!!!צפורה
בס"ד
בטח תגידו מה זאתי צצה פתאום ומטיפה מוסר אז אני קוראת ולא כ"כ מגיבה והמצב כאן ממש לא משהו.
מי שמסתכל פה מוצא הררי שטויות שכתובת פה, אין לכם מה לעשות אל תקשקשו חבל על זמנכם יש לכם משהו מעניין לכתוב בשמחה, זה המקום.. אבל חבל סתם שהרמה פה נמוכה, כל שנייה משהו פותח סקר ועם כל הכבוד רובם ממש לא מעניינים את קצה זנבו של אף אחד, אין רואה טעם לפתוח מאה סקרים ביום, בא לכם לעשות סקר תעשו שאלון קצת ארוך עם כמה שאלות שבא לכם. וכמובן מותר רצוי לכתוב דברים נורמליים ולהעלות פה קצת ת'רמה באמת לא יזיק.
בתקווה לשיתוף פעולה מצדכם
.
מסכים בהחלטיהודי מא"י
מסקים באחלט אם משצפורה אמרה ;יחי המלךמכאל 2 3
אותי מעני'ינים הסקרים..... |מסמיקה!!!|איתי'ה
אני מניחה שגם לך מעיק שיש מיליון שרשורים של סקריםצפורה
אז נכון שהם נחמדים אבל זה בשלב כלהו זה מעיק, ונניח שהסקרים עוד בסדר אבל יש כאן כל מיני שרשורי משעמם לי וכו' פשוט חבל על הזמן משעמם לך תחפש משהו מעניין במקום אחר או לא יודעת מה.
לא.. לא ממש אכפת לי...איתי'ה
גם אותי הם מענינים!תח"ל
כנ"ל אנימחורפנת
בעיקרון,לולה=]
הפורום הזה נועד לשטויות...
אבל באמת כדאי שנעלה ת'רמה....
לענ"ד הוא לא נועד לשטויותצפורה
אולי לא הכל צריך להיות ממש רציני ולעסוק בעיניינים שברומו של עולם אבל בכל זאת קצת רמה, זה הכבוד של הפורום ושל המשתמשים בו שתהיה פה רמה טיפ טיפה יותר גבוהה.
יצאתי מורה מכל העסק בעע =).
אל תקחו מדי קשה.. כנראה המתכונת בהיסטוריה קלקלה אותי...
לא ממש לשטויות,לולה=]
אלא פרום כזה בלי נושא מוגדר, שאפשר לדבר בו על הכול עם מי שרוצים ועל מה שרוצים.... D=
טוב אוקי, הסקרים עוד בסדר..צפורה
אם זה היה הדבר היחיד אז עוד פסדר אבל כל האווירה של הפורום לענ"ד רמה נמוכה, כזה שטותי אולי אני קצת כבדה, בכל זאת נראה לי שיש גבול לכל דבר, ולא אני ממש לא מצפה לרמה גבוהה הכל כבד ורציני ממש לא וזו גם לא מממש המטרה של הפורום.
תלוי איזה סקריםיהודי מא"י
פעם הפורום הזה הי'ה איכותי...רוח חדשה
אני זוכרת!!רוחמה הקראסיבה
גמני זוכרת...פלספניתאחרונה
כן, נכנסתי עוד בתקופה ההיא...
זוכרת זוכרת. חח[:HoDi
גם שטויות הן דבר מעניין!לביאה אמיתית
אבל יש דברים מעניינים עוד יותריהודי מא"י
ודוקא אליהם כמעט שאין התייחסות, וחבליהודי מא"י
אני.רוחמה הקראסיבה
אני..אבל זה עדיף מכלום!קראתיך
אני לא ממש..[:HoDi
אני לא מסכימה עם ציפורהתפוזה 1
יש אנשים שדווקא נהנים מהסקרים ומהקשקושים שהולכים פה, ויש סוג אנשים שאוהבים רק להתעסק עפ הדברים הרציניים יותר. ויש שאוהבים גם וגם. (כמוני) ועם את לא אוהבת את השטויות שהולכות פה את לא חייבת להתייחס לשירשור הזה.
נ.ב. הזכרה- לפורום קוראים בראש צעיר.
* חתימות הרבנים על הקריאה לעליה מחר הושגו במרמה *logen
עכשיו זה רשמי, מסתבר שהרבנים לא ידעו כלל ששואלים אותם על העליה שמארגן יאיר נווה עבור מועצת יודנראט כדי להחליש את ארגון חומש תחילה. מדובר במעשה מרמה וכזב חמור שלא יתפוגג במהרה, ובייחוד לאחר שהרב לבנון פרש בטריקת דלת מהמועצה המתחדשת בעקבות הדברים האמורים.
ושוב - מי שלא מגיע כדי לחומש להשאר - שלא יגיע כלל.
מי שמגיע - מזיק למאבק ומחזיר אותנו אחורה. נא למסור הודעה זו לחבריכם ולבני משפחותיכם.
נכון מאד!!!אין יאוש!!!
uplogen
up2logen
אתם באמת מאמינים שהמשטרה ומועצת פשע יתנו לכםלהישארsara139
אם יראו שיש קבוצה שנשארת הם פשוט מפנים אותם!!! אז מה עשינו בזה?? הראנו שאנחנו רוצים להישאר? זה לא המטרה!!
ואם אתם מאמינם שלא יפנו אותכם על השנייה שיראו אותכם אם חים בסרט!!!!!!
זה בדיוק התרגילlogen
אם היא לא תפנה - זה יהרוס את היחסים שלה עם יאיר נווה וצה"ל.
באנגלית קוראים לזה WIN WIN SITUATION
המטרה של מועצת יש"עeliya
אתם פשוט מחפשים כל היום אשמים ויודעים רקקקק[!!] להתלונןןן!!!
חבל שלא פותחים כאן פורום בדיחות והומור שחורlogen
כבר שכחת את כפר מימון?יהודי מא"י
אם כבר מדברים על בדיחות עצובותיהודי מא"י
רציתי לומר לך..איתי'ה
שהכלי הזה שיש לך בחתימה.. הוא כלי מזהה יפההה....
ויש לו צלילים מהממיםםם.
ומי זה?
לא יודע, , סתם תמונה מאיזה אתריהודי מא"י
אין לי מושג.... אבל הוא מיוחד ומדהים!!!!איתי'ה
זה סוג של תוף...sara139
זה סוג של תוף...sara139
טובeliya
-->אין לי כח לכתוב את כל הדעות שלי לגבי זה...
יש לי הרבה דברים להגיד על זהה...
אבל נמאס לי להתווכחחח!!!
ב"המכאל 2 3
אז לא מועצת ישע יפנו המשטרה תפנה....sara139
מאיפה אתה יודע?420mal
שאלה-רוח חדשה
הבנו כבר את הדעות שלך!קראתיך
אז חלאס כבר!!
אנחנו חושבים ככה ואת חושבת ככה..אז דיי כבר!!!את מנסה שאנחנו נפנים.אבל אנחנו לאא!!אז באמת תרדי ממנו כבר!!את יודעת טוב מאוד מה הדעות שלנו וזה לא מוסיף כלום מה שאת אומרת!!......
*** זה לא היה אמור לפגוע באף אחד!פשוט זה מעיק שאנשים חוזרים על אותם דרים שלהם 1000 פעמים וקודחים בשכל..
לילה טובב לכולם!!(=
למי זה היה מכוון?יהודי מא"י
אני רק מקוה שלא אלייהודי מא"י
זה היה מכוון לאליה....קראתיךאחרונה
מועצת גדולי התורה - פרס!!neriag
דא....זה מימזמן!!חב"דניקית
לא, ההחלטה הסופית הוחלטה לפני כחצי שעה...neriag
תורה תורה חגרי שק !ואלאד
רבנים: לא לעוף הטמאיהודי מא"י
רבנים על האפשרות שפרס ייבחר לנשיא: "לא מגיע 'עונש' כזה לעם ישראל".
טולי פיקרש 08/06/2007
ראשי עמותת הרבנים "פיקוח נפש" יוצאים היום בהתקפה חריפה נגד האפשרות שהמשנה לראש הממשלה שמעון פרס, ייבחר בשבוע הבא לתפקיד נשיאה התשיעי של מדינת ישראל.
"דם אחינו ואחיותינו 'קורבנות השלום' זועקים אלינו מן האדמה. החמאס הפך לאיום ממשי ויישובי הדרום מופצצים כתוצאה מהזיות השלום. גם מלחמת לבנון השניה על כל מחדליה היא תוצאה של חלומות השלום, אלפי מגורשי גוש קטיף נאנקים, כואבים ונאנחים ואם בכל לא די- אנו מתבשרים ש'הוזה השלום' הבלתי נלאה עלול לקבל גמול על 'מעשיו הטובים' ולהיבחר על ידי יהודים שומרי מצוות ל...נשיא המדינה'", נאמר בהודעה מיוחדת שפרסמו ראשי עמותת רבני "פיקוח נפש"- הרב יוסף גערליציקי, הר יעקב יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף, הרב יוסף משה הבלין, הרב דוד מאיר דרוקמן והרב שמואל לוין. עוד מדגישים הרבנים, בשם 350 רבני 'פיקוח נפש' כי "כבוד התורה אין כאן, אבל יש בושה גדולה".
רגע ש"ס לא עושים כל דבר בהתייעצות עם ;הרב עובדיה?420mal
הבן שלו הוא לא ש"סניק ח"ויהודי מא"י
טוב, תודה....420mal
מתנגד למפלגת השחיתות ש"סיהודי מא"י
הרב יעקב יוסף הוא תלמיד של הרב אליהוהאריאלניקהנאמן
אכן נכון.יהודי מא"י
הרב קניבסקי סירב לקבל את הטמא הידועיהודי מא"י
מאת: עידן יוסף, מתי טוכפלד | | www.Nfc.co.il
פרסום ראשון: יועצו האסטרטגי של המתמודד לנשיאות שמעון פרס, אייל ארד, הגיע לפני כשבועיים לפגישה עם הרב חיים קנייבסקי, וזאת לאחר שהרב קנייבסקי סירב לפגוש את פרס עצמו.
הרב קנייבסקי הינו דמות אהודה בכל שכבות הציבור החרדי, ונחשב כיודע-דבר מהנעשה בעולמות של מעלה. הוא בנו של ה"סטייפלער", הרב ישראל יעקב קנייבסקי, מבכירי הרבנים הליטאים בדור הקודם וחתנו של מנהיג הציבור הליטאי הרב יוסף שלום אלישיב.
אין ידוע מה היה בפגישה הסגורה בין הרב קנייבסקי לארד, אך גורמים בחצר הרב מסרו כי הרב שמע בקשב רב את דבריו. ל-Nfc נודע, כי עם צאתו של ארד מן הפגישה אמר הרב: "אבא שלי [הסטייפלער] אמר פעם שהאיש הזה [פרס] לא יצליח אף פעם, כי התכוון לגייס את בחורי הישיבות, אבל זה היה לתפקיד ראש ממשלה. עכשיו נשיא זה סיפור אחר". אמר ולא יסף.
בתוך כך, הפורטל החרדי לדעת.נט פרסם כי המשנה לראש הממשלה הגיע הערב (ב') לקבר הצדיק משטעפנשט, על-מנת להתפלל להצלחתו בבחירות שייערכו ביום רביעי. הגעתו של שמעון פרס באה לאחר שבשבוע שעבר הגיע למקום גם המתמודד ראובן ריבלין.
לדברי הרב אברהם סלמון, יו"ר מוסדות שטעפנשט, היוזמה הייתה עצמאית של פרס להגיע לציון הקבר, והדבר נודע לו רק בעת שהשר פרס עשה דרכו לציון. לדבריו, גם בעבר הגיעו לא מעט אנשים ערב בחירות, כך היה עם עמיר פרץ, עם בנימין בן-אליעזר, ובשבוע שעבר הגיע ריבלין והיום גם פרס. הרב סלומון הוסיף ואמר כי למעשה מישהו מאנשיו של פרס המגיע למקום דרך קבע, הוא זה שהמליץ לשר פרס להגיע לציון. עוד במהלך יום אתמול היו מגעים בין אנשיו של פרס לאנשים שונים המתעסקים בציון הקבר, והוחלט על הגעתו היום, בשעה בה יש מיעוט של מתפללים. לדברי הרב סלמון, אנשים באים לציון לבקש על צרות שעם כל הכבוד יותר חשובות מנשיאות המדינה. בסיום התפילה, שוחח פרס עם הרב סלמון, ואמר כי הוא מקווה שהתפילות יתקבלו.
אתמול הגיע לרב קנייבסקי המתמודד ראובן ריבלין. הלה התקבל בפגישה לבבית, וסיפר על פעולו למען קירוב ליהדות ולמסורת. הרב אמר "שיהיה בהצלחה", מבלי לציין את עניין הנשיאות.
לא הבנתי.רוחמה הקראסיבהאחרונה
מה הדעות שלו?
יש לי דבר חשוב לומרמכאל 2 3
בחסדי אבאלה
החברים בוא כותבים שטיות מליון סקרים על דברים לא הכי חשובים שיש
ובכלל זה מוריה מוחקת דברים אחרים חשובים כמו הדבר הזה למען פולרד
אני לא כועס על מוריה היא צודקת 99% מהדברים שכותבים כאן זה .. סליחה אבל זה שטיות
אם אין לכם מה לכתוב על תכתוב
מוריה אם את רוצה את יכולה גם למחוק את זה
ערב טוב
אאה גם רציתי לומר שלא צריך כול דבר לכתוב 2 3 בעמיםמכאל 2 3
בעם 1 מספיק
אתה צודק.רוחמה הקראסיבה
בהקשר לפולארד-מוריה
יש נושא על זה. וזה לא הדבר היחידי שחסמתי.
אני יודע שזה לא הדבר היחיד ובכלל זה אמרתי שלא צריךמכאל 2 3אחרונה
יחי המלך
יש פה מישהי מהצפון כמוני, שחוששת ....לביאה אמיתית
גם על חששות בהקשר למחלמה בקיץ הקרוב יש נושא.מוריהאחרונה
שימו לב!
חשוב ממש!!! ; תחתמו על העצומה ותפיצו בכל מקום!!!אנונימי (פותח)
חתמו על העצומה והעבירו את האימייל לכל רשימת התפוצה שלכם!!
http://www.mp100.info/clients/pollard
חתמתיeliya
יש כבר נושא על כך.מוריהאחרונה
זה יוצר לבלאגן.
עמך הסליחה.
יאללה..כמה סקרים!!חעחע..קראתיך
סתם היה בא לי!יש לך בעיה?!קראתיך
אפשר לנצל"ש?יהודי מא"י
סליחה ;זה קשור לאישימכאל 2 3
לא משנה, כתבתי את זה במקום אחריהודי מא"י
אני הראשונה!רוחמה הקראסיבהאחרונה
מה עובר על הפורום?רוחמה הקראסיבה
חחח אהבתי את היציאה, אבל אני לא רוסיה.רוחמה הקראסיבה
יש מספיק נושאים על חומש..מוריהאחרונה
סורי לומר לך... אבל הכינוי שלך לא משו...לביאה אמיתית
או מיי גאש.רוחמה הקראסיבה
כן, גם הזוים וגם שרוטים.פלספנית
אחלה כינוי=]][:HoDi
זהו אנ גם חשבתי ככה....ארטיק
נו מה ה__ מי את??חני.
עזבי עכשיו כולם ינסו לנחש מי את!סירת עץ
את תכלת דומה לים?תפוזה 1
אההתפוזה 1
אההתפוזה 1
כנוי יפה (אני חושב שאני יודע מה הכינוי הישן שלך)מכאל 2 3
מה?תפוזה 1
אז את עינב 100% ;רק עינב כותבת יום דבשמכאל 2 3
קסם- זה נכון?תפוזה 1
נראה לי שכן כי היא לא עונה..תפוזה 1
לא ;החליטוארטיק
לפי דעת חברתי-זה שם ממש לא נחמד..עדיה
גם אני לא התלהבתיתפוזה 1
אבל למה לייבש..?
חמסית?איתיאל ש
אני יומר לך תאמת.....מכאל 2 3אחרונה
תאמת אני לא רוצה ליבש אבל הכנוי שלך לא מענין את הפחד
כרגע? טוב.. ככה..מיטל
3 עגילים באוזן ימין ו-2 עגילים בשמאל...
15 צמידי רגל על רגל ימין ואחד על שמאל....
טבעת רגל ברגל ימין...
מספיק??
ושלא תחשבו שאני פריקית או משו
סרט כתום בתיק ו היה לי צמיד כתום בידמכאל 2 3
שום כלום!סירת עץ
סרט כתום בתיק ו היה לי צמיד כתום בידמכאל 2 3
ממ.. כן..מוריה
בד"כ עגילים, כרגע-לא.
2 צמידים-פולארד+לא נסלח.
שרשרת שקרובת משפחה עשתה לי.. ואני לא מתכוונת להוריד אותה בעז"ה, עד שתהרס..
גמלי יש...שירושקי
-2 צמידים ביד שמאל מחוטים
3 צמידים-פולארד,לאנשכח,עוד אבנך
סרט כתום בתור חגורה על החצאית...
אההה וגםשירושקי
דיסקית (אבל הוא נקרע) וסרט כתום..בשמחה תמיד!!
עגילים...וזהו..חב"דניקית
שום דבר.רוחמה הקראסיבה
עלי-שעון. על התיק-מחזיק מפתחת של כדור טניס420mal
עגילים, צמיד שאחשלי עשה לי מפקק של קולה [ואני שמהליטללל
לי אין כלום...ישי ויזנר
שרשרת עם צדף מהגוש...גל.
...חני.
היה לי סרט+צמיד כתום אבל..

סרט כתום על התיק..
כרגע אין לי עגילים..
אהמ..קראתיך
3 צמידים של"עוד אבנך.."ועוד 5 צמידים רגילים..{בערך..}
ודיסקית של לא נשכח ולא נסלח..
זהו...
כלום כמו תמיד!תח"ל
בעקרון...החיפושית
לא...בדיוק נקרע לי הצמיד...רבביסטית גאה
חוץ מ:מ!7*ה
18 צמידים על יד שמאל, 3 שרשראות, צמיד ברגל.חמסית
יהלום??חמסית
אני עונדת סרט כתום על הידגבאי
כלוםארטיק
כלוםתפוזה 1
אז ככה:איתי'ה
כמובן...איתי'ה
ככה:
יד ימין:* 2 צמידים [כתום-אפור, כתום חום.] אני לא יודעת איך להסביר איך הם.. זה צמידים שיש למלא אנשים.. וזה כמו הדבר הזה של המדריכים בצבא.. שיש להם על הכתף דבר כזה... בקיצור תבינו.
*צמיד שחור... שאין לו ממש צורה מוגדרת.. סתם ניסיתי משהו וזה יצא.. וזה יפה..
*צמיד כתום כזה מגולגל...
[וכל אלו שלעיל הם מחוט-עבה דק כזה... שמוכרים בחניות מטי'ילים.. -קשה להסביר.]
*צמיד סרוג דק שחברה שלי הכינה לי.. בצבעי ירוק-כתום.
*ואחרונים חביבים.. [שכמעט איבדתי שבוע שעבר בבי"ח..] 2 צמידי "י'הודי לא מגרש י'הודי"...
יד שמאל:
*שעון *צמיד של פולארד. *ועוד צמיד של "י'הודי לא מרגש י'הודי".
אין לי עגילים כי אין לי חורים...
!!!ויש לי שרשרת מהאלו שצמודות לצוואר.. [שהיו לפני מלא זמן באופנה..שהם היו בסטים של טבעת צמיד ושרשרת...-- מישהי הבינה?]
זהו.
חחח.. כמה??=)שירה
מה כמה... זה ממש לא הרבה...איתי'האחרונה
יש לי חברות עם 20 צמידים בערך על יד אחת....
צריך לבדוק..רוח חדשה
יד ימין- צמי יפה מחרוזים חומים, גומי'ה ירוקה
רגל שמאל- צמיד מקסים שלי עם מפתח!!
אצבע ברגל- טבעת חמודה שיילי..
צוואר אמצע- צדף (כנראה משירת הים תותב"א) ושן כזאת.. עם חרוזים..
אוזן ימין- עגיל מוארך כזה בצבע כסף <?>
אוזן שמאל- חישוק קטן מעוטר, ועוד שני עגילים כחולים קטנים.
תקשיבו- הפירוט יתר הזה הי'ה בכוונה, כדי להראות כמה הסקר הזה טיפשי!! אם אין לכם חיי'ם לפחות אל תבזבזו את זה על מחשב חסר תוכן...
שעון ושרשרת של המפתחאיתיאל ש
עגילים..שרשרת..זהו..מחורפנת
די לפתוח נושאים חדשים!מוריהאחרונה
סקר לבנים.. חח... פשוט שלא ינצלש"ו...מיטל
האם יש לכם פתיל תכלת בציצית?
(לא אני כתבתייייי)
לאאיתיאל ש
לי יש כשיטת הראב"דהאריאלניקהנאמן
לאמכאל 2 3אחרונה
ססמת חיינו-'המאבק למען א"י'האריאלניקהנאמן
אולי אני אפתח פה פצעים המנסים להגליד, מחילה מראש.
במשך שנתיים מלפני הגירוש עד לאחריו, חיינו הסתכמו בארבע מילים שהפכו להיות ססמת חיינו,- 'המאבק למען א"י' חשבנו ואולי זה באמת נכון, שבכוחנו לקבוע את גורל ארצנו, ארץ ה'.
כל מי שהיה פעיל בכל צורה שהיא, מהממלכתי הכי גדול(השתתף בתפילות ובהפגנות השקטות) עד גדול ה'קיצוינים'(ארבעה חדשים במעשייהו) ניסינו למנוע בכל כוחנו כל אחד לפי השקפתו, את הגזרה הנוראה שריחפה על ראשנו, יודעי דבר כבר ידעו להבחין שאם הגזרה תתקיים שום דבר כבר לא יחזור להיות כמו שהיה, הפעם זה היה שונה, יותר גרוע מסיני, הפעם הנוער לקח על עצמו כמעט לבד את כל גודל המעמסה, גם הפיזית גם הנפשית וגם ואולי בעיקר הרוחנית.
הפעם נוצר מצב חדש שהבדיל בצורה ברורה מאוד בין מתנגדי הגירוש(רוב ככל חובשי הכיפות, גם השחורות) לבין תומכי הגירוש הגזעני(רוב חובשי 'כיפות השמים'=חסרי הכיפות) נוצר מצב של הבנה נכונה שבעלי בריתינו הם בעצם אחינו דמנו ובשרנו, שאולי שכחנו אותם איפהשהוא בין קיבוץ 'חפץ חיים' לשעלבים, ואולי יכלנו ליצור מצב של אחדות תורנית, דבר שהרבי בעודו חי צעק על כך, ולא השכלנו תהמשיך וליצור אחדות אמיתית המבוססת על ברית דמים עם הציבור שומר המסורת.
הפעם זו היתה הפעם הראשונה שהמאבק האמיתי-(לא המאבק שנוהל ע"י האליטות, וד"ל) מאבק הנוער, הובן שאנו נאבקים רק בגלל שהתורה הק' צוותה אותנו להאבק על א"י, מאבק הנוער צמח מתוך התורה, חבל רק שביום פקודה הנוער לא לקח על עצמו גם כאן את הפיקוד(הנוער לקח על עצמו את הפיקוד בעמונה) אפשר אולי להבין את זה, בעצם הגירוש כבר היינו עייפים וזו הנק' שרציתי להגיע אליה,-:
אנחנו עייפים, אני לא מדבר כמובן בשם כל הנוער אני מדבר בעיקר אולי בשם עצמי, או בשם של חתך של הנוער שמרגיש כמותי, עייפנו מלהלחם, כוחתינו אזלו, אפשר אולי להגדיר את זה בצורה כזאת, יכול להיות שהחלוקה תהיה גסה אך בכ"ז,- כל מי שהיום נקרא עדיין 'שביעיסט' הוא עייף, טוב, ברור שיש יוצאים מן הכלל, אך אנחנו במיוחד, אלו שכיום הם שביעיסטים, ספגנו ברוב המקומות את כל עצמת המכה, היינו בדיוק בטווח שבין ילדים קטנים, לבין מבוגרים שעומדים בכח עצמם, אני לפחות עייפתי ממלחמות כוחות הנפש שלי אזלו, מה לעשות אין בי כח לחסום כבישים, אני בעד לחסום, אך לי אין כח, גם להפגין אין לי כח, אני פשוט מותש ומיואש, מכל ניסיון כושל שלנו למנוע את הגירוש הבא שבעצם שווה להתנערות המדינה מערכיה התורניים.
אם אסיים פה אראה כאילו אני אדם מיואש לגמרי, ואני לא, לפיכך-
אנו גם צריכים להבין במיוחד אלו שעיפו ואני פה מדבר בעיקר אל עצמי, אנו כל הנוער 'ניצולי הגירוש' אנו שכל פעם ששומעים 'תפילה לעני' ישר פונים הצידה ומתחילים למרר בבכי, אנו אלו שביום הזכרון לחרבן גוש קטיף של מערכת החינוך נכנסנו לחדרו של רה"י\ראש האולפנא ודפקנו על השולחן ואמרנו 'זה לא מספיק! לא ככה מנציחים!' אנו ניצולי הגירוש! אולי לנו אין כבר כח להלחם אך כאשר היה לנו כח ונצלנו אותו עד הטיפה האחרונה, ממ"ש! בעצם הנחלנו לדור הבא של הנלחמים והנאבקים על א"י שכוחות הנפש הם מוגבלים, אך עצומים! שביכולתינו לשנות אם רק נקח, תחת הנהגת התורה והרבנים, את המאבק לידינו, אנו נצליח, לכל הנוער שהולך ובא אחרינו, לו התוונו את הדרך בשבילו הרבה יותר קל, אנחנו עשינו את העבודה הקשה, אנו סללנו את הדרך, עכשיו תורם של הצעירים מאיתנו להנהיג, להנהיג את עמ"י אל שלטון התורה שהוא הוא מטרתינו.
הקפצההאריאלניקהנאמן
יפה מאוד ונכון!!ישר-כוח!!!קראתיךאחרונה
עוד אחת בנוסח קראסיבה..?רוחמה הקראסיבה
לי!!!!!!!!$$$$
כן יש כאן מישהי כזאת..חב"דניקית
חח מה הייתה המטרה??חב"דניקית
מנצל"ש - סקר לבנים בלבד (מצטער)יהודי מא"י
לא, אני ספרדי420mal
בקשר למה כתבת שאתה ספרדי?יהודי מא"י
למה לנצל"A? תפתח שרשור חדש!!מיטל
אני ספרדי ואני כן הולך עם פתיל תכלתהאריאלניקהנאמן
למה לעזאזל כולם קארסיבה????????????מיטל
אני בלי פתיל תכלתאיתיאל ש
לא להגיב לציצית! אני כבר יפתח סקר חדש בשבילכם טוב?מיטלאחרונה
תפילין(ארוך, לת"ח ולכול מי שיש לו זמן והבנה הלכתיתהאריאלניקהנאמן
לאחרונה התחלתי ללכת יותר עם תפילין(לאחרונה=מאז סיום הלימודים אני מגיע לישיבה על תקן אברך בהתנדבות)
שאלו אותי הרבנים והאברכים 'למה אני עושה את זה?' 'מה עם הסח הדעת?' אז חיפשתי וחיפשתי ומצאתי סיכום של שיעולר של הרב שמואל טל שליט"א בנושא והנה הוא לפניכם(למי שאין כח יכול לעבור לסיכום בסוף)
1)- בדין הסח הדעת
2)-גדר החיוב להנחת התפילין כל היום
1)-הסח- הדעת בתפילין
סיכום שיעור של הרב שמואל טל יז באייר תשס"א
הסתירה בין איסור הסח הדעת לדין שינה בתפילין
אומרת הגמרא ביומא (דף ז ע"ב): "…דאמר רבה בר בר הונא: חייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה ושעה, ק"ו מציץ, ומה ציץ שאין בו אלא הזכרה אחת, אמרה תורה: 'על מצחו תמיד' שלא יסיח דעתו ממנו, תפילין שיש בהן אזכרות הרבה - על אחת כמה וכמה". הגמרא מסיקה שאין להסיח דעת מן התפילין. אולם, צריך להבין מה היחס בין דין זה לבין דין אחר המופיע בגמרא-דין שינה בתפילין.
דין שינה בתפילין מובא במקומות אחרים בש"ס (סוכה מו ע"א, שבת מט ע"א), ומכלל הדברים עולה ששינת קבע בתפילין אסורה אך מותר לישון בהן שינת עראי. רש"י והרמב"ם מפרשים שהבעיה הבסיסית בשינה היא החשש בין יפיח בשנתו, ומשמע שבלי בעיה זו היה מקום להתיר אף שינת קבע. אך יש לתמוה על כך, כיון שאסור להסיח את הדעת מתפילין כיצד מעיקר הדין מותר לישון בהם, והרי בזמן שאדם ישן דעתו מוסחת בצורה ודאית מן התפילין?
מספר ראשונים ואחרונים דנו בשאלה זו:
ישוב הרמב"ם ע"י שיטת רבינו יונה
הרא"ש בברכות (סי' כח) מביא את רבינו יונה שתירץ מתוך דברי רבינו משה ז"ל (ובהל' תפילין להרא"ש סי' כא מבואר להדיא שהכוונה להרמב"ם) "דודאי היסח הדעת לא הוי אלא כשעומד בקלות ראש ובשחוק, אבל כשעומד ביראה ומתעסק בצרכיו, אע"פ שעוסק במלאכתו ואומנתו ואין דעתו עליהן ממש, אין זה נקרא הסח הדעת. דאי לא תימא הכי איך יוכל אדם להניח תפילין כל היום, וכן נמי כשנתנמנם אין הסח הדעת כי הוא שוכח הבלי העולם ואין כאן קלות ראש". לדברי רבינו יונה משמעות איסור הסח הדעת היא שלא יגיע לשחוק וקלות ראש ויבזה את התפילין. האחרונים הסבירו בצורות שונות כיצד למד זאת רבינו יונה מתוך דברי הרמב"ם, אולם נראה בפשטות שהוא למד זאת מכך שהרמב"ם הסמיך את דין הסח הדעת לדין שינה, ובכך לימד הרמב"ם שאיסור הסח הדעת אינו חמור ואינו סותר שינה בתפילין, והסיק רבינו יונה שאינו אסור אלא שחוק וקלות ראש. על כל פנים, לפי דבריו מיושבים דברי הרמב"ם, שכיון שהאיסור הוא רק בשחוק וקלות הראש ודאי שאין לאסור שינה מטעם של הסח הדעת, והבעיה מתעוררת רק מצד האיסור להפיח בהם.
התאמת שיטת רבינו יונה לדברי הרמב"ם
התאמתה של שיטת רבינו יונה לדברי הרמב"ם נידונה בדברי האחרונים:
כתב הרמב"ם (פ"ד הי"ג) שאסור להסיח את הדעת מן התפילין אפילו "רגע אחד", והקשה על כך בשארית יוסף (סי' ל' אות ח'): אם היסח הדעת פירושו שחוק וקלות ראש, מה שייכות יש לאסור אפילו רגע אחד שהרי שחוק וקלות ראש אינם עניין של רגע אחד, ומדוע החמיר כל כך הרמב"ם? אולם, נראה שאין זה קשה כל כך. ראשית, מכיון שלעיתים מגיעים למצב של שחוק ברגע אחד. שנית, אפשר שמה שכתב הרמב"ם מתייחס לחובת הזהירות, כלומר, כל רגע צריך להיזהר פן יגיע לשחוק וקלות ראש.
השאגת אריה (סי' לט) הקשה על הסבר רבינו יונה מכך שמצריך הרמב"ם למשמש בתפילין בכל רגע. שאם נאמר שהמצב התדיר שבו שרוי האדם איננו בעייתי, ואין אנו חוששים אלא פן יגיע למצב של שחוק וקלות ראש, מדוע הצריך הרמב"ם למשמש בתפילין בכל רגע? לכאורה די במשמוש מפעם לפעם. אמנם אפשר לדחות את קושייתו, מפני שאפשר, שהמשמוש נועד להכניס את האדם למצב שבו יהיה זהיר משחוק וקלות ראש בכל רגע. ומכל מקום בפשטות נראה שיש מקום לטענתו.
אך נראה שבעיקר קשה ממה שכתב הרמב"ם בהי"ג: "מצטערין ומי שאין דעתו נכונה ומיושבת עליו- פטור מן התפילין. שהמניח תפילין אסור לו להסיח דעתו מהן". ואם כדברי רבינו יונה שהסח הדעת היינו שחוק וקלות ראש,אין עניין זה שייך במצטער ובמי שאין דעתו נכונה ומיושבת עליו. גם אין לומר שהם עלולים להגיע למצב זה, ולכן הם פטורים, משום שנראה שדוקא המצטערין ומי שאין דעתו נכונה הם הרחוקים ביותר משחוק וקלות ראש.
עוד קשה על שיטת רבינו יונה, על מה שכתב שהישן שוכח מהבלי העולם הזה. הרי המציאות מוכיחה שיש אנשים רבים שעוסקים בהבלי העולם הזה גם בשינתם, והגמרא מציינת אף את המציאות של טומאה מתוך שינה. אמנם אפשר לדחות זאת בטענה שאינם דומים הבלי השינה להבלי הערנות, אבל בפשטות נראה שאין מקום לחלק.
שיטת השאגת אריה
השאגת אריה (בסי' לט) פירש את דברי הרמב"ם "שלא יסיח דעתו מהם אפילו רגע אחד" (הל' יד), שתהיה דעתו על התפילין בכל עת, וזו הסיבה ש"חייב אדם למשמש בתפילין כל זמן שהם עליו" (שם). כדי ליישב את הסתירה מדין שינת עראי, הסביר שהזמן הפחות ביותר להסח הדעת הוא כדי הילוך מאה אמה, שהוא הזמן הרב ביותר המותר בשינה, ולכן מובן מדוע מותר לישון כמשך הזמן הזה. לפי זה יש להבין שמה שכתב הרמב"ם "אפילו רגע אחד"- הרי זה לאו דוקא. אלא שהסבר זה חסר בדברי הרמב"ם, מפני שהיה לרמב"ם לציין את דין כדי הילוך מאה אמה. אדרבה, כשעסק הרמב"ם באופני היתר שינת עראי פירט שלושה תנאים להיתר ואילו את הדבר הזה הוא השמיט. עוד קשה, שמה שכתב הרמב"ם "רגע אחד"- משמע רגע אחד דוקא.
הסבר הנצי"ב והקושי שבו
הנצי"ב (בשו"ת משיב דבר סי' ו) כתב בביאור דברי הרמב"ם, שיש חילוק בין הסח הדעת ובין שחוק וקלות ראש. הסח הדעת משמעותו שאין אדם מקיים מצוה באותה שעה ונמצאו תפיליו כמונחות על ראשו שלא לשם מצוה, אך מכל מקום אין בכך איסור. לעומת זאת, שחוק וקלות ראש עצמם אסורים משום ביזוי התפילין. לכן, כתב הרמב"ם שהמצטער פטור מן התפילין, שהרי אינו יכול לקיים את המצוה כל זמן שדעתו מוסחת מן התפילין, ואם בכל זאת מניחן אין בכך איסור. אבל מי שדעתו מיושבת עליו ואינו מצטער, אסור לו להסיח דעתו מן התפילין משום שיש בכך מעשה איסור של ביטול מצוה. לפי זה מסביר הנצי"ב, ששינת עראי מותרת מפני שהישן אנוס בכך שאינו יכול לכוון דעתו על התפילין באותה שעה, ולכן אין עליו איסור הסח הדעת.
אך הסבר זה קשה מכמה טעמים: ראשית, הרי ודאי שהנצי"ב מודה שאדם שאינו מניח תפילין כלל ברגע מסויים אינו עובר על איסור. וכמו שהתבאר לעיל, לכל היותר אפשר לומר בדעת הרמב"ם שהוא לא מקיים את חובת ההשתדלות שלו, אבל נראה פשוט שהוא לא עובר על איסור בכל רגע ורגע. ולשיטת הנצי"ב, אם אסרנו על מי שמניח תפילין להסיח דעתו, מסתבר שזה משום שניתן לטעון כלפיו שחייב ליישב דעתו ולא להתבטל מן המצוה. אם כן, מה שונה אדם המניח תפילין שטוענים כלפיו שלא יבטל ממצוה, מאדם שאינו מניח תפילין שאין באים אליו בתביעות כלל?1 שנית, מהסבר הנצי"ב עולה שהבעיה בהסח הדעת היא אי-קיום המצוה, אך מדברי הרמב"ם לא משמע כן, אלא משמע שיש בעיה עצמית בהסח הדעת, וכן שבעיה זו תלויה בקדושת התפילין ובכך שקדושה זו חמורה מקדושת הציץ (קשר שמאוד לא מובן לפי הנצי"ב). שלישית, בדין מצטער (בהל' יג) כתב הרמב"ם שטעם הפטור הוא איסור הסח הדעת ולא אי-קיום המצוה שהיא הבעיה האמיתית שפוטרת את המצטער וזה חסר בדברי הרמב"ם. צריך לומר לשיטתו, שהעובדה שיש איסור באדם שאינו מצטער ובמי שמיושב בדעתו, מוכיחה שלא מקיימים מצוה כשמסיחים את הדעת, ולכן יש לפטור את מי שמצטער, שהוא אנוס על היסח דעתו. אבל כל זה חסר מאוד מן הספר, וגם לא מסתבר שהנידון של איסור היסח הדעת הוא דוקא במי שלא דובר עליו משפט קודם לכן. ועוד, מדוע אין טענה כלפי אדם הישן שינת עראי בתפילין? הרי הוא מכניס את עצמו למצב שבו לא יוכל לקיים את המצוה! ואם יש לו הכרח לישון, שיוריד את תפיליו קודם לכן. וכיון שיש הכרח לומר שיש הבדל מהותי בין מי שלא מניח את התפילין ובין מי שמניח את התפילין אלא שמסיח דעתו מהם, היה עליו לבחור באפשרות הראשונה, שבה אין איסור. ועוד קשה גם על הפטור במצטער. כי אם אי הנחת תפילין נחשבת קלה יותר מאשר הנחת תפילין בהיסח הדעת, היה צריך לחייב את המצטער שלא להניח, ולא היה לנו להסתפק בזה שפוטרים אותו מתפילין.
הסבר הרמב"ם ע"פ דברי הגר"ז
כתב שו"ע הרב (סי' כח סע' א) דאינו נקרא היסח הדעת אלא כשעומד בקלות ראש או שחוק, או מטריד דעתו כל כך לצרכי הגוף עד שלבבו פונה מיראת שמים מחמת טרדתו, עכת"ד. ויש שכתבו ליישב ע"פ דבריו שזו כוונת הרמב"ם באיסור הסח הדעת, שאסור להגיע לשחוק וקלות ראש וכן כל דבר אחר המבטלו מיר"ש, ובזה מיושב מדוע מצטער פטור מן התפילין, שהרי הוא כל כך טרוד בצערו עד שסרה ממנו יראת שמים. וגם מיושב מדוע מותר לישון עם התפילין, כי אין כאן מציאות של פריקת יראת שמים. אולם, קשה לומר דבר זה, דלא משמע שמי שאין דעתו מיושבת עליו ומי שמצטער היינו שיש בהם חסרון יראת שמים, ולא נראה שמחמת זה פטרם הרמב"ם, אלא נראה שאחרת הייתה כוונתו.
פסיקת המשנה ברורה והקושי שבה
להלכה פסק המ"ב (סי מד סק"ג): "ולא חשיב הסח הדעת אלא כשהוא עומד בשחוק וקלות ראש אבל כשהוא עוסק במלאכתו ואומנתו ואין דעתו עליהן ממש אין זה נקרא הסח הדעת [אם לא שמטריד דעתו כל כך לצרכי הגוף עד שלבבו פונה מיר"ש מחמת טרדתו], וכן כשהוא ישן שוכח הבלי העולם, ומ"מ מצוה מן המובחר שיהא דעתו תמיד על התפילין ושלא יסיח דעתו מהן למשוך ולהרהר במחשבות רעות שמטעם זה חייב למשמש כל שעה שלא יסיח דעתו מהן (ב"ח) זולת בשעת התפילה והלימוד א"צ ליתן דעתו בהתפילין", עכ"ל. נראה שהמ"ב פסק כעיקר הדין את דעת רבינו יונה ע"פ הסבר הגר"ז שאין לפנות ליבו מיר"ש, ומה שכתב מצוה מן המובחר לא להסיח דעתו כלל, זה כפשט דברי הרמב"ם. אולם לכאורה דבריו אינם מובנים. דהרישא היא פסיקה כדעת הרמב"ם אליבא דרבינו יונה בדעתו. אולם בסיפא הוא פוסק דלא כהרמב"ם. שהרי לפי הרמב"ם הסיפא הוא מעיקר הדין, ואין הוא רק בגדר של מצוה מן המובחר.
ביאור שיטת הרמב"ם בהסח הדעת בשני אופנים
נראה שאפשר לבאר את שיטת הרמב"ם בהסח הדעת בתפילין, והיחס להיתר שינת עראי בשני אופנים:
א. הסח הדעת ממחשבה נסתרת
נוסף על המחשבות העיקריות שמעסיקות את האדם,יש לו במוחו גם כן מחשבות והרגשות קהות אשר סף המודעות שלהן נמוך יותר, אך על כל פנים האדם מודע להן ברמה זו או אחרת. נוכל לכנות מחשבות אלה בשם מחשבות נסתרות. דוגמא לדבר: אדם המשוחח עם חברו, עיקר מחשבתו נתונה לתוכן השיחה, אך בו זמנית מוחו עסוק במחשבות נסתרות אודות זהירות מלשון הרע, מפגיעה בחבר או מתפילת מנחה הממשמשת ובאה וכיו"ב. דבר זה משתקף בניב החז"לי "רמיא עליה דאיניש"- שעוסק גם כן
במחשבות נסתרות בתודעת האדם, וכן בפסוק "שיוויתי ה' לנגדי תמיד" שעוסק במחשבה שתפקידה לשמש רקע לשאר מעשי האדם ובמקביל אליהם2.
בפרשת 'שמע' התורה מצווה (דברים ו,ו): "והיו הדברים האלה…על לבבך. ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך.וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך". האדם צריך לשנן את הדברים האלה בכל עת ובכל מצב, וכן צריך הוא לקשרם על ידו ובין עיניו, ומצווה זו גם כן תלווה אותו בכל מקום, בלכתו בדרך, בשכבו ובקומו. אם כן, מצות תפילין צריכה לשמש ברקע של כל מעשי האדם וצריך שבכל עת תהיה לאדם לפחות מחשבה נסתרת אודות התפילין, וזו הכוונה בדין שאסור להסיח דעתו מהן.
כעת מבואר מדוע אדם המצטער פטור מתפילין. הרי ודאי שאין איסור בעצם הצער, וגם ברור שאין איסור על האדם להתעסק בדברים אחרים בזמן שמניח תפילין, כגון לעסוק במלאכתו. אלא שהעוסק במלאכתו יכול לשמור על מחשבה נסתרת אודות התפילין, מה שאין כן אדם המצטער שקשה לו לרכז מחשבותיו ולהשאיר את מצות תפילין אף בתודעתו הנסתרת. לכן, יש חשש שיגיע לאיסור הסח הדעת ועל כן אנו פוטרים אותו מתפילין, כדי להרחיקו מהאיסור.
ומטעם זה מותר מצד הדין לישון בתפילין, ואין בכך בעיה של היסח הדעת. אמנם, בשעת השינה האדם מסיח את דעתו ואין לו אפילו מחשבה נסתרת המזכירה לו שהוא מניח תפילין, אולם, מכיון שבשעת השינה גם המחשבה הנגלית העיקרית אינה נמצאת, ממילא אין צורך במחשבה קהה על תפילין. שדוקא בשעה שהאדם ער ומחשבתו נתונה לענייני העולם, יש צורך שתהיה מחשבה נסתרת על התפילין שתלווה אותו בכל דרכיו, ואם אין מחשבה כזאת, וכל כולו שקוע במחשבה על עניני העולם, הרי הוא מבזה את התפילין שעליו. אך בשעת השינה שאין לו מחשבה גלויה ממילא אין ביזיון בכך שגם המחשבה הנסתרת אודות התפילין איננה, כשאין דעת אין בעיה של היסח דעת.
הסבר היתר שינת עראי באופן נוסף
ניתן ליישב את היתר שינת עראי באופן נוסף, בכיוון שהוא קרוב להבנת השאגת אריה (דהיינו שהסח הדעת הוא אי-מחשבה על התפילין). אך שלא כדבריו, לא נבוא להשוות בין גדרי הסח הדעת באדם ער ובין גדרי הסח הדעת בישן, אלא נחלק ביניהם. ניתן לומר שבאדם ער, כדי ליצור נתק במחשבה שמשמעו הסח הדעת, יש צורך בהרבה יותר זמן של נתק מאשר במציאות שבה האדם ישן לגמרי. כי כשכוח המחשבה פועל באדם הוא עשוי לשמור על קשר של מחשבה נסתרת, הרבה יותר בקלות מאשר כשהוא ישן לגמרי, וכוח המחשבה שלו לא קיים כלל. ולכן גם אם שיעור שינת העראי הוא הילוך של מאה אמה, הרי שאת שיעור האיסור של ההלכה הכללית להסיח דעת מתפילין, אפשר לפרש בשיעור גדול יותר, למרות שבפועל מתקיים מצב שבכל רגע ורגע מחשבה נסתרת קיימת ופועלת.
ב. הסח הדעת משמירה מאיסורים
הסח הדעת מופיע בעניינים נוספים בש"ס: פרה אדומה (יומא מ"ב ע"א), טומאה (יומא ל ע"ב), טהרות וקדשים (פסחים לד ע"א) והסח הדעת האמור במקומות אלו מובא בהקשר של שמירה מפסול. גם בתפילין ישנם כמה איסורים שצריך להישמר מהם: אסור להפיח בהם, אסור להיכנס בהם לבית הקברות ולבית המרחץ ולבית כסא קבוע, ואסור לשמש בהם. אפשר, שגם הסח הדעת האמור גבי תפילין היינו שישמר שלא יעבור על האסורים השייכים לגביהם.
לפי הסבר זה, מצטער פטור מן התפילין היות שמחמת טרדתו הוא עלול להסיח דעתו ויקשה עליו להשמר מדברים אלו. אם כן, מצטער, אינו אסור בהנחת תפילין, ובלבד שיוכל להישמר מאיסורים, אך מכיון שאנו חוששים פן יסיח את דעתו ויעבור על איסור - אנו פוטרין אותו מן התפילין. וכך מדויק בלשון הרמב"ם שכתב בהי"ג: מצטערין ומי שאין דעתו נכונה ומיושבת עליו פטור מן התפילין שהמניח תפילין אסור לו להסיח דעתו מהן.
החיוב שלא להסיח את הדעת מן התפילין משמעותו שיש להישמר מאיסורים. לכן, בשעת השינה אסור להסיח את הדעת וצריך להישמר מהפחה, ומכיון שא"א שלא להסיח את הדעת בשעת השינה, ממילא אסור לישון בהם שינת קבע. כעת מובן מדוע מותר לישון בהם שינת עראי, מכיון שהאיסור העצמי היחיד שיש לחשוש ממנו בשעת השינה הוא פן יפיח (הרי אין אדם יכול להכניס את עצמו למצבים אסורים אחרים בזמן שהוא ישן וחסר תנועה), ולא קיים חשש כזה בזמן מועט של שינת עראי.
אך עדיין קשה, שהרי אנו תלינו את איסור השינה בתפילין בהסח הדעת. מדוע, אפוא, תלאו הרמב"ם בחשש הפחה? הרי גם אם לא יפיח, יסיח דעתו מן התפילין בשינתו (קבע). אך יש ליישב קושיה זאת, שהרי האיסור להסיח את הדעת אינו איסור עצמי ונובע מהחשש פן יעבור על איסורים מחוסר זהירות, ומכיון שהאיסור העצמי היחיד שיש לחשוש ממנו בשעת השינה הוא פן יפיח, כתב הרמב"ם את האיסור העצמי והשמיט את הבעיה השולית, שבכל מקרה מכוונת לאותו עניין3.
הנחת סודר על התפילין בשינת עראי
כתב הרמב"ם בהל' טו (שם): "…ולא שינת עראי, אלא אם הניח עליהן סודר, ולא הייתה עמו אישה - ישן בהן שינת עראי". נשאלת השאלה: מה התועלת בשימת הסודר על התפילין בשינת עראי? הכס"מ במקום מסביר שיש לעשות זאת כדי שהדבר יזכיר לו שלא יפיח, אך זה כלל לא ברור, והשאלה עומדת בעינה: כיצד מסייע הסודר? הרי לאחר שהוא נרדם הוא כבר לא רואה את התזכורת הזאת. ודוקא אז מתחילה הבעיה. הרב קפאח מסביר שתכלית הסודר להיות היכר, כשם שמצאנו במי ש"היה בא בדרך ותפילין בראשו וקדש עליו היום, מניח ידו עליהן וכו'" (ביצה טו ע"א). אך גם זה קשה, מפני שבעת שינת האדם הוא עצמו אינו חש כלל בהיכר.
נראה לומר שכשם שמותר להיכנס לבית הכסא בתפילין מחופים, כך גם כאן, אדם המפיח הוא מעין בית הכסא, וע"י שמחפה את התפילין מנתקם מבית הכסא שבו.
סיכום
יש כמה פירושים להסח הדעת בתפילין: רבנו יונה והרא"ש פירשו שמדובר בשחוק וקלות ראש. שו"ע הגר"ז הרחיב זאת לכל דבר שמפנה ליבו מיראת שמים. ברמב"ם הצענו שני פירושים: חייב האדם שתהיה לו לפחות מחשבה נסתרת בכל עת מלבד בזמן שישן ולא, הסיח דעתו; או הסח הדעת פירושו שמירה ממצבי איסור בתפילין כגון הפחה או כניסה לבית הכסא וכדומה.
2)-גדר החיוב להניח תפילין כל היום
סיכום שיעור של הרב שמואל טל י' באייר תשס"א
שיטת הרמב"ם
דברי הרמב"ם
כתב הרמב"ם בהל' תפילין פ"ד הכ"ה: "קדושת תפילין קדושה גדולה היא, שכל זמן שתפילין על ראשו של אדם ועל זרועו, הוא עניו וירא, ואינו נמשך בשחוק ובשיחה בטילה, ואינו מהרהר מחשבות רעות, אלא מפנה ליבו לדברי האמת והצדק. לפיכך צריך אדם להשתדל להיותן עליו כל היום, שמצותן כך היא. אמרו עליו על רב, תלמיד רבנו הקדוש, שכל ימיו לא ראוהו שהלך ארבע אמות בלא תורה או בלא ציצית או בלא תפילין".
הקשיים בדבריו
מתחילת דברי הרמב"ם נראה, שהסיבה לכך שיש להשתדל להניח תפילין כל היום, היא ההשפעה הרוחנית המבורכת של המצווה על האדם, אך מיד לאחר מכן מוסיף הרמב"ם "שמצוותן כך היא". וקצת קשה: אם זו צורת המצווה מדוע ראה הרמב"ם צורך לנמק את חיובה בקדושת התפילין? האם אין די לומר שצריך להשתדל כי זו המצוה? מאידך גיסא, אם אין זו המצווה, מדוע כתב הרמב"ם "שמצוותן כך היא"? ועוד, שמהשוואה למקומות אחרים ברמב"ם שבהם מופיע הביטוי "מצוותן" עולה, שהוא מציין את אופן חיוב המצווה או את אופן עשייתה כדינה (אף שיתכן שאין הדין מעכב), ולכן לא יתכן לומר שכוונת הרמב"ם במילים "שמצוותן כך היא" לרווחא דמילתא בלבד, אלא לאופן קיום המצווה, ולכן הדברים צריכים יישוב.
הסבר הפרי מגדים והקושי שבו
הפרי מגדים (בסי' לז סק"ב) הסביר שבמילים "שמצוותן כך היא", התכוון הרמב"ם לומר "ומצוותן כך היא", ומעין זה מצינו שהגמרא מתרצת בכדי להבין את דברי המשנה בביצה: "שאפר כירה מוכן הוא" (דף ח ע"א; יעויין שם). על כל פנים, לפי דבריו קצת יותר מיושבת לשון הרמב"ם, מפני שלפי זה לא בא הרמב"ם אלא לתת טעם נוסף לדבר, וניתן לומר שהוא העיקרי וקדושת המצוה היא טעם שני לו.
אלא שקשה להסביר כך ברמב"ם, מפני שסוף כל סוף יש דוחק גם כשמסבירים משנה באופן כזה. ואף אם דרך זו מקובלת בתלמוד בהסבר משניות , הרי זה מפני שהיא נערכה בלשון מקוצרת וברמיזות שניתנו לפירוש בבית המדרש, או לחילופין מפני שהדברים נמסרו בע"פ, או מפני חילופי גרסאות אפשריים. מכל מקום, מאוד לא סביר לפרש כך את דברי הרמב"ם, ואם כתב הרמב"ם "שמצוותן" (בשי"ן) - לזו הייתה כוונתו.
יש להבין את דברי הרמב"ם בהל' תפילין כמו בהל' מזוזה וציצית
הרמב"ם בסוף הלכות מזוזה אומר דבר דומה בסגנונו למה שכתב בהל' תפילין (פ"ו הי"ד): "חייב אדם להיזהר במזוזה מפני שהיא חובת הכל תמיד. וכל עת שייכנס וייצא יפגע בייחוד שמו של הקב"ה ויזכור אהבתו וייעור משינתו ושגייתו בהבלי הזמן… כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו, וציצית בבגדו, ומזוזה בפתחו, מוחזק לו שלא יחטא". גם כאן ניתן היה לשאול מה הצורך בכל הנימוקים שמוסיף הרמב"ם למצוות מזוזה, ומדוע יש להוסיף דברים על הנימוק הפשוט - "שהיא חובת הכל תמיד". וכך גם יש לשאול על מה שכתב בסוף הל' ציצית: "לעולם יהא אדם זהיר במצות ציצית שהרי הכתוב שקלה ותלה בה כל המצוות כולן" וכו'. ולכאורה צריך להזהר במצות ציצית, כי זו מצוה, וצריך להזהר במצוות. אלא, שצריך לומר שכך היא דרכו של הרמב"ם להוסיף טעמים, נימוקים והסברים למצוה. נימוקים אלה מהווים 'חיזוקים' לאדם, ומניעים אותו להקפיד עליה כראוי. כך גם מסביר הרמב"ם במורה נבוכים ובספר המצוות, וכך היא שיטתו בטעמי המצוות1, שהעיון בטעמי המצווה גורם להעצמת הקשר של האדם למצוה ולחיזוק רצון האדם לקיימה. דהיינו, מסתבר שהעיקר כמה שכתב הרמב"ם "שמצוותן כך היא", ועניין קדושת המצווה שמופיע לפני כן בא לצורך חיזוק לקיום המצוה.
הנימוק "שמצוותן כך היא" מלמד שההשתדלות להניחן כל היום, איננה השתדלות בכדי. שלא נאמר שלמרות מעלתן הגדולה של התפילין, אין משמעות לכך שהאדם יניחן כמה שיותר. וכמו שאין יתרון למי שיושב בסוכה בשאר ימות השנה, למרות מעלת המצוה. ועל זה אומר הרמב"ם שמצוותן כך היא, ולכן צריך להשתדל להניחן כל היום, כי כך הוא מקיים את המצוה כדבעי. אם כן, 'מצוותן כך היא'. אך מהי המצוה? מעיון במקומות שונים במשנה תורה שבהם משתמש הרמב"ם במונח "מצוותן" (או בכיו"ב), עולה שלעיתים מדובר במצווה מהתורה ולעיתים במצווה מדברי סופרים, לעיתים הדבר מעכב ולעיתים אינו מעכב2. על כן יש לברר מה כוונת הרמב"ם בדבריו "שמצוותן כך היא", כאן בהל' תפילין.
האפשרויות השונות בהבנת דברי הרמב"ם
אם נבחון את השאלה ללא התייחסות לדברי הרמב"ם נגלה שיש שלוש אפשרויות סבירות להבנת גדר חיוב מצוות תפילין:
א. חייב כל אדם להניח תפילין, כל רגע במשך היום. אם הוא אנוס, כגון שאין גופו נקי או שאינו יכול שלא להסיח דעתו, אזי הוא פטור. מכל מקום, בשאר הרגעים חייב מן התורה בהנחת תפילין. וכל המנעות מהנחת התפילין שלא מחמת האונסים הללו, יש בה ביטול מצות עשה.
ב. צריך אדם להשתדל להניח תפילין כמה שיותר זמן במשך היום, ובכל פעם שמניח מקיים מצווה בכך. מכל מקום אם אינו מניח ברגע מסוים אינו מבטל מצות עשה. ורק אם לא ישתדל בכך, וימנע בלי שום סיבה מלהניח תפילין, הוא יבטל את המצות עשה (ויתבאר יותר גדר זה לקמן, בע"ה).
ג. אם מניח מקיים מצוה, וככל שיניח יותר יקיים יותר את המצוה. אבל אין הוא מחוייב להניח כמה שיותר.
שלילת האפשרות השלישית והכרעה שחיוב ההשתדלות הוא מדאורייתא
אם נבוא לדון בדברי הרמב"ם, הרי שהאפשרות השלישית כלל לא תיתכן בדבריו, שהרי כתב "צריך אדם להשתדל להיותן עליו כל היום שמצוותן כך היא" על חובת ההשתדלות להניחן כל היום. מה שניתן לכאורה לומר הוא שמן התורה אין חיוב להניח תפילין כל היום (כאפשרות השלישית), ואילו מדרבנן יש חיוב שאליו התכוון הרמב"ם במילים "שמצוותן כך היא". אבל נראה שאין אפשרות לומר כך. יותר נראה לומר שלא קיימת חלוקה בין גדרי תורה לגדרי דרבנן, מפני שאילו הייתה הפרדה כזו, מוכרח היה הרמב"ם לשיטתו לציין אותה במפורש (ציון זה עקרוני לעניין הכרעה בספקות, להבדיל בין ספק תורה לספק ד"ס, ועוד יותר לשיטת הרמב"ם שההבחנה הברורה בין גדרי התורה לגדרי דרבנן היא זו שמונעת מלעבור על איסור בל תוסיף). מאחר שלא מצאנו חלוקה כזו בהל' תפילין, נראה שמה שכתב הרמב"ם "שמצוותן כך היא" - תוקף הדברים הוא מדאורייתא.
מלבד זאת נראה שמההשוואה למצות ציצית יש ללמוד שמדאורייתא הוא צריך להוסיף כמה שיותר בקיום המצוה. כי במצות ציצית כתב הרמב"ם שלמרות שאין חיוב לקנות בגד שחייב בציצית, "ישתדל אדם להיות עטוף בכסות המחוייבת בציצית". ומקורו של הרמב"ם הוא מהא דעונשים מן שמיא על המנעות מציצית בעידנא דריתחא, וכמבואר במנחות מא ע"א. ומסתמא ענישה זאת היא על ביטול עשה מדאורייתא, וכלשון הגמ' שם: "ענשיתו אעשה". ואם כן ק"ו שהמנעות בלי שום סיבה מהנחת תפילין, יש בה משום ביטול עשה מדאורייתא. כי בציצית הרמב"ם לא כותב "שמצוותן כך היא", ואדרבה, הוא כותב "שאין אדם מחוייב לקנות טלית ולהתעטף בה". וכשמגדיר "היאך חיוב מצות הציצית" הוא כותב להדיא שהמצוה היא רק "אם יתכסה בכסות הראויה לציצית". ואם בכל זאת חיוב ההשתדלות הוא מדאורייתא, ק"ו שבתפילין שהוא כותב ש"המצווה כך היא" (להיותן עליו כל היום) שחיוב ההשתדלות לקיים את המצוה כמה שיותר הוא מדאורייתא.
הכרעה כאפשרות השניה
נותר לנו לברר אם הוא סובר כהאפשרות הראשונה או השניה. ונראה שיש הכרח לומר שהוא סובר כהאפשרות השניה. כי אם הוא היה סובר כהאפשרות הראשונה, הרי שבעצם הוא חייב חיוב גמור כמו כל מצוה שצריך לקיים אותה בכל רגע ורגע. ואם כן הגדרת המצוה לא היתה יכולה להיות תלויה בזה שהוא "צריך להשתדל", אלא צריך להניח בכל רגע ורגע. וזה שיש אונסים, והוא לא יכול להניח ברגעי האונס, זה לא שונה מכל מצוה בתורה, שאונס רחמנא פטריה. וכמו שלא כתוב ש"צריך להשתדל" לשבת בסוכה ביום הראשון או ש"צריך להשתדל" לאכול מצה בלילי הפסח, כי החיוב הבסיסי הוא לשבת בסוכה ולאכול מצה. וברור שאם הוא אנוס, הוא פטור מהמצוה, וכל שנותר לו הוא להשתדל לקיים את המצוה. אבל חיוב כזה, שרק אונס פוטר מלקיימו, אינו מוגדר כחיוב השתדלות אלא כחיוב גמור. ואם בכל זאת הרמב"ם כותב במצות תפילין שצריך להשתדל, משמע שגדר החיוב אינו כמו האפשרות הראשונה, וע"כ שהוא כמו האפשרות השניה.
ביאור גדר החיוב
ובבאור גדר הדבר נראה לומר דבאמת מדאורייתא אין חיוב גמור על כל רגע ורגע. וגדר החיוב הוא להשתדל לקיים כמה שיותר. וכמו שמצינו במצות תלמוד תורה, ובמצות אהבת ה' והליכה בדרכיו, והתדבקות בו ובחכמיו ובכיבוד לומדי תורתו ובהאבת הריעים ובחזרה בתשובה ובסיפור ביציאת מצרים בליל הפסח ועוד ועוד הרבה מצוות שצריך להשתדל להרבות בהם עד כמה שיכול. ואם יש לו סיבות שונות חשובות של עשיית רצון ה', כמו שמפרט הרמב"ם בהל' דעות פ"ג, הוא לא נחשב כמבטל את המצוה בכל רגע ורגע (אף אם אין הוא עומד בגדרים של עוסק במצוה שפטור מן המצוה). ואם הוא למשל, רוצה לשמח את בניו ובנותיו בליל הפסח והוא נמנע באותו זמן מלספר ביציאת מצרים, הוא לא עובר בכל רגע ורגע על ביטול עשה. ואם הוא למשל רוצה לשמח את חבירו, ובאותו רגע הוא לא לומד תורה, הוא גם לא עובר בכל רגע ורגע על ביטול עשה. אמנם אם בלי סיבות חשובות של עשיית רצון ה', האדם נמנע מקיום המצוות מחמת התרשלות וחוסר השתדלות, אזי הוא באמת ייחשב כמי שמבטל את המצוה בכל רגע ורגע. והמקרים הללו שחכמים הגדירו שפטור מלהניח תפילין, הם לא גדרי דאורייתא, אלא הם גדרים שקבעו חכמים שבהם אין לו לקיים את המצוה. ופשוט שהוא צריך להשתדל לא להרחיב שלא לצורך את הפטורים הללו. אבל חיוב ההשתדלות הזאת קיים גם כשאין לו שום פטור, דגם אז הוא תחת חיוב השתדלות ולא תחת חיוב גמור, שהמבטלו עובר בכל רגע ורגע על מצות עשה.
אפשרות שחיוב ההשתדלות הוא על ביטול הפטורים מהחיוב
ועדיין היה מקום לומר בדעת הרמב"ם שהחיוב הוא להניח תפילין בכל רגע ורגע שהוא יכול ולא חלים עליו הפטורים של התורה. והחיוב להשתדל הוא שלא להגיע למצבים הללו של הפטורים הללו. וכגון להשתדל להמנע מלהגיע למצב שגופו לא יהיה נקי, או להשתדל להמנע מלהגיע למצב שהוא נושא משוי (שאז הוא נפטר מתפילין של ראש), וצריך להשתדל לצמצם שהותו בבית הכסא או בבית המרחץ ולמעט כמה שאפשר מהליכה בבית הקברות, ולמעט בשינה כמה שאפשר, שבכל המקרים הללו הוא נפטר ממצות תפילין. וחיוב השתדלות זה הוא מדרבנן, דמדאורייתא בכל המקרים הללו הוא פטור לגמרי. ועכ"פ אם כבר לא מתקיימים הפטורים הללו, אזי יש חיוב גמור מדאורייתא להניח תפילין בכל רגע ורגע (ונפ"מ שכבר אינו יכול למנוע עצמו בגלל "שיקולים חשובים" של עשיית רצון ה').
שלילת אפשרות זאת
אמנם נראה שאי אפשר לומר כך. ראשית, תמוה מאוד לומר שכל הפטורים הללו כולם הם הפקעות דאורייתא של חיוב המצוה. דלפי זה יצא שכל המקרים של הפטורים שהוזכרו הם כולם גדרי דאורייתא שבהם לא חלה המצוה. שהרי היא אמורה לחול בכל רגע ורגע אלא שבמציאויות הללו התורה פוטרתו, ובאים חז"ל ומטילים עליו חיוב להשתדל לצמצם את הפטורי דאורייתא הללו. שנית, קשה ממה נפשך: אם נאמר שאלו הם מקרי אונס, והתורה מצידה מחייבת בכל רגע ורגע שאפשר, היכן מצינו שאדם יכול להכניס עצמו למצב של אונס שהוא פטור. ולכאורה כל אונס שאפשר לבטלו, לא חשוב אונס. ואם נאמר שאלו הם מקרי פטור, יקשה הק"ו שאמרנו לעיל ממצות ציצית, דמוכח משם שמדאורייתא יש חיוב להשתדל להמנע מהפטורים הללו. שלישית, פשטות הלשון "להשתדל להיות עליו" זה לא להשתדל להיות ראוי להניח אלא להשתדל להניח בפועל. שהרי יתכן שהוא ישתדל להיות ראוי, ואף על פי כן הוא לא יניח. וע"כ שההשתדלות עולה על ההנחה עצמה. ואם ההשתדלות עולה על ההנחה עצמה, מהיכי תיתי לומר שמדובר רק על ההשתדלות של להיות ראוי. רביעית, קשה ממה נפשך: אם "להיותן עליו כל היום" ו"ללובשן כל היום" כולל גם את הזמנים שבהם הוא פטור, בגלל כל הסיבות השונות, לא היה אפשר להפטר בהם מדאורייתא, והיה קשה כנ"ל, כיצד אפשר להפקיע עצמו מהחיוב. ואם זה לא כולל את הזמנים הללו של הפטורים אז זה קשה מאוד בפשט המילים "כל היום". כי אליבא דאמת זה לא כל היום, ובאותם זמנים הוא הרי פטור ואינו חייב כלל. ואי אפשר לומר על זה שמצוותן כך היא. וכל השאלות הללו לא קשות לפי מה שהתבאר בדעת הרמב"ם, דוק ותשכח.
שיטות ראשונים נוספות
מלבד שיטת הרמב"ם ישנן שתי שיטות ראשונים מרכזיות:
א. שיטה אחת סוברת שמצות תפילין מה"ת היא רגע אחד ביום, ואלו הנחת תפילין בשאר היום הוא מידת חסידות. כך נקטו הריטב"א וסיעתו. ויש להוסיף, שאע"פ שהנחת תפילין בשאר היום היא מידת חסידות בלבד, מ"מ, ניתן לברך על כל הנחה והנחה, מאחר שאותן שיטות ראשונים סוברות שמותר לברך על מידת חסידות גם בענינים אחרים, ואף אם אין לברך על מידת חסידות, מכל מקום חכמים תיקנו את הברכה גם בכהאי גוונא, דזהו קיום מצוה מן המובחר מדבריהם.
ב. השיטה השניה סוברת, שיוצאים ידי חובה אף בהנחה של רגע אחד ביום, אולם אפשר וראוי להניח תפילין כל היום כולו ובכך מקיימים מצווה דאורייתא. בשיטה זו ניתן למנות את השאילתות בפרשת בא (פרק מה), ששם מובה שהמניח פעם אחת קיים את המצוה אך "לא שלים חיובא", וכן החינוך שכתב במצות תכב "שנצטווינו להניח כל היום", והמנחת חינוך במצוה שעח כתב שאם הניח פעם אחת ביום שוב לא עבר, וכן היא שיטת הר"ן.
מסוגיות הגמרא עצמן קשה להכריע באופן ברור כשיטת ראשונים מסוימת.
פסיקת ההלכה
מכלל הדברים האמורים עד כה, למדנו שישנם שלוש שיטות בראשונים:
1. חיוב מה"ת להשתדל להניח תפילין כל היום.
2. מה"ת להניח תפילין רגע אחד בכל יום, ובשאר היום כשיניח יקים מצוה מה"ת.
3. חיוב מה"ת להניח תפילין רגע אחד בכל יום, וממידת חסידות להניח בשאר היום.
כדי לפסוק במחלוקת זו יש לבחון את הענין מכמה כיוונים. ראשית מדובר פה על ספק תורה, ולכן לכאורה במציאות כזאת יש להחמיר, אך בנידון דידן הענין מורכב יותר.
ידוע שאסור להסיח את הדעת מן התפילין, ועל כן חייבים לברר מהו גדר היסח הדעת (לסיכום שיעור של הרב טל בנושא לחץ כאן), ואפשר שמפני חשש היסח הדעת נכריע לקולא במחלוקת, ולא לחומרה.
מאידך גיסא, ישנו שיקול להחמיר ולפסוק שיש להניח תפילין כל היום, שהרי גם לפי השיטה הראשונה וגם לפי השיטה השניה יש להניח כל היום. אם כן, שתיים משלוש השיטות דווקא סוברות שצריך להניח.
שיקול חשוב נוסף הוא דברי השו"ע. יש לציין, שבמחלוקות ראשונים שאין להם הכרעה ברורה מצד הגמרא, למנהג יש משקל גדול, והכלל בידינו "כל מקום שהלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג", ולכן חשובה מאוד דעת השו"ע בסוגיתנו. וכך כתב השו"ע בסי' לז סע' ב: "מצותן להיותם עליו כל היום, אבל מפני שצריכים גוף נקי שלא יפיח בהם ושלא יסיח דעתו מהם ואין כל אדם יכול לזהר בהם, נהגו שלא להניחם כל היום…". נמצאנו למדים שמן הדין נפסק שמצוות תפילין היא להניחן כל היום, ומה שאין אנו מניחים הוא מתוך זהירות בקדושתם. על כל פנים, מי שיודע בעצמו שיכול להזהר מדברים אלו שמנה השו"ע, צריך להניח כל היום. ואפילו אם נאמר שדעת השו"ע שגם היכול להיזהר - לא יניח, מ"מ בנקודה זו, אין לומר שהמנהג הוא לא להניח, שכן מנהג מכריע הוא מנהג שרווח בכל ישראל, ובנקודה זו, אין מנהג ברור בכל ישראל, רק בקרב יחידים שהיה ביכולתם להניח, ומנהג שכזה אין בכוחו להכריע את הכף לצד זה או אחר.
בנוסף יש לחקור מדוע מחמירים בספק תורה: אפשר, שהחיוב להחמיר הוא מצד התורה שמצווה גם במקרה שיש ספק באחד מדבריה להחמיר בו. מצד שני אפשר שהחיוב להחמיר הוא מדרבנן, שציוו להחמיר מפני החשש לעבור על ציווי מה"ת. לפי הכיוון האחרון, אפשר, שדווקא באיסור גמור חכמים החמירו אך כאן שהחיוב הוא רק להשתדל אין צורך להחמיר. אך יתכן שיש לדחות זאת, שכן ישנם כמה מקרים דומים למקרה שכזה ולא מצינו שהפוסקים הקלו בזאת.
סיכום
לפנינו מחלוקת ראשונים בלתי מוכרעת, ובכל מקום שהלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג. את המנהג אנו מבררים על ידי השו"ע שפסק שהמצווה היא להניח כל היום, ומה שאין מניחים הוא מפני היסח הדעת ונקיות. מעבר לזה, חוזר הכלל הרגיל של ספיקא דאורייתא לחומרא. לכן מן הדין, אדם שיודע בעצמו שראוי הוא להניחן צריך להניחן כל היום. גדר החיוב הוא כזה שצריך להשתדל להניח כמה שיותר. יש צידוק לשקול שיקולים שונים של עשיית רצון ה' שעשויים לבטל לפעמים את קיום המצוה.
שלא ישמע כאילו ח"ו לא הנחתי תפיליןהאריאלניקהנאמן
וואו ארוך. עשרים ושמונה עמודים בפון.רוחמה הקראסיבה
מרשים. חילך לאורייתא!עוזיה
המוג "לא יסיח דעתו" בעייתי. כאילו, הבנאדם אמור לחשוב כל הזמן תפיליןתפיליןתפיליןתפילין? מן הסתם לא. אז הכוונה היא שהבנאדם לא שוכח איפה הוא נמצא, ושהוא הולך כרגע עם תפילין. הכוונה היא שהוא לא יסיח את דעתו עד כדי להתלוצץ עם התפילין או לשחק כדורגל כשהן על ראשו.
בהצלחה ויישר כוח.
מי שלא יודעהאריאלניקהנאמןאחרונה
לילה טוב!לביאה אמיתית
הגעתי למסקנה שהגיע הזמן לעלות לישון...
לילה טוב, חולומות פז.
לילה טוב תוך כדי שאני שומע רדיו ברסלב חחחחחחחחחח..מכאל 2 3
אתם לא מתים מעייפות בשעה כזאת?????מה אתם ערים?????תפוזה 1
ערים כדי לשמוע רדיו ברסלב!שוברת גלים
הם קרועים החברה שם.במוצא"ש.
יווהווהו..
הם קרועים תמידמשה
כן..אבל במוצא"ש במיוחד..שוברת גלים
רק שבגללם הלכתי לישון בשלוש בלילה..

(לפחות עם חיוך על הפנים.גם נחמד.)
אז למה לא היית פה?משה
חח..ההורים..שוברת גלים
בשעות לילה מאוחרות אני נוהגת להיות רק בחדר שלי..
שלא להפחיד את הורי הנמים את שנתם..

בשביל זה יש מחשב בחדרמשה
(משה, מכור כבד)
שוברת גלים
כשיהיה לי כסף מיותר..

או כשתשיגי גרוטאה מהרחוב ותמצאי מי שיתקן אותהמשה
ממ..שוברת גלים
והחיבור לאינטרנט?על חשבון מי?גם הרחוב?
מחשב ללא אינטרנט הוא כמו..אהמ..
דג ללא מים?
אדם ללא חמצן?

יש שם (ברדיו ברסלב) שיחת חברים זה הדבר הכי שמצחיקמכאל 2 3
כן.רק חבל שאלו תוכניות מוקלטות מימים עברו.שוברת גלים
ברצינות??רוחמה הקראסיבה
כן..שבוע שעבר היתה תוכנית מלפני שנה וחצישוברת גלים
הם דיברו על עמונה.
הגישה שלהם לא מצאה חן בעיני בכלל..אבל לא משנה..

חחח לא השבוע זה היה ;מוקלט אבל שבוע שאבר זה לאמכאל 2 3
וגם אם כן זה מצחיק
אז לפני שבועיים הם דיברו על עמונה.שוברת גלים
בכל מקרה-
הם חברה קרועים ומשעשעים במיוחד..

לא יודע, אני מאז שאין ערוץ 7משה
גם אני לא שמעתי עד שהכרתי את רדיו ברסלבשוברת גלים
השירים שם אחלה, כנ"ל השיעורים הנחמדים.
אבל חסר, חסר הקטע של ארץ ישראל.

לא הבנתיתפוזה 1
באיזה שעות יש את הרדיו ברסלב הזה??
רק בלילה?
דווקא נראה חביב..
רדיו ברסלב זה כול היום אבל שיחת חבריםמכאל 2 3אחרונה
רדיו ברסלב זה כול יום וכול היום 24 שעות
ואבל אחרי שבת יש שיחת חברים וזה ממש חמוד
רדיו ברסלב תודה לכם
חח יש פעמים שזה די מוקדם.רוחמה הקראסיבה
אוף כיף לכםתפוזה 1
אני תמיד צריכה להתחבר דרך החדר מחשבים של האולפנה..
והמורה שם כבר בטוחה שאני מכורה.. (טוב.. אולי היא צודקת..)
הלוואי עלי מחשב נייד!!!!!!!!חב"דניקית
אני מיתחננת...<אפשר ממעשרות..>
מי שיכל...שילח אלי מסר אישי ונתאם

חחח חצי שקל עוזר? חחחחחחמכאל 2 3
*אולי* היא צודקת? בטוח!!!!!!!!!!!!!פלספנית
אהמ.. מוריה כדאי שתהיי בשקט..תפוזה 1
זהו מי שמדבר...ארטיק
אני? אולי... לא מכורה???פלספנית
מסתבר שזה מעבר לבינתי העילגת,חמסית
מה לעזעזל הבעיות שלכם? מכורות?? יש! בואו ניסחף!
חמסית- לא הבנתי את מה שרצית לומר..תפוזה 1
ויש בעיות בזה שאנחנו נהנות לרדת אחת על השניה?? אז תרגעי.
האם ראיתי פה חסיפה?
בשמחה תמיד!!
מסתבר..תפוזה 1
היי אחים שלי ממצב?חברוני
בעיקרון אני בעז"ה יבוא!קראתיך
מתלבטת.חמסית
אין לי כוח להסביר את כל הדילמה אבל קבלו כמה מאמרים בנושא <כל מי שמתכנן לבוא או לא לבוא מסיבות אידאולוגיות ובא בפעמים הקודמות חובה לקרוא!>.
מאמר של דניאלה וייס בנושא, מצד אחד של המיתרס:
ברצוני לנסות לפקוח את עיני הציבור לגבי תהליך מסוכן ביותר שמתרחש מול עינינו.
בעצם ימים אלה מתרחשת חבירה בין מועצת יש"ע והקצונה הבכירה של צה"ל,על מנת להמשיך כביכול את המגמה לבנות מחדש את חומש ובעקבות חומש לחדשת אחיזתנו בצפון השומרון,ואח"כ גוש קטיף וכ´ו וכ´ו...
קשר זה בין מועצת יש"ע ובין אלוף יאיר נווה אשר גרש אותנו בכח הזרוע והרס את יישובי צפון השומרון ,האלוף אשר חתם על צווי הגרוש לעשרות מנתחלים ואשר שלח שחורי -מדים לבלום דרכנו לחומש ,קשר זה תכליתו אחת היא:
להכפיף את הגופים האקטיביים שאינם סרים למרותה של מועצת יש"ע לגוף שנקרא" מועצת יש"ע החדשה" (חדשה כביכול!).
אנו חוזרים לתסריט של הגרוש מגוש קטיף לטרגדיה נהוראה של כפר מימון.
אבל עכשיו עוד אפשר לעצור את ההידרדרות!!
לצה"K אין כל כוונה לאפשר לנו להתיישב בחומש,אין זה בסמכותו של צה"ל לאשר שיבה לצפון השומרון.
מטרת הצבא,בשליחותה של ממשלת ישראל ,להכשיר את הקרקע לתכנית התכנסות לגושים.
כדי להכשיר את השטח לגרוש נוסף צריך בראש ובראשוננה לדכא את הגופים האקטיביים שאינם סרים למרות מועצת יש"ע.
כיצד עושים זאת?
מייצרים אשליה שהולך ליהיות משו גדול ונועז (מזכיר לכם את הקריאות הרמות לפריצה לגוש קטיף?!)
הציבור הולך שולל אחרי הקריאות הרמות ,המטרות הגדולות,ועוד הצבא תומך!
ואז,כאשר כולם נמצאים יחד,מאוחדים בכפר מימון,מתחילים האיומים:"המצב הבטחוני אינו מאפשר לצעוד,יש סכנות,סכנות יותר חמורות מאשר היו פעם,חמאס ג´יאהד
אל -קעיאדה. אי אפשר לצעוד".
ואז כאשר כולנו מכונסים יחד מתחילים התכתיבים שמדכאים את המאבק כולו.הצבא מציע להעמיד לרשותנו אוטובוסים ממגונים (בשל הסכנות וההתראות החמורות מתמיד) וצעדת ההמונים הולכת מתמסמסת ,והופכת לטיול סטרילי חסר משמעות.
בנתיים ,נפגע המורל,המאבק דועך ואותה מועצת יש"ע יושבת עם אותם קצינים מגרשים כדי לראות איך אפשר להשיג את המירב,להוסיף עוד דונם ועוד שביל לגושי-ההתישבות.
אנו חייבים להמשיך לצעוד בכל מקום ומקום בארץ ישראל מבלי לתאם עם הצבא ומבלי לקבל את תכתיבי הצבא. הצבא אינו מסוגל לספק לנו את הסחורה המדינית,הוא משמש כלי משחק בידי ממשלת ישראל על מנת לדכא את הרוח הגדולה שהחלה לפעום בעוד בקרב הכתומים אחרי הגרוש,ועל אף הגרוש עלינו להמשיך לבנות בגדול ובעוז להלך חופשי בכל מרחבי ארצנו . בכוחה ובעוצמתה של ארץ ישראל להשפיע רוב טוב על כל מערכות חיינו .
***
מאמר של נועם ארנון מצידו השני:
בקרוב, בעזרת ה´, תתקיים עלייה נוספת לחומש. כפי שפורסם, הפעם בניגוד לעליות הקודמות, יעלו אלפי תלמידי ישיבות ואולפנות באופן מאורגן ובאישור הצבא, כאשר בארגון העלייה תשתתף מועצת יש"ע. לאחר פרסום הידיעה קיבלתי מספר תגובות: התגובה הרשמית של מטה "חומש תחילה" בירכה על היוזמה, אך היו גם חברים שהתמרמרו: מדוע הפעם, אחרי ההצלחות הקודמות, מועצת יש"ע נכנסת לעניין? ומדוע הפעם העלייה מתקיימת בתיאום עם הצבא?
ההתרחשות הזו סביב העלייה לחומש מזכירה לי שיחה שקיימתי לפני שנים עם חבר שנמנה על חלוצי היישוב "הדר ביתר". כזכור, החברים שהקימו את הישוב הזה התמודדו באומץ עם קשיים רבים, כמו: מזג אויר קשה ומצור בטחוני. הם החזיקו מעמד במסירות אדירה, אך בסופו של דבר הממשלה החליטה להקים עיר חרדית במקום. לחברי הגרעין כבר לא היה מקום בתכנון החדש והם נאלצו לעזוב. המצב עורר תרעומת מובנת בקרב החלוצים שהקימו את הנקודה, אך משזו הוקמה הם מצאו את עצמם נדחקים החוצה.
אחד החברים שוחח איתי על כך והביע את הרגשתו: "תראה, כמה התאמצנו ובאיזו מסירות חיינו שם? והנה בסוף קיבלנו בעיטה". עניתי לו: "אני מבין אותך ומזדהה איתך, אך התבונן פנימה לתוך עצמך ותגיד לי באמת: מה היית מעדיף, להיות היום חלוץ ביישוב קטן שמוגדר אולי כ"מאחז" בסכנת פינוי ולהמשיך להיות "במרכז העניינים" או לראות את היישוב שהקמת עם עשרות אלפי יהודים "פשוטים" כשאתה במקום אחר? מה באמת רצית כשהקמת את היישוב?".
"הבעיטה שקיבלת", המשכתי, "היא אות הכבוד. היא המדליה הטובה ביותר שיכולת לצפות לה. זה הסימן שבאמת הצלחת במשימתך: להפוך את המקום הזה למקום של חיים לעשרות אלפי יהודים ולחבר אליו את עם ישראל". החבר הרהר, ולבסוף הפטיר: "אתה יודע מה, אתה צודק. מעולם לא חשבתי על זה ככה". אני בטוח שאותו חבר ומשפחתו חיים עכשיו בהרגשה הרבה יותר טובה ובסיפוק אמיתי שבאמת מגיע להם.
אם נרחיב את ההסתכלות נוכל להשליכה גם על התנועה הציונית כולה. סך הכל, מספר היהודים שהגיעו לארץ בתחילת התהליך הציוני היה זעום עד להחריד. מבין היהודים שיצאו מאירופה בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20 עלו לארץ רק כשני אחוזים.. הביל"וים היו קומץ קטן, והחלוצים מייבשי הביצות וסוללי הכבישים היו מעטים. הצלחת מפעלם הייתה כאשר בעקבותיהם באו הרבים וההמונים שעלו לארץ, התיישבו בה ובנו אותה. הם עשו זאת לא רק מטעמי אידיאולוגיה, אלא מטעמים פרקטיים ושיקולים כלכליים.
אומנם, מדינת ישראל, לפחות בראשית ימיה, ידעה להעריך ולהוקיר כמה מהחלוצים שפילסו את הדרך (לפחות אלו שהשתייכו לתנועה הפוליטית הנכונה) וכיום יש על שמם מושבים, קיבוצים, רחובות ובתי ספר, כמו: ביל"ו, חנקין, כצנלסון, אוסישקין, טרומפלדור וכו´. אבל הרבה חלוצים שנתנו את חייהם על בניין הארץ נשכחו ולא זכו להוקרה כלשהיא, לפחות בעולם הזה. שכרם הוא הצלחת המפעל הלאומי.
כך צריכים לראות את עצמם החלוצים חברי מטה "חומש תחילה". הם כבר החלו ליצור מהפכה, ושכרם יהיה כאשר בעקבותיהם יבואו ההמונים. והנה, ברוך ה´, הם כבר באים. בשלב זה, אלו הם ישיבות ואולפנות בני עקיבא ומועצת יש"ע. זו כבר הצלחה אדירה. המבחן יהיה בהמשך, וגם פה יבחנו חברי מטה חומש האם ביכולתם להביא, לחבר ולקרב ציבור יותר ויותר רחב ומגוון.
ואז, כאשר בעזרת ה´ יקום מחדש הישוב חומש ויחלקו את המדליות בטקס חגיגי בארגון ממשלת ישראל, כמובן ישכחו להזמין אותם. הם יראו את הטקס בטלוויזיה (שאין להם) ויגידו לעצמם: אם יש כל כך הרבה מכובדים עד ששכחו להזמין אותי, זו המדליה היפה ביותר בעיניי.
***
אז מה אתם עושים?
וד"א- תודה לערבה על ההקלדה של המאמר של דניאלה!

כנ"ל. בעזרת ה'..רוחמה הקראסיבה
אוף אני לא יודעת עם אני יעלה או לא...אבל לכל מי שעחב"דניקית
אני באה!!!!!!!!!!$$$$
אני עולה עם האולפנא..(אנחנו יוצאים כל האולפנא..)א"י בדם ובאש!!
אני עולה רק אם יש קבוצה של 60\90 איש גג..מתנחל גאה.
ו- " מי שעולה וישאר" אז שלפחות יבוא מאורגן,ושלא יעלה מתי שכולם עולים.. אלא לקראת הסוף..(העצרת ב 16:30).. ושישאר באמת.. ולא כמו ששמעתי מאנשים-"אני יעלה ויראה אם נישארים אני יעלה.." ובטוח שהם יעלו גם אם לא ישארו שם..נקודה
למחשבה...
חבל לך להפסיד טיול שנתי420mal
החשש שלי..חמסית
דוגרי.. נכון!! מי זה אני חושש..\=מתנחל גאה.
אני מתלבטת...תח"ל
מה אתם מציעים?
שבת שלום ותודה,
תח"ל
ואני על טיול שנתי..מתנחל גאה.
אני סומך על הקודשא בריך הוא שיעזור לי ושיראה את מה שאני עושה למען זה-אז הוא יעזור מהצד שלו..(=.. בעז"ה..
הוא תמיד עוזר מהצד שלו.חמסית
יש מאמר על נושא די קרוב פה בערוץ 7יהודי מא"י
לא נתתם לי תשובה אם לבוא או לא!תח"ל
דעתי.*מוריה*
ומצד שני יש את העליה ביום רביעי ולמחרת יש לי בגרות בהיסטוריה...
האמת שאני חושבת שלא יקימו את היישוב מחדש בטח שזה עם מועצת יש"ע. או שכן אין לי מושג. וגם מה שהמועצה כתבה לא היה נראה לי רציני..
אם רוצים להקים את הישוב אז זה יהיה בחופש בג' אב בעז"ה ככה אבא שלי אמר (הוא ראה את זה באחד העלונים בשבת.)
אני חושבת שאני אלך לסיבו"ש .
או שתצליחו לשכנע אותי ההפך....
למה לא לשניהם?420mal
זה קצת בלתי אפשרי*מוריה*
ואז שלישי חומש וחמישי סיבו"ש זה קצת עמוס .
אני בתכנון להגיע לשניהם.חמסית
הודעה של חומש תחילה-מתנחל גאה.
ישר כוחם של פורצי הדרך, האלפים שעלו שוב ושוב, בחנוכה, בניסן ובצעדת יום העצמאות.
בזכות אמונתם ומסירותם, מבין הציבור הכתום כולו שהחזרה לחומש, ולכל הישובים שחרבו, יכול להפוך בע"ה מחלום למציאות.
בזכות האלפים שלא המתינו לאישור כזה או אחר-
הוכח שאי אפשר לעצור את הציבור המאמין והנחוש.
בזכותם, צה"ל מוכן לאשר כיום ארוע המוני בחומש.
לשאלת רבים: אנו במטה 'חומש תחילה' דבקים בדרכנו ובאמונתינו לפיה זכותנו על הארץ אינה תלויה באישור גורם כזה או אחר. אנו נאמנים לקו פעולה זה ומתחייבים להמשיך ולהוביל את הציבור ברוח 'חומש תחילה' ולצרוב בתודעה שזכותינו על הארץ אינה מותנית באישורים ואינה פוקעת עם פקודת גרוש ח"ו.
אנו נערכים לעליה הבאה על מנת להישאר יחד עם משפחות הגרעין.
העליה תתקים בעזרת ה' ביום רביעי ג' מנחם אב.
כבר עכשיו, אנו פונים לכל יהודי לקנות לְבֵנָה לבניין חומש.
את הלבנים נעלה בידנו לחומש במטרה לבנות את אשר החריבו.
בלי אישור, עם אישור - בעזרת ה' אנחנו חוזרים הביתה!
טוב, זה הגיוני.חמסית
אני החלטתי לעלות.
מישו יודע מה העמדה של נוער למען?
ניסיתי לברר הם לא עונים.. בכול זאת אני רוצה לבקש-מתנחל גאה.
אני יכולה לשאול את חברה שלי היא ;אחראית בנוער למען*מוריה*
אני גם ידע מחר בבוקר.. צבי אלימלך לא עונה..מתנחל גאה.
דיברתי אם מישר הם בפגישה.. והוא יגיד לי יותר מאוחרמתנחל גאה.
טוב סבבה..מעולה..קראתיך
אז יש מצב שאתה אומר לנו מה נסגר?חמסית
יהודי שאני מכיר שעובד כרגע במועצת יש"ע(כנסו דחוף)ה' מלך
אמר לי שהוא יהיה כל היום עם רכב ופנוי להעלות ציוד.
אפילו הוא הצליח לסדר לישיבה שלי אוטובוס להלוך בלבד כי מועצת יש"ע לא מאמינה שנישאר..
בכל מקרה תגידו לאנשים לבוא כי נשארים ובעז"ה נפרסם נקודת פגישה בחומש!!
יש הרבה בעיות עם העליה!אין יאוש!!!
פתרוןneriag
מי שלא(כמוני למשל) - שלא יבוא!
היתרון -
יש שני אפ' -
א- מועצת יש"ו מפנה את הנשארים, תוצאה - מועצת יש"ו מאבדת תמיכה ונראת רע מאוד.
ב - מועצת יש"ו לא מתנגדת, תוצאה - המשטרה תפחד לתת למועצת יש"ו הזדמנות פעם הבאה, מועצת יש"ו נראית רע ויש חבר'ה בחומש...
לא הבנתי...420malאחרונה
אחלה!!עדי:)
וזה על חשבון הלימודיים!! יהוו! =]]
לבנות בלבד!! כול מי שרוצה!!..מתנחל גאה.
בעמי"אחה....
שבת במאחז- 'הרחיבי' ליד אלון מורה-שכם תובב"א.
שבת פרשת חוקת תיהיה שבת של מטה כוכב השחר,מטה בת-אל,ומטה נתניה ,ובנות שמעוניינות להיצטרף.
בתוכנית:שיחות,סיור באזור,3 ארוחות שבת,ולינה במקום. (יש הרבה מה לעשות בסביבה שם..בורות מים, מטעים, ערבים..(=.. אל תגידו שאמרתי יהרגו אותי..(-; וגם אפשר לטייל לישוב..שבוא אין הרבה מה לעשות..
אז לרישום-0543077568. רישום עד יום שני הקרוב.(אפשר גם לבוא קבוצא של 10 בנות או משו כזה. זה יעלה סכום סמלי.. לא ידוע כרגע כמה. בהמשך..
נישמע משעמם....אבל אולי...<קודם אני צכה לשכנאה אתחב"דניקית
חחחח היא עדיין חושבת ששילה זה מקום מסוכן??רוחמה הקראסיבה
בעזרת ה' יתברך...אמא אדמה
בכל מקרה, צפויות לבוא אי"ה גם בנות מאולפנת רעי'ה וכוכב יעקב!
חשוב לצי'ין שהשינה שם תהי'ה בסק"שים על אדמת ארץ ישראל הקדושה...

אולי נבוא. חייבים להיות 10?חמסית
א. אתם יכולות להיות כמה שאתם רוצות. וב.-מתנחל גאה.
יש שם איזה 10\20 מיטות צבאיות..ואפשר גם לישון -מתנחל גאה.
ברכב..וכו'..
תמונה ישנהה של המאחז
כול התמונות במחשב שלי-אני עכשיו במחשב של אבא שלי..)

יום שני עוד שבוע כבר נשמע יותר הגיוני...אמא אדמה

אוו מייי גאש, מזכיר תגבעות אצלנו.רוחמה הקראסיבה
סכין ביד?חמסית
בעז"ה נבוא...קראתיך
חחח מתנחל גאה..אתה חושב שזה יעשה לנו חשק לבוא..?חב"דניקית
למה לא????קראתיך
אוךך...מצטערת על היציאה..!!קראתיך
למי שמפחדת כן!.. סתם.. הגזמתי.. אבל עדיין..מתנחל גאה.
וואי איזה כיף!!! בעזר ה' נבוא...ישתבח שמו
מישום מה חשבתי שזה ליד חברון...רוחמה הקראסיבה
*משום.רוחמה הקראסיבה
477 מי-ם לאמ"ש ב1:15 ממוגן ירי!מתנחל גאה.
חח אבל אני כבר גרה בשומרון..רוחמה הקראסיבה
אז קו 101\102 תקשרי למיספר יכוונו אותך מדויק יותר-מתנחל גאה.
אוקי, אי אברר אם זה אפשרי, תודה!רוחמה הקראסיבה
תתחילו להירשם.. הזמן קצר והמלכה מרובה..מתנחל גאה.
תתחילו להירשם.. הזמן קצר והמלכה מרובה..מתנחל גאה.
אופסס..יצא לי בטעות 2...מתנחל גאה.
שניה יש הבדל בין מיתנחל גאה עם נקודה בסוף..ובלי..?חב"דניקית
ויש כאן חמש קראסיבות.רוחמה הקראסיבה
חחחח וואו.........דיי ניצל"שנו את השירוש ;הזה וישיחב"דניקית
או שהוא רק מתעצבן שמנצ"לשים לו את השירושים..
בעז"ה זאת עומדת להיות שבת מעולה ממש!אין יאוש!!!
כן ברור מעולה..אקשן מחבלים יריות ....חב"דניקית
חחחחחחחחחח.. לקחת רציני....(=מתנחל גאה.
חח דווקא נימשע מגניב...רק שההורים שלי לא בקטע..חב"דניקית
אז ניראלי נבוא..חמסית
מדוייק יותר בהמשך.

