פורום נסיונות פעילים (עמוד 1060)

שהזכיר לי את הויכוחים הישנים על החסידות.

רק מראה לךָ (@רק בשמחה.) , שהדבקות בצדיקים זה לא המצאה של הבעל שם טוב. החסידות (אולי) רק לקחה את זה למקום טיפה רחוק.

 

(מסילת ישרים פרק כ"ו)

"אך הקדוש הדבק תמיד לאלהיו, ונפשו מתהלכת בין המושכלות האמתיות באהבת בוראו ויראתו, הנה נחשב לו כאילו הוא מתהלך לפני ה' בארצות החיים עודנו פה בעולם הזה, והנה איש כזה הוא עצמו נחשב כמשכן, כמקדש, וכמזבח, וכמאמרם זכרונם לברכה (בראשית רבה פב, ו): ויעל מעליו אלהים, האבות הן הן המרכבה, וכן אמרו (רש"י בראשית יז, כב): הצדיקים הן הן המרכבה, כי השכינה שורה עליהם כמו שהיתה שורה במקדש, ומעתה המאכל שהם אוכלים הוא כקרבן שעולה על גבי האישים, כי ודאי הוא שיהיה נחשב לעילוי גדול אל אותם הדברים שהיו עולים על גבי המזבח כיון שהיו נקרבים לפני השכינה, וכל כך יתרון היה להם בזה, עד שהיה כל מינם מתברך בכל העולם, וכמאמרם ז"ל במדרש כן המאכל והמשתה שהאיש הקדוש אוכל, עילוי הוא למאכל ההוא ולמשתה ההוא, וכאילו נקרב על גבי המזבח ממש.

והוא הענין שאמרו עליו ז"ל (כתובות קה, ב): כל המביא דורון לת"ח כאילו הקריב בכורים. וכן אמרו (יומא עא, א): ימלא גרונם של ת"ח יין במקום נסכים, ואין הדבר הזה שיהיו הת"ח להוטים אחרי האכילה והשתיה ח"ו שימלאו גרונם כמלעיט את הגרגרן, אלא הענין הוא לפי הכונה שזכרתי, כי הת"ח הקדושים בדרכיהם ובכל מעשיהם הנה הם ממש כמקדש וכמזבח, מפני שהשכינה שורה עליהם כמו שהיתה שורה במקדש ממש, והנה הנקרב להם כנקרב על גבי המזבח, ומילוי גרונם תחת מילוי הספלים. ועל דרך זה כל תשמיש שישתמשו מדברי העולם אחרי היותם כבר דבוקים לקדושתו יתברך, הנה עילוי ויתרון הוא לדבר ההוא שזכו להיות תשמיש לצדיק, וכבר הזכירו ז"ל בענין אבני המקום שלקח יעקב ושם מראשותיו (חולין צא, ב): אמר רבי יצחק מלמד שנתקבצו כולן והיתה כל אחת אומרת עלי יניח צדיק ראשו.

 

 

 

 

 

(היה לי היום יום ככ ככ טוב.

וואו.

 

ה' מקשיב, באמת.

באמת באמת.

 

 

תודה על היום הזה.

)

@חופשיה לנפשי בואי מהר תוסיפי משהו על בריטים, (נחפז)

טילים בצפון. טילים בדרום.

הכרה של ארה"ב ביהודה ושומרון.

בחירות שלישיות. כתבי אישום.

אוטובוסים בשבת.

מזמן לא היה פה כ"כ סוער.

הפסקה אחת לשבועיים. 🥳🥳🥳

אפשר רק לעלות.

אוי אבא. אבל שזה יקרה מהר)

רציתי לכעוס ככ חזק שישבר לה משהו בפנים כשהיא תיתקל במבט שלי
אבל לא יכולתי, כי אחרי הכל המצפון שלי לא התעורר כי משעמם לו בחיים
טוב אולי קצת משעמם לו אבל הוא התעורר כי משהו מפחיד קורה לי
וכי אני משתנה ואני לא יודעת עד כמה אני מודעת לתהליך הזה שאני עוברת
שינוי רע
שינוי רע
שינוי רע
אז פשוט השפלתי את העיניים כדי שהיא לא תיתקל באותו מבט
ואני נשבעת החיוך הזה שברח לי שם באמצע זה רק ממבוכה (*)
ובסך הכל זה שיש לה בעיות קשות של חוסר ביטחון עצמי חוסר מוטיבציה לחיים וחוסר כלשהוא לא ברור שנוגע בצד של ההגיון הפשוט
לא מוכיח שום דבר על החוסר אנושיות שלי, חוץ מזה, אני מודה, המצפון שלי מתעורר חזק מדיי ועד הסוף
עד הסוף
רגע, חוסר אנושיות שבי?!
אממ, אני אנושית, חד משמעית
אחרת לא היה לי כואב ככ

אוח
נקודה רגישה


(*)טוב נו, אולי כן היה משהו מחוכם מצידי בתוך הסיפור הזה
אז מה, קצת קרדיט, אם אני לא אפרגן לעצמי מידי פעם אף אחד לא יעשה את זה.
חוץ מזה...הרבה זמן לא חייכתי..


לעזאזל נמאס לי

אבא

@שיח סוד,נוו אז איך היה אתמול??

שירם החדש של ישי ריבו ונתן גושן, מה דעתכם?

ככה זה כשמתפללים ביחיד.

http://jmusic.webix.me/

בואו יהיה טוב

 

 

היום הזה
נהייתי.

אני מחפשת עבודה!

אבל רגע.. אני בת 17 חייבת עבודה בשביל שלא יהיה משעמם, עבודה עם ערך נוסף.. אפילו קצת. קיצר לא קופאית..

אני לומדת רק בבוקר זאת אומרת שאני יכולה משמרות צהריים מ2 והלאה..

רעיונות? אני קצת נואשת

אשמח לעזרתכם מטוב ליבכם!

שונאת לעשות שיעורי בית.
אבא תמיד היה מבטיח שאם אני לא אסיים הכל הוא יביא לי מכות חזקות.
מזל שהוא אף פעם לא מקיים הבטחות.
מכות זה כמו שה' הביא למצרים. כי הם היו רשעים והם הציקו ליהודים. אולי זה בגלל שלקחתי לאפרת את הקלמר והחבאתי אותו. כי אפרת היא יהודיה וזה הציק לה. אז אני רשעה. מגיע לי מכות חזקות.
מכות חזקות זה חרוז.
אמרתי את זה בשיעור שפה כשהמורה ביקשה שכל ילדה בתורה תגיד חרוז. ראיתי איך הפה של המורה מתעקם טיפונת ואז היא אמרה נכון מאוד. יבש כזה ומוזר והמשיכה לשירה.
שירה היא ילדה טובה, וגם כל מה שהיא אומרת. יש לה שיער שחור חלק שאסוף לקוקו גבוה כמוה שאפילו שערה אחת לא יוצאת ממנו.
הקוקו שלי כתום וכל הזמן יוצא ממנו שוונצים כאלה שקופצים לי לעיניים כל פעם שאני קופצת. ואני קופצת הרבה. פעם אבא אמר לאמא שפעם הבאה שאני אקפץ בין הכלי עבודה שלו הוא יקח את המסור ויכרות לי תרגליים. צרחתי בפחד. ואמא צרחה עליו בכעס ואז היה בלגן ומסור חשמלי וכסאות שבורים ורסיסים.
וכרגיל, בסוף בסוף משטרה שהשכנים הזמינו.
אני לא אוהבת משטרות.
הן עושות מלא רעש.
אבל כשהן מגיעות אז אבא משתתק. אז אולי זה כן טוב.
וגם יש את השוטר הבלונדיני. שיש לו יותר נמשים מפרצוף וכשכל השוטרים הולכים הוא הולך איתם ואז מסתובב דקה ומביא לי סוכריה. הוא חושב שאני ילדה טובה, בגלל זה הוא כל כך נחמד. הוא לא אמר את זה אף פעם. אבל אני יודעת, רואים עליו שהוא חושב את זה.
אני לא אוהבת לשקר. אבל הסוכריה טעימה ואני לא מוכנה לספר לו שלא מגיע לי שום סוכריה.
וחוץ מזה, זה כיף שחושבים שאת טובה.
בולעת את הסוכריה כשהיא שלמה. מרגישה שקרנית.
אבל מתוק לי.

חודש חדש.
הזדמנות חדשה
להתחיל
מחדש

עלינו לתת גדולה, להלל ולשבח, ואנחנו כורעים לפני מלך מלכי המלכים, מקימי מעפר דל

לא להפסיק להודות.
חודש של טוב