ככה בדיוק נראית עלילת דם.
עיתון ידיעות אחרונות מחפש שעות תמונה מכפישה ביצהר ולא מוצא..
אז מה הם עושים?
מצלמים את נוער יצהר עושה פיינטבול.
מחכים שיעבור הסיור הצבאי, דופקים תמונה.

כותבים בכותרת הראשית שמדובר בנערים בגבעת קומי אורי עם רובי צבע. כשכולם מבינים שהם בדרך לתקוף חיילים.
ובצד כותבים שעניין של זמן עד שירו על חייל..

אפילו קלאס כבר אין להם.
זה מטורף לגמרי.
הסתה פראית

איזה הזוי!רק בשמחה.

לא חשבתי שזה עד כדי כך...

זאת לא פעם ראשונה.עד עלות השחר.

מה בקטנה מה הביג דיל...ניסו

את לא צריכה ללכת רחוק עד ידיעות אחרונות בערוץ 7 עשו הוצאת שם רע חייתית בסיפור הזה...שמספרים פיפס מאירוע גדול ואז הוא מצטייר רע בעיני כל מי שלא מכיר...

נכון.עד עלות השחר.

ערוץ 7 עסוק רק בגינויים על יצהר. רק חבל שכולם כבר התרגלו.

התרגלנו לא עכשיו ...ניסו

לפני 4 שנים כבר עשו לנו טבילת אש ומאז כל איזה שנה וחצי מזכירים לכולם שצריך להתנער מהנערים האלה...

למרות שהפעם הם ניראלי עקפו בכמות הכתבות והראיונות את התקופה שאחרי דומא...

טבילת אש? מזתומרת?עד עלות השחר.אחרונה

עקפו, וודאי שעקפו.

(בוא שניה לאישי.)

מישהו במרכזית?הר ומדבר

'הסיכוי שמסגרת אישור תגיע באופן תקין היא 0'בתוך בני ישראל

אני משועשעת

'...'בתוך בני ישראל

הסטודנט שלומיאלי מונה להיות אחראי הרשת. מרוב התרגשות, לא ישן שלומיאלי כל הלילה והגיע לעבודה עייף ולא מרוכז.

... [תקציר: הוא עושה צרות וגורם לי לעשות את העבודה במקומו]

עברו כמה שבועות ושלומיאלי המשיך בעבודתו כאחראי על תחזוקת הרשת.

ידעם שהeternet נקרא כך משום שבתקופת המצאתובתוך בני ישראל

האתר נחשב כחומר הממלא את החלל?

רשת תקשורת דומה לדיון רב משתתפים ללא מנחהבתוך בני ישראל

לכן כולם חייבים להסכים בהתחלה על כללים

אחת הדרכים שבה מונעים התנגשויות היא CSMA/CD, שמתבסס על אקראיות.

אז פעם הבאה שאתם באמצע לדבר ומישהו מתערב לכם במשפט, תגידו לו שיפסיק לדבר (כי אתם באמצע לשדר), יבחר מספר אקראי וידבר שוב אחרי שמספר יחה"ז ההוא יעבור.

לכאורה הי'ה אפשר להשתמש במגבירים ולהמשיך לשדר עד אינסוףבתוך בני ישראל

הסיבה היחידה שאנחנו כ"כ מוגבלים היא כי על כל הגברה מוסיפים התראה לPREAMBLE, ומתישהו חורגים מהגודל המקסימלי של הETHERNET.

קיימת רשת מחשבים בשם 'אינטרנט2'בתוך בני ישראל

בשיתוף של 207 מכללות ואוניברסיטאיות

אינטרנט2 – ויקיפדיה0,

(כן, הרבה יותר מעניין ללמוד ככה)

לכמות הנתונים שניתן להעביר ולמספר התדרים שבהם ניתן להעבירבתוך בני ישראלאחרונה

יש שמות שונים בעברית.

באנגלית הכל אותו הדבר- bandwidth.

למישהו יש סרטים מעניינים בדרייב?רק בשמחה.

הצלחת לראות בסוף הנערים?עד עלות השחר.

כן, סדרה נחמדה.רק בשמחה.

אבל עכשיו אני צריך שזה יהיה בדרייב כי יש לי רימון.

ראית הכול?עד עלות השחר.

אה.

לא...רק בשמחה.

אה, טויב

עד עלות השחר.

אכן

רק בשמחה.

אגב, גילתי שיש לי את המספר שלך.. פדיחות

מה מה?

עד עלות השחר.

מצאתי עכשיו את שלך

מה ששמעת...רק בשמחה.

קפיץ...רק בשמחה.אחרונה

מילים דוקרות ככ.*אור קטן*

אתה יודע, עובדים.לך דומיה תהילה

א.

פתאום הבנתי שאני לא אוהב חריף בפלאפל. זו לא תובנה מאוד גדולה, אבל זה היה מקום מפתיע לפגוש בו את עצמי. ככה יצא שבמשמרת האחרונה לפני החג קניתי פלאפל מול הרכבת. כשיצאתי לעבודה אשתי שאלה אותי למה אני לא לוקח אוכל. אמרתי לה שיהיה בסדר. אתה תהיה רעב, היא אמרה. האמת היא שסתם לא היה לי כוח להכין.
כשהתחלתי לעבוד פה, המוכר ראה אותי ושאל, אתה חדש פה, נכון? זהו, בגלל זה לא זיהיתי. יופי, ברוך הבא, תבוא אליי כשאתה רעב, נעשה לך הנחה. אז הלכתי, אבל הוא לא זיהה אותי ולא קיבלתי הנחה. שילמתי 18 שקלים באשראי (אני משתדל לשלם במזומן, אבל לא היה לי) וחזרתי לבניין לאכול. וככה, לקראת הסוף של הפיתה, אמרתי לעצמי וואו, חריף. הבנתי פתאום שזה לא טעים לי.

ב.

פגשתי חבר ברכבת, שלמד איתי בישיבה. לא קשוח שם באבטחה, הוא שאל, ואמרתי שכן. זה לא השעמום או העמידה על הרגליים, שניהם דווקא בסדר, זה פשוט שאתה נהיה שקוף. בישיבה אתה לא מרגיש שקוף, אפילו בצבא אתה לא לגמרי שקוף, אבל בעולם הגדול הזה אתה בסך הכל עובד קבלן ואתה לא מעניין אף אחד. בהתחלה אהבתי את זה, דהיינו שאני לא מעניין אף אחד, כי כל המשקל של החשיבות העצמית פתאום נפל מעליי, יש בזה הקלה עצומה, להרגיש פשוט ותמים, לא לפחד לטעות או להיראות טיפש או מגמגם, כי זה לא מעניין אף אחד. וזהו, אחרי חודש בערך זה כבר התחיל להכביד עליי שכל העולם הזה בנוי על אנשים שלא אכפת להם אחד מהשני. מה אני מתפייט, שלכל האנשים האלה לא אכפת ממני.

ג.

אתה יודע שמיצית את מקום העבודה כשאתה מחכה שיקראו לך למילואים. האמת היא שמהשחרור לא קראו לי, אבל זה יכול להיות נחמד אם יזכרו בי פתאום. אם המילואים יהיו ארוכים אני אפילו אוכל להרוויח נקודות זכות לתואר.

ד.

יש פה מדפסת, זרוקה כבר שבועיים בחניון. היא עובדת, בוודאות. הביאו מדפסות חדשות לכל המשרדים, ואת הישנות נותנים לבתי ספר וחלק מהעובדים מצליחים להעלים כמה הביתה. חוץ מהעובד שניסה להעלים את זאת, היא הייתה כבדה מדי, הוא ויתר עליה בדרך לרכב ועכשיו היא מונחת על שפת החניון. מאז שעתיים בכל יום במשך שבועיים אני מביט בה והיא מביטה בה. ההורים של אשתי מורים, ויש להם יום נישואין... מעניין.

ה.

אין אף אחד בחניון בשעות האלה. אנשים לא באים לחנות ולא לצאת מהחניה. רק רעש של מכונות, מזגנים ואני. לפעמים נשמע קול ברזל שנופל מאיפשהו וצעדים. זה היה מפחיד בהתחלה, אבל זה עבר. אני יושב כאן על כסא די נוח ויכול לכתוב קצת. אני כבר לא נרתע מדברים שחששתי מהם פעם. לא לקוחות מתפרעים, לא שיכורים, לא. הדבר היחיד שהוא מפחיד באמת אלה הקולות שבראש.

ו.

אני עובדת פה.
אפשר לראות כרטיס?
זה בסדר, אני עובדת פה.
ואפשר. לראות. כרטיס?
יואו, רגע, הנה. טוב? אפשר להיכנס?
לכי. כן, אדוני, לאן אתה?
זה בסדר, אני עובד פה.
אפשר לראות כרטיס.
זה בסדר, אני עובד פה.

וואובוז

^^סביון

זה טוב.אליה2

תודהחולות

התגעגעתי אליךהבעטליר החמישי

לך דומיה תהילה

זכיתי.

שמח לראות אותך פה מדי פעם .

אני נמצא פה הרבה יותר ממה שאתה חושבהבעטליר החמישיאחרונה

בעיקר בנסיו"פ, ומפצל"ש.

ותמיד תלך*אור קטן*

בשדות של אמת

בשדות של שמחה

ויופי

מאיפה מתחילים בכלל?
ככ רוצה לגדול
אבל
מאיפה מתחילים את זה?

אם תאהבי אותי*אור קטן*

תצילי את חיי

אני סגור
עולם לבד.

תראי*אור קטן*אחרונה

תראי בי מה שיש
תראי בי מה שאין-
תראי בי אין סוף

מי יוכל להעמיק בסודך, סוד אלוקים חייםמתנחלת גאה!

|תוהה מה לעשות עכשיו|*אור קטן*

נמנמ

משהו הולך להיות במרכזית עוד שעה שעתיים?Reminder

מסיימים היום בדף היומי קדשים!בתוך בני ישראל

וואי, לא שמתי לב בכלל |ידפרצוף|