פורום נסיונות פעילים (עמוד 1210)

אני לא טורחת לשאול את עצמי למה אני ערה,אין טעם.

מחר צום. והפעם האחרונה שאכלתי,הייתה מתי? בארבע?

אני יאכל עכשיו? או יקום בחמש לאכול?

העיפרון כותב.

מחפשת את התנוחה הנכונה,שהשפיץ יעמוד בקצה ויעשה כתב יפה,מסולסל.

אם העיפרון כותב יפה,אז אני כותבת יותר מהלב.

זה משהו כזה אצלי.

כשהתלבטנו לאיפה ללכת לסליחות,הכרעתי לבית כנסת מסוים כי הוא יותר יפה,וזה עוזר לי יותר להתכוון.

לא יותר יפה,כאילו, יותר מרווח ועם יותר צעירות מזקנות.

כשלומדים משהו,אם הפונט מיוחד,אני מרוכזת כולי.

אם הוא רגיל,או ישן, אני מאבדת את זה.

אם אני מתלבשת יפה לפני התפילה, אני הרבה הרבה יותר מתכוונת..

זה קצת מצחיק,כי תמיד זה היה הדבר האחרון שהזיז לי.

העיפרון מסלסל.

עד שיוצא לי לכתוב בעיפרון,אז כבר כותבים יפה. מסולסל.

מחשבות.. ועוד,ועוד..

ידעתי ואני יודעת שיש בי את זה,

אבל חשבתי שכבר הצלחתי להיפטר ולמחוק..

ולהתגבר..

ופתאום זה תופס אותך לא מוכנה..

ואת שונאת,וזה..

והדמעות מתחילות לעלות,מראות לך את העולם מטושטש,ואז נבלעות.

נו, מה את עושה עניין..

זה מזכיר לי את היסודי..

בדיוק חשבתי על זה היום או אתמול.

ומה גרם לזה..

אני זוכרת אותה עומדת,אומרת איזו מילה,וממשיכה הלאה..

ולי כאילו לא אכפת..אבל מבפנים לגמרי כן.

עד שאת לומדת להתגבר,כי כאילו מה את מראה מסכה מבחוץ כשאת בעצם לא.

בעיקר בנות.

אני צריכה סרט טוב. יש למישו רעיון?

שנה חדשה התחילה!! אתם קולטים?? היום זה היום השלישי של שנת תש"פ!!

טוב,אז ככה,אני צריכה כל מיני הסברים משכנעים למה פאות זה טוב/כדאי/חשוב/עדיף או כל דבר אחר..

לא בשבילי,כמובן,

פאות זה החולשה שלי..(אני נמסהה,אין אין זה פשוט הורס)

אבל,אני ממש צריכה טיעונים למה זה טוב,ואם יש משהו על פאות מקדימה,אז בכלל מעולה..

כי הפאות של אחי הקטנים בסכנה.

אמא שונאת פאות,אני לא מבינה למה,ואבא אומר שלפי הקבלה זה סימן לקטרוג נראהלי,או משהו כזה..

אבלאבל זה כזה חתיך!! שיואו זה פשוט מהמםם

וכל הבית ישן😑😑