ולפעמים אני שוכחת את זה. וכשאני שוכחת וחושבת על עוד עשרים שנים נניח, אני לא נותנת לו מקום. יש לי בית וגינה וכותל בראש חודש אבל אין בית מקדש. ותמיד מגיעה התקופה הזו שאני נזכרת שמשהו חסר.
ואני יושבת במרפסת של סבא וסבתא בירושלים וסבא לומד תורה וסבתא קוראת תהילים ואני מתפללת שחרית ואפילו פסוקי דזמרה אחרי שנים, באמת שנים שלא. ויש אוויר טוב והשמש נעימה ופתאום המסורת והחי"ת והעי"ן שהן הכוסברה בקציצות וספרי צדיקים ומים אחרונים, פתאום הם נעימים לי. והם עוטפים אותי בחיבוק. ואין אבא ואימא ותשעה אחים ואחיות וחלומות ודמיונות ועבר שעוד מכאיב ועתיד שמסקרן, יש רק סבא, סבתא וריעות. ולא שהם בונים את הרגע הזה- העיניים בגמרא או בתהילים והשפתיים מרחשות מילי קדושה, אבל אני נושמת את האוויר ופותחת את הידיים לקבל את השפע מאלוהים בפותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון ובאמת מתפללת, רק לרגע מתפללת, שאצליח לקבל את השפע ולאהוב את השם מתוך אותה אמונה תמימה שעדיין מפעמת בי, מתוך אותה השתוקקות שקיבלתי על עצמי לאזן.
ואף אחד לא אומר אני אוהב אותך ריעות ואין חיבוק של בוקר טוב ואין מה שלומך אחרי הטיפול, אבל יש אוכל חם על השולחן ותסמסי לי כשעלית על אוטובוס וקחי חמישים שקל לנסיעה, שיהיה לך.
אצלי יהיו מילים. יהיו גם חיבוקים. אבל אני זה דור אחר, והדור שלפניי עוד גר בבתים של מסורת איתנה שדבר לא יזעזע אותה, גם לא שואה או בדידות.
וגם הבית שלי של עכשיו עוד חזק ועוד מאמין, ואין מה להשוות בין הבית הזה לבית שאבנה בעצמי לי ולאישי ולילדיי אבל איכשהו אנחנו כבר שכחנו את ירושלים.
לא גלינו חלילה או עזבנו את הארץ על מנת להשתקע, אבל גם לא עלינו ההרה ולא כתבנו את מילות הקודש על מנת לזכור.
וככה האוויר הטוב של ירושלים וספר תהילים ישן וקרוע ושקט של בוקר ופסוקי דזמרה קצת הזכירו לי שפעם היה פה בית מקדש והיו עולי רגל וקורבנות, ואני לא שם וזה בסדר. זה בסדר לי, וזה מה שחבל.
ואולי לא. אולי זה בסדר לא לבכות על מה שאין ורק להביט קדימה. אבל איך יהיה עתיד בלי עבר ואיך, שוב התהיה הזאת, איך עוד מישהו אחד בעולם יוכל להכיל את הנדידה התמידית הזו בין סדרות של גויים ביום שישי בצהריים לשירי שבת בערב אותו יום ממש.

את כותבת נוגע מאוד,מצייר.סמטאות

ובאצת,אי אפשר להתגעגע למשהו,לחוש אותו חסר, בלי לדעת עליו הרבה.
ככל שנלמד יותר על הבית,הוא יחסר לנו יותר

כל כך מבינה אותך

נעה ונדה

הרבה פעמים זה קורא לי, שאני יושבת וחושבת - למה הוא לא חסר לי? אני רוצה שהוא יהיה חסר לי! אז מה אני אעשה? אז אני הולכת וקוראת על החורבן עם הכל התיאורים הנוראיים ואח"כ עוברת לקרוא על הגאולה וזה כ"כ מדהים. הרמב"ם אומר: "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן - לא ידע אדם איך יהיו, עד שיהיו". אז אני לוקחת את התיאורים ומגזימה אותם פי מיליון, כי אף אחד לא יכול לומר לי מה בדיוק יהיה שם.

אבל אחרי כל זה, ותאמת שגם תוך כדי הקריאה, העיניים יבשות. אין הזדהות. זה כמו סתם לקרוא סיפור מתח מפחיד עם סוף טוב. מה עושים? איך שוברים את האטימות הזאת? טוב לי בחיים, מה חסר לי? למה אני צריכה את המקדש הזה? אני מנסה לשכנע, לקרוא וזה לא עוזר. זה רחוק לי מידי.

ללמוד על הגאולהסמטאות

על ההפסד שלנו בעצם היותנו בגלות.

קראתי.. לא עוזרנעה ונדה

סתם נשמע לי כמו סיפור יפה, לא משהו אמיתי שבאמת נוגע אלי

לא לקרוא. ללמוד.סמטאות

ללמוד מהו הבית הזה,
מה עשו בו
ממה היה בנוי
איך היה נראה

איך? איזה ספרים?נעה ונדה

הלכות בית המקדש לרמב'םסמטאות

יש כאלו עם ביאורים

אוקי.. אני אבדוקנעה ונדה

תודה

בהצלחהסמטאות

..ג'ינג'י

אבל עצם זה שאת מודעת לזה- זו מטרת הצום!
העניין הוא לא דווקא להיות צדיקים גדולים, אדם יכול להיות קרוב לבורא גם מרחוק, כל עוד הוא מודע למצבו ו"קורא באמת".
מסתבר שהמצב שלך טוב מרוב האנשים.

את כותבת יפה מאודחסוי מאודאחרונה

ונוגע ללב

אני צריכה להתחבר. דחוף.קיש תפוא

אני יודעת מה יש היום.

יודעת טוב מאוד.

אני צריכה משהוא גדול יותר שישפיע עלי.

אבל שלא יהיה רע ח"ו.

אפשר לדברבאהבה ואמונה!!

עם אדם שעבר אסון כלשהו

זה משנה את ההרגשה לחלוטין..

תבקשי מה' להתעוררבסיעתא דישמיא.

והוא יעורר אותך

תקראי איכהחסוי מאודאחרונה

עם פירוש פשוט כמו יסוד מלכות.
ועדיף בטעמים.

אני התרגלתי למנגינות של האשכנזים...

גוועלד מה שהלך היום בהר.פשוט אמת.

ושוב אותו ניגון, בכל שנה בקיץ..בועות סבון

בחממות גדלים פרחים כתומים כמו אזנעה ונדה

זוכרת שרנו מול היכלמי אתה?

אם אשכחך ירושליםנעה ונדהאחרונה

מה הקשר?

יש לי לפתור 11 מבחנים כתרגולפה לקצת

בכל אחד 55 תרגילים

בהצלחה לי...

מה??

נעה ונדה

בהצלחות

ארצ'יבלד

שלא תדעו מצרותפה לקצת

בחצי שעה פתרתי 18 תרגילים....
אבל זה רק כי זאת ההתחלה
תכף אזכר בכל הנוסחאות ואז מקווה שירוץ

וואו זה המווןןןןןבימאית דמיונות

אני בחצי שעה עושה סעיף אחד

כן. זה יחסית מהר ב"הפה לקצת

בעיקרון במבחן יש 50 שאלות (לא בתרגול, באמיתי)
והוא בערך 4 שעות
אני מסיימת אותו בפחות ב"ה

אבל כדי להספיק עד יום שלישי עוד 10 מבחנים אני צריכה לפתור יותר מהר

ותודה על העידוד

אעעע....לפחות אין לך בעיה עם הזמן

בימאית דמיונות

במה זה?

(בהצלחה)

ב"הפה לקצת

חשבי שכר

אוי טעטעעבימאית דמיונות

מסכנההההההההעדידוש המלכהאחרונה

וואו קשוחReminder

במה?

חשבי שכרפה לקצת

|ידפרצוף|נעה ונדה

פעם ראשונה שלי שאני כותבת את הביטוי המוזר הזה שהכרתי כאן

וואי בהצלחה רבה.שיח סוד

אם היאוש בא לקראתך אל תיתן לו יד....פה לקצת

עשיתי מבחן 1/11

נעה ונדה

אם אני מצליחה לפתור תרגיליםפה לקצת

כשהעיניים נעצמות לי
זה אומר שאני יודעת את החומר טוב, לא?

ההתלבטות הקבועה בין לישון כדי שיהיה לי כח ללמוד
או ללמוד כדי שיהיה לי מצפון שקט לישון

..פשוט אמת.

אוי טעטע..

אם היתה לכם את האופציהReminder

לשבת ולדבר עם 2 ניקים מפה לשעה כל אחד,
ושלאחר מכן הזכרון שלהם מהשעה הזו ימחק (כדי שלא יהיה אאוטינג וכו)
את מי הייתם בוחרים?

יש פה יותר משניים כאלהפה לקצת

ולא אכפת לי שלא ימחק הזיכרון ;)

ובטח התכוונת שהשעה תמחק מהזיכרון ולא להפך

קדימה שתפי אותנו..Reminder

כן כמובן,
שיניתי קצת את הנוסח מקווה שעכשיו יבינו

חח לא תודה. שומרת לעצמיפה לקצת

אבל את מוזמנת לשתף ואני אקשיב

ישזיויק

לפחות אחד יש לי בראש

אני לא הייתי שורפת שעהטוש

שאחרי זה תמחק
אם כבר לדבר אז לדבר עד הסוף ולזכור מה היה
בכל מקרה נראה לי שאיתך
ועם @ברזי

וואו איזה כיף🙂Reminder

והוו תודה איזה כיף❤ברזיאחרונה

..ארצ'יבלד

@והוא ישמיענו
@לעבדך באמת!

תכלס יש מלא⁦🙆🏽‍♂️⁩

..והוא ישמיענו

(חשבתי שזה השרשור של ההתבלבלויות אז לא הבנתי איך אתה מתבלבל בין ניק לניקית.. 😁)

התבלבלת בשרשור!חדשכאן

חח כן שמתי לב..והוא ישמיענו

יותר מדי שרשורים דומים!

חן חן

לעבדך באמת!

אגב,והוא ישמיענו

אני מכיר את השיר שבחתימה שלך ⁦

⁩
אינלי מושג איך אבל איכשהו

אהרון רזאלפצל"פ

דרך חדשה נראלי?

אני,,,,,,,,

יואוו כל כך באלי לתייג. ואני אתאפק

ממ..רגע שלם

@גיטרה אדומה @לעבדך באמת!

נראה לי שיש לי המון מה ללמוד מהאישיות שאתן.

(וזה בתנאי שזה לא נמחק מזכרוני, אחרת מה אקח מזה לחיי..)

מובן שיש עוד,

אבל עקרונית זה מביך כי הרוב הם מהמין השני (יענו זכרים, גברים, המין הרחפן), אז כמובן שלא אתייג.

אבל בכלליות יש כאן אנשים נפלאים שבטוחה שהייתי לומדת מהם המון.

הו! איתך אשב גם לשעתיים.לעבדך באמת!

מוזמנת בהחלט ובאהבה.

נשמה שאת!רגע שלם

וואו שאלה טובהנעה ונדה

אני חושבת ש@פטל. (כי הוא קורע) ועוד מישהי שאני מעדיפה לשמור לעצמי..

כן הוא מענין ממשReminder

שאלה טובה.רק בשמחה.

אבל אין צורך שהזכרון שלהם ימחק.

אני מתלבט אם לתייג, נראה בהמשך.

מתייגתיהיה בסדר....

סתם חח

יש פה באמת כאלה ממש מעניינים
ושעה זה קצת
(גם לדייט)

אוף. כואב לי הראש.אנומימית101

ממשמשקפתאחרונה

הזמן לא עובר 😭😭😭משקפת

הוא טסעלה שלכת

הלוואימשקפתאחרונה

הוא עף, נשרףבסיעתא דישמיא.

בית המקדש.בועות סבון

אני כל כך רוצה להאמין, כל כך כל כך, וכל כך רוצה בית מקדש. נו, שייבנה כבר.

וכל שנה אותו דבר.

כן כן, השנה הוא ייבנה, תהיי בטוחה בזה.

כן כן, אין זמן יותר מתאים מזה להיגאל.

ונו, שמעתי. כולם אומרים אותו הדבר. כן, שמעתי. אני יודעת. אנחנו כבר שבעים שנה עם מדינה חיה ונושמת, ולפני מאה שנה אנשים היו נטבחים ונרצחים בכל רגע, והדור הקודם בכלל לא חלם להגיע למצב שאנחנו נמצאים בו היום. ואנחנו בארץ ישראל, אחרי אלפיים שנות גלות. קולטת?? אנחנו דור של גאולה. שומעת? ג-א-ו-ל-ה. אין זמן יותר מתאים מזה,ככה כולם אומרים.

כל כך קל לכם להאמין בזה? האמנתם בזה גם שנה שעברה, וגם בזאת שלפני..

ואני באמת רוצה להאמין. לפעמים אני באמת מאמינה. ואז אני חושבת, שגם לפני עשר שנים, ועשרים וחמישים שנה היו בטוחים שהנה, כבר עכשיו, עוד שניה, ממש השנה הזאת, הוא ייבנה. ושאנחנו ככה קרובים, מרחק נגיעה,עוד שנייה ממש.

והיא קשה לי, האכזבה הזאת, בכל פעם מחדש.

אבל השנה,באמת, אני אומרת,איזה זמן מתאים לגאולה יותר מהזמן הזה?

אבא, אל תאכזב אותנו הפעם, טוב?

זה אנחנו שמאכזבים את עצמנונעה ונדה

כל יום,כל הזמן זה זמן מתאים..בימאית דמיונות

השאלה היא אם גם אנחנו.

אנחנו יכולים להיות כ"כ קרובים, ובעברה אחת לדחות את הקץ....

וכנראה שאנחנו עושים את זה הרבה

כןנעה ונדה

יש מדרשים וסיפורים כאלה.. כמו אחד לדוג' שאיזה רב אחד (אני חושבת האר"י הקדוש אם אני לא טועה) בא אליו אליהו הנביא ואמר לו בא איתי ונביא את המשיח, והוא אמר לו - ברור! רק חכה שאני אבשר לאשתי. הלך ובישר וכשחזר לא מצא את אליהו..

אהה.....בימאית דמיונות

אנחנו חייבים להאמין בכל שנה שזאת השנה!בסיעתא דישמיא.

והשנה זאת באמת תהיה השנה

מה שכתבת לא נכון.רק בשמחה.

למה?בסיעתא דישמיא.

כי אין חיוב להאמין שמשיח יבוא כל יום,רק בשמחה.

אלא להאמין שמשיח יבוא בעתיד.

"...אחכה לו בכל יום שיבוא"בסיעתא דישמיא.

זה נוסח משובש.רק בשמחה.

את יכולה לפתוח את הרמב"ם בהקדמתו לפרק חלק ולראות שהוא לא כתב שצריך להאמין שמשיח יבוא בכל יום.

מצאתי שכתב מישהובסיעתא דישמיא.

"שמעתי פעם מהגר"ד יפה שליט"א, שהכוונה לחכות תמיד - שיבוא בזמנו. וכלשונו: כשאתה מחכה לאוטובוס, ויודע שהוא לא יבוא בדקות הקרובות, אתה לא מחכה לו עכשיו?"

זה פירוש הגיוני ומתקבל על הדעת.רק בשמחה.

אבל זה לא מה שהרמב"ם כתב.

אז הגענו להסכמה

בסיעתא דישמיא.אחרונה

הקודם הבא

עמוד קודם עמוד הבא