פורום נסיונות פעילים (עמוד 1854)

מה שאומר שהרבעו''ש נבלע בתוך הרגילה

אתה צריך לבחור

נראלי לא תחזור לפה בחיים

|אני למדתי באולפנא של עוד יותר מרימות את האף|
סתם בנדוד שלי אמר לי שהן היו בדרום השבת אז חשבתי אולי..

ואנחנו לא באמת כאלה שווצריות זה סתם אני

את עצמו מבהר''ן?
זה הכל בסטיגמות.. אני לא חושבת שזה נכון.
ואם את לא מצליחה לנחש אז בפרטי.. אבל מחר. לילה טוב

וואי טישו התבצרתי פה

וקלטה את אחד הבעלים של המורות?

 

 

 

 

 

אין זה היה פשוט פיפי

תעשי אחד ועוד אחד ותביני שזה מה שקורה

אנחנו ממש קרובות אליכן ולא לומדות

כי אם זה מחשבות אז זה לא מדוייק.

ואם זה שיר.. אז בעיהשלו

שום דבר לא עושה הגיון

שום דבר לא

עומד ישר

עוד לא יצא לי לשמוע

היו המון מקומות עם קהילה יהודית אפילו אוטונומית

בלי שום מגע עם העולם הגוי שמסביב

קהילות גדולות, יהודיות אדוקות.

 

 

תשאל אותם מה החלום שלהם?

ירושלים. ארץ ישראל. צפת. טבריה. זה החלום שלהם.

של כולם.

מי שלא, כנראה לא היה מספיק מאמין

עברו את השואה, ונשארו דתיים ומאמינים, והדבר היחיד שהיה חשוב להם זה שיהיה מדינה יהודית לאו דוקא בארץ ישראל (כך סבר הרצל כידוע), הם היו הולכים לשם גם אם זה לא היה ארץ ישראל.

אני ממש לא סובר ככה, ההורים שלי כאן רק כי זה ארץ ישראל אבל אני יודע שהיו הרבה שכן.

אם הם חלמו על הארץ דוקא אם זה יהיה ביחד עם מדינה משלהם, או שהם מוכנים לחיות בשלטון הגויים בשביל לגור בארץ ישראל.

שלא שומרים תורה ומצוות

 

די לחפש את הרע

פשוט די

 

הבנת מה אני אומר

הבנת שכולם חשבו ככה

אתה סתם מחפש מה לענות

 

זאת עובדה. כולם היו במקום שלטון עצמאי בחול

וחלמו לעלות לארץ באותו הרגע אפילו

גם בזמן השלטון העותמאני

מי דיבר על זה בכלל?

או שלא הייתי ברור או שלא קראת מה כתבתי נראלי האפשרות השנייה.

 

ברור שהמצב האידיאלי הוא העכשווי שיש גם ארץ ישראל וגם מדינת יהודים.

 

סך הכל שאלתי האם כל מי שגר במדינה, גר כאן כיון שזה ארץ ישראל או גר כאן כיון שזה מדינת היהודים, ולכן שאלתי אם היה רק אחד מהם, איפה היית בוחר לגור.

שאתה עדיין מתפלל על ארץ ישראל וירושלים כמה פעמים ביום.
אני חושבת שזה די ברור

זה בכלל לא סותר

 

ב"ה אנחנו בארץ

וב"ה יש גם שלטון יהודי

 

למה לבחור?

יש לנו את שנהם בחבילה אחת

ב"ה

והיינו מגיעים לכאן בסוף, אולי יותר מאוחר, אבל היינו מגיעים.

אז לא היית מעוניינת לגור בארץ ישראל תחת שלטונם?

לא חושבת שאני יכולה להבין אפילו.
נולדתי כאן, גדלתי כאן, לא הייתי אף פעם במקום אחר (ובדיוק ניסיתי להסביר השבוע למישהי שאין לי דרכון, והיא לא הבינה).
לא מכירה את העניין הזה, של לחלום ולרצות את ארץ ישראל.
אף פעם לא חלמתי להגיע לכאן, אף פעם לא הייתי צריכה לעבוד בשביל זה.
אולי הסבתא שלך (כי אני וגם הסבתא שלי לא) יכולה לספר לך איך אנשים חלמו לעלות לארץ.

לסבתא שלי היה ענין שליהודים יהיה עם משלהם ולא יצטרכו לחיות תחת שלטון אחר, אבל כמו הרצל שרצה לעשות את זה באוגנדה, גם לה לא היה אכפת באיזה ארץ יהיה. והיא הייתה דתייה ומאמינה.

הענין של לרצות את ארץ ישראל לדעתי היה בעיקר על גאולה שלמה.

היא די הגיונית, גם למי שמאמין.

 

כמובן שזה מצוה לחיות כאן, השאלה איזה מחיר זה שווה להקריב כשממילא זה עוד לא הגאולה השלימה.

זה עדיין לא אומר האם זה שאני כאן זה באמת כי זה ארץ ישראל או כי זה מדינת יהודים

כמו שאני מכיר את עצמי לא הייתי מהגר לשום מקום. הייתי נשאר במדינה בה נולדתי ובטח הייתי נרצח למוות באיזה מחנה השמדה/ טרוריסט ערבי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ולכן כתבתי בשאלה בוחרים או "מעדיפים" רוב האנשים היו בוחרים בפועל להישאר באותו מקום שנולדו השאלה איפה היו מעדיפים.

בדקתי בויקיפדיה וזה כתוב כאן:

יום פתיחת הקונגרס.

(יש לי על זה מאמר בראש, שכותרתו "הפרגמטיות של הדת". מקווה שיום אחד אצליח באמת לשבת ולכתוב על זה).

 

נראה לי שמצד האמת יש להעדיף את ארץ ישראל על פני מדינת היהודים.

אבל אם מדינת היהודים היתה מתנהלת על פי התורה וכו' סביר להניח שבכל זאת הייתי בוחר לחיות שם.

 

אכן

אני מאמין שהרבה היו עושים את הבחירה הזאת.

 

(תכתוב תכתוב, נשמע מעניין, ואם יום אחד תעלה כאן, תתייג אותי)

דאגה. התענינות. התחשבות. משו כזה

להרגיש שהאדם הנאהב הוא גם חלק ממך ומהעולם שלך, דהיינו שגם הוא נכנס לחיים שלי ברגשות ובהחלטות והעולם שלי הוא לא רק אני עצמי.

נזכרתי, ריגש מחדש

המתבטאת ברצון להעניק מתוך ההכרה שיש קשר פנימי חזק ממה שניתן לבטא.

הוא מדבר על זה באחד הספרים

חיבור של נשמות,
התמסרות ומשיכת הנשמה לרצות לתת.
טוהר.
אהבה זה רגש טהור כלכך שברגע שנכנס אליו כל גורם חיצוני הוא הופך אותה למשהו אחר שהעולם מבלבל אותו עם המושג אהבה

אהבה זו שמחה פנימית פשוטה בשביל האחר, שנובעת מעומק החיבור.

וגם, תלוי כמובן איזה גדר אהבה זו.

את לא מבינה כמה זה היה חשוב לי עכשיו.תודה תודה.

בהחלט יש לו יסודות נשמתיים קודמים אבל לעניות דעתי אהבה היא הרצון לחבר מחדש מה שהיה אחד...

אבל לא תמיד זה דווקא רצון. יש חיבור שבתחילתו הוא לא מודע מצד הנשמה ולא מצד האדם.
זה בסוג אחד של אהבה, בגעגוע הנשמתיי של שני חלקים.
ויש חיבור, בין שתי נשמות שהמשיכה בינהן היא לאו דווקא מהרצון להתאחד, אלא צורך פנימי לקבל מהאור שלהן, כמו חברוּת אמת בין שני אנשים.

רגש שהרבה ברא שמבעבע בנו מבפנים.

רגש שהקבה ברא שמבעבע בנו מבפנים

זה רצון עמוק לתת לשני יותר,
זה התחברות ברמה עמוקה ופנימית של הפיכה לאחד

זה כבוד, והתחשבות בשני
לכבד ולהבין את השני למרות החסרונות שלו
לתת.
וזה בא אחרי המון עבודה עצמית

@Solomon
@חוני המעגל פינות שנראה לי חסום ולא מתייג לי.

עד מתי טרולים?!?! - נסיונות פעילים

הלל ביום העצמאות? אומרים/לא אומרים? - נסיונות פעילים

נחל אלכסנדר שמתחבר לים זה מקום יפה

יש עדיין אנשים אמיתיים בעולם

נראלי אמא שלי רוצה שאני אתחתן

ישיבה

אני לבד פה

כל עוד אדם חושב שהוא טיפש אתה תאהב אותו, אם כן זהו המתכון לאהבתך.
(רק חשוב לומר שלפעמים חכם יכול לחשוב שהוא טיפש, אבל במקביל לראות שיש טיפשים גדולים ממנו.)

כתבתי שאני אוהב אנשים חכמים שחושבים שהם חכמים

מסקנה: לא משנה אם אתה טיפש או חכם כל עוד אתה חושב שאתה טיפש.

גם לא משנה אם אתה חושב שאתה חכם או אם אתה חושב שאתה טיפש, העיקר שאתה חכם.

גם זה מסקנה

לעומת מה שהזכרת עכשיו, אשר יותר עניין של דעה אישית בעיניי מאשר מסקנה לוגית. שכן יש יקר גם בסכלות מעט...

2 המסקנות האלו עולות מדבריי, שאני אוהב אנשים חכמים ושאני אוהב אנשים שחושבים שהם טיפשים, משום מה נתפסת על אחד ועכשיו אמרת שיש איזשהו הבדל ביניהם שלא הבנתי.

אבל לא משנה.

אעפ שזה קשה

בגלל הרע מדאן