זה לא שבאמת אפסיק "לפתור" לוחות שח או "להציל" את כבוד המדינה באיזה משחק מפוצץ פרסומות
אולי אולי
זה לא שבאמת אפסיק "לפתור" לוחות שח או "להציל" את כבוד המדינה באיזה משחק מפוצץ פרסומות
אולי אולי
כאילו שלא ידעתי
טעטע איתי(:שיר קסום ביותר.
המלצה-כולם לשמועעע
בהצלחה רבה בעזרתו יתברך!
לא ישנה כי הייתה לי עבודה לסיים..
נכוןנכון, הזמן קצר והמלאכה מרובה וכל האלה
בהצלחות מרובות נשלחות אלייך
זה קרה בטעות
אין נטישה
לאלא ברצינות
אני חשבתי שאני בכ"א שלך שהייתי בנסיופפפ 
ואז קלטתי שיש הודעה שלא הגבת להה
ואז קלטתי שאני בעצם בנסיו"פ
הכל בהומור כןכן רק כל הכבוד לך אני לא יכולה להקליד כזהה הרבה
ההצפות האלה לא משתוות לאלה שהיו לפני שנה ופחות וכמובן שיש טובים ממני במלאכה
אבל תודה לך 
אולי הכתיבה מחליפה אצלי את הדיבור 
מובן מובן
ליידי מאדם מיסחחח סתם.. אבל עכשיו היא כן, סו
ליידי מאדם מיסזה היה ישיר ...
דשדשיתטכנית,
אני אמורה להיות לא-פעילה עכשיו ולא-פעילה בשבועות האחרונים כל עוד לא סיימתי עם פרוייקט הס"שים הגדול
אבל לאחרונה אני מוותרת לעצמי יותר מדי ולכן הנה כולם סובלים 🏳
נו שוין , חפירות זה כיף. כנ"ל הצפות
אולי כי אין חוקים שמגבילים את מספר פתיחת השרשורים ביום ובלילה 🤷♀️
🤭 חן חן לך
אמת אמת... תודה רבה!
קצת באיחור, אבל טוב מאוחר מלעולם לא 
אני לא יודעת איך עונים לאנשים
ליידי מאדם מיסXD זה פרצוף כזהה... שנייה נווו שהX זה עיניים מתכווצות כאלה והD זה חיוך... זה כזה נו הבנת
😁?

מישהו צריך להכחיד אותה ומהר
לא הגיוני שהפרסומת השנייה מתוך שלוש אורכת יותר מעשר שניות
מאיפה ההברקה המשניאה הזו?!
סיוטטט
קצת לא הגיוני לי שהוא נמצא בעשור הגבוה ביותר אם לפחות שליש מהעבודות לא הגשתי בנוסף לעוד איזה מיני פרויקט מדכא שלא היה הפנאי לעשות אותו בחופש המבוזבז הקודם
מצאתי את מה שיכולתי לענות למורה כשהיא שאלה אותי מה מוציא אותי מכליי
אני לא מאמינה ששכחתי את זה
העיקר עניתי לה בדרך המפוזרת שלי
המחנכת הכי מתוקה:
"יש משהו שכן מוציא אותך מהכלים? משהו שדורך לך על הקווים?:
אני המוזרה:
"אהמ... לא נראה... כלומר בטוח יש משהו שם... |מספרת לה על הילדות הנשכחת שלי בה ניסיתי להצטרף למחנה של אחים שלי והשכנים ולא קיבלו אותי כי כנראה הייתי גדולה מידי בשבילם|"
לא ברור איך שורדים אותי
ממש מחמיאה לעצמי במילים האלה
בשביל זה הוא יצא מהכלא?
בשביל עשר שנים ריקות?
ברור שכל יהודי הוא חשוב, ואין לי כעס עליו חלילה,
רק תמיהה.
עשר שנים הוא משוחרר ומה הוא עשה עם החיים האלה?
חיי חירות
הוא בחר בהם משהו אמיתי?
אנחנו הוצאנו אותו משם, יחד עם עוד כמה שונאים
ויתרנו על הנקמה, על הצדק
מאסיר מאחורי סורגים
הוא נהפך לאסיר תודה
כאילו, גם אנחנו אסירי תודה כלפיו
ואני מבינה שזה קשה להתעצם ולכוון את הכוחות למקומות טובים
אבל לפחות-
תוכיח לנו שהוויתור שלנו היה שווה אותך.
תראה לנו שלא טעינו
תראה לנו שאכפת לך.
כדי שזה יהיה שווה- זה לא אינטרס אישי
זה אינטרס לאומי
שכל ישראל ערבים זה לזה
ושלא מוותרים על אף אחד.
בשחרור של האלף מחבלים
אמנם שחררנו אח אחד
אבל גרמנו למותם של עוד רבים.
לא יודעת מי אשם
אבל כדאי קודם לדאוג לביטחון ולחיים של היהודים בישראל לפני שדואגים ליהודי באוקראינה (שזה גם חשוב מאוד!)
לעניות דעתי העניה באמת.
ולא משקף מציאות ושגרה של החיים כאן
ולא באתי להתווכח
רק לומר את מחשבותיי
פשוט בלי לתקוף אחרים אולי..
אני חושבת שזה הרתיע נשים לצאת עם "גלעד שליט", ההוא שהיה אסיר,
וחוץ מזה יכול להיות שצריך חופש נפשי
אבל יכולה להבין אותך
פשוט תשמחי בזה 
אהלןןן
הלווווו
הלוווווווווווווווווו
קיטיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
זה כיף להיות מטומטםםםםםםםםםםםםם
לבבבב=❤
|עונה במקום ליבי||כי באלו|
|בכלל אבל הוא לא שאל אם קיימת אפשרות לענות במקומה.הוא פשוט ענה בלי לשאול.|
נכון.
זה סיוט סיוטי אפילו יותר מהגשת פרויקט מיותר לבגרות 😑
כלומר איך זה אפשרי בכלל
ממתי אנשים מזמינים ספרים כאלה
שילכו לסיפרייה
מה הם מונעים ממני להשלים סדרה
מה כבר רציתיי
החיים קשים

יש לי סטיקר כזה במעודפים 😌


כיפת ברזל-סרוגהאחרונהאסור לי להמשיך עם השעות האלה
שיח סודזה דבר כל כך בסיסי וחשוב לחיים מסודרים
הן יחזרו יום אחד 🥺
אור חדש.
אור חדש.וריחחחח
!!!!!!
|מכחיש||מדחיק החוצה|
|נחתם ונשלם|
וואי הבדיחות שלי היום....
כאילו אני סבתא.
ויאללה רקפת בואייייייי
נעשה חייםם
הייתי מתחילה על זה יומן, אבל משהו בסודיות שיש בו מליצה אותי, וגם התחושה שהוא רק ישכב במגירה.
15.6.21
כל פעם שאנשים מתרחקים פיזית זה קורה.
היום הם אמורים לצאת מהבית
אבל מן הסתם אני אצא לפניהם.
7:56
יצאתי מהבית בלי להגיד לו שאני אוהבת אותו
מטומטמת
אני אומרת לעצמי שלחזור עכשיו לבית ולהיפרד ממנו זה מיותר וזה להיכנע לחרדות, כי הוא אמור לחזור עוד יומיים ואני מתנהגת כמו ילדה מפונקת.
הגרון והאף שלי כואבים מהדמעות שאני חונקת
אני חוזרת הביתה בכל זאת.
נפרדת מכולם
מנסה לא לדבר כי אז ישימו לב שהקול שלי נשבר
אבל מתייחסת לכל מילה כאילו היא האחרונה.
יוצאת מהבית בוכה, כי בראש שלי זו הפעם האחרונה שלנו ביחד.
אנשים ברחוב מסתכלים עליי מוזר, אני מהר חוזרת לעצמי
16.6.21
באחת מהפרקים מהסדרה שאני רואה עכשיו האמא מתה
ובאופן טבעי הראו את ההתמודדות של הבת עם זה
ובאופן טבעי זה הכניס אותי לסרט חדש וגרוע במיוחד.
-
מאוחר יותר באותו הלילה, חיפשתי קרם הגנה
ובגלל שהיא לא הייתה בבית בשביל שאשאל אותה איפה הוא נמצא, רציתי לשלוח לה ווצאפ ולשאול אותה.
במקום זה נכנסתי לחרדות
לא רציתי שההתכתבות האחרונה שאי פעם תהיה לנו, תהיה על קרם הגנה
אז רק כתבתי לה שאני מתגעגעת ואני אוהבת אותה
אני מרגישה שאני מכניסה את עצמי לזה בכח
אמור להיות עוד שבוע מחנה של השומר שאני אמורה לצאת אבל בעקבות ההתקף האחרון והסרטים שעוברים לי בראש כל פעם שאני יוצאת מהבית גורמים לי לא לרצות ללכת
וכשאני לא ביחסים טובים אם האנשים שקרובים אלי, כמו המצב הנוכחי למשל, אני יודעת שאני מהר צריכה לשקם את זה כי אסור לבזבז את הזמן