אני ערה כבר 23 שעותריעות.
המונולוג הזה חייב להפסק!ארצ'יבלד

מה נסגר אתכם?
פתאום תפס אותי אומץ לכתוב כאןעוד מישו
בעצם. |מסתכל לאחוריו| |חושש| |חוזר אחורה|
מי ער/ה?לעבדך באמת!
היי.מתנחלת גאה!
הכוונה למחשבה חיובית שעוברת בראש שלכם. לא משהו בשבילילעבדך באמת!
כן, אבל כרגע אין לי ראש 😅מתנחלת גאה!
אז קדימה.לעבדך באמת!
את המוח, בעיקר.
תרפי את העיניים,
שמע ישראל.
חלומות חסידיים

בטוב תליני וברחמים תקיצי.
הוא קצת פועל?נחמיה17
חורק מעטמתנחלת גאה!
אולי לישון?נחמיה17
למרות שלי כיף שערים פה.
בטח כאלו מוכרים.
אולימתנחלת גאה!
גם לי כיף..
אנשים מוכרים זה טוב
אניריעות.
וודאילעבדך באמת!
..נחמיה17
עכשיו הייתי קצת אקטיביסט.
זה חיובי.
מחר אקום בזמן.
אלך לאזכרה?
רגע. אוך!
אין לי ארנק!
אזכרה ל?לעבדך באמת!
ושלומך?
אזכרה לרב רזיאלנחמיה17
אני לא טופס טרמפים מחוץ ליו"ש.
שלומי- אוי תודה.
א נעבעך.
אוי וי. נכון.לעבדך באמת!
זה תמיד יזכיר לי את רב שלוימלה.
מתיקות שחסרה פה, בעולם.
. גם היתה הזדמנות לקפוץ הביתה לאחותינחמיה17אחרונה
יש אוטובוסים וגם הביטחון העצמי שלי יורד. זה לא ביתי.
היי , תודה.
למרות ש...
אומרים שיש לאנשים צד טוב. בחיצוניות, אני מתכוון. יש כאלו שיותר פוטוגניים בצד שמאל, וכו'.
המנטליות הנפשית, הצד הטוב שלה לפחות, שיש לי- מתבטאת טוב בכתיבה, וגם- בשיח פנימי של פנים אל פנים.
כלומר, בהתועדות שיחות נפש וכד'.
אבל בשיח פשוט של לחיות לידי- לא כ"כ רואים את זה. ומגיבים בהתאם.
כאילו- יש אנשים שיש להם עיניים טובות ורואים את זה. אבל מה שמרגיש זה שהרוב רואה בי אדם צר עין וביקורתי.
קשה להקרין אהבה בזמנים הנכונים (ונראה לי בני אדם צריכים שתקרין להם אהבה הרבה הרבה יותר מכמה שאתה מקרין ביקורת וכד'), משום מה- אני מרגיש מלא אהבה אבל קורן ממש קצת. כמו מסוה כזה בין הלב או הפה לאויר העולם ולאנשים.
מזל שיש אנשים עם עיניים טובות, כמו רנטגן. מזל שיש כתיבה?
צריך לפתח. אבל עדיין פה זה מקום מאוד נחמד לברוח אליו. אולי גם בגלל שבכתיבה אני יכול ישר לבוא לפנימיות. כל הזמן. בעולם החיצוני- אי אפשר להיות פנימי כל הזמן. וגם צריך לפעול, לא רק לדבר.
במדבר.לעבדך באמת!
ושקט.
שם אני יושב.
על ידי כבשה אחת,
ולי חליל,
שגילפתיו בשתי ידיי.
על אבן גדולה משלי,
שמצאה אותי, כמו שאני אותה -
אני יושב לי.
אצבעותי לוטפות בין חורי חלילי,
ועיניי עצומות במעט, רק במעט,
מביטות על כבשתי.
שיהיה לה טוב.
שיהיה לה טוב.
גיטרה רחוקה.לעבדך באמת!אחרונה
עם קצת ריפוד ובד,
על מזרן אחד-
יושב נווד.
שמיכה אחת לו ומכולה,
הוא נמצא בה עכשיו,
בעונה גשומה זו-
של השנה.
גיטרה אחת לו,
ורחוקה.
גיטרה אחת לו,
שמספרת לכל את עברו ועברה,
הסי נא גיטרתי,
הוא מבקש,
אך היא בשלה,
תחת אצבעות נפרטת.
והנווד ינגן,
עליה כל הימים,
והנווד ישוטט עמה בין גבעות וחיים,
ויחפש לה פינה של שקט,
כי לפעמים,
גם נוודים זקוקים לבית.
ותנגן גטרתו,
בין מיתריה לחן מוזר ושונה,
כי נוודה מרגיש רחוק.
על מזרן אחד,
בבית חמים, מוסק,
יושב נווד,
בין ידיו תוחזק לעד-
גיטרה.
גיטרה אחת,
יחידה.
קרובה.
עם שיר שלמד לנגן רק לה.
כי,
גם נוודים צריכים בית.
זה כאילו מישהי אחרת כותבת את המילים שלה בדיוקריעות.
הבעיה שלי היא שאני מראה לאנשים שאני מחבבת אותם ממש מהרריעות.
זה מתחיל להיות בעיה כשאנשים לא מבינים שהעובדה שאני כנה זה דבר חיובי. אני מחלקת מחמאות בכיף, אני לא מתעלמת מהודעות, אני באמת מקשיבה למה שאומרים לי וגם זוכרת.
אז נכון שאני יכולה להבהיל פתאום כשאני מספרת דברים אישיים, אבל אני אף פעם לא מבקשת לשמוע דברים אישיים שלכם בחזרה בלי שתספרו לי מעצמכם. נכון שאני אוהבת מהר, אבל אני לא מצפה מכם אפילו לחבב אותי באותה מהירות שאני כבר יודעת שנהיה חברים טובים. אני אקנה לכם מתנות סתם ככה באמצע החיים כי כיף לי להעניק, לא כי אני אני מנסה להכניס אתכם אל תוך מחויבות.
אני חברה טובה. כל מה שאני מבקשת בתמורה זה כנות וטוב לב, שתי תכונות האופי היחידות שאני חייבת שיהיו אצל אנשים שאני אוהבת.
תאהבו דויד גרוסמן או ניקולאס ספארקס, קרן פלס או טיילור סוויפט, עיצוב קלאסי או כפרי, שוקולד או בייגלה, הטינה או אהבה זה כל הסיפור, בר רפאלי או גל גדות, ג'ס או לוגן, פאלון או קימל, מילקי או חתולונובלה, לישון עם מצעים או בלי, בוקר או ערב, איפור של מאק או של סקארה. אני עדיין אוהב אתכם כל עוד תדברו איתי על זה ותשתדלו לא לפגוע בי.
היה קל לאבחן אותי כדו קוטבית כי אני אדם של אנשים. אני מתחברת בקלות לכל אחד. כולם ממש. זה נובע מאותו מקום- טווח רגשות ומחשבות קיצוני. אני לא דו קוטבית, הרופא איבחן אותי מהר יותר ממה שמאבחנים שפעת, אבל אני עדיין אוהבת כל אדם.
חבל שאף אחד אחר לא אוהב אותי.
אבל לא דיברתי אל כלל האנשים שפה 🤔ריעות.
המנעות המנעות המנעותכישוף כושל
מי ער?כבתחילה
אנימתארחת בעולם
מבחן
הכתבה
מלא ילדות מציקות
חתונה לאחותה
נממ
אנוכייומנים נשרפים
כנס מעורבות הורים בחינוך המיוחד
וחזרה למכללה עד צאת הנשמה
אניעל חוף מבטחים
אני,,,,,,,,
אני.טוב נו..
היי.מתנחלת גאה!
אסיפת הורים.
פעולה.
גם לי יש בהסטוריה!על חוף מבטחיםאחרונה
פתאום אני קולטת דברים ברורים מאליהםכישוף כושל
העיקר שאלתי את אורית אם גם אצלי לפעמים היא אומרת את המובן מאליו
יאו אני סתומה לפעמים
שלום השלכהכישוף כושל
האם לנצח אהיה תקועה בעולם הקטן והמעוות שלי?
זה לא תמיד ככהכישוף כושלאחרונה
מר בחור אף פעם לא באמת הבין את הנושא
זאת הייתה פשוט טעותכישוף כושל
כל העניין הזה עם התות
איך אתם מתמודדים כשאתם מבינים שעשיתם טעות?
בורחתריעות.
זה תלוי מול מי. הרבה פעמים אניי פשוט מגמגמתניגון של גפן
מנסה לתקן אותה כמה שיותר מהר... ועם כמה שפחות תסבוכות..על חוף מבטחים
בורח, מסתכל אחורה, מבין שלא כזה נוראא, חוזרחולות
קוברת את עצמיהנסיך הקטן.
..אופק.אחרונה
אני ביקורתית בארוןכישוף כושל
סתם
בכלל לא בארון
אבל אני לא מבטאת בקול את הביקורת שיש לי על אנשים ספציפים
למרות שיש לי ים ממנה
והכל עומד על קצה הלשון
ואופ עם הקונספט הזה של נימוס ורגישות
כמה קל (וכאוטי מצד שני) היה אם אנשים היו פשוט מדברים רגשות בכנות
מה דעתכם..?לעבדך באמת!
וואו איזה יופי,,,,,,,,
תודה🤗לעבדך באמת!
את צילמת?מתנחלת גאה!
כן. תודה רבה!!לעבדך באמת!
אה, זה בלי עריכה ובלי כלום.לעבדך באמת!
מתנחלת גאה!
כן, מה רבו.לעבדך באמת!
ממש יפה!מדבר הלב.
תודה רבה לך
לעבדך באמת!
בדיוק היום דכבתי על הגשא דיש באולפנא ובין החוץ לפנים
מהמם!
*שכבתי *שישבין החוץ לפנים
תודה
לעבדך באמת!
זה ממש יפה!!פלפלחריף
תודה!לעבדך באמת!
ואאאווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווואני הממי...
מושלםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
זווית מעניינת...אור שחור
עברית מיוחדתאני הממי...
וואו איזה מיוחד!!גיטרה אדומה
תודה רבה!לעבדך באמת!
אעהעה מהמם!עד עלות השחר.
וואו תודה!לעבדך באמת!
הולכת עין ואיכות נהדרת!הנורמלית האחרונה
אני לא טובה במושלם...
לעבדך באמת!
מהמם!!כפכף פוזל
תודה!לעבדך באמת!
פשיייזיויקאחרונה
כמצוותה של יומנים אני מפנה את נוכחותי מכאן.מתארחת בעולם
קסם שאת. יאלה נגיד יפה שלום. ביי עולם. נפגשיומנים נשרפים
ביי עולם
מתארחת בעולםאחרונה
האם יש מה לאהוב בימתארחת בעולם
יאלדהמשתלמת
(שורה משיר אבל תודה לך
)מתארחת בעולם
חח בכיףמשתלמת
(בכוונה לא אומרת פה מה זה היה...)
מממתארחת בעולםאחרונה
שלחתי לך ווצאפ.
אוקיכישוף כושל
רגע של מירמור כי אי אפשר שלא
(ו
לא קשור בכלל
אבל אני דואגת נורא)
יום אחד ארגיש משוחררת מספיק בשביל ליפול לזרועותיו המושטות של אב הרחמן
וזה
כל הקטע של ההתקשרות רודף אותי
ווהו שירה הנמנעת והחרדתית
זה בכלל מורכב הרבה יותר
הכל מורכב הרבה יותר
יש לי אגרוף קמוץ בתוך הבטן
ואקדח מים שבור (למה? אין לי שמץ
אבל לא מתווכחים עם עובדות)
אני מפחדת להישאר לבד
בסוף זה הפחד העמוק ביותר
מה שהזוי בהתחשב בזה שרוב שעות היום אני לבד
אני כל כך נזקקת לחברה אנושית וכל כך מפחדת ממנה
צ'או במבינו וזה
תחנני אלי וזה
הו ה' אני מפחדת
פעם שמעתי שבסוף בסוף כל הפחדים מתקשרים לחרדת מוות
יהיה יומרני מצידי לחשוב שאני שונה ואצלי זה לא ככה?
בוודאי שכן
אבל זה שמשהו יומרני לא מבטל את הנכונות שלו
אז יש שתי אופציות- או שאני יחידה בעולם או שהתאוריה הזאת לא נכונה
בואו נשחק באנ דן די נו
אף פעם לא הבנתי איך משחקים קלאס
שבת אחת הלכתי עם הילדים לגינה וחבורה של בנות שיתפה את חירותי במשחק קלאס
זה היה מרתק ממש
לא הבנתי כלום מהמשחק אבל הבנתי את הפרצופים שלהם
מה יש בגיל הצעיר הזה שמאפשר חברות רק מעצם השהות במרחב משותף?
האמת שאם כנים אפשר לראות את זה גם בגיל מבוגר יותר
כלומר הקונספט של שיחות חולין לא שונה מאוד מהזמנה למשחק
האדם הוא יצור חברותי
זה מבדל
יש יצור שאינו חברותי?
(מפרסמת פעמיים כי לזה דווקא בא לי תגובות)
אני חושבת שהתיאוריה שציינת לא נכונה בהכרחריעות.
לונה פארק, למשל, נשען על הדבר הזה- ריגוש מהקרבה למוות. אבל הכול זה פיזי, אנחנו הרי יודעים בוודאות שלא נמות מהאנקונדה. הגוף שלנו יעשה הכול כדי לשמור עלינו בחיים, האינסטינקטים שלנו כבני אדם מדהימים ומפעימים, אבל בסופו של דבר פחד הוא לא רק הורמונים, הוא גם הרגלים. אם אנחנו מדברים על מוות בטבעיות ובפתיחות, הפחד שלנו ממנו קטן משמעותית עד כדי מחיקתו כליל. מה שאומר שאנחנו יכולים להגיע למצב שאנחנו עושים דברים בלי להכניס למשוואה את המוות בכלל.
אני חושבת שהדיבור מעמיק יותרכישוף כושל
האמירה היא ששורש כל פחד הוא בפחד מהמוות
אני לא מאמינה בשיטה הזאת מספיק בשביל ליצג אותה אבל יש בה מהאמת
כמו כן יש מהאמת גם בדברים שלך
וואו.,,,,,,,,
זה מדהים. ממש קראתי כל שורה, בדרך כלל אני מרפרפת. יש פה משו אדיר. הכאב הזה, אני תוהה אם את מדברת על התקשרות, כמו שאני חשבתי, בתור מונח פסיכולוגי, זה גם מסתדר לי עם ההמשך.
הכתיבה שלך מהממת. אני חושבת שאם התכוונת למה שאני, אני אשמח לדבר איתך. זה חשוב לי.
תקשורת במובן הטלווזיוני?כישוף כושל
לא ממש
אני הקטנה נוטה לדבר על עצמי ולא על העולם
(או על העולם דרכי)
דיברתי על תאוריית ההתקשרות
זאת תאוריה שאומרת שהדרך בה נחווה מערכות יחסים עם בני אדם נקבעת כתוצאה מקשר עם הדמות המטפלת בשנה הראשונה בחיים
ממליצה לך לקרוא קצת על זה
יואו,,,,,,,,
אוקי, אז גם אני דיברתי על זה.
תאמת שלא חשבתי שיש עוד מישו בעולם שיודע את זה.
אני יגיד לך תאמת, היו לי ממש קשיים אחרי שלמדתי את התיאורייה הזאת. היא מייאשת. היא הורגת את התקווה.
מתפללת שהיא לא נכונה גם.
אני חושבת שהיא נכונהכישוף כושל
אבל שום דבר הוא בלתי הפיך
(בת כמה את?)
זה מייאש..,,,,,,,,
אני ממש נכנסתי לדאון.
אני בת 19
גם לי זה כאבכישוף כושל
יש משהו קשה נורא בלמסגר חלקי אישיות לתוך הגדרות כאלה
במיוחד כשהן על הצד הגרוע של הרצף
מתי הספקת ללמוד את זה?
שנה שעברה..,,,,,,,,
לפי התאוריה הזאת: העבר לא ישתפר, הוא פשוט לא טוב.
והעתיד שתמיד חשבתי שיהיה טוב, בסוף לא יהיה ככה.
באיזו מסגרת?כישוף כושל
העבר הוא העבר ואין הרבה מה לעשות לגביו
המקסימום זה לשנות את הפרשנות שלנו לאירועים
אבל התיאוריה לא מדברת על עתיד גרוע ככל הזכור לי
....,,,,,,,,
טוב, זה תלוי בחיים של כל אחד.
היא אומרת שאדם ישחזר את השנה הראשונה שלו עם בן הזוג. כלומר, אם אמא שלו גידלה אותו וסיפקה לו חום ואהבה וכל מה שהוא צריך, הוא יהיה מסוגל להעביר את זה הלאה לבן הזוג. אבל אם לא, הוא לא יוכל. יהיה לו חרדת נטישה, והוא באופן כללי יתקשה בדברים בסיסיים של זוגיות.
זה מלמעלה ממש.
..כישוף כושל
אדם לא חייב להישאר בנקודת בסיס
אפשר לעשות עבודה ולשנות את סוג ההתקשרות
זה,,,,,,,,
יהיה קשה.
ואת אומרת לעצמך, עד עכשיו אכלתי קש, אז מה , להמשיך?
לא.
באלי לחתוך. להגיד. שלום, עד היום סבלתי. סאלמתא. נגמר. וזה לא יקרה.
זה הכל.
ברור שאפשר לשנות.
ברור שלפרוש זאת האופציה הנעימהכישוף כושל
אבל בסוף יש לנו את החיים להתמודד איתם
ובשורה התחתונה הדבר החכם לעשות זה לעשות שינויים
אז ברור שבשניה הראשונה והשניה והשלישית מתוסכלים
אבל אחר כך?
נעצום עיניים, נרים עיניים ונתפלל.,,,,,,,,אחרונה
את כותבת טוב, נוגעקיבוצניקית
בדיוק חשבתי על זה השבוע שאני לא יודעת ליצור שיחות חולין, וזאת אחת הבעיות החברתיות שלי, ומה שכתבת נורא מפשט את זה, תודה.
פפפ שונאתשונאתשונאתשונאתתאנה~
בחייאת לא באלי ללכת מחר לאולפנהתאנה~
אבל דווקא היום אמא שאלה פעמים אם מחר אני הולכת. פפף.
אמרתי לה שכן.
אולי מחר בבוקר אני אשלח הודעה שאני בבית.
פפפ היא תדאג ואין לי כוח
ספרי לי עוד על זה.לעבדך באמת!
טוב?
