פורום נסיונות פעילים (עמוד 4430)

רכבת ישראל! הזו האמיתית!

את מי נפגוש נו?

אולי בתל אביב?

 

אני הולך לנסוע ברכבת, יהיה נהדר!

(שינה עריבה בעינים סגורות למול נוף נפלא)

 

 

טוב, גוטשאבעס!

ומצלם מ4:30 בבוקר

בנות

לכבוד יום האישה...סקר נחמד:

1. מה הכי גורם לכם להרגיש נשיות? (כי בכל זאת..)

2.במה מתבטא אצלכן נשיות?(כי זה מעניין..)

3. מה דעתכן על פמניזם?(ובכל זאת..יום האישה דא)

4.איזה דבר שלילי יש לנשים בכללי?(מה לעשות שאין דבר מושלם למרות שאנחנו כאלה..)

5. וחביב ואחרון. מה תאחלו לשאר הנשים בעולם?(כי נשים מבורכות בברכות שמתברכות בברכה..וכו')

 

 

שוטו..

 

גברים:

אתם גם רוצים סקר או שמוותרים על העניין?

אני לא רגילה לראות את השעה הזאת בשעון.

אם כל מה שהקב"ה עושה זה לטובתנו, אז למה להתפלל???

 

כאילו, יש לי חבר חולה, אבל ממש.  ואני שואל את עצמי: למה להתפלל לרפואתו?

הרי אם הקב"ה רוצה שהוא ימות אז כנראה זה מה שטוב, אז למה להתפלל ולנסות לשנות את הטוב?

הקב"ה יודע מה הוא עושה, ואם זה לטובתנו אז למה אנחנו מתערבים??

 

 

מחילה שיצא אולי מעט בוטה, פשוט ממש כואב לי.

אני עם קוצר נשימה כבר כמעט שבועיים. אפצ'ים וטישויים בלי הפסקה.. בעעעעעעעעעע חגי ישראל לא אמורים להרוג אותי. אני בסך הכל שומרת אותם ונחמדה אליהן

מה הוא המקום האידיאלי שלכם?



ובונוס: מה אתם אוכלים כשאתם ממש רעבים ואין לכם כוח להכין כלום?

למי שעושה לי מסאז' עכשיו🙏🙏🙏



תפוס לי הגב🙁

באלי שהיא תחזור לרוץ אלי ולנשק אותי.
באלי שהיא תחזור כל השיעור להיסתקל עליי.
בכל היזדמנות לומר לי שאני יפה.
שתחזור להרים אותי גבוה.
להיתגאות בי שאני כזאת.
להראות אותי לכולם. שהיא תחזור לשמוח בי.
תחזור לאהוב אותי. לסנן את כל המעריצות שלה ולרוץ אליי.
תחזור להעריך אותי.
תחזור להיתקשר אליי. לומר כמה שהיא מתגעגעת.
שתחזור לתת לי את הלב שלה.
שתחזור להחזיק אותי אליה. קרוב.
ולהגיד לי כמה שהיא אוהבת.
שתחזור להתעניין בי ולשאול איך אני מרגישה היום.
באלי. ממש ממש. אבל
כבר לא.
הכל ניגמר.
יבש בפה.
איכ
לא באלי ככה
אני רןצה שתבוא אלי הביתה שוב
ותסתקל עלי בעניים
ותחזיק לי תיידים. הכי חזק.
ותאמר לי שלעולם היא לא תישכח אותי
כי אני שלה.
ואני יתרגש. בלב. אבל אני לא יראה לה.
אני יעשה כאילו לא אכפת לי. והיא תמשיך לרדוף אחריי.
ואני יעשה כאילו היא לא כזאת משנה לי.
שקר
שקר שקר שקרר
הו כמה שאפת לי
אכפת לי מאודד
מ מ ש
אז למה לעשות תהצגה הזאת?
ככה
כי
אין
תשובה
ובסוף. רק אני הפסדתי
כי מי אמר שהיא תחזור לאהוב אותי.
או לפחות כמו פעם.
פעם היו חיים יפים
חבל שזה ניגמר
טוב נמשיך בחיים
מי שקרא- תודה לך
מי שלא- מה כפת לי בכלל

יום שלישי:

בוקר. קמים מוקדם. מסיימים לארוז. לוקחים אוכל מהר ונוסעים. אני רוצה לישון ולישון ולישון.

אחרי המון המון זמן מגיעים לבית שאן. סיור בעיר העתיקה שם. זה לא ממש מעניין אותי. חם לי. וכואב לי. אני רוצה אוטובוס.

גומרים שם, ונוסעים לכוכב הירדן. מכינות מהר ארוחת בוקר. זה משעשע למדי. זה מקום מגניב לחלוטין, שתדעו. הוא בנוי ממש חכם ומגניב.

חמת טבריה. מעיינות חמים זה מגניב. כתבתי לה משו והקפצתי אותה. היא דאגה כל כך. רעדתי כמו מטומטמת. רציתי לבכות.

הלכנו לים שהיה מטר ממנו. חצי שעה בחוף. היה לי כל כך טוב שם. נרגעתי קצת.

מנחה ברבי מאיר בעל הנס. אני שונאת קברי צדיקים, שתדעו. 

הטנק של דגניה. די מעניין. באלי כבר מקלחת. וקר לי ממש.

אוטובוס. נוסעים למדרשה. אין לי כח לכלום ואני רוצה לישון וזהו.

מקלחת. יורדים לארוחת ערב. אין מה לאכול. חוזרים לחדר. מתארגנים, ונוסעים לתל סאקי. זה קרב מזעזע.

יום רביעי:

בוקר. קמים מוקדם. מתארגנים מהר וארוחת בוקר. אוטובוסים.

נוסעים לאום אל קנטיר. זה מקום ממש מרשים ויפה. ואיך ששחזרו אותו מגניב ברמות על חלל.

גמלא. מקום מהמם עם נופים מרשימים ממש. עשינו מלא מלא תמונות יפות. והמפל שם זה וואו.

קצרין. קצת משעמם. בנות סחטו זיתים בתוך בית בד של פעם. זה היה ממש מצחיק. והסרט שם עשה לי כאב ראש.

אניעם. כפר אומניםץ לא היה המון מה לעשות.

הפארק הוולקאני. היה נחמד. די מעניין. אני ממש רוצה לישון.

מצפה גדות זה סיפור מעניין. והאנדרטה שם נוראית. וכבר מאוחר.

צפת. מגיעים לאכסניה. יורדים לארוחת ערב. כולן מתפוצצות מצחוק. בדיחה כמות האוכל. והוא בכלל לא טעים.

עליתי להתקלח. חדרים לא כיפיים. סיור בצפת. אנחנו הולכות לאכול. פיצה. סיור 4 בנות לחפש את העיר העתיקה. היה חונק מצחוק. חוזרות לאכסניה. אני נכנסת למיטה ונרדמת. כואב לי הכל. אני מתעוררת כל רגע בצורה מזעזעת.

יום חמישי:

קמים ב6 וחצי. יורדים ב7 לארוחת בוקר. אי הבנה. יש רק ב8. לעזאזל.

אני עולה לחדר לישון עוד טיפה. לא עובד.

יורדת לארוחת בוקר. אין אוכל. קפה ועולה.

מנמנמת 10 דקות. צריכים לצאת. יוצאים. אני לא רוצה שנגיע למקום. באלי כל הזמן לנסוע.

אני בוכה. אני מטומטמת. מתחפרת בתיק ובעצמי. שומעת שירים. היא מביאה לי חיבוק וירטואלי. אני בוכה עוד יותר. מה עובר עליי.

תל חי. ממש יפה שם. הסרט היה מזעזע לגמרי והציף הכל. אבל הייתה מדריכה שהסבירה לאט וברור ומובן ומעניין. וזה היה טוב ממש.

נחל קדש. עושים מסלול. ירדנו את כל ההר, ואז עלינו. מתיש ממש.

אוטובוס. נוסעים לחולה. מכינות פסטה. היה ממש מצחיק. לא היה מלח אז שמו פופקורן. סתומות.

נכנסים. מיצג. היה חונק מצחוק. סרט תלת מימד. כולן צורחות. היה מורח.

סיור. כואב לי. זה רק מתגבר מרגע לרגע. לעזאזל. היה ממש מצחיק עם השפמנונים ואיתה ואיתה. צחקתי כל כך. התחלתי לאבד שפיות מכאב. הלכתי איתה מהר לאוטובוס. כואב לי בצורה היסטרית.

מגיעים. אני מתיישבת. אני לא נושמת מרוב כאב. אני מזיעה. איכ. באלי מקלחת.

היא מביאה לי כדור. אני לא מצליחה לעמוד. אני רצה לאוטובוס ונשכבת ומתחילה לבכות. כאב לי כמו שלא כאב לי בחיים. כולן מגיעות. סיכום. מדריך ממש חמוד. זקן עם שפם של קיבוצניק. סיכום של המורה. אוטובוס. נסיעה הביתה.

 

ותכננתי להתחיל ללמוד היום למתכונת. לעזאזל.

אחרי הבגרות או לפניה אני אברח לים. וזהו.

שאלתי את אחותי: אם היו נותנים בחירה מה להיות- להיות בן או בת, מה היית בוחרת?

 

היא ענתה לי שהיא הייתה בוחרת להיות בת רק בשביל שאח"כ היא לא תצטרך להתחתן עם בת. 

ב"הה

שכחתי מה רציתי לאמור