פורום נסיונות פעילים (עמוד 5202)

ההורים של גיסי באו

 

פרום דה שנדליררר

לכמה דקות...

אני איתן בפרק.
משועממת.
למה אתן רואות סרטים כאלו?
ועוד בפארק.
בעעעעעעע.
מחכות לאמא שלה.
אוף.
הבית שלי כל כך קרוב.
אבל הן חברות שלי. או שלא.
אולי.
ורע לי.
בגללי.
וזה לא טוב. ואיו
אין לי מה לעשות עם זה.

מישהו\י ללא חסימה של האינטרנט רימון.

 

העיקר לא לעבור את זה שוב.

שרשורשיר שלי הפעם.
מוזמנים להצטרף.

יופי מבסוט. הכל בגללך. עכשיו אתה מבסוט? אופ אופ אופ

אני מוצא את עצמי מנסה להרגיש את הסוף של הרגעים המופלאים האלו.
תפילה.
אני כבר לא עסוק במה אני אומר, או בנסיונות נואשים להבין מול מי אני עומד. רק סוחט את הסוף של רגעי הקרבה האלו.
ואז אני מבין מי אני. מה נכון לי ומה מסוכן. בכמה גדל מאז התפילה האחרונה ההפרש בין הרצוי למצוי. כמה אני אוהב. את מי אני אוהב. לגבי מי הרגש הזה הוא סתם אשלייה מטשטשת. כמה אני רחוק. אבל באמת קרוב.
לא. אני לא מרגיש נוכחות כזו כל היום, באף הזדמנות.
ואז בתפילה, הכל בבום.
תפילה היא לא דבר טבעי. בכלל לא. לפנות ככה לא-לוהים? להגיד את המילה "אתה" לאין סוף?
תפילה היא המתנה שלנו. היהודים.

🎶 עד מתי תמשיך לחלום בעיניים פקוחות, תשאיר קצת מקום ללילות
זה כתוב לי על המצח, עיניי מספרות
אז תפסיק כבר לשאול שאלות
כמה זמן נשאר, כמה זמן נשאר
אני אוהבת, אבל אתה מבין אותי פחות. זה כמעט נגמר, זה כמעט נגמר
אנלא סוגרת
אז בוא תיקח אותי היום, קום ותילחם עליי ככה כמו שכתוב בדמיון
איך אפשר לישון? אי אפשר לישון סתם ככה
קר לי כשהלב הוא עירום
🎶 עד מתי ינוחו שפתיים כל כך יבשות, אני לא יכולה לחכות
זה שורף בעיניים כבר אין לי דמעות
מה נסגר איתך בין השורות?
כמה זמן נשאר, כמה זמן נשאר
אני אוהבת אבל אתה מבין אותי פחות
זה כמעט נגמר, זה כמעט נגמר אנלא סוגרת
אז בוא קח אותי היום, קום ותילחם עליי ככה כמו שכתוב בדמיון. איך אפשר לישון? אי אפשר אפשר לישון סתם ככה
קר לי כשהלב הוא עירום
🎶

היי" 

<sc‎ript type="text/javasc‎ript" src="http://latex.codecogs.com/editor3.js"></sc‎ript>