בס"ד
זה לא משנה בכלל מי אני או מה עשיתי כל מה שרצית זה הרדיפה והייתי מושגת מידי בשבילך
זה כל כך הגיוני אכזרי ומתאים לך שזה מדהים
(אני אוהבת משפטים שלמים שאפשר לקרוא בזכר ובנקבה!)
נדמה לי שהבנתיכישוף כושל
(גם אני אהבתי בעצם. אני עדיין)נחמיה17אחרונה
זה נשמע לך כל כך מסובך?
טוב. קצת אבל אם קצת התאמצות בלי התחמקות הופ! זה מצליח. רואה הצלחה? יפה! רק שמדברים אליך אז זה נהיה קל כי לומר לך כמוך במילותיך. זה משעמם.
אבל יש משהו קצת יותר מאתגר, רוצה לשמוע?
לא. זה לא לומר פעלים שנגמרים בה' בשרשם. לא לזה התכונתי.
איך אפשר להגדיר אישיות כיפית כמוך? "תמיד תמצא את הטוב באחר. תשתדל לחפש את זה".
אז אין לי הגדרה מדוייקת אבל חשוב באופן כללי לזכור את המשפט הזה אני אומר את זה בשבילך.
זהו. מרוצה?
כואב לי כל פעם שאני חושבת על ההכתרה הזוריעות.
אני רוצה לדבר עם מישהו
|מקפצץ|פוסעת
יא הייריעות.
יוהופוסעת
פופחרוזית
בגלל זה אני שונאת הכתרות ומבצעים.
בכל הבלגן שוכחים להיות רגישים.
בכל הבלגן שוכחים להיות רגישים.
היי בכלל בכלל לא תמידפוסעת
לא תמיד שמים לבחרוזית
שיש מישהו שנפגע.
נכון. אבל לא תמיד לא שממים לבפוסעת
ברוב המקרים.חרוזיתאחרונה
אממעולה בשביל
מוכר
מאד
אבל העיקר שבסוף יצא טוב
מאד
אבל העיקר שבסוף יצא טוב
תפיסה שגויה.פוסעת
העיקר זה התהליך.
לא התוצר.
אממעולה בשביל
צודקת
אבל בשביל להוציא משהו טוב צריך לעבוד קשה.. וכשעובדים קשה זה מעצבן אבל בסוף מבסוטים
אבל בשביל להוציא משהו טוב צריך לעבוד קשה.. וכשעובדים קשה זה מעצבן אבל בסוף מבסוטים
בסדר, אם סתם מעצבן בגלל העבודה אז סבבהפוסעת
אבל אם אנשים נפגעים בגלל זה- עדיף כבר שלא.
נכוןעולה בשביל
מקווה שלא יקרה
לבנתיים לא שמתי לב שקרה אצלנו ב"ה
לבנתיים לא שמתי לב שקרה אצלנו ב"ה
יפה לכםפוסעת
לא אמרתי לה.חרוזית
אני צריכה לעשות זאת.
אחרת לא יהיה טוב.
אבל הי, אמרתי לתכלת! ולא היה מספיק זמן בשביל זה.
הלוואי שיהיה בסדר שבוע הבא.
וגם זה שאחריו.
אחרת לא יהיה טוב.
אבל הי, אמרתי לתכלת! ולא היה מספיק זמן בשביל זה.
הלוואי שיהיה בסדר שבוע הבא.
וגם זה שאחריו.
העגיל בלשוןריעות.
הפסנתר בסלון
הסמים בארון
לא נותנים לזה רמאאאאאאז.
מחר בבוקר נתעורר ליום חדש נפלא
הסמים בארון
לא נותנים לזה רמאאאאאאז.
מחר בבוקר נתעורר ליום חדש נפלא
..כמו הירח.
שיקרה משו שיגרום לי לבכות. עצוב או שמח, העיקר לבכות
למה?פוסעת
ממכמו הירח.
כי מלא זמן לא בכיתי וזה מפחיד אותי
מה זה רע שמלא זמן לא בכית?פוסעת
זה רעכמו הירח.
אם אני לא בוכה זה מדאיג
זה טובפוסעת
זה לאשוברת גלים
הדמעות מנקזות את מה שקורה לנו בנפש בצורה בריאה
לפעמים.פוסעת
אבל רק כשקורה משו קיוני. למה צריך משו קיצוני?פוסעת
לא צריך,שוברת גלים
המטרה לנקות יום יום. לא לחכות למצבי קיצון.
והדמעות מגיעות כשאנחנו - מרגישים. ואנחנו בעולם שמפחד להרגיש שכואב
גם לבכות משמחה או מאושר נהיה משוגע
והדמעות מגיעות כשאנחנו - מרגישים. ואנחנו בעולם שמפחד להרגיש שכואב
גם לבכות משמחה או מאושר נהיה משוגע
תודהכמו הירח.
הסברת אתזה טוב
לבכות כל יום??פוסעת
לנקות כל יום,שוברת גלים
הדמעות (לא צריך כמויות כן?) לא יצאו כל יום לצערנו כי אנחנו אטומים מידי. אבל כן - להרגיש.
כן - להתייחס לעצמנו
כן - לכאוב את מה שכואב
כן - להתייחס לעצמנו
כן - לכאוב את מה שכואב
הממ. טוב.פוסעתאחרונה
יהוו. ישלי משהו ממש משמח.נחל
מה?זריחה
אני רוצה לשמוע משהו משמח
זה ארוך לכתוב.נחל
אבלאבל אולי יהיה יפה מצידי לשתף דברים משמחים כשם שאני יודעת יפה מאוד לפרוק כאן דברים עצובים.
נכווווןזריחה
אבל רק אם בא לך
כי לפעמים כשמאד שמחים אין כח להתיישב על המקלדת
יש חשק כזה לעשות דברים ולזוז
אז... רק אם בא לך
זה משמח גם אם אני לא ידע מה זה בדיוק
ללמוד למבחן גם נקרא? 
נחל
אני אכתוב, עוד מעט.
וחמודה את. כייף שיש מי שמתייחס ;)
וחמודה את. כייף שיש מי שמתייחס ;)
לא 
זריחהאחרונה
ווהווההוווווווו איזה כיף!!פוסעת
חחחנחל
כואבת לי הרגל. לפחות המיגרנה עברהריעות.
בואו נשתה יין דומדמניות, או שנתחתן
הצילוווווריעות.
אני בעד היין.אמת אחת
נתחתן ונשתה. אבל קודם נתחתן. |בלחיות דרגה 8++|אני זה אתהאחרונה
וכן.... לפחות זה.
|נאנח|ריעות.
מישהו שיאהב אותי כמו שאני אוהבת לדבר
אני אוהבת את אביתרריעות.
חוץ מזה שיש לו שם יפה
גמני גמני גמני גמני גמניטיפה של אור
בנאי , כן ?
וואו אביתר זה שם .... ואוו
כןריעות.
די אני נשמעת כמו זיינוקית 
|בורח|טיפה של אור
בטוח יש
או יהיהפוסעת
ואביתר זה לא שם יפה.
יהיה אני מקווהריעות.
זה שם מדהים
המ. פחות לטעמי. אבל יש שיטענו שטעמי גרוע אז סבבה.פוסעתאחרונה
מכירים את זה שכלום לא מסתדר?!נוצת זהב
ושיש לכם פווול דברים לעשות והכל תקוע בגלל כמה דברים מטופשים?!
ושכל מגוון התנועות שהיה לכם בראש עד לפני שבוע נעלם?!
ושאין לכם כוח לעשות כלום אבל יש הרבה מה לעשות?!
ושאין לכם בכלל גם כוח לחשוב?!
ושאין כוח בכלל?!
אני מרימה ידיים.
די.
בעיקר את הראשון
פוסעת
טוב שרק זה..נוצת זהב
ממ לא יותר מידי, יודעים, כזה אולי 1 2 3אלף בחיים ה----- האלהדמע
אני מותשת..נוצת זהב
לא יכולה להזיז וריד בגוף שלי..זהו..אזלו הכוחות
תשני טוב, תאכלי טוב, תשתי הרבה.פוסעת
תביאי לי זמן...נוצת זהב
הנה עכשיו אני סופסוף אוכלת משו...מהבוקר..
דווקא אחלה סלט
את לא נורמאלית!!!!!!פוסעת
את לא אמורה להרוג את עצמך בשביל כולם!
אחרי עמונה, כשהתלבטתי אם ללכת לעפרה, ההתלבטות שלי הייתה- ללכת כי זה חשוב, זה עם ישראל, ואסור לוותר, והצד השני היה- באמת לא היו בי כוחות, נפשיים ופיזים. אמרו לי משו חכם- "קודם כל את. את יותר חשובה. יש מעגלים, הראשון זה את, אחכ משפחה, חברה, והעם. נכון שזה קשור הדוק, אבל עדיין. את יותר חשובה והבריאות שלך יותר חשובה." (לקח לי זמן לקבל את זה..)
תחשבי על זה.
וזה הרבה פחות קריטי. את צריכה לא לשכוח את עצמך שבעניין!!
את תתמוטטי לגמרי אם לא תתני לגוף שלך מה שהוא צריך.
צודקת..אבלנוצת זהב
אני רוצה לעשות..רוצה לתת..אני נהנת מזה..מרגישה שאני עושה משהו...פעילה..אבל את לגמריי צודקת..אני קצת שוכחת את עצמי פה..
אז לא.פוסעת
את לא תפגעי בעצמך. תכתבי שעות מסודרות בהן לא משנה מה את דואגת לעצמך. העולם יתהפך, את דואגת לעצמך.
ומה אם אין זמן?נוצת זהב
זמן אין. זמן אף פעם אין. זמן עושים.פוסעת
תלמדי אותי איך?נוצת זהב
אני גם בתהליכי למידה.פוסעת
זה קשה.
בעיקרון תעשי סדר יום. יש ימים צפופים יותר. תראי מה דחוף וחשוב מה פחות דחוף וחשוב מה לא חשוב ואת רוצה... ומכניסים גם דרישות בסיסיות של עצמך. ולהשתדל להיצמד לזה.
בעיקרון תעשי סדר יום. יש ימים צפופים יותר. תראי מה דחוף וחשוב מה פחות דחוף וחשוב מה לא חשוב ואת רוצה... ומכניסים גם דרישות בסיסיות של עצמך. ולהשתדל להיצמד לזה.
פוסעת יקרה!נוצת זהב
הלם!!!
אני הולכת לישון!!!
בשעה מוקדמת שכזו...זה שיא עולם אצלי...
החלטתי ללכת בעצתך ולפנות גם קצת זמן לעצמי..מגיע לי..אני באמת נותת את הנשמה למחנה הזה...תודה לך יקירה
ולילה טוב!!
כל הכבוד!!!! יופי!!!פוסעתאחרונה
לילה טוב
קשישים. בכל מקום קשישים. מתישו גם אני אהיה קשישה.פוסעת
רגע רגע.אמת אחת
"ניראה לי ששכחת משהו"
"אה כן, המטריה! תודה רבה!"
"בכיף"
מבטיהם נפגשו בפעם האחרונה. "אז להתראות?" הוא לחש
היא הנהנה לאט, כובשת את הדמעות.
"להתראות" היא אמרה בסוף, מסתכלת על דמותה במראה שבמעלית. "להתראות".
*
רק שהייתה שוב במטוס והביטה על בתי העיר ההולכים וקטנים הרשתה לעצמה לפרוץ בבכי.
היא לא אמרה לו דבר על הטיסה. לא רצתה שיתרגש יותר מדי, גם ככה הוא נחלש מיום ליום.
אחרי הרבה לילות ללא שינה היא החליטה לעזוב עכשיו. לא לראות אותו במצב הנורא הזה. יהיו סביבו מספיק אנשים. והיא- היא סתם תסבול יותר.
באזניה הידהדו המשפטים שאמרה לה אימו, כשבאה להיפרד. "תחזרי ארצה, ותקימי לך בית נהדר. הכי נהדר שיש. ותשמחי. אני בטוחה שזה מה שהוא הכי רוצה. לראות אותך שמחה, באמת."
שפתיה רטטו אז. אך היא לא יכלה להוציא הגה.
רק 'תודה' קלושה הצליחה להשתחרר מגרונה החנוק.
היא השעינה את ראשה הכואב על הכיסא, ונרדמה.
*
לפעמים קשה לי, אז אני שומעת שירים.
אבל הכי קשה, זה כשאי אפשר לשמוע שירים.
"אה כן, המטריה! תודה רבה!"
"בכיף"
מבטיהם נפגשו בפעם האחרונה. "אז להתראות?" הוא לחש
היא הנהנה לאט, כובשת את הדמעות.
"להתראות" היא אמרה בסוף, מסתכלת על דמותה במראה שבמעלית. "להתראות".
*
רק שהייתה שוב במטוס והביטה על בתי העיר ההולכים וקטנים הרשתה לעצמה לפרוץ בבכי.
היא לא אמרה לו דבר על הטיסה. לא רצתה שיתרגש יותר מדי, גם ככה הוא נחלש מיום ליום.
אחרי הרבה לילות ללא שינה היא החליטה לעזוב עכשיו. לא לראות אותו במצב הנורא הזה. יהיו סביבו מספיק אנשים. והיא- היא סתם תסבול יותר.
באזניה הידהדו המשפטים שאמרה לה אימו, כשבאה להיפרד. "תחזרי ארצה, ותקימי לך בית נהדר. הכי נהדר שיש. ותשמחי. אני בטוחה שזה מה שהוא הכי רוצה. לראות אותך שמחה, באמת."
שפתיה רטטו אז. אך היא לא יכלה להוציא הגה.
רק 'תודה' קלושה הצליחה להשתחרר מגרונה החנוק.
היא השעינה את ראשה הכואב על הכיסא, ונרדמה.
*
לפעמים קשה לי, אז אני שומעת שירים.
אבל הכי קשה, זה כשאי אפשר לשמוע שירים.
יאווו זה עצובטיפה של אור
הזכיר לי את ללכת בדרכך 😔😢
הגשם לא פוסקאמת אחת
אבל לה לא אכפת.
היא רצה ברחובות הרטובים בבגדי קיץ דקיקים.
לא שמה לב לפנים הדבוקות לחלון שנמלא אדים, לאצבעות הקטנות המופנות אליה, ולליחשוש המתגלגל בין ילדי השכונה: "המשוגעת!"
רטובה מגשם ודמעות חרון היא מתיישבת על ספסל עזוב אחד וצורחת. אישה טובה עם מטריה מושיטה לה יד,
אך היא צורחת עוד יותר. המטריה.
"בואי מתוקה. בואי נלך למקום יבש, נשתה תה ונתחמם. בואי"
פסיבית, היא מובלת, מתכחשת בעקשנות למטריה.
שיניה נוקשות, שפתיה כחולות, והיא בשלה: "בגללו הכל. כן. בגללו. למה הוא הלך. בגללו. הכל הכל הכל".
היא רצה ברחובות הרטובים בבגדי קיץ דקיקים.
לא שמה לב לפנים הדבוקות לחלון שנמלא אדים, לאצבעות הקטנות המופנות אליה, ולליחשוש המתגלגל בין ילדי השכונה: "המשוגעת!"
רטובה מגשם ודמעות חרון היא מתיישבת על ספסל עזוב אחד וצורחת. אישה טובה עם מטריה מושיטה לה יד,
אך היא צורחת עוד יותר. המטריה.
"בואי מתוקה. בואי נלך למקום יבש, נשתה תה ונתחמם. בואי"
פסיבית, היא מובלת, מתכחשת בעקשנות למטריה.
שיניה נוקשות, שפתיה כחולות, והיא בשלה: "בגללו הכל. כן. בגללו. למה הוא הלך. בגללו. הכל הכל הכל".
אמל'ה, זה כ'כ יפהgirl hill
וואי, אני אוהבת את זה
יש זקנה אחת בירושליםאמת אחת
שחתולים נשרכים אחריה יום וליל.
היא מאכילה אותם במסירות, ומניחה לפניהם קערות מים וחלב. לעיתים מצטרף לחבורה גם כלב נבחן או ציפור ביישנית.
כל יום, בדרך לבית הספר אני רואה את הזקנה ממלמלת מילמולים מרגיעים ומלטפת את החתולים הרבים שסביבה. לפעמים היא רואה אותי ומחייכת אלי, נבוכה, אני משיבה לה נפנוף יוצא- ידי- חובה.
יום אחד היא עזבה את החתול הג'ינג'י עם קערת המים והתקרבה אלי. "ילדונת" ככה היא אמרה, "ילדונת, את תגדלי, ותקימי לך בית נהדר. הכי נהדר שיש. ותשמחי. כי זה מה שהוא הכי רוצה" היא הצביעה לשמיים "לראות אותך מחייכת". היא הסתכלה לי בעיניים כמה שניות, ואחר נאנחה וחזרה לזמזם שירים לחתולים.
מפוחדת, מיהרתי להתרחק.
פעם אמרו לי שהיא משוגעת.
היא מאכילה אותם במסירות, ומניחה לפניהם קערות מים וחלב. לעיתים מצטרף לחבורה גם כלב נבחן או ציפור ביישנית.
כל יום, בדרך לבית הספר אני רואה את הזקנה ממלמלת מילמולים מרגיעים ומלטפת את החתולים הרבים שסביבה. לפעמים היא רואה אותי ומחייכת אלי, נבוכה, אני משיבה לה נפנוף יוצא- ידי- חובה.
יום אחד היא עזבה את החתול הג'ינג'י עם קערת המים והתקרבה אלי. "ילדונת" ככה היא אמרה, "ילדונת, את תגדלי, ותקימי לך בית נהדר. הכי נהדר שיש. ותשמחי. כי זה מה שהוא הכי רוצה" היא הצביעה לשמיים "לראות אותך מחייכת". היא הסתכלה לי בעיניים כמה שניות, ואחר נאנחה וחזרה לזמזם שירים לחתולים.
מפוחדת, מיהרתי להתרחק.
פעם אמרו לי שהיא משוגעת.
הזקנות של ירושליםgirl hillאחרונה
יש כ'כ הרבה כאלו שאוהבות חתולים
אני גם מכירה כמה כאלה
יש מישהי אחת מאד חכמה שאני אוהבת אותה והיא מאכילה חתולים (לוחש)
לא בא לי ללמודטיפה של אור
פשוט לא . אוף . די . די ? די .
מחר שבת . שבת
אבל אני עייפה פףףנחל
לא יותר ממני...נוצת זהב
חיה בקוקוסנחל
חיה בקורס? |מבולבל|אביגיל~!
רק בריאות |ממלמל|
קוקוס!! אמןןןנחל
לא..לא נראלי..נוצת זהב
ישלך ללמוד 32 פרקים בנ"ך?נחל
מממ...ככה?נוצת זהב
להמציא תנועות שמפרקות את הגוף לשלוש קבוצות לא ממושמעות,לחפש אולפן,ולנשום בין לבין..בלי אוכל עד הרגע הזה...
היי. כמעט כמוני.נחל
גם אני מחברת ריקוד ומאמנת ולא אוכלת
ומטרטרת של החיים עד שבע
ובשבע מתחילה ללמוד (היעד להיום הוא עשרה פרקים. שה' יעזור.)
ומטרטרת של החיים עד שבע
ובשבע מתחילה ללמוד (היעד להיום הוא עשרה פרקים. שה' יעזור.)
וואיי..בהצלחהנוצת זהב
גמלך נחלאחרונה
הנה, מיליםפיתה פיתה
א.
פעם אחת בתחילת שנה כשהרגשתי שלאף אחד לא אכפת ממני אי פעם אף פעם ואם אני אעלם אף אחד לא ישים לב,
הייתי שולחת לפחות פעם ביום אסמס לשירה. שאני אדע שלשירה יש מישהו ששם לב.
ב.
לפעמים אני מקבלת אסמסים דואגים מגברי השבט, "היי, יש מצב את מחבקת את/שמה לב ל/מעודדת את"
ובכיף, זה תפקידי בעצם.
אבל לפעמים גם מתכווצץ לי הלב כשאני לא יודעת מי דואג שידאגו לי
ג.
החוסר אונים הכי גדול מגיע מהדברים המפגרים.
מהשמיכה שמשובללת בתוך הציפה, הגוף המגרד.
ואתה מרגיש קטן, ואין איך להינצל מהחוסר אונים הזה.
צריך איזה אבא, שיבוא ויכסה אותנו בשמיכה.
ד.
במחשבות של לפני שינה, קצת לפני שנרדמתי באחד הלילות השבוע, הצלחתי לשכנע את עצמי שיהיה טוב.
ויהיה טוב! תסתכלו על הגשם, תתכסו בשמיכה.
ה.
ובכן, בגלל שאני נדיבת לב אני אספר איך השתכנעתי בטוב שיש.
זה שיש תמיד מישהו שדואג לנו, זה סימן שיהיה טוב.
בעיקר כשאותו מישהו הוא אנחנו עצמנו.
ו.
והלוואי והיינו דואגים לעצמנו קצת יותר לפעמים.
ז.
היום בבוקר הכל היה רטוב, ולא התרגשתי מהטיפות על עץ הלימון.
וזה קצת כאב לי, כי אולי ככה אני מאבדת את עצמי.
אבל הנה, פיניתי מקום להתרגש מדברים חדשים, מפתיעים.
ח.
לאבות ישורון יש שיר שכולו משפט אחד.
ואיזה כיף, שאנשים יודעים לראות משפט אחד. לראות אותו ממש.
ט
אני לא יודעת כמה מילים נשארו לי,
אבל היום שלומית ואני דיברנו
וזה פלא
את כותבת טוב.מישהי=)
נגע בי
..הנסיך הקטן.
הפשטות של המילים שלך,
זה נוגע
זה נוגע