מי מתחיל להיפרד כשרק עברנו חצי שנה של שמיניתת אררג

בלי נדר כל שבת שאני בבית- בער"ש- שיר שבת (לרוב פיוט) חדש.....

והשבת-

לכבוד ההתחלה-

שיר שבת שהוא מסורת של כ1000 שנה בארצות האשכנזים- "כל מקדש שביעי"

הוא נוטריקון בהתחלה של "משה" (מענוה- כל מילה שניה בבית הראשון) ואח"כ לפי הא"ב.

כתבו ככל הנראה ר' משה ב"ר קלונימוס. מגדולי חכמי אשכנז ממש בתחילת מסורת חכמי אשכנז. חי באיזור תקופת הגאונים. מרבותיו של רבינו גרשום מאור הגולה. (שהוא נחשב לגדול המסורת האשכנזית. ופותחה,. ולמי שלא מכיר- זה "ההוא מהחרם"...)

 

ואולי נדבר על נכדו והסיפור ש"היה" בתקופתו- ר' אמנון ממגנצא והפיוט "ונתנה תוקף", לקראת הימים הנוראים....

 

ובכן הפיוט, כנאמר הוא מסורת של אלף שנה על שולחן השבת האשכנזי. והולחן בלחנים רבים. הידוע שבהם הוא לחן ש"הודבק" עליו , לחן של א-ל אדון של מודז'יץ. שאולי נדבר עליה ועל לחניה ביום השנה הראשון לר' בן-ציון שנקר ז"ל. שנפטר לפני כמה חודשים, הלחין את "מזמור לדוד, ה' רועי" המפורסם והנוגע ועוד רבים.

 

במשך השנים הושמטו השורות האחרונות של השיר משולחן השבת אך נמצאו. שכן הפיוט, כנאמר הוא לפי הא"ב אך בפועל נוהגים לשיר רק עד האות צ' ותו לו אלא מוסיפים שורה אחרת "ה' אלהי ישראל תשועת עולמים".

הנה המילים (מופיעות לי גם בכ"א...) (לקוח מויקיטקסט,אין לי את כל היום לכתוב מילה מילה...):

כל מקדש שביעי כראוי לו

כל שומר שבת כדת מחללו

שכרו הרבה מאד על פי פעלו

איש על מחנהו ואיש על דגלו.

אוהבי ה' המחכים בבניין אריאל

ביום השבת שישו כמקבלי מתן נחליאל

גם שאו ידיכם קודש ואמרו לאל

ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל.

דורשי ה', זרע אברהם אוהבו

המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא

ושמחים לשומרו ולערב ערובו

זה היום עשה ה', נגילה ונשמחה בו.

זכרו תורת משה, במצוַת שבת גרוסה

חרותה ליום השביעי ככלה בין רעותיה משובצה

טהורים יירשוה ויקדשוה במאמר כל אשר עשה

ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה.

יום קדוש הוא מבואו ועד צאתו

כל זרע יעקב יכבדוהו כדבר המלך ודתו

לנוח בו ולשמוח בתענוגים אכול ושתו

כל עדת ישראל יעשו אותו.

משוך חסדך ליודעיך, אל קנוא ונוקם

נוטרי ליום השביעי, זכור ושמור להקם

שמחם בבניין שלם, באור פניך תבהיקם

ירוויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם.

עזור לשובתים בשביעי, בחריש ובקציר עולמים

פוסעים בו פסיעה קטנה, סועדים בו לברך שלוש פעמים

צדקתם תצהיר כאור שבעת הימים

ה' אלהי ישראל, הבה תמים.

הנה ההמשך שהושמט משום מה. (אצלנו בבית שרים אותו וכן בישיבה בה אני לומד..)

קדשם במצוותיך וטהרם כעצם השמים לטוהר

רוחך תנחמו כבהמה בבקעה תרד מן ההר

שבטיהם תשכנם בנחלת הסהר

כנחלים נטיו, כגנות עלי נהר

 

ועכשיו- הביצוע!

אז שמתי את המדויק יותר קודם- של להקת שלהבת (התחלתי להפסיק לשנוא אותה ולהתחיל לאהוב...)-

 

שבת שלום. וואוו. שבת של שובבי"ם. שבת מלאת התעלות. וזכנו לקבל שבתות מתוך רוב שמחה ומתוך עושר וכבוד ומתוך מיעוט עוונות!

שבת שלום. לכל בית ישראל.

לא. אני. שלחתי. תתמונה. הזו. 

ובשניה יצאתי אדומה כמו לוידעת מה

 

 

על הפסוק "ותעל הצפרדע" מביא רש"י מדרש, שעלתה מן היאור צפרדע אחת. היכו אותה המצרים, ויצאו ממנה נחילין נחילין של צפרדעים.
לענ"ד, יש כאן יסוד מדהים!
ה' מביא על פרעה מכה קטנה, צפרדע אחת. אך פרעה חושב שהוא יצליח לנצח אותה, ומכה אותה. ואז פרעה מביא על עצמו נחילים של צפרדעים. כי מי שמנסה להתחכם או להלחם נגד מלכו של עולם- הוא עצמו במעשיו שלו גורם לעצמו רעה. שבת שלום!

אעאעאע |מרוגש|

רק שתדעו שבעיתו ובזמנו אני כלה.
כשאמרו את זה לאימא שלי, היא התארסה תוך חודש.
עכשיו, אני לא אתארס עוד חודש, אבל בעז"ה בקרוב בעיתו ובזמנו
תגידו אמן ותכניסו אותי לתפילות שלכם. ריעות בת ורד

בס"ד

 

מי? אהרן!

 

זה שורף.
ויום שני תל אביב.אני צריכה לכוון את שעון המרץ שלי שיפעל אז באסטרה.וגם ללחוץ על הכפתור של השמחה,בעצם קודם לגלות איפה הוא נמצא בבטן ואז ללחוץ.אני צריכה לגדול בשנה בשביל ש
אספקלריה יקבלו אותי
כתום יכלו להעסיק אותי
אני יהיה ברשות עצמי בקופת חולים
אתקדם בבנית האשיות שלי
זהו ניראלי.
מסקנות השבוע/אחר:
-הכאב זה מדרגה בחיבור לעצמי
-הדרך היחידה לשמוח זה לא לחפש סיבות בשביל זה(שנא'-תשמח! ואלוהים יתן לך כבר סיבות)
-וועדת כספים זה מחייב
-אני רוצה לתת
-לא כיפ לי להדריך איתה,אני רוצה שהיא תצא בלעז.
-אני צריכה בגדים ובשביל זה אני צריכה לעבוד ובשביל זה אני צריכה כוח.
-אם ירד שלג בשני כשאהיה בתל אביב זה יהיה סיבה להאמין שה' אוהב אותי ורוצה בטובתי
-אני צריכה מישהו שחייב לי סכום גדול של כסף שיביא לי אותו בראשון
-צריך לפתוח נסיופ וותיקים(ו-צונזר-)
-הן הציבו לנו רף גבוהה מידי באולפיזמון הזה
-ה' אוהב אותי לאחרונה
-אני צריכה כאב מסוים שיטלטל אותי,אולי זה ייגרום לי להאמין יותר בעצמי
-אני יצור מיוחד ואין כמוני עלי אדמות ואנשים רוצים בקרבתי
-אמן שיצא דברים טובים מהפגישה הזאת.
-איזה בן אדם מדהים היא.
-שק הדמעות אצלי זה כמו הקופה מברזל שלו.לא נפתח.

-

היה מאוד לא נחמד לקרוא אנשים שמדברים ככה על נשים בחברה, מצד שני לא באמת ראיתי אלטרנטיבה כלשהי המסבירה מהו הפמיניזם וגישות בו, אני אנסה לעשות זאת בזמן הקרוב, לאט ובשלבים, אבל לפני הכול חשוב לי להתחיל דווקא מהתורה וממעמד האישה בתנ"ך ללא קשר לגישות פמיניסטיות של ימינו, אתם יותר ממוזמנים להגיב ולהתווכח, לריב ולצעוק, פה, באישי בווצאפ, ביונת דואר, איך שתבחרו אז נתחיל ונראה איך נתקדם? (אל תדאגו זה רק נראה ארוך, אבל זה מאוד מעניין)

 

בקריאה ראשונית ניתן לחלק את הפרקים בספר בראשית לשניים החלק הראשון הוא פרקים א-ד העוסקים בבריאת העולם והחלק השני הוא מפרק ה' והלאה  שם מתחילים סיפורי האבות

 

שמות

 

התנ"ך מייחס חשיבות עצומה לשמות, וכמעט בכל פעם התנ"ך מתאר אישיות יחד עם השם של האישיות ולמעשה, אישיות ללא שם היא כלל לא אישיות מבחינת התנ"ך, ניתן לראות עיסוק נרחב בפסוקים בסיבות למה קראו לכל אדם בשם שלו, הדברים מתחילים בחווה שהיא אם כל חי דרך אברהם ושרה ועד ילדי יעקב ושלמה המלך שהקב"ה מתערב בשמותיהם.

 

פרקים א-ד

 

התורה לא אומרת למה קוראים לאדם הראשון אדם, אולם, ניתן לשער כי היות והאדם נוצר מהאדמה קוראים לו אדם:

 

"וַיִּיצֶר֩ יְקֹוָ֨ק אֱלֹהִ֜ים אֶת־הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַֽיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה"(בראשית פרק ב פסוק ז)

האישה נקראה בשתי שמות, אישה וחווה בהתחלה קראו לה אשה:

 

וַיֹּאמֶר֘ הָֽאָדָם זֹ֣את הַפַּ֗עַם עֶ֚צֶם מֵֽעֲצָמַ֔י וּבָשָׂ֖ר מִבְּשָׂרִ֑י לְזֹאת֙ יִקָּרֵ֣א אִשָּׁ֔ה כִּ֥י מֵאִ֖ישׁ לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת(בראשית פרק ב פסוק כג)

 

ופעם שניה כתוב:

 

וַיִּקְרָ֧א הָֽאָדָ֛ם שֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ חַוָּ֑ה כִּ֛י הִ֥וא הָֽיְתָ֖ה אֵ֥ם כָּל־חָֽי (בראשית פרק ג פסוק כ)

כל שם מבטא צד שונה, השם אישה מבטא יחס לאיש ואילו השם חווה אומר שהיא הייתה אם כל חי, וכך נוצרת שרשרת מעניינת, יש אדמה ממנה יוצא אדם ומהאדם יוצאת אישה שהיא גם חווה וממנה יוצא כל חי, ובזמן החטא של עץ הדעת מתנתקים הקשרים האלו, ההקשר הראשון שמתנתק זה הקשר בין האדם לאדמה:

וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּֽי־שָׁמַעְתָּ֘ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּךָ֒ וַתֹּ֙אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙ תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ(בראשית פרק ג פסוק יז)

בקשר השני בו קורה דבר מסוים בקשר זה בין האישה לאיש:

וְאֶל־אִישֵׁךְ֙ תְּשׁוּקָתֵ֔ךְ וְהוּ֖א יִמְשָׁל־בָּֽךְ(בראשית פרק ג פסוק טז)

והעונש השלישי הוא צער ועצב גידול בנים כלומר בקשר בין האשה לצאצאים:

" אֶֽל־הָאִשָּׁ֣ה אָמַ֗ר הַרְבָּ֤ה אַרְבֶּה֙ עִצְּבוֹנֵ֣ךְ וְהֵֽרֹנֵ֔ךְ בְּעֶ֖צֶב תֵּֽלְדִ֣י בָנִ֑ים"(בראשית פרק ג פסוק טז)

סיפור קין

בפרק ד' בבראשית מופיע הסיפור של קין והבל, קין מנסה להביא מנחה לקב"ה והקב"ה לא מקבל אותה, קין מתעצב והקב"ה אומר לקין:

הֲל֤וֹא אִם־תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵלֶ֙יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָת֔וֹ וְאַתָּ֖ה תִּמְשָׁל־בּֽוֹ(בראשית פרק ד פסוק ז)

המילים בהם משתמש הקב"ה לקין על היחס בין קין ליצר הרע שלו "ואלייך תשוקתו ואתה תמשול בו" מזכירות מאוד את העונש של ה' ליחס בין האיש והאישה.

ה-והלאה

מפרק זה ואילך כמעט ולא מוזכרות בתנ"ך נשים עם השמות שלהם, והפעם הראשונה מאז פרק ה' בה מופיעה אישה היא שרה אשת אברהם, ומנקודה זו לאורך כל התורה לא מוזכרים כלל שמות של נשים אם הנשים לא קשורות לעם ישראל או לשבט אברהם.N-US;mso-fareast-languageN-US;mso-bidi-language:HE">[1]

הופעת אברהם

כשאברהם מגיע, חל שינוי ביחס בין גברים ונשים ומעמד האישה, בספרי התולדות המופיעים בתורה מופיעים השמיים והארץ, ואדם ונוח ושם ותרח וישמעאל ועשיו פעמיים ויצחק ויעקב וכו' והיחיד שלא מופיע הוא אברהם.

ניתן להעריך שאברהם לא מופיע כי הוא הסיפור, כלומר הסיפור בבראשית הוא הסיפור של אברהם ואכן המשנה באבות אומרת:

חמשה קנינים קנה הקדוש ברוך הוא בעולמו ואלו הן תורה קנין אחד שמים וארץ קנין אחד אברהם קנין אחד ישראל קנין אחד בית המקדש קנין אחד  (משנה מסכת אבות פרק ו)

המשנה מציגה חמשה קניינים, השניים הראשונים הם תורה ושמיים וארץ, השניים האחרונים הם ישראל והמקדש ובטווח, הקניין האמצעי הוא אברהם, אברהם נתפס כדבר מאוד מרכזי בעולם.

שמות במקום מספרים

כאן ניתן לטעון טענה שכבר הוזכרה שכשאברהם מגיע קורה דבר מסוים למעמד האישה, הדבר הראשון שכבר הועלה הוא שלנשים קוראים בשמות ולא במספרים או כאשת פלוני

התורה אומרת בסוף פרשת נח:

וַֽיְחִי־תֶ֖רַח שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֙וֹלֶד֙ אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָח֖וֹר וְאֶת־הָרָֽן: וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת תֶּ֔רַח תֶּ֚רַח הוֹלִ֣יד אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָח֖וֹר וְאֶת־הָרָ֑ן וְהָרָ֖ן הוֹלִ֥יד אֶת־לֽוֹט: וַיָּ֣מָת הָרָ֔ן עַל־פְּנֵ֖י תֶּ֣רַח אָבִ֑יו בְּאֶ֥רֶץ מוֹלַדְתּ֖וֹ בְּא֥וּר כַּשְׂדִּֽים (בראשית פרק יא פסוקים כו-כח)

בפסוקים אלה התורה עורכת לקורא היכרות עם אברהם, והדבר הראשון שהתורה אומרת על אברהם חוץ מהעובדה שנולד:

וַיִּקַּ֨ח אַבְרָ֧ם וְנָח֛וֹר לָהֶ֖ם נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־אַבְרָם֙ שָׂרָ֔י וְשֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־נָחוֹר֙ מִלְכָּ֔ה בַּת־הָרָ֥ן אֲבִֽי־ מִלְכָּ֖ה וַֽאֲבִ֥י יִסְכָּֽה: וַתְּהִ֥י שָׂרַ֖י עֲקָרָ֑ה אֵ֥ין לָ֖הּ וָלָֽד: וַיִּקַּ֨ח תֶּ֜רַח אֶת־אַבְרָ֣ם בְּנ֗וֹ וְאֶת־ל֤וֹט בֶּן־הָרָן֙ בֶּן־בְּנ֔וֹ וְאֵת֙ שָׂרַ֣י כַּלָּת֔וֹ אֵ֖שֶׁת אַבְרָ֣ם בְּנ֑וֹ וַיֵּצְא֨וּ אִתָּ֜ם מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֗ים לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֥אוּ עַד־חָרָ֖ן וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם: (בראשית פרק יא פסוקים כט- לא)

התורה קוראת בשם ולא רק במספר, ולא עוד אלא שהתורה קוראת לשרה "שרי כלתו אשת אברהם בנו", יש הרבה תיאורים ועדיין התורה כותבת בפירוש את השם של שרה.

ההופעה בסיפור

בכל סיפורי האבות, הנשים מאוד נוכחות וממש חלק מהסיפור, על פניו דבר זה נראה מאוד טבעי אולם אם מסתכלים מה קרה עד אז, למעט פרק ד' לאורך כל הדרך אין מסה כל כך קריטית של מקום האישה בתורה

חילופי הדורות בין אברהם ושרה לבין יצחק ורבקה מתבצעים רק כאשר יצחק מתחתן ושרה מתה, כלומר שרה יורדת ורבקה עולה, רק לאחר מכן מתחלף דור, יעקב מחליף את יצחק כשהולך להתחתן, ואכן כשרחל ולאה נכנסות, הסיפור מתמקד בהם וביעקב.

דור ההמשך

הדבר המחודש יותר הוא שהאדם שקבע את דור ההמשך הייתה שרה, אחרי ויכוח בינה לבין אברהם לגבי ילדי אברהם, והשאלה האם להמשיך להחזיק את ישמעאל ביחד עם יצחק בבית כפי שרצה אברהם או להמשיך רק עם יצחק כיורש אברהם ולשלח את ישמעאל כפי שרצתה שרה אמר הקב"ה לאברהם:

וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים אֶל־אַבְרָהָ֗ם אַל־יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֙יךָ֙ עַל־הַנַּ֣עַר וְעַל־אֲמָתֶ֔ךָ כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֥ר אֵלֶ֛יךָ שָׂרָ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקֹלָ֑הּ כִּ֣י בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע  (בראשית פרק כא פסוק יב)

ובאמת שרה היא זאת הקובעת את דור ההמשך, בגיבוי הקב"ה לאחר מכן רבקה היא זו המשכנעת את יעקב להתחזות לעשיו על מנת לזכות בברכת יצחק ובעצם קביעה למעשה כי ממשיכו של יצחק יהיה יעקב

לאה ורחל הסתדרו ביחד, וגם במקרה שלהם בשלב מסוים היה עימות בין רחל ללאה על הדודאים שמצא ראובן, ובעקבות עימות זה לאה קיבלה יותר בנים, כלומר מי שקבע שללאה יהיה יותר ילדים בעקיפין זה לאה ורחל ולא יעקב בנוסף מי שאמרו ליעקב לשאת את השפחות שלהם הם רחל ולאה ובכך הוסיפו עוד ארבע שבטים לעם ישראל.

היחס לנשים על ידי האבות

אברהם יורד למצרים ולפני הירידה למצרים אומר לשרה:

וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יב לָב֣וֹא מִצְרָ֑יְמָה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־שָׂרַ֣י אִשְׁתּ֔וֹ הִנֵּה־נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִשָּׁ֥ה יְפַת־מַרְאֶ֖ה אָֽתְּ: וְהָיָ֗ה כִּֽי־יִרְא֤וּ אֹתָךְ֙ הַמִּצְרִ֔ים וְאָמְר֖וּ אִשְׁתּ֣וֹ זֹ֑את וְהָרְג֥וּ אֹתִ֖י וְאֹתָ֥ךְ יְחַיּֽוּ: אִמְרִי־נָ֖א אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ לְמַ֙עַן֙ יִֽיטַב־לִ֣י בַעֲבוּרֵ֔ךְ וְחָיְתָ֥ה נַפְשִׁ֖י בִּגְלָלֵֽךְ: (בראשית פרק יב יא-יג)

אברהם אומר לשרה שהוא תלוי בה ומבקש ממנה לומר שהיא אחותו מתוך מטרה שייטב לו בזכותה הוא יינצל בזכות שרה. מקומה של שרה בסיפור זה הוא עצום, תפקידה הוא לשמור על אברהם.

אצל רבקה מתואר אפילו יותר והתורה אומרת:

וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ הַבָּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔הּ וַתֹּ֣אמֶר אִם־כֵּ֔ן לָ֥מָּה זֶּ֖ה אָנֹ֑כִי וַתֵּ֖לֶךְ לִדְרֹ֥שׁ אֶת־יְקֹוָֽק(בראשית פרק כה כב)

כלומר רואים כי רבקה מתנהלת בעצמאיות והיא זו המחליטה ללכת ולדרוש את ה', בסיפור של יעקב ונשותיו רואים כי יעקב מתייעץ עם נשיו לפני הבריחה מבית לבן, בכל התנ"ך וגם בכל ההיסטוריה של העולם באותה תקופה לא רואים יחס דומה לנשים

משה

משה גדל כל חייו ומוקף בסביבה עם נשים, מהרגע בו אמו ילדה אותו, אחר כך אחותו ניצבה מרחוק והשגיחה עליו כשהיה ביאור לאחר מכן בת פרעה משתה אותו מהמים אחרי זה ציפורה הצילה את הבן שלו כשעשתה ברית מילה לילדם

החל מתקופת אברהם החלה בשורה מסוימת ביחס המרכזי לאשה, על מנת להבין את אותו תהליך נחזור לפרק ג' בבראשית

פרק ג'

התורה אומרת:

וַיִּקְרָ֛א יְקֹוָ֥ק אֱלֹהִ֖ים אֶל־הָֽאָדָ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אַיֶּֽכָּה: וַיֹּ֕אמֶר אֶת־קֹלְךָ֥ שָׁמַ֖עְתִּי בַּגָּ֑ן וָאִירָ֛א כִּֽי־עֵירֹ֥ם אָנֹ֖כִי וָאֵחָבֵֽא: וַיֹּ֕אמֶר מִ֚י הִגִּ֣יד לְךָ֔ כִּ֥י עֵירֹ֖ם אָ֑תָּה הֲמִן־הָעֵ֗ץ אֲשֶׁ֧ר צִוִּיתִ֛יךָ לְבִלְתִּ֥י אֲכָל־מִמֶּ֖נּוּ אָכָֽלְתָּ: וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י מִן־הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽלבראשית פרק ג פסוקים ט-יב)

התורה מביאה את סיפור חטא אדם הראשון ואומרת שהאדם האשים את האשה שהאשימה את הנחש ובעקבות סיפור זה אדם הראשון מקבל עונש:

וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּֽי־שָׁמַעְתָּ֘ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּךָ֒ וַתֹּ֙אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙ תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָבראשית פרק ג פסוק י"ז)

התורה אומרת "כי שמעת בקול אשתך" כלומר, רואים פה שהאדם שמע לקולה של אשתו במקום לשמוע בקול ה', ולכאורה המסקנה היא שזה דבר רע מאוד לשמוע בקול האשה, אולם בהמשך רואים:

וַתִּקַּ֥ח מִפִּרְי֖וֹ וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל (בראשית פרק ג פסוק ו)

ואחר כך מופיע בפסוק י"ז "כי שמעת לקול אשתך", הקבלה מעניינת רואים בסיפור אברהם ושרה:

וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֜י אֶל־אַבְרָ֗ם הִנֵּה־נָ֞א עֲצָרַ֤נִי יְקֹוָק֙ מִלֶּ֔דֶת בֹּא־נָא֙ אֶל־שִׁפְחָתִ֔י אוּלַ֥י אִבָּנֶ֖ה מִמֶּ֑נָּה וַיִּשְׁמַ֥ע אַבְרָ֖ם לְק֥וֹל שָׂרָֽי: וַתִּקַּ֞ח שָׂרַ֣י אֵֽשֶׁת־אַבְרָ֗ם אֶת־הָגָ֤ר הַמִּצְרִית֙ שִׁפְחָתָ֔הּ מִקֵּץ֙ עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים לְשֶׁ֥בֶת אַבְרָ֖ם בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַתִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְאַבְרָ֥ם אִישָׁ֖הּ ל֥וֹ לְאִשָּֽׁהבראשית פרק טז ב-ג)

בסיפור רואים כי שרה ממש נותנת את הגר לאברהם, המילים "ותקח...ותתן לאשה" מופיעות גם אצל שרה ואברהם וגם בסיפור של אדם וחווה במילים דומות והתורה לא סתם משתמשת באותם מילים, לאחר הסיפור הזה אומרת שרה לאברהם:

וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֜י אֶל־אַבְרָ֗ם הִנֵּה־נָ֞א עֲצָרַ֤נִי יְקֹוָק֙ מִלֶּ֔דֶת בֹּא־נָא֙ אֶל־שִׁפְחָתִ֔י אוּלַ֥י אִבָּנֶ֖ה מִמֶּ֑נָּה וַיִּשְׁמַ֥ע אַבְרָ֖ם לְק֥וֹל שָׂרָֽי(בראשית פרק טז פסוק ב)

אברהם מקשיב לשרה ולוקח את הגר לאשה כמו אדם שהקשיב לקולה של חווה ואכל מהתפוח, לכאורה מעשהו של אברהם זה דבר איום ונורא הרי למדנו בסיפור אדם וחווה כי זה דבר רע מאוד לשמוע לקולה של האישה, ובכל זאת הקב"ה אומר לאברהם:

וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים אֶל־אַבְרָהָ֗ם אַל־יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֙יךָ֙ עַל־הַנַּ֣עַר וְעַל־אֲמָתֶ֔ךָ כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֥ר אֵלֶ֛יךָ שָׂרָ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקֹלָ֑הּ כי ביצחק יקרא לך זרע(בראשית פרק כא פסוק יב)

כלומר הקב"ה אומר לאברהם כי עשה בסדר ששמע לקולה של שרה ושלא ירגיש רע עם הסיפור של הגר וישמעאל והקב"ה אומר לאברהם שטוב מאוד ששמע בקולה של שרה

ואם כך בוקעת ועולה ההפכפכות הזו בים השאלה האם רע לשמוע בקול האישה כמו בסיפור אדם וחווה או שטוב לשמוע בקולה כמו סיפור אברהם וחווה?

כשרואים את הסיפור של אדם וחווה רואים כי הקב"ה אומר "כי שמעת בקול אשתך" כלומר אישה ללא שם לעומת זאת בסיפור של אברהם וחווה מופיעה האישה בשם, שרה.

תולדות נוח ותרח

 

הפסוקים מתארים איך התנהל הקשר הזוגי בעידן שלפני נוח וכותבים:

וַֽיְהִי֙ כִּֽי־הֵחֵ֣ל הָֽאָדָ֔ם לָרֹ֖ב עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה וּבָנ֖וֹת יֻלְּד֥וּ לָהֶֽם: וַיִּרְא֤וּ בְנֵי־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם כִּ֥י טֹבֹ֖ת הֵ֑נָּה וַיִּקְח֤וּ לָהֶם֙ נָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרוּ:הַנְּפִלִ֞ים הָי֣וּ בָאָרֶץ בַּיָּמִ֣ים הָהֵם וְגַ֣ם אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֜אוּ בְּנֵ֤י הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם וְיָלְד֖וּ לָהֶ֑ם הֵ֧מָּה הַגִּבֹּרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר מֵעוֹלָ֖ם אַנְשֵׁ֥י הַשֵּֽׁם: (בראשית ו, א-ב, ד)

הסיפור של הנפילים הוא פרשיה חתומה ולא ברורה אולם רואים מהפסוקים כי הזיווג מתבצע שהנפילים בוחרים נשים יפות מכל אשר בחרו כלומר לא התחתנו עם אישה אלא עם בשר ואכן בעקבות כך הגיע המבול, בעקבות זה מגיע התיקון מתולדות תרח, שהדבר הראשון המסופר לנו על בנו, אברהם הוא:

וַיִּקַּ֨ח אַבְרָ֧ם וְנָח֛וֹר לָהֶ֖ם נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־אַבְרָם֙ שָׂרָ֔י וְשֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־נָחוֹר֙ מִלְכָּ֔ה בַּת־הָרָ֥ן אֲבִֽי־ מִלְכָּ֖ה וַֽאֲבִ֥י יִסְכָּֽה: וַתְּהִ֥י שָׂרַ֖י עֲקָרָ֑ה אֵ֥ין לָ֖הּ וָלָֽד:

כלומר רואים כי אברהם בניגוד לאנשי דורו של נוח לא התחתן עם בשר אלא עם אישה הנקראת בשם, ויש לה אישיות וזה התיקון למעשים שהיו בדורות שלפני נוח.

N-US;mso-fareast-languageN-US;mso-bidi-language: HE">התפיסה שעולה משני סיפורים אלו היא שלאישה יש מקום מרכזי ואישיות ורק כך ניתן להתנהל ולא על ידי יחס כגוש בשר שבסופו של דבר מוביל למבול, מספר בראשית ניתן ללמוד מספר דברים, ראשית, שיש תהליך זוגי משמעותי שהשלמות של האדם מגיע מחיבור יחד עם האישה ודבר נוסף הוא מקומה החשוב והגדול של האישה העולה לגדולה יחד עם אברהם.

" כל אדם הנוכח בבית המשפט רשאי בית המשפט לדרוש ממנו להעיד או להראות מסמך המצוי ברשותו או בשליטתו באותו מעמד."

לקוח מאתר "נבו".

לא עושה את זה תשכחו.

אני מחבקת 
את כל המעשנים בשרשרת 
חיבוק בגיר, חיבוק קטין 
חיבוק מלא בניקוטין 
אני מנשקת את כל כוססי הציפורניים 
את כל מנדנדי הברכיים 
את כל מי שהלילה מר לו כלענה 
לא נשאר אדם בתחנה 

אני מתקשרת 
לכל מי שעדיין שומע 
צלילי חיוג שלא עונים 
מתוך קירות הבניינים 
אני מלבנת 
את כל העניינים שנותרו לי 
אני רוצה כל כך לרצות 
אבל לא יודעת מה 
לא נשאר אדם בתחנה 

רק שתילים תלושים 
עלים פזורים ונידפים 
ברושים תשושי רוחות 
ממתינים וממתינות 
שתילים חלושים 
עלים פזורים ונידפים 
ברושים תשושי רוחות 
אנשים עם בעיות 

אני מחבקת...

 

כמה שבטן אנושית יכולה להכיל.
ולא יראו כלום על הבנאדם.
אלה שיודעים להסתיר טוב, כמובן.

שהוא מזמין אותי לצאת איתו ועם שבות לאנשהו

משהו מוזר

בן לילה אין כלום.

או שיש. יותר מידי ריק.

ואולי אני מפספסת משהו גדול ממש?

I truly hate it
That I dont understand

דרושה אנשה אשר מכירה אותי ויודעת שתראה אותי בקרוב ומוכנה לעשות לי מסאג למשך זמן לא קצררר!!

ויש למישהו רעיון אייך אני משחררת את גופי התפוס בלי אנשים??