מקסימום יישאר קצת חלקים ממני המקורית.
|מתפרק|
|מחפש את החלקים|
|מגלה שהכל נאבד|
|בוכה|
מקסימום יישאר קצת חלקים ממני המקורית.
|מתפרק|
|מחפש את החלקים|
|מגלה שהכל נאבד|
|בוכה|
בס"ד
בבקשה תתעלמו זאת תקלה
שוברת גלים
איך הגעת למסקנה מופרכת כזאת?כישוף כושלשבעצם את לא באמת רוצה להיות חברה שלי
זאת תת חברה.
פסידוניתזה לא אומר כלום על יכולת ההוראה שלך, אלא על הטיפשות של התלמידות/ים.
הפסידו אותך.
פסידוניתבכית בגלל משהו שאמרו
או בגלל שיעור לא מוצלח?
פסידוניתיכול להיות שזה שעשית הפוך מהאופי שלך תרם לזה?
והיי, אל תהיי קשה עם עצמך. זה ל הופך את השיעור שלך ללא מוצלח. הוא עדיין מקסים ומושקע ומעניין נורא, רק שהתלמידות לא היו פתוחות לקלוט את זה. זה לא מפחית כלום מעצמך.
ציף
חירטוטא דלעילאשזה לא יהרוג לך את המוטיבציה לנסות דברים חדשים.
כל הכבוד, על האומץ ועל ההשקעה.
מעריכה.
נראלי המנהלים מחקו אותם כבר
תודה
אני הגעתי למסקנה ששיעורים הם כמו תנודות בנפש, מבחינת רצוא ושוב.
יש עליות וירידות, אין מה לעשות וצריך לקבל את זה שפשוט כשמדובר הכל כך הרבה נשמות יחד באותה הכתה, זה לא בהכרח יעבוד כמו שרציתי בדיוק, כמו התכנון וההשקעה. זה פשוט מתבהר לי פעם אחר פעם..
ומהשיעורים הקשים אני לומדת הרבה, למרות התסכול..
(כמו מהמצבים הקשים יותר ביום יום - שנועדו אך למען מטרה זו, שנלמד.)
מחזקת אותך בטירוף, את מהממת שאת לוקחת את הדברים בצורה כזו, זה רק מעיד כמה את באה מהנשמה!
האנשים שטובים בזה פי אלף יותר ממני
פשוט נתייג אותם בפעם הבאה
רב מג של מיליםלמטה *שאת יכולה*?
בס"ד
מדברת
משחזרת שיחה
תופסת משפט סורר
מנתחת אותו
מה אני חושבת עליו
מה השניה חשבה עליו
מה הוא היה חושב אם היה שומע
מידת הצדיקות שנגזרת שקיימת בי
מידת החכמה שנגזרת שקיימת בי
התמלאות רגשות אשם
הגעה למסקנה
אני טיפשה/אני מרושעת
החלטה
לא לדבר כי זה חושף את כיעורי
התבשלות במיץ הרחמים העצמיים
מסקנה נוספת
אני לא יכולה לדבר עם אנשים בלי להביך את עצמי
מכאן נובע
אני גרועה עם אנשים
או קשה לי עם אנשים
ואז זה
או
אני גרועה עדיף שלא אהיה
או העולם גרוע אני לא מתאימה אליו
עדיף שלא אהיה ולא אסבול בו
ואז אני כותבת את כל זה
מבינה מה התהליך המחשבתי בפסיכי שקורה בי
והמסקנה היא שאני טיפשה
ואז שוב
גרר
עיוותים מחשבתיים
איפה אשים את עצמי?
כתבת את עצמי יותר נכון ממני.
שנייה, אני חייבת לנסח כדי להבין מה קורה לי כשאני קוראת.
טוב, דבר ראשון כמו תמיד, הכנות ההזויה הזאת.
והמודעות לזהות מה שקורה בך, עד הדקויות הכי דקיקות להבין, ולהכיר בזה.
ועוד משהו.
אני חושבת שהתהליך המתואר פה, המדוייק עד להדהים הזה,
הוא משותף להרבה אנשים.
במידות שונות, בתדירויות שונות. אבל משותף בהחלט.
את לא רק בית ספר לכנות, את בית ספר למודעות עצמית.
כשאני קוראת את ההגיגים שלך אני לומדת לפעמים כל כך הרבה על עצמי.
ואני בטוחה שאיני היחידה.
תודה.
אבל אל תחכי כי השבוע בטוח לא יהיה לי זמן...הם לא סנובים הם פשוטו ביישנים.
אז...

מקסימום הוא יקבל מנחת זרועך...

הוא פשוט עףףףףףף
מישהי יכולה להסביר לי על המכללה (או מה שזה לא יהיה) בית רבקה בכפר חב"ד?
ממש תודהה
מכללת הוראה לבנות.
4 שנים (שנה ראשונה לימודים אינטנסיביים, שנה שניה חצי שנה לימודים וחצי שנה עבודה מעשית (שליחות)
שנה שלישית רק יום או יומיים בשבוע לימודים וכל השאר סטאז', שנה רביעית משלימים את התואר בשאנן יום לימודים בשבוע או משהו...)
תודהההה![]()
נראה לי שאניילן בבית עם מגהץ אולי
מישהי יכולה להסביר לי על המכללה (או מה שזה לא יהיה) בית רבקה בכפר חב"ד?
ממש תודהה
את מי אתייג שיעצבן אותו הכי הרבה?
זה פשוט לשים את האצבע על האנטר וללכת לישון
את מי אתייג שיעצבן אותו הכי הרבה?
אוקיי אוקיי אני מפסיקה!!!!!!!!!!!!!!!!!!! חחחחח 