פורום נסיונות פעילים (עמוד 6770)

הגשתי ריק אני יבקש מבחן חוזר

לא יודעת איך להתחיל.

אבל יש לי כל כך הרבה דברים להגיד.

 

אם אני לא מוצאת זמן, זה כי אני לא רוצה, או לא יכולה?

איזה יום מיוחד אפשר להגיד.

התחיל רגיל מלא מצברוח בשקל, שהצליח להחזיק די הרבה זמן, אפילו עם בנות שאני לא ממש מחבבת, זה היה נחמד.

המשיך מזעזע, הרי זה מצברוח ששוה שקל, לא יותר מזה.

אבל גיליתי בנות חדשות. זה היה טוב.

היום הזה גם גיליתי אכזבות, גיליתי שקרים. זה כאב לי כל כך.

אני כבר לא מאוד אוהבת אותה. היא מדי הכאיבה לי כדי שזה יעבור בשלום.

יש לי תכונה, אני עדיין מתלבטת אם זה יתרון או חסרון, אני חושבת שזה עובר יותר לכיוון היתרון. אני מוציאה הכל החוצה, כלומר כשאני עצבנית כולם יודעים שנאי עצבנית.

אבל מצד שני, אני לא ממש כזאת, אני יכולה להיות די הרבה זמן עם מסיכה.

אז בעצם אין לי כזאת תכונה.

אני רוצה להיות נמוכה רק בשביל להגיע ללב שלה בלי להתכופף. אני חושבת שהכיפוף זה חלק מהגאווה. כאילו אני הרבה יותר טובה, והרבה יותר מוצלחת, ומושלמת, אפילו שאני לא.

זה כל כך חמוד שהיא חושבת שאני חכמה. אני ממש לא מרגישה אחת כזאת. אזמה אם אני לומדת שם, לא מראה חכמה, עובדה שיש שם גם בנות לא מאוד חכמות.

ואז היא אמרה שאני חכמה  ריגשית, זה הצחיק אותי. אבל אולי באיזשהו מקום היא צדקה, מתלבטת אם להיעלב.

אני אוהבת כל כך את חברות שלי, הם נשמות. עצם זה שהם חברות שלי.|מאוהב|

אני מכורה לכאב כלשהו.

למה אני עושה את זה בכלל? זה בכלל לא מועיל לי.

מתסבר שאני עושה את זה, אפילו שזה כואב. בידיעה שזה יכאב. וזה כל כך כואב.|מתכווץ|

אולי אני מצפה שיהיה סוף אחר, שהם יהיו חכמות יותר, שזה לא יכאב.

אני צריכה את זה, פשוט צריכה.

זה חלק מעצמי.

זה אהבה.

אני לא יודעת למה אני כותבת.

לא יודעת למה אני אני.

אני לא יודעת כלום.

אני רצה לשאול מה שלומה, אבל מפחדת. כלומר אני יודעת את התשובה, אבל אני לא רוצה לשמוע אותה.

 

 

כואב לי שכואב לה.

אלוקים תעשה שיהיה טוב.

בבקשה,

אנחנו כל כך זקוקים לטוב.

שכולם מחקים את האחות הקטנה עושה תרגילים בבלט ומישהו פותח את הדלת....

ועכשיו אני נוהג לישיבה...ביי!

 

שעתיים אנגלית ושלוש שעות מתמטיקה!! 

גומר בשש וחצי!!!

אי אפשר לדלג עליו פשוט????

@יהדות=דרך חיים

הרסתי לעצמי את כל מה שהשגתי עד כה.! יש מצב. נתפלל שלא לילה טוב.

 

אוף!!!!!!

לא מצליחה לצייר!!!

יש לי ערימות של דפים מעוכים עם ציורים כושלים שמחכים שישרפו אותם!

יש לי המון דפים עם התחלות מבישות של שירים!!

יש לי יותר מדי התחלות של סיפורים שאף פעם לא יגמרו!!!

זה אבוד!!!

נמאס לי!!!

סבא וסבתא ואבא ואמא התחילו לדבר על חתונה שלי בצחוק

אוקיי זה היה חונק

"אבא זה הברכות שאומרים מתחת לחופה?"

"תשאל את פוסעת."

חח

ואז גם נתנו שמות של ישיבותת

"הר המור?" "סבתא!" "מה רע?"

"מכון לב?" "הם כבר תפוסים לשביעית"

"הרב סבתו במצפה יריחו?" " (אבא) אני תומך!"

וואי קיצר צחוקים

|משהו חכם|

 

להתראות בינתיים.....

ישנן דברים שבנות לעולם לא תבינה (מוקדש ל@ריעות.)
ז"א אלו מצוות שהן פטורות מהן (בין לחיוב בין ללאו הבא מעשה בין ללאו) אבל אני חושב שממש בולט בהן ג' דברים ועוד דבר אחד:

-לימוד תורה.

-תפילין.

- צניעות, צד הבן (בינו לבינה) (שזה דבר שבנים לא יבינו את צד הבת).

 

ועוד אחד, אינו מצוה אלא מנהג-

מקווה. איי תוספת טהרה זה דבר מדהים (בנות לא מבינות את זה כי תמיד יש להן תוספת טהרה בעוד שאצלינו זה משתנה...)

 

טוב, לא משנה זו סתם הערה חשובה לי פה בפורום.

 

אז ככה-

"באסה" זו מילה בלועזית המנסה בכוחות דלים ביותר לתאר מצב של בן אדם (גם דיכאון זה לא מתאים, דיכאון זו מחלה, ל"ע.) אפשר לקרוא לו "מוחין דקטנות" לפעמים ולפעמים "מרה שחורה" אבל אפשר להכליל את כל הסוגים במילה קלושה וחלשה "באסה" מילה זו לא תצליח לתאר קמצוץ ממה שאני הייתי אמור לחוות אז אלמלא הייתי כה עייף. אך מכיוון שאני הייתי עייף- המילה פחות או יותר (בעיקר פחות) יכולה לגדיר קצת את מה שהרגשתי.

טוב. בע"ה זה ייפסק. צריך הרבה עבודה, אבל בע"ה ננצח עליה.

תודה למגיבים למעודדים....עד הלום. תודה לבורא עולם (בלי ו' לפני התודה) ששלח שת שליחיו ויותר מזה שלח רוח בי עבדו. אני מקווה שיהיה טוב נראה.

 

אני יוצא לשבועיים בערך לישיבה, לא בטוח שאחריהם אכתוב ישר בפורום. אבל אם כן- אולי אכתוב מחשבות הנמצאות בקרבי הרבה זמן. אינני יודע איך יצא. אם עמוק. אם רדוד. הגיוני שארחיב לעיתים במקום בו יש לקצר ואקצר במקום בו יש להאריך. בכל אופן, הכנתי אתכם ואשמח שתקראו כשאכתוב (אם בכלל) (חידה- מעניין מי זוכר מה היה הדבר הקודם שכתבתי עליו "אשמח שתקראו" או משהו כזה, מי שידע-  יקבל ברכה ותבוא עליו נקודה. בל"נ.)

נו, בהצלחה לכם בחיים. יש לי רק כמה שעות פה עד שאני מותיר את הספינה ללא הטבח.....

 

ברכה והצלחה.

שבוע חלף לו עבר..שבוע עם זמן שטס. זמן שעובר מהר, מהר מידי. שבוע מושלם.
ממ הלוואי שאפשר אחרת.
כנראה שלא

יש  לי חיים. וואי כ"כ חבל שבזבזתי את  הזמן,ז"א- אותם. ממש כביתי את מה שעבדתי עליו ים זמן.

אני מקווה שאוכל להחזיר. אבל אני יודע שלא.

באופן כללי ,התהיות, לא הספקתי לומר א'פילו לא אחת פה.

אני רק חושב שאני צריך לחשוב, לברר, להבין. ה' יאיר עיניי.

בינתיים- סתם השתפכות על ההתאבדות שגרמתי  לעצמי, וזה ניהיה כדבר שבשגרה.

אוי, הגיוני, שאף אחד לא יקרא, וגם אם כן פשוט יחכו שטגיב לעצמי.
אז למה אני אומר את זה?

בגלל שאולי מישהו איפשהו קורא את זה ויגיב.

ואם אתה מתלבט- אני פונהאליך. תגיב. לא יקרה כלום אם אתה חושש שזה יצא טפשי- אני מוחל מראש.

אך אנא,   השתיקה היא הביטוי "תמות" רק שצורת ההתבטאות מותירה לשממון.

תר אחר קול ועונה.

דווקא כשחשוך, כשהכל הפוך
מוצאים שבילים להתגבר,
להשתחרר, כל השאלות מתחילות להפתר
כשכבר חשבתי רגע לוותר
ראיתי את השמש מסנוורת את הרחוב
מכל הרע שבעולם, שיהיה לי טוב


כשכבר חשבתי רגע לעצור
תמיד זרח עוד בוקר להפריח ולשמור
מכל החושך בעולם, תמיד יהיה לי אור

כל התחלה נושאת איתה תפילה
תפילה שאשמר
כל נפילה אותי רק מעלה
ואני אגבה יותר
מכל מה שבוער למטה
בסוף הרי תמיד רוצים לחזור הביתה

כל מי שעבר בנתיב הצר
יודע להודות למרחבים הרטובים
לאופק העוטף את השדות
כשכבר חשבתי שהלב שביר
חזרו אלי עיניים להאיר במבטן
מכל הקור שבעולם, שיהיה לי חם

שמרי נפשך, כוחך שמרי, שמרי נפשך

שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך, 
מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשך, 
מאבן קלע, מסכין, מציפורניים 
שמרי נפשך מן השורף, מן החותך 
מן הסמוך כמו עפר כמו שמיים 
מן הדומם, מן המחכה והמושך 
והממית כמי באר ואש כיריים 
נפשך שמרי ובינתך שער ראשך 
עורך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך. 

זה ערב קיץ לכאורה, זה לכאורה 
רק ערב קיץ טוב, ידוע וישן, 
שבא לחסד ולרחמים, לא למורא 
ולא לרחש חשדות ודבר אשם, 
שבא עם ריח תבשילים ועם מנורה 
אשר תאיר עד אם ננוח ונישן. 
רק ערב קיץ חם וטוב הוא לכאורה, 
רק ערב קיץ חם שבא לא למורא. 

הנה הרוח יד שולחת ובלי רחש 
פתאום חלון לאט נפתח בחשכה 
אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד 
אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה? 
אמרי מדוע העולם כה זר עדין 
ואש ומים מביטים בו מכל צד? 
אמרי מדוע בו מפרפרים חייך 
כמו ציפור מבוהלה בתוך כף יד? 
אמרי מדוע זה את מעוף ורעד רב 
כמו ציפור בחדר בחפשה אשנב? 

זה ערב קיץ לכאורה... 

שמרי נפשך העייפה, שמרי נפשך 
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך, 
שער ראשך, עורך שמרי, שמרי יופייך, 
שמרי ליבך הטוב, אמציהו בידיך.

 

@*בננית*?

מגעיל לי ומעצבן לי כבר איזה שבועיים. ומשום מה כששואלים אותי מה קורה אני אומרת שהכל בסדר ברוך השם מעולה וסמיילים מחייכים אבל באמת אני עצבנית ועצובה ובוכה. לא יודעת למה אני לא אומרת שרע לי. פעם הייתי אומרת. אולי כי אני יודעת שאף אחד לא באמת יכול לעזור לי לשפר את המצב.
אז רק שתדעו ששיקרתי.

כי כמו שאמרתם, אני לא צריכה להיפגע