פורום נסיונות פעילים (עמוד 6789)

בא לי להציק למישהו או להציף עם מישהו או להתלהב

מודעות
משהו טוב
משהו טוב
משהו רע
משהו רע
אחים שלי
ואיפה אני?
לא ברור

 

כי זה לא קשור.

וכבר נגמר הדיון.

אותה הרגשה כל יום חמישי כשחוזרים מהאולפנה...

ואני זעקתי: לא! נפתול זה יוקלילי! והוא של מישי' מאפושו' --

זה מה שאני זוכר דוקטור

הווה אומר שאני לא מפסיקה לקפוץ. לזוז. לדבר.
כאילו, הגיע הסרט של החתונה ואשכרה לא הפסקתי לרקוד. לצרוח ולצעוק לאחי וגיסתי שאני אוהבת אותם
ויושבים כולם לראות אתזה ואבא לא מפסיק להחמיא ולהגיב על המרץ שלי
כנ"ל גיסתי ושאר הגיסים.
מביך!
#דבריםשאסורלהראותלאףאחד#.
מביך מביך מביך
ואשכרה שלשה אחים שלה ראו אתזה
ילד ועוד ילד ועוד ילד, לא רוצה לראות אתכם יותר מפאת פדיחות חיי

אגב,
לראות את עצמך בהסרטה,
במיוחד כזו מקיפה
זה אחד הדברים המביכים.

אני זה דבר מביך אם נסכם אתזה.
יהיו שיסכימו איתי.

=ישלי משפחה מטורפת מתוקה מצחיקה והכי שלי בעולם
×לישון בתוך בריכת שמש זו הרגשה של הספר שלי
&חזרתי הביתה סופית, השינה הוכיחה אתזה
÷באיזשו שלב באמת הפסקתי לחשוב
~היה כייף לדמיין אותה במצב הזה, בעז"ה בקרוב
^לראות בעיניים של תיירת זה מרגש
-אני מתגעגעת לשקט המסויים הזה בנושא המסויים הזה
%אני לא יכולה לראות, להריח, ובטח לא לטעום מיונז!
#ברגעי חולשה אני משתפת אנשים בדברים שעדיף שישארו אצלי, אז או שאני צכה לנעול את הפה או להפסיק להיות בחברת אנשים אהובים
%אההההה המשכתי את ה10 ב"ה
^לורוצה את השעה שש מחר
=התגעגעתי למקום הזה ולאוויר הזה
×אני גרועה באכזבות

כל כך עצוב לי
וכואב
כואב
כואב















למה אלוהים?
למה???!
מה היא עשתה?!

שהלב מחשב להתפרק לחתיכות קטנות קטנות
כך,
שגם אם נרצה לתקנו, לא נצליח?

# אין יותר שלם מלב שבור.
# אכזבה יכולה להוביל למצב של מניעה בעתיד
# געגוע תמידי לא בהכרח לא בוער מזה הזמני
# אין יותר שלימות בעבודה אם מצליחים להמשיך את תשרי בארץ.

הזמן עובר מהר יותר בלילה

שרשור מורל לשמאליים

בס"ד

 

רגעים כאלו מחזירים לי את הרצון הכמעט פסיכי לשק איגרוף

אנחנו רוקדים כמו משוגעים כבר יותר משעה. מזיעים, מסריחים, עוצרים לשתות מדי פעם. השיער שלך אסוף והשמלה שלך מקומטת, אבל לא נראה שאכפת לך. את אדומה ויפה, ואני אוהב אותך.
את צועקת לי משהו, אני לא שומע. היד שלך תופסת את היד שלי ואנחנו יוצאים החוצה.
נעים בחוץ. קריר ומאוורר. אני עוטף אותך בחיבוק, ואת מבקשת שנחזור הביתה.
במכונית שתיקה. את כבר לא אדומה ועדיין יפה, ואני אוהב אותך.
בבית את אומרת לי שאת שונאת חתונות של אחרים. כשאני שואל למה, את רק מעיפה בי מבט חלול.
אני מתיישב על הספה, ואת נאנחת.
אני מוזג לך יין, ואת עדיין שותקת.
בסוף את לוחשת לי- אני רוצה ילד.
אז אני שואל אותך אם תסכימי להתחתן איתי, רק בודק.
ואז, סוף סוף, את מחייכת.
ואני אוהב אותך.

 

שממש קר לכם ואז אתם נכנסים לפוך בחורף ואז קר לכם יותר ממקודם ועד שאתם טוענים את הפוך בחום ..

בס"ד

 

מקומם אותי היחס המזלזל כלפיו

ואני אפילו לא יכולה לדבר על זה כי כולם חוץ ממני שונאים אותו והוא סתם יכאב

 

למה אנשים לא יודעים פשוט לסלוח?