פורום נסיונות פעילים (עמוד 6838)

את צינית, נכון?

על מה ולמה הפליאה הגדולה?

..

והוא לא נותן לי

@alezish

@ההוא גברא

@ענבל

בס"ד

באמת שדכנית מצויין..

בס"ד

(להלן- @דוסית גאה!) כנראה נזכר ב'שמחת' של שנה שעברה ומאוד התרגש ורצה להעלות נוסטלגיות.

@ענבל

\

אני חושבת בגיל 8. באמת אולי הגיע הזמן לעשות חזור'ס

1. מה זה "ענת"? זה ספר? 

2. באמת שאין על השפה שלנו

2. יאוו, הזכרת לי את מסילת ישרים ועוד כ"כ הרבה

3. וממש באסה שאין לך נסיעות ארוכות, זה הזמן הכי יעיל.. לי יש בקרוב נסיעה כזאת..

יש בזה אינסוף רבדים.

לא טוב היות האדם לבדו, כי הטוב דרכו להיטיב, אבל בנאדם שהוא בודד מבני אנוש, כמעט אין לו יכולת להוסיף טוב, אין לו למי להיטיב, הוא יכול להיטיב לעולם בכללותו אבל לא לבני אדם אחרים כי הוא מבודד מהם. כלומר היכולת שלו להיטיב מאד מוגבלת וצרה, ולכן גם הטוב שלו עצמו מוגבל וצר.

(פעם אמרתי לאמא שיש מלא דברים שאני רוצה לעשות ואין לי זמן בגלל ענייני א"י, אז היא שאלה אותי מה אני מתכוונת לעשות אחרי החתונה, ובאמת תמהתי מה האידיאל הגדול בחתונה. כלומר, להשלים את הבנין וכו', אבל למה האידיאל הזה גובר על א"י? ועכשיו התברר לי שגם כל עניינינו בא"י הוא חלק מתכליתנו וייעודנו- להוסיף טוב. ואם "לא טוב היות האדם לבדו"- אז הלבדיות סותרת את תכליתנו ולכן גם אם נפעל במלוא העוז להוסיף טוב אבל לבד, עדיין יש לנו מכשול שמצמצם את הוספת הטוב והוא הלבדיות, לכן הקמת בית חשובה כ"כ גם במחיר פגיעה באידיאל הגדול של א"י. אמנם זה לא מדויק, כי "הכל מעלין לא"י" וכו', גם במחיר פגיעה בשלום בית ובזוגיות. אבל יש בזה לאזן את שעבוד החיים לאידיאל האחד.)

אבל בסופו של דבר התשובה הטבעית לזה היא "אעשה לו עזר כנגדו".

רוצה לבוא אלי ביום שלישי או משהו?

שהנני בידך בידך...

הייתי שואלת, הלזו פריקה ייקרא?

אבל כן, העניין הוא שאת באמת, באמת יודעת לפרוק.

את באמת יודעת להניח מטענים על דף, על מילים, על הברות.

תודה על זה.

(אני חושבת כי אנו נוצרנו ממנו והוא מעמנו,

אנו מתהווים זה מזה כל העת ואין בכך פלא.

יש בכך קריאה לעבודה, לחציבה וגילוף בו, בגוש הזה, הכבד, עד כי נחזור ונתהווה מתוכו,

שוב,

ושוב.)

@*פסיקית

ותודה על התיוג.

(בעצם לאידעת אם זה היה לך בל לאנורא!)

ווהוו

התחרפנתי מרוב שיעמום!

סתומרת, כולן, אבל זו שימושית ומשמעותית למדי. 

בס"ד

3- זה מקל מעל הנשמה..

בס"ד

על שם הנעליים שלי?

והכלב מטורף. כמעט דרכתי עליו כל פעם מחדש.

פשוט. לא אומרים "מקל על הנשמה", אלא "מקל מעל הנשמה". (לא בגלל הנשמה שבעניין. פשוט צריך להגיד "מקל מעל" ולא "מקל על". אלא אם כן מתכוונים שיש מקל על הזהו...)

הכלב עצוב וידידותי. אני מסוגלת לשכב שעות לידו ולהביט לו בעיניים. בחור אמיץ, הכלב הזה. נועץ בי מבט עצוב ואביר ולא מרפה.

וחוצמיזה האיש, איש טוב וחביב בהחלט. אמין וישר ואידיאליסט

בס"ד

ואידאליסט זה יכול להיות נחמד, תלוי מה האידאלים.

אבל אין ספק שהוא חביב ואמין וישר והתנצל מאוד יפה בפעם שהוא איחר וחיכיתי לו ליד הדלת.

ים זה דבר כל כך אדיר. בכלל אי אפשר לומא שהוא "דבר", כי המילה הזו מתארת משהו מאוד סתמי והים הוא כל כך לא סתמי. הוא הרבה יותר מרק "דבר אדיר". 

השתזפתי בחצי פרצוף

ובעורף, כמובן. אני אוהבת להשתזף

(חוץ ממתי שאמא מתחילה לדאוג: "את שמה קרם הגנה? איך השתזפת ככה? ממש נשרפת! תקפידי לשים כל יום קרם הגנה!" כן אמא, אני כל יום מורחת קרם, כן, גם על העורף! ולא נשרפתי. מחר אני כבר לא אהיה אדומה, חכי, אני אהיה חומה.)

ביקרתי את שתי הסבתות שלי היום והשלישית התקשרה, זה נדיר!

(כלומר ביקרתי סבתא וסבתא רבתא, והסבתא החורגת התקשרה)

שתדעו לכם שהיא לא מתקשרת לנכדים שלה בדרך כלל. אבל אני מיוחסת

אני רוצה להיות ראויה לכתוב ספר. ועוד חלום הוא לנגן בלהקה, סוג התזמורת של עידן רייכל. הו הלוואי.

אני כל כולי מלאת חלומות. הלוואי שאצליח להגשים את כולם.

המלצה חמה: הספר "האלכימאי" של פאולו קואלו. יש לי עוד ספר שלו בבית, אני אקרא בקרוב. אחרי הערמת ספרים שעומדים לי במדף ועוד לא קראתי. אני לא עומדת בקצב שאני קונה אותם 

וספרתי, יש לי בדיוק ארבעים וחמישה ספרים. ואפשר להוסיף עוד ארבעה ספרים שיש לי פשוט עותקים כפולים. (כשספרים עולים שלושה שקלים אי אפשר להתאפק... ניתן אותם למישהו מתישהו)