באלי לשתף את כל העולם
אבל אי אפשר
אני גם רוצה לדעת
מי עומדים להתארס?

פורום שבחלומות השחורים שלכם אתם לא נכנסים אליו...![]()
יאללה תפציצו!!!
![]()
![]()
![]()


ההוא גברא
חלילית אלטאז הנה.
חוש השלג של העלמה סמילה (פטר הוג) - אני באמצע לקרוא
פרנסוס על גלגלים (כריסטופר מורלי)
הנער האבוד (תומס וולף)
אני באה משם (אמה רייס)
צוואתו של מוקיון (ז'ול ואלס)
שומרת אחותי (ג'ודי פיקו)
לביאה קטנה (יוסף שקבורצקי) - עוד לא קראתי
אנטוניה שלי (וילה קאתר) - עוד לא קראתי
שארה כסותה עונתה (אילנה ברנשטיין) - עוד לא קראתי
הארי פוטר, כל הסדרה (ג'יי. קיי. רולינג. מי לא יודע)
הכלב היהודי (אשר קרביץ)
צופן דה וינצ'י (דן בראון)
הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם (יונס יונסון)
המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה (מארק האדון)
טירת הזכוכית (ג'אנט וולס)
רשימת המשאלות (לורי נלסון ספילמן)
בובות סיניות (ליסה סי)
המתיקות שבשכחה (קריסטין הרמל)
סיפור משפחתי (אפרים קישון)
שום גמדים לא יבואו (שרה שילה)
גארו (לאוני סוואן)
רודף העפיפונים (חאלד חוסייני)
חזקים וחלשים (אלתר קציזנה) - עוד לא קראתי
אליפים (אסתר שטרייט וורצל) נשים קטנות (לואיזה מיי אלקוט)
המלחינים הגדולים (ג'רמי ניקולאס)
עקבות (אברהם גלברשטט)
הדרך לגן עדן (פאולינה סיימונס)
קשר עין (קאמי מקגנאוור)
סוס נכנס לבר (דוד גרוסמן) - עוד לא קראתי
האלכימאי (פאולו קואלו)
פרח המדבר (וואריס דירי) - עוד לא קראתי
לפני השינה (ס.ג'. ווטסון) - עוד לא קראתי
פופולרית (מאיה ון ווגנן)
אשמת הכוכבים (ג'ון גרין)
מצרפי המקרים (יואב בלום)
המדריך לימים הקרובים (יואב בלום)
נראה לי שזהו.
ספרים שאני רוצה לקנות:
יש ילדים זיגזג
מישהו לרוץ איתו
מר אל, כאן אנה
הנסיך הקטן
אבני הסליחה
ילדיהם של שומרי הפילים
נ"ל....
בס"ד
לא חלק מהחיים?
או לצד החיובי בקבלת עול מלכותו והכניסה בברית איתו
נחל
..

דוסית גאה!
נחל
נחל

והוא לא נותן לי

![]()

לסדר לך שם מישו?
נחל
דוסית גאה!

נחל
יעל
נחלבס"ד
באמת שדכנית מצויין..
נחל
ההוא גברא
דוסית גאה!אחרונה- את ענת אנכי מבקש מעורר השראה ממש. כאילו, ממש, ממש. נאבדו לי כ"כ הרבה מילים כי קראתי אותו בשבת.
- יש לי יותר מדי צמאון ופחות מדי יכולת להרוות אותו.
- עברית זאת שפה לחלוטין, לחוטין גאונית, הרבה פעמים. במיוחד תנכית.
- כלומר צליל-צלילה-צלילות-צל, וגם פעם-פעימה-פעם מלשון עבר, וגם מחילה וכל מיני.
- לא טוב היות האדם לבדו, כלומר אין מציאות שהאדם הוא לחלוטין לבד כי כל מגמת העולם היא להוסיף טוב, אם כן הבדידות נוגדת את הטוב אז צריך להתחתן, בין השאר. ולהכניע את יצר הזאביות הלבדית הבודדת ולהצטרף לחברת המין האנושי.
- אכן, לא טוב.
- איך אפשר לומר שהוא מקור הטוב אם אי אפשר להגדיר אותו? הוא גם מקור כל דבר אחר. צ"ע. נקודה להעמקה.
- לא חשבתי שאני אגיע לזה כ"כ מהר; מסתבר שיש לי סיכוי להיות אמא מחנכת נורמלית.
- חינוך זו סוגיה מוזרה; נדיר שהבנים הולכים בדרך של ההורים. אז אם מחנכים את הילדים הפוך? אם כי יסודות האנושיות והדרךארץ בד"כ כן מבוססים על חינוך. רק לא ברור לי העניין, אם אני רוצה שהילדים שלי יעשו מה שטוב בעיני. ומי אמר שעוד 10 שנים לא יהיה משהו אחר טוב בעיני? עיני האנושיות המוגבלות והצרות.
מעבר לזה, אולי כי זה לא משנה אם הם יעשו את זה בשנות חייהם המוקדמות או המאוחרות. גם זה צ"ע.
- אני צריכה ללמוד וליישם מסילת ישרים.
- אבל גם עוד כ"כ הרבה.
- ושוב אני מגיעה לזה: למה יש לנו רק 120? זה כ"כ לא מספיק. כלומר ליצר האנושי שלנו להגדיר תכלית לכל דבר, היצר המתנגד בכל מאודו לניגוד הזה, "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה".
- אני מתחילה לכתוב בסגנון חנןפורתי.
- אבל אם אורות א', איך ההמשך חכמה? וכן להפך.
- דחוףדחוף זמן לעיון והעמקה ואין לי שום נסיעות ארוכות בקרוב![]()
אני חושבת בגיל 8. באמת אולי הגיע הזמן לעשות חזור'ס
1. מה זה "ענת"? זה ספר?
2. באמת שאין על השפה שלנו
2. יאוו, הזכרת לי את מסילת ישרים ועוד כ"כ הרבה
3. וממש באסה שאין לך נסיעות ארוכות, זה הזמן הכי יעיל.. לי יש בקרוב נסיעה כזאת..![]()
יש בזה אינסוף רבדים.
לא טוב היות האדם לבדו, כי הטוב דרכו להיטיב, אבל בנאדם שהוא בודד מבני אנוש, כמעט אין לו יכולת להוסיף טוב, אין לו למי להיטיב, הוא יכול להיטיב לעולם בכללותו אבל לא לבני אדם אחרים כי הוא מבודד מהם. כלומר היכולת שלו להיטיב מאד מוגבלת וצרה, ולכן גם הטוב שלו עצמו מוגבל וצר.
(פעם אמרתי לאמא שיש מלא דברים שאני רוצה לעשות ואין לי זמן בגלל ענייני א"י, אז היא שאלה אותי מה אני מתכוונת לעשות אחרי החתונה, ובאמת תמהתי מה האידיאל הגדול בחתונה. כלומר, להשלים את הבנין וכו', אבל למה האידיאל הזה גובר על א"י? ועכשיו התברר לי שגם כל עניינינו בא"י הוא חלק מתכליתנו וייעודנו- להוסיף טוב. ואם "לא טוב היות האדם לבדו"- אז הלבדיות סותרת את תכליתנו ולכן גם אם נפעל במלוא העוז להוסיף טוב אבל לבד, עדיין יש לנו מכשול שמצמצם את הוספת הטוב והוא הלבדיות, לכן הקמת בית חשובה כ"כ גם במחיר פגיעה באידיאל הגדול של א"י. אמנם זה לא מדויק, כי "הכל מעלין לא"י" וכו', גם במחיר פגיעה בשלום בית ובזוגיות. אבל יש בזה לאזן את שעבוד החיים לאידיאל האחד.)
אבל בסופו של דבר התשובה הטבעית לזה היא "אעשה לו עזר כנגדו".
רוצה לבוא אלי ביום שלישי או משהו?
חלילית אלטאחרונהשהנני בידך בידך...
אני הולך לחזק עם החבר'ה בשמ"ע קהילות של דתיים לאומיים בעיר.....
בני ברק!
הייתי שואלת, הלזו פריקה ייקרא?
אבל כן, העניין הוא שאת באמת, באמת יודעת לפרוק.
את באמת יודעת להניח מטענים על דף, על מילים, על הברות.
תודה על זה.
(אני חושבת כי אנו נוצרנו ממנו והוא מעמנו,
אנו מתהווים זה מזה כל העת ואין בכך פלא.
יש בכך קריאה לעבודה, לחציבה וגילוף בו, בגוש הזה, הכבד, עד כי נחזור ונתהווה מתוכו,
שוב,
ושוב.)
צמיד מספר שתים עשרה על יד שמאל! וספר! ולשוטט איתה בירושלים!
והיום עוד שני ספרים! וצמיד לאילה! ומתנה בשבילה! וקרם לחות!
ומחר אני נוסעת אליה! ואליה! ווהו!
זה כיף לכתוב בסימני קריאה!
והגענו למסקנה שהחברות שלנו היא הארוכה מכולן של שתינו - שש שנים וחצי! זה לגמרי וואו!
מספר המלצות לציבור הרחב:
1. אל תשרפו דברים בבית. לא כשההורים שלכם צריכים להגיע כל רגע. בעצם אל תשרפו. יש עוד דרכים להשמיד דברים, שלא עושות בלגן וריח.
2. אל תאגרו דברים לחינם. זה סתם תופס מקום.
3. תנו לעצמכם לסלוח. זה מקל על הנשמה.
4. תבזבזו כסף, אם יש לכם. לא צריך לשמור אותו, הקב"ה ידאג לכם בהמשך.
5. אם אף אחד לא קונה לכם מתנות תפנקו את עצמכם מדי פעם ותקנו לכם. זה כיף.
6. גם לקנות לאחרים זה כיף.
7. "ספרים זאת התמכרות טובה" (הולצר, על הקיר)
8. תוסיפו ככל העולה על רוכחם.
ותודה על התיוג.
(בעצם לאידעת אם זה היה לך בל לאנורא!)
ווהוו
התחרפנתי מרוב שיעמום!
חלילית אלטסתומרת, כולן, אבל זו שימושית ומשמעותית למדי.
חלילית אלטבס"ד
3- זה מקל מעל הנשמה..

בס"ד
על שם הנעליים שלי?
והכלב מטורף. כמעט דרכתי עליו כל פעם מחדש.
פשוט. לא אומרים "מקל על הנשמה", אלא "מקל מעל הנשמה". (לא בגלל הנשמה שבעניין. פשוט צריך להגיד "מקל מעל" ולא "מקל על". אלא אם כן מתכוונים שיש מקל על הזהו...)

הכלב עצוב וידידותי. אני מסוגלת לשכב שעות לידו ולהביט לו בעיניים. בחור אמיץ, הכלב הזה. נועץ בי מבט עצוב ואביר ולא מרפה.
וחוצמיזה האיש, איש טוב וחביב בהחלט. אמין וישר ואידיאליסט
בס"ד
ואידאליסט זה יכול להיות נחמד, תלוי מה האידאלים.
אבל אין ספק שהוא חביב ואמין וישר והתנצל מאוד יפה בפעם שהוא איחר וחיכיתי לו ליד הדלת.
ים זה דבר כל כך אדיר. בכלל אי אפשר לומא שהוא "דבר", כי המילה הזו מתארת משהו מאוד סתמי והים הוא כל כך לא סתמי. הוא הרבה יותר מרק "דבר אדיר".
השתזפתי בחצי פרצוף
ובעורף, כמובן. אני אוהבת להשתזף
(חוץ ממתי שאמא מתחילה לדאוג: "את שמה קרם הגנה? איך השתזפת ככה? ממש נשרפת! תקפידי לשים כל יום קרם הגנה!" כן אמא, אני כל יום מורחת קרם, כן, גם על העורף! ולא נשרפתי. מחר אני כבר לא אהיה אדומה, חכי, אני אהיה חומה.)
ביקרתי את שתי הסבתות שלי היום והשלישית התקשרה, זה נדיר!
(כלומר ביקרתי סבתא וסבתא רבתא, והסבתא החורגת התקשרה)
שתדעו לכם שהיא לא מתקשרת לנכדים שלה בדרך כלל. אבל אני מיוחסת
אני רוצה להיות ראויה לכתוב ספר. ועוד חלום הוא לנגן בלהקה, סוג התזמורת של עידן רייכל. הו הלוואי.
אני כל כולי מלאת חלומות. הלוואי שאצליח להגשים את כולם.
המלצה חמה: הספר "האלכימאי" של פאולו קואלו. יש לי עוד ספר שלו בבית, אני אקרא בקרוב. אחרי הערמת ספרים שעומדים לי במדף ועוד לא קראתי. אני לא עומדת בקצב שאני קונה אותם
וספרתי, יש לי בדיוק ארבעים וחמישה ספרים. ואפשר להוסיף עוד ארבעה ספרים שיש לי פשוט עותקים כפולים. (כשספרים עולים שלושה שקלים אי אפשר להתאפק... ניתן אותם למישהו מתישהו
)
פרפר לבן.