פורום נסיונות פעילים (עמוד 701)

בפרקים החדשים של צער גידול בנות - הדור הבא (פרקים 10-18 בעונה 5), יש תרגום (כתוביות)?

אני במצב רוח של פיוטים, אשלח אחר כך שיר אשכנזי למהדרין אל דאגה
אבל תכירו פיוטים, זה טוב

וגם לכם!







מי ער?

(ושוב טיפה לבד../>

היא אמרה שהיא תחזור אלי אבל המ,למה אני מצפה בכלל?)

האמת האמת,אין לי כוח ככ לאנשים.
אמן שהיא בסוף תגיד שהיא לא מגיעה מחר..

שלוש נקודות שלא קיימות.

שתי נקודות לא קבילות.

נקודה אחת שבדרך כלל נשכחת.

 

לא הייתה כאן מטרה כלשהי בכתיבת משהו

או שכן

 

בכל אופן

בוקר טוב לכולם

יום טוב ושבת שלום

 

@שחר אורן

@אנא עבדא דקב"ה

 

@אנא עבדא דקב"ה

@אנא עבדא דקב"ה

@אנא עבדא דקב"ה

@אנא עבדא דקב"ה

נראה לי שלא יספיק לשעון מעורר😕...

?but ain't that what we all say








(So I guess we're all just a bunch of foucked up souls)

1.
יש שיר של איזו להקה שאני לא יודעת איך קוראים לה אבל אני חושבת שג'ו ג'ונאס הוא הסולן שלה, קיצור לשיר קוראים cake by the ocean, תבדקו, אתם בטוח מכירים. אני לא באמת מכירה את השיר הזה, אפילו לא שמעתי אותו עד הסוף, אבל הפזמון ממש ממש מוכר לי ואני לא יודעת מאיפה. אולי יוטיובר כלשהו השתמש בו לקטע שצפיתי בו כמה פעמים (אבל בעצם הסרטונים היחידים שצפיתי בהם יותר מפעם אחת הם של ליזה קושי ואני לא זוכרת שהיא השתמשה בשיר הזה). קיצור, הצילו. מאיפה אני מכירה אותו? טריילר? אני לא צופה בטריילרים.
2.
צפיתי בכל ברוקלין 99 בשלושה וחצי שבועות, ואף על פי שהסדרה עצמה לא מדהימה (גם לא גרועה, אבל אתם יודעים - דמויות לא מספיק מפותחות, קוי עלילה רדודים), אנדי סמברג פשוט כל כך מצחיק שהיה שווה לצפות בכולה וכשתהיה עונה 8 אני כנראה אצפה גם בה. ובכל אופן, היום התחיל גרוע כי התעוררתי אל מיגרנה, אז ביליתי משהו כמו ארבע שעות בצפייה בסרטונים של אנדי סמברג. בכל המערכונים של SNL שקיימים ביוטיוב צפיתי כבר פעם, אז היום צפיתי בראיונות, נאום בהרווארד וכל דבר שקשור לסרט פופסטאר. ומצאתי פנינה - החיקוי שלו לג'ון מולייני. עדיין לא התגברתי על זה, זה כל-כך מצחיק.
3.
איך זה שכל חיי, ממש כל יום, רק רציתי כבר להתחתן, ועכשיו, כשאני סוף סוף בשלב שהגיוני לפחות לנסות, אני מתמלאת פחד ולא חושבת על זה?
(גיל 21 מפחיד אותי מאוד מסיבה מסוימת ובאופן כללי אני מרגישה שאני נלחצת)
4.
למה יש בדרום רק מכללות לחינוך??? עד שפיתחתי תיאבון לתואר - אי אפשר ללמוד אותו קרוב לבית כי אני לא רוצה לעשות תעודת הוראה, ואני כן רוצה להתמקד בספרות ובלשנות ותרבות. לא נורא, גם ככה הייתי פשוט נכנסת ללופ מטורף ומפסיקה אחרי שבוע או חודשיים.
5.
כמעט הגבתי שם ואז נזכרתי שאין מה להיכנס למעגל האינסופי של תיעוב ודאגה ומניפולציות רגשיות. אבל אני עדיין כועסת נורא.
6.
תודה להשם מצאתי חצאיות! תדעו לכם שזה הדבר הכי מתסכל ביקום. בקושי קיימות חצאיות שהן גם יפות, גם באורך הנכון, גם בגזרה הנכונה וגם במחיר הגיוני. מצאתי שתיים תוך שבוע, זה הישג נדיר.
7.
השעה כמעט שתיים ואני ערה כי צפיתי יחד עם אחותי בפרק הראשון של שנה בחיים (החידוש של בנות גילמור שעלה בנטפליקס לפני ארבע שנים). דרך אגב, יש הרבה שמועות על עונה שנייה. וזה טוב כי we need answers!
8.
אני לא מתחרטת על ההחלטה שלי. אדם צריך לדעת מתי להתעקש על מה שחשוב לו. כמה כבר אפשר לקבל בהבנה את ההתעלמות המעליבה הזו? אז לא, אני לא אתרוצץ ואוציא כסף וכוחות על מי שלא נמצא שם בשבילי, לכל הפחות ביום ההולדת שלי.
9.
אני חושבת שהסיפור שיעלה בבלוג מחר הוא סיפור טוב. ואני תוהה איך לקדם את הבלוג שלי כי מספר הצפיות יורד.
10.
אל תספרו לאף אחד שאמרתי את זה, אבל לפעמים אן יכולה להיות מתישה.
11.
התחלתי את הספר 'חגיגה נודדת' של ארנסט המינגווי. זה מגניב כי כמה ימים לפני-כן סיימתי את הספר 'ענוג הוא הלילה' של פרנסיס סקוט פיצג'רלד, ושניהם מתרחשים באותן שנים פחות או יותר באותו מקום, והמינגווי כתב על פיצג'רלד בספר הזה. דרך אגב, הסוף של 'ענוג הוא הלילה'? וואו. הייתי פעורת פה. והוא החזיר לי את החשק ללמוד צרפתית. אם כבר ספרים, אני חושבת שהספר 'של עכברים ואנשים' שכתב ג'ון סטיינבק הוא ספר מעולה ביותר, אבל אולי זו רק אני ואהבתי לספרות אמריקאית של שנות השלושים (כבר הזכרתי את 'ענוג הוא הלילה'?)
12.
בילי בילי בילי. את גורמת לי לחשוב שאולי דיכאון זה כן מגניב אחרי הכול.
(זה לא. זה כואב לאללה. אבל מוזיקה תמיד מושכת אותי אליה, וכשאני מאזינה לאלבום שלפחות חצי מהשירים בו עוסקים בדיכאון... וול, אני רק אגיד שטוב שאני עם יד על הדופק ושיש לי גם שירים של טיילור ודולי ושולי רנד.)
אבל תדעו שבילי אייליש לקחה דיכאון מוכר ועשתה ממנו דברים יפים כל כך. כמו כן אני חושבת שIlomilo לא מקבל מספיק הערכה.
13.
יש לי אינסוף שירים שאני צריכה להכיר. לאט לאט אני אגיע לכולם אבל כבר אין לי מקום בפלאפון.

לסיכום (הסיכום לא מקבל נקודה משל עצמו כי רציתי 13 נקודות. 13 הוא מספר המזל של טיילור אז אולי הוא יביא לנו מזל ואכן ביום שישי הקרוב ייצא קליפ לשיר cruel summer, שהוא אומנם לא השיר הכי טוב באלבום אבל הוא בחמישייה הפותחת בהחלט, יחד עם false god, lover, cornelia street וגם death by a thousand cuts. דרך אגב, הביצוע של cornelia street מההופעה בפריז? וואו. וואו וואו וואו.)
אז לסיכום, תרבות הפופ והטראש עדיין שוטפת את חיי בסערה, עוד ועוד גלים נכנסים ושוצפים סביבי, חוץ מזה עשיתי כמה החלטות טובות לאחרונה והצד היצירתי שלי סוף-סוף מראה את פניו, ואומנם השקט והשלווה לא נחים איתי בקלות (רפרנס למאיה אנג'לו רבותיי, כזו אני, משכילה), אבל הם בהחלט מגיעים לבקר לעיתים קרובות ומפתיע אותי כמה אדם יכול לאהוב את עצמו ובכל-זאת להישאר מפוכח.
אם קראתם עד לכאן, אני באמת מעריכה את זה. אני יודעת שמעטים מאוד האנשים שקל להם לעקוב אחרי פטפוטי פופ בלי לפרוש תוך מחשבות מתנשאות או מבולבלות.

וקם אדם בבוקר ומסתובב ברחובות ירושלים ופתאום מבין שהוא צריך קפה. והוא מסתובב בגשם ומפעמת בו המחשבה שהוא צריך דבר מחמם ורך להחזיק בו. הוא משתוקק למשקה חום וענוג ומלטף אבל הוא לבד והלבד הזה קר והגשם שוטף ממנו את מקצת החמימות שנותרה לו מהבית.
*
הוא נכנס לישיבה ומתיישב ליד סטנדר נטוש בשורה האחורית כי אין לו כח עכשיו לפגוש אנשים. הוא מוציא בשקט משנה ברורה כיס כרך ג' עמוד קצ"א ומנסה ללמוד אבל עוברות הדקות ואנשים מתחלפים סביבו ומישהו עוצר ומנסה לדבר איתו אבל הוא לא מגיב, שקוע בעצמו ובמחשבות ובערפל האפרפר הזה של הלהיות חצי בן אדם.
*
הגשם שוטף בחוץ ועל חלונות בית המדרש זרזיפים אופיינים של מים יורדים מהגג. קול דפיקות המים על גגון המתכת שבחוץ מרעיד את נשמתו ומבקש לחזור לה. הגג מוריד טיפות מים שיוצרת מסך בכניסה לבית המדרש, והוא עובר דרכו וחוטף מקלחת של צוננים שנתכת לו בפניו.
*
בחוץ שיפוצים. מישהו הסיט את האבן שלו ממקומה והוא נאלץ להסתובב ולחפש מקום להתיישב בו. בחוסר מציאתו הוא צונח אל האדמה הרטובה, וכעת לא רק שחולצתו נוטפת מים אלא שמכנסיו רטובות. הוא התיישב על הציצית והיא מוטלת על הרצפה, שקופה.
אדם נאנח ונעמד. הולך ברחוב בצעד כבד ומרגיש חצי עולם על כתפיו.
*
אדם נכנס למאפיה שבקצה הרחוב. קונה לעצמו הפוך גדול ויוצא החוצה. על גדר האבן הוא שותה קפה והוגה במילותיה של מסכת קידושין. האיש מקדש והקפה נקנה והגשם רטוב. גם הוא רטוב. ולבד לו.

כמעט סיימתי עם עבודה מספר 1.
זה משמח אותי
בהחלט

בתל אביב השבוע בין כל האנשים הזרים עלתה המחשבה
יש כ''כ הרבה אנשים, עולמות מתוקים,
שלא אזכה להכיר
כאב לי פתאום

לראות סרטונים של לינארית בים🙈