פורום נסיונות פעילים (עמוד 7138)

בננית יקרה שלי.
חשבתי וחשבתי מה אני יכולה להקדיש לך שהוא כולו בשבילך. התלבטתי בין תרגילים לפסיכו
לבין הכנה לחיים שלפנייך
ובין לימוד לימים אלו
או אולי שיר מוריד דמעה
ולא ידעתי מה להחליט.
אז החלטתי שאני רוצה שיר. ואת לא תשמעי אותו, את רק תקראי.
והוא גם קצת מתאים אולי לימים אלו. (לי הוא מזכיר את תשעה באב כי שרנו אותו המון שנה שעברה)

זה שיר מתוך תפילת השל"ה הקדוש
"יהי רצון מלפניך
ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו
שלא תעלה קנאת אדם עלי
ולא קנאתי על אחרים
שלא אכעס היום ושלא אכעיסך
ותצילני מיצר הרע
ותן בליבי הכנעה וענווה"

סתם שיר שאני נורא אוהבת. כי הוא כל כך בא מעומק הלב. הבקשה בו כל כך אמיתית. לא לכעוס. לא להכעיס. לא לקנא. לא להקניא. להינצל מיצר הרע.
זה כל כך היום יום שלנו. ואנחנו כל כך רוצים לנצח את זה ולא ליפול בזה.
והכל מתנכז בשיר הזה. שהוא מדהים בעיני.

ובאלי עוד שורה אחת משיר אחר
"כי אין בעולם אהבה, כמו אהבה של אמא.
ואין בעולם שיאהב אותך כמו אמא, רק אמא שלך"
סתם זה עלה לי פתאום. וזה באמת באמת נכון.

ועוד שורה משיר
"יש לי רק דבר אחד לומר ומבכל הלב, את הכי טובה בעולם"
באמת באמת. הכי הכי בעולם.

שיהיה לך יום טוב ומלא בהצלחות קטנות ומספקות.
אוהבת אותך המון!

אופ. מזמן לא היה ככה.
כואב לי הראש בטירוף.

ואני מעוצבנת על יותר מדי אנשים.
אופ.

(באלי לדבר איתך היום)

לילה זה דבר מפחיד.
כרגע גם היום הזה מפחיד
למה אני לא נרדמת. למה.

@חלילית אלט

משלומך יקרה?

 

ממ. בואי ונעשה ביחד טרפיה. טופ? טופ.

 

תמרי שלנו.

תעצמי עיינים.

(תפתחי, תקראי הכל, ואז תעצמי שוב)

תדמייני שאת בתוך ממלכה קסומה.

ענקית ומרהיבה.

בצבעים שאת הכי אוהבת בעולם.

ואת הולכת שם בין הפרחים,

מסתובבת בשבילים.

ופיתום את רואה נסיכה מהממת. לבושה בשמלה הכי יפה שיש,

יושבת ובוכה

ואת נגשת אליה, ומדברת איתה.

נוצר ביניכין קשר ככ מתוק ומקסים

ואז את ככ גאה בעצמך,

כי גרמת לנסיכה שלנו לשמוח,

וכך הממלכה הקסומה תוכל להמשיך לחיות בשלום.

 

שווה מחשבה[לעניות דעתי]:

 

ראיתי הספר מעבר לקווים [מעבר לקו 2]

שמביא תורה של ר' נחמן על הלב

[עם עריכות תוספות ושאר מיני מגדים של עבדכם הנאמן]:

 

הלב שכל השתוקקותו היא למעיין

ומדמיין המעיין ברוחו בכל עת לבוא אליו ולספק געגועיו 

והוראות יש בידיו כיצד להתקרב אל המעיין

אך מרוב השתוקקות דימיונו להגיע אל המנוחה 

נטה לזרזו ולתן בפניו שילך ויזרז עצמו 

ונמצא לפעמים מרחיקו

על מנת לראות את המעיין או לשמוע את המעיין אך בו בזמן נמצא שמתרחק ממנו

אך לאחר שגמע ממראה המעיין או משמיעת צליליו המרגיעים את עייפותו 

רואה הוא שמתרחק ממנו וקשה לו הדבר וכאבו גדול מאוד מאוד 

על כך שלא הלך לדבר האמת אלא למראה דומה כדי להרגיע את עייפותו הרבה 

וכיצד יכול ללכת על פי הוראת בוראו כאשר הוא רואה בעייניו או שומע באוזניו

שלא זאת הדרך אבל יודע הוא במוחו שכל זה הוא דמיון שווא

עד כדי כך הוא שמנסה לשווא לספק כמיהתו הרבה

רק בלראות את המעיין או רק לשמוע אותו

כך שלפחות בא במצב דומה למעיין

אך בעת ששומע אינו רואה ובעת שרואה אינו שומע ומתבלבל לו על פי מי להלך אל המעיין

עד שנופל ליאוש ואומר לעצמו שכלל אינו רוצה לבוא אל המעיין

אך יודע בעומק ליבו שזה שקר ואינו יכול לסובלו כי הגיע ממקום שכולו אמת

ונופל לעצבות גדולה

והוא צועק במר ליבו אל בוראו לעזרה...

אז מגיע בוראו ונוטע בו מחשבות לשוב אל דרך המלך אל המעיין

אך דמיונו מתעתע בו לומר לא שנתרחק זה הרבה זמן וכיצד יוכל לחזור?!

ומביא הפחד מהניסיון לחזור ומשתיקו ומסיחו לדברים אחרים וכיוצא בהם עד שאין לדבר סוף

וכל זה בא עליו שלא ידע עד כמה קצרה דרכו שנדמתה בעיניו ארוכה

שהרי לא הספיק להתרחק מרחק רב

כיוון שפעם הלך לצד זה ופעם לאחר

ונמצא מסתובב מבולבל בצידי הדרך

ורק דימיונו דחק בו שרחוק הוא

 

מקווה לעזור...

אני חלשההה
וכואב לי
ויואו

לפחות אנלא נוסעת בסוף.
ועשיתי סימולציה
לא מאמינה שקיבלתי הרבה, אבל יש לפחות תירוץ.

דרוש חיבוק.
הגעתי למסקנה:
יש שני דברים שחבל שאני לא יכולה לעשות בעצמי לעצמי.
לחבק אותי ולעשות לי מסאז'.
אוו אם רק הייתה אפשרות כזאתייי

טובב.
רפוש לי.
ואני אוהבתותכם.

(היי מה?)

את מוכנה?

(ל-מה?)

לוחשוב, בואי נתחיל

 

אז בואי נשחק את הטמפה טמפה בשביל מה משחקים בשביל לא להתבלבל

סתם.

 

אני עושה לך חידון בדיחות (ברוח הימים, כן? )

אני מתחילה בדיחה, את ממשיכה. עד שנמאס כמובן

*ערבי, אמריקאי וישראלי יושבים במטוס. פתאום

*שפן אחד נכנס לקונדיטוריה ושואל את המוכר: "יש לך עוגת גזר?"

*שני חברים יצאו לדרך בים בם בום

אופס זאת לא בדיחה. נקסט

*למה קמצן סופר את הכסף שלו מול מראה?

*שתי ציפורים עפות בשמיים, פתאום מתקרב מטוס. אחת אומרת לשנייה:

*שתי פולניות יושבות בקופת חולים

*למה האוטובוסים של אגד ירוקים?

 

ועכשיו ברוח הימים באמת, מר' שלמה קרליבך:

 

"רבותינו הקדושים מלמדים אותנו שבית המקדש נחרב כי לא אהבנו אחד את השני,

ואם יש כל כך הרבה אנשים שאתה לא יכול לסבול -

אז אתה לא יכול להיות בבית אחד עם הקב"ה."

 

ועוד אחד -

 

"ראיתי הרבה צרפתים לאומניים, אבל כשאני אומר ׳פריז׳ - אין להם דמעות בעיניים.
ראיתי הרבה הולנדים לאומניים, אבל כשאני אומר ׳אמסטרדם׳ - אין להם דמעות בעיניים.
ראיתי הרבה אמריקאים לאומניים, אבל כשאני אומר ׳וושינגטון׳ - אין להם דמעות בעיניים.

אך כשאני ׳ירושלים עיר הקודש׳ – געוולד! יש דמעות.
ולא דמעות של עצב, אלא דמעות של עומק.
כשאני אומר: ׳ירושלים עיר הקודש׳, געוולד, זה עמוק!"

 

ושיר אחד, שמעורר את הלב בימים האלה

(ולפי הרבה מהדעות זה מותר כי זה שקט ועל החורבן)

כמה ה' יתברך אוהב אותנו.

 

שיהיה לך לילה טוב מלא בכוכבים וחיוכים 

 

(@מגדלור באפלה)

זה קשה לי המון.

וחבל לי שזה צריך להזכר בנסיבות כלכך לא נחמדות

יאללה.

מחר עושים לה יומולדת.

עם תחפושות.

אויי

ידעתי שזה יבוא.

פפ מה אני עושה עכשיו?
ורננה היא אהבה. אין כמוה. אהובה שלי.

בס"ד

 

מה את מעדיפה שתזכי בלוטו ברגע זה או שיציעו לך נישואים עכשיו

אינלי כוח להיוםםםם
יואווו
אופ

באלי לישון עד מחר.
לא
עד עוד חודש ככה.
כןן זה יהיה מושלםם
יופי.

הלכתי להתבודד וללמוד באיזה מקום,לא משנה שאחכ הגיעו אנשים אז עברתי לעוד 2 תחנות,אחרי זה הלכתי עם חברה להאר"י הקדוש ואז לאמי ע"ה שיש לי יומולדת בעז"ה מחר ו' אב..

 

 

 

 

היה מדהיים!!

|מטה אוזן|
(תופים)
נכון!!

את @מ@ממך עד אלי אנחנו אוהבים!

אז מה נקדיש לך בבוקר שכזה?

ממ.
אני אשמח לבקשות מיוחדות לשירים, אבל בינתיים

כי אין על נתן!!

את בגוף שלי, את בין הקירות שלי
את בין השתיקות, השירים והעצב.
את הגבול שלי, לחיות או למות שלי
את המחוג שמכתיב לי ת'קצב.

היית בגשם איתי, בשמיכות,
ובימים שאהבנו פחות
אני לא עזבתי אותך לשניה.

את הסתיו שלי, את כל העונות שלי
וכשבלילות לפעמים את הולכת
המנגינות שלי, איך כל המילים שבי
נופלות מגופי כמו עלים בשלכת.

ואמרו כל דבר על חיי,
שירדה דעתי מעליי, אולי קצת שכחתי
גבולות היגיון.

ואני חושב קצת על הלב שלך
וכמה קרה לפעמים המתכת
בוקר ולילה עוברים בשעון שלי
ולא מאמין שנתת לי ללכת.

ואני נשאר להמשיך לקוות
שכואב לך אולי לפחות כמו שכואב לי
מאז שעזבת.

ורק אידיוט יחכה לך עכשיו,
כשהגשם לא חס על פניו
חיכיתי לשמש
שקצת תחמם.

זהו יקרה.
אם ישלך בקשות לשירים אני אשמח.
יומטוב שיהיה לך

(כמו יעל רועי!!)
והיא לא בריכוזים החרדיים בהכרח?

אני פשוט לא מצליחה להתרכז

שמישהו ישתיק את הדבר הזה (או, לחלופין, יכתוב במקומי)

אז שרשור לשימוח על הבוקר שהוא בכלל לא בוקר אבל הגולן זה אזור זמן אחר בכלל אז למי אכפת!

 

ניסיתי פעם לנהל שיח עם טבעוני אבל הוא אכל לי אותו.

מה האנשים שרושמים מזלט במקום מזל טוב עושים עם כל הזמן הפנוי שזה מאפשר להם?!

מי שאומר שבצל זה הירק היחיד שיכול לגרום לו לבכות כנראה אף פעם לא חטף דלעת בראש

אנשים זקנים תמיד אומרים לי בחתונות בקרוב אצלך. התחלתי להגיד להם ככה בהלוויות.
באוטובוס. התיישבה לידי זיעה עם קצת איש.
"אני על רמקול?"= הקדמה לרכילות.
אתה יודע שאתה שמן כשהשליח של הפיצה כבר יודע את השם שלך ויש לכם כיף מיוחד..
איך יכול להיות שטסטר יוצא מהבית עם חולצה משובצת, משקפיים על שרוך, גינס ב17 שח וקרוקס ובסוף מכשיל מישו בגלל שהוא לא הסתכל במראה?!
כל פעם שנפלתי רק את היית שם בשבילי. תודה, רצפה.
ובחוצפתם עוד כותבים על האריזה שוקולד מריר מעולה. מה אכפש לי באיזה ריר השתמשת יא דוחה?!
בתכלס התפקידים של אבא מסתכמים בלחתוך אבטיח בקיץ.

 

שיואו אני מתה אני מתה

 

אז יאלדה

שיהיה לך יומקסים מלווה בחדקרנים עם נצנצים

וחיים אחלה

וסתם תתפנקי לך ותצחקי טוב טוב כי שמעתי שזה בריא

 

@פיתה פיתה

שרשור ציטוטים מעידן הקרח?
אני לא יכולה. אני תקועה