משעמם לי ואינלי אפשרות לעשות שומדבר
כמו הירח.
בואי תשמרי במקומיצבי-ליזציה
אני רוצההפוסעתאחרונה
מתחשק לי שבוע בצבא.
אוף.
למה אני בת??
אולי נצא לגדנע? לא נראלי... צבא זה לא מקום לבנות. (לדעתי)
וזה גם בחפש של פולין אז..
אני רעבה. וזהו. לא מעניין אותי כלום.חרוזית
איך אפשר לא להתעצבןיעל
כשהוא הולך פה הלוך וחזור ואומר "יצאת חומוס" מאות פעמים?
או כשאני אומרת לו, "אובייקט שתיים, בבקשה, צמתי כל היום, כואב לי הראש, אתה יכול להפסיק לדבר לעצמך?"
והוא אומר "כן, כן, בטח, מה, אני דיברתי לעצמי? אני בכלל לא דיברתי לעצמי, מה, אה אני כן מדבר לעצמי" גרר 
ואני אומרת לו "אובייקט שתיים, שתוק כבר! כמה פעמים אפשר לבקש!"
והוא משתתק לחמש שניות ואז מתחיל לזמזם.
ואני מתחננת "בבקשה תהיה בשקט לפני שאני מתפוצצת פה..."
והוא אומר לי "אה, אופס, זה היה בטעות" ומתחיל במסע שכנועים למה הוא לא מפריע לי.
מאיפה צצו המלאכים האלה שסבלנים לילדים קטנים?
@שורדתתת ו@פינג., למדו אותי את הקסם 
בחיי שאני מעריצה את הלל הזקן.
עצה שלישאג
אבל זה פשוט לא מצחיק.יעל
כשכואב לי הראש אחרי יום האחים שלי לא מצחיקים אותי בשום צורה, אני רק רוצה כמה שיותר מרחק מהם, והם די... די לא מבינים את זה, בלשון המעטה.
או שהם מבינים ודווקא עומדים לידי וחופרים בשכל.
יש תיאוריה כזו,פינג.
שככל שאתה משדר לבנאדם פחות סבלנות ויותר דחייה, ככה הוא יותר ייצמד אליך.
במיוחד אם הבנאדם הזה הוא ילד. (כלומר, גם הרגישות של ילדים לשדרים גבוהה מן המבוגרים, וגם מנגנוני ההגנה עדיין לא מפותחים אצלם בכדי לעצור אותם מלהכנע לשדרים שהם חווים מהסביבה)
בהנחה שמה שאת רוצה להשיג הוא שקט, ולא עצות איך להתגבר על המידות ולהיות סבלנית כשזה קשה לך,
האופן היחיד הוא להיות סבלני - זמנית.
לשדר אמפתיה וחיבה, ובאופן הכי כנה ולא עצבני, הכי נותן אמון בטוב ליבו של האובייקט, איזה אובייקט שיעמוד מולך, באופן הכי מחבק ומחייך ומכיל, להסביר לו עד כמה תש כוחך ומדוע, כמה את רוצה לשמוע אותו ולהיות איתו אבל לא עכשיו.
(שימי לב למילים אתה יכול להפסיק לדבר לעצמך. נימת הלעג שמושחלת במילים, חחח תינוק שמדבר לעצמו, מעבירה אותו אוטומטית למתרס השני, הנפגע והמתגונן. תגייסי אותו אלייך! תחשבי רגע על המתיקות והספונטניות שבדיאלוג שהוא מנהל בין עצמו לבינו, ובחיבה, לגמרי בחיבה והכלה, תשקפי לו קודם את המתיקות שלו ורק אחר כך את הרצון שלך לשקט בכל זאת, כי אתה יודע יקירי, צום זה לא עסק פשוט!)
בדר"כ זה עובד, פלוס תגובת נגד מצידו של השתקת שאר האובייקטים והתפחת כריתך וכוס מים קרים.
בכל אופן, תמיד יש גם את האופצייה של לברוח לחדר ולנעול את הדלת.
אני אנסה פעםיעל
אבל הוא בן 9! הוא לא תינוק שלא מבין כלום.
הוא מבין שאסור להתעסק איתי אחרי צומות ושכשאני מבקשת אז צריך להתחשב, ובכוונה הוא מתעלם!
ילדים זה דבר סבוך 
אני חושבת שאני אעבור לשיטת השוט 
אם אני יודעת מי זה, אני זוכרת שהוא נולד אוי גוועלד הכבשה
ממש סבתתנויעל
דיברתי דווקא על אובייקט בסביבות הגיל הזהפינג.
הוא לא לא מבין כלום, הוא מבין המון ומרגיש המון, ודווקא לכן הוא נדבק אלייך בעיתות מצוקה.
בקיצור ובכולופן, אלימות אני לא מאשרת |נוהם|
אבל אלימות זה כל הכיףהנסיך הקטן.
אלימות זה לא חוקי, גיברת |מהמהם בב' דגושה של עזרא הירקן|פינג.
- כן גיברת! חסה זה שתיים בעשר! תראי מה זה, שביזות יומראשון פה! -
עצם זה שלא תתיחסי אליו כאל אובייקט אלא כאח נחמד כבר יעזורהנסיך הקטן.
זה נכון ומשעשע נורא משומהשפיות
אה, לא. זה סתם בשביל הסדר הטוביעל
שפיות
אני מתאפקת לא לצחוק כי זה לא כלכך נימוסישורדתתתאחרונה
כשמישהו מספר לך קשיים שלו.
אמ.
אני חושבת שהנקודה העיקרית בכל זה היא הלאהוב אותם
בימים שאני מחבבת את הילדים שלי יש לי סבלנות להקשיב לכל הדיבורים-לעצמם שלהם
ויש לי עוד מה להגיד אז אחר כך
...פינג.
צוקרברג בנה עולם חדש שלא נרגיש לבד והו
איך הוא טעה.
כשסוף העולם יבוא, ומה, אחרי המוות.
הייתי בכל הפחדים האלה כבר.
הלוואי יכולתי להפסיק את ההתמכרות הזאת שלי לפה כבר. אוף.
מלח מים.
הוצאת לי מילים מהפהזית שמן ודבש
פייסבוק היא אסון.
לא המילים שלי
פינג.
ארבעת השורות הראשונות של ההודעה שלי הן ציטוטים מתוך השיר "מישהו אחר" של דודי בר דוד.
השיר הזהכמו הירח.
והפזמון
אני.
נעים להכיר.
(מלח מים)שורדתתת
הדבר שתמיד מטריד אותי בהזדהות, זאת תחושת-נימת הלוואי של: גם-אני-ככה-מה-את-מתלוננת-כולם-עוברים-את-זה ושות'.
אז אני לא אגיד כמה אני מרגישה מה שאת, מה שנראה לי שאת, מה ש
(זה מרגיש אולי יומרנות)
אבל אני כן.
ושונאת לחזור על ביטויים של אנשים למרות שהם משקפים אותי
ובכל זאת
מלחמיםמלחמים
(הא ו, את יכולה, אני חושבת)
תודה.פינג.
אצלך אני אפפם לא מרגישה את נימת הלוואי הזו.
אולי כי את כנה מאד מאד, ואני יודעת שאם צריך לנזוף בי שמה את מתלוננת אז את תנזפי. פשוט יש בי איזו אמונה שאת מתכונת למה שאת אומרת.
(זה יקרה עוד חודשיים גם אם לא ארצה.)
..שורדתתתאחרונה
ריגשת אותי מאד בזה, כשקראתי. תודה.
ויו איזה חתימה פינגאית יש לך!
...חרוזית
"אמ... "
"אני רוצה לחכות פה לאמא, שתביא לי לאכול"
"אבל כבר אכלתם ארוחת ערב, ומאוחר נורא עכשיו, אולי תחזור למיטה?"
"אמא אמרה שמותר לי לאכול, רק צריך לצחצח שיניים שוב אחר כך"
"טוב. מה אמא אמרה שאתה יכול לאכול?"
"אאא.. אני לא יודע"
"אפרסק?"
"טוב"
חותכת לו.
עכשיו תור נעמי (4) להגיע:
"אני לא רוצה להיות בחדר לבד"
"בואי, אני אהיה איתך"
"לא, אני רוצה לחכות לאמא"
"אמא תבוא אחר כך, עכשיו הולכים לישון"
"אבל אמא אמרה שמותר לי אם אני רוצה"
"ואמא גם אמרה, שעכשיו הולכים לישון"
"אבל באלי לחכות לה, ולהגיד לה משהו חשוב כשהיא באה"
"מממ"
ממצמצים בעייפות על הספה.
"אולי תחכו לאמא במיטה?" (קול נלהב)
"לא. אנחנו רוצים כאן." (גודע כל תקווה)
"אז אולי.... יש לי רעיון! תסתכלי בחלון (שמעל המיטה) מתי אמא באה!"
"טוב" (נעמי נכנעה)
(נושם לרווחה)
(מידי פעם בודק אם היא עוד נאבקת בעניים שנעצמות מול החלון)
איתן נרדם בסלון.
אני מראה לו את הדרך למיטה.
אין התנגדות.
הידד!
מסקנה:
קל לרמות ילדים עייפים.
אמהנסיך הקטן.
חפשתי בשבילך את כספיון אבל מסתבר שאחים שלי השמידו אותו לפני זמן לא רב
אבל אם אני אמצא עוד עותק אני אקדיש לך אותו במיוחד
כספיון!! אני אוהבת את הספר הזהמקום אחר
יו איזה חמודה שאתשורדתתתאחרונה
פוף.*בננית*
אני מאוכזבת מעצמי. אני לא מספיק עושה את מה שאני צריכה לעשות. בעיקרון לא הייתי אמורה להיות כאן עכשיו אבל אני חייבת מנוחה.
קשה לי, באמת קשה לי עם זה. אם אני לא משקיעה אני מרגישה כישלון ומתמלאת רגשות אשם, ואם אני משקיעה אני קורסת.
זה כל כך מתסכל.
שתעבור כבר התקופה הזאת, אבל בשלום.
די, אני שוב נכנסת ללופ הנורא הזה. לא, בבקשה לא.
..*בננית*
(למה בכלל אני כותבת את זה פה? זה מוזר.)
זה פריקת לחצים ומתחים, זה טוב.נחמיה17אחרונה
דאגה בלב איש -ישיחנה.
בהצלחה....
באמת נחמד פה יותר
ציף
ותודה ל @כישוף כושל
היי נכון.כמו הירח.אחרונה
כולנו צכות להודות לך.
אז תודה רבה
אוהבות אותך.
נמ. נראלי בשם כולם
|מכווץ|~תות~
כי לא נשאר דבר.
רוצה שתדעי מה שאת בשבילי
תני עוד מבט אחד
אחד
תותי. |מחבק|יומנים נשרפיםאחרונה
ד"ש ומשמח ובלונים מצחיקים כדי להעלות חיוך או חיוכיםנדנדה בנשמה
היי זה כמעט כמו מויקונדנדה כתומה.
והיי.את מכירה אותי מפעם מזמן בטוח. כי הניק שבחרת שנון נורא
איך תרצי את ההפתעות שלך,נדנדה בנשמה
משורשרות יחד או יחידניות?
נמ.נדנדה כתומה.
וויש זה באמת שנון.מישי' מאפושו'
תפנקי אותה!! טוב?
איך זה משמח? לעזאזל עם הבנות וההבנות...נחמיה17
עם חכמות פנימיות שמשתפות בזה את כל "ניסיונות פעילים" (או רגשים פנימיים לא כ"כ חכמים)
ועוד בט' הימים...
אוי איזה זכר אתהשפיות
זה משחק!!נדנדה כתומה.
בנות חושבות אחרת. ועובדות אחרת.
תתרגל.
בנים חופרים!נחמיה17
לא כמו בנות.
בנים חופרים אחרת ועובדים אחרת.
תתרגלי.
זה חלק מהקטע בפורום הזה, מעלים דברים גם אם לא כולם יבינו*בננית*אחרונה
וגם אם זה לא מעניין אף אחד
משעמםשוברת גלים
|נאנחת|
את!
כמו הירח.
משועממת ועייפה מהחייםשוברת גלים
מלא זמן לא היית פה.כמו הירח.
אני פה כל הזמן. רואה ואינה נראתשוברת גלים
כן?כמו הירח.אחרונה
אני חולה
מתנצלת ממש על האורך. לא התכוונתי שזה ייצא ככהריעות.
קודם כל אני רוצה להבריר את הגילאים. אני מדברת על גילאי 18-19 ולא על 16-17, אף על פי שאני מאמינה שזה הגיל הנכון לנישואים, כיוון שב16-17 העולם צריך לעבור קודם תהליך מאוד ארוך. לעומת זאת 18-19 יכול להתקיים כבר עכשיו.
אז ככה, בנוגע לסיבות שנתת אתמול: סיבה כלכלית, וזמן לעצמאות.
אימא שלי, שנשואה כבר יותר משמונה עשרה שנים ובנוסף מדריכת כלות, חינכה אותי להאמין שזוג צעיר יכול חהסתדר בלי הרבה כסף. עובדים קצת, מרוויחים קצת כסף שמספיק לשניים (ועוד תינוק בהמשך) וכן, מקבלים עזרה מההורים. בשביל מה הם גידלו אותך מאז שאת תינוקת? כדי לזרוק אותך אחר כך? לא. הורים יעזרו לנו עד שהם לא יוכלו יותר, מכל מיני סיבות. אז נכון, בשנים הראשונות של הנישואין מצטמצמים קצת. זה בונה את הקשר, זה ללמוד אחד על השני במצבים של קושי, וללמוד כמה אני מוותר לשני.
ובנוגע לסיבה השניה. את באמת חושבת שבגיל שמונה עשרה את מקבלת עצמאות? את מקבלת עצמאות כשאת מקבלת עצמאות. אני מכירה בני שש עשרה שפועלים בלי ההורים בתחומי עבודה וחיי נישואים והם מסתדרים מצוין (מבלי לפגוע בהורים שלהם). יש כאלו שיתחילו לצאת מהבית בגיל עשרים, ולהם אני בהחלט לא ממליצה להתחתן בגיל שמונה עשרה.
אבל לקבל עצמאות בגיל שמונה עשרה זה חארטה. כי זה רק על פי חוק מדיני, לא על פי התורה. על פי התורה את מחויבת לדאוג להורים שלך ולשמוע בקולם עד סוף החיים שלהם (חוץ ממקרים מיוחדים כמובן). לפי זה, לעולם לא תקבלי עצמאות. לא, עצמאות זה מתי אתה יכול להסתדר לבד, וזה לא תלוי גיל.
אז נגיד שמישהי בת שמונה עשרה ועכשיו רק נהיית עצמאית, שזה בעיני לא נוראי אבל טיפה מאוחר, כי ללכת לרופא אפשר לבד גם בגיל שש עשרה (לא על פי חוק, אבל ההבנה חייבת להיות), ולסדר לבד מועדי ב', ולדאוג לתשלום של ספרים מלמדים אותנו כבר בכיתה ט או אפילו ז.
איזו עצמאות את רוצה? לנהל לבד משא ומתן בבית משפט? כי יש אנשים שגם בגיל שמונים לא יגיעו לזה.
אני מאמינה שבגיל שמונה עשרה אדם צריך להיות כבר עצמאי ומנוסה ברוב התחומים של חייו. וצריך לזכור שתמיד תמיד נקבל עזרה מההורים.
הם ההורים שלנו, לא שוטרים.
עד כאן נאומי. מתנצלת על האורך.
וכולם כמובן מוזמנים להצטרףריעות.
אוקייחלילית אלט
אבל - לא כל הורה יכול לעזור כלכלית לילד שלו. וזה מתקשר גם לעצמאות שהזכרתי קודם (שאגב, לא הגדרתי כעצמאות אלא כחופש ואני כבר אסביר). ילד לא צריך להיות תלוי בהורים שלו החל מגיל 18 בערך, ובכלל בלי קשר לחוק אלא כי לדעתי זה גיל שאפשר כבר יותר להסתדר לבד, וההורים לא חייבים לו כלום - בשביל מה גידלו אותו? כדי שיהיה להם נטל גם אחרי החתונה? אפשר להסתכל על זה מכמה כיוונים. אני לא חושבת שהורים צריכים לתמוך כלכלית בילד, כמה שהילד עצמו מממן את עצמו - ואפילו את הוצאות החתונה - ככה זה טוב יותר. הורים הם לא בנק ולא גמ"ח כספים, והתפקיד שלהם הוא לגדל את הילדים שלהם כך שיהפכו לבוגרים ואחראים לעצמם.
עכשיו בקשר לחופש שאני חושבת שצריך לפני החתונה. תיכון מסיימים בגיל 18. אין כל כך חופש לעשות מה שרוצים. חודשיים חופש זה לא נחשב, אני מתכוונת לשנתיים לפחות. לא חופש של טיולים מסביב לעולם ולהשתגע אלא חופש כזה שאת מחליטה כמה את עובדת ואת מבזבזת את הכסף שלך רק על עצמך, שאת גרה בבית משלך (דירת שותפות או לבד) ואת מחליטה בעצמך איך הוא יראה ומה יהיה הסדר יום שלך והכל. בלי עוד מישהו שיביע דעה ויאלץ אותך לעשות דברים שאת לא רוצה או ימנע ממך לעשות דברים שאת כן רוצה.
ואחרי שאת מסודרת כלכלית, שכבר יש לך משרה קבועה ואת מבינה יותר איך לנהל בית, אז להתחתן.
ממריעות.
גם בתיכון יש חופש. לומדים נהיגה, רוב החברות שלי עובדות במרץ ומרוויחות כמה אלפים, אני מכירה כמה בנות בגילי עם כרטיס אשראי, טסים לחול. תיכון הוא לא כל כך חונק כמו שחושבים. (אפשר לשאול בת כמה את?)
להחליט לבד מה הסדר יום שלך את יכולה גם בגיל שש עשרה. ההורים עדיין אחראיים עלייך אבל הם לא יכולים לקבוע לך מה לעשות, את כבר לא ילדה קטנה.
ומצטערת, אבל כשאת מתחתנת את מתחתנת עם אדם שיביע דעה, את תצטרכי לוותר ולהקריב בשבילו. בשביל מה ללמוד משהו אחר? כדי שיהיה קשה אחר כך?
אני מבינה מצוין איך לנהל בית, ואני עושה את זה. לא כולם יודעים בגיל שבע עשרה, נכון. אבל זה משהו שאת לומדת מאימא שלך כשאת גרה איתה, לא לבד בדירות שותפות. את לא לומדת לגדל ילדים בדירת שותפות, את לא לומדת להתחשב באחרים, ולא איך מנהלים בית
כי דירת שותפות זה לא בית.
(לא אוהבת את הדיון הזה)חלילית אלט
ומה שאני רוצה לעצמי פשוט מאוד מושפע מהחיים הספציפיים שלי, זה מה שאני רוצה לעצמי להמשך החיים (כלומר שנים של לבד) ואולי לא לכל אחד זה יתאים.
(אני בת 17)
גם אני יודעת מצוין איך לנהל בית ואני גם עושה את זה. אבל עדיין.
אוף. קשה לי להסביר את עצמי, מתנצלת.
זה בסדרריעות.
וואי נראלי זאת הפעם הראשונה שאני מסכימה איתך על משו
דורשת קרבתך
יאללה שתזכי!!
הדבר הכי נכון ומדהים
(ואני בת 19 ומתחתנת עוד שבועיים)
מזל טוב!ריעות.
מזל טוווב!! יאאי!שפיות
הדבר היחיד שצריך בשביל חתונה זה עצמאות?פיתה פיתה
ואני עדיין לא חושבת שאני בשלה. בכלל בכלל. אני גם לא רואה צורך בחבר עכשיו. אני לא חושבת שאני בשלה בשום צורה לחבר. (וכן, אני רוצה חבר. אבל עדיין לא חושבת שיהיה לי טוב עכשיו)
לא אמרתי שזה הדבר היחיד. זה המשך לשרשור אחרריעות.
רק להוסיף משהוחלילית אלט
אני חושבת שצריך להנות מהחיים לפני שמתחתנים.
תגידו שאפשר להנות גם אחרי חתונה, אבל למה לא גם וגם?
את לא נהנית בגיל שבע עשרה?ריעות.
לא כמו שאני רוצה באמתחלילית אלט
אז זו בעיהריעות.אחרונה
כן. בוודאי שצריך להנות בחיים לפני..דורשת קרבתך
אבל זה כבר עניין שמשתנה בין אדם לאדם..
יש מי שתגיד לך בגיל 22 לא הספקתי לעשות כלום לא ראיתי כלום אני לא יכולה להכניס תצמי לזוגיות ונישואין עכשיו.
ויש מי שתגיד לך (כמוני)שניצלתי כל שנייה. והשנה הזאת הייתי במדרשה ועשיתי מה שבא לי ועשיתי המון. והרגשתי שזהו מיציתי ואני מוכנה לשלב הבא.
היום המצב הוא שאנשים עדיין בלימודים בגיל 18 ועדיין במסגרת ולכן לא מרגישים מיצוי. אבל תכלס - זה הגיל הכי טבעי ונכון לזה ..
צודקתחלילית אלט
הו.כמו הירח.
היי, אני מצליחה לחייך.
אפילו שכואב לי.
הלוואי שיכולתי לבקר את טל
היא לבד בבית חולים
נמ.
אנחנו משפחה כאובה.
כולם בצרה הזאת.
לעזאזל.
אעעעעעעעעעעעעכמו הירח.
לצרוח חזק חזק עד שנהיים צרודים ונופלים מחוסר כוח.
וועעעעעעעעעעעעעע
אני חייבת.
מי באה להתבודד איתי?
אוופ.כמו הירח.
(תשלחי הודעה. תשלחי הודעה תשלחי הודעהכמו הירח.
(אולי כדאי שבכולופן תשלחי לה הודעה?יש לי סיכוי
או שזה לא מתאים בכלל.
אבל נראלי שכדאי)
כמו הירח.
ממ טוב.יש לי סיכוי
אבל אחרי זה אל תגידי לי לא לעשות אתזה
לא הבנתי.כמו הירח.
ממ.יש לי סיכוי
את הלאמשנה הזה שאת לא סובלת
אהכמו הירח.
הייתי אומרת לך אם זה לא היה מוציא אותי סתומה רצח.
ממ טופ. רפואה שלמהיש לי סיכוי
תודה מותקכמו הירח.
אבל אני יודעת שאני מגזימה
ממ.יש לי סיכוי
יאיי. בכיף ממש
אז תשלחי לי סמס
ואת לא בכלל
ממכמו הירח.
לא הבנתי
מתי שאת רוצה.יש לי סיכוי
כי עוד שניה יוצאת.
ואז שיעור נוער
ורק אחרי זה אפשר בלי סמסים. כילו טלפון
טופכמו הירח.
יאא שאתכמו הירח.אחרונה
איזה שיר מושלם.כמו הירח.
אפחד לא פה לעזא.
nna fh; kh avdns ugbe gucsכישוף כושל
*בננית*אחרונה
מה אומר ומה אדבר?סודות של אמת
ובכן. לא אומר ולא אדבר.
אכתוב.
שדות של, איך משמחים בשלט רחוק שכזה?
לשירים ולחנים אין העת מתאימה, למרות שעלו בדעתי כמה שאשמח להקדיש לך.
אזי במקום זאת אשלח לך מעט מרחשי ליבי.
כאן, ממקומי המרוחק והנסתר אני צופה בך ומתמלאת הערכה כנה לילדה הבלתי אפשרית שאת.
יש בך אומץ וכנות נדירים. יש לך עולם פנימי עשיר ועמוק, יש בך תבונה ויותר מכך.
אז מפה אני שולחת את הערכתי, וגם נשיקות.
(כאלו שמלאות באהבה, וכאלו שמלאות בשוקולד...)
הגמדה שאיננה יושבת ביער.
ייאא אהובה!יומנים נשרפים
תודה רבה יקרה
❤❤❤