אוף
למה הכל כל כך מסובך בחיים?
עכשיו נגיד ממש אני צריכה לשלוח הודעה ואני לא יכולה.
לעזאזל
למה?
זה מחרפן אותי.
איכשהו תמיד אני אמצא איך להרוס יום שלם.
מדהים.
איזה כישרון. משו
לא לנסות בבית.
יומנים נשרפים
כמו הירח.104412
6
104412
7
104412
8
118468
9
104412
10
טובפינג.
. כל הכבוד פינגיייומנים נשרפיםשדות שלחה לי סמס שאני יפנה בשבילכן זמן
ופיניתי!
תהיו גאות בי

יומנים נשרפים
)
רק בשביל זה זה היה שווהיומנים נשרפיםאויש אי אוהבת אותך

~תות~
יומנים נשרפיםאחרונה
אני חלמתי חלום מזעזע ממש שלא יצא לי מהראש, ודקה אחרי שעשיתי הטבת חלום זה פשוט הפסיק
יש לי סיכויאיך את זוכרת מה חלמת?!

יש לי סיכויאווי. זה חלום נוראי

נמ. אינלי עצות.
אני אפעם כמעט לא זוכרת חלומות

אני עצבנית וזה מכאיב לי מה שהיא עושה
אוף שתפסיק כבר
אני בכלל צריכה להיות שמחה
ואני בכלל עוד פחות שעה צריכה להיות שם
אני רוצה להיעלם רק להערב
פרפר לבן.אחרונה
חלילית אלטשמגלגלים לצורות כמו פרחים וכאלה, אפשר עם היד אפשר עם מכונה


, לא נורא, לא נורא..פרפר לבן.אחרונההיום פגשתי בכל כך הרבה פסנתרים! ואפילו חוללתי איזה דואט בלתי צפוי אחד, בבוקר, בתחנת הרכבת.
והמבחן של האמנות היה כל כך כיפי. יצא לי מזעזע בכיעורו אבל היה ממש כיף להתבחבש עם כל החומרים בחדר אמנות הכי מבולגן בארץ.
אני ממש מתרגשת שאהיה שייכת למקום בו כולן כוכבות כל כך ויש בו פסנתרים רבים כל כך ואנשים טובים כל כך. והרבנית כזו מקסימה.
איזה טוהר יש לה על הפנים, ככה, לפני שהיא אמרה מילה אחת בכלל נכבשתי בקסמה לגמרי-לגמרי. (וכמובן שאחרי שהיא פתחה. איזו אישה טובה וחכמה שהיא.)
(ו@ריעות.! פגשתי מישי מהאולפנה שלך והיא היתה ממש חמודה. אפילו בטעות הפכנו ביחד כוס מים באמצע השיעור של הרב. זה היה מביך נורא ומצחיק נורא)
אני חושבת שהאמון שלנו בעצמנו מאפשר לאחרים לתת אמון בנו.
וגם שהדרך הכי נכונה להיספג בחברה (בעיקר כזו שמגובשת כבר, אבל גם כזו שלא) היא דווקא נתינת מקום לאחרים ולא ניסיון ליצור מקום לעצמי.
העיסוק האובססיבי של איך אני ביחס אליהם מקבע אוטומטית את יחסי הכוחות כ"אני" מול "הם".
יצירת המקום עבור אחרים בתוכי מטשטשת את הגבולות. המוכנות לשמוע (ולא רק להשמיע) מטמיעה בתוכי פיסות של הם, מה שיוצר את החיבור הכי עמוק.
פרחים וספוילר. היו שלום וערב טוב.
הסתובבנו? 
פינג.איכשהו אני מכירה מלא מהאולפנה,
לא שהן מכירות אותי..
הנסיך הקטן.
😑
~אורטל~אחשלי גם עשה אתזה

.. אני יותר..~אורטל~
סתם אני מודעת לזקנותי
קול דממה
.. לא כיף להיות קשישה...~אורטל~שבת שכבה בחברון או שבת נוער ביצהר?!
בעיקרון ברור שחברון אבל שיא הבאלי שבת נוער.. אבל למה ביצהר??
וגם אם אני לא יבוא אני יצא חתחת פרשיית..
בס"ד
בא לי לכתוב שיר
אבל עם התחושות שלי עכשיו הוא יצא משו דבילי
אני כבר לא בכיתה ט' לא מתאים לי יותר כל השטות הזאת של לצחוק על עצמי כדי להסתיר את האכזבה
מצד שני להימנע מעשית דברים זה גם לא בדיוק הדבר הכי בוגר שיש
לא טוב לי
בכלל בכלל
עד שאני מדברת איתו ואז הכל מואר
וכמעט עשית משו מטופש ואז מבין הצללים נזכרתי בו
אופ
אני לא רוצה שזה יהיה ככה
זאת הדרך הבטוחה לנפילה
אולי אמצא משהו לעשות
אף פעם לא הייתי בהתנדבות ההיא שמדברים עליה אולי אלך לזה כדי להסיח את דעתי?
|מבולבל|
אופ בא לי לבכות
וריעותי והוא ואופ
לבד לי
וריק לי
וכואב לי
ו
אני תוהה
אם כדי לא לכאוב צריך הסחת דעת זה אומר משהו על החיים כמו שהם
ואם זה אומר
זה אומר שכשמסתכלים עליהם כשהם נקיים הם דפוקים
או שזה אומר שהכאב הזה הוא מסר לזה שהחיים צריכים להתמלא בהסחות דעת מסוג יעיל כלשהוא?
כמו הירח.מצביעה על כך שיש רגעים מסויימים בחיים המאד דינמיים שלנו, שבהם אין לנו כח להתמודד או מקום להכיל, ולכן אנחנו מסיחים דעת, כי כמו שאמרנו, החיים הם דינמיים, ועד שנחזור לנקודה הכואבת היא תהיה כבר כואבת פחות, או שאנחנו נאסוף יותר כח, או כל נתון אחר ישתנה וההתמודדות תהיה אפשרית יותר.
ויש נקודה חשובה שעולה מן הדברים, והיא שאם את צריכה רעיונות להסחות יש לי הרבה עציצים לטמון בהם שכלים.
והרבה מקום בלב בשבילך.
חלילית אלט
תולעת השניאחרונה
פוסעת
שפיות
שפיות
פרפר לבן.
פוסעת
פוסעת
איזה משפט
פרפר לבן.בהצלחה!


פרפר לבן.פפ לא יכולתי להפגש
היה לי יום לחוץ מדי עייני ערך
- נסיונות פעילים
זה בכלל לא מטומטמם
זה גאוני
תחשבי על זה שהרבה אנשים מרגישים בנוח לשפוך לך תלב, שזה לא משו שעושים אצל כל אחד..
ללא טובה בעיני עצמך, תהני |מושך כתף|