פורום נסיונות פעילים (עמוד 7249)

תבוא מהרה לרחמנו תאמירנו לך ונאמירך לנווו

תעבירי את הכסף לחשבון שלהם בינתיים והם יחזירו לך בהזדמנות. בלי לחץ.

 

ובעניין אחר, כבר אמר איש חכם פעם, "רק לבטלנים אין זמן". יש לך זמן

אבל כמו שאבא אמר: היה שם כסף;)
סתם
צחק עליי
בכל מקרה זה מסובך כי זה נכנס בבאלגן כזה מנסיון של שנה שעברה וכמבון שדחיתי את זה שוב עד עכשיו.
אז באיזשהו שלב אאלץ לפתוח, עדיף עכשיו.


ממ מי אמר שאני לא בטלנית?
סתם. בעיקרון אני מתחילה לעבוד כל יום במשך חודשיים עד ארבע
מסכנה אני
אז יש רק אחהצ..
אבל באמת אמצע לזה זמן,
תודה

עד ארבע? בארבע היום בקושי מתחיל...

 

עדיף עכשיו? עדיף אחרי שיהיה לך תז, לא?

ממ כן. אבל בכל מקרה אם אני רוצה לשמור את הכסף הזה טוב טוב כדאי חשבון צעיר ששם מסובך יותר להוציא את הכסף וזה אחלה..

בארבע היום נגמר? מה? אמרת שאת בת 16....

אל תוציאי כרטיס אשראי, זה גם עלול לעזור לך

ממ נכון. אבל לא באמת אםשרת לעשות דברים בארבע, זה כבר מאוחר, ואם באלי טיול זה לא אפשרי.
קיצר סתם באסה

עכשיו 1230, זה הרבה אחרי . אפשר לעשות הרבה דברים מועילים לך ולעולם בזמן הזה (אני הייתי שמח לעוד 8 שעות פנויות ביום...)

באמת היום מתחיל בצהריים, אבל דברים גדולים לא באמת אפשר לעשות בשעות האלה

זה תלוי איזה סוג של דברים גדולים את מחפשת

שאם באלי לעלות לצפון לכמה ימים- אי אפשר
וליסוע לחברה- איפשר
ולסוע לעיר יום שלם- איפשר
ועוד כל מיני כאלה..

למרות שיש להניח שתחומי העניין שלנו שונים מאוד...

 

אין לך ימי חופש בכלל? 

אני יוצאת בערך שלושה שבועות לפני שנגמר החופת, מתוכם יש את תשעת הימים.
עוד לא בדקתי את זה במדויק

אח שלי יצא לפני שבוע כבר. מוזר

שבוע שעבר? תמוה... ישיבה תיכונית?

ביינישים ב"חופש" מט' באב עד א' אלול (חוץ מאלו שמתגייסים... ). הצד השווה הוא שזה שלושה שבועות

זה עוד פולל זמן!
אז אנחנו באמת יוצאים ביחד..
ממ לא יודעת אם כל הישיבה גמרה ללמוד או שרק הוא.. הוא שמיניסטית אין לו מה לעשות שם. וזו ישיבה קטנה, לודעת מה זה אומר

גם ככה יש משהו מיותר בבין הזמנים הזה...

בישיבות קטנות אולי זה לא עובד ככה. דיברתי על ישיבות גדולות, גבוהות והסדר.

 

מה זה אין לו מה לעשות שם? ללמוד... 

לך דבר איתו, הוא לומד בבית.
זה כבר הסוף, בסוף שחוקים.
אבל אני לא באמת יודעת למה הוא בבית, בעיקרון הוא כבר מאחרי פורים מטיל בין הבית לישיבה
אבל הוא לומד בבית יותר מאשר בישיבה אז זה בסדר

אבל לא בהכרח שחוקים. תמיד יהיה את מי שיהיה שחוק, אבל באופן כללי המצב די תקין. אל דאגה

(דיברתי בעיקרון על השמיניסטים שזה יותר נמצא אצלם. אבל באמת לא באופן גורף)

רק הוא.
איזה דיכאוןן
מסכנים

ממש לא.

כשתגדלי, תזכי (בעז"ה) ללמוד במדרשה ולהבין יותר את העולם הזה

ברור שזה חשוב.
וזה טוב וזה זכות ושיזכו לעוד שנים טובות וארוכות בשקידה בתורה.
אבל זה קשה.
וצריך רצון בשביל זה
ואני מעריכה אתכם שאתם יושבים ללמוד כל כך הרבה.

תנסי גם פעם, חוויה ממש מדהימה

אבל יש גבול לכמות הזמן שאני מסוגלת.
ולכן אני לא מחוייבת לזה ואתם כן.
אז אני בסדר עם זה, מספיק לי הלימודי תנך בכיתה, שאני נהנת מהם. וכן לפעמיים גם חסידות לבד

אני לא מדבר על חווית לימוד פשוטה. אני מדבר על חווית טוטאליות עוצמתית... אין דברים כאלה מחוץ לישיבה (ואני מקווה שגם חלק מהמדרשות יכולות להיכנס לגדר של ישיבה לעניין זה)

 

וואו, עכשיו כשאני כותב את זה אני מתגעגע...

עד הגלגול שלי אם במקרה אהיה בן, אלך לבדוק אם צדקת.

משמח לשמוע שלימוד התורה כיף לך ומענג אותך כל כך.
זו זכות
אשרייך

לכל אדם יש את היכולת לבחור האם להיות צדיק אפילו כמשה רבינו - את יכולה גם. את רק צריכה לרצות

אבל אין לי שום שאיפה או רצון להיות משה רבינו

למה? כדאי להתחיל לפתח אחד...

 

אגב, אין גלגולים אז אל תבני על זה. אבל זה כבר עניין לדיון אחר

מתחיל בבנק
ונגמר בתורה הקדושה!
ממש נחת
()

אולי באמת הגיע הזמן.

אני מאוד מקווה בשבילך שלא אמרת לה כלום על קיומי כאן

הייתי בבת מצווה

תקפצי יום אחד לבקרני

ליד היישוב יש מצפה שקוראים לו ככה.
שכחתי לציין את זה
אולי בחופש חוה תיקח אותי אלייך

אז מה. תבואי לבד חוה אפעם לא באה

אבל בד"כ לא

זה לא בשליטתי כרגע

(וממש מעצבן לי ורע לי עם העובדה)

כאילו מה היה כביש פנוי הפעם?

ואת יודעת מה?
היא הייתה כל הלילה באומן והן היו בציון לבדדד
פשוט זוג שמנות! זה לא פיר
איך קינאתי

גמ אנחנו היינו לבד ורקדנו מלא בציון ב2 בלילה
ישתבחח

פחח. הן לא הפסיקו להתפלל שניה. הן גרות שם כבר הסטלניות האלה.
בגלל שהן רק עברו שם, הן חיכו שם לטיסה אחרת אז לא היה להן מקום מסודר, אמא נרדמה בישיבה חצי שעה ודודה שלי גם חצי שעה בנפרד.
צחקנו עליהן הן שולה מהבולה

סיגריות ונרגילה זה דוחה. ובחיים בעזרת ה לא אתקרב אליהן.
לא עישנתי אבל רק הריח מרתיע ודוחה.

ואני ממש שמחה שעזרתי לה. זה היה מצוין. והם חזרו להיות בקשר טוב כמו פעם

זה סיפור עצוב

חח צחקנו פה על ההתלהבות של כולם. כולה עננים, תרימו תראש ותיראו אותם

עדיין מגניב

 

"תראו את העננים, עכשיו הים ועכשיו זה ועכשיו זה ובלה בלה." צחקנו עליה שהיא יכולה להיות דיילת

טום טוםטום טום

שורפות לי העיניים...

וזה 

ואפילו אם תקום עליך מלמעלה זאת תיהיה האמונה שלך 

*מלחמה

וגם

*יצפינך בסוכו

|בורח|

באופן כללי המשפחה שלהם מדהימה וחזקנ בצורה לא רגילה.
באמת שה' ישלח להם כוחות, הם צריכים את זה.
שישלח ל-אמא כוחות להחלים ולהשלים עם הבשורה הקשה הזו.

אני אוהבת אותך, שתדעי.

*10000000000000

בכלל לא התכוונתי לזה עכשיו

בודד לי
ואני מתגעגעת אלייך המון

בואי ניפגש

אסור לי לזוז מפה

נסיבות כאלו ואחרות

ויש לך שעות ביקור?

שאלי את אמא
היא די חושדת לאחרונה בכל חברה שאני מכירה בדרך 'מסובכת'

אני פוסעת חרש בשביליך 
אני נוגעת בעשבי הזמן, 
אני לומדת את כל משעוליך 
חונה ליד כל מעין. 

אני הולכת במסע אליך 
האדמה עיקשת וצרובה, 
אני לאט פורחת בין סלעיך 
כמו איילה תועה בערבה. 

אני יודעת עוד רבה הדרך 
אבל אלך בה עד יכלה כוחי. 
אתה לי ארץ אבודה לנצח 
אך שורשיך כבר בתוך תוכי. 

תן לי זמן, הושט לי יד, 
עד נגלה ביחד את הארץ. 
אני יודעת עוד רבה הדרך, 
אך שורשיך כבר בתוך תוכי. 

אני מוצאת במסתרי החורש 
פינות בן לא דרכה עוד אהבה 
ובצילן אפול מוכת סחרחורת, 
הזאת הארץ הטובה? 

אני יודעת עד ימי יתמו 
לא, לא אבואה עד עמקי ליבך, 
אך מה יפה הדרך בה השארתי 
את פסיעותי שלי על אדמתך. 

אני יודעת עוד רבה הדרך... 

אחרי שנקרע הים
כל האלבום שירי ארץ-אהבה
הנסיך הקטן
חומות חימר
עננים
אישה חרסינה
את
תשירי ילדה
סופה
האחת שלי
חזון יחזקאל
יפה כלבנה
אבא
ילד של אבא
גיבור של אמא
זיקוקים

הוא לא זמין בפלא'...

היום שהתנפץ עלי,
עשה אותי קשה מדי
שכחתי מעצמי ודי
הייתי, לא הייתי אני

אסגור מאחורי גבי,
שוב לא יוכל לגעת בי,
בתהומות לבי
טעיתי, לא הייתי אני

שבפני הריקנות שוב לא תכה
המציאות שתחכה
שוב לא אבכה
שאתנחם
מעט

ואת,
אל מי את צוחקת כשאת,
שוב לא מחבקת
כמעט עלית בי לרגע
הייתי אחר אם הייתי יודע
שאת,
אל מי את מקרבת מרחק
במי את מתאהבת
את מי לא עוזבת
אם רק היית נשארת,
הייתי עושה אותך מאושרת.

ושוב הולך, אותה העיר, אותם פנים
אני מכיר את הריחות שבאוויר
טעיתי, לא ראיתי אותך

כולן דומות פתאום יותר,
כל שיר עושה להיזכר
מכל צלצול הלב עוצר
נגעתי, לא הרגשתי אותך

ולעולם שוב לא רוצה להתאהב
האהבה שתרקב
הרגישות
שתישרף
לאט

ואת,
אל מי את צוחקת כשאת,
שוב לא מחבקת
כמעט עלית בי לרגע
הייתי אחר אם הייתי יודע
שאת,
אל מי את מקרבת מרחק
במי את מתאהבת
את מי לא עוזבת
אם רק היית נשארת,
הייתי עושה אותך מאושרת.

ואת, במי את נוגעת לאט,
במי את פוגעת
כמעט כמו אז כשפצעת בי
את כל העולם את גילית
ולקחת לי
איתך
ומי זה שעכשיו נוגע בך
אני מקווה שהוא מאושר שיש לו אותך
לא מכאיב לך
בך לא פוגע
הייתי כזה אם הייתי יודע.

כי יש לי מה לשים פה

גַּם לְמַרְאֶה נוֹשָׁן יֵשׁ רֶגַע שֶׁל הֻלֶּדֶת.

שָׁמַיִם בְּלִי צִפּוֹר

זָרִים וּמְבֻצָּרִים.

בַּלַּיְלָה הַסָּהוּר מוּל חַלּוֹנְךָ עוֹמֶדֶת

עִיר טְבוּלָה בִּבְכִי הַצִּרְצָרִים.

 

וּבִרְאוֹתְךָ כִּי דֶּרֶךְ עוֹד צוֹפָה אֶל הֵלֶךְ

וְהַיָּרֵחַ

עַל כִּידוֹן הַבְּרוֹשׁ

אִתָּהּ אוֹמֵר- אֵלִי, הַעוֹד יֶשְׁנָם כָּל אֵלֶּה?

הַעוֹד מֻתָּר בְּלַחַשׁ בִּשְׁלוֹמָם לִדְרֹשׁ?

 

מֵאַגְמֵיהֶם הַמַּיִם נִבָּטִים אֵלֵינוּ.

שׁוֹקֵט הָעֵץ

בְּאֹדֶם עֲגִילִים.

לָעַד לֹא תֵעָקֵר מִמֶּנִּי, אֱלֹהֵינוּ,

תּוּגַת צַעֲצוּעֶיךָ הַגְּדוֹלִים.

הָרְחוֹב הַיָפֶה-הַיָפֶה יֵעָצֵר לְבַסוֹף בְּדַרְכּוֹ.
הַשַלְוָה, אטוּמָה וְקָשָה, תֵּחָתֵךְ כְּמוֹ חַלָה לְאוֹרְכּוֹ.
וְהַבּוֹקֶר הַלָּח יִתְפַּחֵם מִבָּרָק יְחִידִי. מִבְּרָקוֹ.

אנשִים יִתְנַשְמוּ בִּכְבֵדוּת כְּמוֹ בְּתֹם דְּהָרָה עַתִיקָה.
חֲגוֹרַת-הַבֶּטוֹן שֶל הָעִיר הֲדוּקָה, בְּהֶחְלֶט הֲדוּקָה.
הַקִירוֹת הַכְּבֵדִים מְבִינִים מַשֶהוּ וְנוֹפְלִים בִּשְתִיקָה.

עַל הָעִיר הַגוֹסֶסֶת בַּחוּץ צוֹנֶחַ אוֹר שֶמֶש מָחְלַט.
בְּיוֹם שֶכָּזֶה מִן-הַסְּתָם בַּבָּתִּים שוּם תִינוֹק לֹא נוֹלַד.
אָף לֹא מֵת שוּם אָדָם. וְאָכֵן, הָרְחוֹבוֹת מַמְרִיאִים לְאָט.

הָרְחובות ממְרִיאִים אֶל הָאוֹר הַלָּבָן כְּמוֹ שְטִיחַ-קְסָמִים.
הַקִירוֹת שֶנָפְלוּ מוּקָמִים אֵיכְשֶהוּ (אֶזְרָחִים חֲכָמִים).
וְלָעִיר אֵין רֵאשִית וְאֵין סוֹף. וְכָל הַמְבוֹאוֹת חֲסוּמִים.

וְיָדֵיךָ שָרוֹת מִן הַקִיר כְּמוֹ מִלְמוּל שֶל אֵזוֹב יְרַקְרַק.
וְעֶינֶיךָ פּוֹרְחֹות כְּמוֹ פְּנִינִים שֶל זְכוּכִית עַל צַוַּאר הַבָּרָק.
רַק רֹאשְךָ הֶעָיֵף צָף בָּאוֹר הֶעָמֹק. וְרַק פִּיךָ שָרַק.

כלומר, אלו שירים באמת יפים,

אבל יש אינספור שירים יפים כאלה.

התכוונתי שירים מולחנים (כלומר, שירים-שירים, לא שירים-שירה)

 

ובכל זאת תודה!

נתייג אותה כדי שתתבשם @שורדתתת

לכן בחרתי בהם

 

 

שניהם מופלאים עד כדי דמעות

עשה אותי כלי לשלוותך 
במקום שבו מקננת שנאה - תן לזרוע אהבה 
ובמקום שבו יש עלבון - תן סליחה 
במקום שבו יש סיכסוך - תן אחדות 
במקום בו טעות - תן אמת 

ובמקום שבו יש ספק - תן אמונה 
במקום בו יש יאוש - תן תקוה 
במקום שבו צללים - אור 
במקום שבו עצב - שמחה 

עשה שלא אתאווה להיות מנוחם 
אלא מנחם 
שלא להיות מובן - אלא מבין 
שלא להיות אהוב אלא אוהב 

כי כאשר נשכח את עצמנו - נזכה לקבל 
וכאשר נסלח יסלח לנו... 
וכאשר נמות ניוולד לחיי נצח 

כי ראיתי את דרכי נעלמת 
ביער סבוך, בין קירות חורשים 
ובתוך האדמה המדממת 
רגלי ננעצו, היכו שורשים 

ולרגע יכולתי לשמוע 
עלים מלמדים שירתם 
ורציתי לעלות גבוה 
לפרוח איתם 

הכרתי טיפותיו של הגשם 
נקוות בתוכי, יורדות מתחתי 
והרוח קרה ונואשת 
הקפיאה אותי, הכבידה עלי 

ולרגע יכולתי לנגוע 
בקצה הכאב האפור 
ורציתי לעלות גבוה 
לראות את האור 
לראות את האור 

אומרים השמיים כחולים מעלינו 
מלאים באורות 
אולי יום אחד אוכל גם אני לראות 
לראות... 

ונפלתי לארץ, בשקט 
עצמתי עיני, אטמתי ליבי 
והרגשתי איך אני מתפרקת 
מכל כאבי, מכל בדידותי 

ולרגע יכולתי לברוח 
כנוצה על כנפה של ציפור 
והצלחתי לעלות גבוה 
לראות את האור 
לראות את האור 

כי סערת עלי, לנצח אנגנך
שווא חומה אצור לך, שווא אציב דלתיים
תשוקתי אלייך ואלי גנך
ואלי גופי סחרחר, אובד ידיים

לספרים רק את החטא והשופטת
פתאומית לעד, עיניי בך הלומות
עת ברחוב לוחם שותת שקיעות של פטל
תאלמי אותי לאלומות

אל תתחנני אל הנסוגים מגשת
לבדי אהיה בארצותייך הלך
תפילתי דבר איננה מבקשת
תפילתי אחת, והיא אומרת- הא לך

עד קצווי העצב, עד עינות הליל
ברחובות ברזל ריקים וארוכים
אלוהיי ציווני שאת לעוללייך
מעוניי הרב, שקדים וצימוקים

טוב שאת ליבנו עוד ידך לוכדת
אל תרחמיהו בעייפו לרוץ
אל תניחי לו שיאפיל כחדר
בלי הכוכבים שנשארו בחוץ

שם לוהט ירח כנשיקת טבחת
שם רקיע לח את שיעולו מרעים
שם שקמה תפיל ענף לי כמטפחת
ואני אקוד לה, וארים

ואני יודע כי לקול התוף
בערי מסחר חרשות וכואבות
יום אחד אפול עוד, פצוע ראש, לקטוף את
חיוכינו זה, מבין המרכבות

עד קצווי העצב, עד עינות הליל
ברחובות ברזל ריקים וארוכים
אלוהיי ציווני שאת לעוללייך
מעוניי הרב, שקדים ו
צימוקים.

האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד
ותלכי בשדה, ותלכי בו כהלך התם
ומחשוף כף רגלך יילטף בעלי האספסת
או שלפי שיבולים ידקרוך ותמתק דקירתם.

או מטר ישיגך בעדת טיפותיו הדופקת
על כתפייך, חזך, צווארך וראשך רענן
ותלכי בשדה הרטוב, וירחב בך השקט
כאור בשולי הענן.

ונשמת את ריחו של התלם, נשום ורגוע
וראית את השמש בראי השלולית הזהוב
ופשוטים הדברים, וחיים, ומותר בם לנגוע
ומותר לאהוב, ומותר, ומותר לאהוב.

את תלכי בשדה, לבדך, לא נצרבת בלהט
השריפות בדרכים שסמרו מאימה ומדם
וביושר לבב שוב תהיי ענווה ונכנעת
כאחד הדשאים, כאחד האדם.

הנה אני לא דומה לעצמי
לא דומה גם למה שהייתי
זה כבר זמן שגופי ונפשי לא החליפו מילה

מי יאהבני מספיק
להעיר לי על איפה טעיתי
להניח תשובות בין אלפי סימני שאלה

אוי ליבי
מחכה שתלמד לפחות לא לדפוק על דלתות נעולות
אל תתן לעצבות לספר את חיי
אוי ליבי
בוא ננוח לכמה דקות כבר הובלת אלפי מלחמות
וזה אני שאוסף את שבריך אלי

הנה אני בין הרבה אנשים
מסתכל רק על מי שמבחין בי
התחייבתי לתת את עצמי לא ביקשתי דבר

שיר לא יודע של מי
לא נותן לי מנוח לרגע
אם המשכתי לכאוב על זה אין לי יותר מה לומר

אוי ליבי...

אולי זה הרופא
שנעל אותי רגשית

מה שלומך את?

רוצה להגיד למה רע מאוד? הלוואי והייתי יכולה לעזור קצת

זה באמת דבר מטמטם אבל עד כדי כך? אוף

אז אולי תעשי קצת הפסקה מזה למשהן אחר משמח?

משהו שישמח אותך אפילו טיפה

 

ואם את רוצה לדבר או סתם משו אני כאן ואוהבת אותך.

 

כלום לא ישמח אותי כרגע, אני פשוט אלך לישון

בכל מקרה, איזו רמה? צריכה עזרה או תמיכה?

אבא מלמד אותי, אבל אני מיואשת

(אני ממש בכיף אשמח.. להסביר למישהו אחר גם עוזר לי להתרכז וללמוד אז אם את רוצה..)
אפשר גם בטלפון ווצאפ או שטו' אם זה יעזור.
|נורא רוצה שיהיה לך טוב|

אני לא חושבת שמשהו יעזור כרגע

ושחור חזק ופיתה מטבוחה ופשטידה 

ומיטה ומצעים נקיים אמיתיים וקירות וגג

ורצפה

המון המון רצפה

זה גם יתרון מסוים

חצי שעה נסיעה ככה באוטו...

תלכי לבקר את הגרעין שלנו!

או שתקחי לך יום שלם להתקלח

מה טוב בלהתחתן? שמישהו סופסוף ילמד אותך איך אורזים תיק!!!

אולי אני באה ביום חמישי
בא לי להיות אחרי מקלחת בלי להתקלח.
אמרו לי שיש פה איזה מעיין ליד
אולי אני אקפוצה לי.
הדסי שושה יודעת על זה משהו?

אני כל כך רוצה לעשות דברים אבל כרגע לא יכולה, וגם לאחרונה אותו עניין
ואוף שכזה

אני כולה חצי שעה משם

אוף

(למה התכוונת אבל)

-כמה חול יש בחוף

-המון

-ומה אפשר לבנות מחול

-ארמון

-ומי יגור בו מי

-יעלי ואני

אני עם הלא-חסכי ילדות

כי בדיוק היום הלכתי לקבר הטרי של אחי, 

 

 

זה לא נושא בכלל לבדיחה, 

זה כל כך כואב שמזכירים את זה

אני הומור שחור, סליחה

 

ובכלל באופן כללי יש הנוהגים מדורי דורות בעת הליכתם לים,

לטמון את כל גופם בחול. יש מנהג כזה. אני עדה

אז סליחה שהשתמשתי בו בקונוטציה השלילית

תהיו חזקים ושלא תדעו עוד צער

סוף שבעה?

סליחה שלא ידעתי

בהצלחה.

את יכולה לקרוא לי יעל