פורום נסיונות פעילים (עמוד 7257)

כלומר, יכולים להיות סביבי מליון איש ומתוכם אלף חברות וחברים מכרות ומכרים,

אבל,

תחושה שלאף אחד לא מבין אותי באמת ואני לא יכולה לשתף אף אחד באמת...

לדעתי.

ומולה אנחנו לבד ...

אבל כנראה שאת מדברת על תחושת לבד שונה

בס"ד

בדידות היא ההבנה שאף פעם לא יהיה מישהו שיבין אותך באמת פשוט כי אין אף אחד כמוך.
פעם כתבתי על זה משפט- הפואנטה בחברות היא להצליח להיות לבד ביחד.
כולנו בודדים אבל כשאנחנו מוצאים חברים אמיתיים הבדידויות שלנו נוגעות זו בזו.
יש על זה משפט יפה- "אהבה היא שתי בדידויות המגינות זו על זו, נוגעות זו בזו ומברכות זו את זו" (ריינר מריה רילקה). אני חושבת שזה נכון גם לגבי אהבה של חברים.

לכן זה לא משנה כמה אנשים יהיו מסביבך, את תמיד תהיי לבד.
יש לבד שהוא חיובי, שהוא מעצם היותנו אנשים שונים זה מזה.
יש לבד שהוא שלילי, שהוא בודד מה שנקרא. זה הלבד שאנחנו מרגישים כשאנחנו עם מלא אנשים ואף אחד לא שם לב שעובר עלינו משהו, או כשאנחנו מספרים משהו למישהו והוא עונה לנו דברים לא קשורים בעליל ואנחנו מבינים שהוא לא האדם הנכון לנו (נכון גם בזוגיות וגם בחברות), או כשמישהו סתם עושה לנו רע ואנחנו מרגישים שהוא מזיק לנו ושאין לנו מישהו אחר לפנות אליו.
הבדידות השלילית היא זאת שאנשים בד"כ מתארים כשהם כואבים את בדידותם..

הלוואי ונזכה לבדידות החיובית.
אני כן אוסיף ואומר-
אם זכיתם בה, אל תתנו לה ללכת. היא יקרה מפז.
"למצוא אדם המכיר אותך, על כל חסרונותיך ושגיאותיך, ועדיין רואה את הטוב שבך, את הגדולה שבך ואת היופי שבך, מקבל אותך כפי שאתה ומאמין בך. מצאתם? חבקו אותו חזק ואל תתנו לו ללכת".
המשפט הזה נכון גם לגבי מישהו שגורם לבדידות שלכם להפוך לאחרת.
הייתי מוסיפה לו גם את המילים "נוגע בך ומבין אותך עד כמה שאפשר". אדם כזה הוא האדם שאתם רוצים לידכם.
עשו לי טובה, עשו גם לעצמכם טובה, חבקו אותו חזק ואל תתנו לו ללכת.
סמכו עלי, לא קל להסתדר בלי זה.

יש מצב שסטיתי קצת מהנושא אבל זה מה שעלה לי.
מקווה שתסלחי לי..

פעם כתבת משהו דומה על רדידות
(עד היום אני שומר אץזה אצלי)
שניהם מדהימים.
יש לך.יכולת לקחת משהו
לנתח אותו לרזולוציה הכי קטנה שיש
ולהוציא ממנו דברים מדהימים
ואמיתיים.

תודה.

בס"ד

לכבוד הוא לי .

(אני זוכרת את השרשור ההוא..
כמדומני שהוא אפילו שמור לי בכרטיס אישי).

תודה לך.

תודה רבה יקרה!

להרגיש לבד בחדר מלא אנשים/מתן


כולם שם.
כל החבר'ה, כל האנשים שאתה אוהב ולא אוהב, כל הסיבות לכך שאתה כאן.
אבל אתה מרגיש לבד. אתה מרגיש את החיוכים המזויפים,
את אוירת המשחק, את הציניות באוויר, ואת הצחוק המאולץ ברקע.
הצחוק הזה מהדהד בראשך כשאתה יושב בבית הכלא של הלבד.
אך האם הבדידות היא מילה גסה? האם להיות אדם כן,
אדם בעל נקודות אמת גבוהות כל כך שהוא לא יכול להשתתף במשחק,
אדם שחי כשלעצמו ולא כשהוא לאחרים - זה להיות אדם מתבודד ומוזר?
וכי החברה השפיעה עלינו עד כדי כך כשנחשוב שאם אתה לא שם אתה לא קיים?
אני קיים.
גם אם אתם לא רואים את זה, גם אם אני נראה כמו אוויר מבחינתכם,
גם אם אתם חושבים שאני בודד ועצור - אני שם.
מרגיש לבד בחדר מלא אנשים - ועם זאת מרגיש האדם הכי חי,
בחדר שמלא באנשים.


עם הזמן הפכת להיות אחד שמתבונן
עם הזמן המחשבות באות, מלטפות את הכאב
שונא אתה? אוהב אתה?
אולי אתה בכלל בודד
דפיקות בדלת נשמעות
תפתח עכשיו
זאת האמת

(זאת האמת,עידן עמדי)

אני לא מרגיש לבד.

מצטערת, אבל הקשר בין שלא עשני גוי למלביש ערומים לא ברור לי.

שלא עשני איש וזוקף כפופים - מה? באותה מידה אתה יכול לומר שבנים מתכופפים יותר בשביל עבודות פיזיות. הגב שלי יותר זקוף מהרבה בנים שאני מכירה.

לכתוב,

להלחין,

להקליט אם יהיה זמן.

 

הלוואי

צילום מסך

שקובע מתי לפלאפון תיהיה גישה לאינטרנט או תקני חבילה ללא אינטרנט

אבל אז אין גם בלוטות'

לא אכפת לי כל כך שלא יהיה בלוטות׳
איך לא אמרו לי בחנויות כששאלתי אם יש מצב לפלאפון שלא מתחבר לאינטרנט?

או שהם לא יודעים

תודה!!!

אשמח לעזור בכל שאלה או בעיה

לי היה 208 בלי אינטרנט, וכשהעברתי את הסים לסמארטפון, הוא עשה לי בלי אינטרנט, אז רק מהחודש הבא יהיה לי..

זה תלוי בהגדרות של הסים, לא קשור בכלל לווי פיי.

הטלפון שלי לבינתיים לא מתחבר לווי פיי..

אבל הוא מתחבר לאינטרנט נגיד באוטובוס

הוא מתחבר לווי פיי, אבל הוא לא מצליח לעשות כלום

ולחסום את הגישה לאינטרנט מחוץ לבית.

אפשר בצורה עצמאית ואפשר דרך חברת הסלולר.

 

כך יהיה לך אינטרנט עם מסך נורמלי בבית ובחוץ לא.

לא כיף לי

זה הכי רע שיכול להיות
ואת הכי בסדר שיש, וחיבוק חזק
ושהם ייכחדו
‏(אני עיפה נורא אז בגלל זה זה ככה
ארחיב בעזה)

למה החברה שלנו כזו דפוקה....

מבוגרים שבחיים לא יתבגרו
שלא מבינים כלום מהחיים שלהם,
אבל באיך להרוס נפש של ילדה קטנה
אווו
בזה הם מבינים מצוין!
אל תקשיבי להם,
תספרי לאנשים הנכונים,
לאותם.אלה שלמרות הכל
את יכולה לבטוח בהם.
וגם אם את חושבת
אולי
שהם לא קיימים.
אני מבטיח לך
שהם קיימים
צריך לחפש אותם/ן
אולי זה יקח זמן
אבל בסוף.תמצאו אותם
בסוף תדעי לרפאות את עצמך
אני לא יכול לדמיין את הכאב שלך
והלוואי שהייתי יכול לעשות יותר
מסתם לכתוב לך תגובה בפורום
לך ולעוד מליון בנים ובנות
כמוך
הלוואי.






עם זאת
אני ממש ממליץ לך
להתחיל טיפול מקצועי
להתמודד עם השדים
שלא הולכים לשום מקום
וחייבים להשתחרר
בצורה כזאת
או אחרת.
בהצלחה בדרך החדשה!
מאמין בך המון.

אני הייתי בטיפול בנסיבות אחרות וזה נתן לי את הכוח להמשיך ולצמוח

כי בסופו של דבר, בשעת אמת, שום דבר לא עוזר.
אם האינסטינקט שלי הוא לקפוא,
תמיד זה מה שיקרה.
לצרוח אף פעם לא צרחתי
לברוח רק פעם אחת הצלחתי, אחרי שתי דקות של קיפאון.
אנשים לא מבינים שמה שאני צריכה באמת אם קורה כזה דבר או משהו אחר זה חיבוק.

ומה שאת אומרת שהוא התגלמות הרוע, זה לא בהכרח נכון.
זה נכון שאת לא אשמה.
ונכון שאסור להשתיק ואסור לשתוק.
אבל צריך להבין גם את הצד השני בסיפור.
ואולי תקטלו אותי על זה אבל אני הולכת לפתוח שרשור בנושא.

זה עצוב,
ונראה לי שכל אחד, או לפחות כל אחת, חווה את זה מתישהו בחייו.
ואתה יודע מה?
אני דווקא לא כועסת על זה שפגע בי.
אני מרחמת עליו, כי הוא לא שולט בדחפים שלו
ואני יודעת מה זה לא לשלוט בדחפים (ב"ה שהדחפים שלי לא פוגעים באחרים..)
אני כן סולחת,
אבל לא שוכחת. כי איך אפשר לשכוח.

בגלל שהוא לא יודע לשלוט בדחפים שלו
אנחנו צריכים לסבול?!
בגלל שהוא חלאת המין האנושי
אנחנו נכאב לנצח?!

איך הגענו למצב שבו דווקא הקורבן
הוא ה"לא בסדר"?!
איך אפשר ל"הבין" ו"לרחם" על המתקיף
וכבר אמרו חכמים ממני
"כל המרחם על אכזרים
סופו שיתאכזר על רחמנים..."

על אנשים כאלה לא צריך
ואפילו ממש אסור לרחם.
אנשים כאלה צריך לדאוג
או שלא יהיו בכלל בעולם
או שלא תהיה שום גישה ואפש רות לפגוע
באנשים אחרים.

אינספור מחקרים כבר הוכיחו
שזה לא סתם "מישהו שלא מצליח לשלוט בדחפים/יצרים שלו"
זה לא נובע ממשהו שקשור ישירות ליצר העריות
ולפורקן.
זה נטו קשור לאלימות
אבל לא אלימות של מכות
אלא אלימות הרבה יותר גרועה מזה
שלא מעט פעמים
מלווה גם באלימות "רגילה"





ותיקון קטן
*כל אחת*
ממש לא
כל אחד...

לא מגיע סליחה לאנשים כאלה.

בכיתי.
נירא לי כל מה שאתה כותב מבכי אותי תמיד.
אבל זה כואב חזק.דברים שהנפש נשארת המהומה מולם.
אין לי מה לנחם.
זה הכאב יותר כואב ממוות כי אחרי מוות לא מרגישים עוד..



תיהיה חזק.
תאמין שאתה חזק יותר ממי שעשה לך את זה. הוא איש שפל.אתה איש חזק.



(ורק משו שעולה לי בראש-רק שואלת-למה אתה צועק את צעקה של הבנות כשמקרוב אתה יודע שילדים.בנים.גם נפגעים וזה לא פחות משפיע עליהם? על הילדות כולם יודעים.על בנים פחות..)

כי האחוזים הם פי כמה יותר רצל בנות,
וכי אצלם לרוב השבר והכאב גדולים
עשרות מונים מאשר אצל הבנים.

(אני מכיר שני בנים שקרה להם דבר כזה
ועשרות אם לא מאות בנות שזה קרה להם...)

אני כותב על.מה שאני יותר מכיר
בדרך כלל אצל בנות זה גם קורה
בעוצמה, בשנאה ובאלימות
שהיא לאין ערוך לעומת אצל הגברים
מה שכן- אצלינו בדרך כלל הבושה יותר גדולה.
לדבר עלזה, לחשוף אתזה שאתה חלש...

ויותר מזה,
לבנים אין (כמעט) רגשות
בנים לא מסוגלים להבין דבר כזה
ובטח שלא להזדהות איתו,
בנות כן.


(סיפרתי עלזה למ"פ
וגם למ"מ
וגם למ"מ הקודם
וגם למפקד הקודם
אפחד מהם
לא באמת הבין
(או שמא- לא רצה להבין?!))

שהבנים ידעו שמותר להיות חלשים?

בנפש זה פוגע.לדעתי אותו דבר.

אני מכירה אחד.הוא כל היום נלחם רק כדי להוכיח כמה הוא חזק.הכי חזק.
ולא.זה לא באמת עוזר לו.
הכאב לא בורח לשום מקום.

בנים פשוט לא מסוגלים להכיל משהו שכזה,
ניסיתי,
באמת שניסיתי.
הם.פשוט לא מבינים...

אם אני אמחוק
זה דרך המנהלים.