פורום נסיונות פעילים (עמוד 7258)

you're the lucky one
cause most of us are
bitter over someone

מוקדש
גם לה
וגם לך

ילדה...
וְאַתְּ הֲיִי לִי לְפֶה , יַלְדָּתִי,
בְּעֵת אֲשֶׁר יֵאָלֵם קוֹלִי מִדִּמְעָה.
וְגוּפֵךְ הַקָּטן יִשָּׂא זַעֲקָתִי
עֵת יַרְוֶה בְּדָמֵךְ רִגְבֵי אֲדָמָה.

וְעֵינַיִךְ, אֲשֶׁר לֹא הֶאֱרִיכוּ לִרְאוֹת,
הִנֵּה בָּם נִשְׁקַף כְּאֵבִי.
ופעיותייך, הָרַכּוֹת,הַקְּטוּעוֹת,
הִנֵּה בָּם תִּבְכִּי אַתְּ בִּכְיִי.

וְקוֹלֵךְ שֶׁנָּדַם, שֶׁנִּגְדַּע,
לְעוֹלָם יְהֵא הוּא קוֹלִי.
וּבִכְיֵךְ, יַלְדָּתִי, שֶׁגָּוַע,
לְעוֹלָם יְהֵא אוֹת אֶבְלִי.

וְעֵת עָלִית לַמָּרוֹם, יַלְדָּתִי,
ותעל עִמָּךְ שַׁוְעָתִי.
וְכַאֲשֶׁר מוּל אֵל עֶלְיוֹן הִתְיַצַּבְתְּ,
וְאֶתְיַצֵּב שָׁם אִתָּךְ גַּם אֲנִי.

וְהִנֵּה יַלְדָּתִי, אֶלְחַשׁ לָךְ עַכְשָׁו,
כִּי תִּגְּשִׁי נָא אֵלָיו לְלֹא פָּחַד.
וּלְמִשְׁמָע קוֹלֵךְ אֲזַי שׁוּב אֶכְאַב,
וְשֵׁנִית יֹאחֲזֵנִי הָרַעַד.

וְאִמְרִי לְפָנָיו־ הֵן הַכֹּל נָתַתִּי
וְלִכְבוֹדְךָ אֱלֹקַי, הִקְרַבְתִּי חַיַּי.
הִנֵּה, אֲבִי, עַל מִזְבַּחֲךָ נעקדתי,
וְאַתָּה אֱלֹקַי־עַד מָתַי?! עַד מָתַי?!




|בוכה|

מוטה גור בכלל לא אמר "הר הבית בידינו".
הוא אמר "הר הבית *בידי*".
ההקלטה המפורסמת היא שיחזור של ההקלטה המקורית, שעד כמה שידוע אין לה תיעוד שמור.
אין בעד מה.

זה לא פירר
תיכננתי כל כך הרבה להערב

ועם זאת,
אולי אפשר לקבל רשות;
מאלוקים
וממכם, עם ישראל-
לשמוח קצת.

ואולי זו שמחה אנוכית
ואולי זו שמחה של אמונה בתיקון עולם
ואולי זה קצת קשה לי שזה אנוכי, אז אני מזכירה גם תיקון עולם
אבל
היום
היום אני מרגישה
שיש יותר אהבה וסבלנות
אליי
אבל גם לכולם
וזה צעד לכל עם ישראל
כי הם אנשים גדולים
ויש להם לב טהור
ואם הם יודעים להשתמש בו
אז עם ישראל יצליח בכל.

להסתכל למעלה או הצידה.

להרגיש את הגוש.

לבלוע.

להקפיא כל שריר אפשרי.

ושוב.

להילחם להילחם להילחם.

שהדמעות לא יברחו לרגע.

שוב.

הגוש לא מרפה.להסתכל למעלה,

והצידה,

לענות,

הכל כרגיל.

לא.

לא הכל כרגיל,

אבל עדיף שככה יראה כלפי חוץ.

זהו.

השלום יופיע בסוף. משום כך בעולם הזה הופעתו היא ככיסופים ורדיפה ולא כמנוחה ומימוש.
(הרב שג"ר, זמן של חירות)

*
השלום יופיע בסוף,
אחרי שלא נהיה יותר
אנשים. וכשלא ישארו חוקים
לאכוף
וכשלא אתפתה לאימת הכבישים.

עוד ישבו כל הטף ברחובות
שוממים. האבק
ישקע לאיטו
מעל עשן עולות ושלמים
ובכי אל שבנה את ביתו.

קרב יום אשר הוא
לא יום ולא לילה;
בכנפיו של יונה או עורב, מי ינוח.
בבא השלום לא אדע מי למעלה
רם, הודע -
איה השה, איה הבן, איה
הרוח.

*
א.
בישיבה פורחים כל שבועיים
צבעים אחרים, תורות
משתרגות בעצמן
שירוגים אחרונים של קיץ מתעייף.

בין השבילים,
תינוקות בורחים מבית הספר
(גם אני, לא
לומד בבית המדרש,
נשרג בפרחים).

ב.
שים ידך תחת ירכי
והשבע לי בכוכבי השמיים
ובסהר
ובכל הבריתות והבתרים והבארות
ובכל המבתרים

ששיירת הילדים מחנות הבגדים
לא תרצח
לא תנעץ
לא תגנוב. חיים.

ג.
זה תמיד גם הכס החסר,
כל עוד חסר השלום
במרומיו ועלינו.
ואם כך, למה לי כיסופים ורדיפה;
ואם את, למה לי חיים.

*
שבוע לפני שהם רצחו את הלל
את שירות המנהרה שלנו
ריססו מילות-שלום
גדולות.
המילים הביטו בי בוכיות
והשלום מלא בעזוז.
נדמתי.

 

 

 

 

 

 

(לפרסם בפרוזה? אולי)

אני מפחדת.

אני יודעת שיקרו דברים טובים,

ואני מפחדת.

אני צריכה הסחת דעת

אני צריכה לסגור ולא רוצה להיות לבד
די לבכות

יש מוקפץ יש דגים יש סלטים אני עכשיו מסיימת איתם ...מה עוד? רעיונותת

קמתי יחסית מוקדם לכל שבת,סיימתי את כל התהילים,אחרי הסעודה הלכתי לטייל עם 'תחשוב טוב' שבאה לבקר בצפת,שמענו דברי טעם מאיזה מישהי חכמה. והיה כייף!תודה ה!

אעאע.

טוב באמת באמת!

רק בשורות טובות!! 

וחיבוק גדול לכל מי שזקוק/ה לו  

והגעתי למסקנה שאני אומרת "באמת" יותר מדי פעמים. כאילו כל שאר הפעמים זה לא באמת.

ומחר אין סופרלנד ואין לונהפארק. יום כיפ לבדייי

 

אגב, אם שמעתם על איזו סדנת כתיבה שיש לנוער, אשמח אם תשתפו אותי

אני צריכה לשחרר את המחסום כתיבה הזה. ודחוף.

בס"ד

 

 

איך שאנשים מצטטים סמך לדבריהם מהרמב"ם ובטוחים שזה ראיה מוחצת שאין עליה תשובה, ממש "כאילו קפאו הדעות במאמר האיש הזה" (ספר המצוות בתרגום הרב קפאח). ודאי שהרמב"ם היה גדול ועצום שכל מה שאני אומר עליו יהיה "כהאי מרגניתא דלית לה טימי כל כמה דאת משבח לה את מגני לה" (שאגב אני אשמח אם מישהו ימצא לי את מקור הביטוי), אבל מצד שני ברור שגם הוא לא חשב שצריך לקבל את דבריו כתורה מסיני בלי לבדוק, והראיה- מה שהוא אמר בספר המצוות על היחס לבה"ג (הציטוט קודם).

 

ועכשיו באופן ספציפי (גם אם באיחור של שבוע)- הדבר מלמעלה נכון לא רק לגבי פסיקת הלכה במספר החוטים בתכלת, אלא אפילו בעיקרי האמונה. כלומר- מותר לר' נחמן לחלוק על הרמב"ם בגדר של עבודה זרה, וגם על זה נאמר אלו ואלו דא"ח. גם אם לדעתי ראוי (בטח בעניין כ"כ חמור) להחמיר, (ובאמת לדעתי ראוי להחמיר בע"ז אפילו כשיטת הרש"ר הירש) זה לא הופך את המקילים לעובדי עבודה זרה על כל המשתמע, רק לטועים בשיקול הדעת, וזה הגיוני שזה יקרה, עובדה שיש קרבן שנועד למקרה כזה.

 

@ירא ורך לבב

 

אתמול הייתי בלוויה של ילדה בת 13.5
שנרצחה במיטתה בשנתה
היום אני בהפנינג ענק בעוז וגאו"ן במלאת שנתיים
ליסוד המקום.
ופתאום זה הכה בי
המעבר התמידי הזה בין עצב לשמחה
בין שבירה לתקומה
איך מתוך ההריסות, מתוך הכאב
אנחנו קמים בכוחות מחודשים
בונים, נבנים וממשיכים
כמו יום הזיכרון ויום העצמאות
שצמודים זה לזה
כבר למעלה מ3500 שנה
העצב והשמחה מתערבלים
זה סביב זה
בעירבוביה
שאין לה התחלה
ואין לה סוף
זה יעודנו
זוהי תכלתינו
עד לביאת משיח צדקינו
והגאולה השלימה
במהרה בימינו
אמן.




"מתוך העבר
נגיע לעתיד
מתוך כאב
תצא שמחה האמיתית
מתוך הדמעות
יפתחו השמים"

אני מרגישה מסוממת בקטע רע