פורום נסיונות פעילים (עמוד 7287)

אבל סתם.
פשוט לכי לישון.
ואני אוהבת את החתימה שלך.

ומותר לאהוב, ומותר לאהוב|ממלמל|

|נרגש|

ידוע לך במקרה?
אני לא מאמינה שזה קרה בסוף

חוץ מלהיות רעב..

בגלל שכשנופל ספר תורה בבי"כ אז הציבור צם..

וכאן בגלל שאין ציבור ממש אז אני לא יודעת אם מישהו צם בכלל..ונראה לי חשוב.

כנראה עוד לפני שיהודים החליטו לאמץ את המסורת שהתגלגלה מהנוצרים למוסלמים על המקום הזה כקבר דוד.

ואתה יודע גם שזה ממש ממש ממש אמור להכאיב לנו
שיש.שם עבודה זרה, ומי שזה לא מכאיב לו, יש לו בעיה חמורה מאוד.

מוזמנת להאיר את עיניי.

בסדר, מחר בע"ה

ברכה מיוחדת נתקנה עבור שמחה על כריתת ע"ז מהארץ

 

ללא שום קשר אם דוד המלך קבור בדיוק שם או לא

אני פשוט לא מבין מאיפה התחיל הבלאגן והרצון לצום. אני מקווה שאתה לא צם בכל פעם שמיסה נערכת בארץ.

(וזה מחוץ לדיון על הגדרת הנצרות כע"ז)

בס"ד

 

זה כי הפילו שם ספר תורה על הרצפה

וחוץ מזה,

כאשר מקום מוקדש ע"י יהודים לתורה ותפילה,

ודאי שכל יהודי בעל לב מצטער כשהוא מחולל,

גם אם מדובר בבית כנסת שנוסד בתוך קבר שיח או כנסיה, בטעות או בכוונה.

כי הוא כנראה קבור כמה קילומטרים משם

רב אושר פריינד אמר שהוא קבור במגרש ליד

 

דוד שלי היה מנהל הפירות בעיר דוד אז הוא מכיר קצת היטב

והעניין זה של ה'ציון'.

האמת שלא בדקתי אם קבעו על קבר דוד 'ציון'.

במירון וצפת,

פה לרוב האנשים זו עובדה ברורה ומובנת מאליה שהוא לא קבור שם,

אלא במערה כלשהי בסביבות במירון

 

(אוכ...ערוץהקבלה#2)

יכול להיות שאולי קיבלתי את העובדה הזאת כמובנת מאליה ולא חקרתי מספיק.

מבטיחה לנסות לברר יותר.

קראתי עדויות של האריז"ל, הרב אליהו זצ"ל ואחרים

שמתעקשים כי בדיוק שם הוא טמון

או על מה?
מי החליט?

חייבת לומר שלא כולן--

ציון זה המקום היותר רוחני שקשור לצדיק ולאו דווקא הקבר עצמו..

 

 

(אוכ אני מרגישה בערוץ הקבלה או משו)

מעניין אותי,

כמה את שוקלת?

ואיזה גובה את?

 

את יכולה להגיד גם באישי..

גובה 1.63 בערך
משקל 45 וחצי

אני צריכה להגיע ל52 לפחות

זה ממש תלוי במבנה גוף..

 

חברה שלי 1.62

והיא שוקלת גם 45

ולא אמרו לה שהיא צריכה לעלות,

למרות שזה לא הגיוני לי שלא אמרו לה..

יאוו עכשיו אני מדמייינת אותך כמוה..

אבל באמת שזה תלוי במבנה גוף,

יכול להיות שזה המבנה גוף שלך..

אוף זה בכלל לא.
המשקל הנורמלי שלי הוא 52-3
ככה הוא היה עד לפני שנתיים
ככה הוא צריך להיות, אני יודעת.
אני פשוט דפקתי את הגוף שלי.
ואל תשאלי איך כי אני לא אגיד..

מה שלא נראלי,

אזאולי זה כן המבנה גוף שלך..!!

אבל זה לא אומר שזה המבנה גוף שלי...
זה לא תת משקל קיצוני,
אבל בגלל שאני בירידה זה יכול להיות קיצוני וזה מסוכן.
אני כמעט הגעתי לאישפוז כי שקלתי 40.
ואחר כך הצלחתי לעלות בחזרה ל52 אבל עכשיו אני שוב יורדת.
וזה מעצבן כי אני כל כך מתאמצת לעלות.

ולמה אני כותבת פה את כל זה, השם ירחם...

זה ממש מבאס.

ממש ממש.

כמו ששנה שעברה עליתי 12 קילו.
כמו שבחודש אחד ירדתי 6 קילו.
אני פשוט אלופה בזה.

הכל תלוי ברצון שלך.

ויש לך כוחות.

בזה אני בטוחה לגמרי.

הכל תלוי ברצון שלך.

תודה

(את צריכה להזכיר את זה גם לעצמך מדי פעם...)

(לא מדברים על זה עכשיו..!! |מרוגז|)

(טוב. נדבר על זה כשאת תפתחי שרשור מתוסכל!)

ובטח שאת יכולה תמרי
אנחנו סומכות עלייך!!

את יודעת מה? את צריכה להיות בפנימיה וככה תעלי מהר.
או שבעצם לא לי לא אוכלים כלום. אז זה לא רעיון טוב. פשוט תהיי לידי ואז אני אגרום לך לאכול הרבה שטויות משמינות(אם מישהי שאיתי הרבה תראה את זה היא תגחך) .
תמרי, בטח שאת יכולה, כמו שעלית פעם, ככה גם עכשיו. ‏‎ ‎
אני מוכנה להיות השעון המעורר שמחייב לאכול ולהשמין פולטה.
‏
‏(תתעודדי מזה שיש את הצד השני, להם יש גם את הדחייה החברתית וגם את התאווה לעוד ועוד.. לא אומרת שזו לא עבודה, זו אותו עבודה בשניהם, רק שלהיות רזה יותר פשוט מלהיות שמן)

(אני כל כך כל כך מעריצה אותך על הרצון.)

@פינג.
@שדות של אמת
@יונה על הגג

ואז לפנק את עצמך אחר כך

למדת?

עשיתי משהו כיפי לפני הלמידה אבל התחרטתי שעשיתי אותו.
הוא לקח המון זמן והמון אנרגיות ועכשיו אין לי כח ללמוד אז זה לא שווה.
אוי הקנאה
את גמרת ללמוד לגמרי לגמרי. אוף
זה בכלל לא מעודד שנשאר לי רק(עאלק רק) שנתיים. יש אחכ תלימודים הגבוהים.
בעע
זה נראה בלתי אפשרי

נשארו לי 2 סמינריוניות אם זה מעודד אותך
והם נסחבות איתי כבר ארבע שנים בערך

וגם אני לומדת עכשיו (מסיימת) את יודעת איפה
אבל זה באמת לא נקרא כי זה לימודים אהובים

תקשיבי ללמוד זה בריא למח, תתייחסי אל זה ככה בנתיים ולא מעבר אחותי

אולי יומאחד נגמור עם זה?
אל תמרחי את זה עוד, טוב?

וויואו. בכלל שכחתי מזה וזה באמת לימודים כיפיים.

ממ טוב. אקח את זה כעצה. תודה אהובה
ובכלל החלק המעצבן בלימודים זה רק המבחנים. ללמוד לא אכפת לי

והעליות הראשונות

(סתם אני מתהבת שסיימתי היסטוריה)

יוואוו כיף לך! ב"ה שסיימת את זה.
(בסוף עוד תהיי מורה להיסטוריה|בורח|)

(אם כבר לאמנות)

לא פגשתי את המיטה משתיים עשרה, זה יותר מידי.
אני שומעת אותה צועקת לי ולא נעים לסנן ככה את החברה הכי טובה שלי.
אז לילה טוב עולם

אולי תביאי להם שקית ממתקים ותגידי שמשהו מתוק למתוקים,

אבל ראלי שקית ממתקים זה אחלה

 

 

ואת יודעת שאת מורה מעוררת הערצה?

אופ הלוואי המורה שלי לאנגלית היתה ככה

אבל אז בעצם..

(@יונה על הגג)

אבל הניילון תמיד נהרס לי

ואני לא מעוררת הערצה אני סתם אוהבת יותר מידי

ובטח שאת מעוררת הערצה

וזה עדיף בהרבה יותר מהמורה שלי לאנגלית

את משתלטת לע הכיתה עם האהבה שלך

והיא משתלטת על הכיתה עם חנפנות וצרחות שאם לא נעשה אז 40 בתעודה,

אבל זה לא מעניין אף אחד כי היא לא מפסיקה לחלק ציונים

ובשיעור אחד שלא הייתי היא נתנה לי פעמיים 40..

אבל לפחות עזבתי אותה אני מקווה לעד!!

והמורה נשמעת ממש קשה

כן, היא זוועתית

מעניין מי נתן לה תעודת הוראה..? 

לא למדנו איתה כלום השנה..

למה שלא תקחי את כל המקקים מהדירה
ותחלקי אותם לתלמידים?
אני בטוח שהם מאוד ישמחו! (המקקים פחות )

יש להם קטע לאכול נמלים (עם קינמון! אמיתי לגמרי)
להתעלל בפרפרים מתים ולהרוג דבורות

יאק

אבל מה לגבי היישום?
איך נראה לך שאני אאסוף את כל המקקים בדיוק?

תשירי שירי יום הולדת ותוציאי עוגה
ואז תכניסי את כולם למכונת למינציה, תעשי ניקוב ותכניסי טבעת ותעשי מזה מחזיק מפתחות

ומרוב שהובכתי מהעניין שמתי יד על הפה כמו ילדה קטנה

ריכוז זה של הגן בכלל
יא מבולבל

איכסה

ואז תקראי להם להיכנס כי חם ותכניסי אותם לתוך מכונת למינציה ותעשי ניקוב ותכניסי טבעת ותעשי מזה מחזיק מפתחות

אני יושבת ומתרשמת לי פה

למה שלא תביאי להם משהו שכשהם יחזרו בתשובה כשהם יגדלו הם יוכלו לספר שכל השנים הם שמרו על מה שהם קיבלו מהמורה הדתיה בכיתה א' ואז ישלפו איזה דף בלוי שהיה פעם מנויילן עם קטע קצר על אמונה?

שווה

יש לך רעיון מה לכתוב שם?

אני די בקטע של חלק אלוק ממעל אבל מותאם לילדים, כלומר את הרעיון. הוא קריטי

כבר אמרתי למי אכפת אם אני כבר עוזבת אני צריכה לתת כמה שיותר

אז היום לימדתי אותם על השבת אבדה וע' (חיים שלי הילד הזה) ממש התרגש שהחמאתי לו שהוא צדיק כל כך וגיבור שהחזיר את העט עפרון למי שזה שייך לו
אחרי שהמשפט שהוא מכיר זה מי שמוצא הוא הלוקח או משהו כזה

אז הם התחילו לחפש מלא דברים בכתה כדי להחזיר וצרחו "שבת אבידה!" "שבת אבידה!"


חח אני מתה עליהם

בעצמי למרות הכל

שזה אומנם בקטע רוחני אבל אפשר להשאיל את זה גם לכל דבר ביומיום בתור הכנה לחיים.

בואי פשוט נעשה את זה.

תקועים בעבר

 

 

 

לא נותנים אופציה להשתנות

 

 

 

מקובעים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(אפילו אני מול עצמי)

 

 

 

 

 

(ני רוצה להגיב ביישוב הדעת)

ואז האינטר הנבלה מקרקשת וקופצת.

כשאתה בעלייה פשוט צריך לסחוט קצת יותר טורים מדוושת הדלק, האינטר טיפסה את העלייה המסריחה הזו כבר אלפי פעמים בעבר, אין סיבה שאצלך היא לא תצליח.

רציתי להיות @מאיר. אבל בסוף יצא לי אחלה משל. אולי אפילו אסביר.

והלוואי הייתי יכולה להיות פה- שם.

 

והמסקנות שלך ממש לא תמיד על אותם דברים.

תמיד הן נכונות וחכמות כל כך.

ואני אוהבת אותך

איך זה שתמיד את מסיימת בנימה אופטימית שכזאת. אהובה שלי שאת.

 

יש כאן מילים עוצמתיות מאד. והרגשות חדשות, ומחשבות חדשות. 

המסקנות שלך הן לעולם את; אותה התבונה הפלאית שלך והמחשבה הבהירה מרכיבות אותן,

אבל התוכן מרתק ואחר בכל פעם מחדש, ומעורר מחשבה.

 

ובכלל, "ברגעים האלו נורא מפתה לוותר על חלק מהם במודע". כמה חשבתי על זה השבוע.

 

(תודה על התיוג. שימחת אותי)

לרוב אלו אנשים שעברו את זה בעצמם והמם נעולים על הפתרון שעזר להם בלי לחשוב רגע שאולי זה לא יעזור לי

אבל יש מקרים שהם אולי צודקים ואני לא מקשיב להם כי אני לא אוהב את הפתרון למרות שיכול להיות שזה באמת מה שיעזור לי

למשל כולם אומרים לי תתחתן הכל יסתדר
מצד אחד לא רוצה עכשיו להתחתן, מצד שני אולי ברגע שזה יקרה אז אני אבין שזה באמת מה שהייתי צריך לעשות...

יש לי רעיון אני אספר לך את סיפור חיי ואתה תכתוב את זה לספר
אתה מדייק

החיים שלי קצת פחות מרתקים נראה לי

אבל הסיפור עם המקקים שכמעט אכלו אותך היה די דומה..

לא הוא לא 😞
זו הייתה מציאות אימתנית של ממש והסיפור שלך כאילו התרחש בחוף הים בשאנטי

וכתבתי את זה בשעה מאוחרת
וגם כי ברגעים המלחיצים באמת הייתי מעורפל בגלל הרעל אז אני רואה את זה בצורה כזאת

אם אתה כותב ספר אני הראשונה לרכוש בעזרת השם

קדימה אני מחכה

אבל עם קטע וידאו שלך
פרולוג מתוך הספר

ככה:
התורם עד 39 שקלים יקבל מכתב תודה חתום על ידי הסופר בעצמו
התורם 40 שקלים יקבל ספר
התורם עד 79 שקלים יקבל ספר עם הקדשה
התורם 80 שקלים יקבל 2 ספרים שבכל אחד יש הקדשה
התורם 100 שח יקבל ספר עם הקדשה וקטע וידאו אישי שבו הסופר מודה לו על תרומתו ומאחל לו שלאן שלא יפנה תהיה לו חניה פנויה אמן
התורם 150 שח ומעלה יקבל ספר עם הקדשה וקטע וידאו שבו הסופר מודה לו על תרומתו ומאחל לו שלאן שלא יפנה תהיה לו חניה פנויה ואז קטע הקראה מתוך הספר
התורם 500 שח יקבל פגישה עם הסופר עצמו שבה הסופר ישמור לו חניה בעצמו ויתן לו ספר עם הקדשה ויקריא לו פרק מהספר מעל צלחת דגים במסעדה נחמדה

אני יכול להמשיך עם זה עוד אבל די מספיק

אה?

נתקלתי בתל אביבים שזה האיחול שלהם

והקשבה והבנה מלאים

אני מדברת על משהו שכואב לא על הלבטות מה לאכול לארוחת ערב שאז זה לא ממש עוזר לי רק הקשבה

כי לפעמים כל הבעיה היא שאין איפה לשפוך את הכאב

פתרונות טכניים יש הרבה פעמים, אבל לא מסוגלים ליישם אותם באותו זמן, אין ישוב הדעת.

 

כשאדם נמצא בערפל, צריך קודם להבין טוב טוב על איזה ערפל מדובר ובאיזו נקודה הוא בדיוק מפריע ורק אז אפשר לעבור לטיפול בו.

שתמשיכי להיות לא מתוסכלת לעולם ועד!

(נראלי נעלם במצולות הפורום.. דברים רצים פה בטילים)

אני הולכת לגלות אותו.

זה לא רע.

ומשאיר אחריו שובל של כאב

אז העבר שנותר מאחורה הוא שורף ופוצע יותר.

 

לפעמים המכלול הזה הוא רע

ולפעמים הזיכרון שיצרנו לעצמנו עושה אותו כזה.

מראש חשבתי שאצטרך לסייג את עצמי. אנחנו משפיעים מאוד על מכלול הדברים שעשינו וקרו לנו. זה לא גזירת גורל בהכרח. יכול להיות צדיק ורע לו ומאושר גם .

אסור להיות אנשי גורל. אומנם אנחנו מה שקרה לנו אבל אנחנו מה שנעשה בהמשך בדיוק באותה מידה, וזה עדיין נתון להחלטתנו.

בהצלחה רבה ילדה.

בס"ד

ריפוי אינו דווקא שכחה. ריפוי זה הפיכת נקודת ההסתכלות לרכה יותר.
את צודקת, הזמן לא משכיח, אבל הזמן מאפשר. הוא מאפשר לסלוח, הוא מאפשר להסתכל אחורה בפרספקטיבה אחרת, הוא מאפשר להמשיך הלאה.
לעולם לא נשכח דברים שפגעו בנו, דברים שהכאיבו לנו, אבל החוכמה היא לסלוח עם כל זה שאת זוכרת. החוכמה היא לחיות עם הזכרון, לא להילחם בו.

נכון, הזמן לא משכיח, בעצם הוא גם אולי לא מרפא, הוא רק מאפשר לנו לרפא את עצמנו.

ב"הצלחה...

אבל לפעמים הזמן הזה נראלי כל כך גרוע.

חוויות, הרגשות, מחשבות שחושבים ומרגישים בצורה כל כך חזקה- נעלמים עם הזמן,

או שפשוט החשיבות שלהם דוהה.

ואז איפושהו נוצר חלל גדול,

כי אנחנו כבר לא חווים באותה עוצמה את המשהו האמיתי כל כך שהרגשנו באותו רגע.

ואז הזיכרון הזה הופך להיות כלום.

פוףף.

 

נראלי שהזמן מטשטש.

ולפעמים זה טוב כי צריך להתקדם בחיים וכי זה נותן אפשרות להסתכל על דברים מנקודה נכונה ובריאה יותר.

אבל לפעמים הוא פשוט גורם למחוק דברים- בעצם כך שהזמן יעבור, ומה שקרה יישאר מאחורה.

 

אני כבר לא יודעת כלום.

 

ואממ

@צבי-ליזציה

 

תשתחררי כבר

אחרי הכל הן לא מחכות לאף אחד שתי אלו
סנוביות.

סוגר לי את הדלת ומנופף באצבעו.

אבל אני סתם זורקת את המשפט הזה
לא בהכרח הוא רלוונטי פה

לפעמים עולה לי.

על מי אני עובדת אה?

סיימתי אותו לפני מלא שנים תודה ששאלת

חוץ מתנועת החסידות שלמדתי ולא הכניסו,והכניסו במקום את תנועת המוסר...

רציתי להפציץ להם שם בשאלות על החסידות..

בארצות האיסלם ,אז הייתי חייבת לעשות אתזה בחירה..

אברהם פריד
ניגוני חבד בביצוע של זמר
נעימות חבד שזה ניגוני חבד אבל רק מנגינה בלי "איי איי איי טידי די" וכו' שזה ממש נחמד ברקע

איזה שירים טובים* הייתם שמים

כתבת דוסי!
זה טוב בשביל דוסים...

יותר בכיוון של עטור מצחך או עלמא

ויש עוד מלא אבל המח שלי נפטר אז לא יודעת להגיד

מה קרה? למה נפטר?

קברנו אותו בתוך שלולית דמעות

פויה ישי ריבו!

קישטא ישי ריבו!

הייתי שמה את עצמי

ככה היה נשאר הרבה אוכל

(עדיין לא מצאתי על מה)

הלב והמעיין, יהושע לימוני, משפחת ואך, הפרויקט של עידן רייכל

כאלה?