חבל שאי אפשר להעביר למישו אחר את התחושה הזאת.
חבל שלפעמים צריך לשמור את זה בלב בלי להוציא החוצה.
חבל שהאהבה הזאת המון פעמים חד צדדית.
חבל שלאהוב זה קשה
חבל שלאהוב זה המון פעמים שומר אמון של בני אדד, ואז הם מפחדים לאהוב.
חבל שאנשים לא אוהבים אותי, למרות שזה זכותם.
חבל שאני לא יכולה לאהוב חופשי.
חבל.
פרפר לבן.ואני פה, אם את רוצה.
תשמעי,גם אם יש כאלה של אוהבים אותך
ולא ניראלי שזה בכלל קיים!
אז בכל מקרה,גם אם מישהו לא אוהב אותך,
אם את אוהבת אותו אז זה כבר טוב,
לפעמים אני אומרת לחברה אני אוהבת אותך יותר מאשר את אוהבת אותי.
גם אם יש מישהי ששונאת זה לא בכוונה,כי עין על מה לשנוא אותך.
יש כאלה ששונאים מרוב אהבה.ז"א מרוב אהבה הם מגיעים לשייא ,
ואז הם מתחילים לרדת,כי הגיעו לשיא האהבה.
חח אני סתם מגזיימה.
אל תתיחסי.
משפט של חברה באחד משיעורי חינוך-מספיק שיהיה בן אדם אחד בעולם שיואהב אותך.
ויעריך אותך ב-א-מ-ת!(זה אני הוספתי)
תודהיש לי סיכוי
ענבלמחזק, באמת.
אני כבר לא עובדת שם
אביגיל.אחרונה
שנורקל. יתוש. מחשבון כיס.
תמיד אפשר להתקשר, אוף-אוף
)
אביגיל.ואז יהיו מלא חיות בבית
בבקשה בבקשה, ושנדבר ויהיה טוב.
יואו.
ומה נסגר עם הידיים שלי?
אתן לא אמורות להיות *ככ* כואבות!
באלי למות ממנה.
אני חושבת שאני שונאת אותה. וזה לא טוב.
גם כי אסור לשנוא
בעיקר כי אני אצטרך להיות תקועה איתה עוד שנה.
מזל שיש חופש.
אני צכה להתקשר למורה כלשהו כבר.
אינלי כוח לזה.
ואי שיהיה לנו בהצלחה מחר.
כאילו,
א. לא למדתי.
ב. כואבת לי היד בטירוף.
ביי
(את יודעת שפעם היה לי חשש למחלת פרקים או משו בסגנון,
אבל מסתבר שזה פשוט עבר. ב"ה)
כי אם כבר אז לפחות שיהיה זה..
אכזבת אותי.
הייתי בטוחה אני פותחת ואני רואה מלאן מלאן אותיות מתוקות וקדושות קופצות לי בין העיניים.
עכשיו אני דורשת איזה טוב ה' מפורט וארוך
ה' כזה אלוף והוא נתן לי כח ואיכשהו עשיתי אתזה
דחיית סיפוקים? נגיד..
הייתי השבוע די הרבה שעות בלי הפלאפון והיה אחלה לגמרי
אבל דברים אחרים..?אוח. אני לא מצליחה! זה דיי מתסכל בא נאמר
הצלחתי רק חצי @מעיין נובע*, זה לא באמת..
אבל את אלופה ממש!! ואתזה ולך כן מותר לי להגיד ככה, נכון?
לשלב מדרשה עם יב
גם אמא אמרה שהיא בעד
צריך לחשוב מה רוצים ללמוד וגם הרב זכרי ממש עשה לי חשק
בכלל, הוא בנאדם מצחיק והיום רציתי לבוא ושכחתי
סתם כי דברנו שטויות. אפילו לא למדנו בזמן הזה..
היו שניצלים מוזרים ומיץ של עגבניה עם מלח זה טעים
בקיצור הוא רצה שנצא עם תואר והוא ניסה וזה אבל לא הסכימו
-למה לא הסכימו??!
הציונים האלה..
חחח..
"יאלה ב13:00 מתחילה ללמוד"
-מסתכלת על השעון-
-השעה 13:02-
"טוב אבוד, נתחיל ב14:00"
מעניין לדעת מה אנשים חושבים על דברים מסויימים
איך הם מרגישים בקשר לזה ועוד
בסוף היא לא ממש יכלה היום אבל לא הלכנו
ופדיחות והכל ומביך ולונעים אבל ממשיכים לחיות בכז..
אבל איפשר לומר שזה דחוף כי מה לעשות זה לא
וזהו
מבחוץ לא רואים כלום אבל ביום ראשון היא שאלה אותה אם היא רוצה לבוא איתה לים
מוזר לא? זה לגמרי לא נראה
בככ לא אוהבת את ההצגות האלה שפעם ככה ופעם ככה
אתם אתם וזהו
אבל איפשר. אוףף
וכולנו כאלה מסתבר
שונים עם אנשים שונים או במקומות שונים.. אחח זה יכול לשגע
זה קצת נחמד לדעת שמישהו כאן
סתם ככה בלי כלום
בלופ בלופ בלופ
לא הבאתי לה את מה שקניתי
כי אני לא יודעת לתת מתנות
וזה סופי
זה היה מוכן בתיק ועם פתק ולא הבאתי לה
כי אני לא יודעת לתת אתזה סתם ככה בפשטות
ופיתום הפתק נהיה מטופש
ולחייך כשאני לא מצליחה להשתלט על המצב רוח זה גם כזה
ומה אני יגיד לה שהיה יפה ואני אוהבת אותה והיא מתוקה כשאני לא מרגישה אתזה? לורוצה
אז זה נשאר בתיק וזהו
יותר נח לי לתת מתנות בשקט
לשים על הכרית או בתיק לטיול או כאלה
זה לא הכי טוב שבעולם..
ובכלל..
לב טוב עין טובה מחשבה טובה והרבה הרבה שמחה
סתם כדי לשמור על הרצף..
ואז אנשים לא יודעים כמה אהבתי אותם וחשבתי עליהם
פשוט כי לא הראתי, וכזה חבל
וצרות עין צרות עין מה עושים עם זה?
אז שאני לא יהיה ראשונה אזמה. גם רחל אמנו היתה שניה ואצלה זה היה הרבה יותר משמעותי
החלקים של רות ורחל והריקוד של מרים היו הכי יפים
והשיר של רות
אז מה את כן אוהבת אולי? את לא אוהבת כלום
אני אוהבת כבשים
פעם הלכתי עם נעה ביישוב ואז היו שתיים ליד ברוייאר
אבל הראש שלהן היה שחור
כבשים לבנות זה יותר יפה
חוצמזה אני אוהבת לכתוב. כאילו.. טוב,שני הלכתובים. גם אותיות יפות (משתדלת שהן יהיו יפות) וגם לכתוב פשוט
סתם להקשיב לשיר ולכתוב אותו. להמציא לבד אני לא יודעת
וגם את הילדים אני אוהבת
ובלג בעומר ראיתי את הדסה ואז הלכתי לשילת וראיתי אותה עודפעם
אז אמרנו שפעם שלישית גלידה אבל פרוה
אז אחכ ראיתי אותה שוב והיא אמרה שהיא הביאה לי ארטיק אבל מישי אכלה כי הוא נמס
אז אמרתי לה שמפיתום ותודה וכלזה
ואחכ היא הביאה לי עוד ארטיק
אוי מתיקות שכזאת
ביום ראשון לא היה לי כח לצאת בכלל ואז בסוף יצאתי
ולא הפסדתי כלום
וכל החיים הילדות האלה מצטלמות! כל החיייםם!
ואיזה התרגשות מצאתי את עצמי רק בחמש תמונות בערך. זה נפלא. אולי בשבע.. לוידעת
הי! עיתון בשמונה לציבור הדתי
אז אחרי שיצאתי ביום ראשון הלכתי לכניסה ובדיוק היה שם בחור אחד
(בבקרים מאוחרים בימי ראשון איפשר לתפוס טרמפים בשקט עוד יותר. וגם בחמישי בצהריים. לומשנה)
אז חיכיתי שהוא יסע והוא נסע
ואז הלכתי וחיכיתי
ובאיזשהו שלב בכיוון שלי לא היו מכוניות ושרתי לי להנאתי קצת בקול
חושבת לעצמי שאיזה יופי שחם היום והחלונות של כולם סגורים ולא שומעים אותי
ואז בדיוק שמעתי רחשים מהצד השני וראיתי ערבי שוכב יושב שם על האדמה איפה שהם עשו בור..
זהו זה הסוף.אין איזה פואנטה או נקודת שיא או משהו.
אחכ היה לי טרמפ ללמטה ומשם עוד אחד וב"ה.
אנשים תדעו. יש נצר חזני חדשה.
כן כן מגניב וזה.. תתעדכנו מה שקורה בעולם.
היום מתו שתי ילדים שנשכחו ברכב.
זה היה דיי עצוב לשמוע, אחכ התברר שהם בדואים. פייוו ב"ה!
פעם היה שרשור פה על משהו דומה.
מכפת לי אבל.
וזאת תזכורת בשבילנו.
אוף אוף אנחנו בכלל לא מתייחסים
אחח כמה שכיף לקרוא אותך.
את כל כך מיוחדת וייחודית.
אני צריכה לא להתייחס לכל מה שאנשים אומרים עלי.
הבעיה שזה לא רק זה שהם אומרים,זה זה שהם חושבים ככה.
הם חושבים דברים לא נכונים וזה מעצבן.
ואני בכלל לא נכנסתי לשום תקופה של סטלבט בסדר? יואו.!
סטלבט זאת מילה ישנה
כשאני מתלבטת בין סימן קריאה לנקודה אני עושה ככה- .!
לפני שניה אמרתי שאני לא אוהבת להגיב בשרשורים של עצמי
אזמה אזמה,זה לא נחשב. התכוונתי לתגובות מסוג מסויים
זה בסדר
מה נראה לאנשים שהם עושים לעצמם כאלה קעקועים ענקיים?
ומה תעשה כשתהיה בן 80 אה?
איכסס זה נוראי
חיילים מסכנים שכאלה
בזבוז זמן משו
לימודים
מה אני רוצה ללמוד מה אני רוצה ללמוד?
ממ אני לא יודעת. אנא ווקשה
חח היא רוצה להיות מורה.. אוקי.. בהצלחה שיהיה לה
לונראלי זה יעבוד אבל אם כן אז בשמחה
הוא אבא שלנו ואנחנו צריכים לנצל את זה. כן,ממש. לנצל אתזה.
אוי זה מדהים ונפלא ככ
אממ התלבטות התלבטות.. טוב ישלי עד 7 שלושים ושתיים מחר בבוקר להחליט
בסופו של דבר נגיע בזמן ויהיה טוב בטוח
התפילה של משה רבינו היתה כחרב שעולה ובוקעת את כל המחיצות. או השערים. מה שכתוב שם במדרש.
מי יכול להתפלל 515 תפילות? רק בן!
אהההיי בנים אתם לה' אלהיכם
אוקי. זה היה יום מוזר אתמול, היום הזה. זה היה כאילו: היי, יונתי, בוא נבכה מהדברים הכי מטומטמים שאפשר, טוב?
היי סתכלי, יונה, מישי עושה סמיילי עצוב. זה עושה לנו קווץ' בלב, נכון? יאללה ברז, גו גו גו!
(חח יונתי. אשכרה התחברנו לשם שלנו נכון?)
היווווש, ביייוווש, משעמםם לי בנווות, מלא סמיילים – אווי אלוהים, איך מבטלים את זה? עלא בחתי
אוקי, זה רק חודש וחצי אבל, כן? אבלאבל זה לא ממש מעניין אותנו
כי ככה. כי עצוב לי בלעדיה כי באלי לדבר איתה להחטיף לה לחבק אותה להפסיק לאהוב אותה בחייאת ראבאק, ועל מה היא חושבת עכשיו. היא צחקה כי היא רצתה לבכות ואיך אני וויש הצלתי את המצב עם היציאה הבאה "סתם, אנחנו אוהבות אתכן!"
לא באלי דווקא.
יודעים מה?
באלי קוביות טורקיז, עגיל שני, צמיד לרגל ואולי (אולי) לחמצן קצוות. אולי! אבל לא עכשיו, בהחלט לא. אפילו קוביות עדיין אין לי. L
חיינוקיות זה מבאס, אבל חיינוקים זה ממש נוראי. זה גיל ההחצנה והיש-לזה-מילה-פחות-יפה ונמאס לי כבר מהאהבלים האלה, הם משעממים אותי הם מביכים אותי הם פיכס. אבל מה, יהב, זה עם ישראל וכאלה.
בכלל השתנית, מותק. לטובה? יש בזה משהו. אבל גם לא. כי פעם יכולנו לדבר על הכול הכול הכול, הכי דפוק שיש לנו היה בסדר
ועכשיו
זה לא לשון הרע נכון? וגם, די נו אל תגידי מפגרת, אל תגידי מטומטם, אל תגידי פוץ אחד גדול, אחרי הכול זה העם שלנו, נכון?
ארר. ילדה, בחיי שאני אוהבת אותך, אבל, ככה אני מדברת, זאת אני זאת אני זאת אני, קבלי אותי ככה. בבקשה.
וגם עכשיו באת לי עם הרב קרליבך, מזה, בדודה. את זיינוקית קטנה. אל תיקחי ממני דוגמא, תתנהגי כמו ילדות בגיל שלך!
אל תנסי לשנות את העולם, רק את עצמך, אנחנו לא אוהבים שמטיפים לנו – סה לה וי – גם אם זה על נושא כ"כ חשוב כמו על שמירת נגיעה
טוב? אני אוהבת אותך. את מותק. אבל די.
הן באות איתי לסבתוש באות איתי לסבתא יהיה קורע.
אולי קצת מביך, אבל בסוף נעוף על זה, כמו שהיה בי-ם. לתייג? מתלבט| |קשות, נואשות| נו שוין (:
אוי הוא כזה פוץ אני מתה, אבל למה הוא ממש ממש חמודי? אוף והוא לא צפוי כזה, ממש לא,
פיס אוף וורק, הלוואי שהוא יתבגר, אמן. וחוצמזה, הוא כזה בוצדם. חהחה. אוקיי. הגזמתי?
What do you mean? 
והי, יש לי חדשות מרעישות 
נראלי, נראלי |עובר ללחישה| נראלי שנגמלתי מהבלחיות שלי –
הה! פיס אוף קייק |מבסוט| חח סתם, יסורים!
|מזמזם| |שואג?|.
(מי שהגיע עד לפה –
חייזר)
רגע – הנה משהו יפה שראיתי איפשהו, נראלי של @ענבל
אחד ספציפית שעכשיו תופס אצלי חזק:
.." יש למצוא אדם המכיר אותך על כל חסרונותייך ושגיאותייך ועדיין רואה את הטוב שבך, את הגדולה שבך, ואת היופי שבך, מקבל אותך כפי שאתה ומאמין בך.
מצאתם?
חבקו אותו חזק ואל תתנו לו ללכת".
וגם:
"אל תשתנה בכדי שאנשים יאהבו אותך. היה עצמך, והאנשים הנכונים כבר יאהבו אותך"
ענבל, תודה לך. |נפעם| מאיפה שלא הבאת את זה.
לק טורקיז וזה, ביוטיפול
חח משו מצחיק – מלא אנשים מחמיאים לי על משהו ספציפי (וחיצוני, למרבה הצער) לפעמים זה שיא המביך (חיינוק פוי) ולפעמים זה ממש נחמד,
אבל
היא מקנאת. זה עצוב.
נמאס לי משיחנושים. לא יודעת בעצם
נראלי אני אגמור פה?
. knocked them died
אין מישהו שקרא עד עכשיו.
אני יודעת, ואני לא בטוחה שאכפת לי.
-סוף-
אין עליך
יומנים נשרפיםגם לי הייתה תקופה שהייתי בלחית, אבל ב-פוף, היא נעלמה.(לשמחתי) וואלה באמת הרבה זמן לא קשרתי מטפחות
אוי אני מוזרה.
ואני גם אוהבת לק טורקיז! ואפילו היום שמתי כזה ברגליים אבל אצטרך להוריד עד מחר בבוקר
ואת ילדה מתוקה ממש ממש
סתם לחלום על זה חח ה' ישמור אותי
ולק טורקיז ותכלת וכחול
ותודה נשמה
יומנים נשרפים
ואני לא אמרתי שבטוח אפשר.
כלומר אני החלטתי כבר שאני רוצה,
אבל זה תלוי גם באמא שלי..
ואם זה תלוי בה,
את צריכה להתחיל לחשוש מזה..
.)..
פרפר לבן.חוץ מדבר אחד
"
אוי הוא כזה פוץ אני מתה, אבל למה הוא ממש ממש חמודי? אוף והוא לא צפוי כזה, ממש לא,
פיס אוף וורק, הלוואי שהוא יתבגר, אמן. וחוצמזה, הוא כזה בוצדם. חהחה. אוקיי. הגזמתי?"
וזה:
"מלא אנשים מחמיאים לי על משהו ספציפי (וחיצוני, למרבה הצער) "
וזהו.
אם לא אתפוצץ בזמן הקרוב זה יהיה נס מאכזב למדי.
לא כיף לי שהיא טסה. אני מתגעגעת אליה כבר עכשיו. היא סוגשל האי של השפיות שלי.
ואליה אני לא מתגעגעת בכלל
ולמה הן מנסות לשמור על קשר בכזו היסטריה? בחייאת חברות! רק שלשום נפרדנו
אני רוצה לקנות ספרים!
וצכה לסדר לי את הראש ואת החדר
אני עצלנית. זה לא יאומן עד כמה שאדם אחד קטן יכול להיות עצלן
אני רוצה שהיא תהיה כלה עוד לפני תחילת שנה. ווקשה שזה יקרה...
אני רוצה גם לטוס. וזה לא רק סתם כי נמאס לי להיות פה.
ואינלי את זה בלבשל
ואיזה כיף שהיא חזרה לארץ. אולי אפילו אפגוש אותה בראשון |עולץ|
לדבר איתו? |מתלבט נורא| אנלא אוהבת פדיחות אבל זה באמת חשוב... |מהורהר|
עברה לי הכוויה וזה טוב
וגם כתבתי וזה עוד יותר טוב.
ואני פחדנית ובורחת ממחויבות. וזה לא טוב.
לורוצה לעבוד בקיץ
לא באלי בשום צורה
עוד לא קראתי את התשובה אפילו. איזה חוסר כבוד ונימוס... אבל אני באמת לא רוצה לדעת אותה...
אוף!
לסדר את כל המליון דברים שעכשיו יש בו. ולשטוף. שונאת לשטוף תחדר
כשיהיה לך כח תגידי
לילה קסום בינתיים
זו בעיה לישון ככה.
הספקתי היום דברים שרציתי וזה משמח.
אבלאבל, ישנתי בטעות קצת הרבה ועכשיו לא באלי לישון.
ויש בגרות ולא למדתי היום למרות שהיה לי זמן.
חבל, זה סתם דפוק מצידי.
אח"כ לא יהיה לי זמן.
טוב די
אני חייבת ללכת לישון.
לילה טוב.
מחר יום חמישי, ואח"כ שישי
|מבין| |קולט|
|חושש ומצפה|
|מתגעגע וזהו|
אני בכלל לא אוהבת יום חמישי
שמעתי את הדיסק שלו היום פעמיים והשירים שם, פשוט וואו.
זה כאילו באו עם סכין, דקירה בלב, דקירה בראש, ושוב ושוב.
זה..
נראלי אני הולכת לכתוב עכשיו את כל השירים שלו.
נפתלי הדגיומנים נשרפיםאבל ברור שזה נתן גושן
יומנים נשרפיםחח האמת נשמעתי זיינוקית רצינית. אבל מכפת לי.
ובכלל בקושי הכרתי שירים שלו, ואחותי הייתה לי בחדר ושמה לי במערכת את הדיסק שלו אז הקשבתי לו והוא עשה לי משהו מיוחד.
הגיוני ממש שאם אשמע אותם הם באמת יהיו יותר טובים,אבל אני לא מספיק מכירה כדי להגיד..
ביום בו לא אוסיף לנדוד, אברח אז אל החוף
גם ים נסוג ובא
יש בי קצת מזה מתעתע כמו הים
חוזר ונעלם
תראה אותי, אני רועד מקור
אל ההרים אשא עיניי לא יודע איך לחזור
מה יהיה, ומה יהא עליי?
תראה אותי, אני רועד מקור,
כעט איבדתי את הדרך לא יודע איך לחזור
מה יהיה ומה יהא עליי?
ביום בו לא אברח יותר מפני עבר חונק
דמעה תשטוף אבק
אחרי הגשם השוטף גם שדה קוצים יצמח
ושער שנפתח
בבוקר שאחרי הסערה תריס מוגף
וקרן אור קטנה
שתי כוסות קפה שחור על השולחן
חיוך אחד קטן
תראי אותנו, איך הזמן עבר
ואלוקים נמצא בינינו, ועוד רגע כבר מחר
(אודי דוידי, מתוך אלבומו ה-6 והנהדר 'מחכה לשקט')
. יואו הוא חוסם כל דבר סתםיומנים נשרפיםועכשיו בכלל התעצבנו עלי אז שמו סיסמא לווי פי אז אני בכלל בלי ווצאפ, ובלי אפשרות להיכנס לערות מהפלאפון ובכללי בלי הפלאפון השני.
(כן, אני מהדוסים שיש להם פלאפון לאולפנה ופלאפון בבית ולכן אין לי אינטרנט בפלאפון)
מי היה מאמין??!
מי היה מאמין??!
דרשתי קרבתיך..עכשיו מסקרן אותי לגעת מי אתה
מקום אחרכואב לי כבר לבכות
מה קרה אהובית?
ועד שהיה טוב..
פרפר לבן.אבל יהיה לך טוב.
עוד יהיה טוב.
ואת תמצאי בתוכך כוחות להתגבר גם על זה.
וזה יהיה קשה אבל תצליחי.
נכון?
כי פסיקית שלנו גיבורה וטובה ואלופה.
נכון, פסיקית?!
מתי הוא כבר יגיע?
הטוב הזה?
ואני חייבת למצוא כוחות.
חייבתץ
פסיקית לא מסכימה עם זזה, פסיקית היא שורדת.
מתישהו הוא כבר יגיע.
וזה יכול להיות קרוב וזה יכול להיות רחוק.
זה תלוי בך.
כלומר,
אם תחפשי כוחות להתגבר על זה
אם תמצאי כוחות ותתגברי על זה
ואממ אני סתם מדברת שטויות
אני לא באמת מבינה בזה.. |לוחש|
ואת מדברת, זה כבר משהו.
|מעריך|
ואחכ
בזמן אחר,
את כבבר תמצאי את הכוחות.
(ואם את מוצאת כוחות תגידי לי אחכ איך מוצאים אותם, בסדר?)
יש ךי מחר מבחן ואני לא ממש יודעת את החומר.
ולישון זה לא מה שיעשה לי את זה..
(ברור, רק אני מציאותית, לא ושבת שזה יקרה בקרוב..|פסימי|)
את חייב תלמצוא משהו.
תפנקי את עצמך במשהו טעים.
תשמעי שירים
תעשי דברים שאת אוהבת
זה לא משנה מה
תחפשי משהו לעשות שישחרר חוץ מבכי.
או שקצת ירגיע, גם אם הוא לא ישחרר
(בטח שזה יקרה! |אופטימי|)
ניסיתי לא עוזר לי, אני צריכה איזה משו מפנק ממש.
לצאת לים או משו כזה.
|מאוהב|
לפעמים חלומות מתגשמים, רק שלפעמים לא..
פרפר לבן.ואת צריכה להיות קצת יותר אופטימית..!!
אני יודעת, אני אדםפסימי.
אבל עכשיו הכלנראה ככה..
פרפר לבן.והחתימה שלך וואוו.
|נפעם|
פרפר לבן.אחרונהאני עייפה מאוד
ומזל טוב
והיסטוריה
והיי
היסטווווריה נגממרת!
זהו.מחר היום הגדול.
שאלות חזרה מלחיצות אותי,אני בחיים לא פותרת אותן.
אני מהזה מתרגשת,והמורה שלי אמרה לנו ודיברה איתנו הערב וריגשה בטרוף,והרגיעה.
כל המורות ממש באטרף על זה,והשקיעו את הנשמה.
אני יכולה להגיד שהמקצוע הזה היחיד שעברנו איתנו כברת דרך ארווכה
שנתיייים!!
שייהיה טוב בעזרת ה' 
בס"ד
קשה לי עם עצמי מאוד
ואני לא יודעת להתמודד עם קושי
נראלי שבנאדם יודע מיהו, מה האופי שלו, מהן התכונות שלו..
והוא יודע שככה ה' ברא אותנו אז ככה הוא טוב
אז מתוך אהבה עצמית, הרבה יותר קל להתמודד עם עצמך.
שלא תביני,
אני לא אומרת שאם יש תכונות לא טובות להשאיר אותן,
ממש לא.
אבל בנאדם שיודע שככה הוא, וזה הוא עם כל המעלות והחסרונות,
קל לו להתחבר לעצמו, לסלוח לעצמו, לעבוד על עצמו.
בהצלחה נשמה!
זאת את.
ואת זה הדבר הכי טוב.
כי בכל בנאדם יש תכונות מיוחדות.
נכון, בנאדם נופל, עושה טעויות, לפעמים טיפש.
אבל עדיין זה הוא.
תאהבי את עצמך על מי שאת, על הכשרונות שבך.
ואת יכולה לתקן את הדברים שקשה לך איתם,
אבל שוב, מתוך אהבה והערכה עצמית.
זאת עבודה קשה, אבל משתלמת.
למה קשה? כאילו במה?
ולא, את לא צריכה לענות לי. תעני לעצמך.
תעשי רשימה של כלל הדברים שקשה לך איתם, לראות את זה מסודר גם בלי לעשות עם זה כלום, עושה טוב.
למרות שאני שונאת שמציעים הצעות כאלה כי אין כח לשטויות האלה.
אז לא משנה. דלגי על זה.
את יודעת? נראלי לרוב האנשים קשה להתמודד עם קושי.
ואני חושבת שזה חלק מהעובדה שלנו בחיים.
יש כאלה שזה בא להם בקלות יותר, ויש כאלה שלא.
ואני חושבת שזה בסדר לא לדעת להתמודד עם זה.
אבלאבל, אסור ממש ממש לשקוע בזה.
אני חושבת שכרגע תתני מקום לקושי ולכאב, אבל באותו זמן שאת נותנת לזה מקום גם תדאגי שאת לא נופלת לזה.
זה קצת אבסורדי אבל זה הגיוני.
ובכלל איך אפשר להתמודד עם קושי?
יש איזו דרך שקיימת ולא שמעתי עליה?
כרגע אני יודעת שכדי להתמודד באמת צריך אמונה. שזה הדבר הכי קשה להשיג ובמקביל הכי קל.
כי כבר יש בנו ניצוץ אמונה, רק צריך לחזק ולהגדיל אותו.
וזו עבודה מאד קשה.
אבל אני מאמינה שאמונה רוכשים עם השנים.
זה לא בא ביום אחד ובמיוחד לא בגיל שלנו.
כשגדלים ונכנסים לחיים האמיתיים( שאת לא רחוקה מהם), מתחילים לראות יותר טוב פרטי מאשר כללי וזה מחזק את האמונה.
כשהופכים לעצמיים כל התמודדות מגדילה קצת את האמונה.
כרגע זה לא עוזר להפחית את הקושי או את ההיתמודדות איתו,
אבל הכי חשוב שתזכרי שזה לגיטימי. ושאת לא שונה.
ושלא תכעסי על עצמך או תורידי מערכך כי את ככה. כי זה הכי גרוע.
כמו שאבא אמר לי אחרי שסיפרתי לו משהו שקרה לי, "הלכתי אחרי שנתיים לא הייתי בקבר של הרב אליהו להתפלל דם, והתפללתי שם במשך שעתיים רק על דבר אחד- שלא תיפלי מזה. שתדעי שזה הגינוי. שלא קרה כלום. ואם קרה כנראה זה רצון ה'." הוא ביקש ממני כל כך שלא להוריד מעצמי בגלל זה.
והוא כל כך צודק.
אסור אסור אסור לכעוס על עצמך בגלל דברים שעשית או קרה לך.
זה הכי גרוע מהכל.
בהצלחה אהובה.
(וואו. דפקתי נאום.|בורח|)
וכל כך יפה מצידך. וואו. את, בנאדם טוב)
