הכל- בעיקר ללמוד.
ללמוד.
ללמוד.
ללמוד.
ללמוד.
הכל אני יכול בחופש הגדולציון חמדתי
(( ולהתפלל ולעבוד ולהתנדב ולטייל וללמוד נהיגה ושותכי אין פיסבוקאחרונה
נורא קשה לי עם אנשים שמוותרים לעצמםcookie_monster
ממש. זה שיפוטי מדי ואני צריכה לתפוס פרופורציות. ובעיקר קשה לי כשאני מוותרת לעצמי. קשה לחיות ככה, זה קונפליקט פנימי שיכול להרוג את המצברוח.
טוב שזה משתפר עם הזמן
טוב שזה משתפר עם הזמן
נראה לי שהכל משתנה עם הזמן. משתפר או מחמיר או. העיקר זז.פינג.
(בדר"כ כשקשה לנו עם משהו שקורה עם אחרים,
כנראה שהמשהו גם קצת קשה לנו עם עצמנו. אחרת הוא לא היה מציק כ"כ בעין.)
כמה כואב. וקשה. אבל אבל.געגוע..
לפעמים מותר ואף צריךיוני
לא, אסור.פרפר לבן.
בסוף יותר יורדים מאשר עולים.
ותמיד יש כוחות,
רק צריך למצוא אותם.
והרבה פעמים זה נראה קל וטוב יותר להתייאש,
אבל זה לא.
זה רק יותר מוריד למטה, ואז יותר קשה לעלות מחדש.
מזדהה עם הכתובהמצב חסהאחרונה
כואב לי הראשקול דממה
למה כואב לי הראש |ממלמל|
אני מרגיש כאילו אני איזה מכובדיהדות=דרך חיים
אבל הרגע הבן של האדמור מראחוב התקשר להזמין אותי עושים קידוש מושקע במיוחד לכבוד הולדת ביתו, ברוך ה'. אני נותן ל@התורה הקדושה עוד סיבות לצחוק עלי שאני חסיד ראחוב חחחחחח,
אז אמנם אני לא חסיד ראחוב, אבל אני מקורב של האדמור 
שאפו איזה כבוד!רוצה מעבר
איזה שווה..!יש לי סיכוי
תודה 
יהדות=דרך חיים
יאוו איזה שאווה לך..!פרפר לבן.
חחח!!!המקדש השלישי בדרך
לקנות לך כבר חליפה כחולה עם ציורים מוזרים או עוד לא???
חחחתועה בשדה.
אפשר לספר כמה חסידים יש לאדמו"ר הזה כדי להפחית מההתלהבות או לא להרוס?
שלושה.המקדש השלישי בדרך
שתיים @יהדות=דרך חיים
לרבה יש 18 ילדים, אז זה כבר 12 חסידים ו6 חסידות יהדות=דרך חיים
ב"ה חצר הקודש גדלה לאט לאט, בימי חול אנחנו מגרדים מניין למנחה, אבל בשבת בערב יש בערך 40 חסידים, ובשבת בבוקר יכול להיות גם 200 כי מתחילים תפילה באיזה 10:00 חחחחחח
זאת החליפה המדוברת, האמת שהיא ממש יפה בעיני
הם לא חסידי ראחוב. הם עצלנים שמתפללים ב 10:00המקדש השלישי בדרך
שכח מזה...
אתה כבר לא מכובד..!! 
פרפר לבן.
וחצי (אישתו)געגוע..אחרונה
זה עושה תחושה כל כך מבודדתקול דממה
נכון. חלילית אלט
אני עניתי לך על זה. תסתכלי.פרפר לבן.
ולא רוצה להיות מהמעצבנים האלה,
אבל בודד זה תחושה שלך.
ותודה לך על זה. כל כךקול דממה
ונכון שזו תחושה,
זה כ"כ היה.. כ"כ..?פרפר לבן.
(אמ לא הבנתי)קול דממה
נכון שזו תחושה, והיא רק שלי,
אבל היא קיימת
וכן, אני תמיד אהיה מרוחקת מעט, בוגרת ומעליהן, בגלל מה שאני עוברת. וזו עובדה.
אבל היא קיימת
וכן, אני תמיד אהיה מרוחקת מעט, בוגרת ומעליהן, בגלל מה שאני עוברת. וזו עובדה.
(כ"כ מעודד..? 
זה היה פשוט מהלב..)פרפר לבן.
ואופ
מהלב זה הכי עמוקקול דממה
ותודה, את פשוט נשמה (כמו שציינתי כבר 
)
ויהיה בסדר ומעולה ומדהים בעזרת ה'
)ויהיה בסדר ומעולה ומדהים בעזרת ה'
אמןפרפר לבן.
את מדהימה ממש, שתדעי לך. (כמו שציינתי כבר )
אני צריכה להרגיש לא בודדהקול דממה
אני צריכה לדבר לדבר לדבר
חייבת
חייבת
אממ..פרפר לבן.
את רוצה איתי או שהספיק לך להיום..?
קול דממה
בסוף זה עוד יקרה
בסוף החיים..?פרפר לבן.אחרונה
איזה עגום - עוד רבע שעה אצטרך לקום מרבצי 
תחשוב טוב...
מחשבות על זמן!!!!נולאית
בס"ד
סיימתי את הספר הפיזיקה של הבלתי אפשרי מאת מיצ'יו קאקו
(מרגישה חכמה
) ומכיוון שלא צריך לדעת מתמטיקה(כמוני) בגלל שהסופר מדבר בלשון בני אדם ולא בלשון מספרית, הצלחתי ברוך ה'! להבין דבר אחד או שניים.
ולקראת הסוף עמוד 250 עד
הוסבר על משוואת מקסוול של האור, על שני הגלים,
על הגל "המפגר" שמייצג את התנועה הרגילה של האור ממקום אחד לאחר.
ועל גל "המתקדם" שהוא בעצם אור שמתקדם אחורה בזמן.
ריצ'רד פיינמן ניתח את העבודה המקורית של דיראק וגילה שאם הוא הופך את כיוון הזמן במשוואת דיראק וגם את מטען האלקטרון, המשוואה נשארת כשהייתה-
במילים אחרות, אלקטרון שנע לאחור בזמן זהה לאנטי אלקטרון שנע קדימה בזמן,
בעצם אם הופכים את מטענו של אנטי- אלקטרון הוא הופך לאלקטרון רגיל שנע אחורה בזמן.
במילים אחרות, פיינמן גילה את הסיבה לכך שהטבע מאפשר פתרונות עם זמן מהופך- הם מייצגים את תנועתו של אנטי חומר. כלומר, אנטי חומר הוא בעצם חומר רגיל שנע לאחור בזמן.
פיינמן והמנחה שלו, ג'ון וילר, שיערו שהיקום כולו מורכב רק מאלקטרון אחד שנע הלוך ושוב בזמן.
תארו לעצמם שמרגע המפץ הגדול נוצר רק אלקטרון אחד.
טריליוני שנים לאחר מכן, אותו אלקטרון בודד יעבור בסופו של דבר את סוף קיום העולם, שבו הוא יבצע פניית פרסה ויחזור אחורה בזמן, תוך שיחרור קרינת גמה.
הוא יחזור שוב אל המפץ הגדול ויבצע פניית פרסה נוספת.
כך האלקטרון יחלוף שוב ושוב בין תחילת העולם לסופו.
היקום שלנו במאה 21 הוא רק חתך רגעי במסע של אותו האלקטרון, שבו אנחנו רואים טריליוני אלקטרונים ואנטי- אלקטרונים.
מה שמסביר עובדה מעניינת מתורת הקוונטים:
כל האלקטרונים זהים.
אי אפשר לסמן אלקטרונים.
אין אלקטרונים ירוקים או אלקטרונים שקוראים להם בשמות.
לאלקטרונים אין אינדיווידואליות. אי אפשר "לתייג" אלקטרון כמו שהמדענים עושים לפעמים בשביל לחקור בעלי חיים.
כך שייתכן שהסיבה היא, שכלה יקום מורכב מאותו האלקטרון שפשוט חוזר קדימה ואחורה בזמן.
********
*מחשבות* + מסקנות של המחבר (מיצ'יו קאקו)
*אי אפשר לחזור בזמן/ או לשלוח מסר לעבר עם האלקטרונים מפני שהעבר כבר מובנה.
אם נקפיא לרגע את הזמן 00:00 בין יום שבת ליום ראשון
(בלי סיבה מיוחדת, פשוט זה נוח)
אז כל האלקטרונים שהיו אי פעם, וכל האלקטרונים שיהיו אי פעם מובנים בתוך הזמן הזה.
כלומר, אם מישהו בעוד 1000 שנה יצליח לשלוח מסר עם אלקטרון ל00:00 בין שבת לראשון, אז כבר מעכשיו האלקטרון עם המסר הזה יהיה כאן, כלןמר, זה חייב להיות מובנה שם מראש.
ואם עברנו את 00:00 בין שבת לראשון והאלקטרון עם המסר לא היה שם, הוא גם לא יהיה שם.
אם ב00:00 בין שבת לראשון היה מיליון אלקטרונים ומיליון אנטי אלקטרונים בעולם, זה בעצם כל האלקטרונים שיהיו אי פעם.
מה שאומר, שאם זה המצב-
האלקטרון בו בזמן- הפסיק לנצח כבר במסע שלו אחורה וקדימה ובו בזמן עדיין ממשיך במסע שלו קדימה ואחורה.
כלומר, אם עכשיו 00:00 ואני יכולה לראות את כל המסע של האלקטרון(והאנטי אלקטרון) את כל הקווים שהוא הותיר במסע שלו הלוך וחזור-בנקודת זמן שלי, אז בעצם אני רואה את "הסוף" שלו, בין אם זה מיליון סיבובים של הלוך וחזור ובין אם זה טריליארדים של סיבובים של הלוך וחזור- אני עדיין רואה את "הכול", כל סיבוב הלוך וחזור שהאלקטרון/האנטי אלקטרון יבצע-או ביצע אי פעם.
כך שלמעשה- אם פעם-בפעם הראשונה, לא היה מסר או אנשים מהעתיד שביקרו שם, אז לעולם זה לא יקרה- מפני שגם אם היה חזרה מהעתיד לעבר- זה מראש מובנה שם.
(לכן אדם לא יוכל לחזור בזמן ולהרוג את הוריו לפני שילדו אותו) - נגיד בסרט השלישי של הארי פוטר, הרעיון הזה מובא שם היטב.
בפעם הראשונה (בעבר המקורי) שרון, הרמיוני והארי היו בביקתה של האגריד, אבן הוטחה לתוך הביקתה של האגריד וכך הם גילו שחבר המנהלים של הווגורטס בדרך לשם וחמקו.
בפעם השנייה(בעבר מספר 2) כשהארי והרמיוני סובבו את שעון החול וחזרו אחורה בזמן- לזמן שהם המקוריים היו בביקתה של האגריד- הרמיוני לוקחת אבן וזורקת לתוך הביקתה של האגריד מפני שהיא רואה שחבר המנהלים מגיע לביקתה של האגריד והם המקוריים לא שמים לב לזה בכלל.
-כלומר, כבר מלכתחילה בעבר 1 המקורי, האבן של הרמיוני מעבר 2, הייתה כלולה בו.
כך שבעצם אי אפשר לחזור לעבר או לשנות בו משהו אם זה לא כלול בו כבר, כלומר, כבר מהפעם "הראשונה" שהעבר הזה התקיים, השינוי או "ההגעה" מהעתיד, הייתה חייבת להתקיים בו, שאם לא כך, ויום שבת פרשת בראשית התשע"ו עברה לה בלי מבקרים מהעתיד, אז גם לעולם יום שבת פרשת בראשית התשע"ו לא תשתנה.
מה שמסביר למה לעולם לא יהיה אפשר לחזור לעבר, כי בעבר שלנו, הראשון, לא היו מבקרים מהעתיד, לכן גם לא יהיו בו בעתיד- כי מראש אם מישהו יגיע מהעתיד אל אותה השבת, הרי שמראש השינוי היה מובנה בשבת הזאת ועכשיו היינו נזכרים איך לפני חצי שנה בערך מבקר מהעתיד הגיע בשבת בראשית.
מקווה שהצלחתי להעביר את הכוונה שלי!! ושבוע טוב!!!
ציור שמנסה להסביר את הכוונה שלי ב"קו זמן" /או נקודת זמן
של אלקטרונים ואנטי אלקטרונים בזמן ספציפי.
אשמח להערות והארות!!!!!!
סיימתי את הספר הפיזיקה של הבלתי אפשרי מאת מיצ'יו קאקו
(מרגישה חכמה
) ומכיוון שלא צריך לדעת מתמטיקה(כמוני) בגלל שהסופר מדבר בלשון בני אדם ולא בלשון מספרית, הצלחתי ברוך ה'! להבין דבר אחד או שניים.ולקראת הסוף עמוד 250 עד
הוסבר על משוואת מקסוול של האור, על שני הגלים,
על הגל "המפגר" שמייצג את התנועה הרגילה של האור ממקום אחד לאחר.
ועל גל "המתקדם" שהוא בעצם אור שמתקדם אחורה בזמן.
ריצ'רד פיינמן ניתח את העבודה המקורית של דיראק וגילה שאם הוא הופך את כיוון הזמן במשוואת דיראק וגם את מטען האלקטרון, המשוואה נשארת כשהייתה-
במילים אחרות, אלקטרון שנע לאחור בזמן זהה לאנטי אלקטרון שנע קדימה בזמן,
בעצם אם הופכים את מטענו של אנטי- אלקטרון הוא הופך לאלקטרון רגיל שנע אחורה בזמן.
במילים אחרות, פיינמן גילה את הסיבה לכך שהטבע מאפשר פתרונות עם זמן מהופך- הם מייצגים את תנועתו של אנטי חומר. כלומר, אנטי חומר הוא בעצם חומר רגיל שנע לאחור בזמן.
פיינמן והמנחה שלו, ג'ון וילר, שיערו שהיקום כולו מורכב רק מאלקטרון אחד שנע הלוך ושוב בזמן.
תארו לעצמם שמרגע המפץ הגדול נוצר רק אלקטרון אחד.
טריליוני שנים לאחר מכן, אותו אלקטרון בודד יעבור בסופו של דבר את סוף קיום העולם, שבו הוא יבצע פניית פרסה ויחזור אחורה בזמן, תוך שיחרור קרינת גמה.
הוא יחזור שוב אל המפץ הגדול ויבצע פניית פרסה נוספת.
כך האלקטרון יחלוף שוב ושוב בין תחילת העולם לסופו.
היקום שלנו במאה 21 הוא רק חתך רגעי במסע של אותו האלקטרון, שבו אנחנו רואים טריליוני אלקטרונים ואנטי- אלקטרונים.
מה שמסביר עובדה מעניינת מתורת הקוונטים:
כל האלקטרונים זהים.
אי אפשר לסמן אלקטרונים.
אין אלקטרונים ירוקים או אלקטרונים שקוראים להם בשמות.
לאלקטרונים אין אינדיווידואליות. אי אפשר "לתייג" אלקטרון כמו שהמדענים עושים לפעמים בשביל לחקור בעלי חיים.
כך שייתכן שהסיבה היא, שכלה יקום מורכב מאותו האלקטרון שפשוט חוזר קדימה ואחורה בזמן.
********
*מחשבות* + מסקנות של המחבר (מיצ'יו קאקו)
*אי אפשר לחזור בזמן/ או לשלוח מסר לעבר עם האלקטרונים מפני שהעבר כבר מובנה.
אם נקפיא לרגע את הזמן 00:00 בין יום שבת ליום ראשון
(בלי סיבה מיוחדת, פשוט זה נוח)
אז כל האלקטרונים שהיו אי פעם, וכל האלקטרונים שיהיו אי פעם מובנים בתוך הזמן הזה.
כלומר, אם מישהו בעוד 1000 שנה יצליח לשלוח מסר עם אלקטרון ל00:00 בין שבת לראשון, אז כבר מעכשיו האלקטרון עם המסר הזה יהיה כאן, כלןמר, זה חייב להיות מובנה שם מראש.
ואם עברנו את 00:00 בין שבת לראשון והאלקטרון עם המסר לא היה שם, הוא גם לא יהיה שם.
אם ב00:00 בין שבת לראשון היה מיליון אלקטרונים ומיליון אנטי אלקטרונים בעולם, זה בעצם כל האלקטרונים שיהיו אי פעם.
מה שאומר, שאם זה המצב-
האלקטרון בו בזמן- הפסיק לנצח כבר במסע שלו אחורה וקדימה ובו בזמן עדיין ממשיך במסע שלו קדימה ואחורה.
כלומר, אם עכשיו 00:00 ואני יכולה לראות את כל המסע של האלקטרון(והאנטי אלקטרון) את כל הקווים שהוא הותיר במסע שלו הלוך וחזור-בנקודת זמן שלי, אז בעצם אני רואה את "הסוף" שלו, בין אם זה מיליון סיבובים של הלוך וחזור ובין אם זה טריליארדים של סיבובים של הלוך וחזור- אני עדיין רואה את "הכול", כל סיבוב הלוך וחזור שהאלקטרון/האנטי אלקטרון יבצע-או ביצע אי פעם.
כך שלמעשה- אם פעם-בפעם הראשונה, לא היה מסר או אנשים מהעתיד שביקרו שם, אז לעולם זה לא יקרה- מפני שגם אם היה חזרה מהעתיד לעבר- זה מראש מובנה שם.
(לכן אדם לא יוכל לחזור בזמן ולהרוג את הוריו לפני שילדו אותו) - נגיד בסרט השלישי של הארי פוטר, הרעיון הזה מובא שם היטב.
בפעם הראשונה (בעבר המקורי) שרון, הרמיוני והארי היו בביקתה של האגריד, אבן הוטחה לתוך הביקתה של האגריד וכך הם גילו שחבר המנהלים של הווגורטס בדרך לשם וחמקו.
בפעם השנייה(בעבר מספר 2) כשהארי והרמיוני סובבו את שעון החול וחזרו אחורה בזמן- לזמן שהם המקוריים היו בביקתה של האגריד- הרמיוני לוקחת אבן וזורקת לתוך הביקתה של האגריד מפני שהיא רואה שחבר המנהלים מגיע לביקתה של האגריד והם המקוריים לא שמים לב לזה בכלל.
-כלומר, כבר מלכתחילה בעבר 1 המקורי, האבן של הרמיוני מעבר 2, הייתה כלולה בו.
כך שבעצם אי אפשר לחזור לעבר או לשנות בו משהו אם זה לא כלול בו כבר, כלומר, כבר מהפעם "הראשונה" שהעבר הזה התקיים, השינוי או "ההגעה" מהעתיד, הייתה חייבת להתקיים בו, שאם לא כך, ויום שבת פרשת בראשית התשע"ו עברה לה בלי מבקרים מהעתיד, אז גם לעולם יום שבת פרשת בראשית התשע"ו לא תשתנה.
מה שמסביר למה לעולם לא יהיה אפשר לחזור לעבר, כי בעבר שלנו, הראשון, לא היו מבקרים מהעתיד, לכן גם לא יהיו בו בעתיד- כי מראש אם מישהו יגיע מהעתיד אל אותה השבת, הרי שמראש השינוי היה מובנה בשבת הזאת ועכשיו היינו נזכרים איך לפני חצי שנה בערך מבקר מהעתיד הגיע בשבת בראשית.
מקווה שהצלחתי להעביר את הכוונה שלי!! ושבוע טוב!!!
ציור שמנסה להסביר את הכוונה שלי ב"קו זמן" /או נקודת זמן
של אלקטרונים ואנטי אלקטרונים בזמן ספציפי.
אשמח להערות והארות!!!!!!
יואוו יואווחלילית אלט
עבר עריכה על ידי תמקה בתאריך י"ג בסיון תשע"ו 03:17
קודם כל לא קראתי הכל כי המוח שלי לא מתפקד כראוי בשעות אלה של הלילה. אבל זה נראה נורא חכם ואני אשמח לקרוא את זה מתישהו כשהמוח שלי יחזור לתפקוד (במקרה שיש תפקוד לחזור אליו)
(העתקתי את זה, טוב?)
וואי אניטבעות בצלאחרונה
עכשיו אחלום על חזרה אחורה בזמן ואני אתעורר מיד כי המוח שלי יבין שזה לא הגיוני כי האלקטרונים אצלי לא משהו כשאני במיטה...
מילים, משמעויות ומה שביניהן*חלילית אלט
מיליוני מילים
דחוסות במאות דפים,
מטרידות את מנוחתי
בלילה.
המילים מונחות בצפיפות,
מופרדות בסימני פיסוק
ומוכרחות לבטא משמעויות-
בעל כורחן.
הן מתחת לכר
לוחשות, רוחשות.
מזמזמות שירי ערש
מאולצים.
הו, המשמעויות.
ואני מתהפכת
מסתובבת,
אוטמת אוזני מלשמוע-
אותן משמעויות.
לא אלה
שביקשתי.
*הדגש על מה שביניהן.
דחוסות במאות דפים,
מטרידות את מנוחתי
בלילה.
המילים מונחות בצפיפות,
מופרדות בסימני פיסוק
ומוכרחות לבטא משמעויות-
בעל כורחן.
הן מתחת לכר
לוחשות, רוחשות.
מזמזמות שירי ערש
מאולצים.
הו, המשמעויות.
ואני מתהפכת
מסתובבת,
אוטמת אוזני מלשמוע-
אותן משמעויות.
לא אלה
שביקשתי.
*הדגש על מה שביניהן.
זה קרה בגלל שאני ישנה עם ספרים מתחת לכרית.חלילית אלטאחרונה
ספרים מתחת לכרית זה דבר טורדני.
אנשים! לכולכם יש חברים, אני מניחה.ציון חמדתי
מתי פעם אחרונה שאלתם אותם מה שלומם?
אתם מודעים לזה שבטוח לחלקכם יש עכשיו חברים שצריכים אתכם? שצריכים שתדברו איתם?
ולחלקכם יש עכשיו חברים שכואב להם והם רוצים חיבוק, ואולי לא אומרים את זה...
תחשבו על חברים שלכם לפעמים. טוב?
גוט שאבעס:-*
אתם מודעים לזה שבטוח לחלקכם יש עכשיו חברים שצריכים אתכם? שצריכים שתדברו איתם?
ולחלקכם יש עכשיו חברים שכואב להם והם רוצים חיבוק, ואולי לא אומרים את זה...
תחשבו על חברים שלכם לפעמים. טוב?
גוט שאבעס:-*
יואו יואו.כמו הירח.
עשית לי דמעות. אמאלה.
ו..
תודה.
מה גורם לך לחשוב שאנחנו לא עושים את זה?cookie_monster
(חלקנו באמת לא, וזה בהחלט חשוב לשים לב אבל וואו , צרם לי איך שהביקורת נאמרה)
^^.הנסיך הקטן.
(לא מודדים אדם בשעת כאבו, אני מניחה..)כמו הירח.
אימלה וואו. כנראה שלא הייתי מובנת בכלל...ציון חמדתי
אפס ביקורת בראש שלי! סה"כ הרגשתי משהו שרציתי להעלות את המודעות אליו.
סליחה אם זה נכתב בצורה שגרמה לכם לחשוב שזו ביקורת. זה לא!
צודקים. פעם הבאה אני יבדוק פעמיים אם ניסחתי בצורה טובה.
ואל תדאגו. אני בסדר ב"ה...
סליחה אם זה נכתב בצורה שגרמה לכם לחשוב שזו ביקורת. זה לא!
צודקים. פעם הבאה אני יבדוק פעמיים אם ניסחתי בצורה טובה.
ואל תדאגו. אני בסדר ב"ה...
אוו אני מזדהה עם זה קצת.פרפר לבן.
אני שואלת המון.חלילית אלט
אולי כי אני רוצה שישאלו לפעמים גם אותי.
או לפחות יותה ממה שזה קורה.
או לפחות יותה ממה שזה קורה.
(כמה אמת טמונה במילים שלך. אלוקים הטוב.)פינג.
כלומר. זה לא רק שואלת כי רוצה שישאלו.פינג.
זה. זה.
איך בסוף הכל בעצם מסתובב סביב עצמנו בראש שלנו, זה איך אנחנו תופסים עצמנו כאדוני העולם, הבעלים על כל ההתרחשויות וההרגשות ובעיקר הסבל והצער והכאב והאומללות והכל שלנו ושהשאר יתפרנסו מהשאריות.
זה נכוןחלילית אלט
אבל מהמילים שלך זה נשמע אגואיסטי יותר מידי.
וזה לא באמת יותר מידי.
אנחנו באמת אגואיסטים,
אבל אנחנו גם באמת אוהבים את החברים שלנו ומתעניינים בהם.
כי באמת רוצים לדעת מה שלומם.
ויש איזה חלק קטן במוח שחושב על עצמינו.
על זה שאנחנו גם רוצים.
ואולי תקווה קטנה, שאם נשאל אז ישאלו אותנו גם לפעמים.
משהו כזה.
וזה לא באמת יותר מידי.
אנחנו באמת אגואיסטים,
אבל אנחנו גם באמת אוהבים את החברים שלנו ומתעניינים בהם.
כי באמת רוצים לדעת מה שלומם.
ויש איזה חלק קטן במוח שחושב על עצמינו.
על זה שאנחנו גם רוצים.
ואולי תקווה קטנה, שאם נשאל אז ישאלו אותנו גם לפעמים.
משהו כזה.
זאת לא אמת מוחלטת בכללפינג.
זה צד אחד של המטבע, פרק אחד של הסיפור שעכשיו ממלא את כל המוח מכריכה לכריכה כי אני בסערה כזאת של מוצאי שבתות עמוסי מחשבות מפוכחות.
את צודקת מאד, זה אלף. (זה כמעט תמיד האלף, כשאני מדברת איתך.)
ובית, השאלה היא עד כמה קטן החלק הזה, וזאת בעצם הסיבה שמשם בכלל גלשתי לנושא האומללות והרחמים העצמיים שהוא אחר ולא תמיד יש לו מקום. לא בכל סיפור הוא זוכה לקבל פרק לבד ולא תמיד נכון להרהר בו.
עכשיו נכון לי, אני חושבת.
זה תמיד האלף? זה מצחיק אותי קצת כי זה לא באמת. חלילית אלט
ונכון לך עכשיו להרהר בו,
משום מה זה נשמע עצוב קצת.
ובכלל, שאלתי אותך מה שלומך ואז את שאלת אותי וגלשנו לדבר עלי כמו תמיד.
אז מה שלומך באמת?
(ש"א)
משום מה זה נשמע עצוב קצת.
ובכלל, שאלתי אותך מה שלומך ואז את שאלת אותי וגלשנו לדבר עלי כמו תמיד.
אז מה שלומך באמת?
(ש"א)
כמעט, וכן,פינג.
יש בי הרבה הרבה הסכמה עם המחשבות שמייצר המוח הזה שלך.
זה אולי עצוב. זה לא עצוב לי.
לכל זמן ועת; כשהזירה עמוסה וכל הזמן צצות התרחשויות חדשות ומקרי עזרה ראשונה דורשים טיפול דחוף אין בי יכולת או זמן או מקום להתעסק עם מה שמתחת לכל זה.
יש מוצאי שבתות של סופי תקופות, שדות שנכבשו ועובדו ואפשר לשבת בהם על האדמה התחוחה ולהרהר.
זה הזמן של שורשי הדברים, של מה שבאמת מסתתר מתחת לכל הסלעים של הלב. הנחשים והרקפות, הכל.
זה לא כמו תמיד וזהו שלומי, כמות שהוא.
(אבל ש"א כי טוב לי לדבר איתך)
טובחלילית אלטאחרונה
הייתי צריכה לקרוא שלוש פעמים
כי המוח שלי לא מתפקד טוב כ"כ בשעה הזו.
אפילו שאני לא הולכת להירדם בשעות הקרובות.
וכן, צריך למצוא את הזמן להקשיב גם למה שאומרים החלקים הקטנים יותר בבפנים שלנו.
(ואיזה כיף לי. גם לי טוב.)
כי המוח שלי לא מתפקד טוב כ"כ בשעה הזו.
אפילו שאני לא הולכת להירדם בשעות הקרובות.
וכן, צריך למצוא את הזמן להקשיב גם למה שאומרים החלקים הקטנים יותר בבפנים שלנו.
(ואיזה כיף לי. גם לי טוב.)
תודה לך.שפיות
אלוהים. תודה שהזכרת לי.
תודה.
תודה.
מסקנותההוא גברא
אם שינה זה אחד משישים ממיתה, אז מיתה זה אחד הכיפים!
או חברותא - או מיטוטא...
(דהיינו שאם החברותא מבריז אז הולכים לישון)
מיטוטאפינג.
חלילית אלטאחרונה
השבוע תהיתי לאן נעלמת בזמן האחרון
תיקון המידותrakonto
(הרב אביחיל)
שמחה היא נתינה.
אני כל כך אוהב לשמוח.
שברון לב הוא לא עצבות.
הלוואי שידעתי מה הוא כן.
מה היא אהבה?
ואיפה השחצנות?
ומה עם התכונה הזאת, של פגיעה מתוך חוסר תשומת לב?
איך אני אמור ליישם את זה?
יש בכלל מתכון לתיקון המידות?
אפשר בכלל לעשות את זה במודע?
למה אין ספר שמרכז פשוט סיפורים של אנשים, ואיך הם עשו את זה?
|תוהה|
שברון לב הוא הרבה ענווה והרבה כנות, בעיניי*בננית*
היכולת לאפשר לעצמך להיות חסר, בלי תופעות לוואי כגון מרירות, התקרבנות, האשמה ועצבנות. היכולת לכאוב, בפשטות, בלי למהר להדחיק את הכאב.
אפשר לומר שזה כמו בלון קשור. כשאתה רוצה להוציא ממנו את האוויר יש שתי אפשרויות. האחת היא לבוא בהנחתה חדה ולפוצץ אותו, השנייה היא לנקב חור קטנטן צמוד לקשר ולשחרר את האוויר באופן מבוקר.
אם האוויר הוא הכאב, אז עצבות היא הסוג הראשון ושברון לב זה הסוג השני.
מאוד קשה לנתב את הנפש לעמדה בוגרת כזו (בגרות נפשית מתפתחת כל החיים...).
(השאלות שהעלית מעסיקות אותי גם, מאוד. בקשר לשאלה האחרונה - שאלה טובה. אולי זה הדבר שהכי יכול לתת מוטיבציה ותקווה לשינוי.)
אפשר לומר שזה כמו בלון קשור. כשאתה רוצה להוציא ממנו את האוויר יש שתי אפשרויות. האחת היא לבוא בהנחתה חדה ולפוצץ אותו, השנייה היא לנקב חור קטנטן צמוד לקשר ולשחרר את האוויר באופן מבוקר.
אם האוויר הוא הכאב, אז עצבות היא הסוג הראשון ושברון לב זה הסוג השני.
מאוד קשה לנתב את הנפש לעמדה בוגרת כזו (בגרות נפשית מתפתחת כל החיים...).
(השאלות שהעלית מעסיקות אותי גם, מאוד. בקשר לשאלה האחרונה - שאלה טובה. אולי זה הדבר שהכי יכול לתת מוטיבציה ותקווה לשינוי.)
לא התעמקתי במה שכתבת בגלל השעה אבל היי לך. נחמד לראותך כאן.ענבלאחרונה
ריעות.
אתם כולכם
אופ. זוועה. אני צריכה לדבר עם מישהו. מתנדבים בקהל?
אופ. זוועה. אני צריכה לדבר עם מישהו. מתנדבים בקהל?
אנא שלחו לי סמס. תכף אני הולכת מפהריעות.
בעעריעות.
כמה אלימות כמה עצבים
מהמםריעות.
אני פה אם יש לי איך לעזורמישהי בעולם!אחרונה
אוי זה נהדר, זה נהדר! |מקפצץ מאושר|מגדלור באפלה
מקסים בהחלט. *בננית*אחרונה
(רוחמה אישה מדהימה.)
אני רוצה לדבר.תועה בשדה.
ורצונותי נשטפים ברוח.תועה בשדה.
אני פה לשמועבריו
הרצון לדבר לא בהכרח אומר שיש מה להשמיע..תועה בשדה.אחרונה
סתם.
מוזמן לאישי.
יש פה רמבמיסטים/יות שמעוניינים להצטרף לקבוצההמצב חסה
של דיבורים על אמונות ודעות, וכמובן גם שאלות הלכתיות..
תשלחו לי מספר פלאפון בפרטי ואצרף אותכם.
יהיה מעניין
היי המקול דממה
מתעניינת בהחלט
נשמע מענייןשאג
וואי וואיחלילית אלט
חחח לא נראלי זה בשבילי
אני מניח שהוא הקים את הקבוצה אבל בכל זאתיהדות=דרך חיים
@די"מ לא הייתי מגדיר את עצמי כרמבמיסט בכלל אבל אם היה לי ווצאפ הייתי שמח מאוד להצטרף, נשמע לי קבוצה מרתקת!
אני הקמתיהמצב חסה
אשרייך!. אם ומתישהו אני אכנע ואעשה ווצאפ אדבר איתך...יהדות=דרך חיים
וואטצפ זה אחלה דברדי"מ
אני מפחד שאני יהיה מכור אליויהדות=דרך חיים
יש לי אפשרות לעשות ווצאפ בנוקיה שלי כי הוא 208, וכרגע אני בוחר להמנע מזה
אם יהיה לך דברים מעניינים בחיים לא תהיה מכורדי"מ
אם לא יהיה לך, מה רע בלהיות מכור?
ובנוקיה 208 זה סיוט. קשה לי להאמין שתתמכר..
ובנוקיה 208 זה סיוט. קשה לי להאמין שתתמכר..
זה לאו דווקא כך..אדם כל שהואאחרונה
לפעמים יש דברים מעניינים בחיים, אבל בכל זאת מכורים, בגלל הנגישות של גורם ההתמכרות, כאשר הדברים המעניינים יותר דורשים מאמץ מסויים.
לפעמים גם יש דברים שהם לא יותר מעניינים, אבל הם יותר חשובים.
אני ממש אשמחירא ורך לבב
אבל רק אם זה יהיה לבנים בלבד..
בנתיים בנות לא מגיבות בכלל.המצב חסה
אתה בכל מקרה יכול לצאת ברגע שתרצה..
שלח לי הודעה בפרטי
שלח לי הודעה בפרטי
אסור לי להיות בקבוצות עם בנות.ירא ורך לבב
מה זה "אסור לי"?די"מ
ככה אבא שלי ממליץ ואני החלטתי שאני לא עובר את זה.ירא ורך לבב
עבר עריכה על ידי ירא ורך לבב בתאריך ז' בסיון תשע"ו 18:53
כייףלך,שאתה כל דבר מקבל קביעה,הכל מאת ה'
נגיד אתה ישר הולך לאבא שלך שואל:כן כן,לא ,לא.
ואצלי זה סיפור,
נגיד התלבטות אם כן או לא,
אני שואלת את ההורים שלי,
אבל הם כן ולא כזה,ואני לא יודעת מה לעשות!
בגלל זה אני צריכה להתלבט הרבה זמן,כי אני שומעת דעות לפה ולפה.
וההתלבטות עוד יותר קשה.
וישלך מישהו שאת ישר מקבל תכן או תלא,
זה קל לפעול,וזה גם תמיכה כזאת,שמאחורי כל החלטה יש מישהו איתך.
ב"ה !
ואצלי זה סיפור,
נגיד התלבטות אם כן או לא,
אני שואלת את ההורים שלי,
אבל הם כן ולא כזה,ואני לא יודעת מה לעשות!
בגלל זה אני צריכה להתלבט הרבה זמן,כי אני שומעת דעות לפה ולפה.
וההתלבטות עוד יותר קשה.
וישלך מישהו שאת ישר מקבל תכן או תלא,
זה קל לפעול,וזה גם תמיכה כזאת,שמאחורי כל החלטה יש מישהו איתך.
ב"ה !
אז קוראים לזה "אני לא רוצה" לא "אסור לי".די"מ
ותכל'ס חבל. אתה תצא אדם יקר כמו אחייך אבל לא רלוונטי לרוב עם ישראל.
מה כבר ההבדל בין הפורום פה לווצאפ עם בנות?יהדות=דרך חיים
כנראה כי הוא לא רוצה/ לא נוח. לגיטימי. יש הבדל בין וואצאפנפש חיה.
לבמה הזו
גם אם מזערי משהו.
ואולי אני טועה.
^^^^ירא ורך לבב
גם הקטע של התמונות, אבל בעיקר זה.
וגם זה שהפורום לא הולך איתי בכיס.
וגם עוד דברים.
וגם כי בווצאפ יש תמונות ופה זה רק כתיבההכל מאת ה'
גם לפה אפשר להעלות תמונות!המקדש השלישי בדרך
בקושי אנשים מעלים אולי,1 ,2,תמונות פרופילהכל מאת ה'
בכלל אני נמצאת שם למטרת קריאה בלבדקול דממה
כרגע לפחות
ואני לא יודעת אם אני הבת היחידה
ואני לא יודעת אם אני הבת היחידה
"לולי תורתך- שעשועיי-כמו הירח.
אז
אבדתי בעוניי."
וואו.
אף פעם לא חשבתי על זה.
|מתפלא על עצמו עם המחשבות האלו|
|מקבל אתזה בברכה|
שמעתי מהרב **** שאת השיר/פסוק הזה צריך לשיר בשמחהקמנו ונתעודד
בס"ד
כי כן יש תורה, ולא אבדתי בעניי.
נכון.כמו הירח.
צריך לזכור אתזה.
|רושם|
זה דרגה מאוד גבוההירא ורך לבב
להרגיש שבלי התורה הייתי נאבד בעוניי. זה לא פשוט בכלל.
ירא, קלעת בול.תועה בשדה.אחרונה
מזדהה ממש.
רגשית אני ממש לא שם,ולכן הרבה זמן הרגשתי שקרן כששרתי את זה.
אבל אחרי זה הבנתי ששכלית אני מבין את זה,
אז אומנם לשיר ניגון ולהזדהות איתו שכלית זה לא שייך, אבל בכל זאת ניחם במעט.
|חושב לעצמו| יאה..מיכל =>
שבת חופש!!!!! אין - למה - ללמוד - !!!!
החיים הטובים!!! ייוהההווווו...
!
I like it
יופי לך.חלילית אלט
יש לי מבחן בראשון
ב..?מיכל =>
תושב"עחלילית אלט
בהצלחה חמודה !מיכל =>
תודה!חלילית אלט
אוי כמה שכיף לך! אני מלאת קינאהיומנים נשרפים
יש לי בשני בגרות בתנך, ברביעי בגרות במתמטיקה, ובראשון( לא הזה, שאחריו) בגרות בהיסטוריה.
כמה שכיף לי
זה הולך להיות שבוע נוראיי
כמה שכיף לי
זה הולך להיות שבוע נוראיי
סיימתי עם תנך 
!מיכל =>
בהצלחה גם לך!!!
תהיו חזקות גם ברגעים הקשים 
חחח
אני לא התחלתיי יומנים נשרפים
אז יאללה! עופי .צ'או!מיכל =>
חח רק בשבת נתחיל..יומנים נשרפים
יאלה לילה טוב מותק! ותודה
לילה טוב ^-^ ~מיכל =>
שמח בשמחתך זית שמן ודבש
שבוע טוב אנשיםאיזה שבת מדהימה היה!מיכל =>
וואו שהתגעגעתי לשעמום הזה -שהולכים כזה לבד מבוטלים ואין מה לעשות
..אין יותר טוב מזה .
ו..|פוף||חלום מתנפץ| חוזרים לשגרה ביום ראשון 
באסה ... כל כך אכזרי!!!
הייתה שבת מעולה...תועה בשדה.
בלי ללמוד לאף בגרות.
הסתיימו הבגרויות?זית שמן ודבש
עוד לא עוד לא ..>< אבל זה לא רחוק בכלל מיכל =>
בהצלחהזית שמן ודבש
תודה ^-^ !מיכל =>
לא, ממש לא.תועה בשדה.
הסתימו הבגרויות שלומדים אליהם בשבת. (תנך, תושבע),
וכלל, יש עכשיו רק את הבגרוית היותר קלות. (לי לפחות)
וואלה אני מעדיפה דווקא ללמוד לעוד מקצוע כזהמיכל =>
מאשר מנהל עכשיו..
אבל זה מה יש סובלים בשקט חחח
אני פשוט לא עושה מנהל, למרות שזה נשמע מענין.תועה בשדה.
אהההה.................................אני בספק על המעניןמיכל =>
לאיודע, לא ניסיתי..תועה בשדה.אחרונה
חבליש לי סיכוי
לא ניצלתי את השבת הזאת מספיק.
והיה ממש יפה בחמישי. הוא דיבר יפה
ובכלל לא ידעתי שזה קיים
ה' תראה כמה אנשים משקיעים בא"י. תביא כבר גאולה
מהרמהר
אתם יודעים איך יכול להיות מושלם עם בית המקדש?
אני לא. וזה עצוב נורא נורא
ועשיתי לעצמי אאוטינג רציני. איך אני טובה בזה,
משו.
כןכן. אני קטנה, אינמה לעשות.
אני בערוץ מהמחשביומנים נשרפים
זה לא קרה בערך חצי שנה.
וואו, מוזר פה ממש.
ובכלל עוד שניה אני גומרת עם התיק עבודות הארור הזה.
כתבתי היום שני טקסטים טיעוניים.
עכשיו להקליד. נשאר אחד,
להכניס את כל הישנים לתיקיה, וגמרתיי.
ואז להתחיל ללמוד לבגרות התנ"ך. ,
ותדעו לכם שקשה מאד ללמוד כשיש הרבה מחשבות. מאד מאד קשה
וכשכל פעם אותה מחשבה עולה זה נמאס להילחם בה, אז פשוט נותנים לה להיכנס וקוראים שלוש דפים ואז קולטים שכלום לא נכנס, ואז קוראים שוב, ואז שוב לא נכנס, ושוב, וזהו. ומתייאשים ולא מנסים יותר.
וזה ממש בעכס. ולא כיף
אוי, כמה שגעגוע זה דבר קשה. כל כך
בטח שמהמחשביש לי סיכויאחרונה
וכן. געגוע זה דבר קשה ממש
דחוווףףשעות של אמת.
אני חייבת רעיון למתנה סמלית לסף שנה לכיתה..
ולא דברים שעולים הרבה כי אני צכה להכין לכל בת..
וזה למחר..