פורום נסיונות פעילים (עמוד 7304)

פתחתי בלוג שלי, השאלה היא אם לכתוב פה כל מה שאני כותב שם.. מה אתם אומרים?

אין דבר יותר קר
מאשכנזי.

זה היה ככ טוב!!!
בנות, כמעט ואיבדתי אתכן לנצחחחח

בס"ד

 

הייתי בצומת (בכל זאת, מבצעי שבוע הספר) ולא מצאתי אף ספר שחיפשתי, ולא שום דבר דומה.

בדברי שיר נאלצתי להתפשר קצת, כי היה לי שובר החלפה, אבל גם שם המצב לא היה משהו.

 

אז מה כן היה שם? מלא ספרים ברמות רדידות משתנות.

 

אז הבנתי, שהמטרה של כל העסק הזה של ספרים היא רק להעסיק את האנשים, "לחם ושעשועים". תמצאו תחת הכותרת "עידן חדש" ים של ספרים שעוסקים ב"חכמת המזרח" וחרטות מעין זה, אבל ספר שמעמיק להסביר ולחקור את הפילוסופיה המזרחית, או משווה בינה למערבית- הס מלהזכיר. ים של ספרי פילוסופיה בגרוש, "כך תצליח לאנא ערף!" אבל שום ספר שיציג, תכל'ס, בשפה ברורה, את התקדמות המחקר המדעי בנושאי הנפש והמוח (טוב, מסתבר שכן היה שם אחד, אבל רק אחד בים של עשרות, ואותו כבר קראתי). ים של ספרות זימה, אין לי מילה אחרת לטרנד המגעיל הזה ששוטף אותנו, בעשרות עותקים כל ספר, אבל לא יותר מספר אחד של פוקו בכל החנות.

 

אז מה העניין? זה בדיוק העניין. המטרה היא לספק את הצורך של אנשים בתרבות, אז נותנים להם דברים קלילים כאלו. ב"דברי שיר", נאמנים לסיסמה "תרבות יהודים מקורית", עושים אותו דבר רק עם תרבות יהודית.

 

כל זה אחלה, אבל למה לא יכולים להקדיש גם אגף-אגפון לספרים אחרים? הפרנואיד שבי צועק שזו מזימה. הכל כדי שלא יחשבו חס ושלום, שלא יעמיקו. השקול יותר אומר שזה כנראה פשוט לא מעניין את בעלי העסק, וכנראה גם לא מוכר משהו.

 

וכנראה שניהם צודקים קצת.

@!עם ישראל חי!

נכנסתי לכ"א שלך,

ואני רואה שמה ששמרת שרשור של משהו שאני רשמתי.

אעאעאעאאהה

את אמיתית??

 

ולצרוח?

 

אופ אופ.

|מיואש|

|מותש|

אופ.

 

טויב יאללה,

שומדבר כזה לא צריך להשפיע עלי.

אני אני ומי שיש לו בעיה עם זה שיתמודד או יגיד.

בינתיים אני עובדת עלזה.

תודה.

 

 

 

 

 

שיעורי בית

מה אתם אומרים, להיות שמינסטית שמיניסטית או להישאר ככה?

יש לי את המשפט הזה: כידוע, בבוקר אין הילדים בישראל אוכלים מזון בריא.
מה תפקידה התחבירי של המילה "אין"?

איך הזמן שלי נוסע, ואני היטב יודע
איש לא חזר
אל קו ההתחלה |עולה עשרים טונים|
זוהי רק משאלה

אולי זה יעזור לי להירדם.
למישהו יש מושג איפה הכפתור?

ואני צריכה משו המון.

אפילו אם אני לא מראה אתזה

בס"ד

 

המ טוב

-מה קורה ילדה?

=לא יודעת ממש בלגן לי

-רוצה לספר?

=אני לא ממש יודעת מה

-נסי פשוט לשפוך הכל על המקלדת בלי המון פילטרים גם אם זה שטויות אני לא אצחק (הרבה)

=המ טוב אני

אני לא יודעת מפחיד אותי הבדידות שמתקרבת

והחיים לא עומדים להתחיל אלא כבר התחילו ואמלה מי אמר בכלל שאני בקטע?

ושבת שוב מפגישה אותי עם סיטואציה חברתית וכשאני בחברה רע לי

ואני לומדת בשיטה חדשה שמרגישה לי יעילה מצד אחד ומצד שני אולי היא לא מספיק מהירה ומצד שני אולי עדיף איכות על כמות ומצד רביעי עוד שניה המבחן ואין זמן אין זמן ומצד חמישי אבל במבחן עדיף לענות יותר נכון מאשר יותר יותר מצד שישי זה במבחן רגיל ואני לא עושה רגיל מצד שביעי @המתיקות שבשכחה

ו-ו-ו-ו השתנתי באמת ופתאום אני צריכה להוכיח את זה לעצמי ואולי אני לא רוצה להוכיח את זה ולכן אני נסוגה

והשינוי הזה באמת שלטובה אבל אולי הוא מוציא ממני את היחוד?

אבל אומללות לא עושה אותך מיוחד האוס היא רק עושה אותך אומלל

אבל כשאני לא אומללה לא רואים אותי ואני צריכה שיראו אותי אחרת אני מרגישה לא אהובה וכשאני מרגישה לא אהובה אני עוד יותר שונאת אותי וגם ככה גדול עלי כבר כל השנאה הזאת ועוד מלא דברים כגון פשוט בלגן בלגן בלגן

-ואו באמת יש פה המון רוצה שנעבור על זה אחד אחד ונראה איך לאט לאט הכל נעשה שקט יותר?

=המ כן אבל לא כי כן כי אני צריכה את זה ולא כי אין לי מספיק כוח כדי לשחק את השתי התפקידים

 

או בקיצור

דרושה שירה

אני לא מצליחה את הדבר הזה

וזהו כבר התייאשתי אז שלום

באלי לנעול את עצמי באיזה מקום רחוק לשבועיים אולי זה יעזור

אעע ולדפוק ת'ראש בקיר

טוב,זה לא יעזור בטוח..

יוואוו ה' אני לא דיברתי איתך שנים מה יהיה איתי?

הי, אבל עברתי כבר יותר מארבעים ימים רצוף עם איזה משו אז נקודה טובה אחת לעצמי

במקום לכתוב איך שאני חושבת אני לפעמים חושבת כבר איך שאני כותבת

ובכלל אני צריכה מקלדת במח וזהו

ממש המון אנשים מתארסים

ואני לא אוהבת להגיב בשרשורים של עצמי

ובכלל גם עשיתי היום עוד משהו שרציתי לא לעשות ואני ככ טיפשהה

בנים בנים בכל מקום אי אפשר לתפוס טרמפים בשקט

מילא כשאני כועסת על מישהו אז אני כועסת עליו וכל שאר האנשים בסדר

אבל כשאני כועסת על עצמי אז שומדבר לא בסדר ומרמור מציק כזה ואני בחיים לא אצליח לעשות דברים מרצון שלי לבד

התייאשתי לגמרי

מתחל לכאוב לי הגרון ובטח זה מהחלבי של כל השבוע

אוף אוווףףף ועכשיו הוא משתלט עלי החוצפן הזה וזה גרוע לגמרייי

מלא אנשים נוסעים לג'

ואנשים מוזרים עוד

לא הייתי שם כמעט שנה אני חייבת ללכת להכיר את המקום

ויומאחד ליסוע לירושלים וללכת עם הפסי רכבת ולהכיר הרבה מקומות מהעיר

כל המח שלי היה כמו מערבל בטון אחד גדול ולא היה לי כח בכלל להתחיל

אבל ב"ה היה דיי טוב

ואני אחות איומה גם והכל גרוע לי

כאילו, אני עושה דברים גרועים התכוונתי

ואיך הרב ארוש אמר הבוקר בכזאת פשטות- איך אתה אומר שיש רע בעולם?

הכל צה' וה' הוא טוב, ואתה אומר שיש רע?

ואתה מאמין? קורא לעצמך מאמין הכוונה

כל הידיים שלי קרינה וכמעט הכל נורא וזהו

כל מקום שאני מוצאת או שהורסים לי אותו או שמסוכן ללכת לשם לבד או שאי אפשר או שהוא רחוק

אני תכף מתפוצצת

אבל מה

האמת שכל זה שקר

ובאמת באמת זה בכלל לא אמיתי

והמשפט בשורה הקודמת ובשורה שמעליה הם עם אותה משמעות אבל מה אכפת לי

ובכלל אני לא גרועה (אממ?)

אוקי, אז לא בכלל לא גרועה אבל דיי לא גרועה

בכז את לא יכולה לזלזל ככ בעצמך ילדה

יש בך חלק אלוה ממעל (וואו!)

אוי זה טוב לעודד את עצמך במילים..כן כן זה עוזר

חוצמזה שה' אוהב אותך וזה כבר משהו לשמוח בו

רק קצת תשתפרי והכל יחזור להיות טוב ונפלא

הי! איך יכולתי לשכוח? באמת המצב חוזר להיות טוב ונפלא

כן כן ה' ככ טוב

אוי זה מדהים

חוצמזה שאינלי שום כוונה לבוא ביום ראשון לדבר הזה

וגם שאני צריכה לסלוח לאישה הזאת וכדאי שזה יהיה כמה שיותר מהר

כי אם לא אני אצטרך להגיד לה שאני כועסת עליה ואני לא רוצה אתזה

ו..טוב זהו

כנראה שמחר הם ילכו אליה ואז ליאל תעביר לי עדכונים

ויותר טוב שאני לא הולכת גם

רק למה הילדה השניה התקשרה? אפ אחד לא ביקש ממנה

לפעמים צריך לא להיות טוב מידי כי אז זה לא טוב בכלל

בכמ מחר יום שישי ואז שבת ושבת זה יום טוב לגמרי

ואני אצטרך ללמוד תנך ויהיה לי כיף חיים

ואיזה טוב ה' תמיד

 

 

 

 

 

בס"ד

באלי גם לבכות אבל לא יודעת למה אני עוצרת את עצמי.
מכירים את זה שעולות לכם מחשבות ובאלכם לשתף אותן עם מישהו ואז אתם קולטים שאין לכם עם מי כי האדם היחיד שאתם יכולים פשוט לבוא ולהגיד לו דברים כאלה כבר לא זמין בשבילכם וכל אחד אחר הוא פשוט חיקוי?
אז עכשיו.
גם היה מישהו שתמיד נהניתי ללכת איתו לכנסים וימי עיון ועכשיו כבר אי אפשר.
איכשהו לא משנה כמה אני אנסה לצאת עם אנשים אחרים ולמצוא חברים אחרים זה לא אותו דבר.
כואב לי.
ממש כואב לי.
פתאום אני קולטת שאני במצב ממש עצוב.
אבל לא באלי להיות עצובה.
אבל זה עצוב.
באלי שאני אוכל לשתף איתו את המחשבות שלי אחרי המסיבת פרידה, אבל הוא לא רוצה.
באלי שהעולם יחזור להיות פשוט. הוא בכלל לא צריך להיות מסובך. אבלאבלאבל.
כל כך הרבה "אבלים" ואפילו לא פתרון אחד לישועה.

אנשים,
נצלו את הזמן במקום בו אתם נמצאים כי הוא לא יחזור. נצלו את האנשים שסביבכם וקבלו מהם כמה שאתם יכולים כי אתם לא יודעים מה יקרה. נצלו את מה שהחיים מציעים לכם כי חבל על כל רגע. נצלו את הטוב, נצלו את האהבה, נצלו את עצמכם.
תאמינו לי, לא כיף להגיע למצב שאתם פתאום קולטים שלא הייתם שותפים בדברים שחברים שלכם עברו. אפילו אם זה רק טיולים ופעילויות. לא כיף לגלות שאתה לא חלק משום מקום באמת. אז גם אם אתם במקום שהוא לא בדיוק אתם, נצלו אותו, יש לו מה להציע לכם.

לפחות אני בסוף כן הצלחתי להיות קצת חלק בקבוצה הספציפית הזאת של הנוער פה.
אבל באופן כללי, בכל מקום, תתחברו, תחפשו ותאמינו לי שגם תמצאו.
אפילו אם אתם נמצאים במקום רק לחודש, אפשר לגלות בו עולם ומלואו.

נמנמ. אני מקווה שבסוף אגלה שאני חלק ממשהו גדול למרות שכרגע אני לא מרגישה חלק אמיתי משום מקום קטן.

זהו נראלי.
אולי מחר אתחרט שכתבתי את זה פה ולא ביומן,
אולי לא.
בכל מקרה,
לילה טוב.

ומוזר כמה שזה מעצבן אותי, כשלפני שבוע זה פחות הציק לי.

אבל אחרי שאמרו שיוצאים...

ואח"כ הם שואלים למה אני לא סובלת אותם...