לעצמי,לשכח מהעצב,
לא יודעת אני מפתחת תקוות שיהיה בסדר,
שוחכת מהדברים הרעים,מתמקדת בטובים,
לאט לאט,אני שמה לב,
שאני עצובה על דברים,
ויש לי כלכך הרבה דברים לשמח,שהכל מתגמד לראות,כמה טוב שבאמת ישלי.
אני כבר לא זוכרת את הרע,
איך אני שמחה?
עושין דברים שטוב לי,פשוט מחייכת,
נכנסת לכייתה בחיובי,
ז"א בכללי,שאני פוגשת חברות,גם אם לפני דקה ראיתי אותן,אז אני כזה, נועוווש מה נשמע?
זה עושה אותי ממש שמחה.
כולם בחיוכים כזה,וזה ממש מחמם את הלב שלי,ואני נהיית שמחה.
כן בוקר טוב, שיכולה לפתוח תיום .
שאני קמה,ישר,שמח,למה?
אני חושבת על דברים טובים שיהיו לי במשל השבוע,ופשוט,
מצפה להן! מצפה כבכ להגיע לרגע המיוחל.גם אם אין לי דברים טובים השבוע,מחפשת,העיקר שיהיה לי טוב.
זה לא קשה,
פשוט לשנות גישה,
הייב לי תקוופות שהייתי רצינית כזאת,ועצובה,לא כלכך שמחה.
וזה הוריד אותי,וראו את זה עליי.
ופשוט התחלתי לשמח והכל השתנה,הכל זורם הכל טוב,בזכות ה'פתאום!
בע"ה שייהיה לך רק טוב! (: