@יהדות=דרך חיים תסתכל על התמונה..
איזה חלום מוזררפרפר לבן.
כלומר, חלום של הגשמת חלומות,
לא חלום אמיתי שחולמים באמצע הלילה
אואואו |מקפצץ|פרפר לבן.
המורה פתחה בכיתה את הנושא הזה!! 
|מאושר|
ישבתי על קוצים כל השיעור
וואי זה היה כיףף
*בננית*
(מה יש? )
אני מרגישה גרועהכישוף כושל
יא אני גם בואי נהיה חברותפיתה פיתה
אבל עוד מעט מחר רק שתדעי
הו נכון! אבל אי אפשר בשבתכישוף כושל
טובפיתה פיתהאחרונה
אוכ.*בננית*
אבל את לא
למרות שאם את מרגישה ככה אז זה בכלל לא נעים
גרועה במה?
(לא חייבת לענות אם מציק)
פסיכמוטריכישוף כושל
ניחשתי*בננית*
גם אני מרגישה גרועה כשאני לומדת (למרות שעוד לא ממש התחלתי)
אבל אני מאמינה שזה בעיקר טכניקות שאפשר לשפר במקביל להרבה עבודה על זיכרון
ואת ממש מסוגלת, יש לך שכל ב"ה.
ממ זה בשבילך,פרפר לבן.
לימונית היקרה!! 
זה בכלל לא שווה קריאה, סתם שתדעי.. שלא תגידי שלא הזהרתי..
ממ נקרא לזה:
סולם מתכת.
הוא הגיע לחדר צר.
עיניו השחורות בוחנות את הסביבה.
כיסא שבור.
סיר פח קטן.
שלושה תפוחי אדמה.
שתי קוביות סוכר.
צנצנת ריקה.
ערימת זבל.
סולם מתכת.
סולם מתכת!
מעניין לאן הוא מוביל..
הילד הרזה בן ה11 רץ במהירות לכיוון הסולם.
רק עכשיו בעצם הוא הגיע לסוף של המנהרה המוזרה הזאת,
שהובילה אותו ללא ידיעתו לבונקר.
הוא טיפס עד לשלב השלישי של הסולם החלוד,
והסתכל למעלה.
הוא ראה שמים.
שמים כחולים.
אמיתיים.
הוא לא האמין שהשמים עדיין קיימים.
ופרחים.
וילדים משחקים.
וחיים.
חיים שמעבר למוות.
עיניו ברקו והוא גמר לטפס בזריזות.
הוא הגיע למעלה,
אל אדמה.
אדמה אמיתית.
הוא חייך באושר אל החיים,
והרגיש בר מזל.
הוא חופשי.
חופשי.
הוא יתנהג כמו ילד פולני,
ויותר אף אחד לא יירק עליו כשהוא עובר ברחוב רק כי הוא יהודי.
אף אחד.
הוא הסתובב אחורה בהתרגשות,
וחיוכו קפא.
מולו עמד חייל.
מחייך מלוא פיו.
עם רובה.
דרוך.
שמכוון אליו!!
צרור יריות קצר הספיק,
והילד הקטן נפל על האדמה הנוקשה,
מתבוסס בדמו.
מה עשית לו?!
סולם מתכת.
מה עשית?
אמאאא
יש לי סיכוי
איי. אמאלה.פינג.
זה מחמאה? 
פרפר לבן.
זה... זה כן. זה. כואב. את כתבת את זה?פינג.
כן..פרפר לבן.
ממ תודה?
זה דוקר. ):חלילית אלט
ואת כותבת ממש טוב
תודהפרפר לבן.
בכלל לא היה לי מוזה באותו זמן..
אבל..
טוב, נמאס לי מהויכוחים האלה... |פורש|
יפהה שלי שפיות
מוכשרת אחת.
בהחלט מדהים וקצת מזעזע ובהחלט שווה קריאה.
וואי, רציני, לכי עם הכישרון הזה עד הסוף.
נ.ב. אני קצת לא זמינה בימים טרופים אלו, לקחת בחשבון
בהחלט מדהים וקצת מזעזע ובהחלט שווה קריאה.
וואי, רציני, לכי עם הכישרון הזה עד הסוף.
נ.ב. אני קצת לא זמינה בימים טרופים אלו, לקחת בחשבון
נמנמ.. פרפר לבן.
מה זה לכי עם זה עד הסוף?? 
נ.ב. אני שמה לב..
פשוט אל תפסיקי לכתובשפיות
עבר עריכה על ידי יונה על הגג בתאריך ט' באייר תשע"ו 20:16
ווהו! קיבלתי את הטלפון בחזרה!את הזמן הפנוי עוד לא..
לפחות משהו קיבלת..פרפר לבן.אחרונה
ב"ה! מזל טוב!ירא ורך לבב
הוא עשה סיום!
ג. נכוןדי"מ
אני רק אומר שזה לא בעייתי להשתמש בזה
אני לא יודעת תנורו של עכנאיפיתה פיתה
וגם לא דברים אחרים
וגם לא ארמית
ואני רוצה לדעת איך תראה שאלת בגרות למען התפוח הירוק שאני לא אוכלת עכשיו.
ואני לא אלמד אגדה בכלל בקצב הזה.
למה לא הלכתי ללקט למה.
וגם לא ארמית
ואני רוצה לדעת איך תראה שאלת בגרות למען התפוח הירוק שאני לא אוכלת עכשיו.
ואני לא אלמד אגדה בכלל בקצב הזה.
למה לא הלכתי ללקט למה.
לך על זה!Slow motion
(אבל תהיה חביב לבן שלך, כן?)
אז אני פחדנית/חמודה/עדינה מכדי לכעוס עליהם, והמורה הזו די נפנפנה אותי. אוף.
אז אני פחדנית/חמודה/עדינה מכדי לכעוס עליהם, והמורה הזו די נפנפנה אותי. אוף.
ייתרונות על ביינישים #2פיתה פיתה
אם לא היו בנות בעולם אז בכלל כולם היו הולכים עם כיפות מכוערות. ובזכות זה שיש לי חברות שסורגות ואני מפריעה להן זה ממש עוזר בחיים.
וחוצמזה שבוויכוחים עם ביינישים אפשר שנייה להגיד משהו בגמרתית ואז הם פוערים הם פיהם לאפס עגול כזה ואז הם באמצע להתאפס ואז אני כבר עמוק באמצע לדבר ואני בכלל לא סורגת כיפות אבל ביינישים הולכים עם כיפות אחרות של ביינישים כי הם ביינישים ואז גם יש להם שבוע נשק והם בטוחים שהם קולים אבל בכלל יש להם שבוע נשק והם לא קולים.
ונכון שוטנשטיין? אז אין לי בכלל מושג עם כמה ט וכמה ת כותבים את זה ולמה הוא אשכנזי כי נגיד אם היו קוראים לזה דנינו או שם משפחה אחר של ספרדים זה היה הרבה יותר מגניב או אולי כהן? למה רק שוטנשטיין או שטיינזלץ? הפליה עדתית.
והפלאפון שלי מחונך. הוא ממש טלפון חכם. כשאני כןתבת דת הוא כותב ומדינה כשאני כותבת דתיים הוא כותב ופמניזם וכשאני כותבת הרב ליכט הוא משלים לי לבד לרב ליכטנשטיין.
והיום ציירתי את מגדלוז כי הם לא מדרשה הם בית מדרש גבוה לצדק. מלשון כל השאר נמוכים.
והחלטתי ששוטנשטיין יותר קול בגלל שיש כזה לאח של חברה שלי והוא בייניש אז הוא לא צריך את זה כי הוא בייניש. אז עד שהוא יתחתן זה שלנוווווו מלשון של חברה שלי.
וחוצמזה שבוויכוחים עם ביינישים אפשר שנייה להגיד משהו בגמרתית ואז הם פוערים הם פיהם לאפס עגול כזה ואז הם באמצע להתאפס ואז אני כבר עמוק באמצע לדבר ואני בכלל לא סורגת כיפות אבל ביינישים הולכים עם כיפות אחרות של ביינישים כי הם ביינישים ואז גם יש להם שבוע נשק והם בטוחים שהם קולים אבל בכלל יש להם שבוע נשק והם לא קולים.
ונכון שוטנשטיין? אז אין לי בכלל מושג עם כמה ט וכמה ת כותבים את זה ולמה הוא אשכנזי כי נגיד אם היו קוראים לזה דנינו או שם משפחה אחר של ספרדים זה היה הרבה יותר מגניב או אולי כהן? למה רק שוטנשטיין או שטיינזלץ? הפליה עדתית.
והפלאפון שלי מחונך. הוא ממש טלפון חכם. כשאני כןתבת דת הוא כותב ומדינה כשאני כותבת דתיים הוא כותב ופמניזם וכשאני כותבת הרב ליכט הוא משלים לי לבד לרב ליכטנשטיין.
והיום ציירתי את מגדלוז כי הם לא מדרשה הם בית מדרש גבוה לצדק. מלשון כל השאר נמוכים.
והחלטתי ששוטנשטיין יותר קול בגלל שיש כזה לאח של חברה שלי והוא בייניש אז הוא לא צריך את זה כי הוא בייניש. אז עד שהוא יתחתן זה שלנוווווו מלשון של חברה שלי.
תחיה, את פשוט מצחיקה ומתוקה נורא.פינג.
*בננית*
שועשעתי קשות
השם משפחה זה כישאגאחרונה
באשכנז התפתחה תרבות של חתירה לעומק הסוגיא ופלפול ולכן הרבנים האשכנזיים נוטים יותר לפרש פשט כדי שיהיה יותר נוח להתפלפל אח"כ
(ובנוסף פשוט חירטטתי הכל חוץ מהתרבות היותר מתפלפלת)
(ובנוסף פשוט חירטטתי הכל חוץ מהתרבות היותר מתפלפלת)
ומלוך עלינו אתה לבדך ברחמים בצדק ובמשפטמעיין נובע*
סיפורים חשובים ושמם מסקנותפינג.
כמו שהספוג מתובל בסבון, כך ספר תחביר מתובל בחומוס. כלומר הוא לא, אבל טעים אותו דבר.
מי לוואי? אתה בעצמך לוואי! התחביר המדובלל.
השיערות המדובללות. הסיבה היחידה שאינני קוצצת בזעם את השיער היא מינימום ההגנה שהוא מעניק.
המסך הדק הזה והפוני שנופל על העיניים בכדי למנוע אותן מחשיפת יתר.
אני מוצאת עצמי נאחזת במנגנוני הגנה מתופעלים היטב. שולפת חיוכים משומשים במצב סביר ותשובות מלוטשות ומחוכמות מסל החירום, אבל הידיים, כפות הידיים, אינני יודעת היכן להניח.
אני זקוקה לכיסים תמידיים, הו, כיסים נישאים או לפחות איזה אפרוח לשאת בזרועותיי בכל עת.
והזכרונות; דווקא אלו שהסבו לי אז כל כך הרבה אושר, צורבים ומדמיעים עכשיו.
אני לא יודעת, אבל אולי ככה זה עם הזכרונות הכי טובים.
והרגעים, הרגעים שאי אפשר לתאר אבל דווקא הם צפים בתודעה כל העת, בלתי ניתנים לשחרור או תמלול.
(ויש עוד נקודה חשובה. לא כדאי להתגעגע לאנשים בשתיים'ים בלילות.)
אתמול היה לי רגע של מברשת מול מראה. לא היתה מברשת ולא מראה,
אבל היה איזה צו פנימי סודי אשר מעולם לא פגשתי קודם לכן.
אלוקים הטוב, איך באמת אני מתכננת לשהות בחברת בנות נוספות בחדר שנה הבאה,
ואם יפקוד עליי הצו הפנימי לטפס על מכונת הכביסה עם החליל ולנגן בלהט,
ברגליים מתנופפות ובעיניים עצומות?
פתע אני מעריכה כל כך את העצמאות הנפלאה שבלבדיות שלי ושביכולותיי הבלתי מוגבלות לנפץ מראות ולכסח קירות. כלומר, דפים שתלויים על קירות.
טוב, אבל כל זה שייך לאתמול, והיום יש התרגשות חדשה כי חברה שלי הכי יקרה בעולם התקבלה,
והבטן מקפצת ומקרקרת שיהיה טוב, וזה משמח אותי.
אז אלו הנתונים מעם עמדת השידור הזמנית אשר הולכת ודועכת, בתום יום חסר מעש באופן מופגן. (זה משפט מורכב או שרגע בעצם אי אפשר להתחיל משפט עם אז! פורעת חוק שכמותי.)
לילה נפלא! אל תשכחו להניח את המשקפיים על השידה. מאדן החלון זה עלול לעוף ולהתרסק
צחקתי בקול *בננית*
ספר תחביר מתובל בחומוס
הכישרון שלך להעביר מצבי נפש
הוא פשוט משאיר אותי פעורת פה.
"שולפת חיוכים משומשים במצב סביר ותשובות מלוטשות ומחוכמות מסל החירום"
את גאון. זהו
נראה לי גם אמסקן מעט
-היה היום יום נפלא ברוגע שלו. משהו שגרם לי לבכות, משהו שגרם לי להיות מבסוטה, אבל מאוזן סך הכל.
-האפיקומן השווה שלי הגיע!! 
-אני כל כך אוהבת את חברות שלי מכאן. מאוד. אני קצת מתעצלת מלתייג אתכן למרות שממש באלי
-אין לי מסקנות חכמות כמו של פינג, אבל זה מה שיש היום וזה גם אחלה
-על ניסיך שבכל יום עימנו! מאיפה נוחתים עליי הציונים האלה? שימשיך, אינשאללה
-הצלחתי כמות מכובדת של שאלות במת'
-אני אוהבת את הדיסק הזה (לשם הפרוטוקול - ניגון ישראלי)
-מי שטוב לו ושמח כף ימחא! |קלאפ קלאפ| הי הופ!
-אני רגועה ושלווה לאחרונה באופן מחשיד. הקב"ה פשוט שומע לתפילות שלי. כמה ס"ד
-כבר היום ה-10! אין דברים כאלה
-באלי לעשות דברים קבועים בלי להתעצל, נגיד הליכות ותנ"ך. אני רוצה ללמוד להתמיד
לילט ומבורך
את אדירה חלילית אלט
יאוו את מדהימה..תחשוב טוב...
חחחחחח 
...
שיאוו , תודה שכתבת אתזה...
זה הגיע לי בול בזמן ...
וואי יצאתי ממש מבולבלת -תחשוב טוב...
וזה נכון ...
פינגי האהובה הזמינה אותי להצטרף אליהיומנים נשרפים
והמון זמן לא מסקנתי ואין לי שום מסקנה מוכנה, אז מה שיצא, יצא.
יש צורך לבני האדם, להוציא דברים מהלב, מהגוף.
אבל לא תמיד אנחנו יודעים מתי נכון, ואם בכלל נכון.
ואם כבר מוציאים, אז לא את הדברים החשובים. תמיד יש את השיחה הזו, שתיכננת כל כך הרבה זמן, ויש רגע של שתיקה והכל עומד לך מסודר בפה, רק צריך לפתוח את הפה- ולדבר.
ואת מנסה, ופותחת את הפה, ולא יוצא קול.
ואת מבינה שכנראה את הדבר הזה את לא צריכה לומר, למרות שיש בך צורך עז להוציא אותו, לספר עליו.
ואז שוב את מגלה, שכל. הדברים שלא אמרת, הם אלה שיושבים לך על פינה בלב. ודוקרים ומועכים וכואבים.
ואת מגלה, שעם הזמן זה נאגר ונאגר, אחד על גבי השני. וכבר אין מקום. אז את מרוקנת הכל, את כל השטויות והשמחה וסתם, הדיבורים של הכיף. ולא נשאר כלום ואת נשארת את, והמחשבות וההרהורים, וכל הדברים שנשארו בלב, ולא יצאו.
ואת מבינה, שזהו. זה מה שנשאר בך, כאב ועצב.
ואת כבר לא יודעת אם יש לך תקווה, ואם את לא אבודה.
אנחנו צריכים ללמוד איך מכירים טובה באמת.
זה מדהים לראות את הכרת הטוב של אבותינו. הכבוד שלהם, והיום אנחנו חושבים שאנחנו מכירים טובה על ידי זה שאנחנו אומרים תודה או מביאים כוס מים למי שהביא לנו שבוע שעבר.
ראובן הכיר טובה ליוסף על זה שבחלום שלו, הוא החשיב אותו בחלק מהאחים, ואמר 11 שיבולים השתחוו אלי, למרות מעשה בלהה, הוא לא הוציא אותו מהכלל. מהמשפחה.
ולכן, בזמן שהאחים רצו להרוג את יוסף ולא להשאירו בחיים, הוא הציע רק לזרוק אותו לבור, בלי להרוג.
איזה הכרת הטוב. על מה? על זה שהחשיב אותו כחלק מהאחים, והחשיב אותו בחלום שהם נורא כעסו עליו. ובכל זאת הוא דאג לו.
זה דבר שמפריע לי, כי כנראה גם אני כזו.
'כל הפוסל במומו פוסל'
אבל מפריע לי כל כך שבני אדם מקטינים את עצמם.
מורידים מעצמם. נכון , זה לא נעים לקבל מחמאות, זה מביך ומרגיש גאווה,אבל בעיני ענווה זה לבוא ולומר בשקט תודה ולא להתחיל לומר, לא נכון, זה סתם נראה וכו'. זה קשה, גם אני עושה את זה המון. אבל חייבים ללמוד להגיד תודה, ולשתוק.
זו הענווה הכי גדולה.
לקבל מחמאה- ולהכיר בעצמך.
אנשים עם חכמת חיים כזו, שכל מילה שלהם אפשר לקרוא שמונה פעמיים ולהתסכל עליה כל פעם מרובד אחר. משמעות אחרת.
זה מדהים.
זה אנשים שחייבים לממש את חכמתם, ולפעול, להשפיע. הקול שלהם יהיה משמעותי
הייתי רוצה לתייג עכשיו כמה מפה
שירים זה משפיע על הנפש. זה מוכח הרי
אז איך ייתכן ששמתי היום שיר שמח במקצת וזה לא עשה לי כלום? לא שציפיתי שזה ישפיע בשניה אבל כן ציפיתי שזה יזיז לי קצת משהו
וואי. מסוג האנשים האלה, שאתה מרגיש רע ממש, ולא באלך לדבר עם אף אחד. ופתאום הם שולחים הודעה או מתקשרים, ואתה עונה בלב שלם ומרצון, ואחרי השיחה זה עושה לך טוב. ואתה שמח, שלפחות הם נשארו בעולם, כי בלעדיהם, לא היה לי פה כלום.
אז תודה לכם אנשים כאלה
ושוב הייתי רוצה לתייג.
זהו פינגי, זה מה שהצלחתי לסחוט ממני.
תודה אהובה
יש צורך לבני האדם, להוציא דברים מהלב, מהגוף.
אבל לא תמיד אנחנו יודעים מתי נכון, ואם בכלל נכון.
ואם כבר מוציאים, אז לא את הדברים החשובים. תמיד יש את השיחה הזו, שתיכננת כל כך הרבה זמן, ויש רגע של שתיקה והכל עומד לך מסודר בפה, רק צריך לפתוח את הפה- ולדבר.
ואת מנסה, ופותחת את הפה, ולא יוצא קול.
ואת מבינה שכנראה את הדבר הזה את לא צריכה לומר, למרות שיש בך צורך עז להוציא אותו, לספר עליו.
ואז שוב את מגלה, שכל. הדברים שלא אמרת, הם אלה שיושבים לך על פינה בלב. ודוקרים ומועכים וכואבים.
ואת מגלה, שעם הזמן זה נאגר ונאגר, אחד על גבי השני. וכבר אין מקום. אז את מרוקנת הכל, את כל השטויות והשמחה וסתם, הדיבורים של הכיף. ולא נשאר כלום ואת נשארת את, והמחשבות וההרהורים, וכל הדברים שנשארו בלב, ולא יצאו.
ואת מבינה, שזהו. זה מה שנשאר בך, כאב ועצב.
ואת כבר לא יודעת אם יש לך תקווה, ואם את לא אבודה.
אנחנו צריכים ללמוד איך מכירים טובה באמת.
זה מדהים לראות את הכרת הטוב של אבותינו. הכבוד שלהם, והיום אנחנו חושבים שאנחנו מכירים טובה על ידי זה שאנחנו אומרים תודה או מביאים כוס מים למי שהביא לנו שבוע שעבר.
ראובן הכיר טובה ליוסף על זה שבחלום שלו, הוא החשיב אותו בחלק מהאחים, ואמר 11 שיבולים השתחוו אלי, למרות מעשה בלהה, הוא לא הוציא אותו מהכלל. מהמשפחה.
ולכן, בזמן שהאחים רצו להרוג את יוסף ולא להשאירו בחיים, הוא הציע רק לזרוק אותו לבור, בלי להרוג.
איזה הכרת הטוב. על מה? על זה שהחשיב אותו כחלק מהאחים, והחשיב אותו בחלום שהם נורא כעסו עליו. ובכל זאת הוא דאג לו.
זה דבר שמפריע לי, כי כנראה גם אני כזו.
'כל הפוסל במומו פוסל'
אבל מפריע לי כל כך שבני אדם מקטינים את עצמם.
מורידים מעצמם. נכון , זה לא נעים לקבל מחמאות, זה מביך ומרגיש גאווה,אבל בעיני ענווה זה לבוא ולומר בשקט תודה ולא להתחיל לומר, לא נכון, זה סתם נראה וכו'. זה קשה, גם אני עושה את זה המון. אבל חייבים ללמוד להגיד תודה, ולשתוק.
זו הענווה הכי גדולה.
לקבל מחמאה- ולהכיר בעצמך.
אנשים עם חכמת חיים כזו, שכל מילה שלהם אפשר לקרוא שמונה פעמיים ולהתסכל עליה כל פעם מרובד אחר. משמעות אחרת.
זה מדהים.
זה אנשים שחייבים לממש את חכמתם, ולפעול, להשפיע. הקול שלהם יהיה משמעותי
הייתי רוצה לתייג עכשיו כמה מפה
שירים זה משפיע על הנפש. זה מוכח הרי
אז איך ייתכן ששמתי היום שיר שמח במקצת וזה לא עשה לי כלום? לא שציפיתי שזה ישפיע בשניה אבל כן ציפיתי שזה יזיז לי קצת משהו
וואי. מסוג האנשים האלה, שאתה מרגיש רע ממש, ולא באלך לדבר עם אף אחד. ופתאום הם שולחים הודעה או מתקשרים, ואתה עונה בלב שלם ומרצון, ואחרי השיחה זה עושה לך טוב. ואתה שמח, שלפחות הם נשארו בעולם, כי בלעדיהם, לא היה לי פה כלום.
אז תודה לכם אנשים כאלה
ושוב הייתי רוצה לתייג.
זהו פינגי, זה מה שהצלחתי לסחוט ממני.
תודה אהובה
וואיחלילית אלט
אני רוצה לקרוא שוב את כל מה שכתבת.
מדהים שזה יצא ממך בלי תכנון מראש.
ו-אוף, אני לא יודעת מה לומר. זה נכנס לי עמוק לבפנים.
תודה
מדהים שזה יצא ממך בלי תכנון מראש.
ו-אוף, אני לא יודעת מה לומר. זה נכנס לי עמוק לבפנים.
תודה
תודה אהובהיומנים נשרפים
בדאם. |בולע את הלשון|*בננית*
את חכמה כל כך. המילים שלך העבירו בי רעד
כל כך נוקבת, חדה, כנה ומדויקת.
תודה.
ומה אני עושה פה בכלל. יש לי מתמטיקה
אבל אבל.. אני חייבת להגיב.
האנשים עם חכמת חיים..
כל כך. (הייתי חייבת לתייג טיפה למרות שאני קצת לא אוהבת את זה כי תמיד אני שוכחת חלק ממי שרציתי.
@כישוף כושל @פינג. @~תות~ @שדות של אמת @מגדלור באפלה=))
ושירים.. זה כמו גשם. אם אין כלי לאסוף אותו הוא סתם מתפזר ונספג באדמה ואי אפשר לשתות ממנו.
אם אין כלי להכיל את השיר, אפילו כלי קטן, לרוב השיר לא יזיז כלום.
אם יש טיפה טיפה שמחה בלב, שיר שמח יכול להעיף אותה; אבל אם הלב מיואש ועצוב, זה לא יעזור ולפעמים אפילו ירגיז
(ומשל כמעט זהה, אבל מהנביא - על האישה שהצטוותה לשאול כלים בשביל ש-ה' יברך אותה בשמן.. אם לא היה לה את הכלי ההתחלתי הקטן, היא לא הייתה יכולה לקבל שפע. אחרי שכבר היה לה כלי קטן להכיל, הוא התברך הרבה יותר מהגודל המקורי.)
אהובה את, שימחת.יומנים נשרפים
שתדעי לך שכשכתבתי על האנשים האלה, עם החכמת חיים, את הראשונה שעלית לי.
וואו. מענין מה שכתבת.
אני אחשוב על זה, כי כן יש בי שמחה, כן טוב לי הרבה פעמיים, אז למה עדיין זה לא נכנס?
אולי כי אני לא רוצה להכניס.
וואו. מענין מה שכתבת.
אני אחשוב על זה, כי כן יש בי שמחה, כן טוב לי הרבה פעמיים, אז למה עדיין זה לא נכנס?
אולי כי אני לא רוצה להכניס.
רצון זה הכי בסיסי כדי ששיר יכנס*בננית*
והשמחה ההיא צריכה להיות באותו רגע ששומעים את השיר
(ואת בטח יודעת, אבל אם הגוש בגרון מציק הוא פשוט חוסם להכל את הדרך אל הלב.)
וואי. תודה רבה
(יש אנשים שהמחמאות מהם מקבלות ערך מוסף)
ממ את צודקת.יומנים נשרפים
(הגוש הערור הזה, הוא עושה כל כך הרבה רע. אני חייבת להיפטר ממנו)
בשמחה אהובה
(ואת מותק ממש)
בשמחה אהובה
(ואת מותק ממש)
כלומר, דפים שתלויים על קירותנפתלי הדג
יום אחד אני אקח מלא אנשים שכמותך, ונכתוב מחדש את חידושי הרמב"ן בצורה כזאת שמגלגלת ומנעימה, לא משנה מה כתוב בה. והעולם יהיה מקום חינני יותר.
*בננית*
היטבת להגדיר.
(הלוואי הייתי מוצאת את אותם אנשים!)פינג.
היי, תודה. שמחת אותי
פייר לגמרי 
נפתלי הדג
וואהעהעהה זה באמת משמחהנסיך הקטן.
זה מדהים איך שאת כותבת
ממש ולגמרי. תודהפינג.
נמ אז מה שהיה שם יעבור לפה לפי בקשת המפקדתכישוף כושל
בס"ד
#מה זה נואל למען ה'?
#יש שלוש (או שלושה? אוף אני צריכה לדעת את זה) סוגים של עייפות
עייפות פיזית עייפות נפשית ועייפות של מתח
אפשר להתבלבל בין מתח לשתים האחרונות אבל זה שונה
פיזי מתמלא בשינה
נפשי מתמלא בתכלית לעבודה
מתח מתמלא בהמון נשימות עמוקות והרפייה
כמובן שכל השלושה השאלה (או השלוש) כאן
הראשונים יפתרו בקרוב האחרון יאלץ לחכות כמה חודשים
#ובעצם אולי לא
אולי החיים הם לולאה שנעה בין מתח אחד לשני
כשאני חושבת על זה אפילו כשאין מתח יש מתח של שליטה רצון להחזיק את המצב בידיים ויש גם מתח של חרדה מפני המתח
#ואולי זה לא החיים
אולי זה הדרך בה אני רואה וחווה אותם
אולי אני צריכה ללמוד להרפות ואז אוכל להיפטר מהמתח הזה סופית
בלי להצטרך שבועיים של כלום לניקוי ראש ממתח אחד רק כדי להכנס לאחר
#בזמנים כאלו אני תוהה אם המטרה (אחת מהמטרות אולי) של כל זה זה ללמד אותי שלמרות שאני נורא רוצה לחשוב אחרת
הוא זה ששולט ולא אני
אולי זה שיעור בביטחון
אבל אם כן
אני נכשלת בו
או שאני פדוט בתהליך?
#מה זה נואל למען ה'?
#יש שלוש (או שלושה? אוף אני צריכה לדעת את זה) סוגים של עייפות
עייפות פיזית עייפות נפשית ועייפות של מתח
אפשר להתבלבל בין מתח לשתים האחרונות אבל זה שונה
פיזי מתמלא בשינה
נפשי מתמלא בתכלית לעבודה
מתח מתמלא בהמון נשימות עמוקות והרפייה
כמובן שכל השלושה השאלה (או השלוש) כאן
הראשונים יפתרו בקרוב האחרון יאלץ לחכות כמה חודשים
#ובעצם אולי לא
אולי החיים הם לולאה שנעה בין מתח אחד לשני
כשאני חושבת על זה אפילו כשאין מתח יש מתח של שליטה רצון להחזיק את המצב בידיים ויש גם מתח של חרדה מפני המתח
#ואולי זה לא החיים
אולי זה הדרך בה אני רואה וחווה אותם
אולי אני צריכה ללמוד להרפות ואז אוכל להיפטר מהמתח הזה סופית
בלי להצטרך שבועיים של כלום לניקוי ראש ממתח אחד רק כדי להכנס לאחר
#בזמנים כאלו אני תוהה אם המטרה (אחת מהמטרות אולי) של כל זה זה ללמד אותי שלמרות שאני נורא רוצה לחשוב אחרת
הוא זה ששולט ולא אני
אולי זה שיעור בביטחון
אבל אם כן
אני נכשלת בו
או שאני פדוט בתהליך?
ממ.. שלושה מעיין נובע*
תודה על זה. מסקנות נהדרות.*בננית*
במיוחד החלוקה בין סוגי העייפויות.
נואל? נסתר עבר נפעל, גזרת נחי פ' הפועל י'. (נפ"י)
פינג.
ואגב, אם כבר, כלל חשוב שלימדה אותי אביגיל: שלוש - בנות, שלושה - בנים.
למה? כי בנים הם מנופחים. אז כל מקום שהגאוותנים האלו יכולים להוסיף לעצמם ה - הם מוסיפים.
סוגים זה בנים? יופי. אז שלושה!
ואלו שלושה סוגים גאוניים.
את לא נכשלת. את בתהליך, ואת בתהליך נפלא. אני מעריצה אותך על כך כ"כ.
זה ברור שהחיים הם רצופים במתחים, בין אם נרצה להכיר בזה ובין אם לא.
השאלה היא רק כמה נרשה להם להשפיע עלינו. כמה מקום ניתן להם לתפוס בתוכנו.
ושתדעי שהעבודה שאת עושה עם עצמך והמודעות העמוקה שלך מפליאות אותי כל פעם מחדש.
תודה שכתבת את זה ....תחשוב טוב...אחרונה
זה עזר לי להבין עם עצמי מה עובר עלי ...
תודה..
מחר מחר מחר אני מגיע להחלטה וזהוהנסיך הקטן.
מקסימום יום שלישי
אני מתרגשת ממש שתדעו
איזו החלטה מחר מחר מחרפינג.
יוהוקול דממה
התרגשות!
איזו החלטה?
ולא דיברתי איתך שנה
איזו החלטה?
ולא דיברתי איתך שנה
בהצלחהמייחלת לה'
בהצלחה *בננית*
יואו יואו |מרוגש|פינג.
תודה לכןהנסיך הקטן.
אז בזכותכן ובזכות נשים צדקניות נברא העולם
טוב נו. סגרתי שירות!
סופסוף
אני פשוט מאושרתת
יווווו! מזל טוב מזל טוב~תות~
יום אחד זה יקרה ואני יבוא אלייך לשירות ונאכל תפוח ירוק
הו זאת תהיה מחווה מרגשת הנסיך הקטן.
אבל אני מסכימה לך לעשות אתזה גם לפני השירות
באלי באלי!~תות~
יאאא איזה כיף!! מזל טובעלה למעלהאחרונה
איפה?
אני שונאת את הצבא. ושמתקשרים לאמאשִׁירָה
ונמאס לי כבר מהדבר הזה
ואני לא רוצה להצטלם
ורק רוצים שאני יעשה דברים ולא עוזרים ולא מעודדים ולא כלום
אבל פסדר,זאת סתם האשמה מרוב תסכול
ולמה אני בלחץ מזה עכשיו? לורוצה
אבל כן. בעצם כדאי שאהיה בלחץ מזה..
והיה חצי בזבוז חצי בסדר
ומחר חובה לבוא בבוקר
ועוד קצת ואני מתייאשת
ובלה בלה בלה.
עד כאן דברים פחות נחמדים להיום.
כי היו לי טרמפים מקסימים
והתייבשתי בתחנה
וישלנו מורה גורניקית
וגם בבוקר היו טרמפים.
וגם בבוקר התייבשנו בצומת אחת. יותר מחצי שעה
וב"ה הגענו
והכל בסדר. טולולום טולולום
אז יופי וברוך ה'.
רק צריך להצטלם עכשיו
וללכת לשם ולשם ולשם
ושיפסיקו להתקשר לאמא שלי כל החיים
מדהים.
איזה טוב ה'.שִׁירָה
אני חייבת לעשות היכרות עם עצמי וכדאי שזה יהיה כמה שיותר מהר לפני שהכל יברח
מצחיק, כי אתמול כמעט כתבתי, כן כתבתי בעצם,לא כאן, שאני שונה, ואז היום היא אמרה לי אתזה גם
וכל האנשים שונים, אבל רובם שונים דומה ואת שונה אחרת
וחשבתי על זה אתמול וגם בפעמים אחרות.
וכמעט תמיד בימים שהכי חשוב להגיע בזמן הטרמפ מאחר או לא מגיע
ושירה הגאונה שוב שכחה להתקשר לילה לפני.
כבר היה אחד עשרה! ומה אכפת לי שהוא אמר שהם הולכים לישון רק ב12 בערך?
אז טוב, ב"ה. היה לי טרמפ נחמד ממש. מישהו עם קסקט. אני אוהבת קסקטים.
וקוראים לו אלכסדנר. והיה שם שיעור יפה עם פרקי אבות עם פירוש של נפש החיים
התפדחתי לשאול מי הרב שמעביר אבל זה היה מעניין ויפה
ובכלל הייתי בטוחה שמתחילים ב9 וחצי ובסוף,כלומר לפני ההתחלה בכלל, התחילו ב9.
יופי דו.
אבל המורה היתה חמודה ורצתה לתת לי עוד חצי שעה בסוף
אבל ממילא כבר סיימתי ועשיתי כל מה שאני יודעת
אם יודעים אז בכלל לא צריך 3 וחצי שעות.
בעצם אומרים שלוש שעות וחצי.
אז שלוש שעות וחצי זה ממש הרבה! מי בכלל יכול לשבת לעשות מבחן ככ הרבה זמן?
אהה טאטע אני ישתגע!
ובלי לצאת גם. יואו יואו.
הי שמתם לב שבית טית וו יוד נעלם לו? סופסופ בשעה טובה
איך אנחנו צריכים לפעמים דברים מציקים כדי להעריך את הטוב והשפע שיש תמיד
הגאון מוילנא אמר שהייסורים מזככים את החומר.
הייסורים עוזרים לנו שנזכה קצת להנות מהעולם הבא.
איי שה' יעזור.
הו הו איזה טוב ה'!!
אחרי הרבה זמן סופסופ אני מצליחה וזה יוצא טוב ואמיתי וכמו שאני אוהבת
ישלי יומיים ללמוד ואז זהו. בעצם יומיים וחצי. וחייבת לקבל 60.
בעזרתו יתברך של הבורא.
כמה שנים לא ראיתי את יוחאי.
והדס ומיכאל וכולם. בעצם ראיתי אותם מתישהו. אולי בפורים?
וואי, ושהילדה הזאת תבין שאינלי מה לדבר איתה.
אוח זה כזה מתסכל.
ואמרתי לה כבר בהתחלה אבל היא לא ממש הבינה.
וגם אני לא כזה הסברתי.
וזה עוד יותר מעצבן כי היא רואה אותי עם אנשים אחרים וחושבת שאיתם הכל נחמד וטוב
אז למה שאיתה לא גם
ובכלל היא לא יודעת שגם איתם אני לא מסתדרת.
אווויי ה' תעזור לי!!
אוף אוף אוף
ואני לא אוהבת לסנן. וחוצמזה היא דיי מסכנה גם..
אבל נמאס לי מכל הקטע הזה של חברות כבר. אעע
מספיקה אחת וזהו.
פעם הייתי יותר טובה לאנשים.
חבל שכבר לא..
וגם היא עם המה נסגר שלה. חח.
אבל זה היה מעניין מה שהיא אמרה..
ובקטעים האלה טוב שיש טלפון כי אינלי כח לפנים אל פנים
אני רוצה קרוב אליך של שבת שעברה ושל האחרונה שהיתה.
ודוקא אז לא הייתי בבית ולא נשאר כלום וניקו את הכל וכל הדברים האלה
ובישיבה הביאו מלא אבל היא לא יכלה להביא
ואני רוצה אותם.
וכבר מאוחר מידי.
וואו רק יום שלישי היום.
אה בעצם זה לא ככ רק.
וואי וואי איזה טוב ה'.
והמבוגרים האלה.שואלים לפעמים שאלות מידי מיותרות.
כאילו שהם לא יודעים את התשובה. זה אפילו לפעמים נחשב להכשיל.
אם הייתי עושה או מצליחה או אם היה טוב-כנראה שהייתי אומרת.
סתם שאלות מציקות.
לא רוצה להיות מבוגר.
אהה. מפחיד. מפחיד הקטע הזה.
הלוואי שאני אבין את הילדים שלי. ושהם אותי.
ושאם אני יהיה מורה אז את התלמידות שלי גם.
המורות האלה--לפעמים ממש חסרות הבנה.
אבל חמודות וטובות בסכה. ב"ה.
אסיפות הורים בגיל כזה..בזבוז זמן
אע. הכל בזבוז זמן אצלי
פחח כאילו מה כבר אני עושה בזמן שיש.
ורציתי להתחיל ללמוד היום אבל היו אנשים וזה כזה כזה..
הי תראו אני לומדת.
נהה לא לא
ולא הבאתי כלום הביתה.
אז רק תרגילים לי להנאתי.
פוו בעזרת ה'.
הלוואי הלוואי שאצליח.
לדבר דיבורים של אמונה אהה
לעורר בלב את השמחה אהה
להאמין שהכל לטובה
ולקום אחרי כל נפילה
אמ.כבר הרבה זמן שלא היתה לי תפילה טובה
והיום כמעט היתה אבל אז הייתי עיפה מידי וזה היה ארוך מידי והמחשבות שלי ברחו למקומות אחרים
אני צריכה מוח נוסף למחשבות
ועוד אחד אבל אינלי כח להגדיר עכשיו למה בדיוק. אבל כן,צריך.
והזה הרגיל שישאר לידע ודברים כאלו.
בזמן האחרון בכלל כמו זקנה,
לא ישנה טוב בלילה, לא עושה דברים מועילים ביום, נרדמת לשנצ בערך פעם בשבוע
אוי ווי.
אבל השנצ זה לא באמת. זה רק בראשון ובחופש פסח שהיה
וזה היה מזמן החופש. פיתום גיליתי.
כל יום שעובר מתקרבים לגאולה.
לא שעשיתי מי יודע מה בשביל זה
אבל נגיד.
אז בקיצור רבונו של עולם
אחנו רוצים גאולה
ובית המקדש
ומלכות דוד
ומלכות ה'
ושכל הצרות והבעיות שלנו יפתרו
ונכון שבגאולה לא יהיה יצר הרע?
ולא יהיו חולים.
והגויים יהיו משרתים שלנו
ורק נלמד תורה ונקיים מצוות
ולא נצטרך לעבוד בכלל
והכל יהיה ככ מושלם
איי טיניניי ניי ניי הי!
וואו.ישתבח שמו. באמת.
יאא איזה כיפלי
תודה
שירוש!מעיין נובע*
איזה טוב ה'
כיף לקרוא=)
צדיקה שאת
כיף לקרוא=)
צדיקה שאת
משוו.יסוד עולםשִׁירָהאחרונה
אבל פסדר
את אחת האנשות המתוקות!
ואני לא אוהבת לכתוב דברים כאלו בפורום אז זהו
תודה
הקליפ החדש של קולדפליישמן פשתן
וואו. זה מטורף ברמותהנסיך הקטן.
איזה רעיונות אדירים
סרטון מגניב רק יכלו לבחור מנגינת רקע יותר טובה..יוני
חחח @שמ"פ תראי מה זה:יוני
שמן פשתן
ובכל זאת הם עומדים על יותר מ- 6 מליון צפיות תוך יום וחצי, וזה רק אפ אנד אפ עם כל רגע שעובר...
זה לא הרבה צפיות יחסית לזמן ולקליפט'
לטריילר של נמלטים יש מליון צפיות בשעה 
ט'!! כיף לראות אותך פה בשרשור שלישמן פשתן
נפתלי הדג
וואו.
זה יפהפה כ"כ.מגדלור באפלה
אני חושבת שההגדרה לזה זה "מצית את הדמיון".
אני מרגישה כמו אליס. הצצתי לרגע לארץ הפלאות, מי היה מאמין.
אני מרגישה כמו אליס. הצצתי לרגע לארץ הפלאות, מי היה מאמין.
וואו, איזה רעיונות יש לאנשים. מטורף.פסידוניתאחרונה
בעיקר משחקים של גודל, אבל כן - מטורף.
הרגע הזה שאני כותבת במבחןפיתה פיתה
אין לי מושג מה צריך לענות אז אני מחרטטת.
ומלא בלה בלה כתבתי.
אבל עניתי על הרוב. כאילו על ארבע. שזה אומר שלא עניתי על שתיים.
ומלא בלה בלה כתבתי.
אבל עניתי על הרוב. כאילו על ארבע. שזה אומר שלא עניתי על שתיים.
ניסיוןיוני
אל תיכנסו/Forum/Forum.aspx/f12
בדווקא כןציףאחרונה
אין.יותר.מחשבים.הנסיך הקטן.
אין יותר מחשבים!!!
זה היום המאושר בחיי
זהו סוף העולםמישי' מאפושו'
סוף העוללללללללם!
[אביב..]
איך היה? Slow motion
היה מצוציין, ישתבח שמו הנסיך הקטן.
אדירה!!! יואו*בננית*
רגעים מאושרים שכאלה
לאחרונה הם תכופים מאוד
דיייי כיף לך!! מישהי בעולם!
מחכה ליום הזה גםם
למרות שנחמד שם
למרות שנחמד שם
יאאאאא!פינג.אחרונה
יש כאן אנשים שמכירים ספרים חרדיים שווים?שוברת גלים
משהו דוגמת צומת הדרורים של חיה הרצברג (אהבת חיי לנצח הספר הזה..)
יש עוד אוצרות כמוה במגזר?
יש עוד אוצרות כמוה במגזר?
איבייל מייזליק. הספרים בהוצאה שלה שווים הצצה.נפש חיה.
אני מתכוונת למשהו הרבה יותר שווה מרקשוברת גלים
להציץ. אני מחפשת לצלול עמוק ולהתמסר
ואכן צומת הדרורים בהוצאת מייזליק
תודה לך.
ואכן צומת הדרורים בהוצאת מייזליק
תודה לך.
ספרי חיים סבתו. מיכאל שיינפלד [במידה]. אבל הם לא חרדיםנפש חיה.
נכון, אני לא מתחברת לזהשוברת גלים
ספרים חרדים ברבאק ✌✌
תודה.
תודה.
רק לידיעה- רבאכּ= בתרגום חופשי "אלקיך". ראב"- משמעו אלקים.נפש חיה.
נו נושוברת גלים
זה בדיוק הכוונה
ספרים חרדים שמקרבים לאלוקים
😝
לא בדיוק אבל בערך בים בם בום
ספרים חרדים שמקרבים לאלוקים
😝
לא בדיוק אבל בערך בים בם בום
אוך נו... אבל סתם- שאנשים משתמשים חופשי במילה ולא מביניםנפש חיה.
בכלל מה היא אומרת.
זה קצת בעיה לדעתי.
[ואולי גם לא לדעתי רק]
אני יודעת שהמשמעות של המילהשוברת גלים
היא בכל הכח. ככה הסביבה הדתית (דוסית!) שלי משתמשת בביטוי, וככה גם הסביבה החילונית שלי. אני לא מכירה את הפירוש הזה, בכל אופן, אני לא חושבת שאמנע מהביטוי. הוא מעביר מה שאני רוצה לומר בצורה חד משמעית וסלנגית שתופס בעיני מי שחשוב לי שיתפוס. (לא אתם, אל דאגה. )
אבל תודה לך על האכפתיות! 🌺
אבל תודה לך על האכפתיות! 🌺
ככה הסלנג הזה נתפרש. המשמעות האמיתית שלו היא זו שכתבתינפש חיה.
מילולית בכל מקרה
מי שבאמת מבין
נמנע מכל אזכור שהוא
וכך נכון/ ראוי יותר.
שוין.
זה שהסביבה עושה דבר לא נכון
לא מתיר להתעלם ממה שנכון ולתת תשומת לב.
ידעת למשל שכלל לא ראוי לדבר בשירותים
ובטח לא לומר "שלום"??
וזה מופיע בקיצוש"ע. לא החמרה ולא אמצאה.
מודעות.
זה שם המשחק.
מי שבאמת מבין
נמנע מכל אזכור שהוא
וכך נכון/ ראוי יותר.
שוין.
זה שהסביבה עושה דבר לא נכון
לא מתיר להתעלם ממה שנכון ולתת תשומת לב.
ידעת למשל שכלל לא ראוי לדבר בשירותים
ובטח לא לומר "שלום"??
וזה מופיע בקיצוש"ע. לא החמרה ולא אמצאה.
מודעות.
זה שם המשחק.
בטח שאני יודעתשוברת גלים
מהלכות אני משתדלת שלא להתעלם.
בסדר נשמה, אמרתי, תודה רבה על המידע, את החושבים שלי אעשה עם עצמי לגבי המשך שימושי במילה זו. מודעות, לא מודעות, תקראי לזה איך שאת רוצה.
בסדר נשמה, אמרתי, תודה רבה על המידע, את החושבים שלי אעשה עם עצמי לגבי המשך שימושי במילה זו. מודעות, לא מודעות, תקראי לזה איך שאת רוצה.
יש כמהסקומטשון
ח. ברטלר שהיא כותבת ממש יפה ועמוק ונוגע. יש לה שישה ספרים
יעל רועי שהיא אלופה בלי שום קשר
מ. קינן שהיא באמת משו משו
להרצברג יש עוד כמה ספרים כמדומני, בעיקר הומור חמוד ממש.
איזה סגנון את מחפשת בעצם?
קראתי את כל ספרים של חיה כמעטשוברת גלים
יעל רועי אלופה? על מה את הכי ממליצה משלה?
אני מחפשת קריאה אבל לא סתם קריאה של מתח\ דרמה וכאלו. משהו באמת אמיתי ונוגע וכובש ומדבר אליך בנקודות עמוקות באמת (כמו בצומת😍)
אני מחפשת קריאה אבל לא סתם קריאה של מתח\ דרמה וכאלו. משהו באמת אמיתי ונוגע וכובש ומדבר אליך בנקודות עמוקות באמת (כמו בצומת😍)
סקומטשון
את מ. קינן את מכירה? הספרים שלה ברובם טובים ועמוקים וכיפים
על יעל רועי אני ממליצה לכולם ללא הבדלי דת גזע ומין
כל הספרים שלה מושלמים
ואם את בקטע של דברים נפשיים וכאלה אז בטח תאהבי את ברטלר
בילבלת אותי לגמרי יוושוברת גלים
קודם כל אני רושמת כל מה שאמרת לי. תודה ממש!
ודבר שני, נניח יש לי אפשרות לקבל שתי ספרים מכל הנ"ל, על מה היית ממליצה?
סוריסקומטשון
מחנה הקיץ של אדון הוא. הוא מושלם!!
וגם שם של ברטלר. הוא מהמם ממש!
בדיוק כתבתי לי על גם שם, ראיתי המלצה באתר של חרדיםשוברת גלים
ומחנה הקיץ של אדון הוא זה של יעל רועי?
וואי אחותי מה זה תודה, שימחת את לבבי ברמות על!
כןסקומטשון
יש מצב שתראי אותו בשם עט שלה. עדנה סופר
תחפשי. הוא שווה |לבבות בעיניים|
תודה יא אלופה!שוברת גלים
הייי רציתי לקרוא לך לעזור לה ובכלל חשבתי שעד ש..ציף
ואז ניסיתי להכנס לראש שלך מה את יכולה להגיד וזה..
יווו געגועים!
יווו געגועים!
אח ציף ציץסקומטשון
כיף לראות אותך פה
אני עכשיו באמצע הספר החדשציף
@@שוברת גלים
קחי את הספרים של ח.ברטלר..אחד אחד לאט לאט...זה משנה תחיים..!
קחי את הספרים של ח.ברטלר..אחד אחד לאט לאט...זה משנה תחיים..!
באמת? יואו אני מתרגשתשוברת גלים
לא חשבתי שיש עוד ספרים כאלו בעולם
אני דווקא כן מאמינה,שטות
כל ספר טוב, שנוגע בך מבפנים משנה לך ובך משו, אולי משו קטן ולא בסדר גודל ענק של הפיכה, אבל זה בטוח משנה בך,
(ודווקא הספרים של ברטלר לפי דעתי, לא משו בכלל)
(ודווקא הספרים של ברטלר לפי דעתי, לא משו בכלל)
כמוה אין, אבל יש כמה שווים נוספים.פינג.
הבה ננסה לערוך רשימונת מזכרוני הדל:
הפרש - חיה הרצברג. (הרבה מוטיבים בו מזכירים את צומת הדרורים)
הנערים מביתן 3 - חיה הרצברג. (ישן וקצת קשה להשגה, אבל ממליצה לך לנסות לחפש אותו. אין הרבה שמשתווים לו. הוא יפהפה כל כך)
אי אפשר, בית עם גג אדום, מחנה הקיץ של אדון הוא, שוב, אפילו לא שש, העולם שמתחת לספריה העירונית - כל אלו יעל רועי.
שיבולים שנותרו בשדה - ר. קפלר (אינו מתיימר להיות יותר מספר נוער, ומקסים ביותר ככזה)
99 - חוה רוזנברג. (הוא מהראשונים שלה.)
תודה רבה רבה וענקיתשוברת גלים
את הספרים של חיה קראתי ואגב, יש את הנערים מביתן 3 בהוצאה חדשה ולמכירה בסנטר 1
ואני חייבת להחזיר אותו לענבל באמת.
אעשה רשימה, ואחפש ספריות של ספרים כאלו.. תודה!!!
ליעל רועי יש עוד כמהסקומטשון
דניאלה באה לשכונה
אי אפשר
חלום על המגבעת
מחלק התמונים
מחנה הקיץ של אדון הוא
בית עם גג אדום
כשלונות חרוצים
שוב
אפילו לא שש
מי מפחד מאנשי הבד
כדור פורח
העולם שמתחת לספריה העירונית
הגולם מפראג 17
פגישה בעמק
הדלת הלא נכונה
כמו תחנה מרכזית
נראלי שזהו פלוס מינוס
לר. קפלר יש גם את אנוכי מבקש שהוא חמוד
ומסומן שזה ר. קפלר מ. קינן ואסתר קווין יחד שהוא ממש חמוד גם
כשלונות חרוצים! הו, הוא מעולה גם כןפינג.
99!~תות~
הטוב ביותר שלה שנים שלא קראתי אותו...סקומטשון
גם אני~תות~
יש כמההירא ורך לבב
של מ. קינן (חוץ מאיסתרק מהללאל).
ויש של ציפורה אדלר
נכון, אבל ציפורה אדלר כותבת מתח אאל"טשוברת גלים
וואלה, לא ידעתי שיש למ. קינן ספרים חוץ מאיסתרק וממהללאל!
אממירא ורך לבב
יש לה לפחות עוד 2.
אפשר לראות כאן
מקום אחר, לפרוש כנפיים, אחד מאלף, ועוד מלא ישנים שאנלא זוכרתפינג.
זה אוקסימורוןהרועה
אם את אוהבת רגש ופסיכולוגיהרוצה מעבר
גם כי אלך
כי אתה עימדי
גם שם
אם את אוהבת יותר פעולהרוצה מעבר
אויב באדמת ידיד
שטח סגור(פחות מתח אבל יפה)
משפט שדה
מבוקש
וואוו. לגזור ולשמור את הרשימה.נפש חיה.אחרונה
ניסיוןמרדכי
אחד נוסףמרדכי
לא עובד מרדכי
בס"ד
(ניסיון להפוך מילים לקישור דרך הפלאפון, למי שתהה)
זה נראלי כן עבדחלילית אלט
יש שם קישור, לא זה מה שרצית?