וגם שולי רנד
ועמיר בניון
ויונתן רזאל
וגם שולי רנד
ועמיר בניון
ויונתן רזאל
יומנים נשרפים
*בננית*אחרונהלפתח תמונות
לקנות דיסק
עוד דיסק
לקנות ספר
עוד ספר
עוד כמה משאלות גדולות מדי...
אז מה לבקש לאפיקומן? (חיוך שטני)
תתפללו שאני אמצא עבודה
גם אני, פשוט את התוכניות הגדולות שמרתי לעצמי
כבר כמעט שנתיים לא היה
ציון חמדתי
ציון חמדתי
אבל כולם זוכרים רק את האחרון וחושבים שזה תמיד בקיץ
ועמוד ענן משום מה אני לא זוכרת.
אבל האמת היא שצוק איתן היה להיט ממש
נהנתי מכל רגע, עשיתי מה שבא לי ואירגנו לנו מלא דברים כי אנחנו "ילדי הדרום"
בא לי שיפנו את הדרום גם השנה ואעלה לצפון או משהו.
היישוב שלי נמצא רחוק מדי לטילים הקצרים וקרוב מדי לטילים הארוכים, ככה שלא נופל אצלינו כלום אבל עדיין יש אעזקות אז אנחנו מסכנים לגמרי ממש.
וואי! נזכרתי, זה היה החודש אירגון
ומה היה???? (חלק קטןןן)אהבת ישראל!!ככה, עופרת יצוקה, כשהייתי בכיתה ד 
חוזרים מפסל לבצפר.. חוויות וריגושים (או שלא....
).. ובערב, או שבע או שמונה או תשע.. יותר נראה לי ששב-שמונה, אזעקה חלש חלש חלש חלש.... פעם ראשונה איפה שאני גרה....
רצים לאמבטיה... חדר פנימי.. האמת שגם השירותים בסדר....
עזבו.. באמצע הבלגן יוצאים לחדר מדרגות...
חודש (וחצי??) חופש....
חוזרים והמשפטים העיקריים שאני זוכרת מהמחנכת שדיברה איתנו.. אהה.. וגם מהיועצת שנכנסה לכיתות... זה- -"ברוך ה' אנחנו חוזרות מהחופשה המאולצת שהייתה לנו....."
אח"כ בכיתה ה נראלי היה כמה אזעקות בלי קשר.. או שזה היה בכיתה ו.. אחת מהשנים הלאו הייתה שנה שלמיטב זכרוני (ויש לי זיכרון!!) הייתה שקטה..
טוב.. אני אדלג על כל מה שבין מבצע למבצע...
עמוד ענן.. (זה היה כזה פתאום באמצע החיים) וואי וואי... ממנה באמת יש לי טראומה... ככה זה שהאזעקה הראשונה תופסת אותך באמע מקלחת ואתה משותק ורק מצליח לספור.......................
15-16!!!!!!!!!!!!!!!!!!! בומים!!!!!!
אהה... זה היה אזעקה אחת שלקראת הסוף התחילה עוד אחת. היא נגמרה ומיד אחרי שוב התחילו 3 אזעקות גם כן אחת בתוך השניה.. אהה...ועד שיש לך חצי דקה של שקט ואתה רועד מבהלה ומזה שאתה משותק ולא מצליח לזוז, הם מחליטים שזה מגניב לשלוח לך עוד טיל.....
זה התחיל לא כמבצע ביום ראשון.. הוכרז על המבצע כמבצע ביום רביעי... וביום ראשון הייתה אזעקה בדיוק בשתיים ודקה.. שחלק מהאולפנה היו בדרך הבייתה.....
היה קורעעעע....



אא...וכן, יש לי רסיסים של טיל (גולות ברזל) שנפל קילומטר וחצי מהבית... אא... וגם על הבוקר עשו לי השכמה בשבע עם טיל שננפל ליד הבית....
שלא תדעו איזה סרט זה היה!!
לא הסכמתי לצאת מהבית או להתקרב לחלון...
חוויות...
באמת מי שרוצה לשמוע מה הלך מוזמן...
אא...אבל בסף זה היה "רק" ליד הבית בכביש ולא בתוך אמצע כל הבניינים שזה אומר שהבית היה יכול לסבול את הנזקים לא עלינו (הוא סבל כי אח"כ היה צריך לסדר את הצירים שבדלת שזזו להם טיפה מההדף...)..
אא..זה באמת סיפורים מיוחדים...
וצוק איתן היה בקיץ אחרי שובו אחים....
אנחנו בעמוד ענן צחקנו שאם אצלנו אחשלי מספיק להכין קפה בדקה ולצאת עם זה לחדר מדרגות, והכל בנחת, אז בירושלים אפשר אפילו לשתות קצת שלא יישפך בדרך.....

קיצור.. צוק איתן.. כולכם זוכרים.. נראלי לפחות...
אבל אצלנו היה יחסית שקט... העיקר שהיינו ילדי הדרום המסכנים והאומללים...

סתם... לא שהיה הכי נחמד בעולם.. עשינו דברים ויצאנו מהבית (מה נראה לערבים האלה?? שאני עוד אשאר בבית בגללם?????) אבל זה כל הזמן היה ברקע...
אא... היה מצחיק שהיה את האזעקה בבריכה...

אחלה אקשן
(ולא רוצה אתזה שובב!!! צריך לגמור את הסיפור שם!!! ולא רק שם...)
אבל ממש ממש ממש לא עכשיו!!!!
עיין כאן
יומנים נשרפים
אזעקות כל רגע.
באמצע החיים.
בלאגן גדול.
אזעקה באמצע הרחוב.
פחד לצאת מהבית כי אולי כשאני ילך תהיה אזעקה.
תוך כדי שאני הוכת עם חברות הדבר היחיד שמדברים עליו, זה
"אם עכשיו יהיה אזעקה, אז נלך לשם"
ו"יופי, הנה עכשיו אנחנו נכנסות כבר למקום שאפשר לרוץ ממנו למיגונית"
"אוי יצאנו מהמיגונית, מה עושים עכשיו?"
...
לא כיף
זה יטלטל את הבית עוד יותר....

דברו איתי עוד כמה זמן... כשהמצב יחזור לקדמותו..... ולנורמליותו....
והבית הזה יחזור להיות יציב כבר..
העומס הזה מקשה עלי.....
אז לא..
לא עכשיו..
אבל רק שבפעם הבאה שתהיה כניסה לעז ויפציצו ויגמרו את הסיפור....
ובפעם הבאה נוכל לומר את המשפט הזה שכתבת בציניות...
|אחת שגרה בדרום...|
אלא אם כן נותנים לי כמה נקודות תוספת לבגרות... אבל אני לא לומדת בדרום....
לא שווה...
לא רוצה.. אין לי כוח...
מקום אחר

אהבת ישראל!!אחרונה
הנסיך הקטן.יכול מאוד להבין אותו.
*בננית*יהודה עמיחי הוא סוג של גאון
אני אוהבת ימים ארוכים
אני אוהבת את האות ח'
אני אוהבת את רחל המשוררת
אני אוהבת שיעורי של"ח
אני אוהבת הרבה דברים.
איזה כיף לאהוב! 
(זה לא קורה לי הרבה)
ושתדעי שזה נדיר לי הרגש הזה של הערכה וחיבה עמוקה ככה.
יהדות=דרך חיים
אהבת ישראל!!וגם טוב ומאיר ומחייך
אם כי זה קצת יותר נסתר.
*בננית*אוף.
אז פשוט לא
כרגע.
עולם מסובך שכזה 
אבל מה קרה?
פרפר לבן.אחרונהבס"ד
אז ככה באמ פי הראשון שלי הכנסתי שירים בפינצטה אח שלי הגדול היה לוקח לי אותו קרוב ונמאס לו בשלב מסויים לשמוע את אותם 20 שירים
אז הוא העמיס מלא מלא שירים שלא הכרתי ושהיו על המחשב
בדרך לסניף בחודש אירגון שמעתי את השיר הזה בפעם הראשונה עברתי דרך אתר בניה
מאז כל פעם שאני שומעת את השיר הזה אני מנערת את הרגלים מהחול שמרגיש לי שנשאר שם
ושומעת בדמיוני את החלקים המיוחדים שהיו שם מהראיון של בועז מעודה ברדוי על השיר הזה
כישוף כושלבס"ד
יום אחד היה פיגוע
הייתי בשביעית ושרצתי אז בחדר הראשי
דיברנו שם על כל זה
לא באמת הכרתי את אבות ובנים
לא הכרתי אף שיר של אביתר
באמצע שיח חכמים כמובן ניסית לזרוק משהו חכם משלי
זכרתי את אבות ובנים
בלי באמת להכיר שום דבר מעבר לפזמון וגם זה במעומעם
@נפתלי הדג אמר 'איך ידעת שזה בדיוק השיר של היום?'
התשובה הייתה שלא ידעתי
אבל כמובן הנהנתי בידענות
ומיד ברחתי לשירונט ושמעתי את זה לראשונה
ככה התחיל הרומן שלי עם אביתר בנאי
נפתלי הדגאני כאן
אהבת ישראל!!אחרונהוזאת לא אני האנונימית ההיא....
אז אתה פותח אינסוף שרשורים חדשים...
מקום אחר


אהבת ישראל!!אחרונההכי רחוק שאפשר.
אבל עכשיו.
אני חייבת.
מהר.
פשוט לברוחח.
מותר לפתוח ארון קודש סתם ככה?..
(מרגישה בורה)
3 פעמים עם שלום בנייך ופעם אחת עם הר המור, בכל הפעמים עברנו דרך בית כנסת 'אברהם אבינו' והמדריך פתח את הארון קודש כדי להראות לנו שני ספרי תורה עתיקים ופתח גם את הספרים (ספרים ספרדים שאפשר לפתוח ולסגור בקלות בלי להוציא אותם) ובדרך כלל המדריכים קראו פסוק אחד כדי שלא לפתוח סתם ספר תורה.
וכל זה בנוכחות רבנים גדולים שלא אמרו כלום (הרב מוטי טאו ועוד כמה)
לא לומדים הלכה ממעשה, אבל נראה לי שבכל זאת...
מתוקית
תודה

(הלוואי שהייתי מבינה את זה כבר
וגם את)
![]()
![]()
(אני לא יודעת איך עושים אותו בכותרת, אז בגלל זה זה בתוך ההודעה..
)
כן, שתינו צריכות להבין כמה דברים,
אבל תכלס אני ממש מבינה אותך
(לפחות משהו אחד אני מבינה..
)
וזה קשה
וזה מבאס
ואני מבינה אותך
אבל זה באמת.
ואני שמחה להיות מועילה למישהו אם אני לא מועילה לעצמי..
מה שנהיה מכלום..
יואוווו
האמת היא שאתה אחד ויחיד
האמת שאתה רחום אתה מפחיד
מחבר ומפריד
האמת ממך הכל אבל יותר מכל
אותך אפשר לשאול
ואכן נסתרת תשובתך, אשרי האיש שחי אותך
והאמת שאני לא יודע,
כלום. האמת קשה לי לתרץ שוב ושוב
האמת קשה להכשל קשה כבר ללכת
לשוב, האמת קשה לפול אבל יותר מכל
קשה לי כבר לשאול
קשה להתהלך על הקצה, נחנקתי כבר רוצה לצאת
אל האמת, אך אני לא יודע
כלום. באמת אתה נפלא מהכל
באמת אתה קדוש
באמת אני פה לשאול, איך ייתכן
שעוד העצב מתנגן
ואיך חיים עם זה
אני לא יודע
כלום. האמת היא שאתה סיבת הסיבות
האמת שיש לי בשבילך איזה מליון שאלות
ובאמת ובתמים אני קצת מבולבל
ורוב הזמן נבהל, אבל חשוב לי להגיד לך
אם יש בי טוב זה בגללך
וזה כל מה שאני יודע,
כלום. באמת אתה נפלא מהכל
באמת אתה קדוש
באמת אני פה לשאול, איך ייתכן
שעוד העצב מתנגן
ואיך חיים עם זה
אני לא יודע
כלום.
(עמיר בניון)
[שכל מה שאני עובר בדרך
יהפוך חולשה
לעוצמה גדולה.
הלוואי.]
בבקשה לא
שוב זה מתחיל
די זה כבר נהיה בנוהל
נמאס. לי. מהערבי. דיכאון. עצב. תסכול. יאוש. האלה.
נמאס לי מהלימודים
נמאס לי מעצמי
נמאס לי מהגלגל שחוזר בעולם
נמאס לי שאני לא מצליחה לצאת מהסתכלות האין כל חדש תחת השמש
נמאס לי. נמאס לי שאני שונאת
נמאס לי שאני לא נחמדה
נמאס לי שאני לא שמחה למרות שיש לי את כל הסיבות שכן
נמאס לי מהביקורתיות
ונמאס לי שאני לא מצליחה להוציא את עצמי מזה
ושאני טובעת
אעאע
ודי כבר. אוף
אני לא אוהבת את עצמי מתלוננת ומתוסכלת
אבל התרגלתי
די
שתיגמר כבר השנה הזאת
בבקשה
קשה לי.
באמת אני פה לשאול
איך ייתכן
שעוד העצב מתנגן
ונמאס שנורא נורא בא לבכות
אבל למה בעצם?
הרי אני אחזור שוב לאותו מקום חסר אונים
סתם להצמיח לעצמי תקוות שווא
נחנקתי כבר. רוצה לצאת
והאמת
שאני לא יודעת
כלום
ה'. בבקשה. מן המצר ממש
תראה לי שאני מסוגלת.
שאני יכולה לקום לא בפעם השביעית אלא האלף ואחת.
תראה לי שיש תקווה בעולם שלך.
שיש תום, ורגש
וחיים.
|בוכה|
(זה יצא בלי שביקשתי
)
ואת כן נחמדה
וכן מדהימה
ואת סתם לא מעריכה את עצמך!! (נשמע לי מוכר..
)
וזה מצחיק כי אני אומרת אותם דברים על עצמי..
אבל דפקא היום אני לא בדיכאון,
למרות שיש לי כל הסיבות למה כן..
וזה כואב
שככה את מרגישה עכשיו- חיבוק ענק..
עם מלאא כח...
ותחשבי על זה שכל האנשים שאוהבים אותך כ"כ הרבה לא טועים- יש להם סיבות טובות!
(באמת באמת שקשה
אני מרגישה בתוך שעטה אדירה,
מבוהלת משהו
כלפי מטה
לא לא!! אני לא רוצה את זה
אבל אין לי כוח להילחם
באינרציה
בכבידה
בכבוּדה
אני רוצה מדרשה. ולהרגיש את אור ה'
כי נמאס לי מהחושך הזה. באמת שנמאס ממש
די
טאטע 
כואב לי בלב.
אין לאן לברוח
זה סוגר עליי
וזה גם יעבור, בטוח
השאלה מתי ואיך
ואיך זה יקרה
אם אני לא מסוגלת לדמיין את זה קורה ומחזיק יותר מכמה שעות
ולמה אני בכלל כותבת את זה כאן
כ"כ פתוח
שוין
ותודה לכן אנשות אהובות
הלוואי שהייתי מצליחה להתמקד בטוב
ובזה שיש אנשים שאוהבים אותי
אבל בלעכס. זה פשוט לא מצליח.
ובכלל
לא מגיע לעולם הזה מסות יאוש שכאלה
כי סה"כ
בורא אחד לכל
יוצא אור ובורא חושך
וזה לא כלכך פייר להסתכל רק על צד אחד
אבל מה לעשות
שאנחנו כאלה קטנים
(מה זה קטנים, גרגרי חול)
שקשה
קשה לראות את הצד המואר.)
ומדהימה.
שתדעי לך.
וזה עצוב לי שאת עצובה
וקבלי חיבוק גדול גדול ועידוד הרבה הרבה
|מנסה לעודד| (אני לא יודעת לעודד..)
![]()
![]()
בא לי לבכות כל הלילה
ולשכוח מהכל
להסיר אחריות
שיהיה מה שיהיה
אבל זה לא יקרה.
אני אכריח את עצמי לעשות את כל המטלות.
אני אכריח את עצמי להישאר בתלם
כי אחרי הכל, באמת צריך
אין
אין יישוב הדעת
איך אפשר ללמוד ככה בכלל?
לחייך לעולם?
לאהוב?
לקוות?
יש תקווה. בשכל
זה גם משהו
נקודת משען
אבל צריך להעביר הילוך. לחיות את זה
אתם יודעים?
אני באמת באמת מאמינה שיהיה טוב. אפילו בטוחה
או שזה בעצם אותו דבר
אבל אני קצת
קצת הרבה חסרת אונים
קצת המון אבודה.
בא לי לעשות לעצמי משמר.
ללמוד דברים שמשיבים את הנפש, כפשוטו
אבל אז הלך מחר.
ובכלל
מה אענה להם לשאלה למה קמתי מאוחר?
יא חסרת אחריות.
כל מילה מורידה עוד גרגר מהאבן הזאת בלב.
אז נראה לי שאמשיך עד שייגמרו המילים.
אני רוצה לנשום
לראות פרחים
להאמין להם
להסתכל על השמש
ולא לפחד שהיא תשקע
להסתכל לחברות שלי בעיניים
ולהתקלף
מהרוע
והייאוש.
לפתוח דף חדש
ונקי
ואוהב
ומחייך.
ולהאמין שזה עוד קיים
ושיש מי שחי ככה
שזה לא פיקציה.
ואריה את באמת באמת מותק.
פרפר לבן.
גם את!!![]()
![]()
יואוו מה קרה??
והי,
למה לא לבכות?
אם זה עוזר לך..
ואם זה עוזר לך להוציא את המילים אז כדאי
וזה טוב
מניסיון
ואת גם לא חייבת לעשןות את זה כאן
אתצ יכולה לכתוב בדף
ואז לקרוע
לשרוף
למחוק
לקווצ'ץ'
מה שבאלך
תודה על המקום לקשקש.
פרפר לבן.סתם חח
וואיי איזה כיף לשמוע שהוקל לך!!
קולולולוש
האח הידד
וונדרפול
יופי דו
ישש!!


ואם עדיין לא התקלחת,
אז תעשי את זה
זה יעזור לך אפילו יותר
את האמת שכמעט חתמתי ויתור על המקלחת להערב עם דחיה לבוקר 
אבל אז בעצם אני אתקלח רק בצהריים
טוב נו צודקת
למרות ש-1 זה לא ממש שעה בשביל זה אבל שיהיה
פרפר לבן.שווה לך..
תנסי..
זה שורף, זה שורף, וכי מה אומר?
הרי מי מן המיצר יכול לחלץ, אם לא מי שברא אינסוף מיצרים ואינסוף דרכי הצלה מופלאות,
זה שמניח אותך בתוך ים של קושי וכאב ואומר, תרימי עיניים, הי ילדה שלי, אני פה אוהב, את רואה?
מתפללת בשבילך, יקרה שלי, שתצליחי לצוף וגם לשחות, שתרימי ראש על המים ותנשמי,
שלא יהיה הכל ככה חונק ומטביע ודוחק.
מתפללת שתמצאי את המעדר אשר יצליח לחפור באדמת השדה שלך, המעדר אשר יצליח להצמיח לבסוף,
וגם שיבוא איזה פנס מסנוור של אור מאחורה, שתצליחי להסתובב ולראות ככה מאיפה שאת עומדת עכשיו בדיוק, כמה הרבה הלכת, בכוחות שלך לבד, כמה הרבה עדרת כבר וחרשת והצמחת, והצמחת.
אני מביטה בך לפעמים מן הצד ותוהה, ככה בשקט, אם יודעת את איזה מגדלור רב עוצמה שאת בדרך שלי,
ושל רבים אחרים.
כל כך הרבה דפים חדשים יש לו לריבונו של עולם אבל הדף שלך הוא מופלא, אל לך להחליף אותו.
יש חדש תחת השמש, כי נכון, עצם היכולת לצייר נבראה כבר אבל הציור המיוחד שלך, האמיץ, הכנה, הטהור, מעולם לא צוייר עדיין.
ביד האמן העדינה והמדוייקת שלך יש לך רק להוסיף ולעטר בו שבילים חדשים. הבנות חדשות.
לצייר פחד ושמש שוקעת, נעלמת אל מאחורי הים ומותירה מאחוריה ערב עצוב ובודד,
אבל גם זורחת בבוקר שלאחר מכן, בהירה ושופעת ומחממת.

אהבתי

אין מילים.פרפר לבן.זה יפהפה ומדוייק.
ונהדר