פורום נסיונות פעילים (עמוד 7431)

בעקבות השאלה הזו - וואו, גדול. - צעירים מעל עשרים

הגמרא במסכת עבודה זרה (דף יט) אומרת- ש"כל הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם" ובהמשך היא מסבירה שמדובר ללמוד סברא, אבל גמרא [לרכוש את הידע והבקיאות], עדיף מרב אחד, כי הניסוחים השונים עלולים לבלבל.

על בסיס הדברים האלה, כותב הרב קוק, (בקובץ ז, טז) - "אם אצל איש פרטי נאמר 'הלומד מרב אחד אינו רואה סימן ברכה', ביחש לסברה, קל וחומר לכלל כולו, שאין הברכה הרוחנית באה כי אם מהשפעת הקיבוץ של כל מאירי הדרך היותר גדולים" (יעויין שם עוד).

@עצו"ב שמח

עלמה, 17
מיכאל, 15
שי, 12
יובל, 8

מושב בצפון.

המפגש. המפגש הזה עם גבולות מסגרת ההכלה שלי.

דווקא בגלל הדימיון, החיכוך בחלקים קשים שלי כשהם ניבטים אליי ממישהו אחר,

החיכוך הזה מבהיל וקשה ומכנס אותי אל עצמי מאד.

והרי הבטחתי לא לברוח, כל כך הרבה שנים ברחתי, אז הפעם לא.

(אפשר לקרוא לזה לא ברחתי, הרי, היה בי אומץ מספיק כדי להתבוסס בהמולה ולחתוך סלט וצ'יפס וקפה רותח למי שרוצה.

אבל לא. לא מספיק כדי להישיר עיניים ולומר, היי איש זר, אתה יקר לי.)

שאני לא רוצה להתחתן לפני גיל תשע עשרה

בקצרה, נפלתי טוב

יש לי

דו רה מי פה סול לה סי דו

ואני צריכה שיר קליל לנגן עליהם, בלי חצאי טון ובלי צלילים נמוכים יותר. עם גבוהים יותר אפשר להסתדר.

יש?

שבהם אני מסתובבת בתחושה
שממש עוד מעט למישהו קרוב אלי יקרה משהו פתאומי מאוד ולא טוב.
כאילו, לא יכול להיות שאני מכירה כל כך הרבה אנשים ואף אחד מהם לא נהרג או משהו. זה לא הגיוני סטטיסטית כנראה שהחיים שלי ממשיכים כל כך הרבה זמן על דרך המלך ושהבורות פשוט נעלמו.
יש כלל שכל מי שנמצא מספיק בקרבת ילדים קטנים יודע- כשיש יותר מדי זמן שקט מהם, כנראה שקורה משהו רע. ואז רצים לחדר שהם נמצאים בו ומגלים במקרה הטוב שהם מציירים על הקיר בצבעים או במקרה הרע שהם יושבים על אדן החלון שנייה לפני נפילה. במקרה היותר רע לא מגיעים בזמן לשנייה של לפני הנפילה אלא לזו שאחריה.
מצד שני, אני מכירה בערך כ300 איש, מכל המעגלים של חיי. במקסימום. יש 8 מליון אנשים רק במדינה, אז מה הסיכוי שיקרה משהו כזה דווקא לאחד מהם. אז אני דוחה את המחשבות האלה כי הכול טוב אבל אני יודעת בלב שאני אתחרט על זה שלא הקשבתי לעצמי ועשיתי את מה שהייתי צריכה לעשות מזמן בזמן.

ביזבזתי יום שלם על כלום.
אוף איתך, מה את חולה עכשיו?
אני רוצה לסוע לחברון ומעון וביתר. ואוף תיכננו המון ובסוף כלום
הלוואי שלחברון כן ניסע. אם לא שיעדכנו עכשיו ,אצא לטרמפים ולאן שיהיה אסע.
באלי ליסוע לגולן. אולי אצטרף לאחיה? אבל סבג איתו אז לא שייך
באלי לעשות משהו נורמאלי, למרות שיש לי מה לעשות עכשיו וכדאי שאעשה את זה כי אני חייבת לגמור לפני החופש ואם לא אז יורד לי הציון בבגרות ואז באסה אבל אני לא רוצה לעשות את זה עכשיו. חופש באלי להנות. יואו איתם. יום אחד אצטרף למערכת החינוך ואעשה שם סדר וחוקים נורמאליים.
ושתדעו לכם שלהביע את דעתכם בחינוך של ההורים או להגיד איך לשפר זה מאד משמח את ההורים לשמוע. כמובן שבצורה מכבדת וממקום אוהב ומרצון להיטיב, אבל זה עוזר. אם ההורים מוכנים לקבל זה יתרום להם המון. כי מה שרואים מכאן לא רואים משם, ואנחנו בתור הילדים שלהם שאוהבים אותם יכולים לעזור להם, אז למה לא.
מה עדיף? ביולוגיה או ההיסטוריה?
עדיף היסטוריה אבל ביולוגיה זה בזוגות ואם לא אעשה את התפקיד שלי חברה שלי תידפק ואז מאד אנוכי. אז עדיף ביולוגיה. אבל בהיסטוריה יש מלאן עבודה. ומלא לסכם ואני בכלל לא הבנתי מה צריך לעשות. ולדעת על מליון רבנים. אבל כבר למדתי אותם יותר מידי פעמים ואני יודעת עליהם יותר מהם בערך. ואני שונאת את המערכת הלא מסודרת הזאת. אין שום היגיון בצורה הלימודית הזאת.
מיום ליום יורדת האדמומיות מהשיער. ונשאר חזק רק על הפסים הבהירים טבעי. זה מגניב דפקא. ועכשין סוף סוף זה יפה ולא חזק וכהה. הייתי נראת רוסיה ממש ממש.
אני רוצה לפגוש מלאן אנשים. אולי אעשה רשימה מתישהו.
ואני מדברת המון שטויות בזמן האחרון החופש הזה עשה לי משו מוזר. וגם הרבה רע וזה דפוק ממש
וההם מדברים כמו מסריחים
והוא דפוק רצחים
ושכחתי שאסור לי לעבור במרכז ועשיתי סיבוב אתמול ולא שמתי לב שנכנסו לכיוון המרכז ופתאום קלטתי שאני במרכז וזה היה לא כיף
ואלירזי לא ראיתי אותך המון זמן. אולי ניסע מחר לאנשהו? הלוואי. אולי שגם שילה יבוא איתנו
מצחיק לחשוב שיום אחד זה ככה ויום אחד זה ככה.
יש טוענים שהלקאה עצמית זה דבר חיובי. זה נשמע לי מאד מאד מוזר ולא הגיוני. אני עוד אברר על זה
ואיך בכלל זה קרה? אפילו לא שמתי לב שעשיתי את כל זה. אני כל כך מוזרה שזה משו. אני צכה לשאול אותך על זה.
ודוידי אחד הילדים המתוקים.
חשבתי על זה פעם ואתמול הזכירו לי שלילדים שלי יהיו שמות מוזרים-מקוריים-מיוחדים. אני מאד אוהבת אבל זה אכזרי, כי אם אני אוהבת מי אמר שהילד אוהב? מעניין מה יהיה.
ואת כל כך חמודה ומצחיקה שזה משו, הערת אותי עם חיוך על הפנים. סיפרתי לאמא שלי מה אמרת והיא נקרעה מצחוק. והיא אמרה לי לומר לך שנחכה כמה שנים, ושלא תתני לי רעיונות מיותרים לראש()
ומה ש @מגדלור באפלה=) כתבה מאד מאד נכון. ואת לגמרי צודקת.
ובננית אחת הבנות אדם החכמות שפגשתי מעולם. והיי שכחתי לומר לך. שאלתי את תמי למה לקח הרבה זמן, וזה רק בגלל משו מטומטם. תמי רצתה לסגור מההתחלה.
ואני מתגעגעת אליך למרות שאת לא אבל אז מה. אולי בעצם את כן ואפילו שלחת הודעה אבל התעלמתי.
ואני בעצם לא מתגעגעת אליך. לוידעת. נחסם לי הרגש אליך, לוידעת מה מרגישה אליך.
אז סליחה אם אני לא מתייחסת אבל זה די באשמתך. וגם באשמתי מנהסתם. סתם מעניין מה איתך עכשיו.
אבל אם אני שואלת מה איתך את שואלת מה איתי ואני לא רוצה להגיד לך אז אני פשוט לא שואלת וזהו.
מה פתאום נזכרתי בך?
אוף.
טוב, אני אלך לי.
יומטוב

למה אנשים מסוימים נמצאים במקומות מסוימים? כמוני 
ברוך ה הכל טוב ויפה, אבל...אווף אפחד לא בקטע של מה שאני בקטע

החנות שהייתי קונה בה אלידאנים נסגרה ואני זקוקה בדחוף לכמה חדשים. יש למישו חנות שכזו? לא אכפת לי באיזה איזור. מבחינתי עד אילת אני אסע.
תודה=)