התכוונתי להדגיש את הקטע שעם חברות ילדות שלי אין חשיבות לשיח בווצאפ ובגלל זה משקיעים בו מינימום מאמץ. לעומת השיחות והפגישות האמיתיות שמתאמצים בשבילם.
שזה ההפך מכל השאר.

הייתי נורא ספציפית, אני לא אוהבת שכותבים מה שיוצא בשליףיעל

גם אני הייתי ספציפית

סתם אחת

ואני אוהבת. מהסיבה הפשוטה שזה דומה לדיבור אמיתי ולא מעושה.

טוב, הכל תלוי באיך מדברים

יעל

לא מדברים עם סמיילים ורווחים וסימני פיסוק.סתם אחת

אני מתכוונת לרמת דיבור.יעל

אבשלום קור (סליחה על ההגזמה) לא יכתוב לך "מנצ'מע, אחותי?", נכון?

כי ביומיום הוא מדבר כמו דוקטור ללשון.

נו באמת. גם חברה שלי לא תכתוב לי ככהסתם אחת

עברנו את גיל 15. לא זו הכוונה.

עזבי נשמה.. נראלי פספסת את מה שניסיתי להגיד בעצם. או שהמוח שלך עובד הפוך משלי

לא פספסתי, אני בכוונה נדבקת לשטויות

יעלאחרונה

(וזו היתה הגזמה בכוונה. קחי כדוגמא אחת מיני רבות)

זה רק כי את אבשלומית קוריתדי"מ

אנשים רגילים סבבה עם זה

יעל

אני לא נמצא בקבוצה שאני נפגש עם האנשים ביומיום..די"מ

אבל האמת שזה בעיקר כי אני לא נפגש עם אף אחד בערך ביומיום..

עייפות החומריוני

או עייפות החמור?

דוגמאחיה רוז

פעם היה איזה צדיק שקיבל סכום מסוים עבור צדקה. נגיד, 300 רובל.

ובדיוק נכנס אליו יהודי שניה צריך את ה300 עבור נדוניה לביתו.

הוא החליט לתת לו. אבל אז הוא חשב שלתת 300 רובל לאותו אחד זה חבל. עדיף לו לתת לו חצי מהסכום. זה יקדם אותו מאוד ויעזור לו לגייס את השאר וכו וכו. ועם החצי הנותר לעזור לעוד עשרות יהודים לעבור את השבת הקרובה!

עכשיו הוא נתקע. איזו מחשבה הגיעה מהצד הטוב ואיזו מהצד השני?

ואז הוא הבין שהנפש הבהמית מלכתחילה לא נמשכת לנתינת צדקה. אין שום סיבה שהיא תהיה הראשונה לרצות את זה. לכן המחשבה הראשונה שייכת לנפש האלוקית.

ואחר כך הנפש הבהמית כחלק מהמלחמה על השליטה נלחמת בה על ידי העלת רצונות אחרים. אצל צדיק אם היא תגיד לו לשמור את הכסף לעצמו, הוא לא יקשיב לה בכלל.

אז היא מוצאת לעצמה מסכות של קדושה.

כלומר.. אם יש עדיפות הגיונית או הלכתית לאחד הצדדים- מן הסתם זה מהקדושה.

אבל אם הכל נראה שקול, אז כנראה הקול הראשון הוא של הנפש האלוקית.

זה נפשות. עולם שלם. לא נוסחאות מתמטיות. אבל זו דוגמא של כיוון.

שתי סינים עם כינור גדול

..מיכל =>

מה הקשר עכשיו?!...