פורום נסיונות פעילים (עמוד 8050)

קודם תני לי לגדול בעצם

ניתן לך עוד איזה שנה ככה...

כשתשכחי להצהיר.. או שתרססי תג מחיר על בית ראש הממשלה או משו

אולי אני יתגייס בכלל בסוף..מה אני משתמטת??

איזה פושע חח לכי תדעי... אולי המציאות עוד תכריח אותנו להתגייס

נכון כל כך

היינו ביחד כולנו על הפסנתר וכתבנו את זה.

כלומר אתן כתבתן ואני שאלתי מה זה השירים המוזרים האלה כי הייתי קטנה.

אבל זה גם שלי!

הקלטנו בסוף? אבל שרנו בכניסה לחדר שדאז היה של עודד...אין לי מושג של מי היום...

והוא אכן של עודד.

הקלטנו? 

לאיודעת אם הקלטנו. מקווה שלא תאמת

נראה שיש לכן עודף....

והעיקר התעצבנו עלי אתמול שאני טוחנת כמויות זיתים ושזה יפגע לי בזיכרון.
ראבק... יש יותר מדי. שיפגע!

יש כאלה נחשבים, יש כאלה שפחות

אבל מי לא מכיר

את קופצי הנדנדות

...

 

רק לפעמים כשהם קופצים רחוק הם שוכחים לחזור

 

 

 

השיר הזה

יש לו מילים מאלפות

והמנגינה הורגת

ופשוט כיף לשיר אותו

כי יש לו לחן מאתגר

והוא עצוב.

הממ

שיר יפה נורא.

כי היום לא ארוך

ונפגשים שוב מחר

חוץ מאלה שפתאום

לא חוזרים יותר לגן

 

 

אמרו לי שהם רק עברו דירה

מעבר לענן

אבל יש לו סוד אחד שפחד הוא לגלות..

.

 

.

המלך השלישי.

 

 

חסר נימוס שכמוני...

עריכה: תודה!!

לאאאאאא אל תקטיני אותיייייייייי

תודה......

יש משהו בדברייך ..

במיוחד לא דברים כאלה !

הבנות האלה חפרו עליך מכל הכיוונים..

מחר אני צריך לקום ב-6

בואי כפרה
אריק איינשטין הגאון
הידה הידה הידה הידה
המשטרה אחת אפס אפס

עליתם על זה

מי הגאון שיעתיק מהאינטרנט את הבתים האחרים? ;)

זה אחד הדברים שאני לא כ"כ יודעת להתמודד איתו.

 

לכן לא מצפים, ואז כל דבר הופך למשהו טוב

(נערך: תיקון שגיאת כתיב)

 

וציפיתי שהוא יתקדם בחיים ויעשה עם עצמו משהו מועיל,

ואתמול, בלי שום הכנה מוקדמת, גיליתי שהוא עושה שטויות.

הוא לא יודע שאני יודעת, וגם לא נראה לי שמעניין אותו אם אדע.

 

בא לי לשכוח אותו לגמרי!

 

מאכזב

השאלה היא אם את רוצה שהוא ישאר בחיים שלך... ואיזה מחיר את מוכנה לשלם על זה...

זה סוויץ שצריך לעשות בראש אם תחליטי שפשוט לא אכפת לך ממנו יותר, וכאן נפרדות דרכיכם לשלום

אני צריכה לברר עם עצמי יותר מה לגבי ה''אכפת''

לא סגורה על מה שעובר עלי.

 

ותודה לכולכם על המקום פה לפרוק.

זה היה ממש טוב ומשחרר.

אנשים טובים! 

 

בס"ד

 

מכיר את התחושה.. זה קרה לי כל-כך הרבה פעמים..

 

אבל אני לא חושב שזה סיבה לכעוס עליו, החובה שלנו להיטיב לאנשים לא קשורה לשאלה האם הם מיטיבים לעצמם, וכשמישהו פוגע בעצמו, אנחנו צריכים להבין שבראש ובראשונה הוא זה שנפגע, ולא אנחנו. ולכן לא הגיוני שאנחנו ניעלב/נכעס/ניפגע.

 

עד כאן דבר השכל, מבחינת הרגש- |אנחה|, אין לי איך לעזור, רק להשתתף בצער.

הדברים עדיין לא מסודרים אצלי כ''כ בראש,

אבל אני לא חושבת שאני כועסת עליו, כמו על עצמי.

 

למה השקעתי בו?  למה נתתי מעצמי כ''כ הרבה בשבילו?

למה עשיתי בשבילו דברים שבאו על חשבוני?

למה בטחתי בו??

 

 

איך אצליח לגרום לעצמי שלא יהיה לי אכפת?

 

 

 

בס"ד

 

למה השקעתי בו? כי זו חובה שלי כיהודי(ה).

למה נתתי מעצמי כ"כ בשבילו? למה עשיתי בשבילו דברים שבאו על חשבוני? כי אנימבני בניו של אברהם אבינו, שהם גומלי חסדים, ומעמידים את טובת האחר לפני טובתם הם.

למה בטחתי בו? |אנחה|, כי אני תם(ה). אם תגלי איך לדעת במי לבטוח ובמי לא, אני אשמח מאוד אם תעדכני אותי. אבל אני בטוח שעדיף לבטוח במי שלא ראוי לכך, מאשר לא לבטוח במי שכן ראוי.

 

איך אצליח לגרום לעצמי שלא יהיה לי אכפת? קודם כל כדאי לברר האם זה רעיון טוב, אני חושב שטוב שאכפת לי במקרים כאלו. אבל, היה עדיף אם לא יכאב כל כך.

 

איך לגרום שזה לא יכאב כל כך? אין לי תשובה

לפעמים אנחנו נותנות אמון מלא באנשים

מפתחות ציפיות

הרי זה לטובתו, אז שלעזאזל יעשה את זה כבר ויתקדם

ואז אנחנו מגלות שלא.

ומתאכזבות, וכועסות על על עצמנו, על האדם בו השקענו

אבל 

אני חוששת שאת טועה שיותר לא תטרחי.

אז הוא עושה שטויות ויכול להיות שהמילים שלך

והאמונה שלך בו הן אלו שמונעות ממנו לעשות שטויות גדולות הרבה יותר.

וכן, אני מבינה אותך. גם אני נמצאת המון פעמים במצב שלך.

אבל אני לעולם לא אתן לעצמי,

גם אם אגיד לכולם שיותר אין לי ציפיות- לוותר.

כי יכול להיות שמה שעשיתי עד עכשיו גם אם זה לא עבד במאה אחוז

עבד בשני אחוזים קטנים

אבל משמעותיים.

 

בהצלחה, אחות.

לצערי הרב מאד

את צודקת גם לגביי.

ישלי תחושה שאני יודעת מיזה. 

וגמני התאכזבתי ממנו.

אבל לפחות לא ציפיתי ממנו יותר מדי

לא דיברתי על אותו מקרה שהיא דברה עליו...

אבל שוב, ייתכן ואני טועה.

כי זה לא מישהו מפה.

ואם לא?

מעניין

 

אני שומר את זה.

 (איזה בנות?)

תמיד.

בנים יותר.

 

(ורק אולי תזכרי לפעמים שהכותרת שלך היא לא בת

הכותרת שלך היא תחיה.

תחיה החמודה, המצחיקה, הקופצנית,

תחיה שכולם אוהבים,

תחיה שיודעת לצייר ולהעלות חיוך,

ואלף דברים שאני לא יודעת.

ושהיא גם בת.

אז מה)

הבעיה היא
שאני לא מוצאת את תחיה החמודה המצחיקה הקופצנית.
אני לא מוצאת כלום.
קצת הרבה בת
והרבה קצת פחד.

איפה, אני לא יודעת,

אבל היא בטוח שם, כי תחיות לא נעלמות.

הן רק מסתתרות לפעמים, אולי.

 

עכשיו צריך ללכת לחפש. איכשהו

המ |מהרהר|

לא יודעת אם זה קשור רק אליי או נכון באופן כללי,

אבל,

אני חושבת שאם מתמקדים בחיפוש זה לפעמים דווקא מבלבל.

לפעמים צריך להתעסק בדברים אחרים, משמחים, טובים,

עדיף דברים שעושים גם שמח לסביבה,

ואיכשהו, לא יודעת איך, הגלים נגמרים ומה שכוסה מתגלה מחדש.

פשוט אני מלאת פחדים
ובמקום ללכת להיות עם אנשים ולהפיג את הפחד.ואת כל הרע
אני טמונה לי לומדת
או מתמסכנת
ועוד מעט החופש
ואני מפחדת שבחופש אני אגלה עד כמה אני בודדה
והפחד מהבדידות
משתק.

לספר להם על הפחדים.

שיבואו בעצמם להיות איתך.

ולשלוף אותך מההתמסכנות, ולהאכיל אותך גלידה או שוקולד.

(את אוהבת גלידה? כי זה דבר ממש יעיל)

 

פחד מבדידות הוא משתק, לפעמים מאד,

ולפעמים גם בין מאה אנשים שאוהבים, מרגישים לבד.

וזמן מיותר הוא דבר מסוכן,

ונותן להרגשות לא טובות מקום.

(הרגשות רעות יכולות להיות לפעמים לגמרי נכונות,

אבל עדיין בכלל אסור לתת להם מקום)

 

זה מאוד נכון מה שאת אומרת.
יש אנשים שאוהבים אותי וגרים רחוק.
יש אנשים שאןהבים אותי ועסוקים
ויש אהשים שאני רוצה להגיד להם
מתלבטת מאוד
אבל תמיד אני יכולה לבוא אליהם
אם שתינו יכולות

או להתקשר או לסמס או לשדר אהבה בטלפתיה.

 

ולבוא אליהם זה רעיון טוב.

וגם לדאוג לתעסוקות, בין לבין.

עבודה והתנדבות ודברים שאוהבים, שלא יהיה הרבה מדי זמן ריק.

אני אבל חושבת שלא.

אני פשוט מתגעגעת אליהם מלא. ועד שאני אראה אותם יעבור יותר מידי זמן.

הלוואי היה לי פיתרון אליה, כי היא מציקה לי מלא

ואולי הבדידות מדומה.
אבל מרגיש לי כל כך בודד לפעמים

(שזה מה שאנשים יקראו לו לברוח מהמציאות ואני אקרא לו הגנה עצמית)

וגם למלאות את הזמן, וגם לעשות שיהיה לך כיפ עם עצמך,

אין לי שום פיתרון אחר.

ואני יודעת מה זה להרגיש בודד. אני יודעת מצויין.

אבל חיבוק אני רוצה לשלוח לך, אם את מרשה.

 

אני אשתדל.
וחיבוק תמיד מתקבל בברכה

ולילה טוב. יש פה כבר חושך ופיג'מה ודובי ורק צריך ללכת לישון.

היה לי מעניין לדבריתך.

עזרת.

מה שפינג אמרה (בהודעה הראשונה)

רק רציתי להגיד לך שקראתי.הכל.
ואין לי הרבה מה להגיד כרגע..


אוהבת אותך מאוד מאוד.

אפילו שנולדת לפניי.

שתיקה זה מעולה מבחינתי

ואת.את פשוט..את.

אני מתגעגעת.

כמו שמי משוגעת יותר? את. כי היו לך עוד כמה שנות ניסיון.

בחופש אני אבוא שבת! אני חושבת שבערך שום שבת בחופש אני לא אהיה בבית

העיקר שתבואי כבר.
גם אני לא נראלי אהיה בבית בחופש הזה ככ.
אבל אני קונומרית אז זה הגיוני.

קניתי ספר היום
מתנה לעצמי לסוף שנה
והוא ממש יפה.

האמת שגם אני מתגעגעת אלייך נורא

אבל לא נעים לי לשלוח מלא סמסים מוזרים

כמו ששלחתי

יום חמישי תופחי אדמה 

כי כאילו.. אין באמת על מה להגיב על זה

אבל אני חושבת עלייך

ואני נורא נורא רוצה לפגוש אותך

ואני אוהבת אותך.

 

באמת מכל הלב.

את חייבת מקום לכתוב בו שטויות אז אני מתנדבת להיות המקום.
ויום אחד אני אראה אותך מתישהו