חבל שמראש היו לי ציפיות.
יותר לא אטרח!
שמן פשתןחבל שמראש היו לי ציפיות.
יותר לא אטרח!
זה אחד הדברים שאני לא כ"כ יודעת להתמודד איתו.
לכן לא מצפים, ואז כל דבר הופך למשהו טוב

*בננית*"הכל סובב את האשכנזים". ![]()
מאכזב
שמן פשתןאני צריכה לברר עם עצמי יותר מה לגבי ה''אכפת''
לא סגורה על מה שעובר עלי.
ותודה לכולכם על המקום פה לפרוק.
זה היה ממש טוב ומשחרר.
אנשים טובים!
קמנו ונתעודדבס"ד
מכיר את התחושה.. זה קרה לי כל-כך הרבה פעמים..
אבל אני לא חושב שזה סיבה לכעוס עליו, החובה שלנו להיטיב לאנשים לא קשורה לשאלה האם הם מיטיבים לעצמם, וכשמישהו פוגע בעצמו, אנחנו צריכים להבין שבראש ובראשונה הוא זה שנפגע, ולא אנחנו. ולכן לא הגיוני שאנחנו ניעלב/נכעס/ניפגע.
עד כאן דבר השכל, מבחינת הרגש- |אנחה|, אין לי איך לעזור, רק להשתתף בצער.
הדברים עדיין לא מסודרים אצלי כ''כ בראש,
אבל אני לא חושבת שאני כועסת עליו, כמו על עצמי.
למה השקעתי בו? למה נתתי מעצמי כ''כ הרבה בשבילו?
למה עשיתי בשבילו דברים שבאו על חשבוני?
למה בטחתי בו??
איך אצליח לגרום לעצמי שלא יהיה לי אכפת?
בס"ד
למה השקעתי בו? כי זו חובה שלי כיהודי(ה).
למה נתתי מעצמי כ"כ בשבילו? למה עשיתי בשבילו דברים שבאו על חשבוני? כי אנימבני בניו של אברהם אבינו, שהם גומלי חסדים, ומעמידים את טובת האחר לפני טובתם הם.
למה בטחתי בו? |אנחה|, כי אני תם(ה). אם תגלי איך לדעת במי לבטוח ובמי לא, אני אשמח מאוד אם תעדכני אותי. אבל אני בטוח שעדיף לבטוח במי שלא ראוי לכך, מאשר לא לבטוח במי שכן ראוי.
איך אצליח לגרום לעצמי שלא יהיה לי אכפת? קודם כל כדאי לברר האם זה רעיון טוב, אני חושב שטוב שאכפת לי במקרים כאלו. אבל, היה עדיף אם לא יכאב כל כך.
איך לגרום שזה לא יכאב כל כך? אין לי תשובה
לפעמים אנחנו נותנות אמון מלא באנשים
מפתחות ציפיות
הרי זה לטובתו, אז שלעזאזל יעשה את זה כבר ויתקדם
ואז אנחנו מגלות שלא.
ומתאכזבות, וכועסות על על עצמנו, על האדם בו השקענו
אבל
אני חוששת שאת טועה שיותר לא תטרחי.
אז הוא עושה שטויות ויכול להיות שהמילים שלך
והאמונה שלך בו הן אלו שמונעות ממנו לעשות שטויות גדולות הרבה יותר.
וכן, אני מבינה אותך. גם אני נמצאת המון פעמים במצב שלך.
אבל אני לעולם לא אתן לעצמי,
גם אם אגיד לכולם שיותר אין לי ציפיות- לוותר.
כי יכול להיות שמה שעשיתי עד עכשיו גם אם זה לא עבד במאה אחוז
עבד בשני אחוזים קטנים
אבל משמעותיים.
בהצלחה, אחות.
יעללצערי הרב מאד
את צודקת גם לגביי.
"הכל סובב את האשכנזים". ![]()
תרשיש9לא דיברתי על אותו מקרה שהיא דברה עליו...
אבל שוב, ייתכן ואני טועה.
יעלאחרונהכי זה לא מישהו מפה.
ואם לא?
עדיין אסור
והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים
לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.
אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו
ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.
אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.
-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...
וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..
או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)
ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.
אסף גרניט: היד שלי שחורה בגלל האקסיות.
נציגנו נפגש הבוקר עם אסף גרניט ושוחח איתו על כשרות, קשיים כלכליים ועל הקעקועים אסף גרניט משתף ברגע של גילוי לב "קיעקעתי את שמה של חברתי, וכשנפרדתי ממנה כיסיתי את שמה, לאחר מכן קרה הדבר שנית ואז שלישית" וכך הפכה פרק ידו להיות שחורה...
אני אבוא חשבון עם מצביעי נעם ווינטר על מה שהם מבשלים לנו.
אז הוא היה עובר
הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות
גם ככה הוא לא היה עובר.
ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.
הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.
יפה יפה. אבל לא בשבילי.
האמת היא שהוא היה ממלכתי
לפחות זה