מכל מכלול הקוצים והצמחים שנכנסו לי לגוף אפשר להקים ערוגה של מטר על מטר
אבל אלו לא סתם קוצים אלו קוצים של ארץ ישראל
ומי שחי בארץ הזאת חייב לאהוב אותם. (אלירז פרץ)
מכל מכלול הקוצים והצמחים שנכנסו לי לגוף אפשר להקים ערוגה של מטר על מטר
אבל אלו לא סתם קוצים אלו קוצים של ארץ ישראל
ומי שחי בארץ הזאת חייב לאהוב אותם. (אלירז פרץ)
בעצם חייבים לאהוב אותה


|
Masterpiece

בן-ציוןאז איפה את?
ריעותזה לא פייר לכן שאתן ככה
זה לא פייר לך שאת ככה
זה לא פייר לי שאת ככה
זה לא פייר לי שאת ככה
זה לא פייר לה שאנחנו ככה
ולמה הכל צריך להיות מסובך ומעורבב כל כך
ערב
איך שבת נחמדה כל כך הפכה למוצ"ש נורא כל כך
ורק מילה אחת קטנה מהכיוון הזה ויהיה לי חיוך. איך אנשים לא מבינים 
ורק מהטריילר הבנתי שאני צריכה לראות את הסרט. דחוף.
זה כל כך כואב. כל כך פוגע. הבטחתי וזה מה שהיא עושה
אני אצטרך להקשיב לה, לעזוב בעצמי. יהיה לנו רע |בוכה|
הכל רע כל כך היום
והנה זה משתלט שוב. הנה
היא אמרה שאני עובדת יפה. עובדת בעיניים. זה מה שהיא לא יודעת
זה מה שכולם לא יודעים. או יודעים בכאילו. לא מאמינים
אני לא מבינה את הצד שלה. לא מצליחה להבין. מה היא?
אולי טוב יותר לא להיות בכלל ככה
מספיק להיות כאלה ציניים
נשבר לי השכל. נגמר
כמה שקשה לנשום כשאת ככה
זה מתחיל להיות כמו הערב ההוא |נחרד| שוב אני בוכה ושוב החדר. ושוב מחשבות
ואתם עם כל הרעש והמבטים והנוכחות שלכם סביבי כל הזמן. אני צריכה קצת שקט. קצת
וזהו
אופ![]()
איזה סרט?
מסוג השירים שאני לא יתן להרוס אותם..
ופשוטים הדברים וחיים ומותר בם לנגוע.
ומותר לאהוב
ומותר ומותר לאהוב
את תלכי בשדה לבדך לא נצרבת בלהט
השריפות בדרכים שסמרו מאיפה ומדם
וביושר לבב שוב תהיי ענווה ונכנעת
כאחד הדשאים
כאחד האדם
כופף הפרי את הבדים
זו השעה המרגיעה
בה נרדמים הילדים
מן הבקעה אל הגלעד
טלה שחור ורך ירד
כבשה פועה, בוכה בדיר
זה בנה הקט אשר אבד
ריעות רוצה לקטוף את הירח
ודווקא על באמת
לא על בצחוק
ורק שהוא תמיד תמיד בורח
וזה שהוא יותר מדי רחוק
ריעות שולחת יד קטנה פצפונת
ואוטוטו תתפוס אותו מייד
ורק שהוא צוחק לה לקטנטונת
צוחק ומתגלש לה מן היד
קטנה אחת
פלומה
פקע ניצן בבוקר
שפתיים של חלב
רכות
עיניים נפקחות בחמימות
וריח של תינוקת
והבעות ואצבעות
ומתיקות
שלשות שירי הערש האהובים עליי. לשמוע אותם פשוט עושה לי נעים בלב
אה, בעצם יש גם את "כל הציפורים הלכו מזמן לישון"
אבל יש לי חשד עמוק שאמא שלי היא זו שהמציאה אותו ביום מן הימים
"-שבת הגדולזאתי**ערב שבת-
הקטנטונת התעקשה לבוא איתי לתפילה, והיא באה.
וממש שיתפה פעולה והתנהגה ממש בוגר.ב"ה.
וכשחזרנו היא דאגה להזכיר לי שבשבת הבאה היא מצטרפת אלי שוב ולא אכפת לה.
חמודה וברוך ה' ממש שמחתי
בוקר שבת-
ממש התחדש לי משולחן שבת דברים על השבת המיוחדת הזאת.
והייתה אוירה טובה. והאכלתי את הפשוש הקטן סוף סוף אכל משהו
אחח הוא מתוק![]()
והיה טוב!
וגם הלכנו ביחד להרצאה וסופסוף פגשתי את כולן, וגם אותה ואותה ![]()
והיה משמעותי.
ובמוצ"ש עזרתי. ואני צריכה להתמיד בזה תמיד.
שבוע טוב.
כישוף כושל
ריעות