פורום נסיונות פעילים (עמוד 8253)

אהההההההההההההההההההההההההההההההה

עוד 5!!! ימים יומולדתתתתת!!!!

 

בהחלט אפשר לומר שההרגשה שלי עכשיו

לא שונה מהותית מההרגשה של אדם שניסרו את המוח שלו בשרלטנות,

והותירו לו כנדבה רק את פירורי הנסורת.

 

ואפשר לומר עוד הרבה דברים, אבל זה חבל שמלט לא קונים בחנויות.

 

והאסופית עם החולצות המשובצות הסתפרה. והגלח עם הקוצים עשה אותה כל כך אחרת

והעולם האכזרי הזה שגונב לילדים את התמימות

איי. זה כואב לי נורא

אבל הקטנצ'יק עם הפצעים והעיניים הנוצצות. אין עוד שום איש בעולם מצחיק ככה.

ובעלת הנעליים. וקוראת המחשבות. ואדון המיתולוגיה היוונית.

והדובי של הקוקואית הסגולה

 

שמחר יבוא כבר. מחר

ושוב היתה לי היום צמה למשוך. אני כל כך הולכת לחזור לצמות הקטנות שלי

 

אנשים ישנים, אנשים ישנים.

כאבים ישנים, כאבים ישנים.

געגוע

ברוך הבא, טהור שלי

הרבה זמן לא ביקרת

 

שמלה לבנה. מחשבות ירוקות.

אני לא הייתי במדבר יהודה.

 

עייפה מרוב אננס. לגזום חצילים. אלו ביטויים יפים באופן כללי

 

גלים בתכלת שחור.

מדבקות ירוקות וטובי מכנרת. טובי שהמציאה לנו כתב סתרים ונדנדה את תיתי בגינה.

איזו טובי אחרת שהיא עכשיו

 

המון אנשים הם אחרים עכשיו.

אבל החבורה שהייתה שלי היא לא אחרת בכלל

והדמעות שלה והחיבוק שלא מרפה מטלטלים בי זיכרונות ומחשבות ללא הפסקה.

 

סוכריות חמוצות. עולם עגול, קיר, ציור דגים מול המיטה, וילון, כיור, ריח, ואבא אמא. זהו

 

אז שבוע הבא אני הולכת לחגוג את היום הזה.

השמעת עולם?

אני הולכת לחגוג את היום הזה.

ולא אכפת לי מה תגידו

היי חברות, אתן מוזמנות לגלידה על חשבוני ובלונים ודגלים.

 

לילה טוב

אל תשכחו לחלום על דינוזאורים ולשאת את המגבת גם אל ארץ החושך. הרי היקום בטוח הרבה יותר עם מגבת

היו שלום.

אני פשוט מפחד

מכך שהיא תעלה יותר מידי

הרי גם ככה היא כבר יותר מידי

גבוה אז להעלות אותה עוד?!

 

וממנו,

ממנו כמובן.

באיזשהו תת הכרתיות

הספר ההוא השפיע

אני חושב במובן כלשהו

שהוא מתנהג כמותם

אף על פי

שהמודע אומר

שזה

אינו נכון.

בעיקר לא להבין,
כי אז-אז היא הכי כועסת
היא מבינה,
טוב יותר מכל אחד אחר
ודווקא בגלל זה
היא משכנעת את עצמה
שהיא לא מבינה
ולפעמים
שפורצים את חומת ההגנה
שהגשר מתמוטט
והאמת נגלית
היא מתמוטטת
אובדן שליטה, זעם-כעס
חרון אף
סדום, כאב כאב כאב,
דמים.
שליחי שטן
מרקדים
שחור, לחזור אליו
לתת לו לעטוף
המקום השקט
האשליה ששוב ושוב מתנפצת.
זוהי המציאות
המציאות שהיא
(כמו כולם)
בחרה לעצמה.

לרדת עכשיו על חפיסת שוקולד במילוי תות.

ולאכול מגש של פיצה פיטריות לבד!

ולאכול מנת פאלפל טובה עם ציפס למעלה

אז באלי
אז מה?!

 

זה חיוך כזה >  חח.. הם דומים!

והיה ארון ה' בא עם דוד

ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון

ותראה את המלך דוד

מפזז ומכרכר לפני ה'

ותראה את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה'

פק פק פקפקפקפק

ותיבז לו בליבה

ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל

ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל

אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות אחר הריקים

ויאמר לה דוד לפני ה' אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו להיות  נגיד על ישראל

ושיחקתי לפני ה' והייתי שפל בעיני

ושיחקתי לפני ה' והייתי שפל בעיני

והייתי שפל בעיניי

איי איי איי איי איי איי

ותאמר מה נכבד היום

מלך ישראל

ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל

אתה מלך אתה? אעלק מלך

קופץ כמו משוגע רוקד כמו מטורף

אתה מלך אתה?אעלק מלך

רוקד  עם כל העבדים לעיני כל השפחות

אתה מלך??אבא שלי היה מלך אמיתי

רם ונשגב מכל העם!משכמו ומעלה!

היה לו כבוד,היה לו הדר!

אתה מלך אתה? אעלק מלך

ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל..ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל

תכלס נסיכה יפה ומאורגנת

אל תשכחי במי בחר ריבון עולם למלוך על ישראל

כי מכל בית אביך המכובד מכל אותם אנשים

מלומדי נימוס ומנהגים

בי בחר ריבון עולם למלוך עולמים

כי בי בחר ריבון עולם למלוך לעולמים

אז תזכרי זאת מיכל

לפני האינסוף לא שייך לשחק אותה מכובד

אז כדאי שנזכור אתזה כולנו

לפני הכל יכול לא שייך לשחק אותה מכובד

ושיחקתי לפני ה'

והייתי שפל בעיני

ושיחקתי לפני ה'!!והייתי שפל בעיני

והייתי שפל בעיני

והייתי שפל בעיני

והייתי שפל בעיני

איי איי איי איי איי

שבוע טוב,ה' יברך אותכם.

 

 

רוצים לשמוע סיפור מתוק?מכפת לי,אני מספרת.

ביום חמישי היתה שיחה של הרב דביר ואז בסוף הוא נתן טיפ כזה. הוא אמר שהרבה זמן הוא לא הבין למה נועדו הפתקים המרובעים הקטנים האלה,הצבעוניים,ואז הוא הבין למה הם. לוקחים פתק כזה,יש גם משודרגים עם דבק, וכותבים עליו שלושה דברים שאתה רוצה להתפלל באותו יום.לא יותר מידי.שתיים שלוש דברים.ושמים אתזה באלוהי נשמה,בסוף התפילה. ואז אתה מתפלל מתפלל,ולפעמים אפילו לא שמים לב,כאילו רק סיימת מגן אבות ופיתום-מודים.מה מודים? כי בכלל לפעמים לא שמים לב,אבל אז מגיעים לאלוהי נצור ופיתום רואים פתק ירוק. וואי מעניין מה כתוב ב.ואז מתפללים את מה שכתוב בפתק. וככה עושים מתפילה לתפילה. ואפשר לשמור את הפתקים ובסוף השבוע לראות ככה על מה התפללתי,מה נפתר מה זה.. קיצור.

אז ביום ראשון שכחתי לעשות אתזה,אבל אתמול זכרתי,וכתבתי כמה דברים.ואחד מהם היה שאני אגיע הביתה עם מנשה,שזה טרמפ אחד, אבל אז הוספתי שאני אגיע בשעה בלי להוציא כסף על אוטובוסים כי אין לי כח.

ואז נגמרו הלימודים ותיכננתי לצאת בארבע בשביל האוטובוס של ארבע ורבע אבל אז מישי אמרה לי שאבאשלה יכול להקפיץ אותי לכניסה אז אם אני מוכנה. אז יצאתי בעשרה לארבע. ואז בסוף הוא לא יכל אז הלכתי ברגל.ואז הגעתי לתחנה לפני הזמן שתיכננתי.נראלי הגעתי בארבע.חיכיתי קצת זמן ובערך בארבע וחמישה עליתי לטרמפ. וירדתי איפושהו שם בצומת אחת. ואני מחכה מחכה ואפחד לא עוצר.ואז אני רואה אוטובוס מגיע אז חשבתי-ביקשתי מה' (אה כן,ביקשתי גם בדרך לתחנה,לא רק בתפילה עצמה..) להגיע בשעה בלי אוטובוסים.נשאר עוד זמן עד השעה,אז אני לא יעלה על האוטוסוס הזה..ואז בשניה שאני גומרת לחשוב אתזה אני רואה מכונית שלוידעת מאיפפה צצה אז מהר עשיתי ככה עם היד ובשניה היא עצרה לי. יאו!=)

ואז היא לקחה אותי לצומת הבאה כי היא פנתה שמאלה ואני הייתי צכה ימינה. ואז משם עוד שתי טרמפים כי אחד נסע בדרך מוזרה אז ירדתי באמצע. ומה בסוף?בחמש ירדתי מהטרמפ האחרון. בחמש וחמישה הייתי בבית!! יאו יאו יאו מתוק ה'!! ככה הייתי בבית בשעה! כיפלי.

אז קבלו אותם במחיאות כפיים סוערות!!!

 

שיר תקופתי

+

שיר יומי

 

שיר תקופתי:

''i will never forget 
the night i saw my father cry´
i was frightened and alone
and his tears were burning in my eyes
deep in my soul´
i held him ight
and ried to ease the pain.

faher in heaven 
it`s no secre at all´
when you think of your children
how far they are from home´
two tender tears fall from your eyes
and Your cries´
shake the world´
i cannot bear to see You this way.

פזמון
father don´t cry
i love you oo much to see you in pain´
only You´who created tears
can wipe them away forever.
so bring on the day
when tere´ll be only joy
You and i will smile,
bring on teh day
when tere´ll be no more tears
we´ll never cry again.

i know it´s tears of love
but still it hurts me just the same,
You have always held my hand
now i want to hold Yours too
and be there for You, 
don´t You agre´,
it´s time to send the tears away

father in heaven
tehre´s no reason at all, 
Your precious children
still are so far from home.
we´ve done all we can
now i´s in Your hands
let it end, o let it end,

 

 

שיר יומי:

במיטתי כבר שבועות ביקשתי 
את שאהבה נפשי ולא מצאתיו 
חיפשתי בין כל רחובות העיר 
העמוסה שקרים הזאת ולא מצאתיו 
מצאוני השומרים הסובבים בעיר 
אך אהובי כמעט ולא מצאתי אותו 
אך לא ארפה ממנו עד שאביאו אל תוך עירי 
אל בית אימי ואל חדרי אל מיטתי 

הינך יפה רעייתי ושפתותייך חוט שני 
שינייך לבנות כמו אור הלבנה 
מי זאת עולה מן המדבר מארץ רחוקה 
נישאת על כנף ציפור גדולה הגיעה לביתי 

במיטתי כבר שבועות ביקשתי... 

הינך יפה רעייתי ושפתותייך חוט שני... 

הינך יפה רעייתי אני נגנב משתי עינייך 
ששורפות אותי כאש הלהבה 
מי זאת עולה מן המדבר מארץ רחוקה 
נישאת על כנף ציפור גדולה הגיעה לביתי

 

לנ"ו..

אבל ממה, אלוקים, ממה?!

אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

 

וזהו

|הולך לדרכו|

 

 

מזל טוב ליומולדת היום
ושהמון המון המון זמן, יותר מידי זמן, לא ראיתי אותו.
אבל..

אפשר לקרוא.

אפשר לכאוב.

אפשר לתהות.

 

אפשר להתעלם.

אפשר להגיב.

אפשר לשאול.

 

אפשר לרמוז.

אפשר להגיד.

אפשר לשתוק.

 

מה כדאי?

 

 

*רק הבהרה* - זה כללי. אין להתייחס לזה בתור מקרה פרטי בלבד. לכן עצות למיניהן - באישי.

בתומ"ר